החברים של ג'ורג'

25 ביולי 2010

"באופן כללי, הוא יכול לומר שהחקירה מתנהלת על פי חוק"

Filed under: כללי — תגיות: , , , — yossi @ 19:47

חיים פרלמן, שמוחשד על ידי השב"כ בכך שרצח ארבעה פלסטינים ודקר עוד שבעה במהלך סוף שנות התשעים, התייצב היום לראשונה בבית המשפט בפתח תקווה, והתלונן על העינויים שסבל, לדבריו, מידי אנשי השב"כ. העמדה שלי ידועה: נתון שהשב"כ מענה אנשים. נתון שהוא משקר בנושא. נתון שאף משפט זוטא בישראל, בכל שנותיה, לא מצא שעציר כלשהו עונה, אף שערכאות גבוהות יותר מצאו מאוחר יותר שעינויים אכן התרחשו. המסקנה המתבקשת, מבחינתי, היא שעד שיוכח אחרת עציר שטוען שעונה על ידי השב"כ אכן עונה.

האמצעים העיקריים שהופעלו כנגד פרלמן כללו, לדבריו, אזיקה ארוכה – שיטה שהוועד נגד עינויים כבר תיעד כאמצעי נפוץ של השב"כ. חלק מהתיאורים של פרלמן נקראים כאילו נלקחו מהעימות בין ווינסטון סמית' ואו'בראיין – ה"יש לך ג'וקים בזקן". וכל הזמן הדרישה, שכאילו נלקחה מאולמות האינקוויזיציה, להודאה, הודאה, הודאה. אנשים שעדיין מתרשמים מיכולותיה של המחלקה היהודית צריכים לחשוב על זה שוב: מעבר לחקירה העלובה של יונתן שפירא, בשב"כ התייחסו ברצינות לטענותיו של פרלמן – שבעליל הוא עצמו לא האמין להן – שהוא סייע לברוך גולדשטיין וליגאל עמיר. הוא היה בן 14 ו-15 בהתאמה בשני האירועים. ספק אם בכיר בק.ג.ב. שאחרי ימי בריה היה קונה את השטות הזו. בשב"כ דווקא כן.

מכאן הצורך הדוחק בהודאה: אם אין הודאה, וספק אם יש לשב"כ, אחרי 12 שנים, ראיות פורנסיות חדשות, הם יצטרכו לשחרר את פרלמן ולספוג עוד סנוקרת. אם הם יחזיקו אותו עוד כמה ימים, בסיועה של השופטת המיוחדת שלהם בפתח תקווה עינת רון, אולי תהיה הודאה. ואם תהיה הודאה, תהיה גם הרשעה, ואפשר יהיה לצאת מזה איכשהו.

אבל לא זה הנושא הפעם. נציגו של פרלמן, עו"ד שרון נהרי, דרש לראות את ההקלטות של חקירתו של מרשו. זו היתה דרישה תיאטרלית, כי לשב"כ – מעניין למה – יש פטור מהקלטת חקירות. נציג המשטרה בדיון, וזה החלק המעניין, אמר ש"הוא לא נוכח בחקירות", אבל "באופן כללי, הוא יכול לומר שהחקירה מתנהלת על פי חוק".

איך, בדיוק? איך יכול שוטר שאיננו נוכח בחקירה לומר שהיא מתנהלת על פי חוק? איך הוא יכול לומר שראשו של העציר לא מוחזק מתחת למים, למשל? הוא לא יכול. אבל תפקידו של השוטר הוא לחפות על השב"כ.

במקרים רבים של חקירות פלסטינים, המשטרה כלל לא מעורבת בחקירה, שמתנהלת רק על ידי אנשי השב"כ. המשטרה מגיעה אחר כך, אחרי שהשב"כ כבר הוציא הודאה מהנחקר, איש שב"כ מכתיב לשוטר את הודאתו של הנחקר, ולאחר מכן השוטר מחתים את העצור על ההודאה, לאחר שהתרה בו כחוק, כך שכביכול ההודאה נמסרת על ידי העצור למשטרה, ולא לשב"כ. עו"ד לאה צמל מכירה את הנוהל היטב. כך מסתתר השב"כ מאחורי המשטרה, שלה בינתיים יש מוניטין טוב יותר; והחתימה על ההצהרה המשטרתית מסייעת לשב"כ לטעון לאחר מעשה שהנחקר לא עונה, משום שההצהרה אומרת שהנחקר מסר את המידע "מרצונו החופשי וללא כפיה". הדיווחים שפרלמן "עדיין שותק בחקירתו", בלשון טרוניה, כאילו לא היתה זו זכותו הבסיסית? הם הגיעו לנו דרך המשטרה.

אז בפעם הבאה שיגידו לכם שחקירות השב"כ מתנהלות "על פי חוק", זכרו שהאמירה הזו מגיעה מצד שוטר שלא נכח בה, אלא השתתף רק בשלב הטיוח.

אה, ועצה לחיים טובים אם אי פעם תקלעו לחקירה: אל תחתמו על ההצהרה, וחייבו את השוטר לרשום שאתם מסרבים לחתום. זו זכותכם החוקית. אה, ואף פעם – אבל אף פעם – אל תוותרו על זכות השתיקה שלכם. בוודאי שלא בלי נוכחות עורך דין.

(יוסי גורביץ)

22 Comments

  1. […] This post was mentioned on Twitter by ygurvitz, ygurvitz. ygurvitz said: פוסט חדש בחברים של ×’'ורג': מה קורה מאחורי הקלעים של חקירת שב"×›. http://bit.ly/9UF04U המישורת האחרונה של פרויקט 300 […]

    פינגבאק by Tweets that mention “באופן כללי, הוא יכול לומר שהחקירה מתנהלת על פי חוק” » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com — 25 ביולי 2010 @ 19:55

  2. ברור לחלוטין שהשב"כ מתעד את החקירות. הוא פשוט לא מוסר את התיעוד הזה לאף גוף.

    התגובה שלך by נתאי — 25 ביולי 2010 @ 20:00

  3. "המסקנה המתבקשת, מבחינתי, היא שעד שיוכח אחרת עציר שעונה על ידי השב"כ אכן עונה. "
    זוהי כמובן, טאוטולוגיה קלאסית. אני מניח שהתכוונת לומר שבהעדר הוכחות אחרות יש להניח שעציר *שטוען* שעונה אכן עונה.

    התגובה שלך by MuyaMan — 25 ביולי 2010 @ 20:05

  4. תוקן. תודה!

    התגובה שלך by ygurvitz — 25 ביולי 2010 @ 20:10

  5. וכמובן – פוסט חשוב.

    התגובה שלך by MuyaMan — 25 ביולי 2010 @ 20:22

  6. נדמה לי שבסיפא של דבריך כשכתבת "אף פעם – אבל אף פעם – אל תוותרו על זכות השתיקה שלכם. בוודאי שלא בנוכחות עורך דין." נשמטה לך המילה "בלי" לפני "בנוכחות".

    התגובה שלך by עמית — 25 ביולי 2010 @ 20:14

  7. תוקן. לא יודע מה קרה לי היום…

    התגובה שלך by ygurvitz — 25 ביולי 2010 @ 20:18

  8. לפי דבריך על התרומות שהתקבלו בקרן הטבק והאלכוהול, יש לי ניחוש.
    🙂

    התגובה שלך by עמית — 26 ביולי 2010 @ 7:04

  9. LOL.

    אני מקפיד להעמיד את הבלוג לפני הנאותי האישיות, ושותה רק לאחר כתיבת הפוסט. כנראה שזה הלילה הקשה, עם המזגן שמצנן כמו ליברמן בוועידה דיפלומטית אבל מרעיש כמו אם תרצו.

    התגובה שלך by ygurvitz — 26 ביולי 2010 @ 7:07

  10. בישראל, בניגוד לארה"ב, שם זכות השתיקה מעוגנת בחוקה, שמירה על זכות השתיקה היא מותרת, אך מהווה חיזוק לראיות נגדך, כך שבמקרים רבים הטקטיקה שהמליץ עליה המרצה האמריקאי היא לא מוצלחת.

    התגובה שלך by נעם — 25 ביולי 2010 @ 20:35

  11. להיפך, בישראל שבה הפרקליטות להוטה לסגור כל תיק שבו היא לא תנצח בוודאות הרבה פעמים שתיקה תגרום לסגירת התיק מחוסר ראיות. כשאתה נותן לשוטרים גרסה אתה נותן להם מה להפריך ולפעמים ללא הגרסה שלך הם עשויים לדווח שהחקירה "תקועה". וגם אם המשטרה משוכנעת באשמתך ויש להם ראיות מוצקות, הפרקליטות בישראל להוטה מאוד אחרי עסקות טיעון ואם שמרת על שתיקה אפשר הרבה פעמים למקסם את המחיר על הגרסה שלך ועל ההודאה.

    התגובה שלך by ארז הוכמן — 25 ביולי 2010 @ 21:07

  12. יש המשך לקליפ הנ"ל, בו שוטר משתתף באותה הרצאה. הדברים שהוא אומר מרתקים וחשובים לא פחות.

    http://www.youtube.com/watch?v=6wXkI4t7nuc

    התגובה שלך by AP — 25 ביולי 2010 @ 21:06

  13. אני עדיין תמה על כך שהשב"כ מקבל בדרך קסם תמיד את אותה השופטת. עד כמה שידוע לי, ואני לא משפטן, הפרדת הרשויות שירשנו מהבריטים אמורה למנוע מצב כזה. איך יכול להיות שהשב"כ לא "נופל" אף פעם על שופט שלא מוצא חן בעיניו, או על שופט ערבי, רחמנא ליצלן?

    התגובה שלך by אוטו פוקוס — 25 ביולי 2010 @ 22:13

  14. לעורכי דין מסוימים יש סיווג בטחוני ורק הם רשאים להגן על עצירים מסוג מסוים כמו אותו עורך דין שהיה איש שב"כ בעברו שהצליח להוציא מהכלא את הלבנונים שהוחזקו עשר שנים בלי משפט בבית כלא בארץ. יכול להיות שזה נכון גם לגבי שופטים?

    התגובה שלך by עדו — 25 ביולי 2010 @ 22:19

  15. כן, זאת השיטה. השב"כ נותן סיווג ביטחוני לשופטים וכך יכול לבחור את השופט הנוח לו.

    התגובה שלך by מני ל — 25 ביולי 2010 @ 22:35

  16. יש להניח שהנהלת בתי המשפט היא שבוחרת לכמה שופטים לערוך סיווג בטחוני.

    התגובה שלך by הכחשאי — 26 ביולי 2010 @ 1:43

  17. עצם הגדרת הסיווג הבטחוני כפי שהיא נתפסית בישראל מונעת משופטים שמאלנים מדי להחזיק בסיווג בטחוני. אני מוכן להתערב, לצורך השאלה, שכל סיווג בטחוני שהחזיק יונתן שפירא נשלל ממנו.

    התגובה שלך by ארז הוכמן — 26 ביולי 2010 @ 11:02

  18. זה מאוד מעניין.

    בחירת השופטים לפי סיווג בטחוני, אותו מעניקה מערכת הבטחון והשב"כ, מטילה צל כבד מאוד על עצמאותה ואמינותה של מערכת המשפט הישראלית.

    האו"ם עומד לפתוח בחקירה לגבי עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית, כיוון שעצמאות לכאורה זו היא שמונעת האשמת בכירים ישראלים בפשעי מלחמה.

    יש מחקר בנושא סינון השופטים? מישהו מכיר?

    התגובה שלך by אורי — 26 ביולי 2010 @ 11:18

  19. לא שמעתי על החקירה הזאת. תוכל לפרט?

    התגובה שלך by אסף רזון — 26 ביולי 2010 @ 12:54

  20. חיפשתי קצת ומצאתי את זה (מה18 ביוני):
    http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/57D00BE6597450FF8525774D0064F621

    למרות שנראה שזה חקירה של בתי-המשפט הצבאיים.

    התגובה שלך by מרק — 28 ביולי 2010 @ 17:24

  21. בכל ההרצאה הארוכה הזאת על זכות השתיקה הוא פספס לפחות נקודה אחת קריטית: גם אם העדות שלך לא עוזרת במאומה כדי להרשיע אותך בעברה עליה אתה נחקר, אתה עלול לספק להם מידע שיוביל להרשעה על עברה אחרת לגמרי.

    לגבי זכות השתיקה בארץ, בחשבון פשוט נראה לי שתמיד עדיף להסתכן שיחשדו בך שאתה אשם כי שתקת מאשר הסיכון שתספק ראיות ממשיות להרשעה. הדגש בישראל על שתיקה בחקירה כמחשידה נועד לדובב חשודים, לא נראה לי שיש משמעות קונקרטית לשתיקה בחקירה, מעבר לזה שזה מחשיד, וזה נכון גם במקום שזכות השתיקה מעוגנת בחוקה.

    התגובה שלך by אלברט — 27 ביולי 2010 @ 3:01

  22. יוסי. פשוט תודה.
    הפוסט נהדר והוידאו מאיר עיניים.

    התגובה שלך by דורון בלוך — 27 ביולי 2010 @ 19:30

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress