החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: קול קורא בעקבות ההודעה על פתיחת השיחות

כותב: יריב אופנהיימר

זה היה צפוי וידוע מראש. הציבור הישראלי והציבור הפלסטיני לא עצרו את נשימתם לאור הודעת ארה"ב על תחילת השיחות הישירות, ורוח קרירה של סקפטיות מהולה בציניות מזרח-תיכונית מילאה את השיח הציבורי. הימין מצידו לא יוצא במחול שדים נגד כל סיכוי לפריצת דרך מדינית, והשמאל לא נזעק לכיכרות לתמוך במימוש הסיכוי לשלום. דווקא באווירה ציבורית כל כך סקפטית, חייבים להשמיע קול רם וברור שיקרא לנתניהו להמשיך את ההקפאה ולקדם ברצינות את ההזדמנות אחרונה להשגת פתרון שתי המדינות.

אם בכל הקשור לשיחות עדין אפשר לטייח, להעביר את הזמן ולהתחמק מהחלטות קשות, הרי שבכל הקשור לבנייה בהתנחלויות, הגיע שעת המבחן הגדולה של הממשלה הנוכחית. גם נתניהו יודע כי אם וכאשר יחליט שלא להאריך את תקופת ההקפאה, באופן אוטומטי יתחילו המתנחלים לבנות כ- 5,000 יחידות דיור בכל רחבי הגדה. מדרום הר חברון ועד להר ברכה, מבית אל ועד עפרה, המנופים וכלי העבודה יחזרו להיות חלק מהסקיי-ליין של השטחים.

את מה שברור לכל העולם ולמחצית מהציבור הישראלי, חייבים להבהיר גם לנתניהו ולברק. המשך הבנייה בהתנחלויות יפגע בראש וראשונה באינטרסים הישראלים, וימית אסון על מדינת ישראל בהווה ובעתיד. בשטחים מתגוררים כבר היום למעלה מ- 300,000 מתנחלים. המצב כמעט בלתי הפיך ואם יש עדין דרך להגשים את חזון שתי המדינות, היא תיעלם סופית לאחר עוד גל של בנייה מאסיבית ברחבי הגדה.

ניסיון העבר כבר הוכיח: כאשר ההמונים אומרים את דבריהם, גם המערכת הפוליטית מיישרת קו ומקבלי ההחלטות מושפעים. ובגדול. השמעת קול ישראלי ברור מול מסעות ההסברה וההפחדה של מועצת יש"ע ונערי הגבעות הכרחי וקריטי לעצירת ההתנחלויות. נתניהו עוד לא החליט וניתן להשפיע על עתיד המדינה. הפגנות דוגמת הפגנת שלום עכשיו היום, באתר הבנייה בהתנחלות טלמון, יכולה לפתוח את השיח הציבורי ולהחזיר לאופנה את העמדה המצדדת בהמשך ההקפאה ופתיחת משא ומתן רציני לשלום. דווקא במאבק הסיזיפי והקשה מול הימין אסור להרים ידיים ולהישאר אדישים. דווקא במאבק החשוב ביותר על עתידה ואופייה של מדינת ישראל חייבים להשפיע. שאלת ההקפאה איננה שאלה טכנית או משנית, שאלת המשך ההקפאה תכריע האם ישראל והפלסטינים הולכים לכיוון של פתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש או לעבר עימות עקוב מדם ובסופו מדינה דו לאומית מסוכסכת ואלימה. בשאלות קיומיות שכאלו לא אובמה יעשה עבורנו את העבודה. בשאלת מדיניות ההתנחלויות, האחריות ללחץ על נתניהו וממשלתו, הייתה ונותרה על כתפינו, הציבור הישראלי.

לסיום, אני מזמין אתכם לעקוב אחרי פעילות 'שלום עכשיו' בפייסבוק ובטוויטר ולהצטרף למאמץ למנוע את המשך הבנייה בהתנחלויות.

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

23 תגובות על ”פוסט אורח: קול קורא בעקבות ההודעה על פתיחת השיחות“

  1. בוב גה"ז הגיב:

    "ימיט אסון" ולא "ימית אסון".

  2. ג'ו הגיב:

    "המצב כמעט בלתי הפיך…"

    באמת, כמעט?? אתה רואה סיכוי לפנות שליש מיליון איש ולשכנם בישראל?

    אולי הגיע הזמן להרים ידיים ולפנות לכיוון השני של אזרוח הפלסטינים?

    • עומר הגיב:

      רעיון אדיר, כי מדינות דו לאומית כ"כ מצליחות ומשגשגות ברחבי העולם.

    • עמרי הגיב:

      לא הגיע הזמן. אלא אם בבלקניזציה אתה חפץ. והאמת, האיבה ההיסטורית בין הלאומים השונים ביוגוסלביה היא כאין וכאפס לעומת מה שהולך פה.

      רעיון העיוועים הזה, כאילו עוד שנייה יצמחו כאן עצי המייפל ונהיה קנדה מושמע יותר ויותר (בעיקר הזדעזעתי לשמוע זאת מדובי קננגיסר) צריך להיגדע מהר ככל שניתן.

    • נמרוד הגיב:

      למה שליש מליון? אני לא מכיר היטב את המפות אבל על פי מה שהבנתי אפשר בהחלט לשמר חלק סביר מההתנחלויות – מי בסיפוח בהסכמה לארץ בחילופי שטחים ואולי גם בשמירה של חלקן תחת ריבונות פלסטינית. זה לא לחלוטין צודק, אבל זה מאוד יקל על מימוש הסכם.

      ואם מסתכלים על ההיסטוריה של העמים (כולל בישראל של 48) – אפשר לפנות מאות אלפים, וגם מליונים ממקומם.

  3. א.ה הגיב:

    עדיין הפיך, אבל פתאום יהפוך לבלתי הפיך עם עוד קצת בנייה? זה טיעון לא רציני.

    הפלסטינים, כרגיל, לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הם היו צריכים להודיע שהם מקציבים לשיחות חצי שנה (לא צריך יותר, בתכלס – מספיק שבוע בשביל לסגור את הקווים הכלליים של ההסכם, אם שני הצדדים באמת ירצו), לא משנה מה יקרה להקפאה (מה כבר חצי שנה באמת תשנה בשטחים, שכבר יש בהם 300 אלף מתנחלים לאחר עשרות שנות התנחלות) ושלאחר מכן ידרשו זכויות אזרח מלאות במדינה אחת משותפת.

    אבל לא, במקום זה – ישראל תתחיל לבנות, והפלסטינים יתנו לה בדיוק את מה שחלקים בימין רוצים (קרי – ילכו לשבת בפינה בחושך, לבד).

  4. איתי אפק הגיב:

    ציטוט: "שאלת המשך ההקפאה תכריע האם ישראל והפלסטינים הולכים לכיוון של פתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש או לעבר עימות עקוב מדם ובסופו מדינה דו לאומית מסוכסכת ואלימה."

    ויש עוד אפשרות, שרבים יותר מכירים בהיתכנותה, ואריאל שרון הבין זאת גם הוא: מדינה אחת שבה לערבים וליהודים יש זכויות אזרח שוות. האפשרות לספח את השטחים למדינת ישראל אבל לשמור על "ציביון המדינה היהודית" יהפוך למשימה גזענית במובהק (לעומת היום שלא כולם מבינים זאת), ויגרור אלימות רבה.

    פתרון שתי מדינות הוא פתרון גרוע שלא יחזיק מעמד הרבה זמן, וכדאי לקבור אותו ולפנות מקום לפתרון המדינה הדמוקרטית האחת, ערבית-פלסטינית ויהודית כמו שצרפת היא מדינת האזרחים הצרפתים.

    • עומר הגיב:

      איך אנשים אשכרה חושבים שמה שבקושי עובד במדינות כמו קנדה ובלגיה יכול לעבוד במקום שבו חיים בצוותא שני העמים המסוכסכים ביותר בעולם? האם בשם אידיאלים, ראויים ככל שיהיו, ראוי להתעוור ולהתעלם מכל מה שקורה בעולם בעשורים האחרונים?

      בניגוד לאיזשהי אווירה שרווחה לפני שני עשורים, הלאומיות והדת הן מגיפות שלא נעלמות ולא הולכות לשומקום ותמיד יהיו נחלתם של הטיפשים והנבערים, שכידוע מהווים את הרוב המכריע של התושבים בשני הצדדים של המפה. מדינה דו-לאומית תהיה פיאסקו מוחלט במקרה הטוב, וכר למלחמת אזרחים אינסופית במקרה הרע.

      • ג'ו הגיב:

        גם ישראל בגבולות 67' תהיה מדינה דו לאומית כשחמישית מהאוכלוסייה פלסטינית. אם ייספחו שטחים נרחבים באזור ירושלים זה יגיע לרבע, אז האם ההבדל בין 20 אחוז פלסטינים ל40 אחוז (עם הגדה בלי עזה) כל כך משנה?

        • בעז הגיב:

          איזה משחק נהדר במספרים , אתה מקים מדינה דו לאומית אבל משאיר את עזה מחוץ למספרים ( כי זה יהרוס לך את הטיעון או שאפילו אתה לא חושב שהשטות של מדינה דו לאומית יעבוד עם החברה הנאורים של החמאס).
          ההבדל בין 20 אחוזים ל40 אחוזים או חמישים אחוזים אם תהיה ריאלי הוא ענק. זה הבדל בין מיעוט שברור לו שהוא מיעוט וישאר מיעוט, לבין מיעוט שמחכה כל רגע להפוך לרוב ולהגשים את החלום העתיק של סילוק הצלבנים מפלסטינה.

          במצב הלא ממש מוצלח שאנו כלואים בו. בין האפשרויות הלא ממש מלבלבות שקיימות, הפיתרון הפחות רע הוא הפרדה לשתי מדינות לאום. אבל מהרגע שפיתרון זה ( המצאה של השמצאל ה"קיצוני" של שנות השבעים) מתחיל להתקבל ע"י מרכז המפה וימינה מכך .קמים כל מיני גופים ואנשים שלהיות חלק מהמחשבה המקובלת וההגיונית גורם להם לרתיעה, ובמקום לצדד במהלך הפחות רע חייבים להמציא את עצמם מחדש גם אם מדובר ברעיון גרוע.
          רק כדי להגיע להדגמה פשוטה של ה"פתרון הנהדר " של מדינת כל אזרחיה. במקרה הפחות רע ראש האופוזיציה בפרלמנט הישראלי- פלסטינאי יהיה מר הנייה. כמה זמן מדינה כזאת תתקים לפני פרוץ מלחמת האזרחים?

          • ג'ו הגיב:

            אני לא אומר שזה אידאלי שלא תבין אותי לא נכון, פשוט שזה הרבה יותר ריאלי מהאלטרנטיבות שיכללו מלבד פינוי מאות אלפי ישראלים גם ביטול אזרחות פלסטינים במשולש ואלוהים יודע איך אפשר להפריד אוכלוסיות באזור ירושלים.

            בלבנון הנוצרים הדרוזים השיעים והפלסטינים שחטו אחד את השני בצורה מאד מכובדת ועכשיו הם משחקים משחקי קואליציה אופוזיציה, ככה שאני לא בטוח שזה לא יכול לעבוד גם פה.

            • בעז הגיב:

              הניסיון מוכיח עמים שכופים עליהם לחלוק מדינה אחת מתדרדרים למלחמת אזרחים. יגוסלביה היא הדוגמה הבולטת . רואנדה היא עוד מדינה בולטת בפתרון הנהדר של מדינה דו לאומית.
              לבנון היא דוגמא מצויינת מדינה שהצליחה במשך שלושה עשורים לקיים ישות משגשגת למרות העירבוביה האתנית התדרדרה למלחמת אזרחים עקובה מדם. המלחמה הסתיימה כאשר לבנון נכבשה ע"י שתי מעצמות אזוריות. לאחר שרים שנות כיבוש סורי וקצת ישראלי בלבנון יש כיום שילטון רוע בו עדיין מסתובבות כנופיות חמושות במדינה ( חיזבאלה לאחרונה התנגש התנגשות דמים עם פלג סוני בחוצות ביירות). לא ממש המודל לחיקוי שלי לחיים בעשורים הקרובים.
              מכל האפשריות הקיימות אני מעדיף שהאויבים שלי מבין הערבים יהיו מעברה השני של גדר הגבול , וההתמדדות הפנימית שלי תהיה מול החברה של ברוך מרזל מאר מול החברה של חלאד משעל.
              את האנרגיות שלנו אנו צריכים להפנות לפיתרון שהוא הרע במיעוטו ולא לנסות למצוא "פיתרונות" שמקבילים למשחק ברולטה בקזינו.

        • משה הגיב:

          ג'ו ואיתי אתם לא באמת חושבים שרעיון מדינה דו-לאומית, סיפוח השטחים ואיזרוח הפלסטינים הוא מוצלח. הרי זהו חלום שבסופו תתעוררו (נתעורר) למציאות רווית דם שהבלקן יחוויר לעומתה. תעיפו מבט מדי פעם דרומה – לעזה – ותבינו במה מדובר.
          הפתרון היחיד הוא חלוקה – שתי מדינות. ואם הפלסטינים יגררו רגלים (כמו תמיד) אז עדיפה התנתקות. כן גם בלי הסכמי-סופ-סיכסוך. התנתקות בהסכמה ועם תיאום. ראוי ללמוד מטעויות של אחרים (א. שרון), אבל חלוקה בכל מחיר. זהו היעד הציוני הנוכחי. כל השאר סתם רעש רקע.

          • ג'ו הגיב:

            אחרי שמישהו יפרסם מפה עתידית של ישראל יסביר איפה יעבור הגבול, איך בדיוק אפשר להפריד את האוכלוסיות יהיה אפשר להתייחס להצעה הזו ברצינות.

  5. עמית ו הגיב:

    אם כבר קול קורא, לא כדאי להסביר למה כל כך חשוב להמשיך את ההקפאה? הטענה "הפלסטינים מאיימים לפוצץ את המו"מ " לא מרשימה במיוחד. יש סיבה בגללה ההקפאה היא הכרח כל כך גדול?

    • יקיר הגיב:

      אבל זה כתוב במפורש…
      למשל "המצב כמעט בלתי הפיך ואם יש עדין דרך להגשים את חזון שתי המדינות, היא תיעלם סופית לאחר עוד גל של בנייה מאסיבית ברחבי הגדה"

      ובמקומות נוספים…

  6. קורא כלשהו הגיב:

    אם הקמפיין בפייסבוק הוא ספציפי נגד הפשרת הבניה, עדיף שיהיה לו עמוד משלו מאשר "חדשות שלום עכשיו", שלדעתי מושך פחות תשומת לב כשרואים אותו בפיד.

  7. מני זהבי הגיב:

    אוף-טופיק, אבל עשוי להיות רלוונטי לכולנו הרבה יותר משאלת הבנייה בהתנחלויות.
    האם ישראל מתכננת מלחמה אזורית בקרוב?

    http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/08/28/israeli-preparations-for-war-with-iran-hezbollah-and-syria/

    לקוראי הגרמנית שביננו – בעמוד הבא מופיע חישוב של תצרוכת אפשרית עבור מיליארד ליטר דלק מטוסים JP8, אותו רכשה ישראל מארה"ב:

    http://alles-schallundrauch.blogspot.com/2010/08/israel-bestellt-unmengen-treibstoff.html

    לפי החישוב הזה, הדלק מספיק כדי לתדלק כל אחד ממטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי 322 פעם.
    אם כל זה נכון, נראה שכדאי להתחיל לדאוג…

  8. מני זהבי הגיב:

    תיקון חשוב: מדובר על בקשה ישראלית לאישור עקרוני אודות רכישת דלק מממשלת ארה"ב. לא ברור אם המכירה בוצעה בפועל.

  9. זהר הגיב:

    יריב,

    אתה מבקש מאבק נגד הכיבוש.
    מה עם סוגיית הסירוב?
    לא הגיוני, לאור כל מה שאתה אומר, לסרב לקחת חלק בכזה דבר וללכת לשבת על זה בכלא, כראוי מול עוול כזה נורא לדמוקרטיה?
    הנה הדרך הנכונה להשמיע קול חד וברור.