אחריות? לאחרים
בסמיכות זמנים משעשעת הוצגה השבוע הנהגת המדינה במערומיה. מדליף מסמך גלנט לערוץ 2 עשה לנו שירות חשוב, כשהציג את צמרת צה"ל בפומבי כקן הצרעות שתמיד היתה, ואם יסתבר שאכן דובר צה"ל בעצמו הוא החשוד העיקרי – כך יואב יצחק אמש – אז בכלל יצא משהו חיובי מכל העסק; פגיעה באמון הבלתי מוצדק שרוחש לו הציבור. מהבחינה הזו, בהחלט יתכן שבניהו יצליח להכנס להיסטוריה, אם כי כנראה לא כפי שרצה.
במקביל, נגררה הטרויקה הקבועה של הצמרת – ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל – אל מול ועדת טירקל. כל אחד מהם נתן תשובה גרועה מקודמו. נתניהו הודיע שהוא אחראי, ומיד גלגל את האחריות אל שר הבטחון ברק; הלז הודיע שהאחריות היא כמובן אצלו ורק אצלו, אבל האחראי לפאשלה הזו הוא הצבא; אחר כך הופיע אשכנזי והודיע שהוא אחראי, אבל שהפתרון שלו הוא הפעלת צלפים מהאוויר, עוד קודם לנחיתת הכוחות על הסיפון – כלומר, הלקח שהפיק הקודקוד הצבאי הבכיר ביותר מאחד האסונות הדיפלומטיים הגדולים ביותר שהמיט צה"ל על ישראל הוא שלא הופעל מספיק כוח קטלני כנגד פעילים לא חמושים. רק על זה צריך היה לשחרר אותו מתפקידו על רקע אי התאמה.
חשוב להתייחס לאופן שבו פעלו כל השלושה: הם הצהירו על קבלת אחריות – אבל לא עשו שום דבר בנידון. אף אחד מהם לא התפטר וסביר שאם היו שואלים אותם אם בכוונתם להתפטר, התשובה היתה מבט תוהה. למה מה?
השטיק הזה – קבלת אחריות תוך התנערות מהמשתמע מכך – חדש יחסית. האב המייסד הוא כנראה יצחק רבין: אחרי נסיון השחרור הכושל של נחשון וקסמן ב-1994, שהסתיים ברציחתו של בן הערובה ובמותו של סרן ניר פורז בידי אנשי חמאס, עלה רבין לשידור, מדוכא וכבד שפה – פרשנים כתבו אז שהוא נראה בהלם – ואמר שהוא "מקבל אחריות" לפרשה. הוא היה שר הבטחון. לצידו ניצב הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, שהיה לדעת רבים האחראי האמיתי: הוא התעלם מתחינותיהם של אנשי הימ"מ, שחילוץ בני ערובה הוא ההתמחות שלהם, והטיל את המשימה על סיירת מטכ"ל, שממנה בא.
ההצהרה הזו של רבין בכהונתו השניה – בכהונתו הראשונה הוא דווקא ידע להתפטר – פתחה עידן של אחריות מהפה ולחוץ. שני עשורים קודם לכן, כאמור, רבין התפטר; ראש הממשלה שלפניו, גולדה מאיר, אולצה להתפטר; ראש הממשלה שיבוא אחריו, מנחם בגין, עזב את תפקידו באומרו "אינני יכול עוד" וגזר על עצמו (כפי שכתב תומאס פרידמן) מאסר עולם בביתו; שניים משריו הבכירים של בגין, משה דיין ועזר וייצמן, התפטרו במחאה על מסמוס הסכם השלום עם מצרים (תכנית האוטונומיה); יצחק שמיר, ראש הממשלה שקדם לרבין, נקט באקט נדיר של אחריות: כשהפסיד בבחירות 1992, הוא פשוט הלך הביתה. אחרי ההכרזה ההיא של רבין הורגלנו, שנה אחרי שנה, בהצהרות ריקות על אחריות, עד שהמילים נשמעות חלולות עוד בטרם נאמרו. הם אפילו לא מבינים מה לא בסדר כאן.
* * * * *
התופעה איננה מוגבלת לפוליטיקאים: לפני כחצי שנה התפרסמה העובדה שנציגי חובשי הכיפות הסרוגות עשו דין לעצמם והשתיקו סיפורים על תקיפות מיניות במגזר. הם הקימו פורום מיוחד, "תקנה" שמו, שאנשיו מיהרו להסביר לנו עד כמה הם אנשים אחראים ועד כמה הפתרון שלהם מוצלח יותר מזה שמקובל סתם בחברה שומרת החוק – השלכתו של החשוד לחסדיהם המועטים של אנשי אכיפת החוק.
הסיבה לחשיפה היתה העובדה שרב-ידוען, מוטי אלון, הואשם בניצול מיני של תלמידיו. למדנו השבוע שהמשטרה, שנכנסה לתמונה אחרי התפוצצות הפרשה, הגיעה למסקנה שיש די ראיות להעמיד את אלון לדין על מעשים מגונים בכוח ומעשים מגונים בקטינים. בפורום תקמה אמרו שהם שמחים שהמשטרה אישרה את החשדות שלהם.
אוי לשמחה הזו. במשך ארבע שנים ידעו אנשי "תקנה" על טורף מיני – ובמקום להסגיר אותו לרשויות, הם העלימו אותו. הם הוציאו אותו לגלות בתקווה ששם הוא לא יעשה שום דבר, תקווה שאפילו הם היו צריכים לדעת שהיתה תקוות-שווא. כנגד אלון יש כרגע שתי תלונות של קטינים; במקרים כאלה, במיוחד בציבור כזה, סביר שיש עוד כמה קורבנות שעליהם איננו יודעים עדיין. אולי נדע בעתיד, כשהם לא יוכלו יותר לכבוש את הסוד על מה שנעשה בהם.
בשעתו, הסבירו לנו אנשי "תקנה" שהם נהגו מתוך אחריות: שהם לא רצו להכפיש לשווא את שמו של אדם חף מפשע אבל גם לא לאפשר לו גישה לקורבנות. שוב ה"אחריות" הריקה: המעשה האחראי האמיתי היה ירידה לחקר האמת, באמצעים היחידים המקובלים במדינת חוק. במקום לעשות את זה, אנשי "תקנה" העדיפו ללהג על אחריות ולהתנהג כאילו הם בבני ברק. בשם "האחריות" של אי פגיעה בשמו של אלון, וכנראה גם חשש מ"חילול השם" שהיה נלווה לידיעות, הם נתנו לו, גם לדבריהם, גישה פעם אחר פעם לקורבנות פוטנציאליים.
