החברים של ג'ורג'

28 באפריל 2010

מכותרים בזירה

חבר הכנסת יריב לוין (ליכוד) – תודו שלא ידעתם שיש כזה – הודיע היום בקול תרועה שהוא יערוך "בהקדם האפשרי" דיון בוועדת הכנסת, שבעוונותינו הוא היו"ר שלה, דיון שמטרתו לשלול את חסינותם של חברי הכנסת הערבים.

הנושא עלה לדיון לאחר שחבר הכנסת מיכאל בן ארי (אנשי כהנא) מצא שחוק החסינות מאפשר בעצם לכל חבר כנסת לדון בשלילת זכויותיו של כל חבר כנסת אחר, ו"מדובר בהזדמנות היסטורית לשלול אחת ולתמיד את החסינות והזכויות של חברי הכנסת שונאי ישראל המבזים את המדינה".

העילה היא נסיעתם של כמה מחברי הכנסת הערבים ללוב. האמת, היה די מביך. איכשהו, בכל פעם שמוחמד ברכה נפגש עם איזה דיקטטור, הוא מצליח להזכיר לי תוך זמן קצר מדוע איבדתי את כל ההערכה שלי כלפיו בפעם הקודמת שעשה את זה. והפעם היה מדובר בקדאפי, שמעבר להיותו דיקטטור הוא סוג האדם שבשבילו הומצא הביטוי המנומס "אישיות צבעונית", ביטוי שחוסך את הצורך לומר שהאדם שאיתו זה עתה נפגשת דפוק יותר מחבית של זיתים סוריים.

אבל, בניגוד לדמגוגיה הקבועה של בן ארי, לא מדובר בבגידה. כפי שאמר יפה יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, "השימוש במונח "בוגדים" כלפי חברי כנסת אשר מעולם לא נחקרו, לא הועמדו לדין, ובוודאי לא הורשעו בבגידה או בעבירה דומה, אינו במקומו". ח"כ אחמד טיבי כינה את הדיון "דיון הזוי ומטורף שמתאים לאווירת העליהום המתפרצת כל פעם מחדש".

וטיבי לא מגזים. כרכורי המה יפית של הח"כים הערבים מול קדאפי היו מחזה לא סימפטי, אבל הוא היה חוקי לגמרי. כפי שטרח לציין ריבלין – וכפי שאף אחד לא שם לב – לוב איננה מדינת אויב ואיננה נמצאת במצב מלחמה עם ישראל. בעבר, כאשר היה דיון בהסרת חסינותו של ח"כ, הוא היה מתבצע לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהיה מסביר על שום מה ולמה הוא רוצה להעמיד את הח"כ לדין. הפעם, לא היתה אפילו חקירה – כי לא היה על מה. לא בוצעה שום עבירה.

וגם אם היתה מבוצעת עבירה, סביר מאד שהיא היתה נכנסת תחת הגנת החסינות המהותית של חבר הכנסת, זו שאיננה ניתנת להסרה. חברי כנסת ישראלים נפגשו עם נציגי אש"ף בימים שהדבר היה אסור בחוק, והם לא הועמדו לדין משום שבדיוק לשם כך – עשיית מעשים שהממשלה אינה רוצה בהם ושהם סבורים שיש בהם עניין ציבורי – היא ניתנה להם.

אבל אפשר להניח מראש מה יהיו תוצאות הדיון בוועדת הכנסת. היום כבר מיהר אחד המיותרים שבחברי הכנסת, כרמל שאמה (ליכוד) לשלוח סדרנים כדי להוריד את טיבי מהדוכן. הנוכחות הערבית בכנסת היתה עלה התאנה העיקרי של ישראל בנסיונה להוכיח שאיננה מדינה גזענית; אבל אפילו ממשלתו השניה של רבין לא העזה להכניס אותם לקואליציה, שלא לדבר על הממשלה. היהודים הגאים לא היו אוהבים את זה. מאז השבר בימיו של אהוד ברק – שהחל עוד קודם לטבח אוקטובר – המצב רק התדרדר.

כן, ברכה ובעיקר בשארה תרמו הרבה לכך, אבל מתקבל הרושם שישראל היהודית כבר החליטה שהיא רוצה מלחמת אזרחים עם אזרחיה הערביים, ושהיא תדחוק אותם עוד ועוד עד שזו תפרוץ. אחר כך, כמובן, יפרצו היהודים הגאים – אלה שסבורים שלא די היה בטיהורים האתניים של 48' ו-67', אלה שבסקר אחרי סקר אומרים כי לא יהיו מוכנים לגור ליד ערבים, אלה המתגוררים ברובם על אדמות פלסטיניות גזולות – ביללות "אמרנו לכם".

(יוסי גורביץ)

24 Comments

  1. הפיסקה האחרונה – מלים כדורבנות.

    התגובה שלך by גיל — 28 באפריל 2010 @ 19:24

  2. לא מכיר את פרטי הביקור בלוב. ייתכן בהחלט שיש צידוק לביקור (לוב היא לא רק קדאפי, ומשלחת שמגיעה לשם לא יכולה לסרב לבקשה להיפגש עמו).
    נכון לגמרי גם שקדאפי הוא דיקטטור (וגרוטסקי לעתים תכופות).

    הבעיה היא שיוסי גורביץ לא מצהיר שהוא איבד את כל הסימפטיה למישהו ממנהיגינו (היהודים) לאחר שהם נפגשים עם אחד ממנהיגי העולם הנאור/המעצמתי שיש להם הרבה יותר דם על הידיים מקדאפי.

    זה לא שמר גורביץ צלף כאן בציפי לבני, נניח, על עצם פגישתה עם טוני בלייר, או בביבי על פגישתו עם פוטין.

    האם הפער הזה הוא סוג של עמישראליות?

    התגובה שלך by עופר — 29 באפריל 2010 @ 4:55

  3. אני לא קונה את הטענה שלטוני בלייר יש יותר דם על הידיים מאשר לקדאפי. מביבי אני לא מצפה לכלום, וגם לא הייתי מגנה סתם פגישה עם קדאפי או פוטין מצד חברי הכנסת הערבים – הבעיה היא שהפגישה הזו לוותה בהתרפסויות נוסח "שמש העמים" כלפי קדאפי.

    התגובה שלך by ygurvitz — 29 באפריל 2010 @ 5:55

  4. אז לפחות לגבי פוטין אתה מסכים? ואולי נתפשר על כך שטוני בלייר חשוד בפשעי מלחמה, בלי להשוות לאחרים? ומה לגבי ג'ורג' בוש או לי פנג (הרוצח מכיכר טינאנמן), שהתקבל כאן לפני כמה שנים בכבוד רב ? (גם ע"י פוליטיקאים מהצד השמאלי יותר)

    מכל מקום, בפגישות עם האישים הללו, פוליטיקאים ישראלים משמיעים דברי נימוסין או חלקות שיכולים לצרום את האוזן עד מאד. רק אם האוזן קשובה לכל עבר…

    אבל אם הביקורת שלך על ח"כ ברכה נובעת מציפיות גבוהות שאין לך מהאישים האחרים, זה סוג של נחמה.

    התגובה שלך by עופר — 29 באפריל 2010 @ 10:03

  5. שאני אבין, אני כותב פוסט כדי להגן על חברי הכנסת הערבים ואתה בכוח מנסה להוציא אותי גזען? את דעתי על ג'ורג' בוש (פושע מלחמה, לשלוח להאג) כבר כתבתי כאן ובכל מיני מקומות אחרים. הרעיון שאני תומך באיזשהו אופן ברודנות הסינית הוא מגוחך ולא ראוי לתגובה. וכן, אם ישראל הרשמית תלחך את פנכתו של הדיקטטור הסיני התורן כמו שחברי הכנסת הערבים ליחכו את זו של קדאפי, יהיה לי מה לומר.

    התגובה שלך by ygurvitz — 29 באפריל 2010 @ 11:20

  6. והנה יש מי שאמר את זה יותר טוב:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1166177.html

    כמובן, זכותם של חברי הכנסת הערבים להתרפס בפני שליט זר לא נופלת מזכותם של ח"כים יהודים לעשות זאת.

    התגובה שלך by ygurvitz — 29 באפריל 2010 @ 6:03

  7. אינני זוכר מי אמר את זה אבל בדיוק בשביל דברים כאלה נוצרה החסינות בכנסת. חסינות זו נוצרה עבור פעולות עקרוניות ולא בשביל שחבר כנסת יוכל ליסוע מעבר למהירות החוקית בלי לקבל רפורט או לעסוק בעסקים מפוקפקים בלי לפחד מתביעה. עם כל הגיחוך על ההתרפסות של חברי הכנסת הערבים בפני כל מנהיג הזוי, זכותם להתבזות.

    התגובה שלך by טל — 28 באפריל 2010 @ 19:39

  8. כמו גם זכותו להתבזות של מיכאל בן ארי.

    התגובה שלך by איציק. — 28 באפריל 2010 @ 22:19

  9. הם נפגשו עם קדאפי, כי הוא יו"ר הליגה הערבית הראשון שמוכן להיפגש איתם.
    וגם – לא ממש ברור לי מה אתה רוצה מברכה. קודם כל, לא ראיתי שהוא אמר משהו מיוחד בביקור ×”×–×”. שנית, בכל זאת מדובר על המחוקק ×”×›×™ אפקטיבי (או לפחות, מתחרה על התואר) שיש בכנסת, בתחום הכלכלי-חברתי. ×–×” בטח מצדיק הערכה למרות איזו אמירה דבילית פעם בשלוש שנים.

    נורא יפה שאתה מנסה לשמור על 'איזון', אבל צריך גם קשר לעובדות.

    התגובה שלך by נדב פרץ — 28 באפריל 2010 @ 21:32

  10. אני לא זוכר שגורביץ ביקר אי פעם פוליטיקאי ישראלי גם לא ממרצ שנפגש עם הדיקטטור הירדני או עם חברו המצרי, אבל לערבים יש סטנדרטים אחרים.

    התגובה שלך by ×’'ו — 28 באפריל 2010 @ 22:21

  11. אולי מספיק עם בכוח לא להבין את הנקודה .
    יש הבדל מהותי ומוסרי בין פגישה מתוך אינטרס פוליטי לבין מפגש הזדהות ולקקנות .

    התגובה שלך by אייל — 29 באפריל 2010 @ 10:51

  12. יש לברכה נטייה מגונה להתרפס בפני דיקטטורים. זה דוחה.

    התגובה שלך by ygurvitz — 29 באפריל 2010 @ 5:53

  13. יוסי . מה עם איזה פוסט על הסירוב של החרדים לציית להחלטת בג"ץ לגבי ההפרדה העדתית בעימנואל ?

    התגובה שלך by אייל — 29 באפריל 2010 @ 12:09

  14. שיכלול גם את הכתבה על ההפרדה בין שחורים ללבנים בבאר שבע אתמול היתה כתבה בערוץ 2

    התגובה שלך by א — 29 באפריל 2010 @ 12:20

  15. לגבי הפסקה האחרונה – בשארה אני מבין, אבל מה יש לך נגד ברכה?

    התגובה שלך by יובל — 28 באפריל 2010 @ 21:46

  16. "אפילו ממשלתו השניה של רבין לא העזה להכניס אותם לקואליציה, שלא לדבר על הממשלה" מאז עברו כמה שנים וכמה ממשלות, בממשלתו של ברק מונה סגן שר ערבי, בממשלת שרון מונה שר דרוזי ובממשלת אולמרט מונה שר ערבי. נכון שחברי כנסת מ"מפלגות ערביות" לא מונו לשרים, אבל בהתחשב במיקום הפוליטי שלהם זה לא נראה בעניין גזעני כל כך מובהק, גם חברי כנסת יהודים מ"מפלגות ערביות" לא מונו לשרים, אפילו בזמנים שההנהגה של מק"י היתה יהודית הם לא מונו לשרים.

    התגובה שלך by יואב — 28 באפריל 2010 @ 22:16

  17. […] This post was mentioned on Twitter by ygurvitz, Shai Inbal. Shai Inbal said: [Google Reader Share] ‫מכותרים בזירה‬ http://j.mp/daZk9R […]

    פינגבאק by Tweets that mention מכותרים בזירה » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com — 28 באפריל 2010 @ 23:34

  18. חשוב לזכור שאחרי הכל, גם חברי הכנסת מהמפלגות הלא ציוניות והערביות הם פוליטיקאים (למרות שדב חנין כמעט מצליח לשכנע אותי אחרת)

    התגובה שלך by טלד — 28 באפריל 2010 @ 23:39

  19. אנא העלה את עצמך לפייס וכך תוכל לתת לי קישור לכתבות שלך בכל פעם שתעלה אחת , החומר מעניין.
    אם תרצה עזרה
    Sivan Sart

    התגובה שלך by Sivan Sart — 29 באפריל 2010 @ 7:34

  20. או שתשתמשי ב-RSS…

    התגובה שלך by MuyaMan — 29 באפריל 2010 @ 7:53

  21. אני לא משתמש בפייסבוק.

    התגובה שלך by ygurvitz — 29 באפריל 2010 @ 8:11

  22. נדמה לי שאומרים להיפך: אינך מאפשר לפייסבוק להשתמש בך.

    התגובה שלך by שונרא — 29 באפריל 2010 @ 8:19

  23. ניתן ליצור משתמש "פיקטיבי" ששמו יהיה השם של הטור, למשל, וכל התוכן בו יהיה קישורים לטורים האחרונים. אפשר גם לרכז שם טורים מ"אחר" וממקורות אחרים בהם אתה כותב, וכך בכלל תצא תועלת רבה לקוראיך. אי אפשר להימנע מקישור של הפרופיל לשם שלך, אמנם, אבל נראה לי שפרסום באינטרנט הוא לא משהו שאתה סולד ממנו. יש גם שימושים ענייניים בפייסבוק.

    התגובה שלך by איתמר קרביאן — 29 באפריל 2010 @ 9:10

  24. יוסי, ×–×” מאוד משעשע לקרוא את ההתקפה על הפוסט ×”×–×” מהשמאל. ×–×” גם כנראה אינדיקציה שאתה בכיוון הנכון עם גם השמאל ההזוי וגם הימין ההזוי מצליחים להעלב מאותו פוסט 🙂

    התגובה שלך by רוגל — 29 באפריל 2010 @ 20:20

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress