החברים של ג'ורג'

סימפטיה לשטן

כוח-העל של ממשלת ישראל הוא להפוך נבלים לקדושים

המשטרה עצרה בסוף השבוע שעבר את עזרא נאווי, שכיכב בסרטון של השתולים מהימין שהוקרן ב”עובדה”, והיא מחזיקה אותו ללא גישה לעורך דין. בית משפט הורה על המשך מעצרו של נאווי לעשרה ימים.

אפשר, בדוחק, להגן על מעצרו של נאווי. אחרי הכל, המשטרה עצרה אותו בנמל התעופה בן גוריון בדרכו החוצה מישראל, לדברי עורכת דינו לאה צמל משום שהוא עבר ימים מחרידים ורווי איומים והחליט שהגיע הזמן לצאת קצת מהמדינה שמעודדת את כל האזרחים לרגל אחרי אחרים. אפשר לטעון – אני לא מאמין בטיעון הזה, אבל אפשר להעלות אותו – שנאווי מתכוון להמלט מישראל ועל כן יש לעצור אותו כדי לא לשבש את החקירה בפרשת קשירת הקשר להסגרת אדם לעינויים. יש, כזכור, שתי סיבות עיקריות למעצר, שהוא סנקציה חמורה של הפרת זכותו של אדם לחירות: מסוכנות, מה שנראה לי שאפילו שונאיו של נאווי יודו שאין פה, וחשש לשיבוש חקירה.

נניח שהחשש לשיבוש חקירה אכן קיים והמעצר אכן מוצדק. כאן עולות שתי שאלות: כמה לעזאזל מסובכת חקירה שבה אדם מוקלט כשהוא אומר שהוא מתכנן להסגיר מישהו? כמה זמן צריך כדי לחקור דבר כזה? יופ? יומיים? כי כשהמשטרה הביאה את נאווי להארכת מעצר, הוא כבר היה יומיים במעצר.

ונניח שצריך להחזיק אותו ליותר מיומיים, למה לעזאזל מונעים ממנו עורך דין? אפילו אם נקבל את הטענה – ושוב, למען הסר ספק, אני דוחה אותה – שיש מדי פעם, במקרים חריגים, צורך למנוע עורך דין מחשוד כדי שהמשטרה תוכל לשבור אותו (והרי אין משמעות אחרת למניעת עורך דין מעצור), איך לעזאזל התיק של נאווי הופך לתיק כזה? מעצר בלי עורך דין הוא מעצר מנהלי לייט. בשנים האחרונות, שבו התופעה הזו התרחבה, הוא היה שמור בדרך כלל לחשודים בטרור עם ניחוח קל של פצצה מתקתקת. המעשה שביצע נאווי, נזכיר, התרחש בדצמבר 2014. נניח עכשיו לשאלה האם ארגון השתולים עד כאן ביצע עבירה של שיבוש חקירה בכך ששמר על הקלטת במשך שנה – הטענה שאירוע מדצמבר 2014 הוא פצצה מתקתקת מרחיבה את הגבולות של המושג הזה, שרחב מדי גם כך, לעבר האבסורד.

[…]

כוחותינו האמיצים חיסלו בשבוע שעבר את נשאת מלחם, שממשלת ישראל טענה שביצע את הפיגוע בדיזינגוף לפני שבועיים. כוחותינו האמיצים טוענים גם שהוא פתח עליהם באש ושמשום כך הם לא טרחו לנסות לקחת אזרח ישראלי בחיים, מה שעד שתצוץ קלטת שמראה אחרת נשמע סביר למדי.

ואז נקטה ממשלת ישראל, בדמותו של הנער לעניינים מלוכלכים של ליברמן, גלעד ארדן, את השטיק הדוחה הרגיל שלה: היא הודיעה שהיא משהה את מסירת גופתו של מלחם לקבורה עד שיובטח לה ש”לא תהיה הסתה בהלוויה.”

התרגיל הזה חוזר על עצמו כבר שנים. ממשלת ישראל – לארדן אין זכויות יוצרים על השטיק הזה, ספק אם היתה לו מחשבה מקורית אי פעם – מנהלת מלחמה כנגד גופות ומתים כבר שנים רבות. מי שזוכר את האינתיפאדה הראשונה, יזכור איך כבר שר הבטחון יצחק רבין נקט במהלך הזה.

לכל אדם יש זכות לקבורה. בהחזקת גופתו של מלחם, ממשלת ישראל אפילו לא יכולה לטעון שהיא משמרת אותה לצרכי מיקוח – וזה אפילו אם נניח שמיקוח כזה בכלל לגיטימי. ממשלת ישראל וגלעד ארדן מנעו במשך חמישה ימים את הבאת גופתו של אזרח ישראלי לקבורה.

אני לא יודע, אבל אם הייתי אזרח פלסטיני ישראלי, והייתי רואה איך מתנהלת הממשלה במקרה הזה, הייתי מתחיל לתהות מה בעצם ההבדל ביני ובין פלסטיני מהגדה, ולמה בעצם אני לא אמור לראות את הממשלה הזו כממשלת כיבוש. אני לא יודע איזו “הסתה” יכלה להיות בלוויית מלחם; ספק אם יש משהו ש”יסית” יותר מאשר ההתנהלות הזו. כל זה, מעבר לנקודה הטריוויאלית שאם אכן ממשלת ישראל חוששת מ”הסתה” בהלוויה הזו, היא יכולה לעקוב אחריה ובמידת הצורך להעמיד אנשים לדין. אבל לא: היא התעקשה לסכל סיכון עתידי ולא ברור על ידי עוול מיידי ומובהק.

[…]

בסוף השבוע, הודיע שר הפנים החדש אריה מכלוף דרעי על כך ש”חתמתי על צו יציאה מהארץ לראאד סלאח מהפלג הצפוני, לסגנו כמאל חטיב ולפעילים נוספים. רוצים ללכלך? תשארו בארץ! בטחון מדינת ישראל חשוב קצת יותר מהזכויות שלכם.”

ציטטתי את ההודעה של דרעי כלשונה משום שהיא מעידה על כמה נקודות. קודם כל, ביקורת על ממשלת ישראל היא היום “ללכלך” על המדינה. זה מהלך כל כך חמור, ששר הפנים – שמחזיק בסמכויות של הפחה הטורקי והנציב העליון הבריטי – מונע מאזרחים ישראלים זכות בסיס של יציאה מהארץ.

שימו לב: דרעי משווה פה בין “לכלוך” ובין פגיעה ב”בטחון מדינת ישראל”, ואז אומר שהבטחון חשוב “קצת יותר” מהזכויות ששלל. כאן אנחנו משלימים את המהלך שהתחיל בן דרור ימיני: הטענה שמילים מסוכנות כמו מעשים, אם לא יותר, ושמותר “בשם הבטחון” לסתום לאנשים את הפה. אני אפילו כבר לא מדבר על ההחלפה בין ממשלת ישראל ומדינת ישראל, שהיא כל כך שגרתית ושקופה עד שכבר לא מבחינים בה. אפשר, ואפילו רצוי, להתנגד לממשלת ישראל ולמדיניותה; אין זו התנגדות ל”מדינת ישראל”, משום שהמתנגד הוא בדרך כלל חלק ממנה.

אגב, אני לא רוצה להרוס לרב אריה את החגיגה, אבל יש משהו כזה שנקרא אינטרנט. אולי שמעת עליו. הוא מאפשר לראאד סלאח להפיץ את תורתו מחוץ לישראל מבלי לצאת ממנה. רק אומר.

[…]

משטרת ישראל ניהלה בשנה האחרונה חקירה מסועפת כנגד האמנית נטלי כהן וקסברג, ואף עצרה אותה פעם אחת. כהן וקסברג נחקרה חמש פעמים במשטרה ובקרוב היא צפויה לעמוד לדין. סעיף האישום: כהן וקסברג חירבנה על דגל ישראל. זו עבירה על החוק.

שוב, כמו במקרה של נאווי וקשירת הקשר לחטיפה, די ברור מלשון החוק שכהן וקסברג ביצעה עבירה. יש סעיף בחוק שאומר שמי שמבזה את הדגל יכול ללכת למאסר. החוק הוא מ-1949. אני אגלה לפרקליטות סוד קטן: עד 1988 יחסים הומוסקסואליים היו אסורים בחוק ולמרות זאת, במשך יותר מ-30 שנה אף אחד לא הועמד לדין על העבירה הזו.

כשהמשטרה רוצה לסגור תיק, יש לה כמה עילות לכך. אחת מהן היא חוסר עניין לציבור. המשמעות שלו איננה, כנהוג לחשוב, שהנושא לא מעניין את הציבור; לעתים קרובות הוא דווקא מעניין אותו מאד. המשמעות שלו היא שאין עניין לציבור בהוצאות ובבלגאן הנלווים להעמדה לדין ולמשפט. אני מתקשה לחשוב על מקרה שהוא בעליל יותר “חוסר עניין לציבור” מאשר הסרטונים של כהן וקסברג. על החקירה המסובכת הזו – כהן וקסברג תיעדה את עצמה בווידאו – ישבו מיטב החוקרים של משטרת ישראל והיא לוותה על יד המשנה לפרקליט המדינה.

[…]

להוציא נטלי כהן וקסברג, שהיא אמנית שבדרך כלל אני מוצא מעצבנת (אם כי “איך הייתם מסתדרים בלי השואה” שלה מאד שווה צפיה) והתואר “נבל” לא הולם אותה, ממשלת ישראל אילצה אותי להתייצב השבוע בצד שלושה נבלים. אני צריך להגן על עזרא נאווי למרות שאני חושב שהמעשה שהוא עשה מנוול. אני צריך להגן על אדם שחשוד בצורה חריפה בשלושה מעשי רצח בתל אביב ושלגמרי יש סיכוי שביצע פיגוע אסטרטגי כדי לדחוף את כולנו למלחמת אזרחים. אני צריך, לעזאזל, להגן על ראאד סלאח, אדם שמאמין בעלילות הדם. ואני צריך להגן על אמנית שמחרבנת על דגלים, כאילו שיש בזה משהו מקורי או מסעיר ב-2016.

למעשה, מדינת ישראל העמידה אותי השבוע במצב שבו היא מעמידה אותי בכל פעם שהיא עוצרת איזה נער גבעות: אני צריך להגן על אנשים שמתועבים בעיני, ושמטרותיהם הן החרבת מה שנשאר מהדמוקרטיה פה.

למה הממשלה עושה את זה? כי דרך קבע, היא מפריזה בשימוש בכוח. היא לא מסתפקת במעצר של נאווי; היא מחזיקה אותו בלי עורך דין. היא לא מסתפקת בהריגתו של מלחם; היא צריכה גם להלחם בגופתו. לא די לה בהליכים שהיא מנהלת נגד ראאד סלאח; היא צריכה למנוע ממנו יציאה מהארץ בתירוץ שהוא “מלכלך” על המדינה. ורבאק ערס, היא משחיתה זמן יקר וכסף ציבורי על תביעה נגד כהן וקסברג. את זה היא עושה אחרי שהיא מענה נערי גבעות ומונעת, גם מהם, עורך דין.

החולשה הגדולה ביותר של ממשלות היא שימוש-יתר בכוח. אויביהן של מדינות חלשים מהן בדרך כלל. הכלי העיקרי שבידיהם הוא לגרום למדינה להגיב בעוצמת-יתר, שתשכנע את המהססים שיש להתייצב נגד הענק השיכור. דווקא במדינה שמקדשת כל כך את “המרכז”, הממשלה עושה מאמצים ניכרים לדחוק יותר ויותר אנשים לקצוות.

והדבר היחיד שנותר להתנחם בו הוא שעם שרים כמו גלעד ארדן, קשה לחשוד בממשלה שיש לה מדיניות מחושבת ומתוכננת.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדי בן חור

    האמת שאתה די אוויל יוצא כאן: מילים שמעודדות מעשים אלימים פסולים בהחלט, ואם יש הטפות ערביות שמעודדות פיגועים ושוהדא אז הן מהוות הסתה לכל דבר ועניין, יש מבין ברוך או שזה מסובך לך?

    • אסף

      אז בן חור אומר שראאד סלאח מבקש להרחיק עד מחוץ לגבולות המדינה כדי לעודד פיגועים בתוכה בעוד שדרעי עצמו אומר לסאלח, הישאר ועשה זאת בתוך המדינה, לקהל היעד הטבעי של הסתה כזו. איפה חוט האריאדנה שמוציא אותנו ממבוך הטיפשות הזה? איןמבין. ברוך לא מבין.

  • עדו

    מי שכאן יוצא אויל בן חור הוא אתה. שלא לדבר על חוסר הבנת הנקרא. כבר בפוסט הזה מזכירים את ההמצאה שנקראת "אינטרנט". אם מעשהו רוצה להסית לאלימות או לגחות סודות צבאיים הרי שעיכטב היציאה שלו מהארץ לא ממש יעזור כאן. אלא אם אתה עדיין חי בשנות השבעים, מה שלא יפתיע אותי בכלל

    • עדי בן חור

      נסה להבין משהו טרול: מילים אלימות יכולות בקלות להביא למעשים אלימים, חושב שזה מסובך לך או שאתה מאמין שתשתלט על מורכבות המשפט הזה?

  • חרטא ברטא

    יש עוד סיבה להשאיר אדם במעצר. בארה"ב קוראים לזה Flight Risk. כלומר יש סיכוי שהאדם ינסה להחלץ מאימת הדין ע"י המלטות לאיזור בו לרשויות החוק אין סמכות (ע"ע ה"רב" ברלנד) גם אם (וביחוד אם) החקירה נגדו הסתיימה ויש כתב אישום. במקרה של נאווי זה נראה בדיוק הענין ( הרי עצרו אותו בנמל התעופה).

  • Z

    ישראל אינה דמקורטיה כבר הרבה זמן, גם ברמה ההצהרתית. דבריו של דרעי מדברים בעד עצמם. כששומעים את דבריהם של דרעי ותואמי טראמפ האחרים שמנהלים את מערת הפריצים הזו, המסקנה המתבקשת לטובת הדור הבא הוא לעזוב את מערת הרפש הזאת. אם אין אמצעים לעשות זאת הרי מעשיה של כהן-וייסברג מובנים ביותר ומעוררי הזדהות. רק לחברי ממשלה מותר לחרבן יומיום על הערכים שמצויים במגילת העצמאות?

  • Z

    אני מציע להפוך זאת למסורת ביום העצמאות/הנכבא

  • נועם, תל אביב-יפו

    נטלי כהן וקסברג לא ביזתה את הדגל. היא השתמשה בערכו הסמלי כחלק מעבודת אמנות ביקורתית. השימוש האמנותי יוצר הקשר נפרד מההקשר היומיומי, שבו פעולה כזאת יכולה להיחשב, לכאורה, כביזוי. אין שום יסוד סביר לטענה שהיא עברה על החוק, וזה אולי מה שמסביר את החקירה הממושכת – המשטר מחפש עבירה ממשית שניתן יהיה לתלות עליה האשמה.

    • Z

      במסגרת השימוש האמנותי שלה בדגל היא בזתה אותו. וזה אמור להיות בסדר במסגרת דמוקרטיה. למשל, ספייק לי שורף את הדגל האמריקאי בתחילת הסרט מלקולם אקס. הסרט יצא בתקופת בוש האב. לא זכור לי שספייק בילה יום אחד במעצר בגלל האקט הזה. המקרה של כהן-וקסברג מעיד על כך כי ישראל לא עומדת בסטנדרטים הללו של דמוקרטיה.

      • חרטא ברטא

        הנה רשימה של כמה דיקטטורות חשוכות בהן אסור לבזות את הדגל: אוסטריה, צרפת , גרמניה, פינלנד, פורטוגל (הרבה נעצרו, חלקם נשפטו והוענשו)

        לא שאני מסכים עם החוק אן עם טיפול המשטרה, אבל חוק הגנת הדגל הוא לא בדיוק סממן של שלטון רשע. דין אחד לסוסקין ולוקסברג.

        • ygurvitz

          גם את סוסקין לא צריך היה להעמיד לדין, ואם הדוגמא שלך היא מלפני 20 שנה, יש לנו בעיה.

          • חרטא ברטא

            מה הבעיה עם דוגמה בת 20 שנה? החוק שונה בנתיים? יש פסיקת בג"ץ תקדימית שהופכת את גזר הדין של אותו בית משפט? בתי משפט ורשויות החוק מסתמכים על תקדימים בני הרבה יותר מ 20 שנה.

          • חרטא ברטא

            ועוד דבר – אני יודע שאתה אישית מאד עקבי בעמדתך בנושא (קודוס), אבל אנשים שהיום מגינים בחרוף נפש על פעילותה הקולורקטלית של גברת ווקסברג, לפני עשרים שנה תבעו את ראשה של סוסקין באותה התלהבות.

          • אביבית

            יש הבדל בין מה שקורה מטעם בן אותה החברה פנימה (וקסברג),ןמה מטעם החברה המסויימת החוצה(סוסקין). חברה שפויה מודרנית אמורה להכיל את הפנימה עד הקצה כמעט בטח ובטח משהו כמו וקסברג ולבלום /לשלול סוסקין . לא בטוח ש 3 שנות מאסר -אבל לשלול במובן להוקיע.
            יש הבדל !
            והולכים כאן לאיבוד/נופלים בפח בהשוואות מופרכות שהימין מכתיב

            • חרטא ברטא

              למה להוקיע את סוסקין? כי היא ציירה את מוחמד כחזיר כותב את הקוראן? את בטח חושבת שצריך גם להוקיע את קורט ווסטגארד יבדל"א או את סטפן שרבונייה ז"ל. פונה החוצה, פונה פנימה או סתם מסתובב במעגלים, דיבור צריך להיות חופשי. היצ'נס מתהפך בקיברו.

              • גיל

                לא, להוקיע אותה כי היא הלכה ותלתה אותם באזור מגורים של בני הגזע הנחות בחברון, בתחום שטחי האפרטהייד הישראלי (אם כי טכנית תחת שלטון קבלן המשנה של ישראל, הרשות הפלסטינית. על פי סטנדרט עזרא נאווי, היא פלשה למדינת אוייב תוך כדי ביצוע הפשע).
                זו חתיכת טרחה ללכת דווקא לשם כדי להביע את עצמה. כבר מזכיר את אלו שטורחים להגיע לכפר ערבי כדי להביע את דעתם שכהנא צדק בגרפיטי אדום. זה גם מה שאמר השופט בהכרעת הדין דרך אגב, המקום והדרך שבה היא פעלה לא נכללים בתחום חופש הביטוי. זה לא אומר שזה בלתי חוקי להעלות תערוכה עם הקריקטורה של סוסקין או אפילו לפרסם אותה בעיתון (זה מטומטם בערך כמו לצרף את הוידאו של וקסברג כשי ליום העצמאות, אבל לא בלתי חוקי)..

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          חרטא,

          זה נכון העניין עם החוק במדינות אירופאיות,
          יש כאן אבל נקודה רחבה יותר.

          אני חושב שגם במדינות שהזכרת, לא היו מוצאים זמן להתעסק עם דבר שולי כזה, והשאלה היא למה ואיך מצאה משטרת ישראל זמן לזה.
          נקודה נוספת, רוב הסיכויים שבמדינות שלעיל לא היו רוצים בכלל להיכנס למאבק בנושא הזה, כי הוא לא פשוט ולא חד משמעי.
          בנוסף- יש שם חוקות שחופש הביטוי, חופש היצירה האמנותית נמצאים גבוהה מאוד… ושום פוליטיקאי או איש משטרה לא היה רוצה להיכנס לקונפליקט הזה.

          אבל במקרה שכאן יש נקודה נוספת. האמנית לא ביזתה את דגל ישראל, אלא את מושג הדגל בכלל. וזה בור שבאמת שום אדם בריא בשכלו וברוחו לא יירצה במדינה מתוקנת להיכנס אליו…

          • חרטא ברטא

            אבל במדינות שהזכרתי דווקא כן היו מקרים שהם מצאו זמן להתעסק איתם. והן עדיין נחשבות "דמוקרטיות"

            תראה, מבחינת חופש ביטוי אני חושב שאני אפילו יותר קיצוני מיוסי. כששואלים אותי מה מרשים אותי בארה"ב אני עונה שהעובדה שאני יכול להכנס לכל חנות של ברנס אנד נובל ולקנות את מיין-קאמפף בלי שאלות ובלי תהיות בהחלט מרשים אותי. חוקי הכחשת השואה לא היו עוברים בארה"ב, ועם זאת ארה"ב היא הרבה פחות אנטישמית ממרבית מדינות אירופה עם חוקים כאלה. לכן לדעתי כל החוק הזה של "ביזוי סמלים" הוא די מעורר רחמים.

            עם זאת, הנקודה שהעליתי היא שאותם אנשים שמגינים בחירוף קולמוס על זכותה של ווקסברג הם אותם אנשים ששתקו (אם לא צהלו ממש) כשזכותה של סוסקין נרמסה (ושוב, למען הסר ספק – לזכותו של יוסי יאמר שהוא גינה זאת עוד מההתחלה). אי אפשר לאחוז במקל בשתי קצוותיו. ותמיד, כשאתה לוקח את זכות הדיבור מאחד, יבוא יום שישתמשו באותו כלי נגדך.

  • סמולן

    אני קורא את וקסברג בדיוק ההיפך. לא מבע אנרכיסטי מצויין כמו שכתבו בהארץ, אלא כסוג של רדיקליזם בנאלי. ככזה, אני חושד שמטרתו היא בעיקר חנופה פנים רדיקלית.

  • יואב

    המשפט "לכל אדם יש זכות לקבורה" לא ברור לי. זה אמור להיות בדיחה? איזה מן זכות מוזרה זאת, הזכות לקבורה, ולמה יש אותה (ועוד, לכל אדם)? אני יכול להבין את הזכות לרכוש, זכות הדיבור, זכות התנועה, זכות ההצבעה, זכות לחיים, זכות לבריאות, זכות לבריאות, זכות למגורים, זכות לחינוך… אבל זכות לקבורה? זה חדש ומופרך לחלוטין – אף אדם לא יהנה מהזכות הזאת בחייו (בהגדרה).

    • אמיר

      לפעמים כשהאנושות מקיימת איזשהו מנהג (קבורה טקסית) כבר יותר מ50,000 שנה יש תפיסה כזאת כאילו מדובר בזכות וכבוד בסיסי כלפי המת, גם אם הוא היה חלאה רצחנית.

      • יואב

        האנושות גם שעבדה נשים במשך 50,000 שנה…

        • גיל

          ועברה התפתחות, והגיעה למקום טוב יותר.
          אז זה מה שזה, מניעת הקבורה? אבולוציה? מדובר כאן על חידוש תרבותי ברוח הזמן?

  • יוסי

    יואב, דה פקטו, זו זכות של כל אדם, ואנו מזדעזעים כשזה נמנע (וראה לדוגמא את יחס החברה הישראלית לגופות שהוחזקו על ידי חיזבאללה).

    בכל טרגדיה יש את ״המעשה המביש״, אותו פשע מתועב נגד האלים עצמם, שמניע את הסיפור. באנטיגונה, המעשה המביש הוא מניעת קבורה. כל כך חמור, מאז ועד היום.

    • יואב

      לא. לא דה פקטו ולא דה יורה, זאת לא זכות של אף אדם. זאת גם לא יכולה להיות זכות של אף אדם. למיטב ידיעתי מאז שהבריטים ביטלו את הסאטי בני האדם לא נוהגים לקבור בני אדם אחרים אלא רק גופות של בני אדם *אחרי מותם*. לגופות אין זכויות. למעשה, הזכות היחידה שיש לכל בני האדם בהקשר הזה היא הזכות שלא להקבר.

      • יוסי

        כן, מן הסתם האדם כבר מת.
        אני אדייק, זכותם של הקרובים למת לקבור אותו כראוי.

        ואתה סתם מתחכם, ויודע את זה. תהנה.

        • יואב

          אתה קורא לזה מתחכם, אני קורא לזה מקפיד. הזכות לקבור את קרובי משפחתך נשמעת, לפחות לי, כשנה לגמרי מהזכות להקבר.

          • fn

            אם לגופות אין זכויות,למה אסור לחפור אותן החוצה? כולל גופות שאין להן קרובים?

            • יואב

              מה זאת אמרת "אסור"?

  • אזרח

    אגב ביזוי סמלי במדינה: בכל פעם שאספסוף שר את ההימנון באופן ספונטני יותר או פחות (למשל אוהדי ספורט לפני משחק שאינו קשור לגביע המדינה) זה יכול להחשב ביזוי ההימנון. ועדיין רוב הסיכויים שלא נראה מעצרים המוניים ביד אליהו או בטדי.

  • אמיר פכר

    ממשלת ישראל פועלת בעקביות להמשך האלימות.
    כי המשך האלימות משמר את שלטון הימין.

  • תום אלקיים

    איזה פוסט מצויין. תודה לך.

  • nachum

    חתמתי על צו יציאה מהארץ לראאד סלאח-typo

  • אורן, אנגליה

    למדינה שלוקחת בכפייה את גופם החי של בני 18 ומציבה אותו בקו האש אין שום בעיה לנכנס לעצמה גופה של מת.

  • א

    לא קצת נסחפת עם "שטן"?

  • אביבית

    עצרו הכל וקראו בקול : היידה אשכנזי!!
    "חטפו לנו את המדינה וצריך להכריז נוהל חניבעל" !
    אנחנו איתך אשכנזי !היה לנו למלך!
    עד עכשיו לא השלכתי אליו מ"מ ,מעכשיו – אשכנזיייי !!! אא