‘’המשטרה התבלבלה בבקשת המעצר בין סעיפי האישום הריגה וגרימת מוות ברשלנות, כאשר על הראשון העונש המקסימלי הוא עד 20 שנה והעונש על גרימת מוות הוא עד שלוש שנים”.

מתקפת יחסי הציבור של טל מור מתמקדת במסר ברור: “טל מור הוא אדם נורמטיבי”. התאונה הזאת היתה רק תקלה קלה, לא עלינו.

סיבת התקלה, כך לפי סוללת חבריו ועורכי דינו, היא לא שטל מור נהג ללא רישיון, או שמיהר להימלט מזירת התאונה, לכאורה מסומם ובגילופין, או שלא הבחין בשמשת מכוניתו המנופצת אלא רק לאחר שהגיע לביתו בצפון. הסיבה היא חשין ז”ל עצמו. כיצד הוא העז לרכב בשוליים, המיועדים לשימוש הנהגים?

ושוב, כמו אחרי כל תאונה קטלנית, גם הפעם עולה הקריאה לאסור על רכיבת אופניים בכביש. למעשה, כבר הוצבו תמרורים שלא מאפשרים להגיע אל היישוב מטע באופניים כלל, אלא רק ברכב, וצה”ל אוסר את הרכיבה על חייליו באופן גורף.

רוכבי אופניים אכן לא צריכים לרכב בשוליים של כבישים בין עירוניים. על פי תקנות התעבורה הנהוגות בישראל, אופניים הם כלי רכב לכל דבר, ועליהם לרכב בנתיב כמו כל כלי רכב אחר, בסייג שעליהם להשתדל לרדת לשוליים ולתת לרכב מהיר לעקוף אותם, אם הדבר אפשרי, ועל המדרכות, אגב, אסור בכלל לרכב (תקנה 129 בתקנות התעבורה).

אני מקווה שאין צורך להסביר על היתרונות של האופניים,  ודי אם נזכיר את תרומתם לשחרור האישה. הם  כלי תחבורה חסכוני, יעיל, ונגיש, בפרט במדינת ישראל שהיא מישורית ברובה, המרחקים בה קצרים, ומזג האוויר נוח.

אלא שרישיון הנהיגה הפך בישראל לזכות יסוד. אינך רשאי להיקרא אדם אם אתה לא מחזיק ברישיון נהיגה, ולראיה, בישראל שלילת הרישיון היא סנקציה פלילית, ולא הליך מנהלי של רשות הרישוי. התעודה כמעט ואינה משמשת כעדות לכשירות המחזיק בה, שאז היינו מצפים שברגע שהוכחה אי כשירות, ולו מזערית, שתבוטל מיד בידי משרד התחבורה, ולא כחלק מגזר הדין.

וכיאה לזכות יסוד, גם קבלת רישיון הנהיגה קלה למדי. הנהג הישראלי, כפי שיספר לכם כל נהג ישראלי, אינו יודע לנהוג. אני לא מוכן לקבל את הטיעון הגזעני שזהו פגם בגנום של אזרחי ישראל. בכישורי הנהיגה איננו שונים מהגויים, אלא בחינוך. והחינוך הוביל לכך שבישראל קם דור שלם של נהגים שבטוח שהכביש שייך לו ואוי למי שיפריע לו בדרך. על הכביש בישראל כל אחד הוא ליברטריאן כלפי עצמו וקומוניסט כלפי הזולת.

אך טל מור, בהיותו אדם נורמטיבי, מתחרט על מעשיו, אף שלא היתה זו אשמתו, כדבריו, שסטה עמוק לשוליים ודרס את חשין ז”ל. לא היתה זו גם אשמתו שהפקיר את הקורבן למותו וברח ממקום התאונה. הנה, הוא הסגיר עצמו למשטרה רק 14 שעות לאחר התאונה, כשידע שבידה מספר הרכב שלו. והוא גם עשה זאת בהקדם האפשרי, מיד לאחר שהתראיין בדמעות תנין לחדשות ערוץ שתיים, והקפיד לעשות זאת בשבע בערב, כדי שלא יספיקו לערוך ולבדוק את הראיון לפני השידור בשמונה.

ועוד ממשיך וטוען מור, בין דמעה לדמעה, שלא רק שחשין ז”ל העז לרכב בשולי הכביש (ששייכים הרי לנהגי המכוניות), הסיבה האמיתית שמתנכלים לאדם נורמטיבי כמוהו היא מבחן בוזגלו. לולא אביו של חשין ז”ל היה שופט עליון, הרי שלאף אחד לא היה אכפת מדריסתו, כמו במקרים רבים אחרים.

מור בהחלט נסמך על גדולים.  הנה, אלי ישי התלונן שנוהגים איפה ואיפה, כשאת השד העדתי החילוני "עושים מאמץ לסגור את הבקבוק, ואצל החרדים – ללבות את האש". ה-Hasbara הישראלית מתלוננת יומם וליל שכולם מבצעים פשעי מלחמה, אבל רק לישראל נטפלים. וכל שר הנחשד בפלילים ישמח לספר לכם על קופת השרצים של חבריו שרק מחכה להיפתח.

כך שטל מור הוא אכן אדם נורמטיבי. הוא אכן מתנהג בהתאם לנורמות הנהוגות בחברה הישראלית. שחררו אותו לבכות את דמעות התנין שלו בביתו, וכלאו במקום זאת את כולנו.

(שי אלקין)