לשמחה מה זו עושה?
צחי הנגבי הורשע הבוקר בעבירה של עדות שקר. הוא גם זוכה משתי עבירות של מרמה והפרת אמונים. את עובדת ההרשעה תתקשו למצוא בכותרות ובכותרות המשנה של אתרי העיתונים.
וזה קצת משונה, כי זו העבירה החמורה מבין העבירות שבהן נאשם הנגבי. הפרת אמונים נושאת עמה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר, העונש המקסימלי על שוחד בחירות הוא שנת מאסר אחת, ואילו העונש המקסימלי על עדות שקר הוא שבע שנות מאסר. זה משונה עוד יותר כשזוכרים שבית משפט כבר אמר על הנגבי, בפרשת ההונאות באיסת"א ב-1982, ש"האמת לא היתה נר לרגליו", ובהתחשב בכך שהוא נחקר בשל חלקו בפרשת בר און-חברון – ספציפית, הוא נחשד בכך ששיקר לממשלה ואמר לה שנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, הביע הסכמה והתלהבות למינויו של בר און ליועץ המשפטי לממשלה, מה שלא היה ולא נברא.
זוכרים? אה, כן: אף אחד לא זכר. העובדות הללו לא הופיעו בדיווחים היום. במקום זה, קיבלנו השתפכויות. ynet כתב ש"הנגבי נשם לרווחה", והעורך שם קלט תוך כמה שניות שיש בעיה בפתיח הזה, ושינה אותו ל"רעידת אדמה בפרקליטות". העובדה ששניים מתוך שלושה שופטים סברו שהנגבי אשם בהפרת אמונים, ושזיכויו של הנגבי נבע מכך שאחד מהם, השופט עודד שחם, קיבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" של הנגבי, הוצנעה. אפילו "הארץ", שדיווח עליה יחסית באריכות, פתח את המשנה שלו ב"נצחון להנגבי ולקדימה". אוי לנצחונות כאלה: קדימה, שהוקמה על ידי האיש שעליו אמר בן גוריון ש"טרם נגמל מאמירת אי אמת" ושבנו עמרי הורשע בעדות שקר, מקבלת לשורותיה עוד שקרן עם תעודות. 
בהחלט מקובל עלי שהנגבי נשם לרווחה: הוא נמצא ברשימה אקסקלוסיבית מאד, רשימת עשירית האחוז שמצליחה להוציא זיכוי ממערכת המשפט הישראלית. מה שלא ברור לי הוא גל האהדה הכלל-תקשורתי כלפי הנגבי. פרשנים פוליטיים בסוף השבוע העלו משום מה את הנושא על ראש שמחתם, והביעו בעדינות תקווה שבית המשפט לא יגלה אכזריות ולא יטיל קלון בהנגבי. הם תיארו אותו כאיש המתון, המנהיג החדש שקדימה זקוקה לו. ניסיתי להזכר מאיפה מוכרת לי שורת המקהלה הזו, ונזכרתי: חיים רמון.
גם אז התייצבו הפרשנים הפוליטיים בשורה אחת מאחוריו, מטשטשים את המעשים שעשה ואת העובדה שהשופטים מצאו שגרר לאולם בית המשפט שלוש עדות שקר. התקשורת הישראלית גם טשטשה את העובדה שכנגד חיימון שלנו היתה מתלוננת נוספת על הטרדה מינית, שעדותה אושרה בבדיקת פוליגרף, ועשתה כמיטב יכולתה להשכיח את האפיזודה ההיא, שבה מקורב של רמון החל במעקב אחרי הקצינה שבה ביצע חיימון מעשה מגונה – אחרי שרמון כבר סיים לרצות את עונשו הקצר מאד.
התקשורת הישראלית מצאה לה אתרוג חדש. היא תמיד העריצה בריונים, ואין בפוליטיקה הישראלית בריון שישווה לצחי הנגבי. לעומתו, אביגדור ליברמן הוא בריון צעצוע, כזה שטוב רק בלהרביץ לילדים. במקום ציפורה לבני, הייתי מסתכל אחורה בחשש, כי הכתרת יורש חדש מצד הפרשנים הפוליטיים לא יכולה לומר שום דבר חיובי על סיכוייה שלה, מה גם שהיא נתפסת יותר ויותר כ"חלשה", דבר שהתקשורת הישראלית שואפת הדם לא מסוגלת לעכל.
הסיכוי שהנגבי ילך לכלא בשל עדות השקר נמוך: יותר מדי שנים חלפו מזמן האירוע. אבל אם יניחו השופטים להנגבי לחמוק ללא קלון, הם יקבעו שבישראל עדות שקר איננה משהו שצריך להפריע לקריירה שלך, ויורידו את העבירה לדרגת חטא. תיארו לנו בימים האחרונים את הנגבי כג'נטלמן; מג'נטלמן אמיתי אפשר היה לצפות שיפרוש מהחיים הפוליטיים אחרי הרשעה שכזו. הנגבי לא ג'נטלמן, הוא רק בריון שלמד ללבוש חליפה ואיך לדבר עם התקשורת.
והיא מתה עליו.
(יוסי גורביץ)
הנגבי בראשות קדימה זה לא דבר טוב?
וכי למה?
כי החלום של רוב המגיבים כאן הוא חיסולה של קדימה, והם מניחים שזה יוריד את אחוזי ההצבעה לה.
למה? הרי הטיקט המרכזי של קדימה היא שהיא לא הליכוד.
אתה מחפש הגיון פוליטי בשנאת קדימה הפושה בקרב חלקים מסויימים בשמאל? בהצלחה.
בראבו.
תיקון טעות קטן. השופט רומנוב סבר שיש לקבל את טענת ההגנה מן הצדק. השופט שחם רצה להרשיע. הנגבי גם לא זוכה מאשמת המרמה והפרת האמונים. שני שופטים הרשיעו אותו ושופט אחד זיכה. אחד מהשופטים שהרשיע החליט לקבל את טענת ההגנה מן הצדק ולפיכך האישום בוטל.
אכן יחס סלחני להפתיע. על כך אמר ירון לונדון בתוכניתו, בעדינות לא אופיינית, שלא ינעם לו לקיים את אזרחותו במדינה בה מכהן שר שהורשע באמירת שקר.
הגדיל לעשות האדון הנגבי, שהילל את כל הנוגעים בפרשה, ובעיקר את הפרקליטות שעשתה מעשה נכון בכך שלקחה את כל הנושא אל שולחנו של בית המשפט (האם יחזיק בדעה זו גם אם הפרקליטות תערער?).
הנגבי הוא מהממולחים שבהם, ובהצגת חזות של קרות רוח, מנסה להטות את הכף למען תגאל הקריירה המזהירה שלו בשירות הציבורי, שאותו הוא אוהב כל כך (מתוך אלטרואיזם טהור, כמובן, ולא תאוות הכוח המאפשר לך להעניק ג'וב ל74 ממכריך הנאמנים).
על אי ההרשאה יש לדבר. ישנו כאן לקח ללמוד. כפי שעושה כל נהג, העובר על המהירות החוקית רק במידה השווה לאלו שסביבו, על מנת שתהיה גזרתם שווה, כך גם פוליטיקאי יכול לנהוג בצורה שאי חוקיותה האפשרית מתגמדת אל מול הפגם המוסרי הברור לחלוטין שבה, כל עוד זאת הנורמה בממשלה בו הוא נמצא. ובמדינת ישראל, לא חסרות נורמות פגומות.
מבלי להיחשד באהדה מיוחדת לצחי הנגבי, אני דווקא חושב שפוליטיקאי שקרן הוא כזה שהציבור צריך להעיף, ולא בית המשפט. יותר מדי אנחנו מפיליפ על בתי המשפט את העבודה שלנו.
ולגבי סעיף המינויים הפוליטיים, הייתי מוחק אותו מספר החוקים, לפחות לגבי הדרגים הגבוהים יותר. מצדי, ששר ימנה את הסוס שלו למנכ"ל המשרד, ובלבד שיעשה עבודה טובה.
ואיך כתבת על בריונות בלי להזכיר את השרשראות איך?
אז זהו שכל מיני עדויות במקרה הנוכחי המספרות על שיחות איומים ממשפחת מועמד שאנשי המשרד לא הסכימו להעסיק כתוצאה מ"אי תאימות קיצונית" גורמים לי להטיל ספק בכך שכישורים היו קריטריון עיקרי למינוי מקורביו של הנגבי.
