לפני שנצטרך סרפיקו
ארבעה בלשים השתתפו בתקיפתו של גנב הרכב הפלסטיני עלאן אבו נג'מה מחברון. השוטרים, על פי הטענה – שאיננה מוכחשת – דחפו קנה של נשק לישבנו של אבו נג'מה, שפכו עליו אשפה, שמו סמרטוט מרוח בצואה על ראשו, והשתינו עליו. המחלקה לחקירת שוטרים הגיעה למסקנה שהשוטרים חיפו זה על זה ושיבשו הליכי חקירה. אי לכך ובהתאם לזאת, כמובן, היא החליטה להעמיד לדין פלילי רק אחד מהם.
כלומר, מתוך ארבע חיות אדם שאנסו והתעללו בחסר ישע, ואחר כך ניסו לטייח את הפשע, שלוש ימשיכו להיות חופשיות ויעמדו רק לדין משמעתי. אף על פי שמח"ש הגיעה למסקנה כבר בשלב מוקדם של החקירה שכולם, חוץ מאבו נג'מה, משקרים לה – השוטרים המשיכו בתפקידם.
זה לא המקרה היחיד, כמובן. בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה אתמול עוד גנב רכב, מוחמד מוסא-חאלדי, מאשמת תקיפת שוטרים. מה שקרה בפועל, קבע בית המשפט, הוא שהשוטרים הם אלה שתקפו את מוסא-חאלדי תוך אלימות קשה. למזלו הנדיר של מוסא-חאלדי, נכח באירוע אזרח נורמטיבי מן הישוב, עורך דין, שהזדעזע ממה שראה והעיד לטובתו. אם היתה זו רק המילה שלו מול מילתם של שוטרים, סביר להניח שהוא היה סובל עוול כפול: סופג תקיפה חמורה מצד בריונים לובשי מדים, ויושב בכלא בשל עבירה חמורה שלא ביצע, תקיפת שוטר. מח"ש, אגב, סגרה את התיק נגד השוטרים שתקפו את מוסא-חאלדי.
שוטרים שתקפו אזרחים, או פושעים משעה שנאזקו, צריכים לעוף מהמשטרה. חד וחלק. תפקידו של השוטר הוא לא להטיל אימה אלא לאכוף את החוק. כוח מעורר בריונות וסאדיזם, ומי שלא עומד בדרישה המינימלית שלא להפוך לבריון לא יכול להמשיך ולהפעיל אלימות ממוסדת. על כך, בדרך כלל, אין עוררין אפילו בישראל.
אבל גם שוטר שהעיד עדות שקר, או שניסה לשבש הליכים, צריך לעוף מהמשטרה, מהר ובלי פנסיה. נטייתם של שוטרים לשקר כדי להגן על עצמם או על שוטרים אחרים, בדרך כלל בנסיון לטייח אלימות או רשלנות משטרתית, היא הבעיה החמורה ביותר שניצבת בפני כמעט כל כוח שיטור. זו בעיה מובנית, ולמשטרה אסור לגלות שום סובלנות כלפיה. שוטר ששיבש הליכים והעיד עדות שקר, ויצא מזה, ימשיך לעשות זאת גם בעתיד. מהסיבה הזו השוטרים שתקפו את אבו נג'מה צריכים להיות מושעים מכל תפקידי השיטור שלהם עד שיועמדו לדין, וההעמדה הזו לדין צריכה להיות פלילית ולא מנהלתית. רשלנות בלבישת מדים היא עבירה מנהלתית. עדות שקר או שיבוש הליכים הם עבירה פלילית. אסור לתת הנחות דווקא לשוטרים בעבירות כאלה. ואם הם יורשעו בדין, הם צריכים להפסל מלשמש בכל תפקיד ציבורי. כלפי שוטרים שסרחו צריך לגלות, בלשון הביטוי שהמערכת אוהבת, אפס סובלנות.
משטרת ישראל, זה סוד קטן מאד, היא ארגון שבור. הסיבה העיקרית לכך היא אי אמון נרחב מצד הציבור ביעילותה וחוכמתה. אי האמון הזה רק גובר כשנחשפת העובדה שעל השוטרים מופעל לחץ להפליל כמה שיותר אנשים – ובישראל, התבשרנו השבוע, שיעור הזיכויים בדין ירד לאחד מאלף, כך שפתיחת תיק פלילי היא שוות ערך לכל דבר ועניין להרשעה – וזו עוד סיבה לדרוש התנהלות הרבה יותר נוקשה כלפי השוטרים שלנו. משטרה שמתנהגת בהתאם לקודי השתיקה של המאפיה, חפה לי ואחפה לך, לא תוכל להשיב את אמון הציבור, ותהפוך במהירות למיליציה מושחתת, אם כבר איננה כזו.
הערה מנהלתית: פרויקט 300 חוזר לעוד סיבוב, ויימשך עד סוף חודש יולי. אני שומר לעצמי את הזכות לגלות גמישות: אם לא כתבתי פוסט בן 300 מילה ביום מסוים, אני מתכוון להשלים את הפער באמצעות כתיבת שני פוסטים ביום אחר. אם זה יצליח, אני מתכוון לשדרג את המצלמה העיקרית שלי או לרכוש עדשה מוצלחת. לתרומותיכם אודה.
(יוסי גורביץ)
"שיעור הזיכויים בדין ירד לאחד מאלף, כך שפתיחת תיק פלילי היא שוות ערך לכל דבר ועניין להרשעה"
נראה לי שאתה טועה, לא כל פתיחת תיק פלילי מובילה להגשת כתב אישום.
לא, אבל זה קרוב מאוד לכך.
citation needed
הירנוט, אתה צודק, אבל הנתון שיוסי מביא הוא לא תיקים נפתחים אלא כתבי אישום. מתוך אלף כתבי אישום, אחד מסתיים בזיכוי.