לפעמים אני מתחרט על כך שאני לא מאמין בדמון יהוה, כי במחשבה על מה שמחכה לאנשים ה"אחראים" האלה לאחר מותם יש נחמה מסוימת, הנחמה הפראית שעליה התענג טרטוליאנוס במחשבה על הצפיה בעינויי הנצח של הפגאנים. אבל אין דמון, אין גיהנום ואין גן עדן, ואת הדין עם אלון וסייעניו צריך למצות בעולם הזה. אין אחר.
(יוסי גורביץ)
אני לא בטוח שמקובלת עלי הטענה ש"לקחת אחריות" משמעו "להתפטר". לקחת אחריות משמעו לדאוג לתיקון הטעויות שנעשו תוך דגש על הטעויות שעשה מקבל האחריות (במקום לזרוק את האשמה על אנשים אחרים). מצד שני, לקחת אחריות לא אומר "מיקרו-ניהול". זה שראש הממשלה אחראי על כך מה שקורה תחתיו משמעותו אינה שראש הממשלה חייב להיות מעורב לפרטי פרטים בכל מה שנעשה בממשלה, אלא שהוא צריך להקים מנגנוני פיקוח מחד, ולהבהיר את קווי היסוד להתנהלות הממשלה מצד שני, כך שמעשים שנמצאים על הגבול יובאו לתשומת ליבו לפני שהם יהפכו לבעיה.
אין תועלת בהתפטרות המונית על כל פאשלה. מה שחשוב זו הסקת המסקנות והפקת לקחים אמיתית.
(זה, כמובן, להבדיל ממקרים של הפרת אמון – וזו בדיוק הסיבה להבדל בין ממשלת רבין הראשונה לשניה. בראשונה הייתה סיבה להתפטר משום שמדובר במעשה פרטי שהייתה בו משום הפרת אמון הציבור ברבין; בשניה היה מדובר בהחלטה פוליטית שגויה, אך כזו שניתן וצריך לתקן.)
דובי, כל מקרה לגופו. פאשלה שעלתה בדם, למשל, היא עילה להתפטרות. כנ'ל מסמך גלנט, שנופל תחת הקטגורייה של הפרת אמון. אני לא סגורה לגבי הנזק העצום שנגרם לישראל בבית ובעולם בעניין המשט, האם אינו עילה לאחריות במובן ההתפטרות.
הנזק שנגרם לישראל הוא לא המניע בגללו צריך לקרוא להתפטרות אלא עצם המעשה הנפשע של רציחת 9 אנשים – מדוע אנשים שנמצאים בצד שמאל ההומני של המפה ממשיכים לבסס תפיסה אינסטרומטלית וקרה של הנראות של הדברים ולא עצם מוסריותם ? חשוב לקרוא לעשיית דין וחשבון אבל מהסיבות הנכונות.הנזק התדמיתי והאחר לישראל אינו הסיבה החשובה כאן.
אני מאחל לך שתפגוש 9 אנשים הומנים כאלה באחת הסימטאות של אנקרה
🙂
אם תעמוד לרשותי פלוגה של צה"ל?
Pourquoi pas?
דרור לפני שאתה פולט שטויות על אנשים שאתה לא מכיר וצה"ל חיסל, כדאי שתברר על מה אתה מדבר.
העובדה היא שה"רוצחים" האלה לא הרגו אף חייל והחיילים ה"מוסריים ביותר" הרגו 9.
הנה פוסט מתוגם מהאתר של עלי אבו-נעימה על העיתונאי והצלם סוודט קיליצ'לר, אב לילדים בן 38 שחוסל ע"י חיילי צה"ל.
http://wp.me/pWYHm-c8
אמסור לצה"ל שבפעם הבאה שתוקפים אותם, קודם שיוודאו שנהרג חייל אחד לפחות ורק אז ישיבו אש.
בחייך. בוא נהיה הוגנים כאן. צה"ל הוא זה שתקף.
אילן, צה"ל הוא זה ששלח אנשים לתוך הספינות. מכאן ועד ל"תקף" המעבר לא מיידי, בפרט בהתחשב בכך שאותו תעלול בוצע גם בספינות האחרות ושם איש לא נהרג.
למעשה, יש אפילו נועזים שיטענו שהראשונים שנקטו באלימות במקרה הזה *הם* התוקפים. אבל זו בכלל עמדה קיצונית והזויה מאין כמותה, אני מניח.
But these 9 people were not in a Tel-Aviv alley, they were in international water, onboard an unarmed boat, carrying humanitarian aid to besieged population
הם לא עמדו להישאר במים הבינלאומים לנצח . אם היה להם כל כך חשוב להעביר את הסחורה(המקולקלת אגב) הם היו עוגנים בנמל אשדוד ומאפשרים לישראל להעביר אותו לעזתים (כמו שעשו שאר הספינות של המשט). המטרה של הביריונים על המרמרה היתה פרובוקציה בלבד .
שלא לדבר על הבריונית רוזה פארקס. אם היה כל-כך חשוב לה להגיע לאן שהיא צריכה להגיע היא יכלה גם לשבת מאחורה. המטרה שלה הייתה פרובוקציה בלבד.
חוץ מזה, היו מעבירים את הציוד המותר אבל לא בטוח שהיו מעבירים את החומרים האסורים, ואני לא מתכוון לטילים ורובים.
לא צריך לעשות מאנשי הIHH על הסיפון צדיקים גדולים, הם בארגון
מוסלמי ובתור כאלה – בזויים.
אבל המצור היה לא חוקי, ולהוסיף חטא על פשע ההשתלטות הייתה במים בינלאומיים.
האזכור של רוזה פארקס הוא דמגוגיה לשמה. היא מחתה על אפליה לשם אפליה של שחורים ולבנים. לא קשור בכלל.
כאן יש מצור חוקי, שנעצר בצורה חוקית, והאלימות הופעלה ראשונה ע"י האנשים על הספינה.
המטרה של כל המשט הזאת הייתה ליצור פרובוקציה- נעשו נסיונות למנוע אותו שטורקיה דחתה, נעשו ניסיונות להביא אותו בדרכי שלום לאשדוד, וברגע שהציוד אכן הובא לאשדוד הסתבר שמדובר בציוד פג תוקף שישב ימים ללא דרישה במחסום.
הסרת המצור על עזה במצב הנוכחי פרושה הקמת סניף של אירן בחצר האחורית שלנו. גם הם לא מסתירים את זה.
די עם הצביעות.
הם דווקא כן עמדו להישאר במים הבינלאומיים לנצח, להזכירך הים מול עזה הוא מים בינלאומיים.
כשישראל נסוגה מהרצועה היא בפרוש נסוגה מהאדמה בלבד ושמרה על המים כשטח כבוש.
במילים אחרות – הם לא מים בינ"ל יותר משירושלים המזרחית היא בריבונות ירדנית.
אין חיה כזאת, המים הטריטוריאלים של ישראל הם נגזרת של החוף שלה, 24 מייל ימי מהשטח המוגדר כמדינת ישראל. עזה לא שלנו ? גם המים מולה לא שלנו.
זה לא נכון ארז, אתה מציג את הסוגיה בצורה פשטנית.
ראה לדוגמא את המחלוקת עם לבנון – חלק מהעניין שם הוא שאנחנו תבענו מים לא רק לפי קו החוף שלנו המועתק לים, אלא לפי הנקודה הצפונית ביותר שלנו (מה שנותן לנו יותר מים ויותר גז) *והדבר בהחלט לגיטימי ומוכר ורשום באו"ם*.
כנ"ל בעזה. אני לא מתכוון למצוא סימוכין, כי זה יקח יותר מדקה באינטרנט עם גוגל, שכבר השקעתי ואין, אבל במקרה של המים מול חופי עזה – בהחלט שלנו, כפי שהוכרו בהסכם הפסקת האש עם מצריים ומאוחר יותר בהסכמי השלום, ודבר לא השתנה מאז.
האיזכור של רוזה פארקס רלוונטי ביותר כיוון שגם הפעולה שלה הייתה "למען פרובקציה בלבד" וגם החלוקה של שחורים ולבנים לקדמת ואחורי האוטובוס היתה בתקופתה
"על פי חוק" . כוונת המשורר שלקרוא למשהו פרובקציה ממש לא מוציא ממנו את הלגיטימציה שלו ובמקרים האלו, להפך. הפרובוקציה באה לערער ולמחות על מצב העניינים הקיים כלא צודק ולא מוסרי ולקרוא לשינויו. בהקבלה, כן,
מטרת המשט הייתה ללא ספק ובראש ובראשונה פרובוקציה שבאה לערער על ה"מעמד החוקי" של הסגר הישראלי על עזה ולהפנות את תשומת הלב העולמית לכך.
הלאומנים סיפחו לעצמם את המים של עזה
Their obvious intention to create a provocation and embarrass the besieging power (while delivering their aid), is irrelevant to the fact that they were unarmed and acting peacefully until attacked and that Israel was the side who introduced physical violence into this altercation
The fact is they provided medical help to the wounded commandos they had captured and released them when realising the game was over
מסכים עם איתן, ובפרט כשמדובר בכותבת בעלת רגישות עילאית לכל פיפס בנושא זכויות בנות חווה (עניין חשוב לכל הדעות, להבהרה!)
אם נקבל את עמדת הפוסט בנושא נחשון ווקסמן אז במקרה הזה לקיחת אחריות פירושה היה פיטורי הרמטכ"ל, זה היה צעד לא פופולרי, מסוכן אבל היה הצעד הנכון מצידו של שר הביטחון שהרמטכ"ל שלו העדיף שיקול לא ענייני במצב קריטי. כאמור זה בתנאי שהכתוב בפוסט נכון וזוהי פירושה של לקיחת אחריות, לא בהכרח פיטורים של האחראי אלא מעשים לא נעימים ולא פופולריים מצידו.
לא זאת לא עילה להתפטרות ,מכמה סיבות
1)אין לך שום הוכחה לכך שהמצב הדיפלומטי של ישראלי היה רע פחות מלפני המשט
2)גם אם היתה הרעה בהיבט הדיפלומטי(ושוב אין לך שום הוכחה שהיתה) זה עדיין פזיז מדי להתפטר על מקרה נורא נקודתי . אם היה מדובר בדפוס התנהגות אז מילא.
3)צריך לזכור לפני הכל שמדובר במבצע צבאי . במבצע צבאי חשובים קודם כל שני דברים , המטרה המדינית(במקרה זה שמירה על הריבונות ישראל בים) וביטחון החיילים . ישראל עמדה בשניהם.
פאשלה שעלתה בדם היא ממש לא עילה להתפטרות. לא כשאתה ראש ממשלה או שר ביטחון. אם אני עובד בהיי טק, כאשר אני טועה טעות תמימה, מערכות של הלקוח קורסות. כאשר ראש ממשלה טועה טעות באותה היקף, חיי אדם נמצאים בסכנה. אם לראש ממשלה לא תהיה את הלגיטימציה לעשות טעויות כאלו, הוא פשוט ישותק (וכבר עכשיו רואים שהביקורת התקשורתית הולכת ומסנדלת מנהיגים). שתי השאלות בנוגע למידת האחריות במקרה של טעות היא – עד כמה הייתה הטעות תמימה, ועד כמה התוצאות השליליות היו צפויות. לכן אולמרט הלך הביתה על שחיתות (בה הטעות היא בהחלט לא תמימה) ולא על התוצאות של מלחמת לבנון (שהיו בתוך סטיית התקן המותרת למנהיג לטעות בה).
במקרה של המשט התוצאות האיומות היו צפויות למדי. אני לא חושב שמישהו מהמנהיגים רצה שיהרגו אנשים על הספינות, אבל לא נעשה מספיק כדי למנוע תרחיש איום ולא בלתי הגיוני. אבל כיוון שהציבור די אדיש לדם טורקי (שלא לומר, מוכן לעשות מהם שווארמה), נראה לי שהמנהיגים יצליחו לחמוק מהסיפור הזה…
הרסת אותי!
סטיית תקן של מנהיג????
איפה הגבול? מי קובע את הגבול?
מנקודת מבט מסויימת מלחמת העולם היתה טעות בתוך סטיית התקן של היטלר…
במדינה שאני חי בה, לפולטיקאי אסור לטעות. אפילו לא בדברים שהוא אומר, לא כל שכן במעשים.
משפט אחד לא נכון של הנשיא הביא להתפטרותו. וזה לא חריג. וכך זה גם צריך להיות.
"במדינה שאני חי בה, לפולטיקאי אסור לטעות. אפילו לא בדברים שהוא אומר, לא כל שכן במעשים."
באיזו מדינה אתה חי? באותה "בכל מדינה נורמלית" אוטופית שבעל הבלוג אוהב כל כך להביא כדוגמה? לי עדיין אין מושג איפה ומה היא אותה "מדינה נורמלית".
באיזה מדינה על פני הפלנטה הזו, ביקום הזה אסור לפוליטיקאי לטעות?
אני מנחש שהוא חי בגרמניה.
כלומר, מנהיג יכול לדפוק את המדינה עד העצם אבל כל זמן שהוא לא מושחת אישית הוא יישאר? שיטה נהדרת.
ממש לא. אבל חייב להיות לו מרחב טעות כלשהו. המקרה של נחשון ווקסמן שהבאת נראה בתוך מרחב הטעות – בדיעבד (וכנראה גם בזמן אמת) הגיוני שהימ"מ יכל לעשות עבודה טובה יותר – אבל גם מאוד הגיוני שאת חייו של ווקסמן עצמו אף יחידה לא יכלה להציל (היתרון הוא תמיד לטובת החוטפים במקרה כזה). צליבה של מקבלי ההחלטות לרמת הכרח להתפטר מובילה לשיתוק – הרי אף אחד לא היה חייב לקבל אחריות אם נחשון ווקסמן היה נמק אצל חוטפיו או אם הוא היה משוחרר באיזו עסקה מוגזמת להפליא.
כן. מנהיג – כזה שנבחר לתפקידו באופן דמוקרטי – יכול לדפוק את המדינה עד העצם, אבל כל זמן שהוא לא מושחת אישית (הייתי ממקד יותר את ההגדרה הזו ל-"מעורב בפלילים") הוא ישאר. תפקוד גרוע, קטסטרופלי אפילו, בתפקיד ראש מדינה הוא עדיין לא סיבה מספיק טובה להדיח מנהיג נבחר במהלך הקדנציה שלו. אם העם מגיע למסקנה שהוא מנהיג גרוע, הוא יכול:
א) לבוא בטענות קודם כל לעצמו, שהרי המנהיג האמור לא הגיע לשלטון בפוטש, ואף אחד לא החזיק אקדח צמוד לראש שלהם כשהם שמו פתק בקלפי.
ב) לחשוב טוב לפני הפעם הבאה שבה הם שמים פתק בקלפי ולהצביע למישהו אחר.
יוסי, כל המילים שאתה מזכיר בתדירות גבוהה פה בבלוג – קריסה, התפרקות, ואפילו הכותרת של הפוסט הנוכחי (חוסר) אחריות – חלק גדול מהדברים האלה נובע בדיוק מהקלקול הזה בשיטת השלטון בישראל, שיטה שמעודדת הליכה לבחירות כל שנתיים וחצי, שיטה שבה המנהיג הנבחר יודע שמה שלא יקרה – קדנציה הוא לא יסיים, שיטה שבה הבוחרים יבינו יום אחד שלהצבעה שלהם אין משמעות. זאת אולי הרעה החולה העיקרית כאן במדינת ישראל.
פה אני לא מסכים איתך
יש הבדל בין מלחמה של חודשיים למבצע של חצי שעה
ודאי שלא כל דבר צריך להביא להתפטרות השר, אבל רשלנות מצד הפקידים שלו חייבת לפחות להסתיים בהתפטרותם. אם הם לא מתפטרים, והשר לוקח על עצמו את האחריות, הוא צריך להתפטר.
שר ההגנה והרמטכ"ל של גרמניה התפטרו אחרי פרשת ההפצצה ההיא באפגניסטן. ממשלת הולנד התפטרה עקב הטבח בסרבניצה.
השר הגרמני, פרנץ יונג, לא התפטר בשל הטעות עצמה, אלא כיוון שנחשד בניסיון לטיוח הפגיעה באזרחים. (הוא דיווח שלא נפגעו אזרחים, והחשד הוא שהוא ידע את האמת והסתיר אותה).
הרמטכ"ל, שניידרהן, לא התפטר אלא פוטר.
לגבי הולנד, ראש הממשלה וים קוק התפטר כשפורסם דוח על סרברניצה, כחודש לפני הבחירות המתוכננות, שמראש הודיע שלא התמודד בהן. מהלך ההתפטרות היה סמלי מעיקרו. בעקבות התפטרותו, הפכה הממשלה לממשלת מעבר. (הדבר קרה כשבע שנים אחרי טבח סרברניצה עצמו).
לקיחת האחריות מצד רבין על כישלון חילוצו של נחשון וקסמן לא הייתה צריך לגרור את התפטרותו, וגם לא פיטורי מישהו אחר. כשלעצמה היא מעשה הגון וראוי.
בזמן האחרון, מתקיים מסע מתוזמר נגד ברק ובעד אשכנזי בכל הדיווחים על דיוני טירקל. מעריב וידיעות משתמשים בניסוחים דומים עד כדי להחשיד. מעניין עוד כמה רפש יש בכל הסיפור של הרצת גלנט לרמטכ"לות.
שלא בפעם הראשונה – אתה משקר* ומטעה בנוגע ל'תקנה':
כפי שפורסם בכל כלי תקשורת אפשרי, קבוצת 'תקנה' פנתה בתחילת דרכה ליועץ המשפטי לממשלה והיו בקשר גם עם המשטרה. גם בנוגע למוטי אלון הם היו בקשר עם לשכת היועמ"ש.
הדברים אושרו בראיון שנתן לערוץ 10 עו"ד ממשרד היועמ"ש.
התלונות שהיו בידי 'תקנה' לא יכלו להוביל להליך פלילי מכיוון שחלה עליהם התיישנות. רק עכשיו כשהמשטרה מצאה מישהו שהיה קטין, ושעדיין לא חלה על המקרה שלו תקופת התיישנות, ושהסכים להתלונן – ניתן היה לפתוח בחקירה לקראת הליך פלילי דבר שאנשי 'תקנה' ברכו עליו.
*בעבר חשבתי שאתה טועה אñך מאחר ואת הדברים הלא נכונים הללו אתה כותב פעם אחר פעם, ומאחר והדברים הללו הוזמו עשרות פעמים, ומאחר שאני עצמי כבר הסבתי בעבר את תשומת לבך לעובדות – אין מנוס מהמסקנה שבנושא הזה אתה משקר ביודעין וחבל כיוון שבנושאים אחרים הבלוג שלך מעניין וחשוב.
סליחה? ממתי התייעצות עם היועץ המשפטי היא תחליף לתלונה במשטרה? ומה זה, מסלול פלילי לאח"מים? מה זה בכלל, "להיות בקשר?" המשטרה לא יכולה לעשות כלום בלי תלונה. הם לא הלכו למשטרה כי הם ידעו מה המשמעות של הליכה למשטרה: "חילול הקודש" והפיכתם למוסרים. רק כשלא היתה להם ברירה, הם פרסמו את הנושא. זה גם מה שכתבתי לפני חצי שנה.
העובדה שאתה מעדיף את האמת הפרטית שלך לא הופכת את מה שאני כותב לשקר. ועכשיו ניסוי מחשבתי: מה היה קורה ליכולת הטרף של מותי אלון אם היו מגישים נגדו תלונה במשטרה לפני ארבע שנים?
בפעם האחרונה שבדקתי – תלונה שלהם לא יכולה לעשות כלום אם הנפגע לא מתלונן.
בדוק שוב. מרגע שמישהו מיידע את המשטרה בעבירה שבוצעה עליה להתחיל בחקירה, בעבירה פלילית התובע הוא תמיד מדינת ישראל והמתלונן הוא בחזקת עד (בניגוד לשיטה האמריקאית). לכן בישראל אין אפשרות למתלונן "למשוך" תלונה.
והנה תראה – תלונה הוגשה. מה קרה מאז ליכולת הטרף שלו?
פורום 'תקנה' הוא (לדעתי) אחת ההתפתחויות החשובות והחיוביות ביותר שקרו בציבור הדתי-לאומני מאז ומעולם.
התפתחות חשובה ביחס לנורמה השלטת (ראה מקרה קופלוביץ לדוגמה) אבל להגיד שזה משהו טוב?
גם אם מה שהפורום טוען (שהוא עוסק רק בדברים בהם החוק לא יכול לעסוק) זה נכון, עדיין יש כאן בעיה.
יופי, הם הבינו שאי אפשר להתעלם מנושא האלימות המינית, אבל הם מגבילים את הדיבור עליה לחוג מסויים, דווקא כדי שלא יהיה דיבור על הנושא בציבור כולו.
לא התלונה עשתה את ההבדל אלא ההד הפומבי שניתן לפרשה. לא סתם צצו מקרים שאין עליהם התיישנות רק אחרי שהוברר שהרב אלון הוא שור מועד ואימהות חושבות עשר פעמים לפני שהן שולחות את בניהן לכיתה בה הוא מלמד.
האם היית אומר את אותו דבר לו היית מגלה שחברה גדולה, דוגמת אינטל, גילתה שבכיר מטריד מינית ומנצל את עובדיו תוך ניצול מרותו והחברה בחרה שלא לפנות למשטרה אלא להעביר אותו לסניף במדינה אחרת ?
פניה ליוע"מש לממשלה, בתפקידו כראש התביעה הכללית, ע"מ שיורה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לחשדות היא פעולה די נפוצה במקומותנו.
דוגמאות יש למכביר: התנועה למען איכות השלטון בישראל ביקשה מהיוע"מש להורות על פתיחת חקירה (כולל חקירה פלילית) גם אם לא הוגשה תלונה, כמה וכמה פעמים.
ראה:
http://www.mqg.org.il/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA/tabid/335/Default.aspx
מהפרסומים מהשלב הראשון של הפרשה היה נדמה לי שלפחות בהתחלה היה מדובר לא על קטינים ולא על אלימות, אלא על ניצול יחסי מרות בין מורה לתלמיד (בגיר ומשתף פעולה), ובמקרה זה "תקנה" מילאו תפקיד דומה לזה של ועדת משמעת אוניברסיטאית האוסרת על יחסים בין מרצה לסטודנט/ית.
האסון שהמיטו אנשי השייטת והממסד הצבאי אינו אסון לדיפלומטיה (אם כי גם זו נפגעה)אלא אסון ל9 אנשים שנרצחו.כשאתה מדבר על אסונות לדיפלומטיה אתה מדבר על כלים ריקים מתוכן מוסרי כמו "תדמית המדינה " וכו' וכך אתה משחק לידייהם של אלה המשתיקים את המעשים הנפשעים.
לגבי מוטי אלון, נשמע שאתה מתכוון לנקמה ולא נחמה – הכעס שמבצבץ מידי פעם וגורם לאמירות שנויות במחקלוקת כמו הציפייה שבפעם הבאה המתנחלים ייפגעו פיזית על ידי קורבנותייהם , אינו משרת את הפוסטים הכל כך חשובים שלך שאני נהנה ומקפיד לקרוא.
אתה יכול להגיד "נרצחו" עוד מיליון פעם. זה עדיין לא יהפוך את זה לנכון. הם נהרגו לאחר שפתחו במאבק פיסי אלים עם חיילים חמושים.
אני גם לא מבין למה לא עוצרים את כל חברי פורום תקנה. צריך להעמיד אותם לדין בגין נסיון להסתיר פשעים ובגין סיכון כל השאר הילדים שלמדו אצל אלון (ואף בגין עצימת עיניים בנוגע למקרים שכנגדם יוגש כנגד אלון כתב אישום).
מדוע "לקיחת אחריות" שווה בעיניך ל"התפטרות"?
לקיחת אחריות של פוליטיקאי יכולה בהחלט גם להיות האמירה "אני אחראי על הדבר הזה, לטוב ולרע, , שפטו אותי לחיוב או לשלילה בבחירות".
לא, מה שאתה מציע זה גילגול האחריות אל הבוחרים, משהו שהוא חלק מהתהליך הדמוקרטי ולכן זאת מחווה ריקה מבחינת הפוליטיקאי.
אתה צודק שעל כל דבר צריך להתפטר, אבל לקיחת אחריות צריכה לבוא עם צעדים קונקרטיים כלשהם. לכל הפחות, הפוליטיקאי צריך לכתוב הנחיות חדשות כדי שהמקרה לא יחזור על עצמו. אשכנזי, לדוגמא, לא עשה אפילו את זה.
למה מחווה ריקה? אם המעשה הזה באמת כל כך נוראי אז הציבור ישלח אותו הביתה . מדינאי לא צריך להחזיר את המפתחות רק כי אתה ויוסי גורביץ החלטתם כך.
ובדברי אני לא בא להגיד שרוב הציבור מבין טוב יותר משניכם מה נוראי לישראל ומה לא , אבל דמוקרטיה זה שלטון הרוב וידה ידה ידה
זאת מחווה ריקה כי אם המעשה באמת כל כך נורא אז הציבור ישלח אותו הביתה בין אם הוא "קיבל אחריות" ובין אם לא.
בעניין מוטי אילון – שמחתי מאוד לקרוא השבוע את הידיעה על ההמלצה להעמידו לדין. בכל זאת מגיעה מילה טובה למשטרה על כך שפתחה בחקירה ומיצתה אותה עד תום, למרות התנגדות המגזר הדתי. במצב בו המדינה שלנו נמצאת, גם גופים שעושים את המוטל עליהם זה כבר לא דבר מובן מאליו.
השאלה הנשאלת היא האם לא ראוי להעמיד לדין גם את אנשי הפורום עצמו על שיבוש הליכי חקירה? אין לי ידע משפטי מספק כדי לענות על השאלה, אולי מישהו אחר בעל השכלה משפטית יוכל להגיב.
כמו שהעירו לפני, פעילותו של פורום תקנה הייתה ידועה למוסדות החוקרים והשופטים לאורך כל פעילותו.
פעילותו של הפורום מתרכזת בתחום האפור של יחסי בעלי מרות דתית לאנשים בגירים, משהו שהחוק (עדיין) לא מתייחס אליו. המקבילה של הפורום הוא לא בית המשפט, אלא ועדת אתיקה באקדמיה שגבולות כוחה היא לסלק מישהו מהתקן שלו.
כאשר פורום תקנה הודיע את הודעתו, היו בפניו שלוש תלונות של אנשים בגירים על התנהלותו של אלון. לאחר פרסום ההודעה הגיעו עוד שבע תלונות כולל של שניים שבעת תקיפתם היו קטינים, וכאן יש עילה לחקירה משטרתית.
יש להבין משהו, כמו שכל עובדת סוצאילית תאמר לך אחוז המתלוננים על תקיפה מינית הוא נמוך באופן מחריד, ממגוון מאוד רחב של סיבות. נתון זה הוביל לשינוי תפיסה בהתמודדות עם סוגית התקיפה המינית (לא רק בקהילה הדתית בישראל, אלא גם בקהילות אחרות ברחבי העולם) שמנסה לשלב כלים נוספים שמטרתם היא לא להעניש את הפוגע שהרי זו סמכותה של המדינה אלא לנסות לתת גיבוי לנפגע – לדוגמא כל המוסד הזה של מקלטי נשים וכדו'. פורום תקנה הונע על בסיס אותה איטואיציה, שלקהילה יכולה לתת מענה במקרים לנפגע, שהמדינה לא יכולה לתת. אך כמובן הוא הרחיק לכת קצת יותר, והוא כן לקח לעצמו סמכויות ענישה מסוימות (לא ענישה ברמת הכלא, יותר ברמת – "אסור לך ללמד בנות יותר"). אבל זה היה יותר כאקט של הגנה על התלמידים ול,א כאקט של ענישה.
לדעתי על אף הביקורת שיש לי על פרום תקנה, אני חושב שכל מי שמבקר אותם צריך להעמיד את עצמו מול אותה סיטואציה, שחברי הפורום עמדו מולה שוב ושוב עד שהקימו את הפורום. מגיעה אליהם תלמידה ומספרת להם שהיא הוטרדה מינית על ידי דמות רוחנית בכירה. אותו חבר פורום תקנה לעתיד ממליץ לה ללכת למשטרה, אבל היא מסרבת. הוא ממליץ לה שוב פעם, אבל היא מסרבת בתוקף. למה היא מסרבת? ממגוון מאוד רחב של שיקולים, כי היא מבולבת ושבורה והיא יודעת מתחושת בטן שמסירת תלונה ועדות במשטרה, שלא לדבר על המעמד בבית משפט תפתח את הפצעים המוגלתיים שוב פעם. כי היא עדיין חשה תחושת חוב לאותה דמות רוחנית. כי היא לא מוכנה להעביר את כל הביזיון את ההורים שלה (שהרי הלחץ הקונפרמי בציבור הדתי לאומי הוא אדיר). כי היא יודעת שאם כולם יכירו אותה בתור זאתי שהתלוננה על הרב החשוב היא לא תצא עם שום בן דתי בחיים שלה, ותסיים בתור רווקה בודדה ומנודה, וכולי וכולי. האם השיקולים האלה מוצלחים? בעיני חלקם לא, אבל מה תאמר לבחורה שלא רק נפגעה מינית, אלא גם מצפים ממנה למצוא את הכוחות לצאת לצאת למסע צלב?
אותם אנשים ששמעו אלפי מקרים מהסוג הזה החליטו לעשות מעשה. לקיחת החוק לידיים? כן, בהחלט.
הבעת מחוייבות לתלמידים? גם כן, בהחלט.
מה לעשות, לפעמים אין פתרון חד ערכי לדילמות.
א. המקבילה של הפורום היא לא וועדת אתיקה, וועדת אתיקה היא גוף פורמלי שסמכויותיו ברורות, הפורום הוא גוף חובבני שהכלי היחיד שלו הוא סחיטה באיומים של הנאשם סטייל "באם לא תעשה את שנאמר… ".
ב. האלטרנטיבה לא מורכבת אך דורשת אומץ, יקום הפורום כאיש אחד וינצל את השפעתו כדי למגר את הסיבות שבגללן לא תלך אותה תלמידה להתלונן. מדובר בדיון מורכב וקשה שאולי יכאיב מאוד לחברה הדתית, אך זה דיון שהיא תצא ממנו כשהיא אולי קצת יותר רחוקה מאלוהים אך יותר קרובה להיות אנושית.
פורופ תקנה הוקם על בסיס שיח פנימי נוקב בתוך החברה הדתית לאומית. לפרטים אתה מוזמן לעיין בגליונות 'נקודה' לפני שש שנים. יש לו סוג של תמיכה מקומית כך שהאנלוגיה שלי נשמרת, מכיוון שהקהילה הדתית לאומית היא לא גוף פורמאלי אזי גם היסוד הפורמאלי בגוף הזה הוא נמוך יותר. מה שכן, יש לו זה הרבה תמיכה בקהילה. עיין בפורומים של אתר כיפה – בעיני המקור מספר אחת למעקב אחר הלכי רוח דתיים לאומיים. (וחוץ מזה חובבנים? כול הדמויות שם הם או אנשי חינוך מזה שנים רבות, או אנשים עם הכשרה מקצועית מתקדמת שחלקם עוסקים בהוראה אקדמית ובמחקר בתחומי המשפט, הפסיכולוגיה ועוד).
אני אנסה להסביר את הנקודה שלי שוב פעם. לפעמים המוסדות הפורמאליים לא מספיקים. לא רק בבציונות הדתית, אלא גם בקהילות אחרות (באיזה מידה ניתן לתפעל את הסיטואציה של הפגיעה בנשים במסגרת המאבק בשיח ג'ראח, באמצעות מסגרות פורמאליות?). המוסדות לא מספיקים מכיון שיש מקרים שפשוט אין עילה להעמדה לדין אלא יש כאן ניסיון לשמירה על נורמות קהילתיות.
לדוג' אחד מהמקרים היותר ידועים שבהם פורום תקנה טיפל. רב צעיר כריזמטי ונאה, שמדבר על סקס עם יותר מדי בנות צעירות בשעות יותר מאוחרות, והבנות עצמן מרגישות שיש כאן עברה של גבולות באופן בוטה. אין כאן שום הטרדה מינית, אבל יש שבירת נורמות והחוגים השמרניים של הציונות הדתית הרגישו שכדברי הצרפתים 'טעם רע מוביל לפשע', ועל אותו רב נאסר לעסוק בנושא. לדעתי האישית, זה היה משהו שהיה פשוט צריך לפרסם בכלי התקשורת הדתיים לאומיים (כמו שלדוגמא היה צריך להוקיע את יצחק לאור, שגם סביבו התנהל קשר של שתיקה). אבל רוב הציונות הדתית מעדיפה לא להוציא דברים מהסוג הזה החוצה בין היתר כדי לא לבייש את משפחתו של אותו רב, שאחרי הכול לא עשה שום דבר אסור מבחינה פורמאלית.
אבל יש עוד דברים שהמוסדות הפורמאליים לא יכולים להתמודד איתם. וכאן אנחנו חוזרים לטענה שלך שאנשי פורום צריכים לנצל את מירב השפעתם כדי שאותה בחורה תתלונן. אז יש לי חדשות עבורך, אותם אנשים עושים זאת כבר שנים. המאבק על הנושאים הללו מתנהל למעלה מעשר שנים, על ידי אנשים שונים שבמסגרת המאבק על פני דמותה של הציונות הדתית דנים (בעיתונות כמו 'נקודה' עליו השלום או 'מקור ראשון' עכשיו), גם בבעיות כדוגמת אלימות במשפחה, שאלת הנורמות המיניות בתוך הקהילה, ויחסי מרות של רבנים ותלמידים. חלק מהאנשים הללו כמו הרב יובל שרלו, הרבנית מלכה פיטורקובסקי, הרב שלמה ריסקין, וד"ר חנה קהת שילמו מחיר אישי כבד על פעילותם בנושא זה.
ועדיין אתה לא מבין שאותה נערה לא מתלוננת כי היא חלק מאותה סטטיסטיקה ענקית של נפגעות תקיפה מינית שלא מתלוננות. אצלה יש את המניעים שבאים מההקשר הסוציולגי שלה, אצל בחורה חילונית יהיו מניעים מהקשר סוציולוגי אחר. כך או אחרת, השינוי של הסטטיסטיקה הזו הוא באחריות של הרבה יותר גורמים מאנשי פורום תקנה. ועד שהשינוי הזה יתבצע עדיין אני שואל אותך, מגיעה אליך בחורה שעברה תקיפה מינית והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן ללכת למשטרה. האם עצם העובדה שהידיעה שיש שם זאב משחר לטרף לא מחייבת אותך לקום ולעשות מעשה?
נקודה אחרונה להבהרה. יש לי ביקורת מרובה על פרום תקנה. חלק ממנה הובע בהודעות שכתבתי. ועדיין, הם לא רואים את פעילותם כלכתחילאית אלא מכמונעת עקב נסיבות שונות.
נ.ב. זה אתה הבחור שקובע מהי אנושיות? אני מחפש אותך כבר שנים! אולי תעביר לי איזה קורס?
א. המילה חובבנים לא נועדה להעליב, אבל הם בהחלט חובבנים. אף אחד מהם לא מנוסה או מאומן בעריכת חקירות ועד כמה שידוע לי (ותקן אותי אם אני טועה) אבל אין שם אפילו משפטן אחד. מעבר לזה, הפורום עצמו הרי לא מחזיק שיניים משום סוג, היה מקרה שאיני זוכר את פרטיו שבו התקבלו תלונות על מורה בפנימייה וכשהפורום ניסה להפעיל את השפעתו הם נתקלו בסירוב מוחלט ונשארו עומדים אובדי עצות.
ב. בקשר לנערה, בוודאי שהייתי עושה מעשה, הייתי הולך למשטרה ומספר להם שאדם כך וכך תוקף מינית בחורות ומשאיר להם את הליך החקירה. בוודאי שלא הייתי אוסף שמונה חברים והולך לסגור איתו את העניין בפרטיות. צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות.
א. פרופסור ידידיה שטרן מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית, וסגן המכון השראלי לדמוקרטיה, הוא ממקימי הפורום. יש שם עוד כמה אנשים מהסוג הזה, אבל אין לי את הרשימה תחת הידיים.
שאלת העוצמה של הפורום היא מאוד לא ברורה. יושבים שם אנשים במסגרות מפתח כולל על ברזים תקציביים. אני לא יודע עד כמה הם נוקטים בכלים הללו .
ב. אם היית עושה את זה, המשטרה הייתה אומרת לך להביא את הבחורה שתתלונן. כל זמן שאתה לא עושה את זה אין ביכולתם לעשות כלום. אם אני זוכר, נכון אין ביכולתה של המשטרה לפתוח בחקירה על רקע הטרדה מינית ללא תלונה של הנפגע אלא רק במקרה של תקיפת קטין. וזאת עוד לפני שדיברנו על נורמות קהילתיות שנמצאות מאוד בשטח האפור.
בינתיים – אתה – חשוף לתביעה על הוצאת דיבה.
ג. צדק אמור להיראות ולא רק להיעשות – תקפות משפט זה היא שאלה ישנה. אני באופן מאוד תומך בכך, אבל יצא לי להכיר כמה אנשים שאבי המשפחה הואשם בדברים לא חיוביים והם הסתובבו עם הכתם מול כל הבית כנסת, ותאמין לי שזו סיטואציה לא פשוטה. כך שלפעמים המחיר של חשיפת הצדק נושא מחירים כבדים מאוד.
בכלל, יש בכול הדיון הזה על פורום תקנה כתת סעיף של התמודדותה של קהילה עם הטרדות מיניות מצד בעלי סמכות, נימה מאוד אוטופית. נימה שלא מתחשבת בכך שהצדק המוצע על ידי עבודה במסגרת אך ורק משפטית, מגיע לכדי מה שהשיר על האונס בשמרת מתאר – "השופט הקל את העונש
כי לא צעקת ולא היית בתולה,
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה".
א. תודה על התיקון, החכמתי 🙂
ב. ראה תשובתי למטה לעניין המשטרה.
ג. אתה צודק, זה אכן לא פשוט, אבל זכות הציבור להתגונן חשובה לא פחות מזכות המשפחה להתגונן.
ההצעה שלך בסעיף ב' היא מעניינת, אבל עצם העובדה שלפחות בפרשת אלון, המשטרה והפרקליטות נחשפו לפני ארבע שנים לחומר כולל שם הנילון. זאת אומרת שכנראה מדובר במקרה שלפחות על פי הנתונים שהיו לפני המעורבים במקרה בארבעת השנים האחרונות, לא הייתה עילה לחקירה. נקודה זו גם מצביעה על כך שהפורום היה בקשר עם מסגרות פורמאליות על בסיס אותו מודל של ועדות אתיקה. המקרה היה בתחום האפור ומה שיכל להוציא אותו ומשם הוא רק תלונה ישירה.
רק אזכיר את הנתון הטריוויאלי שלאור הפירסומים, לפורום תקנה היה ידוע על שלושה מקרים של יחסים בין בגירים. ורק אחרי הפרסום הגיעו עוד שבע תלונות, שניים מתוכם של אנשים שהיו קטינים בעת התקיפה.
זה לא נתון טריוויאלי בכלל והוא מחזק את הטענה שהסיפור היה צריך להתפרסם לפני ארבע שנים.
ארז, אתה ממש תמים אם אתה חושב שרק בחברה הדתית לא מתלוננים על הטרדה או תקיפה מינית.
כמתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אני מודיעה לך באופן חד משמעי שהבעיה הזו חוצה את כל המגזרים. רוב הפונות למרכזי הסיוע אינן מגישות תלונה במשטרה.
בהקשר הזה, פורום תקנה עשה שירות חשוב מאד לציבור שלו.
הם קיבלו תלונות לגבי מוטי אלון, מבחורים שלא רוצים להתלונן במשטרה – ותאמין לי, להכריח נפגע תקיפה מינית להתלונן במשטרה בעל כורחו, זה סוג של אונס שני. אתה חושף את הנעשה לו בציבור בעל כורחו ושלא בשליטתו – רעיון כזה ראוי לו שיידחה על הסף.
כמו כן, לפי פרסומים בנושא, לא בטוח שמעשיו של אותו רב, שהובאו לידיעת הפורום, היו בגדר עבירה על החוק, כיוון שהיו בגירים, ועדיין אין חוק המתייחס לניצול סמכות רוחנית (אבל החקיקה בדרך).
אז מה יכלו לעשות? אם הם היו יוצאים מייד בקריאה בראש חוצות וטוענים כנגד מוטי אלון, מיד הייתם קופצים וטוענים שנעשה בו לינץ' ללא משפט (מישהו אמר יצחק לאור?)
אבל הם ישבו וביררו איתו את המעשים, לאחר מכן הגיעו עמו להסכם שלא יתן יותר שיעורים, שלא יהיה במצב של "ייחוד" עם בחורים צעירים. וכשהפר את ההסכם, יצאו בדחילו ורחימו והוציאו הודעת אזהרה בציבור.
כיוון שיש אינספור מקרים כאלה בציבור החילוני, של ניצול מיני שעדיין לא חוקק חוק נגדו, של נפגעות תקיפה מינית שלא מוכנות להתלונן גם כשהתוקף הוא סדרתי, לא נותר לי אלא להצר שלנו בציבור החילוני, אין סמכות רוחנית אחראית שכזו שיכולה לפעול במקומות שהחוק היבש והפורמלי לא יכול.
רגע רגע, היית מוכנה שאותו סידור יעבוד בציבור החילוני ? כלומר, את כמתנדבת היית שומעת דיווח על אונס, מעבירה אותו למעלה לבוסים שלך והם היו הולכים לאנס ומבקשים ממנו להפסיק במקום לפנות למשטרה ?
אם הם היו אוספים את התלונות שקיבלו, מסירים מהן את השמות אך משאירים תאריכים ומקומות ומעבירים אותן כמו שהן למשטרה היא הייתה פותחת בחקירה גם אם אף אחד מהנאשמים לא היה חותם בשמו. כבר היו דברים כאלה.
משום מה אני לא יכול לענות לך בהודעה הקודמת אלי, אז אני עונה לך כאן.
במקרה אותו אתה מציע הם היו חשופים לתביעת דיבה הם לא היה להם סיכוי להצליח כי הנפגע לא היה מתלונן.
דבר אחד צריך לומר על פורום תקנה יש שם אנשים מאוד מוכשרים אבל הם לא מבינים כלום בתקשורת. אולי צריך לעדכן אותם שאייל ארד פנוי…
לדעתי אין אפשרות לתבוע על הוצאת דיבה במקרה של תלונה למשטרה או משהו שנאמר תוך כדי הליך שיפוטי. יתכן שהמתלונן יתבע על עדות שקר אבל לא נראה לי שזה רלוונטי כאן.
אתה לא אמור לפנות למשטרה עם הוכחות לביצוע עבירה, מספיק לפנות אליה עם חשד וראיות. במקרה הכי גרוע הם היו מקבלים מכתב מהמשטרה שהחקירה נסגרה כי לא נמצאו ראיות מספיקות. אבל זה לא משנה כי ברגע שהחקירה הייתה מתחילה מתלוננים נוספים היו יוצאים לאור.
זה השלב בו אנחנו מתחילים לרדוף אחר הזנב של עצמנו כי לא בטוח שהיו מגיעים עוד מתלוננים במקרה של תלונה מהסוג הזה ואז לשיטת פורום תקנה היינו מפסידים את הכל. אני לא חושב שאנשי פורום תקנה האמינו שיבואו גל של מתלוננים זה הפתיע גם אותם. הרי כידוע הסיבה המרכזית שבשלה פורום תקנה פירסם את הודעתו בעיתוי זה היה החשש שאבישי בר חיים יפרסם את זה בעיתונות ובמשך תקופה ארוכה הם הרגישו שהסיכום עם מוטי אלון פועל ומגן על אוכלוסיית התלמידים.
בנקודה זו בדיון אני מרגיש שאולי הצלחתי לשקף את הפולמוס הפנימי שקיים בתוך הציונות הדתית לגבי סדרת הצעדים של פורום תקנה ביחס לפרשיית אלון. כרגע אנחנו גולשים למקום של 'מה אם', אבל בנקודה זאת כבר אין לי כבר מה להוסיף על פני מה שאמרתי למעלה – שהסיטואציה מאוד מורכבת. מדובר כאן אחרי הכל לא על מנוולים חסרי מצפון, אלא על אנשים שנתקלו בדינמיקה קשה שנקראו גם כל ידי עצמם וגם על ידי הקהיליות שלהם לעשות משהו. בעקבות הכרותם את המערכות הקיימות הם הרגישו שנדרש עוד משלב של פעולה. יעיל-לא יעיל, מוסרי-לא מוסרי, שובר את אושיות המדינה-לא שובר, כל זמן שלא יפורסמו עוד נתונים הדיון אני סבור ימשיך להיות ספוקלטיבי, וכל צד ימשיך להתחפר בעמדתו.
נקודה קטנה נוספת. (מתייחסת גם להערתו של גיל).
על פי אינפורמטור אחד, מוטי אלון עובד על תביעה על הוצאת דיבה כנגד חברי פורום תקנה. אבל הידע המשפטי של לא מספיק מקיף כדי לדעת לאן בדיוק הסטאטוס של תביעה כזו מגיע ועל כן עד כמה שיקול זה היה במרכז תודעם כאשר הם שקלו את צעדיהם. ואולם אני די בטוח ששיקולים מעין זה כן שיחקו תפקיד כלשהו.
שיט! שכחתי לערוך את ההודעה האחרונה שלי.
אני מתנצל על העילגות.
זו טכניקה נפוצה היום שהימין המתון אוהב להשתמש בה בעיקר. הסכמת-דמה אסטרטגית כדי להשתיק את הצד המבקר. הוא יפתח משפט ב:"אני מסכים איתך, המצב גרוע אבל". כך ביבי טוען שהוא לוקח אחריות רק כמס שפתיים ולא יותר.