מינויים פוליטיים – מקובל, בתנאי שיש איזשהי מערכת המפקחת עליהם.
השיטה כל כך דפוקה שזה כמעט בלתי אפשרי, לי אין שליטה על מי קדימה תריץ לבחירות הבאות ואני מאמין שלו קדימה תריץ 119 עבריינים פרופר ממשפחות פשע וציפי לבני בראשם עדיין יהיו אנשים שיגידו "לא ביבי, לא ברק… לבני, מה זה משנה מי איתה ?".
מה הקשר לפוליטיקאי שקרן? הוא לא הורשע בכך שהוא שיקר במהלך קמפיין הבחירות אלא בכך ששיקר במתן עדות בבית המשפט.
למיטב זכרוני בדרגים הגבוהים מינויים פוליטיים(מנכ"ל משרד וכו') אכן מותרים, אלא שהנגבי מינה באופן פוליטי גם מתחת להם בתור תגמול להצבעות בעדו.
לא חשבתי לרגע שהוא העסיק אנשים לפי בגלל הכישורים שלהם. אבל אני עדיין חושב ששר צריך להעסיק את מי שבא לו ולהישפט במבחן התוצאה. זה שבארץ הציבור לא שופט את הפוליטיקאים במבחן התוצאה זה כבר סיפור אחר.
ש.ב., אני מסכים ששר צריך להעסיק את מי שבא לו, אבל רק בדרגים הגבוהים. שליטה של השר במינוי פקידים זוטרים אינה טובה.
באנגליה יש 'סיביל סרבנט' שלא מתחלף אלא משרת תחת כל פוליטיקאי , הכשלים של השיטה הזאת כבר הוצגו היטב בסידרה 'כן אדוני השר' אבל לפחות אין אפשרות למינויים פוליטיים.
באמריקה יש מינויים פוליטיים באופן חוקי לגמרי אבל כל מועמד חייב לעבור חקירה של הסנאט, אצלנו יש כרגיל ברדק כלומר מצב שהוא נוח לכל פוליטיקאי ששום קווים ברורים לא מגבילים אותו ואף פעם אי אפשר לדעת אם מינה מישהו בגלל שהוא ראוי או בגלל שלחצו עליו במרכז המפלגה, כך שלפוליטיקאים יש אינטרס שהמצב ישאר מעורפל.
מסכים במאה אחוז. יתרה מזאת:
לדעתי, אנשים מסוימים בתקשורת פשוט רוצים מאוד שקדימה תיכנס לממשלה, כדי שיהיה מי שיחסום את הימין (בהנחה שקדימה תשנה סדרי עולם בממשלה. ספוילר: היא לא) – ולכן הם מתארים את ההרשעה של הנגבי כ"ניצחון".
חייב להיות קלון על עבירה כזאת. וגם אם לא יהיה קלון, חשבתי שלפחות התקשורת תזכיר שמדובר בעבירה חמורה, וזה ימנע מהנגבי להיות שר.
אבל כנראה שלא. עצוב.
בינתיים נראה שבית המשפט נוטה לכיוון של אלי ישי ולא לכיוון שלך.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/132/655.html?hp=1&loc=1&tmp=1927
כפי שפורסם במוניטין עיתון למסרים מידיים http://www.monitin.org,il בתאריך 29.6.2010
רמון
לבדיקת פרשת רמון לאחר גזר הדין, נדרשו שני שופטים ומבקר אחד, כל אחד בתורו. פרשת רמון אחרת שלא נחקרת היא תלונת נוספת של עובדת כנסת על הטרדה. העובדת נחקרה בזמנו ע"י פוליגרף שמומן ע"י מעריב. היא נמצאה דוברת אמת. המקרה השני שיכול למקם את רמון כבעל פוטנציאל להיות מטריד סדרתי, נעלם לתהום הנשייה.
כפי שפורסם במוניטין עיתון למסרים מידיים http://www.monitin.org.il בתאריך 13.7.2010
תיאורטית
אדם שהורשע בעבירת מתן עדות שקר, אם לא יוטל עליו קלון, יוכל להיות בעתיד ראש ממשלת ישראל. נשמע הזוי, אדם שהורשע בעבירות מין היה משנה לראש הממשלה. סוג של אורח חיים שהנורמטיביות שלו נקבע ע"י בית המשפט.