החברים של ג'ורג'

בין אור לחושך: מדרש גבינתי

אריה יואלי, אחד הכותבים של אפעס, נתקל בבעיה: כיצד זה מתירה היהדות לשעבד עמים זרים, ואוסרת על שחרורם? הרי כל העולם, אפילו ערב הסעודית, כבר ביטל את העבדות ולו פורמלית. אילו היה יואלי רואה את עצמו כאדם, הוא היה מוצא איזשהי התפתלות שתאמר שהמצוות הללו כבר לא בתוקף, שהעולם התקדם למדרגה רוחנית גבוהה יותר ואיננו זקוק להן או בולשיט רמב"מי דומה. עדיין, כמו הרמב"ם, הוא היה נתקל בבעיה: שובו של המשיח יהיה, פרדוקסלית, ירידה ניכרת ברמה הרוחנית שתחזיר את הקורבנות, ואת העבדות. בבעיה דומה נתקלה הממשלה העות'מנית כשביטלה באמצע המאה ה-19 את העבדות: חצי האי ערב פרץ בהתקוממות, כשהוא תמה – מבחינתו, בצדק – כיצד נטלה לעצמה הממשלה את הסמכות לעקור את אחת הזכויות (הזכות לעבדים) שהעניק הקוראן למוסלמי המאמין.

אבל מאחר ויואלי איננו אדם אלא יהודי – היקום על פי ספר הכוזרי הוא, כידוע, פירמידה; בתחתיתו הדומם, מעליו הצומח, מעליו החי, מעליו האדם (או "המדבר") ובראשו היהודי. נשמת האדם סתם-כך, מציין אברהם יצחק הכהן קוק, קרובה אל החיות מאשר אל זו של היהודי – אין בפניו בעיה אלא לכל היותר קושיה שיש לתרץ. לא בעיה קשה בשביל בוגר ישיבה. הוא מצא פתרון במהירות.

העבדות, הוא אומר, היא לטובתו של העבד. העבד הוא כידוע כנעני, בידוע ששחורים הם כנענים (כבר דנו בזה כאן), והנה – תראו את האפריקנים האלה, השוורצע חייעס. לא היה יותר טוב להם אילו היינו משעבדים אותם? לתמיד? ועל ידי כך מעניקים להם הגנה מפני עצמם, חינוך – ואפילו מביאים אותם בקהילת בני אדם על ידי גיור? פשיטא.

יואלי כנראה לא יודע – הוא חרד"לניק, אחרי הכל – אבל הטענות שלו הן אחת לאחת טענותיהם של בעלי העבדים בדרום האמריקני. הטענות שהוא מביא בשם קוק – כביכול יש "עבדות טבעית" של העניים – הן בדיוק אותן טענות שהעלו יורשיהם של בעלי העבדים, כאשר ניסו לטעון שהיחס שלהם לעבדיהם היה טוב יותר משל הקפיטליסטים לעובדיהם. לא משנה שעבדים משוחררים, כמו פרדריק דגלאס, דחו בשאט נפש את ההשוואה הזו: בעל המפעל, אמר דגלאס, יכול לפטר אותי, אבל הוא לא יכול להלקות אותי. יואלי טוען שאם רק נהפוך את האפריקנים לרכושנו, יחסנו כלפיהם ישתפר פלאים. צריך מידה גדושה של בורות היסטורית ופסיכולוגית כדי להעלות את הטענה הזו, אבל מסתבר שיואלי ניחן בה. הוא מצטט, כמובן, את דברי הרמב"ם:

"מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך.  ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.  חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן.  הרי הוא אומר "כעיני עבדים, אל יד אדוניהם–כעיני שפחה, אל יד גברתה". וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים:  לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה.  ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עימו בנחת, וישמע טענותיו.  וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס–משפט עבדי, ואמתי:  בריבם, עימדי.  . . . הלוא בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד"

"ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים.  אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים–רחמנים הם על הכול.  וכן במידותיו של הקדוש ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר "ורחמיו, על כל מעשיו". וכל המרחם–מרחמין עליו, שנאמר "ונתן לך רחמים וריחמך והרבך"".

ההדגשה היא שלי. כל שתי הפסקאות האלה הן נפנוף ידיים שמיועד לשכנע אנשים לא להתאכזר לעבדיהם למרות שהחוק מתיר זאת. ההיסטוריה לימדה אותנו שאסור לתת לאנשים שליטה מלאה באנשים אחרים: די בניסוי של זימברדו לבדו לשם כך, וזה היה תרגיל, שכל המשתתפים בו ידעו שמדובר בתרגיל. יואלי כל כך מעוות, כל כך יהוויסטי, שהוא רוצה להשיב את העבדות הנצחית – ורואה בה את הטוב העליון.

* * * * *

סמכות הלכתית גבוהה קצת יותר מזו של יואלי, עובדיה יוסף, פסק לאחרונה שעדיף במידת האפשר להשתמש באבריהם של לא-יהודים להשתלה. למה? משום שאין לבזות את גופתו של היהודי.

את גופתו של לא יהודי, כמובן, מותר לבזות. זה, אחרי הכל, המקור לביטוי "אתן קרויים אדם ואין הם קרויים אדם": אליהו הנביא, שהוא כהן, מסתובב לו בבית קברות של עכו"ם, וכשהוא נשאל מה לכהן בבית הקברות, זו התשובה שלו: גופת הגוי איננה מטמאת. הלא יהודי, כמו במקרים רבים אחרים, שווה ערך כאן לבהמה.

והאם התפיסה הזו היא נחלתו של יוסף לבדו? כלל וכלל לא. כל כלי התקשורת דיווחו השבוע בקול תרועה כי הקברים שנמצאים מתחת לבית החולים ברזילי הם קברי פגאנים, משמע אין יהודים כשרים חייבים בכיבודם. אילו היו אלה קברי יהודים, במשתמע, היינו בבעיה גדולה; אבל משהסתבר שמדובר בכמה ביזנטים – נו, הבה נסלק את העצמות הללו, לפני שיטילו ספק על זכותנו על הארץ.

* * * * *

מספר גדל והולך של בתי ספר דתיים החלו לאחרונה לאסור על לימודן של שורה של יצירות מופת, בדרך כלל בגלל אלמנטים אירוטיים בסיפור. למרות שגם רצח וגם ניאוף נמצאים באותו מקום בעשרת הדברות, בחינוך הדתי יתנו לך לקרוא על הראשון אבל לא על האחרון.

היצירה האסורה שמשכה את תשומת לבי היא אנטיגונה. אין בה שמץ של מיניות. אז מה, לעזאזל? הניחוש שלי הוא שבתיכונים הדתיים לא רוצים שהתלמידים – ועל אחת כמה וכמה, התלמידות – יכירו יצירה שיש בה אשה חזקה, שמסוגלת להתעלם מהוראות הגברים וללכת עם מצפונה מול חוקיהם, ולעשות זאת בידיעה ברורה שהיא תסבול עונש קשה בשל כך. יצירה שבה אשה, ועוד אשה מורדת, היא הגיבורה – זה כנראה יותר מדי לחינוך הדתי של ימינו.

* * * * *

ולפני שתגידו, "נו, זה רק קומץ", זה לא קומץ, זה הארי: חילונים הם רשמית מיעוט בישראל. לא אני אמרתי, הלמ"ס אמר. אין מה לדבר על "רוב שפוי", פשוט כי אין רוב כזה. אכן, נתח גדול מבין הנשאלים של הלמ"ס, כ-25%, מגדיר את עצמו כ"מסורתיים לא כל כך דתיים", אבל אלה ככל הנראה "יהודי הכוזרי": יהודים שכל מה שיש להם הוא יהדותם, שמעמידה אותם במדרגה אחת מעל למין האנושי.

קרי, רוב היהודים החיים בישראל חושבים שהחרדים פסיכים, ומה שקרה בברזילי שורף להם את הפיוזים. אבל רוב היהודים שחיים בישראל גם מאמינים בעליונותו של הגזע היהודי. החטא הגדול ביותר בעיניהם, זה שאין עליו מחילה, הוא לטמא את הדם בנישואים עם מישהו מקבוצה דתית אחרת – או, ישמור האל, להעמיד איתו ילדים.

הם לא לגמרי אשמים: אחרי הכל, ככה חינכו אותם. הלילה הוא לילה של הדוקטרינה הזו, וכפטריות אחרי הגשם צצים "בתי מדרש חילוניים", שמנסים להחליק את הקצוות המשוננים שלה, מנסים למכור יהדות רכה ונימוחה. הלילה הוא לילם הגדול, ליל "תיקון שבועות" שמיועד לשכנע אותנו שיש יהדות עם פני אדם.

עדיף להעביר אותו בבליסת גבינות. זה יזיק פחות לחברה, אם לא לגזרה.

הערה מנהלתית: עשיתי כמה שינויים ברשימת הקישורים משמאל. כמו כן, קבלו את הבלוג החדש בבית ההם: "מדרון חלקלק", בלוג קישורים שמתעד את קריסתה של ישראל.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Pingback: Tweets that mention בין אור לחושך: מדרש גבינתי » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com()

  • אתנחתא קומית – בוינגבוינג מביאים היום קישור לדיון הלכתי על כשרותן של תולעים שנמצאו בדגים. הראשונים פסקו שהן כשרות בגלל הבריאה הספונטנית אבל אז בא המדע והוכיח אחרת. איך מיישבים ביניהם?

    http://www.boingboing.net/2010/05/17/howto-make-a-kosher.html

    • ג'ו

      מעולה

  • omerka

    למצער, הדברים של יואלי מזכירים לי שניים מהטקסטים החשוכים ביותר בנושא העבדות שמובאים בהפוליטיקה של אריסטו (תיאוריית העבד הטבעי המקורית), ועל הרפובליקה של קיקרו.

    מעניין אם עדיין היה כותב ככה לו היה מודע שעקרונות העבדות שלו מבוססים של משנתם של כותבים פאגנים.

  • ראשונים גם חשבו שעטלפות מטילות ביצים.

    • ידידיה

      מי מהראשונים חשב כך?

      • זה מופיע איפה שהוא בתלמוד. לא זוכר איפה.

        • ערן טרבלסי

          תקופת הראשונים היא אחרי התלמוד.

          • גוי גדול

            אז הם לא כאלה ראשונים הא?

        • שמיר

          יצאת טיפש הראשונים זה אחרי התלמוד.

  • omerka

    אני מתעמק בטקסט שלו ושם לב גם לכמה טעויות. הוא אומר שעל פי התורה אסור לסמן עבדים. כנראה שלא קרא הבחור את שמות כא ("…ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם").

    הוא טוען עוד שאדונים יהיו חייבים לגלות יחס טוב לעבדיהם, כיוון שהם רכושם או טענה טפשית אחרת. אבל כבר בימי האמוראים הותר הנוהג של "עשה עמי ואיני זנך" (בבא קמא פז ע"ב; וגם מחקרו המצוין של אורבך "הלכות עבדים כמקור להיסטוריה החברתית"). שלא לדבר על אחת ממרידות העבדים הגדולות בסיציליה שפרצה בעקבות נוהג זה בדיוק.

    כלומר, הבחור לא מכיר את המקורות עליהם הוא מתיימר להסתמך. עצוב.

    • פילה

      שלושה פסוקים אחורה: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". ליהודי יש זכות להחליט שיותר טוב לו בחיים להיות עבד-מקצועי ולא חופשי. ללא-יהודי לא.

    • האמת שהמצב אפילו יותר חמור ממה שאתה מתאר. בתנ"כ יש דינים על התייחסות לעבד ואמה עבריים, כלומר החוק התנכי מגן רק על עם ישראל(שזה הגיוני בשביל חוק שנכתב בערך לפני 3000 שנה). כל שאר העבדים, תעשו איתם מה שאתם רוצים.

    • מני זהבי

      לגבי סימון העבדים, לא זכור לי שיש בספרות חז"ל קביעה מפורשת בעד או נגד. לגבי היחס הטוב של אדונים לעבדיהם — ובכן, אם מציגים את זה כחובה מבחינת הדין ההלכתי, זו אכן קביעה טפשית. אבל בספרות ההלכה היא מוצגת כטענה של כדאיות: אדון המתייחס לעבדו באכזריות יתרה או מונע ממנו את צרכיו, מסכן את ממונו-הוא. לא שאף אחד לא יעשה את זה, אבל סביר להניח שרוב האנשים לא יעשו את זה.
      ומה יש לך נגד אריסטו וקיקרו בעניין הזה, נשגב מבינתי. הם חיו בעולם שבו העבדות הייתה דבר מקובל לחלוטין. יתר על כן, בהינתן היקף מצומצם מאוד של הון פנוי ומגוון מצומצם מאוד של אפשרויות תעסוקה בעולם העתיק (כמעט כל מי שלא היה לו הון פנוי יכול היה לחיות רק מעיסוק בחקלאות), ביטול העבדות בתנאי העולם ההוא היה פשוט מביא לקריסה כלכלית.
      בארה"ב של המאה ה-19 המציאות הכלכלית השתנתה, וחלק ניכר מאלה שהתנגדו לקיומה של העבדות רצו כוח עבודה זמין וגמיש יותר (תעשיינים) או להיפטר מתחרות בלתי-אפשרית מול בעלי עבדים שיכלו להשתלט על שטחים חקלאיים חדשים במערב בצורה מהירה ויעילה יותר משאיכרים חופשיים יכלו לעשות זאת.
      כל האמור לעיל אינו בא לומר שהעבדות הייתה טובה. הוא בא לומר שבתנאים כלכליים מסוימים (והתנאים האלה שררו במשך רוב שנות קיומה של הציוויליזציה האנושית), לא הייתה אלטרנטיבה מעשית למשטר כלכלי המבוסס על עבדות. השבח לאל, עברנו את השלב הזה מזמן.
      אה, ומה שיואלי כותב על אפריקה הוא קישקוש ברמה של טבלואיד. אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.

      • מני זהבי

        התגובה הקודמת כוונה כמובן לעומר. אבל הנה גם משהו לקייט:

        "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ. וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כא כו-כז).

        אומנם מהפסוק עצמו לא ברור אם הכוונה היא לעבד עברי או כנעני, אבל חז"ל החילו אותו במפורש על העבד הכנעני (קרי, הלא-יהודי). כך שבכל-זאת יש הגנה מסוימת לעבדים הכנעניים.

      • omerka

        מני,

        הבעיה שלי בהקשר זה היא לא עצם קיום העבדות, אלא עם העובדה שאריסטו וקיקרו ניסו לתת לה צידוק מוסרי. זאת, בניגוד להוגים אחרים שראו בה כרע הכרחי. ראה למשל את כתביהם של הסטואים המאוחרים, ובראשם סנקא. כלומר: אין הכרח לתת הכשר מוסרי לעבדות, אפילו היא עובדת חיים (ואין חובה שהדבר היה מחויב המציאות, גם בעולם העתיק, אבל לא על זה הדיון).

        אגב, ראשוני הסטואים ובעיקר, זנון וכירסיפוס, שללו את העבדות לגמרי וקראו לביטולה.

        ככלל, ניתן לראות שבעולם העתיק שררה תחושת אי-נוחות משעבוד ועבדות, וראה לעניין זה, בין השאר, את רפורמות סולון ותקנות של גאיוס בעולם הפאגני, ומכילתא דרבי ישמעאל והברייתא בבבלי קידושין בעולם היהודי.

      • סמולן

        אתך במאבקך הצודק. משנה תורה:
        "ח,יד [יב] הקונה עבד מן הגויים סתם, ולא רצה למול ולקבל מצוות העבדים–מגלגלין עימו כל שנים עשר חודש; אם לא רצה–חוזר ומוכרו לגויים, או לחוצה לארץ. ואם התנה העבד עליו בתחילה שלא ימול–הרי זה מותר לקיימו כל זמן שירצה בגיותו, ומוכרו לגויים או לחוצה לארץ. וכן עבד שמל וטבל לשם עבדות, ואחר כך הפיל עצמו לגייסות, ואין רבו יכול להוציאו, לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם–הרי זה מותר לו ליטול דמיו מן הגויים; וכותב ומעלה בערכאות של גויים, מפני שהוא כמציל מידם."

        נדמה לי שיש כאן מגבלה חריפה על החזקה של עבדים ביהדות.

  • ליאור

    התייחסת לכך שבתי מדרש חילוניים הם צבועים, וזה עוד בלי שבכלל שמת לב בפרסומים שלהם שהם פתוחים רק בפני בוגרי צבא…או: התשובה הדוחה למה שקורה כשמשלבים יהדות גזענית בלאומנות ישראלית.

    • ג'ו

      מאיפה הבאת את העניין הזה?

  • ערן טרבלסי

    העלית נקודה מעניינת בנוגע לבתי-הספר הדתיים – הנכונות ללמד טקסטים שכוללים אלימות ורצח, אבל טקסטים שכוללים ארוטיקה? לא בבית ספרנו (תרתי משמע). זה מאוד מזכיר לי את הגישה האמריקאית לטלוויזיה (לפחות ברשותות הארציות הגדולות – אן.בי.סי וכו') – אפשר להראות אלימות קשה ביותר, אבל אם תיראה פיטמה של אישה מיד יזעקו כל הארגונים להגנת המשפחה.
    הערה לגבי אנטיגונה – אני חושב שכאן אתה טועה (בטענה הספציפית שטענת לגבי אנטיגונה). בד"כ כשמלמדים את אנטיגונה, נותנים גם רקע מ"אדיפוס המלך", ושם יש לא סתם מיניות, אלא גילוי עריות.

    • נו, אז יש גילוי עריות – בהקשר שלילי ביותר. גם בתנ"ך יש גילוי עריות בהקשר שלילי. מה הבעיה ללמד טקסט שמספר איזה אסונות קורים מגילוי עריות?

      • ערן טרבלסי

        לא אמרתי שזו סיבה שלא ללמד את אנטיגונה. העניין הוא שיוסי כתב שאין שמץ של מיניות במחזה, ותלה את אי-לימודו בחשש מהעצמת נשים, אז הפניתי את תשומת ליבו שבלימוד המחזה הזה עוסקים במיניות, ואפילו במיניות "קשה".

  • מני זהבי

    לגבי המשטור הנוקשה יותר בנוגע לביטויי מיניות בהשוואה לביטויי אלימות, אני חושב שניתן למצוא את זה בהרבה חברות (לאו דווקא אצל פונדמנטליסטים דתיים), מסיבה פשוטה: החברה האנושית מגיבה בד"כ בצורה הרבה יותר חריפה לגילויים של אלימות, החורגת מגבולות ההסכמה החברתית, מאשר להתנהגות מינית, החורגת מגבולות ההסכמה החברתית. לכן, ילדים ובני-נוער מפתחים בדרך-כלל רתיעה כלפי אלימות חריגה הרבה יותר משהם מפתחים רתיעה כלפי מיניות חריגה. ולכן, אין פלא שגורמים המופקדים על חינוך נורמטיבי של הילדים ישקיעו מאמץ רב יותר במניעת חריגות בתחום המיני מאשר במניעת חריגות בתחום האלימות. אלו חריגות בשני התחומים ראוי למנוע — זו כבר שאלה אחרת.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אממ.. ומה עם העבדות המודרנית? הפועל יוצא של הגלובליזציה ולא רק. תגידו שזה לא בדיוק עבדות, אבל סחר בנשים וילדים למטרות זנות, סחר באברים. נשים כאינקובטור אנושי. עובדים פיליפינים לנגב תחת להורינו הזקנים והעברת המפעל לקוריאה על גבם של עובדים במשמרות כפולות, באפס תנאים ובמשכורות רעב. בין אם זו עבדות או סתם ניצול באבוה – עובדה שאנשים עדיין מחפשים צידוק מוסרי לזה, גם בלי להיות ציצרו או אריסטו או סתם חרדי. מדברים על מוסר תועלתני בהקשר, או משליכים על מגוון תופעות הניצול את שיח הזכויות הליברלי שגוזר גזרה שווה בין הזכות למכור עצמך לזכות לקנות.
    קראתי לאחרונה כמה טוקבקבים של צרכני זנות למשל, שמסתבר שהם בסצינה לא רק בשביל להנות אלא גם לעזור לנזקקות, ולתת למסכנות פרנסה כמו שצריך. הומאניסט וג'נטלמן אחד כתב שהוא נוהג בזונות 'בעדינות ובכבוד'. ומשכיר רחם אחר כתב שהוא נורא נחמד לפונדקאית ההודית שלו, מתקשקש איתה בסקייפ, מוסיף לה כסף על החשבון. ובכלל ממלא תפקיד של נדבן הומניטרי בחייה ובחיי משפחתה.
    זה כנראה מין צורך אנושי בסיסי כזה של אנשים לצאת צדיק ומוסרי כאשר הם עושים את מעשי הנבלה והניצול שלהם באנשים אחרים. גם כשמעשי הניצול הם סתם בגדר פנטזיה, כמו אצל יואלי דנן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הערה מנהלתית: לגבי עדכון הלינקים משמאל – הלינק לרדיקל מקלדת לא מעודכן

    • נכון, ותודה לאנונימי. הלינק הנכון: http://www.kedem.info. לא ששם אני מרבה מי יודע מה לכתוב, כי מה שיש לי לכתוב מופיע ביופוסט אותו אנו עמלים לקדם בימים אלה, אבל אולי כדאי שאתחיל לפחות לפרסם שם אסופות לינקים לקטעים ביופוסט. נראה. ושוב תודה לאלמוני חד העין.

  • א.ה.

    " רוב היהודים שחיים בישראל גם מאמינים בעליונותו של הגזע היהודי. החטא הגדול ביותר בעיניהם, זה שאין עליו מחילה, הוא לטמא את הדם בנישואים עם מישהו מקבוצה דתית אחרת – או, ישמור האל, להעמיד איתו ילדים. "

    זאת קפיצה לוגית מעט מגוחכת מנתוני הסקר הספציפי הזה. אני מכיר אנשים לא מעטים שיגדירו עצמם בתור מסורתיים שכל ההכללות הללו אינן נכונות לגביהם.

    אתה רוצה לדעת כמה אנשים אינם רואים בחיוב נישואים בין דתות? כמה אנשים רואים ביהודים גזע עליון? חפש סקרים שבוחנים את השאלות הללו.

    • ממדגם לא מייצג של אנשים שאני מדבר איתם ברחוב, התפיסה שהיהודים נעלים מהותית נפוצה מאד, גם בקרב אלה שקוראים לעצמם חילונים, והיא די אסולוטית בקרב המתקראים "מסורתיים". כנ"ל הזעזוע מעצם הרעיון של נישואי "תערובת".

  • אנני

    יואלי כתב את הדברים האלה לא בגלל שהוא יהודי, אלא בגלל שהוא יהודי אורתודוכס, שאינו הומניסט. ממילא רוב הדתיים אינם הומניסטים (דבר שנובע מעצם בחירתם בדת, כל פעם שיש דילמה שמתנגדת למוסר ולהומניזם), אבל יש כאלה שלפחות מנסים להיראות כאלה. יואלי לא.

    גורביץ, אולי אתה מעדיף את עולמך נטול חגים וחגיגיות. אני אוהבת את החגים. אבל לא רק בגלל האוכל והמפגשים המשפחתיים – אני מעדיפה שבחגים שלי יהיה תוכן עשיר ועמוק, שרלבנטי לחיי. אני אוהבת את החגים (והמועדים, אני מכלילה בזה גם את יום השואה, לדוגמה) בגלל שהם מהווים לי נקודות ציון לאורך השנה, והם מאפשרים לי לאזכר, לזכור ולדון בערכים שחשובים לי ושמאפשרים לי לגדול כאדם.
    בתי מדרש חילוניים לא בהכרח מנסים למכור יהדות רכה ונימוחה, אלא מנסים לתת מענה לצורך של אנשים חילוניים בתרבות תוכן עשירה. כפי שיש סוגים רבים של חילוניים, וגם של יהודים חילוניים, יש סוגים רבים של בתי מדרש חילוניים. אני מודה שלמרביתם איני מתחברת כלל. בדיוק בגלל שהם יוצאים מנקודת הנחה, שאם מדובר ביהדות, גם אם חילונית, נקודת המוצא היא כתבי חז"ל וכו'. אני מתנגדת לתפיסה הזו – בעיני, החילוניות מאפשרת לי לשאוב מכל התרבויות ומכל הזמנים, גם מהתרבות היהודית אבל לא רק. אני לא אעדיף את הרמב"ם על קיקרו רק בגלל שזה יהודי וזה לא, אלא לפי מה שיש להם להגיד.
    יהדות עם פני אדם היא כזו שבני אדם יוצרים. כזו שלא מקבלת את תוקפה מהעבר אלא יוצרת ומשתנה גם היום, בהתאם לתפיסות העולם שיוצרות בני-אדם. היא כזו שלא מצדיקה את הרמב"ם, או את קיקרו (או מתפלפלת אתם כדי להצדיק אותם), אלא מתעמתת אתם כשצריך, כדי לקבע תפיסת עולם הומניסטית יותר. בית מדרש שעושה כזה דבר, בהחלט יכול להועיל לחברה, ולא רק מבחינת הגזרה.

    הבלוג הזה, שאני אוהבת לקרוא, מצטיין בד"כ בלכתוב מה *לא* צריך להיות. זה לא מספיק. כדי שתהיה חברה אוהבת אדם, צריך לעסוק גם במה שכן צריך להיות בה. מה זה אומר להיות אדם? מה זה אומר להיות חילוני? אלה דברים שצריכים לעמוד במרכז בתי מדרש חילוניים שכאלה (וגם של מערכת החינוך, אבל זה כבר נושא נפרד). וכשזה קורה (כאמור, זה לא קורה תמיד), זה נפלא.

    ועוד דבר – למיטב ידיעתי, חוקי העבד העברי היו בזמנו מתקדמים ביותר ביחס למה שהיה נהוג בסביבה. כמובן, זה לא מהווה שום צידוק לנהוג לפיהם היום. כך שאני לא בטוחה שלייחס מושג כמו "גזענות" לחוקי העבד הוא לא אנכרוניזם, אבל אין ספק שמי שמנסה לחזור אליהם היום הוא גזעני (לכל הפחות).

  • Space Monkey

    מדהים. כאילו אנחנו ב-1850 והכותב הוא ג'ון סי. קלהון או ג'ורג' פיצהיו:

    "the unrestricted exploitation of so-called free society is more oppressive to the laborer than domestic slavery"

  • "עוד דבר – למיטב ידיעתי, חוקי העבד העברי היו בזמנו מתקדמים ביותר ביחס למה שהיה נהוג בסביבה. כמובן, זה לא מהווה שום צידוק לנהוג לפיהם היום. כך שאני לא בטוחה שלייחס מושג כמו "גזענות" לחוקי העבד הוא לא אנכרוניזם, אבל אין ספק שמי שמנסה לחזור אליהם היום הוא גזעני (לכל הפחות)."

    אכן, פעם זה היה מתקדם. היום לא. פעם יהודים היו היחידים באירופה שהקפידו לשטוף ידיים לפני ואחרי האוכל. היום כבר לא.

    • אנני

      אני כמובן מסכימה אתך. לזה התכוונתי.
      אפיזודות או חוקים מהעבר לא יכולים להיות צידוק למעשים של היום, לא לחיוב ולא לשלילה. הם כן אמורים להוות השראה או דוגמה (שלילית או חיובית), וזה קורה גם באופן טבעי, כחלק מהתפתחות התרבות האנושית.
      כוונתי הייתה להדגיש את שני הצדדים –
      אם מתייחסים לחוקים האלה בזמן שהם נכתבו, אז לייחס לזה גזענות נראה לי אנכרוניסטי ואולי אף מפספס את המטרה של החוקים.
      בלי קשר לכך, רק המחשבה על יישום החוקים האלה היום היא מזעזעת וכמובן, מאוד גזענית.

  • מישהו, אגב, צריך לספר לו שאובאמה אינו צאצא של עבדים, אלא של מהגדרים, ושסבתא שלו עדיין גרה בקניה. ו-הופ! הנה הלכה התיאוריה שלו על כוחה המתרבת של העבדות ועל צאצאי המהגרים שלועגים למי ששלחו אותם.

    • (צאצאי העבדים, כמובן, לא המהגרים)

  • b

    לפני שתפתח את הפה אתה צריך ללמוד לדבר בכבוד לגדולי ישראל שהם "קצת" יודעים יותר ממך. כנראה את הדבר הבסיסי ביותר לא לימדו אותך והוא דרך ארץ!!!
    מה שבטוח, לנבוח כמו חיה אתה יודע!

    • אבנר לנגוט

      יוסי בבקשה על תמחוק את התגובה הזאת, היא מוכיחה כל כך הרבה מהטיעונים שחבל שהיא תעלם.