החברים של ג'ורג'

מה שאם תרצו ורונן שובל מעדיפים שתשכחו

פסק הדין הסופי בפרשת אם תרצו השבוע הוא נצחון לחופש הביטוי – והוא מזכיר לנו שהתנועה הזו נקטה מלכתחילה בבריונות וסתימת פיות

תאונת הרכבת הארוכה של רונן שובל הסתיימה השבוע. הוא היה רוצה שתאמינו שהכל בסדר ולא קרה כלום. כמו תמיד אצל השרלטן הפוליטי הזה, הוא משקר.

בית המשפט העליון נתן השבוע פסק דין סופי בתביעת הדיבה של הארגון הפולקיסטי אם תרמו נגד קבוצת הפייסבוק “אם תרצו תנועה פאשיסטית.” פסק הדין, שניתן במה שנוהג בית המשפט לכנות “הסכמת” הצדדים והיה בפועל כיפוף יד פרוע מצד השופטים, הוצג על ידי אם תרצו כנצחון.

רק שהעובדות, כרגיל, לא בצד של שובל ואם תרצו.

עובדות:

שני הצדדים ערערו על הפסיקה של בית המשפט המחוזי. זו, כזכור, מצאה א. שיש סממנים פאשיסטיים באם תרצו,ֶ ספציפית בהגותו של רונן שובל, וב. שהאמירה שאם תרצו היא תנועה נאצית היא דיבה ואיננה חוסה תחת הגנת “אמת דיברתי.”

אם תרצו ערערו על הקביעה שהם פאשיסטים. הנתבעים ערערו בעיקר על העדר פסיקת ההוצאות, שהיו מבחינתם כבדות מאד, אבל גם על הקביעה שקישורה של אם תרצו לתורת הגזע הוא דיבה.

בית המשפט העליון מחק את פסק הדין כולו, לשני צדדיו, תוך שהוא פוסק שמלכתחילה לא היה צריך לדון בתביעה של אם תרצו. בדיון, אמרו השופטים שוב ושוב שבית המשפט המחוזי טעה כשבכלל הסכים לדון בתביעה, כי לא היה לה מקום; השופט עמית אמר שהתביעה של אם תרצו נראית כמו תביעת SLAPP, שזה כמובן מה שהיא.

אם תרצו הסכימה למחיקת ההליך, תוך שהיא מתחייבת לשלם 30,000 ש”ח לעמותת “תנו לחיות לחיות.” למה דווקא “תנו לחיות לחיות”? כמו בבדיחה ההיא על “למה חתול”, כי במקור היא אמורה היתה לשלם למעון לנשים מוכות, אבל אז החליטה אם תרצו שלא לעשות זאת, כי מעונות לנשים מוכות נתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל ולא היה להם כוח למצוא מעון לנשים מוכות שלא זוכה לתמיכה כזו.

אז עם מה נשארנו? אם תרצו טוענת שנמחקה הפסיקה שאומרת שהיא פאשיסטית. זה נכון – אבל בו זמנית נמחקה הפסיקה שאומרת שלומר עליה שהיא נאצית זו דיבה. אפשר מעכשיו לקרוא לאם תרצו בשמה הנכון – פולקיסטית, כלומר לא כזו שמעריצה את המדינה, אלא כזו שחושבת שהמדינה צריכה להעניק זכויות יתר לבני קהילת הדם – בלי חשש תביעה.

זה נצחון גדול לזכות הדיבור בישראל, ונצחון עוד יותר גדול למאבק בבריונות המאורגנת. ספק אם יש הרבה יותר מעשים של בריונות מאשר הגשת תביעה על סך 2.6 מיליוני שקלים כנגד קבוצת פייסבוק בטענה שהיא קראה לך בשם לא יפה; המטרה של התביעה הזו שהגיש רונן שובל היתה הטלת אימה.

וזה נגמר. לא יהיו יותר תביעות כאלה. הפסיקה של העליון מחסלת אותן: היא קובעת ש”בית משפט זה מביע עמדתו כי ראוי לתביעה כגון דא שלא היתה מוגשת מלכתחילה, וראוי, כהנחיה נורמטיבית לעתיד, כי בתי המשפט יתנו דעתם לנושט ההוצאות בתביעות כגון דא.” בפעם הבאה שרונן שובל ירצה להטיל אימה על מישהו באמצעות תביעת דיבה, דרכו תהיה חסומה.

וצריך להזכיר עוד משהו שאם תרצו ושובל מעדיפים לשכוח: שהטלת אימה היא חלק בלתי נפרד מדרך הפעולה של אם תרצו מראשיתה. לפני ששובל תבע את קבוצת הפייסבוק, הוא איים בתביעה על ויקיפדיה העברית, אם זו תעז לכתוב שאם תרצו היא תנועת ימין; ויקיפדיה נבהלה, ובדין נבהלה. זה מפחיד. זה הרבה כסף.

אבל היו גיבורים שלא נבהלו, או – ליתר דיוק – נבהלו גם נבהלו, אבל בלעו את הפחד; ידעו שאומץ לב איננו העמדת פנים שהפחד לא שם, אלא התגברות עליו; ונכנסו לקרב שכלל לא היה ברור איך יסתיים. הגיבורים האלה – רועי ילין, ארי רמז, יובל ילין, עידן רינג, דוד רמז, נעם לבנה, טל ניב ואחרים – נחלו השבוע נצחון למען כולנו מול בריונות פוליטית.

הבריונות הפוליטית של אם תרצו לא הסתיימה בתביעה שהגישה: כנגד הח”מ, הגישה התנועה שתי תלונות שווא במשטרה. שום דבר לא יצא מזה. אבל להגיד שזה לא היה מפחיד? זה יהיה שקר. ואני לא היחיד. זה לא נעצר בתלונות שווא: שובל נאלץ להודות בבית המשפט שהוא שכר חוקרים פרטיים ושיסה אותם ביריביו. עד היום לא ברור איך מימנו אותם, אגב.

אבל מעל לכל, המשפט הזה הוא האסון הגדול של השרלטן רונן שובל. הוא התחיל אותו כאינקוויזיטור הגדול ומטיל האימה, ואז חטף נוקאאוט כשהוא הוכרז כפאשיסט. כן, הפסיקה הזו איננה בתוקף יותר – אבל, כפי שאמר הקיסר קלאודיוס כשהעניק חנינה לאדם אשם, הסימן נשאר. בדרך, הגיש שובל תקציר שקרי לבית המשפט כשאמר שאם תרצו היא תנועת מרכז – וגילה שהשקר הזה שב לרדוף אותו בפריימריז של הבית היהודי, שם מיהרו יריביו לנפנף בשקר הרשמי של שובל כדי לטעון שאיננו ימני מספיק. שובל התרסק בפריימריז, לא לפני שהפסיד שם 150,000 ש”ח מהכספים שלו ושל פאפא שובל. זה היה זמן קצר אחרי ששובל דילג לבית היהודי מישראל ביתנו.

חמש שנים אחרי התביעה, אם תרצו היא תנועה גוססת, מפרפרת; שובל הוא שרלטן שהצליח להכתים את שמו לנצח כאדם היחיד בישראל שבית משפט קבע שהוא פאשיסט, ושנאךץ השבוע לחגוג על פסק דין שקבע שמותר לקרוא לו נאצי; וחופש הביטוי בישראל זכה לנצחון ניכר. מותר לשמוח קצת.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

13 תגובות על ”מה שאם תרצו ורונן שובל מעדיפים שתשכחו“

  1. שי קיסרי הגיב:

    שלום יוסי,

    מספר הערות עריכה:
    בפסקה השלישית, כדאי להקיף את "אם תרמו" במרכאות, אחרת זה מבלבל.
    אינני בטוח, אך אני חושב שצורת רבים של מעון היא "מעונות", גם אם יש תימוכים ל"מעונים" זו לא הצורה המקובלת בעברית היום.
    וניטפוק אחרון, בפסקה הלפני אחרונה – ושנאךץ = ושנאלץ

  2. ... הגיב:

    גוססת? לא. לצערי הרב, לא. "אם תרצו" הולכת לנצח, ואם לא היא, הטירוף שהיא מייצגת. למעשה, אני חושב שהיא כבר ניצחה.

  3. נדב פרץ-וייסוידובסקי הגיב:

    יוסי, בית המשפט לא קבע שאם תרצו היא לא תנועה פשיסטית – להיפך.
    אמנם טכנית, הוא מחק את הקביעה שיש לה מאפיינים פשיסטיים, אבל מה שיותר חשוב – הוא קבע שלקרוא לאם תרצו תנועה פשיסטית זו לא דיבה.

    • חרטא ברטא הגיב:

      הוא גם לא קבע את זה (ז"א לקרוא לאם תרצו תנועה פשיסטית זו לא דיבה).
      ביהמ"ש פשוט מחק לחלוטין את הפסיקה הקודמת לכאן או לכאן – כאילו לא הייתה.

      מהסיבה הפשוטה – לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

      היות ו"אם תרצו" היא לא אדם פרטי, אלא "חבר אנשים" מלכתחילה ביהמ"ש המחוזי לא היה צריך להתעסק עם התביעה הראשונית אלא אם התאגיד היה יכול להוכיח פגיעה ממונית משמעותית.

      זו בדיוק הסיבה שבגינה נדחתה תביעת הדיבה של המילואימניקים נגד מוחמד בקרי על הסרט "ג'נין ג'נין".

      לכן לקרוא ל"אם תרצו" תנועה פשיסטית יכול להוות "הוצאת לשון הרע" אם "אם תרצו" תוכל לקשור ישירות בין הקריאה המקורית להפסדים כספיים

  4. מני זהבי הגיב:

    > שהאמירה שאם תרצו היא תנועה נאצית היא דיבה
    > ואיננה חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי"

    זה היה ניסיון מעניין להפוך את חוק גודווין לפסיקת בית משפט.

    > אבל גם על הקביעה שקישורה של אם תרצו לתורת הגזע הוא דיבה

    לא מתאים לך. אתה לא רונן שובל. "תורת גזע" היא מונח אמורפי לכשעצמו, ומי שדוגל באחת כזאת הוא לא בהכרח נאצי.
    למשל, בחוגים אקדמיים מסוימים מתנהל דיון לוהט בשאלה האם ההבדלים (המוכחים) בנתוני IQ בקרב קהילות גזע שונות בארה"ב מקורם בפערי אינטליגנציה מולדים בין הגזעים. כדרכם של דיונים אקדמיים זהו דיון מורכב, אם כי לא חסר אנשים שלא ממש מתמצים בו אבל קופצים על העגלה לשם ליטוף אגו.
    לגבי אלה המצדדים בתיאוריית הפערים המולדים, ניתן לומר שהם מחזיקים בסוג של תורת גזע. זה אינו אומר שהם מתכוונים להקים מחדש את הרייך השלישי.

    > פולקיסטית, כלומר לא כזו שמעריצה את המדינה, אלא כזו
    > שחושבת שהמדינה צריכה להעניק זכויות יתר לבני קהילת הדם

    מבחינה היסטורית, תנועות פולקיסטיות (שאלה הן בערך כל התנועות הלאומיות של מרכז ומזרח אירופה) טענו שלבני קהילת דם יש זכות טבעית להקים מדינה משלהם. המדינות שלהקמתן הטיפו התנועות האלה אכן הוקמו בסופו של דבר, כמעט בכל מקום שבו הייתה דרישה להקים אותן.
    מהבחינה הזאת, הזרמים הפולקיסטיים (כולל הציונות) לגמרי השיגו את מטרתם. השאלה של זכויות יתר – מונח שחלק ניכר מהפולקיסטים, כולל כנראה שובל עצמו, לא יזדהו אתו – היא כבר שאלה משנית.

    > שובל התרסק בפריימריז,

    שובל נבחר למקום ה-16 ברשימת "הבית היהודי", בזמן שהסקרים נתנו לרשימה 14-12 מנדטים. בתור אדם חילוני שבא מבחוץ וניסה להשתלב ברשימה שהיא דתית בבסיסה, זו תוצאה לא רעה בכלל. זה שבסוף חלק ניכר מהבסיס האלקטורלי של הרשימה ערק לליכוד, זה עניין אחר, ששובל אינו קשור אליו בשום צורה (אם כי יש לי תחושה שבבחירות הבאות נראה אותו בפריימריז של הליכוד).

    • An Cat Dubh הגיב:

      דברתי עם שובל בזמנו כשהוא בא לכנס באונ' ת"א. הוא אמר שהוא לא הצטרף לליכוד כי הוא מתנגד לשתי מדינות לשני עמים.

    • נתן הגיב:

      אין פערי אינטליגנציה מולדים בין בני אדם הנובעת מהשתייכותם האתנית.

      למרות שלא מעט מדענים מתחילת המאה ה20 ניסו להוכיח את זה , כולם נכשלו.

      חבל שאת הידע המדעי שלך אתה שואב מהבטאון של הקו-קלוקס-קלן. תנסה להתקדם….

      • מני זהבי הגיב:

        ואללה. אז את זה (https://en.wikipedia.org/wiki/The_Bell_Curve) אתה מחשיב לבטאון קק"ק. שיהיה…
        אני לא אומר שהספר הזה צודק. אבל הוא מביא נתונים אמיתיים לגמרי, ועורר דיון מהותי, עם המון מחקרים שחלקם תומכים בקביעותיו וחלקם מערערים עליהן. דרך אגב, גם אם מחברי הספר צודקים, זה אינו אומר הרבה על ערך השוויון בין בני האדם. (את זה שבני אדם אינם שווים זה לזה ביכולותיהם, כל אחד יודע. איזה בסיס יש לאי-השוויון הזה, זו שאלה מעניינת אבל משנית. מכל מקום, אין שום הכרח שעובדת השוני בין יכולותיהם של בני האדם תשלול את השוויון ביניהם כערך.)
        מה שמצחיק הוא אנשים שנזקקים לאמונה (למשל, לגבי השוויון בין בני האדם) כדי לא להסתכל על העובדות.

        • אלכס ז. הגיב:

          מחברי הספר לא צודקים, הנתונים שלו אינם מדויקים כי הם מתעלמים מכל הספרות המודרנית המצביעה על בעיות בשיטת ה-IQ (רמז – השיטה בודקת כמה טוב אתה יכול לענות על מבחני IQ, לא את רמת האינטליגנציה), על השפעות סביבתיות (הידעת שאתה יודע לקרוא טוב יותר ממחצית הודו? אתה בטח גאון. או שלא.) ועוד אין ספור בעיות נוספות.

          אבל הנה מה שהכי מצחיק, הספר הזה שאתה מצטט? זאת לא ספרות מדעית. היא לא עומדת בקריטריונים של מחקר פורמלי ובנייה על מקורות קיימים. זאת ספרות מדע-פופולרי שמכוונת אל אנשים שלא מכירים את המדע הרלוונטי, אבל מספיק שמרנים וגזענים כדי להאמין לספר הזה.

          • מני זהבי הגיב:

            אתה חושב שמבחני IQ לא באמת מודדים אינטליגנציה? סבבה, אני נוטה להסכים. נטרול ההשפעות הסביבתיות הוא אכן בעיה, ועד כמה שאני זוכר, גם מחברי הספר אינם מתעלמים לגמרי מההשפעות האלה.
            אפשר להגיד על הספר הזה הרבה דברים, אבל בטאון קק"ק הוא לא. כן, הוא סוג של ספר פופולרי. כמוהו יש לאלפים, בתחומי מחקר שונים, ולפחות לפי ההתרשמות שלי, הוא לא מהסוג הגרוע (מבחינת הצגת הנתונים ובניית טיעון). הוא הצליח לעורר דיון, ועד כמה שאני זוכר — התעניינתי בנושא הזה בערך לפני עשור — לא הייתה מסקנה חד-משמעית שמדובר בקשקוש. זה לא עב"מים או משהו.
            שמרנים וגזענים? כן, יש גם כאלה, ואני יכול להבין למה הם התלהבו. בעיניי, לפחות, חשוב יותר להעריך את בני האדם, מגזעים שונים, בגלל מי שהם ולא בגלל הישגיהם, תהיה השיטה למדידת ההישגים אשר תהיה.

  5. דני הגיב:

    לא שמעתי על הפסיקה הזאת, אבל היא מרעידה את אמות הסיפין בתוך מערכת המשפט. נועם סולברג לא יוכל לשבת בשקט אחרי קביעות כאלה

  6. שאול סלע הגיב:

    כדי להגיש תביעה על סך 2.6 מיליון שקל הם היו צריכים לשלם אגרת בית משפט על סך 65000 שקלים. הכסף לא יצא מכיסם הפרטי אלא העמותה היא שתבעה והיא ששילמה את האגרה