החברים של ג'ורג'

15 ביולי 2015

ואולי זה נגמר סוף סוף

Filed under: סגירתה של המחשבה הישראלית — תגיות: , , — yossi @ 15:14

סיפור איראן נגמר. אפשר כבר לעבור למציאות, ולשלוח את האשליין נתניהו הביתה?

בנימין נתניהו צריך להתפטר. כלומר, לשיטתו של בנימין נתניהו הוא כנראה צריך להתאבד. הוא נכשל במה שהוא עצמו הגדיר כמשימה הגדולה של חייו: לשיטתו, ההסכם שהוא ניסה למנוע מאפשר לאיראן להפוך למעצמת סף. נתניהו, שדיבר על הגרעין האיראני כסכנה הגדולה הניצבת ביותר מול ישראל מאז 1996, ושנבחר על כנפי האיום הזה שלוש פעמים, נכשל טוטאלית.

כמובן, נתניהו לא יתפטר ועל אחת כמה וכמה שלא יתאבד. ה”איום האיראני” פשוט שימש אותו כתרגיל אלקטורלי מוצלח. המציאות מלמדת שאם יקרה לישראל משהו, נתניהו לא יהיה כאן: כפי שאמרה אשתו, “ניסע לחו”ל ושהמדינה תשרף.” אבל זה מצוין כדי להפחיד את האזרחים.

ה”איום האיראני”, נזכיר, קיים בחיינו כבר 30 שנה. כל שנה, אוטוטו, איראן עומדת להשיג נשק גרעיני ולהשמיד את ישראל. 39 שנים, האיום הזה שימש גנרלים להגדלת תקציב הבטחון, ושימש פוליטיקאים כדחליל להסוות את הבעיות האמיתיות של ישראל. כשאתם שומעים את הטענות של נתניהו שבלי מאמציו, כבר היתה פצצה איראנית, זכרו את התאריכים הללו: מערכת הבטחון הפחידה את הישראלים בפצצה איראנית 12 לפני שנתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה.

נזכיר שוב שכבר יש פצצה איסלמית: הפצצה הזו נמצאת בידי פקיסטן, מדינה פסיכית שנמצאת תמידית על סף הפיכה צבאית. פקיסטן היא אחת מיצואניות הטרור המובילות בעולם. משום מה, למרות שלה יש פצצה גרעינית, ולמרות שאם איראן היא במפת המטרות של ישראל, פקיסטן היא בערך באותו המרחק, פקיסטן לא מוזכרת בישראל כאיום.

העובדה שבמשך 30 שנים הדיון התקשורתי בישראל מדבר על פצצה איראנית-מחר-או-מחרתיים, ועל הצורך הישראלי לעשות משהו כולל תקיפה צבאית, בלי שום דיון אלטרנטיבי בנושא, מעידה על חוסר הרצינות הן של התקשורת הן של הפוליטיקאים. האחרונים יודעים שאחרי 30 שנה של שטיפת מוח ואחרי קשקושים בלתי פוסקים על איראן כמדינה משוגעת או אף מדינה מתאבדת – זו הרי המשמעות של הדיון הלכאורה רציני בהתקפה גרעינית מצד איראן על מדינה שיש לה יכולת מכה שניה – לא הציבור ולא התקשורת מסוגלים בכלל לדיון במציאות.

מי שחי היטב על רקע העדר המציאות הוא, כמובן, בנימין נתניהו. אבל גם הטמבל הלאומי, יאיר לפיד, נכנס לתמונה. הוא כנראה מריח את החולשה של נתניהו: האחרון הפך את איראן למוקד חייו הפוליטיים, לחיים עצמם, ואתמול חטף נוקאאוט. בצביעות המתחנפת לקורא הקבועה של לפיד, הוא הכריז שהוא יתמקד בביקורת על ההסכם, וישאיר את הביקןרת על נתניהו בישראל ובעברית בלבד. הטמבל שכח שיש עיתונאים זרים שקוראים עברית.

אופס.

השאלה היא כזו: האם יש איזשהו הסכם שנתניהו היה רואה כהסכם טוב? התשובה הברורה היא לא. הוא היה דוחה כל הסכם פרט להסכם כניעה איראני. לא יהיה כזה. גם אם יצליח נתניהו לבלום את ההסכם בקונגרס, מה שלא נראה סביר לאור העובדה שאובמה כבר הבטיח וטו, הרי שהוא בסך הכל יביא את הגרוע שבכל העולמות.

מה שיקרה במצב הזה פשוט למדי:

– כל העולם יסיר את הסנקציות מעל איראן. הוא לא יקבל את הפעילות של השכירים של אדלסון כלגיטימית.

– איראן תוכל תוך זמן קצר לקנות את הנשק שהיא רוצה.

– ומאחר והיא תהיה בסכנת התקפה מצד שתי מעצמות גרעיניות – ישראל וארה”ב – תכנית הגרעין שלה תקבל לגיטימציה.

– התקפה ישראלית על איראן תיראה כעוד פריעה של הסדר הבינלאומי, ולגמרי יכולה לגרור מלחמה אזורית.

אובמה כבר הציב את הנתונים במשוואה: הסכם או מלחמה אזורית. רוב האמריקאים, פעם אחר פעם, דוחים את הרעיון של עוד מלחמה במזרח התיכון. ואם ישראל, באמצעות השכירים של הקריקטורה האנטישמית אדלסון, תגרור את ארה”ב למלחמה אזורית – ובכן, בואו נאמר שלפעולה הזו ×™×”×™×” מחיר כבד. הסירוב להעמיד פנים כאילו אין לישראל (פתח מנטרה: על פי מקורות זרים) נשק גרעיני (סגור מנטרה) ×™×”×™×” רק הראשון.

(אין טעם לשאול האם יש הסכם שלפיד היה רואה כהסכם טוב, כי אין סיבה טובה להאמין שלפיד בכלל מסוגל למצוא את איראן על מפה. נתניהו, מצד שני, מצטלם תכופות על רקע מפת איראן, כדי להבהיר לנו שהוא עוסק בעניינים חשובים.)

הדיווחים על ההסכם אתמול שברו שיא של חוסר בושה וחוסר רצינות: נתניהו, לפיד והרצוג (יש אחד ×›×–×”, טוען שהוא ראש האופוזיציה) עלו כולם לתקוף את ההסכם עם איראן – מבלי שטרחו לקרוא אותו. נחזור על ×–×” שוב: הם אמרו לתקשורת היהודית שמדובר שמדובר בהסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה ושמדובר באסון לאנושות בלי לקרוא את ההסכם. והתקשורת היהודית העבירה את ×–×”. ×›×™, נו, מינימום של רצינות זו לא דרישה מפוליטיקאי ישראלי.

יש עוד נקודה שהתקשורת היהודית לא העלתה: ביחס לפלסטינים, × ×”×’ נתניהו לטעון בשנים האחרונות שהפתרון הוא “שלום כלכלי.” ההגיון ×”×™×” פשוט: אם חייהם של הפלסטינים יהיו טובים יותר, יהיו להם תמריצים להמנע מאלימות. כמה חבל, אם כן, שהוא לא יישם את הדברים הללו. אבל איך קרה שאף עיתונאי ישראלי לא שאל את נתניהו מדוע הוא תומך בסנקציות על איראן, שמבטיחות שלא ×™×”×™×” שם שגשוג – בניגוד מוחלטת לעמדתו (גם אם השקרית) בנושא הפלסטיני?

×›×™ כשזה מגיע לדוגמות של בטחון לאומי, אין בישראל בעצם תקשורת. היא יכולה להטפל לפרטים הקטנים – למה שלחו גרוטאות לעזה, למשל. אבל היא לעולם לא תחלוק על הנחות היסוד של מערכת הבטחון. היא לא תשאל מנין הבטחון שיש בעצם איום איראני.

אין ספק שהרפובליקה האיסלמית לא אוהבת את ישראל. יש לציין שכמו ארה”ב ובריטניה, ישראל לא נתנה לה יותר מדי סיבות לאהוב אותה. למשל, נוהגים לשכוח אצלנו שהשב”כ אימן את הסוואק, שירות הבטחון של השאה. נוהגים לשכוח אצלנו שישראל מכרה נשק במהלך מלחמת עיראק-איראן לשני הצדדים. יש, כמובן, מנהיגים איראנים שניצלו בציניות את חרחור המלחמה הישראלי הבלתי פוסק כדי להפיץ שנאה כנגד ישראל למטרותיהם הפוליטיות; אין סיבה טובה להניח שמחמוד אחמדניג’אד הגון יותר מבנימין נתניהו (אם ×›×™ הוא כנראה אינטליגנטי יותר מלפיד – לא שזו סיבה לגאווה.)

אבל בין שנאה ובין איום יש הבדל ניכר. ישראל ואיראן מתגוששות במלחמת צללים, כשכל אחת מפעילה מבצעים חשאיים, מודיעין ודחלילים משלה נגד האחרת. איראן משתמשת בחיזבאללה; ישראל השתמשה, על פי שורה של פרסומים, במוג’הדין אל חאלק לשם פיגועים באיראן והיתה אחראית לשורה של התנקשויות שם. וכמובן, היתה מתקפת הסייבר של סטוקסנט. אף על פי כן, איראן איננה, ומעולם לא היתה, איום קיומי על ישראל. אין לה נשק גרעיני וספק גדול אם היא מנסה לפתח אותו. מה שהיא רוצה הוא להיות מדינת סף: למנוע את האפשרות של מתקפת פתע אמריקאית שתפיל את המשטר על ידי איום להפוך במהירות למדינה גרעינית.

אלא שעצם התפיסה של הגנה על שרידות המשטר צריכה להתריע בפנינו שאיראן היא לא, כפי שהיא מתוארת שוב ושוב בתקשורת היהודית, מדינה מתאבדת (כאן יש מאמר מעניין בנושא.) אומרים לנו שמדובר במדינה נטולת רציונליות.

לאור התנהלותה של ישראל בשנים האחרונות – העימות המתמשך עם בעלת בריתה העיקרית, הנסיון של ראש ממשלתה להתערב בגסות בפוליטיקה של בעלת הברית, העובדה שיאיר לפיד הוא דמות פוליטית בעלת משקל – צריכה לעורר את השאלה האם באמת בין ישראל ואיראן, דווקא האחרונה היא הלא רציונלית.

ועוד דבר אחד: צה”ל, במסגרת היחידה שלו למאבק בדה-לגיטימציה ובאמצעות חברות פרטיות, מנטר את הרשת הישראלית. בין השאר, הוא רוצה לדעת מי משתמש במילים “חרם,” “הפגנה”, ועוד. הצבא ביקש מהחברות מידע גולמי על משתמשים כאלה: זהותם ומיקומם הפיזי. צה”ל, במילים אחרות, עוסק בריגול פוליטי נגד אזרחים ישראלים. חשיפה חשובה מאין כמוה של ג’ון בראון ונועם רותם. מה שמעניק נופך אחר לשאלה בת שלוש שנים: מה עושה רכב מעקב צבאי בלב תל אביב?

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

54 Comments

  1. תודה על הפוסט. האם תוכל לתת מקור לטענה שהרצוג ושות׳ לא קראו את ההסכם לפני ש״הגיבו״ עליו?

    התגובה שלך by רועי — 15 ביולי 2015 @ 15:45

  2. הם הגיבו על תוכן ההסכם עוד לפני שפורסם.

    התגובה שלך by ×’'יימס — 17 ביולי 2015 @ 6:03

  3. ולא יכול להיות שהם קיבלו את נוסח ההסכם לפני שהוא פורסם בתקשורת? אני לא שואל כי אני מסכים עם הרצוג/לפיד, חלילה, אלא כי ההאשמה היא רצינית וראוי שתגובה.

    התגובה שלך by רועי — 19 ביולי 2015 @ 2:29

  4. מבחינתי זה נגמר.

    איראן אכן מדינה רציונלית, אבל אי אפשר להכחיש שמחלת האנטישמיות מקננת עמוק בתוכה. לכן אני פוחד מאיראן גרעינית. כאשר אתה מאמין שהיהודים רוצים להשתלט על העולם, תגובתך הרציונלית יכולה להיות "שווה לנו להקריב עשרים מיליון איש כדי להציל את עצמנו אחת ולתמיד מן הסכנה הזו". כך שהסיכוי שאיראן הייתה תוקפת את ישראל באטום קטן אבל עדיין בתחום הסביר.

    אבל בגלל שאיראן רציונלית, היא לא תפר את ההסכם. ההנהגה האיראנית לא רוצה שוב לאחד את כל העולם נגדה ולגרום שוב את סבל הסנקציות לאזרחיה. הם מבינים שהעם האיראני עלול שלא לסלוח להם על זה. הם יחכו להזדמנות שתיתן להם עילה לחזור לתוכנית הגרעין (כפי שקרה אחרי שארה"ב פלשה לעיראק וסיפקה להם את העילה לחזור לפיתוח שהושעה בעקבות פיגוע התאומים), אבל עד אז הסכנה חלפה.

    התגובה שלך by ארד — 15 ביולי 2015 @ 15:50

  5. עד כמה שאני יודע, יש עדיין יהודים באירן ומצבם סביר. זה לא מתיישב עם האנטישמיות שרוצה להשמיד את כל היהודים.

    התגובה שלך by גיל ב' — 15 ביולי 2015 @ 18:21

  6. לא רק שיש יהודים באיראן, יש להם גם מושב במג'ליס, הפרלמנט. איך לומר, לא בדיוק גרמניה הנאצית.

    התגובה שלך by ygurvitz — 15 ביולי 2015 @ 20:12

  7. היו גם יהודים שעבדו בשביל הנאצים, איך לאמר, לא בדיוק גרמניה הנאצית.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 15 ביולי 2015 @ 21:27

  8. מי למשל?

    התגובה שלך by נתן — 16 ביולי 2015 @ 12:07

  9. אחד לדוגמה, יש גוגל אם אתה באמת מתעניין.

    ארהרד מילך, המפקח הכללי של הלופטוופה. זכורה במיוחד אמרתו של גרינג ״בלופטוופה אני היחידי שקובע מי יהודי ומי לא״.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 16 ביולי 2015 @ 15:53

  10. ארהרד מילר היה נוצרי.

    התגובה שלך by נתן — 19 ביולי 2015 @ 7:42

  11. לפי חוקי הרייך השלישי הוא היה צריך להיחשב ליהודי.
    מה לעשות, יהודים זה לא רק דת.

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 ביולי 2015 @ 10:28

  12. בעיני הנאצים והציונים כמובן…
    מעשית היהדות היא דת, הייתה תמיד דת ורק דת.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 19 ביולי 2015 @ 11:00

  13. כן אבל הוא לא תופס כדוגמא ל'יהודים עבדו הנאצים'

    התגובה שלך by אביבית — 19 ביולי 2015 @ 11:13

  14. אביבית: למה?
    אנונימי: הנאצים, הציונים, וכמה משטרים אחרים שקבעו במידה רבה את המפה המדינית באירופה במשך רוב המאה ה-20 (למשל, המשטר הסובייטי והמשטר הפולני הן לפני מלחה"ע השנייה והן אחריה).
    מה לעשות, העולם לא נברא לפי האידיאלים של המהפכה הצרפתית או האמריקאית.

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 ביולי 2015 @ 12:06

  15. כי מבחינתו לא ראה עצמו יהודי.
    הוריו התגרשו,רק אביו היה יהודי והוא גדל עם אמו הגרמניה.
    בהמשך גם טענה שאביו הרשמי היהודי ,לא היה אביו הביולוגי, והוציאו לו תעודת לידה חדשה.
    היה בקשרים הדוקים עם המפלגה הנאצית עוד לפני שעלו לשלטון.(מויקי ).

    הטיעון –
    אם כיהודי עבד עבור הנאצים -לא אם היה יהודי בעיני החוק הנאצי.
    הוא לא היה 'יהודי' בעיני עצמו.

    התגובה שלך by אביבית — 19 ביולי 2015 @ 12:58

  16. אבל תפיסה עצמית של אדם אינה קיימת בחלל ריק. מילך ידע איך החוק הנאצי מגדיר אותו והיה צריך להתמודד עם ההגדרה הזאת.
    יכול להיות שהוא לא הסכים אתה, אבל היא בוודאי הייתה גורם שהשפיע על חייו.
    אחת הטרגדיות של היהודים במאה ה-20 הייתה המצב שבו הם לא ממש ראו את עצמם כיהודים, אבל הסביבה טרחה להזכיר להם שהם כן כאלה. אפשר לומר שזה לא הוגן, אבל זה היה המצב, במקומות שונים. זה מה שדחף לא מעט מהאנשים האלה להגר לפלשתינה/ישראל. מהבחינה הזאת, הציונות נתנה להם מענה שאף גורם אחר לא היה מסוגל לתת.

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 ביולי 2015 @ 13:44

  17. אביבית, אדם לא בוחר את זהותו, הוא נולד אליה חלק עיקרי בזהות של אדם היא לא התפיסה העצמית שהינה תמיד מסולפת ומוטת ניגוד עניינים חריף, אלא תפיסת הסביבה אותך. אני מניח שאת לא שומרת מצוות, נידה, ונגיעה ובכל זאת את יהודיה, אפילו אם זה לא מוצא חן בענייך.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 19 ביולי 2015 @ 17:12

  18. אדם אינו בוחר את זהותו באופן שרירותי. חופש הבחירה שיש לו הוא החופש לבחור בין האלטרנטיבות שהחברה הסובבת העמידה לרשותו (ובמשך רוב ההיסטוריה האנושית, החברה הסובבת כמעט ולא העמידה אפשרויות בחירה). אבל להתכחש לחופש הבחירה זו טעות לא פחותה מלטעון שרק חופש הבחירה הוא הקובע.
    במשך חלק ניכר מהמאה ה-20, במקומות רבים בעולם, הסביבה כפתה על אנשים שהיא תפסה כיהודים סוג כלשהו של זהות יהודית גם אם האנשים הללו לא היו מעוניינים בכך. הכפייה הזאת נעשתה, בדרך כלל, כדי למנוע מיהודים איזשהו סוג של טובות הנאה (חומריות או תודעתיות) שחברת הרוב רצתה למנוע מהם.
    גם ישראל כופה, במידה רבה, את הזהות היהודית על רוב אזרחיה (ואת הזהות הערבית-פלסטינית על חלק אחר מהם). אלא שכאן כפיית הזהות היהודית היא "חיובית" – במובן הזה שהיא נועדה להכליל אנשים בקבוצת בעלתי טובות הנאה ולא להוציאם ממנה. לכן, אם מישהו אינו רוצה להשתייך לקבוצה הזאת, חברת הרוב לא ממש תפריע לו (היא עשויה להקשות על המרת דת רשמית, אבל ממש לא באופן טוטאלי). חוץ מזה, הרוב המוחלט של האנשים פשוט חיים כל חייהם עם הזהות שהם נולדו וגדלו לתוכה, ועבורם, אפילו התחושה שיש ערך חיובי לחייהם כיהודים היא הישג שאין לזלזל בו (שלא לדבר על הישגים מוחשיים יותר של הציונות, כגון ביטחון אישי לאנשים הנחשבים ליהודים).

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 ביולי 2015 @ 20:55

  19. זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב.
    מישלינגים(יהודים למחצה) נשלחו למחנות החל מ1942 ואילך ונרצחו במחנות יחד עם יהודים ״טהורים״.

    מילך היה יהודי לפי חוקי הגזע הנאצים. על מנת להציל את עורו ומעמדו השתיק את זהותו, העלים את יהדותו וזייף את תעודותיו. יהודים הם עם ואתנוס, התייחסות ליהדות כדת גרידה היא בורות מביכה וראוי לו לאדם אינטליגנטי להמנע מביזוי עצמי שכזה.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 19 ביולי 2015 @ 17:04

  20. כל הדיון הזה נחמד ויפה הם ממש לא קשור לשאלה המקורית. אם מסיבות כאלו ואחרות יהודי הצליח להתחמק מהזיהוי כיהודי לא שינה את התמונה הכוללת לשאר היהודים. באירן לעומת זאת יהודים שמזוהים כיהודים חיים בלי שום בעייה. בלי צורך לתחמן או להתחפש למוסלמים.

    התגובה שלך by גיל ב' — 19 ביולי 2015 @ 17:20

  21. 95% מהיהודים שחיו באיראן לפני ארבעים שנה, לא חיים בה היום.

    נשאלת השאלה, אם אפשר לחיות באיראן כיהודי "בלי שום בעיה", למה כל כך הרבה יהודים איראנים שיבשו את חייהם ועקרו לארצות ניכר? האם כולם לקו בטירוף קולקטיבי, או שאולי ידעו משהו שגיל ב' לא יודע?

    התגובה שלך by אלי — 19 ביולי 2015 @ 23:08

  22. מילך לא 'ברח מזהותו' הוא חי את זהותו הגרמנית נוצרית מצד אמו.
    לא שמר נידה וגם לא זייף תעודות ,תקרא את הערך בויקי אם בא לך.
    העניין הוא שלפיכך לא התאים לשליפתו כדוגמא ל'יהודים עובדים עבור נאצים'.
    אבל
    גיל ב' צודקת .

    התגובה שלך by אביבית — 19 ביולי 2015 @ 18:10

  23. טוב, נו, איראן אינה גרמניה והשנה אינה 1938. אני לא חושב שמישהו, כולל נתניהו ועושי דברו, היה טוען שמצב היהודים באיראן דומה לזה שברייך השלישי. אם כבר מחפשים אנלוגיות, אז המשטר הסובייטי הוא כנראה מקבילה טובה יותר: מצד אחד, יש ליהודים היצג רשמי במוסדות השלטון וסוג של מסגרת פוליטית, ומצד שני, אוי לו ליהודי שיביע הזדהות עם הקהילות של בני עמו הנמצאות בארצות יריבות.
    אבל תמיד מצחיק לראות אנשים הטוענים בלי להניד עפעף שאם אדם כלשהו אינו רואה את עצמו כיהודי, או אינו עומד במבחנים אובייקטיביים כלשהם (נניח, קיום מצוות הדת), אז הוא בוודאי אינו יהודי.

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 ביולי 2015 @ 20:46

  24. תום בכל הכבוד , אתה פשוט מבלבל את המוח.
    יוסי דיבר על יהודים שזהותם ידועה וגלויה לכל ומצהירים על יהדותם בגלוי ומקימים את הפולחן היהודי כולל תפילות ועבדו עבור המשטר האיראני ובתור תגובה סיפרת לנו שהיו גם יהודים שעבדו עבור הנאצים .

    כשהתבקשת להביא דגמה הדבר היחיד שנמצאת זה אדם שלא היה יהודי , לא ראה את עצמו כיהודי לא גדל כיהודי ועל מנת למנוע כל אפשרות לזיהוי אמו הנוצריה זיפה מסמכים שלפיהם נולד מחוץ לנישואין.

    האם אתה מבין לבד כמה זה לא רלוונטי או שאתה רוצה שאני אצייר לך את זה באופו אינטיליגנטי?

    התגובה שלך by נתן — 20 ביולי 2015 @ 8:59

  25. http://www.nytimes.com/2009/02/23/opinion/23cohen.html?_r=1&

    התגובה שלך by נועם א"ס — 17 ביולי 2015 @ 17:40

  26. טור מאוד מעניין ומעורר מחשבה, תודה.
    הייתי מעוניין להעיר שאני חושב שהדיבורים על התאבדות בתחילתו אינם נחוצים להעברת הרעיון הכללי והם מסיטים ממנו את תשומת הלב – חבל.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 15 ביולי 2015 @ 15:51

  27. סיפור איראן רק מתחיל והתמונה מתחילה להתבהר, או להתקדר תלוי מי מביט בה. בזבזתי זמן לא מבוטל מחיי בלקרוא את הנקודות המרכזיות של ההסכם כפי שפורסמו במדיה האלקטרונית. מהעובדה שגורביץ צלח 500 מילה בלי לאמר את דעתו שלו על ההסכם, כנראה שגם הוא (כמותי וכמו לא מעט אחרים) חושב שמדובר בהסכם רע, רע מאד אולי. בוודאי רע יותר ממהסכם עם צפון קוריאה, שהוביל להפיכתה של האחרונה למדינה גרעינית.

    אבל זו לא ממש הנקודה, אי אפשר היה להשיג הסכם טוב עם האיראנים מהסיבה הפשוטה שהאיראנים לא היו חותמים על הסכם ״טוב״. הם רוצים נשק גרעיני. הפסאדה של המשא ומתן הייתה בדיוק כזו, פסאדה. ההסכם הוא רק סופה של ההתבזות הזו.

    הבעיה היא שמתברר שוב ושוב בעשורים האחרונים שלמעצמות המערב אין שום יכולת להשיג מאומה בזירה הבינלאומית. ש״נשק הסנקציות״ הוא בדיחה במקרה הטוב והונאה במקרה הפחות טוב. ראו אוקראינה, איראן, סוריה וכל מדינה אחרת שהוטלו עליה ״סנקציות״ בעשוריים האחרונים, זה מסר מעניין לתומכי ה״חרם״ על ישראל.

    המזרח התיכון מצחצח חרבותיו לקראת מלחמת המזה״ת הראשונה. אובמה האומלל, שההסטוריה תשפוט כנשיא כושל וחלש יהיה הצ׳מברלין שהוביל לה, אלא שזה לא באשמתו מזלו הרע גרם לפיסניק החביב הזה להבחר לנשיאות בתקופה בה המזה״ת הופך לבלקן של טרום מלחמת העולם הראשונה. כמו הבלקן המזה״ת יחולל מלחמה גדולה. בסופה של זו תקום המדינה הערבית הגדולה הבלתי נמנעת, לכבודה של זו איראן בונה פצצה גרעינית.

    הדבר המדהים הוא שישראל ואיראן הן באותו צד במלחמה הזו. ברית המיעוטים – שיעים, דרוזים, נוצרים, יהודים, כורדים היא האופציה היחידה לקיומם של אלו לצד המדינה הערבית הגדולה.

    לחובבי הקונספירציות, הנה משהו לחשוב עליו. בהקשר של ברית המיעוטים ניתן לראות בהתנהלות הישראלית סם הרדמה למדינות ערב, קרי משא ומתן כושל עם המערב שבסופו המעצמות מגיעות ל״הסכם״ מול הכלב הישראלי הנובח ומזיל הריר. שנאת יהודים מאז ומתמיד הייתה דרך מאוד יעילה להעביר פתרונות פוליטיים בעיתיים דרך ההמונים הנבערים. אבל זו כבר מלחמת עולם אחרת ובכל מקרה קונספירציות זה לא בשבילנו.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 15 ביולי 2015 @ 16:08

  28. אין לי מושג למה אתה חושב שההסכם רע או שהכותב מסכים לכך.

    ההסכם הרבה יותר טוב מההסכם עם צפון קוריאה, והוא טוב באופן כללי.

    לניתוח יותר מעמיק, חפש בגוגל:
    [ למה הסכם הגרעין טוב לישראל? אבישי בן ששון-גורדיס ]

    התגובה שלך by אסףר — 15 ביולי 2015 @ 18:09

  29. בוא נעשה הסכם, אני אכתוב 200 מילה על הסיבות לכך שההסכם רע אם אתה תכתוב 50 מילה על מדוע הוא טוב מההסכם עם צפון קוריאה.

    המאמר של אבישי בן ששון-גורדיס מעמיק בערך כמו שלושת התמונות המאויירות ב״הארץ״, בשביל לצטט את מחלקת המדינה האמריקאית לא צריך כלכך הרבה מילים, מספיק לינק.

    בקשר לדעתו של גורביץ, אני מנחש כמובן. אבל מהכרותי עם כתיבתו, הוא לא נרתע מלהביע את דעתו. כאשר הוא לא מביע אותה, כנראה שהוא נמנע במכוון. למה להמנע לתמוך בהסכם?

    התגובה שלך by תום אלקיים — 15 ביולי 2015 @ 21:19

  30. אני לא יודע אם ההסכם הוא "טוב", אבל אני אשמח לקרוא 200 מילה שמסבירות למה הוא "רע" ממי שבאמת קרא אותו ומתייחס להסכם עצמו. אני לא יודע אם המאמר של בן ששון-גורדיס מעמיק או לא, הוא בטח יותר מעמיק ממה שכתבת עד עכשיו.

    התגובה שלך by יואב — 15 ביולי 2015 @ 23:17

  31. אני אתמקד בנושא אחד, אם יהיה ביקוש אני אמשיך.

    רבים מדברים על 24 הימים של ההודעה מראש, טילים בליסטיים ושאר ירקות, הכל נכון וצודק אבל אני אגע במשהו אחר.

    בוא נבחן לרגע את הסנקציה במקרה של הפרה איראנית, חלק קריטי בכל הסכם, בוודאי בסדר גודל שכזה.

    ובכן, יש רק סנקציה אחת. והיא, החזרת הסנקציות כולן. הסנאפבק המפורסם, לכאורה הישג. אבל, שים לב לעניין הזה, אין שום סנקציה אחרת, אין מדרג, אין מערכת של ענישה על הפרות, כלום, רק סנאפבק.

    מה שזה אומר למעשה זה שהפרות קטנות ורציפות של ההסכם לא יענו בשום סנקציה, אם העונש היחידי הוא החזרה מלאה של כל הסנקציות, רק הפרות קשות מאד, למעשה רק הפרה בוטה של ההסכם בצורת ריצה לפצצה תוביל לכך, אף אחד לא הולך להחזיר את הסנקציות בגלל פחות מזה.

    מעבר לכך, החזרת הסנקציות פוטרת את איראן מכל התחייבות שבהסכם, כך שמדובר בקריסה טוטלית של ההסכם מה שמרחיק עד יותר את הסיכוי להפעלת הסנקציה היחידה בהסכם. והדובדבן שבקצפת, גם במקרה של סנאפבק חוזים קיימים שאיראן חתמה בטרם השבת הסנקציות יוותרו מחוץ לסנקציות. אני מניח שהאיראנים ירוצו כעת לחתום על הרבה מאד הסכמים.

    נקודה אחת, על מה שנתפס כהישג של ההסכם הזה, חוזה השכירות שלך מכיל מנגנון יותר מפותח של ענישה על הפרות מאשר ההסכם עם איראן. מדהים לא?

    התגובה שלך by תום אלקיים — 16 ביולי 2015 @ 16:20

  32. נראה לי שלא ממש קראת את החוזה.

    הסעיף המדובר אומר (לפחות זה מה שכתוב בויקיפדיה באנגלית) שהצד המתלונן, במידה והתלונה לא נפתרה לשביעות רצונו, יכול לראות את ההתחייבויות שלו בהסכם כבטלות, ו/או להודיע על כך למועצת הביטחון של האו"ם. כמובן שאם ההתחייבויות בטלות זה לא אומר שאתה בהכרח מטיל את כל הסנקציות שהטלת קודם, אלא שאתה יכול לבחור אם להטיל את אותן סנקציות, פחות סנקציות או אפילו יותר סנקציות. כל מה שזה אומר שההתחייבות שלך שלא להטיל סנקציות בטלה. ובמידה והמתלונן בחר לפנות למועצת הביטחון היא, המועצה, צריכה להחליט בתוך 30 יום אם היא מאשרת את ביטול כל הסנקציות, ואם לא הם חלות מחדש באופן אוטומטי. כמובן שזה לא אומר, לפחות אני לא רואה שזה כתוב במפורש, שמועצת הביטחון לא יכולה להחליט להטיל סנקציות חמורות יותר או פחות. כל מה שזה אומר הוא, ולדעתי מדובר בחלק היותר אינטליגנטי בחוזה, שרוסיה וסין לא יכולות להטיל וטו על החלטה שנתמכת על ידי ארה"ב, בריטניה וצרפת, משום שברגע שהם ינסו זה באמת יהפוך להכל או כלום. אבל אם רוסיה וסין ישתפו פעולה אפשר יהיה להטיל סנקציות חמורות פחות, ואם הן לא ישתפו פעולה אז יש את האפשרות לאותן סנקציות או את האפשרות לסנקציות של מדינות המערב בלבד בלי קשר למועצת הביטחון (וזאת אפשרות שעומדת בפני מדינות המערב).

    מי זה הרבים שמדברים על 24 ימים ומה הם אומרים?

    אם זאת הביקורת שלך אז לא השתכנעתי.

    התגובה שלך by יואב — 16 ביולי 2015 @ 17:31

  33. תראה יואב, אני לא מנסה לשכנע אותך, כמדומני שהפוזיציה שתפסת לא מועילה לדיון, אבל ננסה בכל זאת.

    זה יפה שאתה מעיר לי שלא קראתי את החוזה ואז עוסק בספקולציות ראליות יותר או פחות על מה שאין בו. הבה וננסה להתמקד במה שיש בו ואם אתה מעוניין לדון בביקורת שלי, אז בוא נדבר עליה ולא על מה שלא כתבתי, לא כתבתי עד המון דברים ולא חושב שנצליח לכסות את כולם.

    כן כתבתי, די בקצרה ובבהירות שההסכם אינו מכיל שום מנגנון לענישה על הפרות מלבד, אנא קרא לאט, ביטול החוזה והשבת הסנקציות באופן מהיר במנגנון הידוע בשמו ״סנאפבאק״. זה מנגנון יום דין שלא מכיל שום אפשרות להתמודד עם הפרות שאינן יהרג ובל יעבור. כלומר, אין למעשה מנגנון לענישה על הפרות אלא ביטול החוזה. אם לדעתך זה מספק, מצויין, אשמח להבין מדוע חוזה המכיל רק את ביטולו כסנקציה הוא חוזה טוב בעניך. כאמור חוזה שכירות לדירה בחולון מכיל מנגנון יותר מפותח לטיפול בהפרות.

    עכשיו אתה יכול לספר לנו מה אתה משער, מקווה, מתפלל או מדמיין שיקרה כאשר יבוטל החוזה, איזה סנקציות יוטלו ואיזה לא וכל שאר התאוריות הבאמת מרתקות שאתה מפיק מדמיונך הקודח. אלא שכל אלו אינן בחוזה, אלא אצלך בראש.

    בוא ננסה לעבור את המשוכה הזו ואז נתקדם הלאה לבעיות אחרות בחוזה.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 16 ביולי 2015 @ 23:11

  34. זה לא "בדמיוני הקודח" זה מה שכתוב במפורש בחוזה (http://eeas.europa.eu/statements-eeas/docs/iran_agreement/iran_joint-comprehensive-plan-of-action_en.pdf סעיף 36 ו-37).

    אמנם כתבת "די בקצרה ובבהירות שההסכם אינו מכיל שום מנגנון לענישה על הפרות מלבד" אבל מה שכתבת, בקצרה ובבהירות, פשוט לא נכון. קרא לאט, קרא מהר, קרא באיזה קצב שאתה רוצה, רק תקרא את מה שכתוב בחוזה ולא את מה שהיית רוצה שיהיה כתוב בו. חמור מזה, אחרי שמעמידים אותך על טעותך, למה לא לבדוק את עצמך מחדש במקום לחזור על אותה טענה שכבר ברור שהיא לא נכונה?

    התגובה שלך by יואב — 17 ביולי 2015 @ 1:01

  35. ולפני ש"נתקדם הלאה לבעיות אחרות בחוזה", תעשה לי טובה, קרא את החוזה ותאר לי בעיות שקיימות בו (או שחסרות בו) באמת. קצת מגוחך לחשוב שאתה יכול למצוא בעיות במסמך שלא רק שלא קראת, אלא שאתה אפילו לא רוצה לקרוא.

    יצא לי לקרוא די הרבה טקסטים בעד ונגד החוזה הזה, ואני בספק אם אחד ממי שכתבו את אותם טקסטים קרא אותו או היה משנה את דעתו אם נוסח החוזה היה שונה. מההצהרה שלך בתחילת הדיון קיוויתי שאתה קצת יותר רציני.

    התגובה שלך by יואב — 17 ביולי 2015 @ 1:05

  36. יואב, השיטה הזו באמת משעממת מאד, הנה אני אשיב לך, אתה לא קראת את החוזה, נה לך ונה לך.

    אז בבקשה, הוכח את טענתך במקום לטעון שוב ושוב שלא קראתי את החוזה, אנא הסבר בקצרה מה מנגנון הענישה להפרה שאינו ביטול החוזה כולו.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 1:27

  37. יואב, השיטה הזו באמת משעממת מאד, הנה אני אשיב לך, אתה לא קראת את החוזה, נה לך ונה לך, חשבתי שאתה רציני. אתה כלכך עסוק בביקורת עלי ומתחמק מכל תשובה לטענות שלי.

    אז בבקשה, הוכח את טענתך במקום לטעון שוב ושוב שלא קראתי את החוזה, אנא הסבר בקצרה מה מנגנון הענישה להפרה שאינו ביטול החוזה, אני חוזר שוב כי אתה מתעקש לא להבין, שאינו, אינו, אינו ביטול החוזה.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 1:29

  38. לא התיימרתי לקרוא את החוזה. קראתי שני סעיפים בו, אחרי שאתה הפנת אותי אליהם.

    מנגנוני הענישה שאינם ביטול החוזה כולו, אם מותר לי לצטט את עצמי, הם: "הצד המתלונן, במידה והתלונה לא נפתרה לשביעות רצונו, יכול לראות את ההתחייבויות שלו בהסכם כבטלות, ו/או להודיע על כך למועצת הביטחון של האו"ם. כמובן שאם ההתחייבויות בטלות זה לא אומר שאתה בהכרח מטיל את כל הסנקציות שהטלת קודם, אלא שאתה יכול לבחור אם להטיל את אותן סנקציות, פחות סנקציות או אפילו יותר סנקציות. כל מה שזה אומר שההתחייבות שלך שלא להטיל סנקציות בטלה. ובמידה והמתלונן בחר לפנות למועצת הביטחון היא, המועצה, צריכה להחליט בתוך 30 יום אם היא מאשרת את ביטול כל הסנקציות, ואם לא הם חלות מחדש באופן אוטומטי. כמובן שזה לא אומר, לפחות אני לא רואה שזה כתוב במפורש, שמועצת הביטחון לא יכולה להחליט להטיל סנקציות חמורות יותר או פחות. "

    אני רואה כאן שני מנגנוני ענישה (בנוסף לברירת המחדש של ביטול החוזה כולו), כל אחד יכול להכיל רמות שונות של עוצמה, שאינם בהכרח ביטול החוזה כולו, ויכולים לתפקד בנפרד או ביחד. יותר מזה, אני חושב, כמעט משוכנע, שכבר כתבתי את זה למעלה. אחרי הכל עשיתי עכשיו העתק והדבק מאיפשהו, אפילו לא תיקנתי את ה"הם" ל"הן". מילא לא לקרוא את החוזה שאתה מתיימר להכיר, אבל לא לקרוא את התגובה אליה אתה מגיב? זה כבר אישי.

    התגובה שלך by יואב — 17 ביולי 2015 @ 10:44

  39. יואב, הבא ונפריד בין שני דברים.

    האחד, מנגנון לבירור הפרות, השני מנגנון לענישה על הפרות. אלו שני דברים שונים וכדאי לא לבלבל בניהם. הסעיפים המדוברים נוגעים למנגנון המפותח להפליא ל*בירור״ הפרות.

    אני מבקר את העובדה שלאחר בירור התלונה דרך המנגנון המסועף והמסורבל ל״בירור״ התלונות, אין מזור ותרופה מלבד ואני מצטט אותך כאן ״יכול (הצד המתלונן ת.א) לראות את ההתחייבויות שלו בהסכם כבטלות״ בוא נתעכב על המשפט הזה רגע. מה פירוש יכול לראות את התחייבויות שלו כבטלות? שהן חצי בטלות? שאולי הן בטלות ואולי לא? שלמרות שהן בטלות ההסכם תקף? לא. משמעות המשפט שכתבת היא שההסכם בוטל.

    כעת אתה יכול להמשיך לחתוך ולהדביק את ההשערות שלך על מה המשמעויות שיגזרו מל*ביטול* החוזה, אלא זה לא מה שכתוב בחוזה, בחוזה כתוב ואני אחתוך ואדביק שוב ״יכול לראות את ההתחייבויות שלו בהסכם כבטלות״. בטלות, בטלות בשישים, בטל זמנן וקורבנן, הלכו בטל.

    זהו, אין שני מנגנוני ענישה ולא שלושה ולא ארבעה. אלא אחד, אחד בלבד והוא ביטול החוזה. אני לא מצליח להבין איך אתה קורא את מה שאתה כותב אחרת.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 12:41

  40. נדמה לי שכאשר צד "יכול לראות את התחייבויותיו כבטלות" (בתנאים מסויימים) אז זה בדיוק מה שזה: הוא י-כ-ו-ל לראות את התחייבויותיו כבטלות והוא י-כ-ו-ל שלא לראותן כבטלות. זה מאוד פשוט
    אבל השאלה שלי בתגובה לדבריך היא אחרת: אז מה? אז מה אם יש מנגנון ענישה אחד בהסכם והוא ביטול החוזה? מדוע זה עושה אותו לא טוב? הרי נחזור בערך למצב העכשווי, זה שהאירנים עשו הכל כדי להיחלץ ממנו. כיצד המצב יהיה גרוע יותר במקרה זה?

    התגובה שלך by שחר ×›. — 17 ביולי 2015 @ 13:47

  41. מדובר בז׳רגון משפטי, יכול לראות את עצמו פירושו, אינו מחוייב יותר לעמוד בתנאי החוזה החתום, מה *יבחר* לעשות צד מסויים אינו מן העניין שכן איש מאיתנו לא יכול להביט לתוך גולגולתו של האחר. אם הטקסט מאפשר נסיגה טוטאלית וביטול החוזה, עלינו להתייחס לכך בלבד, כל השאר ספקולציות יותר או פחות.

    הסברתי את זה בפוסט הראשוני, אבל זה קצת אבד בתוך הדיון על האם קריאתי את החוזה נכונה, או התקיימה.

    הבעיתיות היא בכך שאין מנופי לחץ, כשהסנקציה היחידה היא ביטול ההסכם, קשה מאד עד בלתי אפשרי להפעיל אותה על הפרות שאינן קשות ומצדיקות את ביטול ההסכם.

    אם האיראנים יפרו לסירוגין חלקים מההסכם, למשל יעכבו את מימוש הסעיפים הנוגעים לחומר בקיע או יזרזו את פיתוח התוכניות הבליסטיות שלהם, או אפילו ייצרו משברים קבועים סביב ביצוע חלקים מההסכם אין למעשה כל דרך לבטל רק חלק מהסוכריות שבהסכם, כל שאפשר לעשות זה לעבור דרך מנגנון בוררות מסובך ומורכב ואז להפעיל את הסנאפבק, כלומר לבטל את ההסכם.

    זה לא מנגנון ראוי. כאמור בחוזים פשוטים הרבה יותר בנושאים טריוויאלים כמו שכירות או קניית דירה יש מנגנונים מורכבים יותר להתמודדות עם הפרות.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 14:37

  42. ומה יפריע לאו"מ לבטל חלק מההסכם, רק הסוכריות, כדבריך? הטקסט מאפשר, אבל לא מחייב לבטל את כל ההסכם. הרי הצד המסויים שאיננו יכולים לחדור, לכאורה, לגולגלתו – כשנשאלת השאלה מה יעשה צד בזכותו – האם יבחר למלאה בשלמותה או בחלקיותה – הוא אנחנו, או האו"ם. יש לשער שהאו"ם יודע לחדור לגולגלתו שלו. מדוע אי אפשר שבמקרה שתארת הם יעברו את הבוררות ויפעילו סנאפשוט חלקי, ולא יבטלו את כל ההסכם?

    התגובה שלך by שחר ×›. — 17 ביולי 2015 @ 14:53

  43. אז זהו שחר, שזה לא מה שהחוזה מכיל. זה כביכול שוט שמטרתו מניעת הפרות ומשמעותו האמיתית דירבון ההפרות.

    החוזה קובע שהפרות של ההסכם יועברו למנגנון בוררות מורכב בו חברות המעצמות ואיראן, בהנתן והצד המפר לא מתקן את ההפרות תוך הזמן המוקצב לו, מועצת האו״ם תצביע על השבת הסנקציות הנוכחיות. ודוק, הסכמים חדשים שנחתמו בין הסרת הסנקציות והשבתן לא יכללו במסגרת הסנקציות המושבות.

    זהו, זה מה שיש בחוזה. יתכן כמובן שדברים אחרים יוצעו או יעלו לדיון, אלא שאלו לא נמצאים בחוזה ואין התחייבויות *חתומות* עליהם מצד המעצמות, כך שמדובר בפתיחה בפועל של המשא ומתן מחדש בעמדה נוחה הרבה יותר לאיראן.

    לזה יש אפקט מצנן על כניסה לתהליך הבוררות משום שבסוף התהליך מצויים רק ביטול החוזה וסנאפבק ללא חוזים חדשים שמחוץ לסנקציות הנוכחיות כלומר מצב טוב בהרבה לאיראן מהיום.

    או אם לשיטתך מחליטים להתעלם מהסנקציה היחידה המוסכמת והחתומה, משא ומתן מחודש עם רוסיה, סין ואיראן, קרי חזרה למשבצת הראשונה ללא סנקציות פעילות, כלומר מצב טוב לאין שיעור לאיראן מהיום.

    כלומר הפרות של ההסכם יגררו עמדה הרבה יותר טובה לאירן מהמצב הנוכחי. זה מצב שמעודד הליכה על הסף, עימות מתמיד והפרה עקבית של ההסכם בנקודות שונות.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 16:00

  44. לא, לא, אתה מתבלבל. הסעיפים עליהם אני מדבר הם הסעיפים לענישה, הבירור הוא שלב מוקדם יותר (ה"במידה והתלונה לא נפתרה לשביאות רצונו" התייחס לבירור).

    "משמעות המשפט שכתבת היא שההסכם בוטל." ממש לא. ההסכם הזה הוא לא הסכם בין שני צדדים בלבד, אם ארה"ב (למשל) רואה את ההסכמות שלה כבטלות זה לא מחייב את צרפת (למשל, וההפך), ובטח שלא את מועצת הביטחון של האו"ם (שזה הגורם שאחראי לסנקציות היום). ההסכם מבוטל רק במידה והיא, מועצת הביטחון של האו"ם, תמנע שלאשרר את ההסכם מחדש בסיטואציה כזאת אחרי שאחד הצדדים (שאינו איראן) פנה אליה בנושא.

    סעיף הסנאפבאק מתייחס למקרה בו, אחרי שאותו צד ראה את ההבנות בכטלות הוא פנה למועצת הביטחון והיא נמנעה שלאשרר את החוזה.

    התגובה שלך by יואב — 17 ביולי 2015 @ 16:02

  45. נו אז איראן (גרעינית)תשמור עלינו מדעא"ש הענקית. נהיה המבצר שלה בסביבה במקום של ארה"ב הצ'מברלינית..

    התגובה שלך by אביבית — 15 ביולי 2015 @ 18:24

  46. כן, הצלחת להבין הכל.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 15 ביולי 2015 @ 21:19

  47. עד שישראל לא תתפרק מהנשק הגרעיני שהיא מחזיקה בו, אין לה שום זכות להתלונן על אחרים. אם היינו חיים בעולם נורמאלי, ההסכם עם איראן היה כולל פירוז מוחלט של המזרח התיכון מנשק גרעיני, אחרת זאת לא יותר מצביעות ובריונות לדרוש רק מאיראן לוותר על נשק גרעיני בעוד המדינה הכי מטורפת ואגרסיבית באיזור, ישראל, מחזיקה בארסנל גרעיני לא נורמאלי.

    התגובה שלך by א — 15 ביולי 2015 @ 19:51

  48. עד שארה״ב לא תתפרק מהנשק הגרעיני שלה אין ×–×” שום זכות להתלונן על אחרים, עד שצרפת לא תתפרק… עד שאנגליה לא תתפרק…

    עד ש״שמאלנים״ לא יפסיקו להתייחס לתיאוקרטיה דכאנית בה תולים הומואים על מנופים, בה שולחים ילדים לפרק שדות מוקשים, מדינה בה כל חלומותיו השחורים של מר א׳ על דיכוי התגשמו כאל מדינה לגיטימית וישוו אותה לישראל מדינה בה מר א׳ מרשה לעצמו להגיד כל מה שבא לו, דעתם של ה״שמאלנים״ הללו תהיה אפקטיבית כמו פונגיציד לסרטן הלבלב.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 15 ביולי 2015 @ 21:25

  49. אתה עושה סדר עולמי כמעט כמו ביבי בקונגרס (תשים לעצמך סטים של מחיאות כפיים ברקע)…
    זה לא הטור של גורביץ' בקשר לדרישה מישראל לפיקוח גרעיני-כמו שלא השמאל הישראלי עשה הסכם עם איראן .
    כלפי ישראל יש (!)פעילות כזאת בבינלאומי(וארה"ב הצ'מברלינית משכפצת) – כלפי ארה"ב צרפת וכו' -לא .
    אגב נראה לי תיכף אתה ממליץ כאן על 'תקיפה ישראלית באיראן' כדי להציל הומואים ממנופים.

    התגובה שלך by אביבית — 15 ביולי 2015 @ 22:30

  50. דעתם של "השמאלנים" תהיה אפקטיבית כמתואר לא בגלל יחס כזה או אחר למשטר האיראני (ממילא הרוב המוחלט של הציבור בישראל, או בארה"ב, או בכל ארץ אחרת, לא ממש מבין איך הדברים עובדים שם). היא תהיה אפקטיבית כמתואר מפני שלהמונים נוח להתאחד סביב שנאה לאויב משותף לא פחות משלשטון נוח לאחד אותם סביב העניין הזה.
    עם זאת, פירוק ישראל מנשק גרעיני הוא לא בדיוק סוגיה מדינית בוערת. לפי פרסומים זרים, ישראל מחזיקה בנשק הזה כבר בערך 45 שנה, והיא נהגה בו באופן אחראי מאוד. בשכונה כמו שלנו, רצוי שתהיה לישראל "ברירת שמשון" אי שם במרתף. בעצם, לא רק בשכונה שלנו. יש סיבות טובות לחשוב שללא הנשק הגרעיני בשני הצדדים, המלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ הייתה חמה הרבה יותר.
    לא שיש סיבה להיבהל מהסיכוי של איראן – ודוק, סיכוי, שלא ברור עד כמה המשטר שם מעוניין לנצל אותו – להגיע בבוא היום לנשק גרעיני. אפשרות כזאת לא תהיה טובה, לא רק לישראל אלא לעולם באופן כללי, אבל לא ברור האם היא תתממש. מטרת ההסכם הייתה לתת לאיראן מספיק גזרים כדי להניא אותה מהאפשרות הזאת, תוך יצירת מנגנון שיאפשר לחזור לסנקציות אם היא בכל זאת תפתח טכנולוגיה גרעינית. האם זה יעבוד? נחיה ונראה. אבל קשה להניח שבמצב המדיני הקיים הייתה אפשרות להגיע למשהו שיטיל על איראן מגבלות נוקשות יותר, וספק אם מגבלות כאלה היו עוזרות.
    כל זה קשור רק באופן עקיף למצב ההומואים באיראן (שהוא מחפיר).

    התגובה שלך by מני זהבי — 16 ביולי 2015 @ 6:50

  51. אני לא מקבל את ההנחות על טבעו האידיוטי של העם, אם אינני טועה אתה מעיד על עצמך ×›×™ אתה מיזנטרופ ולכן כנראה שעדותך פסולה 🙂

    בכל מקרה, סבלנותי לאלו המשווים תדיר אנמיה ללוקמיה חרמשית זערורית ככדורית דם. זו אגב כנראה התכונה השניה המאוסה ביותר עלי של אנשי שמאל.

    הראשונה המאוסה עלי ביותר היא אותה תכונה אותה הילל בועז עברון אי שם בשנות השישים במאמרו ״בזכות הצביעות״ ושהדהדה השבוע במאמרו הטינאייג׳רי של עפרי אילני. קרי, האמונה היוקדת בזכות לשקר, לסלף ולצבוע את שני הפרצופים כדי לקדם את מה שהם תופסים כאמת וצדק.
    אני לא יכול לעמוד בריחו החריף של הצבע.

    התגובה שלך by תום אלקיים — 17 ביולי 2015 @ 14:51

  52. לא לעניין לומר שמישהו, כל אדם, צריך להתאבד

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 15 ביולי 2015 @ 20:53

  53. ביבי אמר. לא גורביץ

    התגובה שלך by מודי תולששש — 16 ביולי 2015 @ 0:51

  54. יש לי חבר אירני היגר לפני שנתיים מאיספהאן. חוקר מתימטיקה.
    הוא שמע על העבר שלי והוא אומר שהאירנים מאד מפחדים מהתוקפנות הישראלית.

    ביצה ותרנגולת קלאסי

    התגובה שלך by ×’'יימס — 17 ביולי 2015 @ 6:11

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress