פוסט אורח: נורמטיבי, אבל לפניך
טל מור, הצעיר שדרס את שניאור חשין ז”ל, מנסה בימים האחרונים להשתמש בכל נשק העומד לרשותו כדי שיואשם רק בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה. וכך, ביום ראשון שעבר, התבשרנו על אתר חדש בשם “טל מור – לא מפלצת”, שהקים חברו (או לפחות כך הציג את עצמו) מאור ניסן, ושאינו נגיש כעת (ישנו עדיין עותק במטמון של גוגל). עורכת דינו של מור, תמי אולמן, אף סיכמה את הסוגיה בחוצפה יוצאת דופן:
‘’המשטרה התבלבלה בבקשת המעצר בין סעיפי האישום הריגה וגרימת מוות ברשלנות, כאשר על הראשון העונש המקסימלי הוא עד 20 שנה והעונש על גרימת מוות הוא עד שלוש שנים”.
מתקפת יחסי הציבור של טל מור מתמקדת במסר ברור: “טל מור הוא אדם נורמטיבי”. התאונה הזאת היתה רק תקלה קלה, לא עלינו.
סיבת התקלה, כך לפי סוללת חבריו ועורכי דינו, היא לא שטל מור נהג ללא רישיון, או שמיהר להימלט מזירת התאונה, לכאורה מסומם ובגילופין, או שלא הבחין בשמשת מכוניתו המנופצת אלא רק לאחר שהגיע לביתו בצפון. הסיבה היא חשין ז”ל עצמו. כיצד הוא העז לרכב בשוליים, המיועדים לשימוש הנהגים?
ושוב, כמו אחרי כל תאונה קטלנית, גם הפעם עולה הקריאה לאסור על רכיבת אופניים בכביש. למעשה, כבר הוצבו תמרורים שלא מאפשרים להגיע אל היישוב מטע באופניים כלל, אלא רק ברכב, וצה”ל אוסר את הרכיבה על חייליו באופן גורף.
רוכבי אופניים אכן לא צריכים לרכב בשוליים של כבישים בין עירוניים. על פי תקנות התעבורה הנהוגות בישראל, אופניים הם כלי רכב לכל דבר, ועליהם לרכב בנתיב כמו כל כלי רכב אחר, בסייג שעליהם להשתדל לרדת לשוליים ולתת לרכב מהיר לעקוף אותם, אם הדבר אפשרי, ועל המדרכות, אגב, אסור בכלל לרכב (תקנה 129 בתקנות התעבורה).
אני מקווה שאין צורך להסביר על היתרונות של האופניים, ודי אם נזכיר את תרומתם לשחרור האישה. הם כלי תחבורה חסכוני, יעיל, ונגיש, בפרט במדינת ישראל שהיא מישורית ברובה, המרחקים בה קצרים, ומזג האוויר נוח.
אלא שרישיון הנהיגה הפך בישראל לזכות יסוד. אינך רשאי להיקרא אדם אם אתה לא מחזיק ברישיון נהיגה, ולראיה, בישראל שלילת הרישיון היא סנקציה פלילית, ולא הליך מנהלי של רשות הרישוי. התעודה כמעט ואינה משמשת כעדות לכשירות המחזיק בה, שאז היינו מצפים שברגע שהוכחה אי כשירות, ולו מזערית, שתבוטל מיד בידי משרד התחבורה, ולא כחלק מגזר הדין.
וכיאה לזכות יסוד, גם קבלת רישיון הנהיגה קלה למדי. הנהג הישראלי, כפי שיספר לכם כל נהג ישראלי, אינו יודע לנהוג. אני לא מוכן לקבל את הטיעון הגזעני שזהו פגם בגנום של אזרחי ישראל. בכישורי הנהיגה איננו שונים מהגויים, אלא בחינוך. והחינוך הוביל לכך שבישראל קם דור שלם של נהגים שבטוח שהכביש שייך לו ואוי למי שיפריע לו בדרך. על הכביש בישראל כל אחד הוא ליברטריאן כלפי עצמו וקומוניסט כלפי הזולת.
אך טל מור, בהיותו אדם נורמטיבי, מתחרט על מעשיו, אף שלא היתה זו אשמתו, כדבריו, שסטה עמוק לשוליים ודרס את חשין ז”ל. לא היתה זו גם אשמתו שהפקיר את הקורבן למותו וברח ממקום התאונה. הנה, הוא הסגיר עצמו למשטרה רק 14 שעות לאחר התאונה, כשידע שבידה מספר הרכב שלו. והוא גם עשה זאת בהקדם האפשרי, מיד לאחר שהתראיין בדמעות תנין לחדשות ערוץ שתיים, והקפיד לעשות זאת בשבע בערב, כדי שלא יספיקו לערוך ולבדוק את הראיון לפני השידור בשמונה.
ועוד ממשיך וטוען מור, בין דמעה לדמעה, שלא רק שחשין ז”ל העז לרכב בשולי הכביש (ששייכים הרי לנהגי המכוניות), הסיבה האמיתית שמתנכלים לאדם נורמטיבי כמוהו היא מבחן בוזגלו. לולא אביו של חשין ז”ל היה שופט עליון, הרי שלאף אחד לא היה אכפת מדריסתו, כמו במקרים רבים אחרים.
מור בהחלט נסמך על גדולים. הנה, אלי ישי התלונן שנוהגים איפה ואיפה, כשאת השד העדתי החילוני "עושים מאמץ לסגור את הבקבוק, ואצל החרדים – ללבות את האש". ה-Hasbara הישראלית מתלוננת יומם וליל שכולם מבצעים פשעי מלחמה, אבל רק לישראל נטפלים. וכל שר הנחשד בפלילים ישמח לספר לכם על קופת השרצים של חבריו שרק מחכה להיפתח.
כך שטל מור הוא אכן אדם נורמטיבי. הוא אכן מתנהג בהתאם לנורמות הנהוגות בחברה הישראלית. שחררו אותו לבכות את דמעות התנין שלו בביתו, וכלאו במקום זאת את כולנו.
(שי אלקין)
"בתור אחד שלא מגדיר את עצמו כחבר טוב שלו" – הפוסט הראשון באתר אומר.
מהאתר, כשעוד היה פעיל, קיבלתי את הרושם שניסן חבר של מור. איני יודע אם הוא כיוון לכך, אבל בהחלט אפשר להיות חבר מבלי להיות "חבר טוב".
יהיה הקשר בין ניסן למור שיהיה: חבר, מעריץ, יחצ"ן בשכר, או סתם בעל דעה ואתר, אין זה משנה את שאר הטיעון.
יש להפיץ סטיקר: "זהירות – אדם נורמטיבי לפניך!!!"
א. דווקא משום שהוא "נורמטיבי" הוא צריך להישלח אחר כבוד למאסר.
ב. ישראל מישורית ברובה והמרחקים בה קצרים אם אתה שמאלני.
א. מאסר? כנראה כן. על איזה סעיף? זו השאלה. ככל שזה יישמע מוזר, דווקא אם טל מור היה שיכור/מסומם בעת הנהיגה, אפשר לטעון שהוא לא היה מודע למעשיו, ואז מדובר במשהו שהנו פחות מהריגה. בעיקרון, הדרך לפתור את השאלה הזאת היא הישענות על תקדים. מהו סעיף ההרשעה במקרים כאלה בדרך כלל?
ב. זה משפט שצריך למסגר ולתלות על הקיר, משתי סיבות: 1) אם התכוונת לשטחי יו"ש, אלא אינם ישראל אלא בעיני אנשים שאין להם כוח להגדרות משפטיות (אבל אז מה מעניין אותך סעיף האישום נגד טל מור?); 2) אני מבין שהגליל מיושב כולו בשמאלנים, כיוון שקשה לי לראות את תושבי הגליל מסכימים עם הטענה המקורית של שי (מצד שני, אחרי הליכה קצרה בחום הקיץ לפני מספר דקות, גם ימני מובהק תושב תל אביב יגחך כנראה לאור האמירה על מזג האוויר ה"נוח" של ישראל).
מני זהבי, אני מעתיקה את סעיף 34ט לחוק העונשין כי הוא עונה טוב ממני על השאלה שלך:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.
בסדר, אבל זו רק חצי תשובה. ראשית, כי לא באמת ברור אם טל מור היה שיכור או לא, ואם כן, באלו נסיבות הוא השתכר. שנית, וחשוב יותר, במדינת ישראל בתי המשפט אמורים להתחשב לא רק בחוק הכתוב אלא גם בתקדים. אם נגלה ש-90% מעבריינים שעברו את העבירה הזאת הורשעו בגרימת מוות ברשלנות, ודווקא מור (ועוד כמה חסרי-מזל) הורשעו בהריגה, תהיה כאן בעיה.
לי אישית אין עניין בעונשו של מור. יחליט בית המשפט מה שיחליט. אבל דרישה לעונש דרקוני עבור מור, בשעה שאחרים במצב דומה יצאו די בזול (דורי קלגסבלד, מישהו?) גורם לי לזקוף גבה.
זו תשובה לחלק בתגובתך בה כתבת "ככל שזה יישמע מוזר, דווקא אם טל מור היה שיכור/מסומם בעת הנהיגה, אפשר לטעון שהוא לא היה מודע למעשיו, ואז מדובר במשהו שהנו פחות מהריגה".
לא הייתי ממהרת להשוות את המקרה למקרה של קלגסבלד, גם בהנחה ששניהם היו אחרי כוסית-שתיים של יין, וזאת כי מעבר לשאלת האלכוהול, טל מור עשה עוד אי אילו פעולות שגורמות לתאונה הזו להיות כזו שמחכה להתרחש.
אין ספק שבמדינה מתוקנת קלגסבלד היה נשפט על רצח, אבל אנחנו לא גרים בכזאת.
ארז,
תגובתך היא בדיוק מסוג הדברים שגורמים לי לראות את קלגסבלד (או את מור, לצורך העניין) כסוג של קורבן. לא קורבן של עבירה פלילית, כמובן, אלא קורבן של לינץ' ציבורי. ייתכן שראוי היה להחמיר את סעיף האישום נגד קלגסבלד (שוב, אינני בקיא בתקדימים בעניין), אבל לקרוא למה שהוא עשה רצח זו הגזמה פרועה.
העלמה,
מבחינת הכוונה הפלילית, את כנראה צודקת. לגבי קלגסבלד, גם אצלו ניתן היה למצוא נסיבות מחמירות (ולו מפני שהוא הרג שני בני אדם). שוב, שיחליט בית המשפט מה שיחליט. מה שאני מתנגד לו הוא נסיונות של לינץ' ציבורי.
הריגת שני בני אדם זה לא נסיבות מחמירות, זה שני אישומים נפרדים (נדמה לי).
א. לפני כמעט שנתיים נדרס והופקר למוות בועז לחובר ז"ל. הדורס, אלישע לוי, היה מסומם באותו זמן. הוא הואשם בהריגה והפקרה לאחר פציעה, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי כספי.
ב. רוב האוכלוסיה, כמו גם אפשרויות התעסוקה בישראל נמצאות בגבולות חדרה-גדרה, שהם שטוחים למדי. אני לא חושב שאופניים יכולים להוות פתרון תחבורתי כולל, אבל אני בטוח שהם לא מנוצלים דיים כאמצעי תחבורה.
ובמז"א נוח התכוונתי ליבש. רכיבה בגשם מסוכנת יותר, מסכנת החלקה ומהראות הלקויה. כשחם, כל עוד מקפידים לשתות מספיק, הנזק הוא רק בזיעה, וקל לפתור אותו. לשמחתי במקום העבודה הנוכחי שלי יש מקלחות, אך בקודם לא היו. רכבתי לעבודה, שם החלפתי חולצה והסתפקתי במקלחת צרפתית. הקולגות לא התלוננו על הריח, ורק בחלקם חשדתי שזה מסיבות של נימוס. מכרים שגם כן רוכבים לעבודה מדווחים על תוצאות דומות.
ד"א, סיפרו לי שבגוש עציון יש כבישים תלולים, אבל לא בדקתי אותם ברגלי. דווקא העליה לירושלים דרך 443 תלולה פחות מארבע האפשרויות שבתוך הקו הירוק, אם כי הכביש התלול ביותר שרכבתי בו היה רח' אל־מנסוריה במזרח ירושלים, שהוא אכן מחוץ לקו הירוק.
א. לא נכנסתי כלל להגדרות משפטיות, הצבעתי על כך שאם עובר העבירה בא מרקע "נורמטיבי" (כמה שנמאס מהמילה הזאת) אין לו רקע עצוב והשפעות חברתיות להיתלות בהם.
ב. התכוונתי לשלושתם (גליל, גולן ואיו"ש) ובמקום שמאלני הייתי צריך לכתוב שמאלני-תל אביבי-בועתי-הדוניסט.
אין שמאלנים בחיפה?
סיפרו לי שפעם רשיון נהיגה היה אפשר לקבל מגיל 18 בלבד, פשוט הצבא לחץ לשנות את זה בגלל שכך הוא מקבל הרבה נהגים פוטנציאלים שכבר עשו את הרשיון באזרחות ולא צריך ללמד אותם על חשבון הצבא. כמו שאר הדברים שציינת גם כאן אם ינסו להחזיר את הגלגל אחורה כדי שפחות צעירים נלהבים יקבלו רשיון מוקדם (אני יודע שבמקרה הזה הנהג הדורס לא בן 17) תיהיה התפרצות של זעם ציבורי כזה שיהיה קשה לעמוד בה.
Please, do not remind me my age…
it was changed in the late seventies
שווה לשים ספוט על האופן שבה התקשורת מעודדת התבכיינות והתקרבנות מסוג זה.
היתה לפני כמה ימים כתבה על מישהו שקיבל מכות ממאבטחים במועדון. לא שאני יודע מה היה שם, אבל אני מכיר את תופעת הבעייתי שלא נותנים לו להיכנס, שמעביר ערב שלם בללכת ולחזור ולנסות "לנקום" במאבטחים שלא הכניסו אותו, עד שזה נגמר במכות. ואז המאבטחים הולכים למעצר והערס מקבל הזדמנות לשחק אותה מלאך בפריים טיים.
או כתבה שהיתה על ילד שצילם את המורה עומדת חסרת אונים כשחבריו זורקים כיסאות ושולחנות בכיתה, כשהוא מעודד אותם, ושם את הסרטון ביו-טיוב. המורות שלחו אותו הביתה על שיפרסם סרטון התנצלות ביו-טיוב, דבר שהוא סירב לעשות. בכתבה לא רק הציגו אותו כקורבן, אלא באו אתו לשערי בית הספר סטייל דוקואקטיביזם ונתנו לו לברבר על איך לא נותנים לו, למסכן, ללמוד.
"לולא אביו של חשין ז”ל היה שופט עליון, הרי שלאף אחד לא היה אכפת מדריסתו, כמו במקרים רבים אחרים."
אבל זה נכון. מצער, אבל נכון.
ובאותו הקשר, אני בדיוק קורא – "שלוש שנות מאסר לזורק הנעל לעבר דורית ביניש"
אם מישהו היה זורק נעל עלי או עליך, לא היינו מצליחים אפילו לרשום תלונה במשטרה בלי שיגרשו אותנו מהתחנה.
אתה באמת חושב שזריקת נעל על שופטת במהלך דיון לפגיעה בבן של שופט בכביש היא "אותו הקשר"?
כן.
Not quite. There is a demand to respect judges muc more than other people and it is logical. Chashin´s case is not related, unless the court will regard the vidtim´s origin which I doubt. The media – well, don´t buy that newspaper
לחלוטין.
מסכים. אבל אני לא חושב שצריך בגלל זה לדלל את הדם של חשין ז"ל, אלא להסמיק את דמם של השאר.
בעוד שאתה, כמובן, צודק, זה לא יקרה. כי חקיקה לא תהיה, וגם הרתעה לא תהיה כי כל עוד אתה לא דורס את הבן של עמית לעבודה של מי שישפוט אותך, גם אתה תצא עם שלוש שנים בקושי. יאללה, סמים ולאוטו.
לפני זמן מה ערס מסריח שהרג נהגי אגד אחרי שהתנגש בהם תוך חציית רמזור אדום תחת השפעת סמים קיבל 16 שנה בכלא.
מבחן בוזגלו האמיתי הוא האם הקוף הלבן טל מור יקבל עונש קרוב לזה שקיבל הקוף השחור ירון ברכה.
יש הבדל מסויים בין המקרים, נתחיל בכמות ההרוגים, נמשיך דרך הנסיבות (מעבר באור אדום במהירות מופרזת) ונסיים ביריקה לעבר נציגי המשפחות בזמן גזירת הדין.
לא אותו דבר.
אין ספק שהמקרה של חשין ג'וניור קיבל תהודה מאוד גדולה בתקשורת כתוצאה מזהות (אביו של) הקורבן, אבל משם ועד לכתוב שאילולי אביו לאף אחד לא היה אכפת המרחק גדול. אני מצליח בלי הרבה מאמץ לחשוב על מקרים אחרים של תאונות פגע וברח שקיבלו כיסוי גדול בתקשורת (ברור שהכל נכון כל עוד התאונה היתה בגבולות מדינת ת"א רבתי, והנפגע לא היה ערבי ח"ח).
מציאות חיינו איננה תפאורה ברקע אימוני הרוכבים לתחרות איש הברזל. התקשורת מתעלמת מהתרומה הרבה של שניאור לסופו העגום. אדם נורמטיבי איננו מניח שמפגש בינו לבין רכב השוקל כטון ונע במהירות של 100 קמ"ש יסתיים בנזק ניכר לרכב. אילו היה שניאור משיכמו ומעלה כפי שהתקשורת ניסתה להציג, לא היה נימצא בשולי הכביש המהיר רכוב על אופניו.
אינני רוצה שטל מור יחמוק מעונש. בוודאי מגיע לו עונש חמור. אבל אסור לנו לשכוח שהתרומה העיקרית לאסון היא של רוכב האופניים שכפה עצמו על התנועה, ניכס לעצמו את שולי הכביש והמיט קלון על בחור צעיר שלא ביקש לעצמו חלק בסיפור הזה.
וואו, התגובה שלך ושל אילן, שהופיעו שתיהן בתוך חמש דקות, היו הדבר הבזוי ביותר שהתפרסם פה הרבה זמן. איך אתם חיים עם עצמכם, "יועצי מדיה חברתית" יקרים שלי?
נו.. והIP זהה?
היה זהה, היו נמחקים.
אם תבדוק את כתובת ה-IP שלי, תמצא שאני קורא ותיק שלך. לא יועץ ולא נעלים אלא אדם שקורא אותך בשקיקה ימים רבים וחושב שאתה ראוי לדעותיך גם אם לפעמים קשה להסכים איתן.
שניאור ציפצף על החוק האוסר כניסתם של רכבים איטיים, עגלות, בעלי חיים והולכי רגל לתחום הכביש המהיר ועל החוק המחייב אתו לרכוב בנתיב ולא בשוליים.
זו בריונות בדיוק כמו הבריונות של הצד השני. בסך הכל ציינתי את תרומתו הברורה של שניאור לאסון שהלוואי ולא היה מתרחש.
ההשתלחות שלך אינה במקומה. לא טענתי אפילו בדל טענה בעד טל מור, נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים. טענתי ששניאור איננו טלית שכולה תכלת – טענה מנומקת ואחראית שבוודאי אינה בזוייה.
מזעזע. אתה שפוי?
ניכוס לעצמו את שולי הכביש?
מתרוצץ בזכרוני המעורער (ולכן לא אוכל לייחס אותו לגורם זה או אחר), סיפור על מעשה שקרה בשנות השישים. באותה תקופה היה גל תקיפות והטרדות של נשים. אחד מחברי הכנסת הציע להטיל עוצר החל מהשעה שש בערב על כלל הנשים הישראליות. על כך העירה גולדה מאיר שהיות והתוקפים הם גברים, יהיה מועיל יותר להטיל את העוצר דווקא עליהם.
התאונה ארעה בכביש 444, שאינו מהיר, ומותר לרכב בו על אופניים. הכניסה לרכב איטי אסורה רק לכבישים המוגדרים מהירים (שילוט כחול).
הניכוס של השוליים הוא דווקא של הנוהגים ברכב, שממילא נאסר עליהם לסוע בשוליים. אוסיף שמתצפיות אישיות נדמה לי שהנהגים בארץ לא מסוגלים לשמור על הנתיב: די בעיקול קטנטן של חמש מעלות בדרך, כדי שרוב הנהגים יקחו אותו עמוק לתוך השוליים. וכגודל השול, כך גודל הסטייה. יודעת מע"צ נפש בהמתה, ולכן השוליים בישראל רחבים כ"כ, הרבה יותר מברוב המדינות המתוקנות, שם ברוב הכבישים אין כמעט שוליים כלל (ועל כך אפשר לטעון שאיננו מדינה מתוקנת)
Oh peleaassse
being very experienced in road cycling in Israel, as much as this road is dangerous and I strongly recommend my friends to avoid it, I have all reasons to assume that it is entirely the driver´s fault, based on his own testimony – hitting the barrier? with a broken windshield? come on, he was stoned or drunk or both to the roots of his hair
אם הוא נהג בגילופין, זה דבר אחד.
אבל עצם זה שהוא פגע ברוכב אופניים זה לא ראיה לזה שהוא היה לא בסדר. גם אני, שאני לא נוהג בשיכרות, שאני נהג זהיר ושומר חוק (גם אם לא מקפיד על קלה כחמורה), כבר יותר מפעם אחת הגעתי למצבים מפחידים עם רוכבי אופניים ואופנועים, מצבים שהצלחתי לצאת מהם רק בדוחק. אם הייתי עייף יותר או מיומן פחות, יכול להיות שאיזה בלוגר היה מסביר לקוראים שלו למה אני צריך להרקב בכלא עכשיו.
תאונת דרכים היא תאונה ותו לא. לא צריך להפוך את הקורבן שפחות ניזוק בה אוטומטית לפושע.
ורכיבה על אופניים על הכביש היא מנהג מסוכן, גם אם היא חוקית.
חמש דקות גירדתי את הרקה בנסיון לחשוב על תגובה. לא הצלחתי.
עצם זה שהוא זנח את רוכב האופניים ולא מיהר להתקשר לאמבולנס (שלא להגיד – לפנות אותו לבית חולים), זה כשלעצמו מהווה ראיה שהוא לא בסדר.
תאונות קורות, לכן הן נקראות תאונות. הדרך בה אתה מתמודד איתן, והשאלה מה הייתה תרומתך לכך, היא מה שמבדיל אדם נורמטיבי מ,נו, שיהיה. חלאה.
עצה לקוראים: אם אתם מעורבים בתאונה עם פגיעות גוף, אל תפנו את הפצועים לבית החולים בעצמכם, אלא אם עברתם הכשרה מתאימה. אם לא, התקשרו למד"א.
בטראומה יש סיכוי לתזוזה של עמוד השדרה שתגרום לקרע בחוט השדרה.
צודק. חשבתי על זה בעצמי שנייה אחרי ששלחתי את התגובה (לא שזה משנה את המהות).
I am currently cycling in a more civilized country where drivers respect cyclists and genery other users of the road. Not cycling is dangerous in Israel but living, specifically taking the road, no matter how. That is why so many people buy armoured cars called SUVs.
כאילו כולם פה כבר דרסו בן אדם, וכמובן שנשארו לנסות לעזור לו, תוך שהם מתקשרים למשטרה. בבית המשפט הם כמובן התעקשו לקבל את העונש המרבי, ובילו 12 שנים בכלא.
הבחור לא צדיק גדול, זה ברור, ובמאזן הכללי של האירוע הזה, אין ספק שהנדרס קיבל את המקל הקצר, אבל מכאן ועד הסגן של קייזר סוזה שעשיתם מהדורס…
ולגבי רוכבי האופניים – אני רוכב בשטח, ומפחד פחד מוות כל פעם שאני צריך לעבור קטע של כביש. רוכבי אופניים שעולים על הכביש יודעים טוב מאוד שהם מכניסים את עצמם לסיכון, אז להגיד שאין להם שום אחריות לתאונות?
אני מציע למצקצקים בעניין הזה לחשוב מה קורה כשהם נתקלים באיזה קשיש שנוסע שישים בכביש ירושלים-ת"א. למה זה מעצבן ומסכן את שאר הנהגים, אבל בחור שנוסע שלושים, על כלי רכב ששוקל שמונה ק"ג זה בסדר? אה, נכון, הבחור נוסע שישים ס"מ לימיני. זה ממש בטוח.
לא, מעולם לא דרסתי אף אחד, אבל כשפגעתי ברכב אחר באישון לילה השארתי פתק עם מספר הטלפון שלי ובכך פספסתי את ההזדמנות שלי ל"פגע וברח", אבוי.
אבל זה לא רלוונטי, אני בטוח שלא התכוונת לרמוז שרק אנשים שרצחו רוכבי אופניים ולא ברחו רשאים להעביר ביקורת על הדורס, אף אדם אינטילגנטי מספיק כדי לקרוא ולכתוב לא היה מעלה טענה כזאת, אני אניח שהתבלבלת במקשים והתכוונת לכתוב משהו אחר ופחות אטום וגס.
האמת שהתכוונתי לכתוב תגובה עניינית למה שכתבת, אבל אני לא רואה שום חלק ענייני במה שכתבת ולכן אין לי למה להגיב, רק אזכיר לך שמאחר ורוכבי אופניים אינם מסוגלים לדרוס כלי רכב ראוי שנהג הרכב ייזהר פי כמה וכמה מרוכב האופניים, אבל אני בטוח שידעת את זה.
בשולי הכביש יש כל מיני דברים – מכוניות תקועות, משאיות מאיטות, אנשים שעוצרים להשתין – מה לפושטק מסריח, מלוכלך ומסומם יש לחפש שם עם הרכב שלו במהירות גבוהה?
כנראה שהחברים של טל מור יצאו לקמפיין אינטרנט נחרץ לטובתו ברשת כי הוא יודע להשיג סמים, והסטלנים המסריחים וחסרי האחריות שמשתמשים ברחובותינו כבבית השימוש הפרטי שלהם מתלוננים לאחרונה על קושי בהשגת הזבל שלהם.
לא נורא, תבקרו אותו בכלא, והוא יספר לכם על ההתמכרות החדשה שלו לזין ערבי ויראה לכם את השם החדש שלו "סמירה" שמחמוד מהאגף חרט לו על היד בסכין גילוח. אולי במקום קמפיין אינטרנט לטובת רוצח הכבישים המסומם תדאגו לו לכבל של קומקום?
לא הבנתי, הפושטק המסריח צריך להתרחק מהשוליים שמלאים במכוניות תקועות, משאיות מאיטות ואנשים שמשתינים, אבל רוכבי אופניים יפי הבלורית והתואר צריכים להסתובב שם? ומה הם עושים כשהם מגיעים למכונית תקועה? נכנסים לכביש כדי לעקוף אותה?
ולגבי שתי הפסקאות האחרונות, אני פשוט חסר מילים, פרט לכך: לא מכיר את טל מור, וככל הידוע לי גם לא מישהו מחבריו. לא פגשתי אותו מעולם ואין לי שום קשר לאתר שהוקם לאחר התאונה. למעשה, כשראיתי את הדיווחים הראשונים בטלוויזיה תהיתי במה תומר שרון הסתבך.
אה, כן, אתה בכלל לא מכיר אותו. וגם לא יחצ"ן מטעמו. הגעת לגמרי במקרה.
זה כמו כל אלה שכותבים טוקבקים לטובת החרדים בתור "חילוני גמור".
הכביש המדובר אינו כביש מהיר, לאופניים מותר לנסוע בשוליו בדיוק כמו לכלי רכב איטיים אחרים, ואלמלא חברך הנרקומן היה דורס את הרוכב, יתכן שהוא היה מתנגש במכונית תקועה, איש משתין או משאית – וגם אז הוא היה אשם, כי הוא אחז במודע בהגה בעודו שיכור, מסומם ובלי רשיון.
תפנימו – הדילר שלכם הולך לכלא, תצטרכו לקנות סמים ממישהו אחר, שאולי מערבב את החומר שלו עם קוטל חרקים. והחלק עם הכי הרבה צדק פואטי בסיפור הזה – חברכם אימץ את חוסר האחריות של תרבות הקוף הערסית, אבל הוא לא קשוח מספיק בשביל להיות ערס אמיתי, ואחרי שיפתחו עליו תור בכלא יש מצב שהוא יבקש את נפשו למות.
וואו, וואו ושוב וואו. יש לי הרגשה שאני מאכיל כאן טרול קטן, אבל בשביל התקווה שלא, אנסה שוב בשמי האמיתי.
שמי אורי, אני מתגורר באזור השרון, ואני עוסק בתרגום. אני לא יחצן, ולא מכיר את טל מור, לא את חבריו ולא את משפחתו.
אתה רוצה לדון בעניין, או שאתה מעדיף להמשיך להתפייט על מסטולים מסריחים ואונס קבוצתי?
אני פעם דרסתי חתול. הייתי בטראומה רצינית. מאז אני מקפידה להסתכל טוב-טוב על הכביש ולעצור לכל חתול שרוצה לחצות.
גילופין – שיוכיחו.
ידע שפגע באדם – שיוכיחו.
רשלנות – שיוכיחו.
ואז לנקנק אותו.
אבל מה מעניין העיסוק בזה בלי עובדות להתייחס אליהן? איך יודעים שהדמעות הן מסוג תנין? למה פתאום האמון של שמאלנים ציניקנים במשטרה מרקיע? בגלל שהיה לו חשיש כמה ימים קודם? זו לא אותה משטרה שאתמול או שלשום הביאה מכות בשיח' ג'ראח?
לא צריך להיות יועץ מדיה חברתית כדי לדעת שפגיעה בשעת דמדומים ברוכב אופניים יכולה להיות אירוע שאין בו אשמים. אבל הדבר הכי ישראלי הוא לעולם לא לקבל שאין אשם — אם זה לא טל מור זה שניאור חשין. אין אפשרות שלישית. יועצי המדיה מבינים את זה, בגלל זה הם מאשימים את שניאור.
יש שתי עובדות שגם מור לא מתכחש אליהן: הוא נהג ללא רשיון תקף, ונמלט ממקום התאונה.
האם באילו אין אשמה?
בהנחה שלא הוכיחו את סעיף 2 בתגובת הכחשאי – ההבדל ברמת האשמה נראה לי די גדול
לנהוג בלי רשיון תקף לא קשור בשום צורה לתאונה. בהנחה שהוא סתם לא חידש אותו ולא היה, נניח, בשלילה.
מהפרסום ב-ynet: "עם מעצרו התברר כי נהג היום בעת שרשיון הנהיגה שלו אינו בתוקף – משום שלא חידש אותו, בשל ריבוי עבירות תנועה."
גם לו היה זכאי לחדש את רשיונו, ולא עשה זאת, הרי שאין לו רשות לנהוג. ומי שלא מצליח לעמוד במטלה קלה כמו תשלום בבנק הדואר, איך אפשר לסמוך עליו שיעמוד במטלה המסובכת הרבה יותר של נהיגה ברכב?
ואילו אני חושב שגם "הריגה" זה לא מספיק חמור, לדעתי צריך לשפוט כל דורס שנהג תחת השפעת אלכוהול/סמים על רצח. המחוקק מצא לנכון לקבוע כי הריגה המתבצעת במהלך ביצוע עבירה אחרת היא רצח, מאחר ונסיעה תחת השפעת סמים/אלכוהול היא עבירה אז כל הריגה המתבצעת במהלך הנסיעה צריכה להיחשב רצח, אני לא מבין למה זה לא על השולחן בכלל.
כי רצח זה משהו אחר. ברצח יש כוונה. ברצח יש תכנון מראש.
קודם כל תבין מה זו הריגה, מה זה רצח, ומה ההבדל ביניהם, ואז תדבר, בבקשה.
ארז צודק בכך שהוא אומר שגם אם מישהו שפורץ אליך הביתה בטעות גם הורג אותך, אזי לפי החוק אין זאת הריגה בשוגג אלא רצח רק כי זה היה בזמן שפרצו אליך הביתה. אם תחשוב על הטיעון הזה בזמן פריצה לבית, שוד בנק, חטיפה, אונס, הוא ישמע לך הגיוני להפליא. אז למה להרוג מישהו בזמן שאתה מבצע עבירה ונוהג בשכרות זה עדיין סתם הריגה בשוגג? כי כולם נוהגים בשכרות אז זה יכול לקרות לכולם? מעולם לא הבנתי את הקטע הזה. מהרגע שאדם התיישב מאחורי ההגה שיכור\מסומם\ער 25 שעות\תפוס לו הצוואר אז אין לו שדה ראיה שמאלה בכלל, הוא וויתר על הזכות לקרוא לכל דבר שיקרה לו בדרך "תאונה".
המרכיב שנמצא בכל העבירות שציינת ולא נמצא בתאונה תוך כדי נהיגה בשכרות הוא מרכיב הכוונה- אותו אדם שפרץ לבית, שוד, וכו' הגיע מתוך כוונת מכוון לעבור עבירה שתפגע בהכרח באדם אחר. אדם הנוהג בשכרות, גם אם יש בזה כוונה פלילית אינו מכוון לפגוע באדם אחר- על כן, אישום ברצח אינו דבר נכון לעשות פה.
עופר, הדרישה "במזיד" כדי לקבוע רצח על הריגה בעת ביצוע עבירה, לא חלה על מי שגרם למוות "כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש". כאן מספיקה "גרימת מוות סתם".
מכאן שדווקא במקרה דנן (ובאופן כללי בתאונת פגע וברח) ייתכן שיש מקום להעמיד לדין באשמת רצח, אבל לא בכל תאונת דרכים.
מצד שני, אלע"ד. ראיתי שעפרונית פה, אולי היא יכולה לעזור.
אתה שוכח שהנאשם ברח ולו לא היה בורח היית צודק. אדם שפגע בהולך רגל וברח מבלי להעניק לו סיוע פוגע בו במזיד, נדמה לי שיש לפחות שני פסיקות חד משמעיות בנושא.
אתה מדבר שטויות ידידי, אבל אני מניח שזה בגלל שלא למדת משפטים, או איך להשתמש בגוגל, הנח לי לסייע לך: מתוך חוק העונשין למדינת ישראל 1977, סעיף 300 ששמו הוא בפשטות "רצח".
" א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
o 1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
o 2. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
o 3. גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
o 4. גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש."
האם אתה מבין את משמעו של סעיף א\3 בעצמך או שברצונך בעוד הסבר ?
צודק לחלוטין. אני אטום וגס, "רצחו רוכבי אופניים" זו הגישה השקולה והנכונה. עשרות נהגים נוסעים להם בכבישים ומחפשים רוכבים לחסל.
הנקודה שניסיתי להעביר היא שתאונת דריסה היא מצב קיצון, שלא אני ולא אתה נחווה (אני מקווה). לראות את המקרה הזה בשחור ולבן, בקטגוריות של קורבן ורוצח, ןלמהר כל כך להכריז "אני הייתי עושה אחרת והוא חלאת אדם" זו שטות גמורה. תבדוק עם עצמך – היית משאיר את הפתק האצילי ההוא אם היית יודע שתיכנס בגללו לכלא לעשר שנים? פרדון מיי פרנץ', אבל זין בעין. אפילו אם זה היה לשבוע היית טס מהמקום (כלא כלא, כן? לא איזו פנימיית אבטחה מינימלית ללפלפים כמונו. "פדרל פאונד מי אין דה אס פריזן" – http://www.youtube.com/watch?v=xPcql4FuCK0).
אתה צודק כשאתה טוען שקשה מאוד לאדם שדרס מישהו להזעיק עזרה בגלל העונש שהוא צפוי לקבל. דווקא בגלל זה צריך החוק להחמיר עם מי שלא מזעיק עזרה מיד – כדי "לעזור" לו לבל את החלטה הקשה, תוך ידיעה שאם הוא לא יעשה את זה הוא יקבל עונש גרוע הרבה יותר. כמו העונש שטל מור צריך לקבל.
או, עם זה אני דווקא מסכים. רעיון מוצלח מאוד.
1. במבול התגובות אף אחד/ת לא שאלו לרגע מה יתרום העונש החמור או הקל לחברה. גם נניח שהדורס יקבל את המקסימום בחוק, האם זה ירתיע אחרים? ברוב המחקרים שבוצעו, החוקרים הגיעו למסקנה שענישה כבדה לרוב לא מרתיעה. כמובן הדוגמה הבולטת היא מדינות בארה"ב שבהם יש עונש מוות. נקמה היא לא טיעון שצריך להיות בבתי משפט
2. במדינה שבה חבר שלי נדרס בתל-אביב, בכביש עירוני ע"י נהג דן רק כי החוצפן החליט לרכב על הכביש ולא על האין מדרכה בפינסקר, גם אישום ברצח לא יועיל. האופניים נתפסים בישראל כמטרד. בפריס רחבתי על אופניים ולרוב יש להם שבילים נפרדים. כאשר אין שביל אופניים על הרוכב להיכנס לתוך שבילי האוטובוסים. כאשר אוטובוס מגיע הוא מצפצף בפעמון מיוחד ולא בצופר מפחיד רק כדי להודיע שהוא נמצא ולא כדי שתתחפף לו מהעיניים. באותו נושא אפשר לקרוא את המאמר מהארץ המסביר את הזילות בחיי רוכבי האופניים. אבל מה לנו כי נלין כי חיי אדם במדינה ישראל זולים באופן כללי.
בקשר ל-2 אני מסכים איתך לחלוטין.
בקשר ל-1 – זו שאלה הרבה יותר עמוקה מהמקרה הזה – האם ענישה היא דרך טובה למנוע פשעים? לא נראה לי שנענה על שאלה זו בדיון הנוכחי, ומכיוון שהמדינה (ובעצם, כל המדינות בעולם) החליטו שהתשובה עליה היא "כן", אין מה לעשות פרט ללקחת את זה כאקסיומה.
במקרה הזה, אני חושב שאחד הטיעונים המוצלחים היה של דניאל, שטען שבידיעה שהעונש יוחמר מאוד לו לא יקראו לעזרה, לאנשים יהיה אינטרס גדול יותר לקרוא לעזרה.
1. אני בהחלט מתנגד לנקמה, מספקת ככל שתהיה. אלא שטל מור הוכיח שהוא מהווה סכנה לשלום ציבור, לפחות כשהוא מאחורי ההגה.
לכן אני רוצה להבטיח שהוא ודומיו לא יוכלו לסכן עוד את הציבור. השאלה שאין לי עליה תשובה טובה, הוא איך לעשות זאת בצורה ראויה.
שלילת רשיון נהיגה לא תעזור, כיוון שממילא נהג ללא רישיון, ואין ערובה שלא ימשיך.
2. להפך: חשוב שנלין. יתקן אותי יוסי, אך נדמה לי שזו מטרת הבלוג הזה. חשוב שנלין על הזילות בחיי אדם, כל מקרה לגופו, וכולם ביחד. הזילות הזו היא לא גזירה משמיים, אלא נורמה חברתית, ואני רוצה להאמין שניתן לשנותה.
חלק מהמגיבים פה מקובעים בתפיסה שאופניים הם כלי שעשועים שמקומו אינו על הכביש. לאותם מגיבים אני מציעה בחום לרכוב על אופניים באחת מערי אירופה כמו גם בשבילים הנהוגים באירופה מחוץ לערים, ולהיווכח שמכוניות ואופניים יכולים לחיות יחדיו בשלום, וכי נהגי מכוניות יכולים להפגין אדיבות כלפי הרוכבים ואף התחשבות בבטחונם, גם כשאלה באים על חשבון המטרה המקודשת של הגעה ליעד במהירות מינימום.
זה נכון שבארצנו הכביש הוא אמנם מקומם החוקי של האופניים אך אינו מקום בטוח עבורם כלל, אך זהו מצב שיש לשאוף לשנות, כשאחד האמצעים המועילים ביותר לכך הוא דווקא העלאת מספר הרוכבים בכבישים.
התכוונתי בזמן מינימום. המהירות היא דווקא במקסימום ואף מעבר.
On the contrary. Let all drivers know that the next cyclist they hit might be the son of… maybe a gangster will do a better job than a judge
no, and no. It is not the way to prevent crimes, and it is not the preferred way anywhere. Punishment (alledgely "correction" in the US) is just the last resort, and applying it means failure because the damage has been done already.
The main tool in preventing crime is education, but how can you educate people about the importance of obeying the law when the legislators themselves are uneducated?
see for yourself:
http://knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2005-07-26-01.html
http://knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2010-01-26-02.html
As Shai noted, unlike any other aspect of life, driving is subjected to authorizing, therefore educating and testing should be very easy. It is not due to 2 reasons – one, driving is considered sacred, and two, the authorities themselves haven´t got a clue as these protocols show.