ומתוך 999 כתבי האישום שמסתיימים בהרשעה, הם לאו דווקא מסתיימים בהרשעה בסעיפי האישום המקוריים, אלא באישומים מופחתים.
תודה רבה באמת. מאשימים אדם על לא עוול בכפו במשהו, ובסוף עושים לו טובה ומרשיעים אותו רק במשהו מופחת. כבר קראתי על מקרים שבהם הוכח בעליל שהנאשם לא היה במקום בו אירע הפשע, והתובע התעקש על סעיף מופחת – שכולל הימצאות במקום.
וכמה מתוך התיקים שנפתחים הופכים לכתב אישום?
בדיוק הייתי בהרצאה על מישהי שנלחמה בכל כוחה כדי להעמיד מישהו לדין נגד כל כוחות הפרקליטות. אחוז ההרשעה הגבוה הוא בהחלט גם תולדה של רתיעת הפרקליטות מהעמדה לדין אלא במקרה שהרשעה היא כמעט וודאית, וסגירת תיקים שיש בהם סיכוי לכשלון במשפט.
ובגלל זה המשפט שכתב יוסי "שיעור הזיכויים בדין ירד לאחד מאלף, כך שפתיחת תיק פלילי היא שוות ערך לכל דבר ועניין להרשעה" הוא שטות גמורה. מדובר כאן במכפלה של שני יחסים, אחד מהם קרוב מאד ל-1 אבל השני לא בהכרח.
אהא. עזוב, אותי מעמידים על שטות גמורה כשהם מודיעים מראש שלא יבקשו מאסר. אל תספר לי על הרתיעה מהעמדה לדין.
הרתיעה היא ממצב שבו לא תתקבל הרשעה, לא ממצב שבו לא יהיה עונש מסוג מאסר. להיפך, אני מנחש שהם מוכנים להתפשר על השני בשביל הראשון.
אני ממש לא רוצה ללמד סנגוריה על משטרת ישראל, אבל יש טיעון נגדי שעשוי להיות תקף במידת מה (בדגש על "עשוי"):
כתבי אישום מוגשים רק במקרים שבהם נראה שיש יסוד מוצק להרשעה, ומכאן אחוז ההרשעה הגבוה.
פרט לכך, ביקורת על שיעורי הרשעה גבוהים צריך להפנות גם לרשות השופטת.
ככה זה שבמשטרה ובמג"ב יושבים אלו שלא התקבלו למשפחות הפשע המאורגן.
מי אמר שהם לא התקבלו?
האח על ה-300
קלגסת ישראל בפעולה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3913668,00.html
The trouble is not with the police, Yossi, but with you. You live in a state of denial, pretending the country you live in is a (western) democracy.
You know perfectly well that this is a deception. This country has a public opinion that cheers loudly police brutality towards Arabs (any violence against Arabs, to be more accurate).
Fascism (the old Latin American style) is well entrenched by now in public life and the police are doing exactly what they're being paid to do.
Unlike most Israelis, your eyes are widely open. Now make sure your mind is willing to accept what your eyes see.
I can't understand you – you're repeating *exactly* what Yossi has been saying for the past few years, but presenting it as if he's mistaken.
What I was trying to say is that expecting Israel's police to be more civilised than its politicians (let alone its public opinion) is unrealistic at best (I don't suspect Yossi of conscious hypocrisy). j
הייתי רוצה לשתף את קוראי הבלוג בגילוי די מפתיע שנחת עלי לא מזמן. מסתבר שחלק גדול מהשוטרים, לפחות אלה שנמצאים ברחוב, הם חיילים בשירות סדיר שהופנו למשטרה. לא מג"בניקים, אלא כחולים. עד לא מזמן, כשראיתי שוטרים שנראו מאוד צעירים, חשבתי שהם חדשים. עכשיו אני כבר מבין שמדובר בבני 18-19. זה נראה לי נורא מוזר, ומישהו יכול להסביר לי מה לעזאזל קורה פה? חיילים לשירות המשטרה? מי השר/ח"כ שאישר דבר כזה?
זה ממש לא חדש.
קוראים לזה "שח"ם" – שירות חובה במשטרה, וזו לא הצלחה גדולה – בלשון המעטה.
http://he.wikipedia.org/wiki/שירות חובה במשטרה
עקרונית, דבר כזה יכול להיות בסדר, אבל זה תלוי באופי ההכשרה שהמגוייסים האלה עוברים.
אוף טופיק, אבל בכ"ז מעניין. נראה שהמודיעין של צבא ארה"ב מגלה נכונות גבוהה יותר להכיר במציאות הפוליטית של המזרח התיכון מאשר ממשלת ישראל וכוחות הבטחון שלה:
http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/06/30/centcoms-blue-sky-red-team-talks-sense-about-hezbollah-hamas/
תודה!
אולי בכ"ז יש תקווה.
אתה רואה, כשאתה רוצה אתה יכול לכתוב עברית.
אמת.
אבל מעבר למלים ספורות, השמוש במקלדת הוירטואלית (קליק על כל אות) הוא סגולה ל-
RSI (Repeated Strain Injury)
ואין חכם כבעל נסיון…
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1177329.html
זה רק נדמה לי, או שבכתבה של טמקא כותבים שהסיבה בעטייה בוטלו כתבי האישום היא מידע שנוסף במהלך החקירה?
האם זה לא הגיוני להניח שלאור הראיות האלה השתנה הסיכוי להרשעה (שלא לדבר על חפות אפשרית של חלק מהמעורבים בעבירות בעטיין התיק פתוח) ובגללו הוחלט לנטוש את התיק?