צו ההגליה של אלי ישי
מוחמד אבו טיר נבחר בשעתו לפרלמנט כנציג מטעם החמאס. זה היה ב-2006. במסגרת אחת מפעולות התגמול של ישראל על פעולת הקומנדו שבה נלכד גלעד שליט, גשמי קיץ – במהלכו הרגו חמושי צה"ל 394 פלסטינים, כשלטענתם 270 מהם היו "מחבלים", קרי חמושי אויב, ופצעו 1,000 פלסטינים נוספים – הוא נעצר, הועמד לדין באשמת משהו ונשלח לשמש כקלף מיקוח במשך ארבע שנים. דא עקא, ארבע השנים שלו חלפו, גלעד שליט עדיין נותר בידי החמאס, וקמפיין שליט תאב הנקם צווח ש"משחררים קלף מיקוח". היה, על כן, צורך לעשות משהו, ולו כדי להרגיע את דעת הקהל.
שר הפנים שלנו, שאת ההבדלים בינו ובין מאיר מרטין כהנא נתקשה לזהות גם בעין מזוינת כדבעי, הוציא לאבו טיר צו הגליה. כמובן, הוא לא קרא לו כך – מנגנוני האפליה בישראל נזהרים מאד בדיבור בהיר; כך, למשל, תקנות מפלות לא מתייחסות ל"יהודים" אלא ל"מי שזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות", והנה עוד סיבה למחוק אותו מספר החוקים שלנו – אלא פשוט "שלל את תושבותו" של אבו טיר בירושלים. כמו תושבי ירושלים הפלסטינים האחרים, לאבו טיר אין אזרחות אלא רק "תושבות", סטטוס שישראל העניקה לו בניגוד לרצונו ושהיא יכולה לשלול בכל עת – והיא מנהלת מערכה ארוכה לשלילת המעמד, אך ורק מפלסטינים.
משפחתו של אבו טיר יושבת בירושלים דורות רבים, הרבה לפני שמי מאבותיו של אלי ישי החליט שהגיע הזמן להפוך לפליט אפריקני. זכות התושבות שלו היא אינהרנטית, היא איננה נובעת מרצון זה או אחר של פקיד ישראלי, נבחר או ממונה: יש לו רכוש בירושלים, והוא החליט להתגורר בו. הוא לא ביקש מישראל להעניק לו זכויות כלשהן; היא זו שפלשה לתחומו, לא הוא לתחומה. ישי לא החרים את ביתו – זה כנראה היה נופל בבג"צ – אלא הפעיל את הסמכויות הרחבות הנתונות לו כשר פנים, ואדם שכבר שילם את חובו לחברה מצא שאין די בכך: המדינה ממשיכה לרדוף אחריו גם לאחר ששוחרר. תרגילים כאלה, והגליות במיוחד, היו חביבים על המשטר הצארי והסובייטי, ורווחו גם בקולוניאליזם הבריטי. עכשיו הם מופעלים גם על ידי המשטר הציוני – ובמה שהוא, רשמית, שטח ישראל גופא.
אבו טיר נעצר לאחרונה בעוון שהיה בביתו, או, על פי נוסח כתב האישום, "שהיה בתחומי מדינת ישראל מבלי שיהיה בידיו היתר שהיה כדין או היתר כניסה כדין או היתר תעסוקה כדין לכך". כלומר, יכול אדם להפוך לשוהה בלתי חוקי, בביתו-שלו, משום שלא נשא חן בעיני גזען בכיר.
במדינה נורמלית, התרגיל הזה היה נופל משום שזו ענישה כפולה. ישראל מזמן איבדה כל יומרה להיות מדינה נורמלית; מדינה שבה אדם כאלי ישי הוא שר הפנים לא יכולה להיחשב ככזו. אבו טיר צפוי להיות מורשע ולהכלא משום שהתעקש על זכותו לחיות במקום שבו גרו אבותיו – ולרוב מוחלט של תושבי ישראל היהודים לא יהיה אכפת מכך כלל, אם לא יתמכו בהתלהבות בפעולה.
אלו, רצוי להזכיר, אנשים שהאתוס המכונן שלהם טוען שהם שאפו מאז ומתמיד לשוב לארץ אבותיהם. יהודים היו, היסטורית, קבוצה שסבלה משמעותית מהגליות ומהצרת גבולה. אין לצפות שיהודי ישראל יבחינו בסתירה, בחריגה מכלל הזהב של "השנוא עליך לא תעשה לחברך" – ואם יבחינו בה, תמיד יוכלו לתרץ ש"אתן קרויין אדם ואין הם קרויין אדם”.וחוץ מזה, לנו היתה שואה.
(יוסי גורביץ)
Godwinned 🙂
איך הפעם? 🙂
זה הכל בגלל הזקן הכתום, רק אם הוא היה מוריד אותו…
דווקא אופנתי מאד הזקן האדום.
אבו טיר, לא טור.
יוסי, יימח שמך. כשאתה צודק – אתה צודק.
כרגיל מאיר עיניים. בעצם, ברוב המאמרים אתה "מאיר כהנא": מאיר עם פנס איפה שכהניזם מסתווה.
פסקה שלישית: שמי מאבותיו, לא ממי שאבותיו.
שמי מאבותיו, לא שמי שאבותיו…
מגיע לך לא פחות ממושלם!
לצערי בחרת להתעלם, להוציא אזכור בפסקת הפתיחה, שמר אבו טיר חבר ב"ארגון" ששם לו למטרה לחסל את מדינת ישראל ולשלוח את אזרחיה לנסיון שחיה מהנה לחופי קפריסין. ארגון שטבח במאות ואלפי ישראלים חפים מפשע.
האם זה מצדיק את שלילת תושבותו במדינת ישראל? אינני יודע – לכל הפחות, נדרשת התייחסות לכך.
נניח וגם אני רוצה שכל הישראלים יקפצו לים וישחו לקפריסין. האם זה מצדיק הגליה שלי מהמדינה?
אם אתה מתכוון ליישם את תוכניתך ע"י רצח של אזרחים ישראלים, אז כן, יש הצדקה לרשויות לטפל בך.
מוחמד אבו טיר מואשם ברצח של אזרחים ישראלים? בתכנון של רצח של אזרחים ישראלים? למיטב הבנתי הוא הואשם בהיותו חבר בארגון, שיש לו חלק אחר (לא החלק שאבו טיר שייך אליו) שרצח אזרחים ישראלים. על האשמה זו הוא נעצר, ובית משפט ישראלי גזר עליו עונש, אותו הוא ריצה. אבו טיר עצמו לא הואשם בשום פעולה אלימה.
וראוי לזכור שמוחמד אבו טיר אינו אזרח ישראלי, כך שהחוק לפיו הוא נשפט הוא החוק של הכובש (ולא החוק שלו), והסיבה האמיתית שהוא נכלא היא כדי לשמש קלף מיקוח.
אתה מיתמם.
זה לא שהוא היה פקיד בחמאס, הוא מספר 2 בחמאס, וככזה מן הסתם משוייכת לו האחריות, לכל הפחות, לתמיכה במעשי החמאס ובכללם רצח אזרחים ישראלים וחתירה להשמדת מדינת ישראל.
הטענה בדבר כפל עונש מגוכחת, שהרי שלילת אזרחות או תושבות אינה בגדר סמכותו של בית המשפט כלל וכלל. כלומר, גם היה זה רצונה של התביעה לדרוש שלילת אזרחות, לא ניתנה לה האפשרות לעשות כן.
כלומר, לעניין שלילת אזרחות, המסלול הוא נפרד.
באותו האופן, רשאי הנשלל להתגונן בבית המשפט בהליך שהינו ספיציפי לעניין זה.
ובצורה פשוטה. כפל עונש, יכול להיחשב עונשים שונים שמוחלים על אותו אדם בשל אותה העבירה וע"י אותו גוף שיפוטי. מאחר ובית המשפט אינו יכול לשלול אזרחות על דעת עצמו, יוצא שהחלטה בעניין זה אינה קשורה להליך הפלילי הרגיל אלא להליך נפרד.
הדבר דומה לכך שאדם יכול להיתבע על אותה העבירה הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי ויגזרו עליו שני עונשים מבלי שהדבר יחשב ככפל עונש וזאת משום שסמכויות בתי המשפט בשני ההליכים הינם שונים והדינים שבהם מדובר שונים הם אף שהנסיבות העובדתיות משותפות.
אלון דווקא אתה מיתמם כאן, סליחה, ההיפך. אתה מוריד את המסווה מעל ההחלטות של אלי ישי ומודה בעצם שהן לא חוקיות אבל.. בגלל שמדובר באבו טיר אז זה בסדר.
המדינה שלנו שיחררה את ג'ון איוואן דמאניוק מהכלא למרות שלכולם ברור שצדיק גדול הוא לא היה בזמן השואה, אבל גם ברור שאם נתחיל להוציא להורג אנשים רק בגלל שהם לא נחמדים ולא בגלל שחומר הראיות מרשיע אותם נידרדר במדרון חלקלק לעבר משטר פשיסטי, כך גם אם אבו טיר, היום מקבלים החלטה שערורייתית וכולם מתעלמים כי היא נוגעת למישהו שאנחנו לא ממש אוהבים (ובצדק) מחר יחליטו החלטה כזאת לגביך ואתה תגלה שאתה פתאום בחברת אלו ש'לא אוהבים אותם' מסיבה זו או אחרת אבל לא יהיה כבר מי שיצעק בשבילך.
עדו,
על בסיס מה בדיוק אתה טוען שאני מודה שההחלטה אינה חוקית (אמרת החלטות – אני מדבר כאן על החלטה מאוד מסויימת)?
ההחלטה הנ"ל, גם אם אינה לרוחך, הינה על פניו חוקית לחלוטין. תקרא את החוק ואת דברי בשנית ואז אם תרצה לטעון מדוע ביטול אזרחותו אינו חוקי או לחילופין תטען על בסיס העובדות ולא סתם בעלמא.
ההשוואה עם דמאניוק לא קשורה. אתה משווה תפוזים עם תפוחים.
דמאניוק לא הורשע משום שהתביעה לא עמדה בנטל ההוכחות. ודרך אגב, מדמאניוק עצמו נשללה אזרחותו האמריקאית פעמיים (בפעם הראשונה היא הושבה לו לאחר זיכויו בישראל) אז מה? ארה"ב בדרך למשטר פאשיסטי?
החוק הישראלי קובע כי הסמכות בעניין שלילת אזרחות היא בסמכות שר הפנים ובאישור בית המשפט. כלומר, אם ישי אכן פועל שרירותית וללא בסיס בעניין זה, מצופה מבית המשפט למנוע שלילה שכזו.
אך נדמה כי ברור לכל כי אין פה סתם שרירותיות וקיים בסיס איתן וראיות עובדתיות רבות לטענה כי אבו טיר הפר אמונים למדינת ישראל (ע"פ כל פרשנות הגיונית של הפרת אמונים – ישנם מעשים שאולי ימצאו בתחום אפור של פרשנות שכזו – זהו אינו אחד מהם).
וכנראה כאן הבעיה שלך ושל גורביץ. בית המשפט צפוי לאשר את שלילת האזרחות משום שקיים לה בסיס איתן *בחוק*.
אני רוצה להדגיש – השלילה בסופו של דבר מובאת לפתחו של בית משפט והוא זה שמאשר אותה. ישי יכול להחליט על שלילת אזרחות של מי שבא לו, אבל בית המשפט לא יאשר זאת אם הדבר יעשה בשרירותיות וללא בסיס.
לגבי אזכור שירו של מרטין נימלר, אתה עושה שימוש ציני ושיקרי במשמעותו האמיתית. השיר מדבר על איך לוקחים את כל מי שהכותב אינו משתייך לקבוצתם ולבסוף לא נשאר מי שיציל אותו.
המסר המובלע הוא שאנשים אלה נלקחו ולו משום השתייכותם לקבוצה כזו או אחרת שלכשעצמה אינה מהווה איום מן הסתם על המדינה (ליהודים לא היה מעולם מניפסט להשמדת גרמניה וכך גם לגבי הקומוניסטים – לכל היותר הם רצו לשנות את משטרה).
זה לא המצב עם אבו טיר. אזרחותו אינה נשללת משום שהוא ערבי אלא מהסיבות לעיל.
לגבי איפה ואיפה בעניין שלילת אזרחות, שוב, אשמח לקבל דוגמאות לכאלה.
טוב כתבתי את זה כבר למטה, מה עם הרב הירש מנטורי קרתא? איך לא שללו לא שום דבר?
אני לא מכיר את המקרה אםבל אם כך היה אז אתה צודק בעניין זה, צריך היה לשלול גם לו את האזרחות.
הפליות כנ"ל יש לעקור ומן הסתם ההחלה של החוק צריכה להיות שוויונית ועל כך יש ומוצדק להתרעם.
יחד עם זאת אין זה אומר שאבו טיר לא זכה לשלילת אזרחותו בצדק. פשוט צריך לדאוג שהצדק יעשה בכל המקרים ולא רק כשמדובר בערבי.
חידוד נוסף על דבריו של טיבריוס:
אדם המעוניין בהשמדת מדינת ישראל כהוויתה זה דבר אחד ואין לי ספק כי יש רבים כאלו במדינה.
אדם המעוניין בהשמדת מדינת ישראל כהוויתה ופועל להשגת מטרה זו במסגרת ארגון שאמנתו מצהירה "יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו" (סעיף 7 לאמנה). זה כבר דבר אחר לחלוטין.
ההצגה של שלילת תושבותו של אבו טיר כעניין גזעני גרידא תוך התעלמות מוחלטת מהעובדות הנ"ל היא במקרה הטוב הטייה ובמקרה הרע הטעייה.
ישנה כאן היתממות רבתי בהתייחסות לעניין וציורו של אבו טיר כיליד המסכן שנעקר מביתו ולא היא.
לשם השוואה, בואו ונביט מה קורה אצל האמריקאים הסופר דמוקרטים וליברלים:
פקודת הלאומיות וההגירה האמריקאית בפרק 3, מקטע 349,סעיף a, סעיף קטן 3 (http://www.scribd.com/doc/8693257/1952-Immigration-and-Nationality-Act-Title3-Chapter3) קובעת כי:
"A person who is a national of the United States, whether by birth or naturalization, shall lose his nationality by: …
(3)entering or serving in the armed forces of a foreign state engaged in hostilities against the U.S. or serving as a commissioned or non-commissioned officer in the armed forces of a foreign state (Sec. 349 (a) (3) INA)…"
לא בדקתי במדינות מערביות אחרות, אך אני מאמין שהמצב אינו שונה בהרבה.
אין ספק שאבו טיר עונה להגדרות הנ"ל, כלומר, אם היה אזרח אמריקאי ואפילו כזה ששורשיו האמריקאיים הולכים 500 שנה אחורה (לפני קום ארה"ב) אזי אזרחותו היתה נשללת.
כעת, לגבי החוק הישראלי (http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns2_nationality.pdf):
סעיף 11, א' לחוק האזרחות קובע כי:
"מי שרכש אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות והוא –
…
(3)עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.
יכול בית משפט מחוזי, על פי בקשת שר הפנים, לבטל את התאזרחותו."
השתתפות פעילה ובכירה ביותר תוך הזדהות עם ארגון הקורא להשמדת מדינת ישראל די עולה בקנה אחד עם הפרת אמונים למדינה.
גורביץ – לגבי האיפה ואיפה שלה אתה טוען, איפה הסימוכין? לא נתת ולו דוגמא אחת לתמיכה בטענותיך, סתם טענת טענות בעלמא, מה שלא תואם את כתיבתך בדר"כ.
לגבי החוק עצמו, אני מסכים שיש צורך בשינויו כך שתוגדר ביתר דיוק מהי הפרת אמונים. מבחינה זו אכן יש בעיה בניסוחו של החוק. יחד עם זאת, נראה לי שברור, כפי שציינתי מעלה, כי מעשיו של אבו טיר מהווים הפרת אמונים כלפי המדינה איך שלא תהפוך את זה וברור שלכשישוכתב החוק (בתקווה) פעולות כנ"ל מן הסתם יוגדרו כהפרת אמונים.
מעבר לנ"ל, גורביץ מאמין כי ביתו של אבו טיר לא הוחרם משום שהחרמה כזו לא היתה עומדת בבג"ץ.
ראשית, יש כאן הנחה שאינה מבוססת על דבר מלבד סברת הכרס של הכותב. לא הובאו כל סימוכין לכך שבכלל נשקל דבר שכזה. מעבר לכך, גם אם הדבר נכון, אזי מה שאתה אומר מדגיש את חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. שר בממשלת ישראל נמנע מפעולה שהיה רוצה להוציא לפועל משום שהפעולה אינה חוקית ובית המשפט יסכל את ביצועה. כלומר הרשות השופטת מבצעת את תפקידה כבלם של הרשות המבצעת. נראה לי שאנחנו צריכים להיות מרוצים מזה.
מעבר לזה, בטענתו זו מבליע גורביץ את אמונו בבג"ץ כשומר הצדק (שהרי הוא יעמוד בפני מהלך שאינו צודק לדידו של גורביץ), מאידך, שהרי גם על שלילת האזרחות ניתן להגיש בג"ץ, ואם כך היא, ובהמשך לקו האמון בבג"ץ, יש לסמוך עליו שיקבל את ההחלטה הצודקת גם בעניין זה.
אך עובדה זו לא מקבלת מקום, משום שכנראה ברור לכותב כי בג"ץ ככל הנראה יאשר גירוש כנ"ל. או אז, אם תתקבלת החלטה שסותרת את דעתו של הכותב, וודאי יתערער אמונו של גורביץ בבג"ץ בדיוק כפי שאמון החרדים התערער (אם היה ניתן לערערו מעבר למצבו) לאחר פסיקותיו האחרונות.
ודרך אגב, לאור קריאותיך החוזרות ונשנות לחוק השבות חוק גזעני ומפלה, יותר מאשמח לקרוא את תגובתך לדבריה של רות גביזון במסמך "שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידאולוגיה, הצדקה" (ניתן להורדה מ http://www.metzilah.org.il/?p=391).
בג"ץ לא יכול להפוך את החלטת ישי כי ההחלטה חוקית, גם אם לא צודקת. בג"ץ פוסק בהתאם לחוק, ולא סתם בהתאם למה שנראה לשופטים צודק.
על פניו ניתן לבנות קייס די מוצק לגבי זה שהחוק שעל פיו פועל ישי נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ואם כך, ניתן בהחלט לבטל את החלטתו.
לא שאני חושבת שזה יקרה, אבל בתיאוריה, יש סמכות לביטול דברים כאלה.
צודק, הניסוח שלי לא היה נכון.
הכוונה היתה לכך שאם בג"ץ ימצא כי נפל דופי בהחלטת שר הפנים וזו אינה מבוססת או שרירותית יוכל הוא לבטל את השלילה. די ברור שזה לא הולך לקרות.
בלי קשר, ברור גם שמשפט וצדק לעיתים רחוקות עומדים בשורה אחת (דווקא במקרה זה הם כן, לדעתי).
יש ספק עצום באשר לטענה שאבו טיר עונה על הגדרות החוק האמריקני, משום שהוא לא הצטרף לפלג הצבאי של הארגון. יתר על כן, הוא לא אזרח ישראלי ומעולם לא ביקש אזרחות ישראלית או תושבות ישראלית. הוא בסך הכל מבקש, אחרי שריצה את עונשו כפי שקבע בית המשפט, להמשיך ולגור איפה שגר קודם לכן.
איזה היתממות, הדרג ה"פוליטי" של הארגון אחראי ומדריך את פעולותיו של הדרג הצבאי-טרוריסטי.
ללא קשר ישיר לנושא הפוסט – משעשעת אותי ההתייחסות לארה"ב פוסט בוש כנציגת הדמוקרטיות והליברליות עלי אדמות.
אני חושב הדקדוקים של "לאיזה פלג של החמאס משתייך אבו טיר, לא כל כך מעניינים.
כאשר מחרימים את האוניברסיטאות בישראל, אף אירופאי לא שואל – רגע, האוניברסיטאות פועלות תחת משרד החינוך או הצבא?
קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, שמספר 2 של החמאס, אין טעם לשאול לאיזו זרוע הוא משתייך, וגם את מי זה מעניין?
האם שר הדואר בממשלת סוריה ראוי שיהיה תושב בישראל?
נציג בכיר של ישות אויב, אין לו מה לחפש כאן (שלא במסגרת מגעים דיפלומטיים) והוא מהווה סכנה בטחונית מתמדת.
צודק, לכן היגלו מכאן את הרב הירש זצ"ל שר בממשלת ערפאת לענייני יהודים , שאגב היה תומך פת"ח נלהב הרבה לפני הסכמי אוסלו.
רגע, מה לא היגלו אותו? הוא המשיך לגור במאה שערים? טוב זה בטח בגלל שאלי ישי לא ישב אז במשרד הפנים. הרי ברור שהוא היה חותם ללא היסוס על צו הגליה ליהודי חרדי עם זקן לבן כשם שחתם למוסלמי עם זקן כתום.
מדובר בטרוריסט וגזען – השאלה היא לא מדוע עשו זאת לאבו טיר אלא מדוע לא עושים זאת לשאר אנשי החמאס .
באיחור מסוים (שנבע מסוף השבוע): עיינתי בכתב האישום של המדינה נ' אבו טיר בתיק 466-07-10, שהוא האישום על השהייה הבלתי חוקית של אבו טיר בתחומי ירושלים.
(העליתי את ה- PDF ל- http://sharebee.com/b231d793, ואת הבקשה למעצר עד תום ההליכים ל- http://sharebee.com/717fc363; טכנית, שני אלה צריכים להיות נגישים דרך האתר של משרד המשפטים, אבל אני לא הצלחתי להפעיל את העניין)
לפי כתב האישום, רוני בר און הוא זה ששלל את האזרחות של אבו טיר עוד ב- 2006. מאיר שטרית דן מחדש בהחלטת השלילה והחליט להשאיר אותה על כנה ב- 2009, ובמאי "רק" הודיעו לאבו טיר שהוא לא יכול להישאר בתחומי ישראל, כפי שהוגדרו באופן חד צדדי.
בנוסף, נראה שאבו טיר נעצר בכניסה לצור באהר, שזה לא ממש ירושלים, ובכלל לא מדינת ישראל, אלמלא אותה הגדרה חד צדדית.