הקתרינה של נתניהו
פרשת מנגיסטו-לוטן היא מיניאטורה של כל החוליים שבשלטונו של נתניהו
בשנת 2005 פגעה סופת הוריקן בשם קתרינה בעיר ניו אורלינס ופחות או יותר הטביעה אותה. הממשל הפדרלי תחת הנשיא בוש נחשף במלוא חדלונו, והנשיא נחשף בשיא ניתוקו. עוזריו של הנשיא התחננו בפניו שייצא לעיר המוכה, אבל הוא היה מוכן רק לעשות טובה ולסטות ממסלולו כדי לטוס מעליה בארשת דאוגה. זו היתה הנקודה שבה איבד בוש את אמון הציבור, והוא לא זכה בו שוב.
אם נצליח לפזר את ענני הספין שמפזרים כעת עיתונאים תומכי נתניהו ועיתונאים בטחוניים, הרי שפרשת מנגיסטו-לוטן צריכה להיות הקתרינה של נתניהו. היא מהווה מיניאטורה של כל מה שפגום ומשחית בשלטונן של נתניהו.
העובדות, בקצרה: אתמול (ה’) פורסמה רשמית לראשונה העובדה שיש שני ישראלים שאבדו ברצועת עזה. אחד מהם הוא אברה מנגיסטו, שמשך את רוב תשומת הלב; השני הוא האשם אל סייד, אזרח בדואי, שזכה בעיקר להתעלמות. לא ברור אם החמאס אכן מחזיק בהם; במקרה של מנגיסטו, התגובה הרשמית של החמאס עד כה היא שמנגיסטו עזב את רצועת עזה לעבר מצרים, ככל הנראה בדרכו לאתיופיה. (עדכון: גרשון בסקין מדווח שחלק מאנשי החמאס משנים את גרסתם וכעת אומרים שיתכן שהוא מוחזק בידיהם.)
עוד ברור שבזמן שהפוסט הזה נכתב, נתניהו נפגש לראשונה עם בני משפחת מנגיסטו. כפי שציינה סתיו שפיר בעוקצנות, לנתניהו היה זמן בשנה האחרונה לפגוש את מריה עלי, מייקל דגלאס, ארט גרפונקל – אבל לא את המשפחה הזו.
עוד ברור שכל המערכת השלטונית של ישראל נוטרלה: הקבינט המדיני-בטחוני וועדת חוץ ובטחון של הכנסת לא עודכנו בפרשה כלל. שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן – הוא היה בתפקיד עד לפני חודשיים בערך – לא ידע עליה לדבריו דבר.
עוד ברור ששלשום (ד’), ערב הסרת צו איסור הפרסום, ניהל נתניהו לראשונה שיחה טלפונית עם בני משפחת מנגיסטו. את עיקר השיחה, שבוצעה באמצעות שליחו של נתניהו ליאור לוטן, הקדיש נתניהו לטרוניה על כך שהנושא עומד להתפרסם. ואז, כשניסתה המשפחה למחות באוזני לוטן על כך שנתניהו לא טרח להגיב למכתבים שהיא שלחה לו בעשרת החודשים האחרונים, לוטן איבד את קור רוחו ואיים על המשפחה שאם היא תעשה רעש, יכול להיות שראש הממשלה יהיה עסוק מכדי לעסוק בנושא הזה – איום די סביר, בהתחשב בכך שכך בדיוק התנהל נתניהו בעשרת החודשים האחרונים. לוטן איים עוד על המשפחה שאם היא תקשר בין קיפוחם של האתיופים ובין מצב בנה, היא תוודא בכך שהבן ישהה ברצועת עזה עוד שנה.
לוטן הוא עובד מדינה, אבל בפגישה שלו עם משפחת מנגיסטו – שלתדהמתו של השושואיסט הדוחה הזה הוקלטה, מה שאומר משהו על האיכות שלו – הוא לא התנהל כמי שמגן על האינטרס של המדינה, אלא אך ורק כמנהל יח”צ של נתניהו: אם תעשו רעש, כלומר אם תפגעו בשמו של ראש הממשלה, נדפוק אתכם. אם תנסו לקשר בין הפרשה הזו ובין הגזענות נגד האתיופים שראש הממשלה מכחיש, נדפוק אתכם.
ביממה האחרונה, התייצבו שורה של כתבים צבאיים להגנתו של לוטן. הוא כנראה היה מקור ממש מוצלח מבחינתם. כלי תקשורת אחרים העניקו תשומת לב יתרה לסטטוס יבבני שכתבה אשתו של לוטן, כביכול בוצע בבעלה לינץ’. בולשיט: מה שקיבלנו הוא הצורה שבה מתנהל פקיד מדינה בכיר מול משפחה שבנה נעדר, כשהוא חושב שאף אחד לא יידע על זה.
לוטן, וזה צריך להיות מובן מאליו, חייב לעוף מתפקידו. אומרים שיש לו זכויות, שהוא נפצע פעם במהלך מבצע צבאי כושל (חילוץ נחשון וקסמן) ואפילו קיבל צל”ש. שזה נחמד, אבל זה לא קשור לנושא. הכשלון בחילוץ וקסמן שעליו קיבל לוטן צל”ש היה ב-1994, שזה די מזמן. הצל”ש הזה לא מכשיר אותו להיות עובד מדינה, וממה שאנחנו ראינו, שוב, הוא לא ייצג את המדינה אלא את היח”צ של הבוס שלו.
אבל לוטן הוא רק ההדגמה. יש להניח שכאל”מ בצה”ל הוא לא חלם אי פעם לשמש כמנקה ביוב היח”צ של נתניהו, אבל ואצל נתניהו אין שום דבר פרט ליח”צ, שום דבר פרט להשרדותו האישית, הוא מעוות את מעמדם של כל עובדי המדינה. אלמלא נאלץ לוטן לעבוד עם נתניהו, הוא עדיין היה כנראה חלאה צה”לית, אבל יש להניח שהבריונות שלו לא היתה מופנית לכיסוי התחת של הבוס.
יתר על כן, הפרשה הזו מראה את שיטת הפעולה של נתניהו: ניטרולה של המדינה. את מבצע צוק איתן הוא ניהל בפועל רק מול שר הבטחון בוגי “משה” יעלון, תוך התעלמות מהקבינט שלו, הגוף שמוסמך לנהל את המלחמה. נתניהו אפילו לא טרח להציג לשרים שלו את הסכם הפסקת האש מול החמאס. בפועל, נתניהו רוקן מתוכן את כל מערכת הבלמים והאיזונים שאמורה לפעול מול ראש ממשלה שהוא אחד מהחזקים בעולם.
וההתנהלות הזו, כשהיא משתלבת עם איסור פרסום, מראה לנו את נתניהו בשיא חדלונו. כל זמן שהוא יכול היה להיות בטוח שאף אחד לא מדבר על הפרשה, בחסות תירוץ בטחוני, הוא פשוט לא עשה כלום. הוא אפילו לא טרח לענות על המכתבים ששלחו לו בני משפחת הנעדר. מבחינתהו של נתניהו, העדר החשיפה היה הדבר המושלם מבחינתו: הוא יכול היה לעשות כלום- כי כל דבר שהיה עושה היה מאלץ אותו לשלם מחיר – והתקשורת היתה מנועה מלדווח על כך.
נתניהו הוא הבעיה. לוטן הוא הסימפטום. שניהם חייבים ללכת, אבל לוטן הוא עובד מדינה ונתניהו הוא נבחר ציבור, כך שלוטן צריך לעוף קודם. העקרון הדמוקרטי אומר שעם נבחרי ציבור שבזים לציבור, כמו ישראל כץ למשל, צריך לבוא חשבון בקלפי. בנתניהו צריכים לטפל המערכת הפוליטית והציבור. ללוטן אין תירוץ כזה. עובד ציבור שמתייחס כך לציבור חייב ללכת, ומהר.
נתניהו, כמובן, יעשה הכל כדי לא לפטר את לוטן, משום שפיטוריו יהיו הודאה בכשלון של נתניהו. הוא ינסה לעשות הכל כדי שהסיפור ידעך. התפקיד שלנו הוא לא לאפשר לו להתחמק מחדלונו ולהכריח אותו לשלם מחיר.
ועוד דבר אחד: אני רוצה להודות למערכת הבטחון ולמערכת המשפט על התרומה חסרת התקדים שלה לקידום תיאוריות הקונספירציה בישראל. אחרי הכל, אם הן מצליחות להעלים מהציבור במשך עשרה חודשים את העובדה שחמאס כנראה מחזיק בשני ישראלים, מה הן לא מסוגלות להעלים?
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
תודה על היותך.
הדג מסריח מהראש.
בית המשפח הוא מייסד האפרטהייד.
בית המשפח הוא מעוז הפאשיזם.
בית המשפח הוא מעוז הגזענות ובדידי הווא עובדא ואני בן תימן לא פלסתיני.
או בשפת הנביא :מדינת שב"כ.
בית המשפח זונה לכל בעל שררה, ראש ממשלה או מלך קזינו או טייקון או סחר נשק, כולם בניו של בית המשפח העליון והתחתון.
ממי הסתיר בית המשפח את הסיפור ?
מהאוייב או מהעם, איכה היתה לבית זונות שלם קריה נאמנה.
שאפו על עבודתך השקדנית ומאירת העיניים. אנחנו כה זקוקים לעיתונאים/בלוגרים אמיצים וחכמים.
שלטון הביבים בסכנה! האתיופים והבדואים נעים בכמויות אל עזה. עמותות הימין מוכנות להסיע אותם באוטובוסים, בתנאי שהתקשורת תמשיך לסתום.
Good job, Gurvitz!
Good job, Gurvitz!
אני מסכים לחלוטין עם התזה ולפיה הדבר היחיד שמדריך את שקרניהו הוא יחצנות ושימור שילטונו. ובכול זאת, הערה מהותית ושתי הערות לשוניות. ההערה המהותית: הבהמה לוטן אינו עובד מדינה. הוא פועל בהתנדבות. ההערות הלשוניות: 1. כתבת: "… פגעה סופת הוריקן בשם קתרינה …" צ"ל: פגעה סופת הוריקן ששמה/שכונתה קתרינה. "בשם" פירושו on behalf; מטעם (מישהו). 2. "הצורה שבה מתנהל פקיד מדינה בכיר מול משפחה": למה "מול"? אמנם "מול" נהפכה בפי הישראלים העילגים והנבערים למִלת היחס היחידה, ובכול זאת: התנהלותו של לוטן הייתה בעניינה של המשפחה, ולא "מולה."
כשאתה מייצג\דובר-את מישהו זה יכול להיעשות מול קהל מסויים, אל מול קהל. ההתנהלות הבעייתית של לוטן הייתה ד"א כלפי המשפחה, לא בעניינה של המשפחה.
הסברך אינו מחזיק מים. אילו היה תקף, היה עלינו לומר, למשל, שישראל "נושאת ונותנת מול" האיחוד האירופי. רגע, כך בדיוק כותבים העתונאים ומשדרים השדרים – אך זה לא מכשיר את העילגות. נושאים ונותנים "עם", התנהלותו של הקוזאק לוטן הייתה "כלפי" המשפחה (כפי שכתבת) או "בעניינה של" המשפחה. הרי לא מדובר במופע תיאטרלי שבו לוטן הוא השחקן והמשפחה – קהל הצופים, אלא באינטראקציה בין שני צדדים. ובכך אני חותם את הוויכוח "מולך". אופס!…
דבריי בעניין "בשם" השתבשו בגלל השילוב עברית/אנגלית. הנה נוסח בהיר.
כתבת: "… פגעה סופת הוריקן בשם קתרינה …" צ"ל: פגעה סופת ששמה/שר כונתה קתרינה. "בשם" פירושו: מטעם. באנגלית: on behalf
מה, לעזאזל?
אדם בשם יוסי גורביץ כותב את הבלוג הזה. לא נראה לי שאישהו קורא עברית יפרש את המילה "בשם" במשפט הנ"ל כ-"on behalf"
התנהלותו של לוטן *כלפי* משפחתו של אברה מנגיסטו היא אכן גסת רוח ומתנשאת (כפי שניתן להבין מהשיחה שפורסמה). על התנהלותו *בעניין* המשפחה הזאת איננו יודעים כמעט כלום. ייתכן ולוטן עשה כמה דברים שהיה להם סיכוי לסייע לשחרורו של אברה מנגיסטו, ואז התנהלותו בעניין המשפחה היא דווקא בסדר, להבדיל מהתנהלותו כלפי המשפחה. (אבל שוב, איננו יודעים דבר על כך.)
ודרך אגב, החלפת מריה קרי, ברשימת האנשים אותם פגש נתניהו, ב"מריה עלי", היא משעשעת. הייתי אומר שיש בה משהו פרוידיאני, אבל אינני יודע בדיוק מה.
זן תמצית הישראליות: הכשרת טריפה בק"ן טעמים. רק שהטעמים לא טעימים. הרי גם אם ייכתב שהבלוג חובר בידי יושׂי גורביטש נדע כולנו ששמו המדוייק יוסי גורביץ. העניין הוא – התבטאות נכונה ומדוייקת. עבל עטא רשעי קמוואן ליחטוב אם שגיעות קאבט נפשח. רכּ שתייה לי בריע
מפחיד לחלוטין.עושה חשק לעוף מפה ולתמיד אלא אם כן נצליח להעיף אותם
ליאור לוטן עושה עבודתו מזה כ-10 חודשים בהתנדבות ובמסירות. שגה והתנצל למה לשתות דמו.
אני חושב שהדברים הם חמורים הרבה יותר מכפי שיוסי כותב. הנה הדברים שאמר לוטן למשפחה ( אני מציע לקרוא אותם מספר פעמים ) :
"אני מתלבט אם לענות כי מה שקרה פה עם ראש הממשלה זה חמור מאוד. כל כך חמור שאין לי איך לתאר אותו… ואז הדבר היחיד שראש הממשלה שומע זה שלא החזירו לו את המכתבים? אני לא יודע אם אני רוצה לענות לכם את התשובות, תלכו למי שאתם רוצים. גם ראש הממשלה הרי בן אדם, מה אתה חושב שהוא יחטוף, יחטוף, יחטוף וזה הדבר הכי חשוב לו בעולם? "
נדמה לי שהמסר פה הוא ברור גם אם לא יאמן – לוטן אומר למשפחה שאם הם יעליבו את נתניהו נתניהו הנעלב לא יפעל לשחרור בנם.
אני דוחה את כל התזה שלך.
מדובר באדם פרטי אשר נכנס לרצועת עזה מרצונו תוך כדי הפרה של החוק אשר אוסר זאת . אף גורם לא שלח אותו לשם! עם כל הצער שבדבר, ראש הממשלה אינו יכול באופן אישי לטפל בכל תימהוני שעושה מעשים חסרי אחריות מסוג זה. מיותר לציין שאין בשום אופן לשחרר אף מחבל ולבצע שום עסקת חילופים לצורך שחרור מחבלים אשר יהוו סיכון בטחוני וודאי לכולנו!
נכון!
גם אין סיבה שישראל תעזור בחילוץ מטיילים מנפל, הפסיכים האלו ממש היו חסרי אחריות.
וגם אין סיבה שממשלת ישראל תנסה לשחרר חיילים שבויים אי פעם, כי מעשה חסר אחריות ומטומטם כמו להתגייס לצבא אין.
וגם אין סיבה שבכלל ממשלת ישראל והדוצ׳ה ירום הודו- פיפי- ייעשו בכלל משהו עבור האזרחים, כי להיות אזרח בישראל זה הדבר הכי לא אחראי שאפשר לעשות בכלל, ושום גורם לא שלח אותכם לשם…
הטקסט של לוטן על איומיו המובלעים והמפורשים בשירות הוד המעלה – דוקא הולך נהדר כשליח סתרים של הבורג'ה ,אפרופו הדוצ'ה עם 5 המשרדים..
יש מידה של צדק בדברייך.
יחד עם זאת אם הוא מחליט כן לטפל הוא צריך לטפל כמו שצריך ולא להציב תנאים כמו "אל תעליבו אותי".
קרא פוסט אחד קודם. בעל הבלוג, ומן הסתם לפחות חלק מקוראיו, מסכימים עמך בנקודה זו. זה רק לא הנושא של הפוסט הנוכחי.
בהנחה שמשפחתו של הנעדר רוצה להחזירו מעזה, למי יוכלו לפנות מלבד לרה"מ? הם הרי לא יכולים להיכנס לרצועה בעצמם. העובדה שמדובר בפגוע נפש שעבר על החוק אין משמעה שמותר להתייחס לבני משפחתו כאילו היו עפר ואפר. השאלה איך כדאי להחזירו, אילו מחירים סביר לשלם ואילו לא — היא שאלה נפרדת. והיא ראויה להתברר בפורום רחב יותר מזה הכולל את ראש הממשלה, את ראש הממשלה ואת ראש הממשלה.
תודה לך שי מינץ כי בדיוק לטענת הטוקבקיסטים הזאת רציתי להתייחס:
"ראש הממשלה אינו יכול באופן אישי לטפל בכל תימהוני שעושה מעשים חסרי אחריות מסוג זה"
אה וואלה אז למה אתם מטילים צו איסור פרסום על הפרשה?
אי אפשא להחזיק את המקל משני הקצוות, אם זה בכלל לא עניינה של המדינה בגלל הסיבות שפרטתה אז שהמדינה גם לא תטיל צו איסור פרסום.
ואם זה כן עניינה של הממשלה אז נא להתייחס בהתאם!
על שרידי השמאל להדגיש ולא לתת לשכוח את התעלמותו של ראש הממשלה מהמשפחה האתיופית. לא לתת לשכוח לאף אחד שמדובר בממשלת ג'ים קרואו, לא רק בחוקים שהיא מנסה לחוקק נגד הפלסטינים אלא גם התנהלותה על בסיס צבע עור כלפי יהודים. המתקפה החריפה וחסרת התקדים על אובמה, שלא עשה מאום על מנת לעצור את מדיניות ישראל ותמך בה אולי יותר מכל נשיא אמריקאי אחר, היא חלק מאותה גזענות חשוכה של ממשלת ג'ים קרואו. בעלי צבע עור שונה (אפילו לא דת שונה) מקבלים יחס שונה ממשלת ג'ים קרואו – אף משפחה בעלת צבע עור לבן לא היתה מחכה שנה לפגישה עם ראש הממשלה, ללא קשר למעטה הסודיות או לא.
בעבר, החמאס החזיק בשבויי מלחמה סבירים. שליט באמת ירה על עזה, וחטיפתו היתה מבצע צבאי מהמדרגה הראשונה. השבי של שליט לא היה בהתאם לאמנות ז'נבה, אבל ההסבר סביר במקרה זה: החמאס חשש שכל ידיעה אודות מקום המצאו תוביל להופעת צוותי חילוץ יעילים. לכן, למרות שסיפורי הזוועות על שביו של שליט היו חלק מהקמפיין לשחרורו, הם התבדו. מדובר בחייל, שנשבה, טופל לא רע, שוחרר במחיר דמים שנגבה בינתיים כצפוי, והפך לסלב מדרגה ג'. כמו כוכב ריאליטי.
אברה מנגסטו הוא פגוע נפש. יכול להיות שהוא זקוק לכימיקלים, יכול להיות שהוא זקוק לשיחות, יכול להיות שהוא צריך את המשפחה שלו ויכול להיות שהוא נמלט ממנה. אבל באף תסריט, הוא לא חייל. הוא נמצא בעזה בטעות – טעות פרי מוחו, אבל בוודאי לא טעות שהוא אחראי עליה , כי הוא לא אחראי למעשה המטורף הזה.
החמאס מחזיק בו, והדבר מהווה התעללות בחסר ישע. יכול להיות שהם מצדיקים את זה: בא להם לשחרר אסירים, ונפל לידיהם פגוע נפש להתעלל בו. השמאל מנסה להרים קמפיין, ככל הנראה במטרה דומה: לשחרר אסירים, להביך את נתניהו, להתסיס את עולי אתיופיה, או את הדור השני. כל אלו מבוססים על ההנחה שיש משהו לגיטימי בהתעללות בפגוע נפש. חברים, אין שום דבר כזה, והשמאל הולך לשתף פעולה עם התעללות בפגוע נפש.
דברים דומים אפשר לומר על קבוצות הפעילים האתיופים: נחמד מאד שלוחצים על מדינת ישראל בקשר לשחרורו. מגניב שיש איום בהיר שאם לא, ישראל תוקע כגזענית על ידי קבוצה שנראית כאילו היא מבינה בזה. זה עשוי לעבוד. אבל יש עוד מנוף: האם החמאס היה מרשה לעצמו להתעלל כך גם בפגוע נפש לבן?
לוא היה לשמאל עמוד שדרה מוסרי, במקום מחויבות להחרבת ישראל (או משהו דומה, רק חיובי, מורכב, או מה-שזה-לא-יהיה, גדלתי בשמאל, אבל אני לא באמת מבין את האנרגיות האלו), הייתם מודיעים לחמאס שזה חמור כמו הטרדה מינית של פעילות שמאל בהפגנות. כלומר, שאין משטים לעזה, אין שיחות מקומיות, אין חברים לג'ורג'י, עד שפגוע הנפש לא משוחרר. בלי משחקים, בלי בג"ץ, ובאותו עניין – בצלם עובר לטפל בהתעללות בפגועי נפש בעזה. זה, כמובן, במקרה שבו היה לשמאל מצפון מהסוג שהוא מייחס לעצמו. ואין לו.
האם זה היה עובד? לדעתי כן. החאמס הפך את החטופים לנשק אסטרטגי. החטופים אמורים להיות, ברובם, שבויי מלחמה, כלומר שבויים לגיטימיים, כמו גלעד שליט. בלי קשר לשאלה אם מדובר בערכים האותנטיים של האיסלם או לא, יש כאן אילוץ פוליטי ברור. כלומר, החמאס נמצא בברית עם השמאל הבינלאומי. הדברים ידועים להפליא, ואין טעם לחזור עליהם. במסגרת הברית הזו, על החמאס להראות באופן סביר כמו קבוצת לוחמי חופש טבעיים מהמניפסטים השמאליים. וביקר לי, התעללות בפגועי נפש לא מופיעה שם. לכן, למרות שהשמאל הבינלאומי והמקומי לא צפויים להתרגש מפגוע הנפש, הרי שערכו הכללי עשוי להיות בפוטנציאל ההפרכה שהוא יספק להיפותיזת אנושיות החמאס. דמו בנפשכם: אומרים שצריך הקלות לעזה, ישראל שואלת מתי תפסיקו להתעלל בפגועי נפש. הארץ מהלל הצגה של איתי טיראן, והשמרנים שבקהל יתהו מה עשה איתי למען הפסקת התעללות החמאס בפגועי נפש. הנזק גדול מהתועלת, והיות ומדובר במקרה נדיר כל כך, השמאל לא ישקיע בפיתוח תיאורטי שיצדק מאורעות כאלו באופן כללי. לכן, עם קצת לחץ בכיוון הזה, אברה עשוי להיות משוחרר בהקדם. בסופו של דבר, הוא מוחזק על ידי החמאס והשמאל, ושני הגופים הללו עוסקים במידה רבה בבניה ותחזוקה של דימוי ומותג.אלו דימוי ומותג חזקים להפליא, אבל אפשר לאיים עליהם. והם יגיבו.
פרט לכך שחמאס מכחיש קודם כל שהאיש שבוי על ידו. וגם אם כן, אין לו פורמאלית הוכחות לכך שהוא פגוע נפש, מדובר באדם מישות זרה-עוינת (מבחינתם) שחדר לתחומם, ולגיטימי להחזיק בו במעצר עד שדברים "יתבררו".
כך פורמאלית לפחות.
לגבי "מוחזק על ידי החמאס והשמאל", נו במת.
כבר אחרי שבוע-שבועיים, הם היו אמורים להבין שזה לא סוכן. השמאל נמצא שם כדי להסתיר את עובדת ההתעללות בפגוע נפש.
זה באמת מכוער שהחמאס מתעלל בפגוע נפש , זה כמעט מכוער כמו ההתעללות של ראש הממשלה ונציגו עלי אדמות במשפחתו של אותו פגוע נפש.
קצת מאולצת, הדאחקה, גם לשיטתך המרהיבה. במה הועלת? ישראל תשאל – מתי תפסיקו להתעלל בחולי נפש – ואילו היום היא שואלת – מתי תפסיקו לרצוח את אזרחינו התמימים. אני לא רואה הבדל גדול בין הטענות
כיום הם (כבר) לא כל כך רוצחים, אלא יותר מנסים להטריד דרך איומים במוות אם לא תרוץ למקלט. משהו כזה, בערך.
לעומת זאת, ההתעללות באברה מנגיסטו מתמדת ומכוונת. כל העניין מעמיד את השמאל עמוק בתוך אומלס של לה-גוויין. וממילא, אומלס היא משל על שמאל.