החברים של ג'ורג'

שתיקת הרבנים

נתחיל במילה טובה לרועי שרון, שפרסום הכתבה שלו – על הספר החדש להלכות הריגת גוי – מוכיח שהוא עיתונאי ולא תועמלן, כמקובל במחנה שלו. תועמלן היה קובר את הכתבה הזו, לא הופך אותה לכותרת ראשית.

שני רבנים מישיבה ביצהר, יצחק שפירא ויוסי אליצור כתבו ספר, "תורת המלך", שמסביר את הלכות הריגת לא-יהודים. בהתחלה, כמקובל, מגיעה הקריצה בדבר "חשש איבה" ו"חילול השם", ואחרי הכסת"ח הנדרש הם מגיעים לתכלע'ס – מתי מותר לרצוח לא-יהודים.

לשני האנשים האלה יש, כמו שאומרים, עבר. בהנחה שאין שני יוסי אליצור ביצהר, האחרון התייחס לרוצח אשר וייזגן כמי שבמעשיו "הסיר את החרפה מעל עם ישראל"; שפירא נחשב לאחד הרבנים המקובלים על נוער הגבעות ואחד מאלו שאחראים לפעולות התגמול של המתנחבלים, המכונות "מדיניות תג מחיר". הוא אף התיר לחלל את השבת כדי לבצע פעולת תגמול שכזו. שלא במפתיע, שפירא הוא חב"דניק ומחסידיו של מי שהוא אולי הרב המסוכן ביותר בישראל, יצחק גינצבורג. לפני יותר מעשור הוגש כתב אישום כנגד יצחק שפירא כלשהו מיצהר באשמת תקיפת שוטרים ופריצה לבית ספר פלסטיני, במהלכה קרע דגל פלסטין. בהחלט יתכן שמדובר באותה הבהמה. גם רשימת האנשים שכתבו "הסכמות" לספר – גינצבורג הנזכר לעיל, דב ליאור, יעקב יוסף – לא צריכה להפתיע אף אחד.

מכתבתו של שרון עולה שמדובר בספר מושקע בן 230 עמודים. יש שם כמה פנינים. החביבה עלי היא זו שנחבאת אל הצד: "כן נחשב רודף מי שמחליש בדיבור וכדומה את המלכות שלנו". ראוי, ראשית כל, להתייחס לכך ששפירא ואליצור מדברים במפורש ובלא רתיעה על "מלכות", ושנית לכך שבעצם הם הוציאו דין רודף פחות או יותר על כל מתנגדיהם הפוליטיים, יהודים בכלל זה. זה לא צריך להפתיע אותנו, כי זה בדיוק מה שעשה ישראל רוזן לפני יותר משנה, ועד כמה שידיעתי מגעת, הוא לא הועמד לדין. החלק הזה של חומת הברזל של המציאות, שאמורה למנוע מגדר "דרכי שלום" מלקרוס התמוטט לגמרי.

הלאה. תועמלני חובשי הכיפות מיהרו לטעון שספרם של שפירא ואליצור דן בכלל בדיני מלחמה ומה אתם רוצים ובמלחמה כמו במלחמה. זה רחוק מלהיות מדויק: הם הופכים את כל אזרחי האויב למטרה – "כל אזרח במלכות שנגדנו שמעודד את הלוחמים או מביע קורת רוח ממעשיהם, נחשב רודף והריגתו מותרת". שפירא ואליצור אף קוראים לרצח ילדים מכוון: "יש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים…. גם תינוקות שאינם עוברים על שבע מצוות יש שיקול להורגם בגלל הסכנה העתידית שתיגרם אם הם מוחזקים לגדול להיות רשעים כמו הוריהם." אלה לא חוקי מלחמה, אלא אם מדובר בספר התקנות של האס.אס.

אה, כן, "שבע המצוות": נקודת התורפה של מגלגלי העיניים חובשי הכיפות. "כאשר אנו ניגשים לגוי שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות, אין שום איסור בדבר," כותבים השניים. לא מצב מלחמה ולא נעליים, סתם קנאות. ואחת משבע המצוות היא פרצה נהדרת: היא אוסרת על עבודה זרה. בינגו. שפירא ואליצור נתנו היתר לרצוח את רוב אוכלוסיית העולם.

טענה נוספת של מגלגלי העיניים היא שהספר לא מזכיר במילה ערבים או פלסטינים. זו, למעשה, נקודת נגד: היא מעידה על שנאת המין האנושי של היהדות ההלכתית, שאיננה תלויה באיבה ספציפית. די בכך שאדם איננו יהודי, או איננו משועבד ליהודים, כדי להתיר את דמו. ההלכה, כידוע, איננה עונשת הריגת לא יהודים בידי יהודים.

נו. זה לא היה מפתיע במיוחד. אבל רגע, מה הצליל הזה שאני לא שומע? אה, כמובן: מחאתם של "הרבנים המתונים". שלמה אבינר נקט בהתחמקות המקובלת של "אין דבר כזה, שדמו של גוי הוא הפקר ומותר לשפוך אותו סתם" – אותה טקטיקה של אימאמים שאומרים שהאיסלם אוסר על פגיעה בחפים מפשע, תוך גיחוך מובלע והנחה שבני שיחם הבורים לא יודעים שבעת ג'יהאד אין חפים מפשע או ששפירא ואליצור לא דיברו על רצח "סתם" אלא מתוך קנאות לקיום "שבע המצוות". הכתב הממוצע אפילו לא ידע מה זה. מן הראוי לציין שבין אבינר ואליצור קיים סכסוך ישן, שאבינר לא טרח להזכיר. אליקים לבנון לא טורח לעשות אפילו את זה ופשוט לא ברור לו אם היה חכם לפרסם את הספר דווקא עכשיו. הוא גם מגלגל את האשמה לפתחו של זאב שטרנהל דווקא, שאחד מהמחנה של לבנון ניסה, כזכור, לחסל. והחוצפא תשגא.

חיים נבון אומר שהוא לא קרא את הספר, ועל כן לא יוכל להתייחס אליו, וחוזר על ההתחמקות של אבינר בדבר "חפים מפשע". אורי אורבך מצא התחמקות אחרת: "אני מציע לרבנים כותבי הספר, שבמקום להתעמק בהיתרים להרוג גויים/ערבים, יתחילו לחשוב איך לחיות עם יהודים." הרב שרלו, שבדרך כלל זמין מול כל מיקרופון רענן, נעלם לאיזה בונקר. כנראה ששאר רבני צה"ר נמצאים שם איתו. אבל על מידת ההומניזם של שרלו כבר עמדנו.

כששפירא הורה לחלל שבת קמה זעקה קשה בקרב הרבנים. כשהוא מתיר את דמם של ילדים ושל יריבים פוליטיים, דממה. אלה האנשים, זה טיבם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

37 תגובות על ”שתיקת הרבנים“

  1. שונרא הגיב:

    מה שאני מנסה לגלות (ולא לגמרי מצליחה) זה אם הארגונים של הקסנופובים האלה מקבלים תרומות פתורות ממס על פי סעיף 501(3)C של תקנות מס ההכנסה האמריקאיות, ואם כן, אם יש בכך בעיה חוקית או אם כל אמירה כזו מכוסה בהוראות החוק.

    ראה כאן:
    http://www.irs.gov/charities/charitable/article/0,,id=96099,00.html

  2. שונרא הגיב:

    שכחתי להוסיף את הלינק לדף התרומות של גינזבורג:
    http://www.inner.org/about/donate.php

  3. מה? לא הבנתי. אם אבינר אומר ש-"אין דבר כזה, שדמו של גוי הוא הפקר ומותר לשפוך אותו סתם" זה נשמע כאילו הוא אומר שאין דבר כזה, שדמו של גוי הוא הפקר. אילו אותיות קטנות אני מפספס? ה"סתם" צופן בחובו דברים כמו "אם הגוי מאמין באל אחר אפשר אז זה כבר לא סתם"?

    • ה-"סתם" פה הוא בעייתי מאוד. בעצם, מה שהמשפט הזה אומר, הוא שדמו של גוי איננו הפקר בלי סיבה הלכתית מספקת. תסכים איתי, ודאי, שזו ביקורת משונה למדי על ספר שכל מטרתו הוא לתת סיבות הלכתיות כאלה.

    • ygurvitz הגיב:

      בדיוק. ה"סתם" הוא מילת המפתח כאן.אם להיות הוגנים לאבינר, סביר שהוא גם חושב שלא כל שמנדריק משועמם יכול לרדת לקסבה עם אמ-16 ולירות באנשים ש"לא שומרים על שבע מצוות בני נוח", ושצריך בית דין בשביל זה – אמנם בית דין שלא מחויב לשמוע את הצד של הנאשם, אבל בית דין.

    • mosh הגיב:

      תגיד, לא מבאס אותך להיות משויך/מקושר לקבוצה דתית/לאומית/דתית-לאומית, שמגדירה את עצמה כשונה באופן מהותי משאר האנושות?
      העובדה שבכלל צריך, שרב יגיד אם "מותר" או "אסור" להרוג "גוי" – "אין דבר כזה ש…", כזה ניסוח מפותל ועוקפני; כאילו שזוגתך תשאל אותך איפה היית בלילה, ואתה במקום לומר: "עם חברים במועדון" אתה תגיד "אין דבר כזה שפגשתי מישהי ונכנסתי איתה לשירותים…" – מה זוגתך תחשוב? שאתה אוהב רק אותה?

      • מני זהבי הגיב:

        אני לא חושב שההשוואה לזוגתו של מישהו היא טובה. עבור רוב האנשים שאני מכיר, ושמגדירים את עצמם כיהודים חילונים, היחס לדת היהודית משול ליחס כלפי איזו סבתא נודניקית. החטטנות שלה עשויה להיות בלתי-נעימה לעתים קרובות, ומדי פעם כדאי להתחמק מלפגוש אותה, אבל בסך הכל, חבל לנתק אתה את היחסים, בגלל זכרונות ילדות וכל מיני כאלה.

  4. החגב עומד יציב הגיב:

    סליחה על השאלה הלא קשורה אבל מה זה החרטא הזה?http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%95
    %D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A8

    • א.ה. הגיב:

      מעניין. כתוב שם שהרב הרב עידו אלבה הורשע ונדון למאסר בשל מאמרו "בירור הלכות הריגת גוי".

      אז מסתבר שיש תקדים להעמדה לדין על דברים שכאלה.

      • ygurvitz הגיב:

        אכן יש. אבל לא נראה שהוא יופעל שוב. חלפו 15 שנה. פסק הדין במקרה של אלבה היה בעייתי – חוק הגזענות הישראלי מתיר במפורש גזענות על רקע דתי.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הקוד האתי של צה"ל, עכשיו במהדורה רשמית ומלאה! קבל את זה גולדסטון!!

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מעניין אותי אילו מהרציחות/ניסיונות רצח של מר טייטל היו מותרות לפי ספר זה

    • ygurvitz הגיב:

      על פניו, הרצח של שני הפלסטינים, ההתנקשות במשפחה המשיחית מאריאל, וההתנקשות בשטרנהל.

      • יובל הגיב:

        יוסי – האם לפי היהדות המונח "עבודה זרה" כולל גם את הנצרות והאיסלאם (כדתות מונותאיסטיות)?

        • דור הגיב:

          או יהדות רפורמית?

          • mosh הגיב:

            מבחינה תאולוגית, אסלאם זו אמונת ייחוד כשרה ונצרות זו עבודת אלילים מעצם אמונתה בשילוש (והיא גם מלאה פסלים בגירסה הקתולית);
            מבחינה פוליטית – נצרות אוונגלית אמריקאית זו חצר יהודית אורתודוקסית, אסלאם זה עבודה זרה, ויהדות רפורמית זו עבודת שטן

        • אלכס ז. הגיב:

          א. הנצרות מוגדרת כעבודה זרה (משנה תורה, הלכות עבודה זרה פרק ט', ד').

          ב. מעמד האיסלם אינו רלוונטי כי כל הפלשתינאים (לפי המתנחלים) הם בגדר אויב.

          • יובל הגיב:

            א. תודה.

            ב. כן, אני יודע (חלקם יתהדרו ויגדירו את הפלסטינים כעמלק אפילו). ובכל זאת – יש הלכה גורפת ומוסכמת לגבי האסלאם מבחינת "עבודה זרה"?

            לגבי היהדות הרפורמית – הנחתי שמבחינת ההלכה האורתודוקסית אין הבדל בין יהודים רפורמים/קונסרבטיבים לבין סתם חילונים. טעיתי?

            • ygurvitz הגיב:

              אין הבדל הלכתי מובהק בין רפורמים/קונסרבטיבים ובין חילונים; כולם מוגדים "אפיקורסים". ההבחנה היא פנימית יותר: "סתם" חילונים או רפורמים יוגדרו כ"אפיקורסים לתיאבון", כלומר כאלה שלא שומרים מצוות כי אין להם כוח, בעוד שרפורמים וחילונים דעתנים יוגדרו כ"אפיקורסים להכעיס", שאמנם הם ישרים יותר (ובניגוד ל"אפיקורסים לתיאבון" עדותם מתקבלת בבית דין הלכתי), אבל גם צריכים למות יותר.

        • ygurvitz הגיב:

          האיסלם, על פי הרמב"ם, איננו עבודה זרה בעוד הנצרות דווקא כן, וזו העמדה המקובלת על רוב רובם של הפוסקים. אבל היתר לרצח מוסלמים יכול להגיע בשתי צורות: א. טוב שבגויים הרוג, וב. מאחר והם "חשודים על הרציחה", הם גם עוברים על "שבע המצוות".

  7. ש.ב הגיב:

    הויכוח בין אבינר ה"מתון" וה"ממלכתי" לליאור, שפירא, גינזבורג ושאר הפסיכים, כמו שאבינר כתב בעצמו במאמר (אבל עטף, כרגיל, בשכבה עבה של מתק שפתיים) היא קבלת עול מלכות.

    אבינר חושב שמותר, וצריך לפעמים, לרצוח את האנשים הנ"ל, אבל חושב שממשלת ישראל צריכה להחליט על כך ולשלוח את חיילי צה"ל שיעשו זאת בפקודה.

    כשנשאל לגבי גולדשטיין בשו"ת בYNET, אחרי שפתח בזה ש"ברור שהוא קדוש", טען שמה שעשה היה לא בסדר כי הוא עשה זאת על דעת עצמו.

    החלוקה הבסיסית היא: ה"מתונים" חושבים שצריך סמכות יהודית מרכזית כמו סנהדרין בשביל זה, והיות שבעולם שלנו אין סמכות כזאת, לאף אחד אסור להורות על פעולה כזאת.

    ה"לאומיים" חושבים, כמו אבינר, שממשלת ישראל יכולה להורות על רציחות כאלו, כי האחריות צריכה ליפול על הציבור ככלל.

    ה"קיצונים" חושבים שבנוסף לאמור לעיל, יש מצב שגם פרטים יעשו "מעשה פנחס".

    • מני זהבי הגיב:

      נותר רק להבין מה אתה רוצה. סמכות רבנית כלשהי שתבטל רשמית את דיני הריגת "רודפים", כופרים, גויים ושאר מרעין בישין? זה לא עומד לקרות בקרוב, מכל מיני סיבות.
      לכן, לעת עתה, אני בהחלט מעדיף את ה"מתונים". אתה יודע מה? אפילו את החרדים. הדרישות שלהם מתרכזות בעיקר בתחום הכספי.

      • עדו הגיב:

        לא יודע לגבי יוסי, אבל אני רוצה שליבוביץ' יקום לתחיה בדחיפות

      • ש.ב הגיב:

        אני רוצה מזוודה עם מיליון דולר ושלום עולמי (בסדר הזה) בבקשה.

        גם אני מעדיף את "המתונים", אבל אבינר וגינזבורג בתחרות צמודה, מבחינתי, במירוץ ה"מי יותר גרוע". הייתי אומר שאבינר מנצח. אני מעדיף ש"עשבים שוטים" ירצחו חפים מפשע, ולא הממשלה הנבחרת.

  8. מני זהבי הגיב:

    אתה בטוח? אחרי הכל, הממשלה הנבחרת כפופה לכל מיני נורמות, וזובור בינ"ל מסוים בעקבות דו"ח גולדסטון, למשל, עשוי לגרום לממשלתנו להסס הרבה לפני שתורה בפעם הבאה לצה"ל "ללמד את הערבים לקח".
    בעצם, זוהי הבעיה העיקרית של דיני המדינה בדת היהודית: במשך יותר מדי זמן הרבנים היו חופשיים להגג בעניינים האלה ככל העולה על רוחם, בלי שיהיה סיכוי אמיתי שתורתם תמומש והם ייאלצו לקחת אחריות על התוצאות.

  9. ygurvitz הגיב:

    תגובות החשודות בטרוליות נמחקו.

  10. mosh הגיב:

    הטרולים הם יהודים? מעשרת השבטים? יגוירו לחומרא?

  11. ש.ב הגיב:

    אכן. ממש לא בא לי שהרבנים יקבלו את הכוח הפוליטי ויבדקו על חשבוני איך התיאוריה מסתדרת עם המציאות. שימצאו מישהו אחר להתגלח עליו.

    אני מעדיף שהמדינה תרדוף אחרי פסיכים בגבעות מאשר שאני אהפוך לפסיכי גבעות בעצמי, שזה בדיוק מה שיקרה אם אנשים כמו אבינר ינהלו את המדינה.

  12. מני זהבי הגיב:

    תראה, הם כבר משפיעים על איך שהמדינה מתנהלת, ולא מעט.
    מצד שני, רובם מספיק חכמים כדי להבין שימות המשיח טרם הגיעו ופרוייקט "הרוג בערבים כפי יכולתך" יעלה להם ביוקר. אני מניח שכאשר ישראל תפנה את מושבותיה מעבר לקו הירוק (והיא תפנה), ההכרה הזאת תתעצם. בעצם, אולי רק בשביל זה שווה לפנות אותן.

טראקבקים/פינגבקים

  1. Tweets that mention שתיקת הרבנים » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com