צודקת, צודקת, צודקת, ושוב צודקת. אני אומרת לעצמי: "אל תצדקי יום אחד, הרי בן אדם זה רק בן אדם, מותר לו לטעות פעם, זה טבעי. זה נורמלי. אבל לא! אני קמה בבוקר, ו – הופס! – אני שוב צודקת. ולמחרת אני קמה בבוקר ו-הופס! – אני שוב צודקת. הופס! – וצודקת. הופס! – וצודקת.
חנוך לווין, "מלכת אמבטיה"
בישראל, כתב פעם דורון רוזנבלום – אולי העדין והמדויק שבהיסטוריונים שלנו – שום פרשה לעולם איננה מסתיימת. תמיד היא חוזרת. תמיד יש עוד גילוי, עוד איזה קשיש שמחליט לפתוח פתאום את הפה – או, לחילופין, לרדת אלי קבר עם סודו, מה שיגרור מיד כותרת בהתאם. הכל כאן דה ז'וו. חלק מהתופעות הן עונתיות: ויכוחים על קרבות גבעת התחמושת יופיעו בתקשורת ביוני, וקרבות אגו-באגו על אירועי החווה הסינית – באוקטובר. אחרות הן פרשיות נודדות: עסק הביש, והפרשה, והטראומה של הדחת בן גוריון – שאין לדעת מתי יגיחו, כקרוסלה בלתי נלאית, שהילידים הצעירים, שאיבדו מזמן את כוח הקריאה, מביטים בה בתערובת של תמיהה והלם.
ובימים אלה ממש, מסתבר, אנחנו חווים מחדש את תקופת "מלכת אמבטיה": הפרץ הפטריוטי המשתפך, הצדקני, שרואה בכל ביקורת איום ובכל מחאה סכין בגב האומה. אספסוף לאומני, מותסס הממשלה והתקשורת, התפרע בחדווה בהצגות "מלכת אמבטיה", ותיאטרון הקאמרי – שהממשלה איימה להפסיק לתקצבו – הסיר אותה אחרי 19 הצגות בלבד. המקבילה הנוכחית היא התפרצויות ארס פסיכוטיות כמעט בטוקבקים – לטוב ולרע, בעיקר לרע, הם הופכים למדד דעת קהל – כנגד תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". לא ראיתי, אבל אומרים שהיא מעיזה לשים ללעג את הקונסנסוס המנופח. וזה לא נעצר שם.
* * * * *
מישהו הלך ורשם על אחד מקירות אוניברסיטת תל אביב, מעוז הליברליות הישראלית – כל זמן, כמובן, שלא מדובר בעובדי הקבלן שלה – פרודיה על אחת מסיסמאות הבחירות של אהוד ברק: "לא סחבק, רוצח".
נו. חנוך לוין הוא כבר לא יהיה. אבל זה ביטוי סופר לגיטימי כלפי אדם שאחראי למותם של מאות ילדים בתוך שלושה שבועות. אלא שהקומיסר המקומי, איזה עבד-כי-ימלוך שמחזיק בתפקיד כלשהו באגודת הסטודנטים הקיקיונית, התנפח כקרפדה, הודיע שמדובר ב"ביטויי שנאה ושטנה" ואפילו "הסתה" (הסתה למה, בעצם?). הקומיסר, חבר בתנועה שמסונפת לתנועת העבודה, הודיע שלא רק שהכתובת תמחק, אלא שהוא והקומראדים האחרים "יפעלו בימים הקרובים באופן נחוש" כדי "לאתר את המרססים ולהעמידם לדין משמעתי". קצת משונה, לא? מתקבל הרושם שהקומיסר גיל גולדנברג רותם את העגלה לפני הסוסים, ומכריז מראש – קודם חקירה ודרישה – שמי שריסס את הכתובת הוא דווקא סטודנט. הקומיסר גולדנברג, כמובן, מקפיד לומר שהוא תומך בחופש הביטוי; כשמישהו בישראל אומר שהוא "תומך" במשהו כעקרון, הוא מקפיד מיד להסביר מדוע הוא מתנגד לו פרטיקולרית.
* * * * *
צבאנו הצודק-תמיד, הצבא המוסרי אפילו יותר מהחמאס, הודיע, בשקט בשקט, שהוא יורה על פלסטינים שמניפים דגלים לבנים. במהלך הפוגרום האחרון – קשה להתייחס לפעולה צבאית חסרת מטרות, שבה נהרגים יותר חיילים מאש ידידותית מאשר מאש אויב כ"לחימה" – התקבלו שורה של תלונות מפלסטינים על כך שגם כאשר הם יוצאים מבתיהם תחת דגל לבן, חיילינו האמיצים קוטלים בהם.
דובר צה"ל לא הכחיש את הידיעה, ומקורות צבאיים אמרו ל"הארץ" ש"מחבלים הסתייעו רבות באוכלוסיה שעברה בין הבתים לצרכי העברת אמל"ח ומודיעין, וכן שהמחבלים עצמם עברו מבית לבית בחסות דגלים לבנים ולאחר מכן ירו מתוך הבתים שאליהם עברו". וזו, כמסתבר, סיבה מספיק טובה לצבא היותר-מוסרי-מהחמאס לירות על אזרחים נושאי דגל לבן.
דובר צה"ל הוסיף, כרוח הטובה עליו, שלחיילים ניתנה "הנחיה חד משמעית" "להמנע מתקיפת צוותים ומתקנים רפואיים", להוציא כמובן "מקרים שבהם ברור כי נעשה בהם שימוש למטרות טרור". כמו, למשל, באותו מקרה שבו היה ברור כשמש לדובר צה"ל שאלונקה היא בעצם רקטת קסאם.
והאספסוף מריע לגיבורים היורים בילדים.
* * * * *
בדיונים בבלוג הזה אמר מישהו מתומכי הפוגרום, שהוא מוכן להרוג גם 500 אזרחים פלסטינים כדי להמנע ממותו של חייל ישראלי אחד. זו גם התפיסה הנפוצה בקרב האספסוף: ימותו כמה שימותו מהם ובלבד שלא תיפול שערה מראשו של אחד ה"ילדים", ועל כן רצוי ומומלץ להשתמש בירי חסר הבחנה. אלה אותם אנשים עצמם שאומרים לנו שאין בעצם שום הבדל בין אזרחים ולוחמים, ושגם חיילים "חסרי אונים" כנגד התקפה אווירית, ולכן על ההבדלה היסודית הזו בחוק הבינלאומי להתבטל.
הבה ננסה דוגמא אחרת. נניח ששגריר ארה"ב שהגיע לרצועת עזה כדי לתווך נחטף על ידי חמושים. זו לא דוגמא תלושה: שיירה של השגרירות האמריקנית הותקפה בעזה לפני מספר שנים. נניח שהחוטפים מחזיקים את השגריר בבית הסמוך לגבול הישראלי, וממנו הם ממטירים שלל אמל"ח לא מדויקים לעבר הילדים המסכנים בחאקי, המוסריים יותר מהחמאס, שנמצאים לא רחוק.
האם האנשים שהביעו זלזול כה רב בחייהם של אזרחים יסכימו להעלות גם את שגריר ארה"ב השמיימה, ועמו את היחסים בין ישראל לארה"ב, באיזה פגז לא מדויק – או שהפעם, לשם שינוי, הם יחשבו שאולי רצוי שצה"ל ישתמש בכלי עדין יותר? צלף, נניח? חוליית קומנדו?
אם התשובה של חבר-האספסוף היא שיש מקרים שבהם עדיף שחיילים יספגו אש ולא ישיבו אש ארטילרית לעבר מטרה עדינה, אז עמדתם במהלך הפוגרום הופכת אותם לתומכים מן השורה ברצח ילדים, ואנחנו פשוט מתווכחים על המחיר. אם הם חושבים שגם תרחיש כזה מצריך תגובה בקוטר 155 מ"מ, אולי כדאי שיוציאו את עצמם מהדיון הציבורי.
* * * * *
החמאס, באופן בלתי מפתיע, השתמש בתושבי הרצועה כמגנים אנושיים, ורצה שצה"ל יירה עליהם. צה"ל, באופן מפתיע מעט יותר, עשה בדיוק מה שהחמאס רצה.
* * * * *
רצוי שבמלחמה הבאה, שוב נצא לטבוח באזרחים שלצידם יהיו מיליציות חמושות-למחצה בלבד. אחרי הכל, לא בטוח שנעמוד במאבק מול אויב שאשכרה יודע להשיב אש מדויקת. זה מה שקורה כשהצבא שלך מתמחה בהריגת אזרחים: הוא מתמחה בהריגת אזרחים, לא לוחמים. עם זאת, מתקבל הרושם שהמחיר עבור צבא שיודע להרוג אזרחים – מחצית מכל שקל במיסים, עבדות לשלוש שנים לחלק ניכר מהמשק – גבוה משהו.
* * * * *
ירון עולמי הוא איש מילואים שהיה עם כוחות צה"ל בעזה, וגם תיעד במצלמת וידאו את מה שהתרחש שם. עולמי מסר את הסרט שלו לערוץ 2, לאחר שיצא מהרצועה. ערוץ 2 שידר את הסרט. המשטרה הצבאית הגיעה לביתו של המילואימניק ועצרה אותו. הוא נשפט ל-21 יום על תיעוד חוויותיו. הוא לא שידר בזמן אמת, הוא לא סיכן אף אחד, והטוקבקים קוראים לו מרגל ובוגד, ודורשים להעמיד לדין, לא ברור על מה, גם את ערוץ 2. אנחנו לא רוצים לדעת מה קורה שם. עצם הידיעה היא כמעט בגידה.
* * * * *
צביקה בשור פשוט לא הצליח להבין איך זה, שלמרות שאפשר היה לקבל ברשת את כל המידע שדוברי צה"ל השונים בתקשורת הסתירו, המוני בית ישראל החליטו לא לעשות את זה.
השאלה הזו, במחילה, לא חכמה במיוחד. הנחת היסוד הסמויה שלה היא משיחיות-רשת ישנה, התפיסה שהרשת תשחרר את כולנו, תהפוך את כולנו לאזרחי העולם, וברגע שאחמד מעזה ידבר עם דורית משדרות, הם יבינו זה את זה והכל יסתדר.
המציאות מראה שבדרך כלל זה עובד להיפך: הכרות עם האחר הנמצא בסכסוך מחריפה את הסכסוך. יתר על כן, הרשת לא יוצרת עולם אחד: היא יוצרת מיליוני מונאדות. כל אחד יכול לברוא לעצמו, באמצעות בחירה מושכלת של צריכת מידע, בועה שאליה לעולם לא יחדור מידע שיפריע את שלוות נפשו. מיליוני אמריקנים עשו בדיוק את זה במהלך ממשל בוש; מיליוני ישראלים עשו את זה במלחמה האחרונה. וגם בזו שלפניה. וגם בזו שלפניה. אני ממליץ לצביקה לקרוא גם אתרים שמרניים ואת אנשי הימין הקיצוני. זה בריא נפשית: טוב לדעת שיש עולם מחוץ לבועת האר.אס.אס. שלך.
* * * * *
אביגדור ליברמן קרא השבוע לעבר חבר כנסת אחר "נטפל בך כמו שטיפלנו בחמאס". אביגדור ליברמן אמר השבוע, לאחר שבג"צ יירט את החלטת ועדת הבחירות לפסילת המפלגות הערביות, ש"העליון נתן רשיון לערבים להרוג את ישראל". כך. כך ממש. והאדמה לא זעה. התרגלנו. אחרי הכל, מדובר במי שהמליץ על שימוש בנשק גרעיני כנגד רצועת עזה, ומי שהמליץ להפציץ את סכר אסואן במצרים, מדינה עמה יש לנו חוזה שלום, הפצצה שתביא למאות אלפי הרוגים. כן, הוא גם המליץ להפציץ את טהראן, אבל זה כבר לגמרי בקונסנסוס.
התרגלנו. הגדרת בית המשפט, שעומד על משמר החוק, כמי שמניח להשמיד את ישראל, עברה ללא מחאה. מרצ הודיעה שלא תשב עם ליברמן בממשלה אחת, אבל זה בסדר – מרצ לא תשב בשום ממשלה בקרוב. קדימה לא אמרה מילה. העבודה לא אמרה מילה. שתי מפלגות, רצוי לציין, ששיתפו פעולה בתרגיל ציני – כפי שהן מודות כעת – שהיה מיועד לקרב אותם קצת לליברמן בדעת הקהל, ושסמך על כך שבית המשפט יוציא עבורן את הערמונים מהאש, ויכווה עוד קצת. והשוטים אוהבים את הכוח, מאמינים ועוזרים לו לצמוח.
* * * * *
יש בישראל, כמסתבר, אנשים חשובים יותר מילדים יהודים פצועים, ואפילו יותר מחיילינו המוסריים-יותר-מהחמאס. המדובר, כמובן, ביורדי הדומה שקבריהם נמצאים מתחת לבית החולים ברזילי, ובעצם נוכחותם מונעים את בנייתו של חדר מינוי ממוגן. כי בישראל למוות תמיד יש ממשלה, וכבוד המתים תמיד דוחה את זכויותיהם של החיים.
* * * * *
"מלכת אמבטיה" נכתב במהלך מלחמת ההתשה, כשהזיית הנצחון של מלחמת ששת הימים החלה להתפוגג, והישראלים התחילו להבין שלאימפריה שלהם יש מחיר. ההיסטריה הציבורית באה בשיאה של מלחמה שגבתה 721 הרוגים. ההיסטריה הנוכחית נובעת מאובדנה של כיתת חיילים, שרוב אנשיה מתו מידי חבריהם. כמה התקדמנו מאז.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות