החברים של ג'ורג'

המנצח כבר ברור

ליל ראשון היה ליל הוודו בישראל: כחצי מליון איש אישה וטף, על פי הדיווחים, עשו את דרכם למירון, לאחד החגים הבודדים שהצליח לצמוח מלמטה ולשבור את הרבנים: ל"ג בעומר, שנחשב גם לחגו של התנא המיתולוגי שמעון בר יוחאי. חגו של בר יוחאי מצוין בסימנים פגאניים מובהקים, כגון מדורות, ריקוד סביבן, והשלכת שער ילדים אליהן.

סביר להניח שהוא לא היה מרוצה במיוחד, אילו התקיים. אבל בן יוחאי כפי שהוא קיים במיתולוגיה הנוכחית הוא כבר מזמן לא הטיפוס הלא סימפטי שהתגורר במערה, כל כך לא סימפטי עד שאלוהים עצמו גרש אותו חזרה אליה כשיצא ממנה והתחיל להחריב את העולם: הוא הרבה יותר הדמות שהלביש עליו הנוכל משה די ליאון, קרי המחבר של ספר הזוהר. הזוהר מסתדר הרבה יותר עם הפגאניות.

עד כמה היתה זו הילולה עממית, אפשר ללמוד מן האיסור שהטילו הרבנים על הגעה למקום ברכב פרטי, שמא ייגרמו תאונות בדרך חזרה – כלומר, שסביר שרבים מן המגיעים למקום הקדוש נשאו עמם את הג'ריקן החב"דניקי הידוע, הדלק של טנק המצוות, קרי ארבעה ליטרים של וודקה. יכול להיות, כמובן, שהרבנים השיגו דיל עם חברות ההסעה.

כך או כך, בעוד חולדאי מתכנן את השלב הבא בקריירה שלו ובוחר בבעיה החרדית כנושא שעליו יבנה את עצמו, התחוור שיש בעיה חמורה לא פחות מהעובדה שעומד להגיע לפרקו דור גדול יותר של בורים ועמי ארצות, שלא רק שיהיה נטול מלאכה ולא תהיה לו ברירה אלא ללסטם את הציבור: כל האוטובוסים של אגד שיצאו מירושלים למירון הוגדרו כ"רכבי מהדרין", קרי כאלה שבהן הגברים הקדושים יושבים בקדמת הרכב, בעוד הנשים – המכשפות, המפתות, בנות לילית, גלגולה של חווה – יושבות מאחור.

זה אמנם מתאים במיוחד להילולה של שונא האדם בר יוחאי, שקבע כידוע שנשים דעתן קלה, אבל קצת פחות לעובדה שאגד היא חברה ציבורית, שממומנת ומסובסדת בכספי ציבור, ושכזו היא איננה רשאית להפלות בין הנוסעים שלה. העובדה שכל קווי האוטובוס למירון הוגדרו כ"קווי מהדרין" מעידה על כניעה לא רק לחרדים, אלא לפלג הקיצוני ביותר של החרדים, זה של החסידים.

זוכרים שאמרו לנו שקווי המהדרין לא יתרחבו? הנה, הם מתרחבים. בשניה, בשקט, בדיל שנסגר בין אגד ובין קיצוני הרבנים, ואלמלא היו כמה חרדים שהתלוננו – גברים שרצו לנסוע עם נשותיהם וילדיהם, ולא לעבור את ההפרדה – כנראה שגם לא היינו שומעים על זה. זו, אגב, לא ההרחבה היחידה: עולה וצפה האפשרות של "תחנת קווי מהדרין" בירושלים, בתמיכה שקטה של משרד התחבורה.

בג"צ טרם פסק את דברו בעניין (הוא מאד איטי, כשזה מגיע לנושאים עקרוניים), אבל צו הביניים שלו אסר על הרחבת קווי החרמנים – תודו שזה שם מתאים יותר – עד לפסיקה. על פניו, נראה שאגד עשתה שבת לעצמה והחליטה שהפעם מותר לה להרחיב את קווי החרמנים גם בלי אישור.

וזה כנראה הסממן המפחיד ביותר. חולדאי מדבר על מהפכה, שם קוד למלחמת תרבות עם סיכוי להתדרדרות למלחמת אזרחים; המחושים העדינים של אגד כבר הודיעו לה איזה מחנה צפוי לנצח, והיא מיהרה להכנע לדרישותיו. הרבה יותר קל לה להסתבך עם המחנה החילוני, הרבה יותר קל לה לעצבן את ארגוני הנשים ולהסתכן בכך שתעלה עליה את זעפו של בג"צ, הרבה יותר היה קל לה להתעלם מן החוזה שלה עם הציבור, מאשר להתעמת – לא עם החרדים, אלא עם האוונגרד החרדי.

ומאחר ואגד, חברה חילונית אחרי הכל, נשברה כל כך מהר, קל יחסית לנחש מה יקרה לחרדים המתונים יחסית. הם יורידו את הראש וילכו עם האספסוף. הם כבר מורגלים בתבוסות. החרד"לים גוררים את הכיפות הסרוגות באותו הכיוון, מהר יותר מחושבים – נזכיר שבחורי ישיבות הסדר כבר מסרבים לשרת עם חיילות, ודאי לקבל מהן פקודות – ותוך זמן לא רב, בהחלט עשוי להתברר שאמנם אין רוב שתומך בקווי המהדרין, אבל גם אין רוב שמוכן להתנגד להם בנחישות. עוד מעט יבקשו מאיתנו – אולי ציפי לבני, שכבר הסכינה עם הסירוב להציב את תמונותיה בבני ברק, ושהיא "מכבדת מסורת" ידועה – לכבד את אמונותיהם של אנשים אחרים, וקווי החרמנים יהפכו, רטרואקטיבית, יהודיים כמו דמי חנוכה.

עוד פרצה בקיר הברזל בין היהדות ובין המציאות. כל כך הרבה פרצות, כל כך מעט חומה. ויש לא מעט סמליות בכך שהפרצה הזו מגיעה בחגו של מי שנטש את התרבות האנושית ("תקנו שווקים להעמיד בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמם, גשרים ליטול מהם מכס") לטובת התרבות האלוהית, ששמו הפך לסימן לנטישת המציאות ומעבר אל הפנטזיה האלוהית.

הערה מנהלתית עגומה: בניגוד לקול המצפון שלי, פתחתי עמוד פייסבוק לבלוג. אני עוד לא יודע אם יש בו משהו חיובי ובהחלט יתכן שאסגור אותו, אבל בינתיים הוא פה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • שאלת תם: יש מישהו בכנסת ששם קצוץ על העניין של קווי המהדרין? כלומר, במידה וארצה לכתוב מכתב נזעם בעניין לחבר/ת כנסת, בתקווה שינסו להשמיע קול בעניין, עם מי יש לי סיכוי? השם היחיד שעולה לי בראש הוא ניצן הורוביץ.

    • ygurvitz

      אולי גם אילן גלאון.

      • צרי

        יחימוביץ' נדמה לי מחפשת כל סיבה להצדיק את קיומה אחרי החוק החביב-אך-הזוי של הגבלת שכר.
        ואולי אני חולם אך גדעון סער?

  • Pingback: Tweets that mention 300 מאחורי. -- Topsy.com()

  • MuyaMan

    הפסקה הלפני אחרונה (לא כולל ההערה המנהלתית) קטועה-משהו. ואל תהיה כל כך עצוב לגבי הפייסבוק, אם תזהר היטב הוא לא ינשך, ובסיכוי לא רע יביא לפה עוד תעבורה.

    • ygurvitz

      תוקן. תודה!

  • אולי עדיף קבוצה ולא עמוד?

    • ygurvitz

      בשביל זה, למיטב הבנתי, צריך פרופיל ולא עמוד, ופרופיל בפייסבוק זה באמת דרישה מוגזמת.

      • לפתוח לך קבוצה?

        • קבוצה זה הרבה פחות טוב משום שיש הגבלות על מספר הקבוצות האפשריות לכל אחד, ואז חייבים הזמנה ממישהו. דף כזה הוא גם יותר "נכון", כי קבוצה אמורה להיות חובבנית ודפי המשתמש רשמיים.

        • ygurvitz

          מה שמר קייט אמר.

  • בניגוד לאמור בכתבה על מסוף התחבורה העתידי, המסוף הקיים בהר חוצבים הוא לא סתם תחנת אוטובוס מסכנה עם קווים לבני ברק ולרמות שלמה.

    למיטב ידיעתי, כל קווי המהדרין הבין-עירוניים, לפחות אלה הנוסעים לטבריה ולאשדוד, יוצאים מהר חוצבים ולא עוצרים בתחנה המרכזית הרגילה, כדי שהציבור החילוני לא יאלץ לעלות עליהם ולנסוע ר"ל בחצי מחיר.

    • הקווים בהר חוצבים הם של אגד או חברה אחרת?

  • פוסט חשוב ביותר, אבל הפריע לי הביטוי "קווי החרמנים". לא שאני בעד קווי המהדרין (חלילה וחס), אבל "חרמנים" היא מילה ירודה ונחותה שאינה הולמת את אופיו של הבלוג.

    • ygurvitz

      הבנתי. אני לא בטוח שאני מסכים.

    • עופר

      אבל הולמת יפה מאוד את אופיים של ה"מהדרין" הללו, בדיוק בגובה הנכון לתאר אותם.

      • אייל

        מה רע ב"שטופי זימה"?

    • ygurvitz

      איתמר, בשיחת טלפון: "חרמנים" זה לא הביטוי הנכון, כי הוא מעניק לחרדים קשר למציאות שבעצם אין להם.

  • גם שי מסכים איתי. הא.

    • MuyaMan

      ואני מצטרף ליוסי ורחביה, וחושב ש"חרמנים" לא כל כך נמוך ומבטא היטב את הסיטואציה.

    • ygurvitz

      אני רוצה תגובה של צד בלתי משוחד. מה חושב קטן?

      • לקטן אין ביצים. הוא לא באמת רלבנטי לדיון.

  • אוי נו, עדיגי. מה רע בחרמנים? מה נגיד? חשקנים? אשמאים? תאוותנים?

    • לא יודעת, חרמנים זה כל כך גיל 12. אשמאים כבר יותר מצחיק 🙂

      • רועי

        לדעתי כל העסק של "אם לא נסתכל עליהן באוטבוס לא נגורה" זה גם כן לגמרי גיל 12.

        • אז למה לנו לרדת לרמתם?

        • ש.ב

          להיפך. כן להסתכל על בנות באוטובוס זה הכי גיל 12!

          אבל אולי זה הרעיון, לרכז את כולן באותו מקום, בלי גברים שיסתירו ת'נוף.

    • יבגני

      אהבתי את חשקנים…

      • שונרא

        ובגיל צעיר: מחושקנים? מוכי תאווה וחשק? (ואם בתהליך התחרדות "מתחשקים"?)

      • "חשקנים" זה מצחיק.

  • גם להפריד גברים ונשים ולזרוק את הנשים אחורה זה נמוך מאד.

  • omerka

    לא הבנתי מה עניין הציטוט של רשב״י בגנות האימפריה הרומית לנושא הפוסט, או לטיבו של אדם זה…

    • ygurvitz

      זה לא רק לגנות האימפריה. יש צורך בשווקים, גם אם יש בהם זונות. יש צורך בגשרים, גם אם גובים עליהם מכס. יש צורך במרחצאות – ופה כל מה שיש לומר נגדם הןא שזה מענג. מדובר בקנאי שמבחינתו, כל מה שלא מעניין אותו צריך להיחרב.

      • omerka

        אבל אתה מוציא את דבריו מהקשרם, שהרי הם נאמרו בתגובה לטענת ר' יהודה: "כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות".

        האם חובה להסיק מכך שהוא פוסל את כל הדברים האלו מיסודם, או שמא שבחר דווקא להקניט את ר' יהודה על תמיכתו ברומא דווקא בימי גזירות אדריאנוס שאחרי מרד בר-כוכבא?

        תפיסה זו גם משתלבת טוב יותר עם דבריו המלאים, שכן השמטת את תחילתם ("מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן"). יוצא מכך שהביקורת שלו היא על מעשיי רומא, לא על עצם קיום שווקים, מרחצאות או גשרים.

        וחוץ מזה, האותנטיות של קטע זה גם מוטלת בספק בקרב חוקרים (ראה מאמרו של בן-שלום "רבי יהודה בר אילעי ויחסו אל רומי", המנתח את הסוגיה בהרחבה).

        • ygurvitz

          ברור שלא מדובר בקטע אמיתי אלא במיתוס. זה די מובן מאליו.

          הדברים שבר יוחאי אומר עומדים בקנה אחד עם מה שהתרחש אחר כך: הוא רואה אנשים חורשים ושורף אותם, כי אינם עוסקים בתורה. רק אחרי שהוא מגורש למערה שלו, ושורץ שם 12 חודשים – תוך השוואה מפורשת לרשעים בגיהנום – הוא חוזר להיות בנאדם.

          • omerka

            את סיפור החריש והשריפה אני לא מצליח לאתר, אבל כן מצאתי קטע בתלמוד הירושלמי בו אומר רשב"י: "אילו עומד הייתי על הר סיני בעת שניתנה תורה לישראל הייתי מבקש מלפני הקב"ה שיברא לבן אדם שני פיות, האחד שישקוד על לימוד התורה והאחר שייעשה לו את כל צרכיו".

            משתמשע מכך ששם את לימוד התורה ואת מעשי החול באותה דרגת חשיבות, כאשר אין להפחית מחשיבותו של אף-אחד מהם (ולכן הצורך בשתי פיות).

            כמו כן, לא הגבת ישירות לטענה העיקרית שלי – שדבריו מכוונים בגנות רומי ואין ללמוד מהם על עמדה השוללת קידמה.

            • עדו

              אני מכיר את סיפור החריש ממורות חיילות בטיולים שנתיים, ושם הוא שרף את השדה כי ראה יהודי חורש בשבת ולא משום שחרש במקום ללמוד תורה.

  • אורי

    יש תכנית קונקרטית לשינוי המצב?

    • א.כ

      אפשר אולי לרסס את המילה "יהוה" על רצפת כל אוטובוס כזה ואז המהדרין לא ירצו לעלות לאוטובוס…

      • ygurvitz

        לא רע בכלל!

        • אפשר להדביק מדבקות של יהוה על המושבים.

      • כבר ניסו את זה. הם יביאו ילד ערבי שישפוך "בטעות" דלי צבע על רצפת האוטובוס.

  • תודה על הפוסט וברכות על העמוד בפייסבוק (פלטפורמת התקשורת של העתיד, עשית בשכל).

  • עדו

    " מהר יותר מחושבים " בטח התכוונת לכתוב מהר יותר משחושבים

  • אורן

    קראתי קצת על הנושא של הזוהר שהזכרת בפוסט, עכשיו בוויקיפדיה. רוב הערך מוקדש לשאלת זמן חיבורו. זה בכלל לא ברור שהוא חובר על ידי די-ליאון. זה נתון במחלוקת שמשתתפים בה גם רבנים וגם אקדמאים (רוב הרבנים בעד קדמותו כמובן, אבל יש כמה יוצאי דופן, ובין האקדמאים כולם סוברים שהוא מאוחר מלבד אחד — מבר אילן).
    אני לא חושב שזה הוכרע עד כדי כך שתקרא לדי-ליאון נוכל.

    • נעם

      די ליאון היה אדם יצירתי מאוד שכתב ספרים וייחס אותם לרשב"י, ועל זה מעידים מקובלים בני זמנו (אפשר לקרוא על זה בהקדמה לספר משנת הזוהר של פרופ' ישעיהו תשבי). גם אותם אקדמאים שאומרים שהזוהר נתחבר לא רק על ידי רשב"י מודים בזה שהחלק העיקרי של הזוהר נערך על ידו.
      להגדיר אותו כנוכל זו בחירת מילים לא כל כך נבונה (בלשון המעטה), אבל יש לה על מה להיסמך.

    • ygurvitz

      יש עדות של אשתו שהוא זייף את הספר. מי שכותב מסמכים מזויפים הוא נוכל, במיוחד אם הוא עושה את זה את כדי לקחת סמכות שהוא יודע שלא תנתן לו.

  • נעם

    עם יד על הלב, היית אומר אותו דבר על עלייה לרגל של סיקים למקדש המוזהב בהודו? יש פה תופעה דתית-חברתית מהשורה הראשונה, עלייה לרגל של אנשים מכל קבוצות האוכלוסייה למירון ואתה בוחר להיתפס לשאלה האם רשב"י חיבר או לא חיבר את הזוהר? מה זה משנה?

    אזהרת הרבנים שדיברת עליה לא נוגעת לאלכוהול (שלמיטב ידיעתי היה שם בכמות יחסית קטנה, בטח שלא בצורה ממוסדת). הסיבה שאותם רבנים אמרו לא לנסוע היא מחשש לעייפות בנהיגה חזור. אנשים שנמצאים בחגיגה כל הלילה לא מועדים להירדמות על ההגה ביום שלמחרת. דווקא אפשר לראות בזה סוג של אחריות מצד הרבנים, לנסות לגרום לזה שאנשים עייפים לא ינהגו.

    • ממוסד, בטח שממוסד. הנה:
      http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1416

    • עדו

      עם יד על הלב נעם פיספסת את הנקודה לגמרי.
      אם עליה לרגל של סיקים בהודו היתה גורמת בדרך כלשהי לכך שפה במדינת ישראל , חברת תחבורה ציבורית תפריד בין נשים וגברים אז הייתי בהחלט מצפה מכל מי שיש לו מצפון לצאת נגד זה. תחבורה ציבורית היא כשמה – ציבורית, כמו גן ציבורי, ספסל ציבורי או רחוב ציבורי ואף אחד לא יגיד לי לא לשבת ליד אישתי באוטובוס , ללכת איתה יד ביד ברחוב או לשבת לצידה על הספסל. באותה מידה אפשר היה להחליט שמכיוון שההילולה היא טקס דתי לא יעלו לאוטובוסים נוסעים שאינם חובשים כיסוי ראש, אני מניח שזה השלב הבא בהידרדרות

    • גרייף

      יכול להיות שהוא היה חושב את אותו הדבר על סיקים בהודו, אבל אני לא רואה סיבה לכתוב את זה בבלוג שמטרתו ביקורת על מדינת ישראל; אני רואה סיבה לכתוב את זה בבלוג מקביל בהודו… זו בכלל טענה מוזרה, כל פעם שהיא עולה ממישהו. אתה מתלונן על המשבר ההומאני בעזה, ומספרים לך על דרפור. אוקי, דרפור זה נורא. האם זה כל כך נורא שזה מכשיר כל דבר אחר שכל אחד אחר עושה באותו הזמן?

      הנקודה שיוסי חוזר עליה הרבה, שנדמה לי שמדברת אליו באופן אישי יותר מלרוב הקוראים, היא לגבי הצביעות בפולחן היהודי בן זמננו. זה פחות חשוב בעיניי מהמשך הפוסט, על קווי המהדרין. זו נראית לי תופעה משוקצת, ונחוצה תנועה סטייל תנועת זכויות האזרח בארה"ב להיאבק בה.

  • אייל

    ומה בדיוק קול המצפון שלך אמר לך לגבי פייסבוק?

  • דף ללא ספק עדיף על קבוצה.
    (אפילו אם ג'ורג' היה קצת משתומם על המהלך:))

    הדבר היחידי שהייתי משנה הוא לאפשר ללייקרים שלך להכניס פוסטים על הקיר המרכזי

    edit page- wall settings – posts by page and fans

    כך אתה מאפשר שיחה ערה ועשירה יותר, מעורבות גבוהה יותר ובעיקר נראות

    that's my 2 cents

    בהצלחה

  • "יש פה תופעה דתית-חברתית מהשורה הראשונה, עלייה לרגל של אנשים מכל קבוצות האוכלוסייה למירון"

    וזה אומר שזה בהכרח דבר טוב, זה שיש שם "אנשים מכל קבוצות האוכלוסיה"? ואגב, מה זה "כל"? אנשים מהסוג שלי אני בספק אם תמצא שם. רוסים חילונים כנ"ל. מה גם שאתה מתכוון, כמובן, "האוכלוסיה *היהודית*".

    • צרי

      יש לא מעט כאלו שייקראו חילונים שיימצאו שם.
      תרצה או לא, פלג נרחב מהציבור החילוני הוא אורת' מוסווה – הוא ייקח את הילד שלו לבית כנסת אורת'; אם הוא יהיה בעת צרה, למרות שהוא לא יודע מה ההבדל בין קבלה להלכה הוא ילך לרב מקובל-אעלק-קדוש-או-משהו כדי לקבל ברכה (הייתי בסרט הזה, אל תשאל למה, ואני עוד קונסרבטיבי); כאשר יציגו לו אלטרנטיבות בתוך היהדות, או חלילה, 'כפירה' הוא יזדעזע עד עומק נשמתו – על אף שהוא שייך לעדת הכופרים הללו בלי שום ספק; הוא יילחם עד חורמה ב'משתמטים' אך לא יניד עפעף בנוגע לחוק טל; וכן, ילך להילולות למנהן, ולו רק כי הוא בטוח כי כך מרצים את האלוקים אותו הפך לאליל פאגאני, תודות לכמה יהודונים אינטרסנטים שהחליטו, ברבות השנים, שהמיסטיקה היא העיקר ולא השכל הישר.

      • לא דיברתי על "המתקראים חילונים". דיברתי על חילונים אמיתיים. "אנשים כמוני", אמרתי. וגם "רוסים חילונים", שזה אנשים שהחילונות שלהם קצת יותר מבוססת מהדרעק "המתקרא חילוני" אליו אתה מתכוון.

        • צרי

          הכרתי רוסים חילונים שנפלו לאעלק-חילוניות.

          חילונים אמיתיים.. לו ירבו ויהוו כח כלשהו כנגד האורתו'..

  • צרי

    כמה הערות:

    א. הדלק החב"דניקי הוא לאו דווקא וודקה; הוא אמור להיות שנאפס ממה שזכור לי. אבל 4 ליטר זו הגזמה פרועה – זו כמות שמספיקה בקושי לפתיחת התפילה שלהם. מה שמזכיר לי – שמעתי באוזן מרב המקושר לפלג הלובביצ'יאני (אך עוד לא מצאתי הוכחת הדפוס, עדיין) שבשביל תפילה, חייבים, אבל חייבים, לדפוק כמה צ'ייסרים. אני יודע שבסיפורי הבעש"ט של פנחס שדה מצאתי סיפור שהבעש"ט הצליח לגרש איזו רוח רעה או שקר כלשהו אחר דרך כוס של יי"ש.
    מוזר שלפי ההלכה, כמעט שום פעולה שמקושרת לקדושה או לתפילה או לעבודה או כל דבר אחר – טמאה בתכלית אם היא נעשית כשהבנאדם בבאז.
    יחד עם זאת, שהאורתו' תסתור את ההלכה בשביל לכפות דוגמות? האמנם כי יסופר?..

    ב. הי הי, המדרש המפורסם עם השלושה שמדברים על טובת או רעת רומא כאן טיפה נלקח למקום שהוא לא מחוייב להגיע אליו בלי מעט דמגוגיה. וכי רומא משמעותה קידמה נטו? לא קצת יותר מדי מאה ה-19?
    ממה שידוע לי, אמנם, אכן זו הייתה אשמתם של היהודים שהרומאים נכנסו לתמונה והייתה עוד יותר אשמתם שהרומאים התחילו להכנס ביהודים; אמת. אבל התנגדות של עם לנוגשו היא לגיטימית – ולקרוא לזה "התנגדות לקידמה" נשמע לי כמו איזה קולוניאליסט שמזמר לו את "משא האדם הלבן" לקיפלינג.

    ג. והכי חשוב –
    מ ת י ה ח י ל ו נ י ם י ב י נ ו ש ע ו ד ר ג ע ו ה ם ב י ן ה פ ט י ש ל ס ד ן ?
    בגלל הכפייה האורתו' יש גם חרדים שמוצצים את השד של המדינה עד תום ולא עושים, ש ו ם , ד ב ר , למענה; ומצד שני יש הסדרניקים שיקשיבו כמו פתי לרב הפסיכי שלהם, וקוד כחול עוד יתגלם מול העיניים שלנו – והכל, הכל, בגלל הכפייה האורת' והמחסור בביצים של הציבור החילוני, שבין אם ירצה או לא, כל עוד הוא לא עושה משהו, ולו בקטנה – הוא משתף עמם פעולה בשקט, ומביא על עצמו את הרעה הזו.

    וזייהו. נדמה לי.

  • אודה – ליה

    אני לא מבינה. הפוסט שם את האצבע על דברים נכונים – אז בשביל מה אתה הולך ומעקם ציטוטים מהתלמוד, מביא דברים של חיילות שממציאות שמות של פרחים, עצים ואתרים כשהן מלמדות "ידיעת הארץ" ובאופן כללי לא בודק מידע?

  • ג

    יוסי, לא קשור אבל רציתי לשאול,
    מה דעתך על עניין טיפולי השיניים וליצמן?
    זה רק אני, שנראה לי שהטיפול העיקרי שרוב הילדים צריכים זה צחצוח שיניים קפדני בבוקר ובערב?
    והקהילייה של ליצמן זקוקה לכזה טיפול שיניים נרחב כי היא מתנהלת בהזנחה דנטלית קיצונית?

    • זו שטות – כל הילדים נזקקים לטיפולי שיניים דנטליים ואורתודנטים (ר"ל) בשלב מסויים.

      הנקודה המגזרית של ליצמן היא כנראה שהציבור שלו מהווה חלק נכבד מן העניים שלא יכולים להרשות לעצמם טיפולי שיניים לילדים (שדה שלא קיים לו ביטוח ממלכתי). אין ספק שחרדים ירוויחו מזה הרבה, אבל גם משפחות מעמד-בינוני רגילות כורעות תחת נטל כזה. מתוך שלא-לשמה בא לשמה, ליצמן מסדר לציבור שלו אבל עוזר גם לציבור הכללי.

    • שונרא

      ג', אתה טועה מאוד לגבי טיפולי שיניים לילדים.
      גם צחצוח שיניים קפדני לגמרי לא יכול לנטיות לעששת – מה שמקרין על התפתחות השיניים בעתיד.

      וזה במקרים הרגילים.

      יש גם מקרים מסובכים יותר, ויש שיניים שצומחות על העוקם פשוט בגלל הגנטיקה, ויש תאונות בהן שוברים שן (אופס! נפלת על בלטה!) – שיניים בריאות הן חלק מגוף בריא. מדינה תרבותית תטפל גם באספקט הזה של הבריאות.