לקום, לומר, לצרוח
ב-8 בספטמבר יגורשו מכאן 400 ילדים. בטח שמעתם. בטוח שמעתם. זה בכל מקום. המאבק נגד גירוש ילדי מהגרי העבודה הוא אחד מהמאבקים המוצלחים והקונצנזואליים ביותר בשטח כרגע. זה טוב. זה נותן לילדים האלה סיכוי. אבל, מצד שני, זה גם גורם להרבה אנשים להתעלם ממנו. כי המאבק מוצלח ממילא, ובינתיים יש את "אם תרצו" ואת הרס אל-עראקיב ואת היכל התרבות באריאל, ולמי יש זמן.
והאמת? לי אין הרבה זכות לדבר. אני מקבל כסף עבור השתתפות במאבק הזה. לא המון, אבל כסף. ובכל זאת, אם תהיו מוכנים לסבול עוד 800 מילה, אני רוצה להסביר למה המאבק הזה חשוב כל כך בעיני, למה הוא חשוב מספיק כדי שגם אתם תשתתפו בו.
האבולוציה של הספין
התנהלות המדינה בסיפור הזה מדגימה היטב את השתלטות היח"ץ על המדינה. היח"ץ שם את טלפיו לא רק על הממשלה, הח"כים או כל תפיסת ה"הסברה", אלא גם על ספר החוקים עצמו.
הספינים של שר הפנים, אלי ישי, התפתחו לאיטם מגזענות בוטה – זוכרים את "זרים מביאים מחלות"? – לשקרים גרידא. אחד השקרים הללו הוא הטענה, ששומעים שוב ושוב, שמהגרי עבודה מביאים ילדים כדי להלבין את שהותם במדינה. השקר הזה חצוף כל כך מפני שבדיוק ההפך הוא הנכון. לפי תקנה של משרד הפנים ("נוהל עובדת זרה בהריון") הורי הילדים הללו מאבדים את אשרת העבודה שלהם כאשר נולד הילד. כלומר, הבאת הילדים יצרה את סכנת הגירוש מראש. אמנם עד ליצירת הנוהל, ישראל החזיקה במדיניות שלא מגרשים ילד ואת אמו, והנוהל הוחל רטרואקטיבית גם על ילדים שנולדו כאן לפניו בואו לעולם. אבל במשך 15 שנה יבאה לכאן המדינה מאות אלפי מהגרי עבודה, ואלו הביאו רק 2,000 ילדים. בניגוד לציניות של ישי, רוב האנשים לוקחים את הילדים שלהם קצת יותר ברצינות, ולא מביאים ילד לעולם כדי לקבל "בייבי ויזה".
במלים אחרות, משרד הפנים הפך את הילדים לבלתי חוקיים במחי נוהל, ועכשיו הוא מאשים אותם בכך שהם לא חוקיים. וההתעללות לא נפסקת כאן. ילדים מחמש משפחות לפחות נמצאים בסכנת גירוש למרות שהם עומדים בקריטריונים, משום שמשרד הפנים דורש מהם להביא מסמכים שנמצאים כבר ברשותו; עובדת ובנה יגורשו, משום שבן זוגה הישראלי נפטר; הקריטריונים שלפיהם נקבע מי יגורש ומי ישאר מוטים אף הם: "ילדי עובדי השגרירויות" יגורשו, כשבמונח "עובדי השגרירויות" הכוונה גם למי שעבד שנה בשגרירות כמנקה. שוב ושוב המדינה יוצרת את הבירוקרטיה שתאפשר לה להאשים את הילדים הללו ומשפחותיהם בכך שהם, ובכן, לא עומדים בכללי הבירוקרטיה. המדינה למדה איך לעשות זאת על הפלסטינים, עתה היא מיישמת על ילדי מהגרי העבודה. זה מדהים, וזה מעורר רצון לצרוח.
הטיול נגמר
השקרים לא נפסקים כאן, כמובן. ישי משקר בנוגע למספר הילדים שנמצאים כאן, קשקש משהו על "אשרת תייר" ומאיים על אובדן הצביון היהודי של המדינה כאשר הוא מחזיק בשיא ייבוא מהגרי העבודה. אבל בטח כבר שמעתם את זה, אז לא אפרט. ובכל זאת, כדאי ללחוץ על נקודה אחת, שלא זוכה לתשומת לב מספקת – האמירה ההיא של ישי לפיה צריך לומר לילדים ש"הטיול נגמר".
האמירה הזו מרתיחה לא רק מפני שהילדים הללו נולדו כאן, וישראלים בדיוק כמוהו (אם לא מעט טובים יותר). היא מרתיחה מפני שישי מנסה להמעיט בחשיבות הזוועה שהוא והממשלה אחראים לה. תום כתב לא מזמן פוסט נהדר על מצב הילדים בקמבודיה, שמפרט בדיוק לאלו תנאים זוכים ילדים במדינה הזו. קמבודיה פחות רלוונטית לגבי ילדי מהגרי העבודה, משום שרובם פיליפינים. אז הנה כמה עובדות על הפיליפינים, שהושגו בחיפוש גוגל פשוט:
- 30 אחוזים מאוכלוסיית הפיליפינים נמצאת מתחת לקו העוני. 26.5 אחוזים מהילדים נמצאים בתת-תזונה (מקור)
- בעיית ילדי הרחוב בפיליפינים חמורה כל כך, שהיא זכתה לערך בוויקיפדיה. לפי דו"ח שפורסם ב-1998, יש בפיליפינים כ-1.5 מיליון ילדים ללא בית, ובחלקם נחטפים כדי לשמש כזונות לפדופילים.
- לפי אמנסטי, מעל 500 אלף ילדים נעצרו בפיליפינים מאז 1995, בעיקר בשל עבירות זעירות כגניבה והסנפת דבק. מוערך כי בכל שנה מוחזקים במעצר בפיליפינים כ-20 אלף ילדים. בתאי המעצר הם סובלים מאונס ועינויים. גם כאן, הבעיה חמורה מספיק כדי לקבל ערך בוויקיפדיה.
וזה לא הכל, בדה- מרקר פורסם ראיון קצר עם יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' מתי ברקוביץ', שמספר על תחושת החרדה של הילדים הללו, מאיים שחלק מהמתבגרים שלא יתאקלמו בארצות המקור עלולים להתאבד, ומספר שחלקם נמצאים "בסכנת חיים של ממש" בגלל שנולדו כאן. לדבריו, "יליד ישראל שיגורש לאחת ממדינות אפריקה יפסיק לקבל את החיסונים הנדרשים ויהיה חשוף למחלות מסכנות חיים וגופו עלול לקרוס – בשונה מילד אפריקאי מקומי, שגופו יודע להתמודד טוב יותר עם המחלה ולפתח חוסן טבעי נגדה".
אז לא, זה לא טיול. סביר להניח שישי יודע זאת. כנראה שגם רוב חברי הממשלה. ובכל זאת, הם החליטו על גירוש. ובכל זאת, ב-8 בספטמבר 400 ילדים עומדים להיעלם מכאן, ויזכו לאלוהים יודע איזה תנאים. ובכל זאת, ישי ממשיך לייבא הנה מהגרי עבודה, ולהפריח אגדות על סכנה לצביונה היהודי של המדינה.
והוא לא לבד
וגרוע מכל, אלי ישי הוא בובת הקש שכולם עומדים מאחוריה. יש ממשלה מאחורי הגירוש הזה, יש ראש ממשלה, ולכולם נוח לתלות את האשמה בישי. אין ספק שהגזענות והשקרים הבוטים הופכים אותו למטרה קלה, אבל מאחוריו יש ראש ממשלה, ולו נוח לשתוק ולשלוח את שרה לכתוב לישי מכתב.
אז כן, משלמים לי על זה, אבל אני חושב שהמאבק הזה חשוב, ושהוא לא זוכה לתשומת הלב הראויה ברשת. זה מאבק חשוב משום שאפשר לנצח בו, ומשום שגם אם נצליח להשאיר כאן עוד שני ילדים בלבד, עדיין הצלחנו להשאיר כאן שני ילדים. והשמאל בארץ צריך להתחיל לצבור נצחונות. הפסדנו יותר מדי פעמים. וזה מאבק חשוב מפני שהוא נוגע לדבר חשוב בהרבה מצביונה היהודי של המדינה הזו – צביונה המוסרי.
בינתיים, קצת יותר מ-1,200 איש שלחו מכתב לראש הממשלה בנושא. אפשר להגיע ליותר, בקלות. כל מה שצריך זה עוד בלוגרים שמקשרים לאתר הזה (ואפשר לעשות זאת בקופי-פייסט פשוט). שוקי גלילי כתב פוסט נהדר על ילדי מהגרי העבודה, שחושף כמה מהנתונים העיקריים בנושא, ונראה לי שכמעט כל אחד יכול לכתוב פוסט כזה, אם הוא משקיע חצי שעה בגוגל וקצת רצון טוב, אבל גם קישור פשוט לאתר יעזור. אני מתחיל לראות פולניות מבצבצת לי בין השורות, אבל יש לי הרגשה שדווקא בגלל הקונצנזואליות היחסית של המאבק הזה, אנשים חשים שהוא נעשה מעצמו. הוא לא. הוא זקוק לכם. ואתם לא צריכים לעשות הרבה כדי לעזור המון.
התמונה: מכאן
(איתמר שאלתיאל)
"נוהל עובדת זרה בהריון" – רק השם מביא צמרמורת. הרשע של הביורוקרטיה.
איך אמר מקס פריש: הבאנו ידיים עובדות והגיעו בני אדם.
ואנחנו מנסים לאסור עליהם להקים משפחה.
(אגב, הנוהל תלוי ועומד בפני בג"צ בעקבות עתירה נגדו).
אוי, זה ציטוט נהדר.
פוסט נהדר! אני מאוד מקווה שהגירוש הזה יבוטל. למזלנו בראשות המדינה עומד בן אדם לחיץ, שלמשל, לא הטיל מע"מ על ירקות ופירות למרות שש"ס כבר הסכימו לכך, פשוט בגלל לחץ ציבורי. בגלל זה חשוב מאוד להמשיך ללחוץ ולדבר על זה עד הרגע האחרון.
ישר כוח!
אז מה כן?
אני מתעב את הטרמינולוגיה של ישי אבל התנועה להשארת העובדים הזרים פשוט עיוורת.
להשאיר את מי שפה, אם יש צורך בעובדים לאפשר להם להגר לישראל אם אין צורך לא לאפשר, להפסיק את הדלת המסתובבת ולהפסיק להתייחס לבני אדם כעבדים.
טוב, על אלי ישי אין הרבה מה לומר, הבן אדם די חלאה והנימוקים שלו רעועים במקרה הטוב. אני מאמין שהוא מונע מגזענות ברובו, אם לא גזענות נגד העובדים אז גזענות "בעד" היהודים – זה בטח.
אבל לשלח עובדים זרים על טפם לארצות המוצא שלהם זה לא עוול נוראי בעיני. זאת אומרת כן – ברמה האישית אין לי ספק שלילדים האלה ולהוריהם מדובר בהרעת תנאים משמעותית בלשון המעטה.
אבל התנאים שלהם עד עכשיו אלו התנאים המשופרים יחסית שהגירת עבודה מייצרת, ואלמלא הגירה זו הם לא היו נהנים מהם אלא סובלים מתנאי מדינת המוצא שלהם בין כה, כך שהמדינה רק משיבה את המצב לקדמותו, לא גורמת נזק.
מלכתחילה הרי חוזה הגירת העבודה הוא זמני מטבעו. בוא אלינו, תרוויח כסף בעבודה שאנחנו לא רוצים לעשות, אבל תחזור כשסיימנו איתך.
וסך הכל זה לגיטימי – יש הרי מעגלי קרבה שונים (משפחה, קהילה, לאום, השאר) ואנחנו מראש אמרנו לעובד הזר שהוא אמנם בא לכאן לתקופה מוגבלת, אבל אנחנו לא מוכנים להעביר אותו מ"השאר" ל"לאום".
עובדה, על עובד זר צריך לשלם רק 2% ביטוח לאומי לדוגמא, ולא 7.5%, כי הוא אמור להנות מסל שרותים מאד מצומצם ביחס לאזרחי המדינה.
הוא נשאר אחר. זה המנדט איתו הוא הגיע.
אז אנחנו מחזירים אותו למצבו המקורי (+חסכונות שאיתם הוא נשאר וכנראה איזו מכולה של מכשירי חשמל וריהוט שהוא שולח לעצמו מהמקרה הבודד שאני מכיר), והילדים שלו כנספחי הוריהם סובלים כנראה קצת יותר, כי בעוד הוא חוזר למה שהוא הכיר הם נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה עבורם.
אז כן, ילדים מצטלמים מצויין ומעניקים למאבק מעמד של "קונצנזוס", כי הרי מדובר בילדים, אבל בעצם מדובר יותר בהורים של הילדים האלה האמת. ובנוסף נראה שהמאבק הוא אולי בקוצנזוס אבל לאנשים לא כל כך אכפת ממנו (כך אתה כותב). אולי יש סיבה מעבר ל"כנראה שהולך להם מצויין אז לא צריך אותי". נראה לי שפשוט מאד לא סקסי לצאת נגד תמונות של ילדים אפריקנים, אז הציבור בשקט בשקט לא תומך.
אני תומך במאבק הנוכחי, אבל חסרה לי מאוד, מצד כל הארגונים העוסקים בנושא, התייחסות נרחבת יותר לסוגיית העובדים הזרים.
מדברים, גם בעצומה שקישרת אליה (ושחתמתי עליה), על "מדיניות הגירה מסודרת" – אבל מהי מדיניות הגירה מסודרת? מה היא כוללת? באילו מצבים כן ניתן וצריך לגרש מהגרי עבודה בחזרה לארצותיהם? האם יש להגביל את תקופת שהייתם של העובדים בארץ, או דווקא לאקלם אותם ככל האפשר? אלה הרבה שאלות, ועד כה לא ממש נתקלתי בתשובות.
ספין? ספין זה לעשות מהמאבק רק מאבק של ילדים. "מגרשים את הילדים", כאילו שאין להם הורים, ושולחים אותם לבד ברכבות למזרח. חסר רק יאנוש קורצ'אק שיעלה איתם לרכבת. לילדים האלה יש הורים. הורים שבאו לכאן לעבוד לזמן מוגבל. הורים שהיו אמורים לחסוך כסף, ורובם כנראה עשו את זה, כדי לשפר את איכות חייהם במולדתם. שימו לב שבאף תמונה בעיתונות אין ילד עם הורה, רק ילדים "מפגינים" עם מתנדבים ישראלים. זה הספין הכי גדול כאן.
רוב הציבור לא אומר כלום, כי רוב הציבור לא בהכרח מסכים.
כמו שנאמר פה, זה לא סקסי לתמוך בגירוש של ילדים לאפריקה.
אבל בפועל, אם זה יהפוך לנורמה שאם יש לך ילד אתה נשאר בארץ, אז מספר הילדים יגדל, ומספר הזרים בארץ יגדל וזו כן בעיה.
ועם כל הכבוד, האנשים האלה באו לתקופה מוגבלת ועכשיו התקופה הזו נגמרה. מה לא ברור? זה היה החוזה.
אז כמה שזה עצוב ומכוער, אין ברירה. ורוב הציבור, בגלל הכיעור, לא יוצא בהצהרות שהוא בעד התהליך,אבל זה לא אומר שהוא תומך.
קשה להגיד שההתנגדות לגירוש העובדים הזרים שתאריך שהייתם פג וילדיהם זה קונצנזוס.
לגרש את כולם,תלחצו על הקישור להבין
את התמונה הגדולה.
יוסי,
אפרופו בובות קש, להילחם מול הגזענות של אלי ישי זה קל. אבל מה עם הטענות של מי שהגיב מעלי?
אני עוד לא החלטתי מה דעתי, אבל הטענות של מתנגדי הגירוש לא שכנעו אותי- זה שימוש זול ומניפולטיבי בילדים. הדרך מכאן ועד לקלוט כל פליט שייכנס היא קצרה. צריך להבין שזה שכמו הרבה דברים אחרים יש לזה משמעות ושזה בא על החשבון משהו אחר. זה הרי לא יגמא ב-400 ילדים האלה. כל הפליטים מאריתריאה שקלטנו בסוף לא באים לגור בת"א אלא בערים שגם ככה לא במצב כ"כ טוב.
אם יש לך טיעונים טובים יותר ועובדות מוצקות- אשמח להשכיל. כתיבה נגד אלי ישי ודיבור רגשני על ילדים לא קונה אותי
לגבי השימוש בילדים,
ראשית, אי אפשר לקרוא לזה ספין. הבעיה מתחילה ונגמרת בילדים הללו. בגללם המשפחות מיועדות לגירוש, והם אלו שיסבלו מהגירוש הזה הכי הרבה. אני לא רואה כיצד אפשר להחשיב זאת כספין.
שנית, אם אתם מעוניינים להילחם במספר מהגרי העבודה, הילחמו בייבוא מהגרי עבודה; הילחמו למען מדיניות הגירה. גירוש 400 ילדים לא ישנה לכאן או לכאן את המאזן הדמוגרפי הקדוש שלנו, יבוא מאות אלפי מהגרי עבודה כן.
לדורצח, שאלת שאלה טובה, ואני לא יודע איך לענות עליה. נראה לי שלפחות בארגון "ילדים ישראלים" יש דעות לכאן ולכאן, ומאחר שהארגון הקדיש את עצמו למאבק נגד גירוש הילדים, הוא לא מעוניין לערבב מאבקים. מה שכן ברור הוא שהמאבק למען מדיניות הגירה, תהא זו אשר תהא, לא יכול להתבצע על גבם של הילדים האלה ומשפחותיהם.
גלעד ב., המדינה לא משיבה את המצב לקדמותו, מאחר שהילדים נולדו כאן. שנית, וחשוב מכך, אין שום סיבה לבצע כאן עוול. מגרשים את הילדים הללו לא בכדי לסיים את בעיית מהגרי העבודה, אלא בכדי לשמור אותה על כנה. במקום לגרש ילדים ולהביא עובדים חדשים, אפשר פשוט להתחיל לחשוב על השארת חלק ממהגרי העבודה כאן. אבל זה, כמובן, לא יקרה, כי חברות כוח האדם צריכות לגזור קופון.
אתה לא יכול לנתק את הילדים מהוריהם בצורה שאתה עושה.
אם מד'ינת ישראל לא הייתה מאפשרת את הגירת ההורים אליה, אז הילדים הללו היו נולדים בארץ המוצא של ההורים (כמובן, יכול להיות שההורים נפגשו בארץ, או שהיו מהגרים לארץ אחרת, או שזרעון אחר היה פוגש בביצית, אבל בוא לא נכנס לעניני הסטוריה חליפית כאן).
המצב בו הם חיו כאן כמה שנים ולפחות נהנו בתחילה משירותים משופרים ביחס למדינת המוצא ואז אחרי X שנים חזרו למדינת המוצא, הוא מצב עדיף על פני להוולד במדינת המוצא ולהשאר שם בגיל X ומעבר לו.
המדינה כאן לא גורמת נזק.
בקשר לבעיית מהגרי העבודה ענה לך יפה דני ואני מסכים עם רוב דבריו.
המדיניות הנוכחית אינה גרועה יותר מהאלטרניטבה עבור אותם עובדים זרים.
דמיין שמקום לאפשר הגירת עבודה היינו קונים צבא של רובוטים יפניים מתוכנתים במיוחד לעבודות סיעוד חקלאות ונקיון.
אתה חושב שזה מצב עדיף למהגרי העבודה ולילדיהם העתידיים על פני העבדות-החמש-שנתית-אך-משפרת-התנאים-מבחינתם הקיימת כיום?
איתמר:
לישראל יש מדיניות הגירה מאוד ברורה: זוהי מדינת לאום, ורק בני העם היהודי (במובן הכי מורחב, כולל נכד של יהודי ומשפחתו המורחבת) רשאים להגר למדינת ישראל דרך קבע. עובדים זרים מגיעים לכאן אך ורק באופן זמני, בהתאם לצרכי שוק העבודה – צרכים שמשתנים כל הזמן.
אם עובדים זרים וילדיהם ישתקעו כאן דרך קבע, הילדים שלהם ילמדו במערכת החינוך הישראלית ולא יהיו שונים בהכשרתם המקצועית מכל אזרח ישראלי. וכמו כל אזרח ישראלי, הם לא ילכו דווקא לעבוד בעבודות הקשות וכפויות הטובה שעבורן דרושים לנו העובדים הזרים, אלא יתחרו עם אזרחי ישראל על אותן עבודות.
אנחנו לא צריכים יותר תושבי קבע. המדיניות שלנו היא שאין דבר כזה (בשאיפה). או שאתה אזרח, או שאתה זמני. החריגים צריכים להיות מועטים ככל האפשר, כי זה לא מצב רצוי שאנשים שמרכז חייהם כאן לא ייוצגו בכנסת ובמוסדות השלטון. אם תאזרח אותם, עדיין תצטרך להביא עובדים זרים בעוד דור, כי הילדים שלהם כבר לא יתפקדו כ"עובדים זרים". לכן הפתרון היחיד הוא בדיוק מה שהממשלה עושה – כל עובד זר מגיע הנה לזמן קצוב, עם אשרה זמנית, ואז הוא ומשפחתו חוזרים הביתה.
המצב המועדף עליך, אבל, הוא עבדות זמנית, נתינים חסרי זכויות ומעמד, שמגורשים מדי פרק זמן כדי שניתן יהיה לגזור קופון על העבדים המיובאים הבאים. איך אפשר לומר ש"זה לא מצב רצוי שאנשים שמרכז חייהם כאן לא ייוצגו בכנסת ובמוסדות השלטון" ובאותה נשימה לתמוך במדיניות גרועה בהרבה?
ומה עם כל אותם ילדים לעובדים זרים שלרגע לא היו חוקיים?
אם מגיעה מישהו מרומניה, באופן לא חוקי, מקימה פה משפחה, אני אמור להשאיר אותה פה כי יש לה ילד וזה לא מצטייר טוב לשלוח אותו לרומניה?
אז נכון, 400 ילדים ואפילו יותר לא ישנו פה את הדמוגרפיה, אבל איפה תשים קו?
למה הוא צריך להישאר פה? אמא שלו לא הייתה חוקים לרגע, ובגלל שיש לה ילד היא גם תישאר פה.
זה עדיף?
והנה גם שני סטיקרים נגד הגירוש (מצחיקים/עצובים) שחבר עיצב, להדפיס ולהדביק:
http://tiny.cc/9l049
מדינות שמעודדות הגירה הן המדינות החזקות והמובילות בעולם – למשל ארה"ב.
מדינת ישראל רק תצא נשכרת אם יבואו לפה קצת יותר מהגרים שיטמעו בהדרגה בחברה הישראלית.
צריך לעשות גיור חילוני כמו שהציע יוסי ביילין ולאפשר לכל האנשים שרוצים בכך להצטרף לקולקטיב הישראלי.
כמה הגירה לדעתך מדינת ישראל יכולה לקלוט?
מדינת ישראל מחוייבת לקלוט עליה – זה הייעוד שלמענו היא קמה. לגבי מהגרים אחרים – גם ככה צפוף פה.
(בנגב, אולי, יש הרבה מרחבים – אבל אין שם עבודה. אז אל תגיד לי שיש עוד הרבה שטחים פנויים).
יש כשל מתודולוגי בטענה שלך: ייתכן כי הן יכולות להרשות לעצמן לעודד הגירה בדיוק כי הן חזקות כלכלית. בנוסף, אאז"נ, ארה"ב דורשת שכל מהגר עבודה יוכיח שיש לו כושר השתכרות מעל מינימום מסויים- הם לא מעודדים הגירת עובדי ניקיון, אבל בהחלט מחפשים עובדי הי-טק(לדוגמא).
אני לא מבין את המאבק הזה. רצו לגרש עובדים זרים שפג תוקף אשרת העבודה שלהם .לעובדים אלו יש כ2000 ילדים,קמה זעקה הקימו ועדה הועדה בניגוד לעמדת שר הפנים קבעה קריטריונים ברורים והשאירה בארץ את מרבית המועמדים לגירוש בשל קיומם של ילדים שחיו במדינה למעלה מחמש שנים. ניצחון גדול הן למתנגדי הגירוש והן ל"מוסריות" הישראלית. כרגע מנוהל מאבק הגורס שישראל ומששלתה הם חבורת קלגסים המעונינים לגרש 400 ילדים ( גם אם אותם ילדים חיים באץ שנה בלבד). זה סילוף של העובדות בתחילת המאבק ביקשו לקבוע קריטריונים, הם נקבעו. אם היו יוצאים נגד הקריטריונים וטוענים למשל חמש שנים זה יותר מדי זמן שלוש שנים בארץ מספיק כדי להפוך לץןשב קבע, זה היה טיעון שאפשר להתוכח לגביו. אבל לטעון באופן קטגורי שכל ילד שאתמול ירד מהמטוס , או שנולד לפני שנה וחצי כבר מקנה להוריו רישיון ישיבת קבע בישראל? זה טיעון לא מקובל עלי.
קן האור פה היא שיש פה סוף כל סוף מאבק אזרחי שמביא פירות. לצערי נראה לי שהמתגיסים להגנת הילדים החמודים מהפיליפינים לא יתגיסו למאבק לטובת עובדי חברות כח האדם, אתיופים מופלים לרעה, וכד'.
הלואי ואתבדה.
ישר כוח (:
אלוהים, הנושא הזה מייאש. כמה אטימות, רוע וגזענות הוא הציף, כמה פנים מכוערות התגלו בגלל המאבק הזה. עצוב, עצוב, עצוב שזאת החברה שלנו, שהתגלתה במערומיה כמלאת שנאה. ולא שלא ידענו את זה קודם..ועדיין. דיכאון. אבל נו, המלחמה נמשכת. ואני מקווה שהגינה ליד הבית שלי תמשיך להיות מלאה בילדים פיליפינים, ניגרים, סודנים וגם יהודים מכל העדות.
המאבק היה יותר משנע, ונותן תשובה לספקנים שמעלי, אם היינו אומרים בכל רם:
ישי והחרדים הם סכנה קיומית למדינת ישראל. הם לא עובדים, ולא משרתים בצבא. כדי לשרוד מדינת ישראל צריכה אזרחים יצרנים ונאמנים למדינת ישראל הדמוקרטית. הילדים האלה הם העתיד שלנו.
רק הגירה פנימה, ואינטגרציה מהירה של הציבור הערבי, יכולה להציל אותנו מהקריסה שצפויה לנו בטווח של כמה עשורים בגלל ישי והציבור אותו הוא מייצג.
אזרח אופטימי – אבל אז המאבק היה יוצא מהקונצנזוס והיית חוזר לנישה של הסמולן יפה הנפש.
מאוד בעייתי כל הסיפור. למרות המאמר המצויין, עדיין אני מרגיש שהמאבק נגוע ביותר מידי דמגוגיה ופופוליזם. כך יוצא, אין לי בעיה שיישארו הילדים, וברור לי שמניעיו של אלי ישי הם גזעניים ביסודם, אני חושש שהמאבק כמו שהוא יפגע בהמשך המאבק למען זכויות העובדים הזרים.
לעזאזל, נראה לי ששמעתי את רם כספי מתראיין אצל רינו צרור ומדבר בעד השארת הילדים, איך לא אהיה חשדן?…
לא סמולנים יפי נפש, להיפך – אנחנו רוצים להציל את המדינה היהודית. זה בסך הכל הרחבה קטנה (לימי חול) של העקרון של גוי של שבת…
הרבה מאד מדינות מייבאות עובדים ממדינות עניות כדי להעסיקם בעבודות שהתושבים המקומיים לא רוצים לעשות. אני לא חושב שיש מדינה בעולם הדמוקרטי שבה אין לעובדים הללו שום מסלול אפשרי להשתלבות במדינה המארחת.
רק מי שמתעקש על הגדרת "העם היהודי" כמשהו שמצטרפים אליו אך ורק דרך הרחם או הדת יכול להתעקש שאין כל דרך לקלוט מדי עשור משהו כמו אלפיים משפחות שרק רוצות להוכיח כמה שהן רוצות להיות חלק מאיתנו – כולל בדרכים הפחות נעימות.
קליטת כמות כזו של מהגרי עבודה לאומה הישראלית יעשה לה רק טוב.
"לצערי נראה לי שהמתגיסים להגנת הילדים החמודים מהפיליפינים לא יתגיסו למאבק לטובת עובדי חברות כח האדם, אתיופים מופלים לרעה, וכד'."
למה מי מתגייס למענם? הימין? מי מפגין בשביל לא לגרש את מצביעי הליכוד וש"ס מכפר שלם – הליכוד וש"ס? לא. אנחנו, הסמולנים המסריחים. אז די עם הסיסמאות המזוינות.
לא תאמינו, אבל אפילו יהודים מקופחים ומעוטי יכולת אנחנו אוהבים. אנדרדוגים זה אנחנו.
מצחיק שכולם חושבים שהבעיה היא שישי הוא גזען. זה בהחלט יכול להיות, אבל יכול להיות ששר שמצד אחד עושה ככל יכולתו כדי לגרש עובדים זרים ומצד שני נותן אשרות להרבה יותר ושחברים אחרים במפלגתו הורשעו בלקיחת שוחד מקבלנים תמורת היתר לעובדים זרים הוא פשוט מושחת?
זאת רשעות לגרש את הילדים האלה. וחרפה ןבושה שמדינה שנוסדה לקלוט יהודים נרדפים הפכה להיות שונאת זרים ושליטיה ומקורביהם גם עושים קופה ע"ג מהרגי הכבודה וגם מתעללים בהם. בעבר יהדות ספרד היתה הסובלנית והחיה בהרמוניה עם שכיניה ועתה הפכו לעקר שונאי הזרים באמצעות שליחהם מש"ס.
בעז – התבדית כבר מזמן. אבל מי שעובדות לא מעניינות אותו, אלא רק הדעות הקדומות שיש לו בראש, תמיד יוכל לכתוב מה שהוא רוצה בטוקבקים…