יש נקודה מעניינת שעלתה באחד מדיונים: לפי האמנות של סן רמו כן מותר לתקוף את אוניות סחר נייטרליות במים נייטרליים (high seas) כאשר הן מאיימות לשבור את הסגר הימי. אז נראה שזה כן כשר, אבל עקוב בדם.

מדובר בפרק 67, יש שם מספר סעיפים שנוגעים במשימתו של משט:

Section V : Neutral merchant vessels and civil aircraft

Neutral merchant vessels

67. Merchant vessels flying the flag of neutral States may not be attacked unless they:

(a) are believed on reasonable grounds to be carrying contraband or breaching a blockade, and after prior warning they intentionally and clearly refuse to stop, or intentionally and clearly resist visit, search or capture;

(b) engage in belligerent acts on behalf of the enemy;

(c) act as auxiliaries to the enemy s armed forces;

(d) are incorporated into or assist the enemy s intelligence system;

(e) sail under convoy of enemy warships or military aircraft; or

(f) otherwise make an effective contribution to the enemy s military action, e.g., by carrying military materials, and it is not feasible for the attacking forces to first place passengers and crew in a place of safety. Unless circumstances do not permit, they are to be given a warning, so that they can re-route, off-load, or take other precautions.

קישור לאמנות: http://www.icrc.org/web/eng/siteeng0.nsf/html/57JMSU

יש מצב.

לא הבנתי. מה החיילים היו אמורים לעשות? לא לירות בכלל? לבקש יפה שכולם יירגעו? להשתמש באחיזת החנק הסודית של ברוס לי? מרגע שהחיילים היו בספינה, מה הם היו אמורים לעשות אחרת?את זה לא מצאתי בפוסט, אבל כן מצאתי רצון לא ברור לכך שייהרגו יותר חיילים בפעולה כמו זו (?)

זה לא ממש רציני לבקר את התנהלות החיילים בשטח, בהתחשב במידע הדל שבידינו. מובן שהם לא היו צריכים לפתוח באש כאשר נתקלו בהתנגדות אלימה בצורת בעיטות או חבטות, אבל מובן גם שהם כן היו צריכים לפתוח באש, כאשר היו נתונים בסכנת חיים ממשית.

מזכיר לי סיפורים על חיילים בריטים שחשבו משום מה שמותר להם לעצור ספינות מעפילים בדרכן לפלשתינה המנדטורית. מספרים הם ירו וגם הרגו הרגו כשניסו להתנגד להם. היהודים, אגב, לא הכירו בזכותם של הבריטים למנוע את הגעתם לארץ.

עדיף תשעה מחבלים צמאי דם מתים על פני שריטה על ציפורן של חייל. אתם חיים בסרט.

כשחלמאות הופכת לפשע, או אודות אי הבנה חברתית:
ראשית, אם כבר הוחלט לעצור את הספינות בלב ים אפשר היה, כפי שהציע (בדיעבד) יוסי מלמן, לשתק את מנועי הספינות בלי לעלות עליהן כלל. שנית, באופן בו בוצעה ההשתלטות, הבעיה לא היתה יותר מדי, אלא פחות מדי כח. 15 חיילים נשלחו להשתלט על אונייה עליה היו 600 (!!!) נוסעים, רובם גברים, שאינם אוהדי צה"ל. עושה רושם שהמתכננים, (ומאחד הראיונות עולה שבעקבותיהם גם החיילים), ציפו שעם ירידתם לספינה הנוסעים יתיישבו על הסיפון ויתחילו לשיר שירי מחאה שקטים, כמקובל באוניות של פציפיסטים, ויתפתח משא ומתן אודות ההשתלטות. במשט הנוכחי, בהנתן הידיעה אודות זהות מארגניו, אפשר היה לצפות שזה לא יקרה. 15 חיילים ירדו אחד אחרי השני מכבל, ועל כל אחד בתורו התנפלו גברים זועמים עם אגרופים ואלות; אחד הועף לסיפון התחתון, שניים עפו למים, לרביעי שברו את הראש. אחד עשר הנותרים אכן נאלצו לירות, ויריות לתוך המון נראות בדיוק כך. במילים אחרות, אם כבר, לא היתה מספיק הרתעה בשביל למנוע את האלימות. כמו כן, לא היה מספיק שכל בשביל לדמיין את תגובת הנוסעים, למרות שעל פי הקלישאות שהושמעו "כל התרחישים נלקחו בחשבון". במילים אחרות – חלמאות שמגיעה לרמת פשע נגד החיילים שהוכנסו למצב בלתי אפשרי, ונגד הנוסעים.

אז כשש"ס יעשו דברים כאלה בפועל, אתנגד גם לשיתוף פעולה אתם.

לגדי:

אני חושב שהמדינה היתה צריכה לנתק כל קשר עם עזה, לא להעביר לשם שום דבר מהגבול שלה, אבל לא להטיל שום סגר ימי למעט תפיסה של קארין איי-ים למיניהן. ככה היינו חוסכים מעצמינו מלכודות שכאלה.

אבל נניח שמחליטים לעצור את המשט בערך כמו שהחליטו, לא רואה סיבה מיוחדת שלא לרסס את הסיפון העליון במים וגז מדמיע, ולהוריד לא חייל אחד כל פעם אלא שישה כל פעם (עם מסיכות גז), חמושים, נניח, ברובי ציד טעונים במלח גבישי (כלי לא-קטלני נהדר לטווח קצר, שצה"ל נמנע בטיפשותו מלהשתמש בו). שיבוא המומחה הביטחוני שיסביר לי מה רע.

למים הטריטוריאליים של ישראל המשט לא היה מגיע ממילא. אבל אם היינו דורשים לעשות עליו חיפוש בלוויית הצלב האדום לפני שניתן לו להמשיך לעזה, וכשנענים בסירוב עוצרים אותו רק בכניסתו לתחום הסגר, היה לנו קייס חוקי כמעט סביר.

אין לי מושג מה עבר בראש של הפעילים שתקפו את החיילים. אולי הם רצו להרוג אותם. אולי הם חשבו שרובי הצבע זה נשק חם אמיתי, אולי גם וגם ועוד משהו. מה שאני כן יודע זה שהמשט הוא בעיקר פרובוקציה ושכוח מופרז מצד צה"ל משרת את האינטרסים שלהם. אז מה אתה מנסה להגיד, "הם רצו להרוג אותנו אז נתנו להם פרס בתמורה"?

איך התעללות באזרחיו שלו,זריקת אנשי פת"ח מגגות ואכיפת חוקי שריעה קשורים ל"התנגדות לכיבוש"?!

בנושא הזה אני נזכר בכתבה שהיתה דווקא ב'ידיעות אחרונות' על איזה מרד בקומנדו שהסתיים בהדחת צוות שלם.
לפי הכתבה הגיע לצוות קצין צעיר ובלתי מקצועי שהחיילים הוותיקים פשוט לא סמכו עליו, הוא לא תיפקד נכון באימונים ונראה להם שהוא לא יכול להוביל אותם לפעולות ומצבי קרב ולכן הם הכריזו מרד. כתוצאה מכך מפקד השייטת היה 'אמפתי אך נחוש' וכל חייל שהתמיד בסירובו עף מהיחידה.
ממרומי הרובאי 02 שלי אני יכול רק לתהות – אם החיילים טעו הרי שאחרי כמעט 3 שנים ביחידת העילית בצה"ל הם לא יודעים לזהות אם מפקד הוא מקצועי או לא מקצועי, אם הם צודקים הרי שמדובר במפקד שלא ראוי להוביל לוחמים (מבחינה מקצועית, הם לא טענו כלום על האישיות שלו) ובכל זאת לדעת מפקד הקומנדו הם אמורים ללכת אחריו כדי לא ליצור תקדים או משהו בסגנון.
בקיצור, אני בהחלט מבין למה, כשראו שיש המון מוסת על הספינה בכל זאת דבקו בתוכנית המקורית והצניחו לשם חיילים ממסוק במקום , נאמר, להשתמש בזרנוקי מים או לגרש את כולם למטה עם גז מדמיע, זה המסר שהם קיבלו מהמפקדים שלהם – אם יש קיר , תחבטו בו את הראש עד שהקיר יישבר.

אני לא ימני אבל הבנאדם הזה חי בלה-לה לנד.
אין תמונה אחת ש"צה"ל מכסח את ה"פעילים"". מה שהלך שם זה בגלל שהלוחמים שמרו על פקודות ולא ניסו לפגוע ב"פעילים" אלא רק להגן על עצמם. הם היו חמושים בפאקינג רובי פינטבול!
מלכתחילה מטרת ההתערבות הייתה לוודא שאין נשקים, את יודעת, זו לא הפעם הראשונה שמשלוח מסתווה בחסות הומניטרית.
כמו שיש ביקורת בגבול הים והיבשה לגיטימי שתהיה ביקורת גם בגבול הים.
אני לא מבין איך לנוכח הצילומים מישהו יכול לבקר את פעילות הלוחמים, מה מי שמטיל ביקורת מצפה מהם לעשות