החברים של ג'ורג'

יום הכיפורים של הכתבים הפוליטיים

אחרי שמכרו לנו את גדעון “פלוגות” סער כאב מסור, הפרשנים הפוליטיים מתגלים ככלי ריק כשמתחילות לבצבץ העובדות

אויה מה היה לנו, מי יתן מזור לכאבנו, נפלה עטרת ראשנו, ניצחו אראלים את המצוקים – זה היה הרושם שקיבל מי שפתח את הטורים הפוליטיים ביום חמישי. גדעון סער הודיע במפתיע על “פסק זמן” מהחיים הפוליטיים, והכתבים הפוליטיים היו הרוסים. הם התחרו זה בזה, הן באותו היום והן במוספי סוף השבוע, בקינות ובספקולציות. סער, אחרי הכל, היה מקור טוב וידע להתחנף עליהם. בהתאם, רובם המכריע נתנו משקל עודף לספין של אחד הפוליטיקאים היותר ציניים שנראו פה – כביכול הוא פורש (סליחה, “לוקח פסק זמן”) כדי להיות עם בנו התינוק, ושהוא תכנן לפרוש כבר לפני שנתיים ואיכשהו זה לא יצא לו.

כלבתא, במטותא. הקשקוש הזה היה צריך להדליק את כל פנסי האזהרה, אבל להוציא נחום ברנע, הם לא דלקו. ברנע שם לב למשהו מוזר: האירוע שבו הודיע סער על פרישה נראה באופן חשוד כמו אירוע התפקדות לליכוד. במקום היו דוכנים ותומכי סער המריצו את הבאים לאירוע להתפקד למענו. ואז עלה סער ונתן את הנאום שלו. מיד לאחר מכן טבעה התקשורת הישראלית בקינות על סער.

הקינות הללו, יש לציין, היו משונות מאד. גדעון סער היה שר חינוך ושר פנים, אבל אף אחד לא יכול להצביע ולו על הישג אחד שלו – אלא אם ההישג הוא בדרדורה של ישראל בכיוון האנטי-דמוקרטי. כשר חינוך, הוא ניצח על טיהור במקצוע האזרחות, ואימץ את הדו”חות של “אם תרצו.” כשר פנים, הוא הצליח להיות גרוע יותר מאלי ישי כלפי מבקשי מקלט. זה חתיכת הישג, אכן, אבל כנראה לא כזה ששווה להתפאר בו. הפרשנים הפוליטיים – הגווארדיה הקבועה של בן כספית, סימה קדמון, ושאר כתבי הרכילות הפוליטית – גם לא הצליחו להצביע על הישג כלשהו של סער.

אז למה פרש סער? בשביל לקבל את המידע הזה, צריך היה לצאת מהתקשורת המסורתית. אלדד יניב כתב בטוויטר, זמן קצר אחרי ההכרזה של סער, שסער ידע שיש תחקיר של “הארץ” בעניינו, שעומד להתפרסם. זמן מה אחר כך, התקבל כמעט-אישור מעורכת מוסף “הארץ” בנושא: “עוד לא פורסם תחקיר, וכבר מושאו פורש,” כתבה נעה לנדאו.

על מה היה התחקיר? אנחנו עוד לא יודעים, הוא לא פורסם. אבל בסוף השבוע קיבלנו רמז גס: News1 פרסם ידיעה על כך ש”תיק הבדיקה” נגד סער דלף לעיתונאים. מה לעזאזל?

ובכן, כזכור, מכתב שייחס לסער מעשים מיניים בכפופות לו הודלף לפני כשנה וחצי. וינשטיין הורה למשטרה לבצע “בדיקה” – לא חקירה – וזו מיהרה להודיע שהמכתב מזויף, אבל לא הצליחה למצוא את הזייפן. על פי הדיווחים, הקורבנות-לכאורה של סער לא שיתפו פעולה עם החוקרים.

אז עכשיו התיק הזה בחוץ, תחקירן של “הארץ” יושב על הזנב של סער, ולגמרי במקרה אירוע שאמור היה לקושש לו עוד תומכים במרכז הליכוד הופך, בהפתעה גמורה, לאירוע הפרישה שלו. ומה עושים בן כספית וסימה קדמון? מפמפמים את האגדה לבית סער, על פיה הוא החליט דווקא עכשיו לבלות זמן עם הילד שלו. אז מה שווים הפרשנים הפוליטיים האלה?

מה שהם היו שווים בפרשת המעשה המגונה של חיים “הלשון” רמון, זה מה. מה שהם היו שווים בעת ההרשעה של אולמרט: זונות שמפרכסות זו לזו.

כמובן, כל העסק מסריח מעבר לחיפוי העיתונאי הקבוע של כספית וקדמון. כשהיועץ המשפחתי וינשטיין הורה על “בדיקה” – לא חקירה – סער נחשב לאחד מהמקורבים לראש הממשלה נתניהו. שנה וחצי אחר כך, נתניהו רואה בו יריב מר. בדיוק עכשיו דולפים מסמכי החקירה ההם. משטרת ישראל, תחת המפכ”ל דנינו, מהווה יותר מאשר אי פעם משטרה שמשרתת את המשטר.

אין לי מושג מה יש בתחקיר של “הארץ”, או מה יש בתיק הבדיקה של המשטרה; ואם יתברר לי שהחוקרים בפרשת סער הבינו את רוח המפקד של וינשטיין וחיפפו את החקירה, בואו נאמר שאני לא אפול מהכסא. למעשה, אופתע הרבה יותר אם יסתבר שהמשטרה עשתה את עבודתה נאמנה. אבל כתבים פוליטיים ששומעים על כך ששר בכיר קוטע כנס התפקדות כדי להודיע שהוא נשאר בבית, עם התה והלימון והספרים הישנים, וחוזרים על כך בלי כמעט כל שאלות – הם חלק ממערך ההון-שלטון-עיתון. הם חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון.

הערה מנהלתית א’: בצד שמאל תוכלו לראות עכשיו את מדיניות התגובות של הבלוג, משהו מנהלתי שהתעצלתי לעשות הרבה זמן. ובכן, זה פה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • J-CAT

    הערה מנהלתית על ההערה המנהלתית: יש שגיאת כתיב בכותרת של מדיניות התגובות – המונח המקובל הוא Sockpuppet, במילה אחת (ועם U ולא O אחרי הP).

    • ygurvitz

      וכפי שמצוין בגוף הטקסט, זו לא שגיאה אלא ארכאיזם מכוון.

  • גיא

    ואף אחד עדיין לא שואל מדוע סער פורש גם מהכנסת דווקא עכשיו
    אפילו אם יש תחקיר, למה לפרוש מהכנסת?
    אולי כי הפרישה מאוד עוזרת ליברמן
    תחקיר כזה או אחר מצדיק אולי פרישה מהממשלה אבל צריכה להיות סיבה אחרת לפרישה מהכנסת
    רק אומר

    • דניאל ר

      חבר כנסת הוא עדיין דמות ציבורית ועדייו יהיה עניין ציבורי בפרסום התחקיר. שווה לפרוש גם מהכנסת אם האלטרנטיבה היא כלא.

      • מני זהבי

        עניין ציבורי יהיה בכל מקרה (אלא אם כן התחקיר ייגנז בסופו של דבר).
        אני גם לא חושב שכלא הוא סיכוי ממשי במקרה של סער. האיש הרבה יותר מתוחכם ומעודכן ממשה קצב. יהיה מוזר מאוד אם הוא לא ידע להשיג את מה שהוא רצה בלי שמעשיו יפלו תחת אחד מסעיפי החוק הפלילי שעונש מאסר בצדם.

  • כבוד רב על מדיניות התגובות!

  • סמולן

    מדיניות התגובות מצוינת וברורה.

  • אורי ברייטמן

    לזכותם של עיתונאים רבים בתקשורת, הם היו ציניים וסקפטיים (עוד באירופה) ממש מהר. אולי זה אלדד יניב ששפך עליהם דלי של מי-קרח, ובכל מקרה הציבור הרחב אמנם לא משוגע על גדעון סער אבל גם לא שונא אותו ממש.

  • האיש

    אורי, דווקא לי נראה שהציבור די אוהב אותו, לא ממש מבין למה, אחרי הכל הפוסט די משקף את פעילותו של הנ"ל ובכל זאת אנשים אוהבים אותו. לדעתי זאת ממש כמו האהבה לכחלון שלא עשה כמעט כלום אבל כנראה יחזור לכנסת כמנצח. יכול להיות שסער יחבור אליו?

    • לכחלון, בניגוד לסער, היה הישג אחד שפומפם במרץ: שבירת הטריפול(?) בתחום הסלולר.

    • נתן

      לא עשה כלום???

      מעבר לאומץ הלב האישי לעמוד מול שלושת טיקונים בסדר גודל של בן דב ,דנקנר ואליוביץ בניגוד לכל הגיון הישרדותי של כל פוליטיקאי מתחיל, האפקט החשוב ביותר הוא בעיני האפקט החינוכי.
      ההתמוטטות של דנקנר ובן דב שהיא תוצאה ישירה של הרפורמה בשוק הסלולר חשפה עד כמה טיקוני ההון שלנו שלראשם נקשרו כתרים של גאונות ולישבנם נדבקו לשונות של עיתונאים ופוליטיקאים כאחד, הם בעצם אנשים שכל יכולתם הוא לנצל את חולשת הרגולטרים ןמבנה המשק המעוות כדי למצוץ את הציבור.

      ברגע שלקחו להם את זה התברר כי בכל מה קשור ליוזמה תחכום גמישות וחדשנות מדובר בכלומניקים בריבוע.

      אם היו לנו עוד כמה כחלונים היה מתברר מהר מאד שגם ראשי הבנקים וחברות הביטוח שלנו הם חבורה של עלוקות שניזונים מחולשת הפוליטיקאים

  • יואב

    אורי, דווקא לי נראה שהציבור די אוהב אותו. לדעתי זאת ממש כמו האהבה לכחלון שלא עשה כמעט כלום אבל כנראה יחזור לכנסת כמנצח. יכול להיות שסער יחבור אליו?

  • מילי

    "כלבתא במטותא", שאלה: איך מבטאים את זה בדיוק?

    • שחר כ.

      KALBATA BEMATUTA

      • לא KLAVTA ?

        • נטליה

          כן, כְּלַבְתָּא

  • אבל יוסי,

    למה אתה שוב מעליב את מקצוע הזנות?

    זה מקצוע עם הרבה יותר יושרה מקצועית מזו של הכתבים המפלגתיים בארץ. שלא לדבר על התנאים הקשים.

  • גבריאל

    וול וול, מרוב חוסר חיבה לסער הידרדת לרמת העיתונאים שאתה כה נהנה לבקר. הבן אדם פורש שנה וחצי אחרי שמשהו אולי (ואולי לא) קרה, המקרו האמין ביותר שלך לזה שיש תחקיר הוא אלדד יניב, אף פרסום של האירוע לא הכיל רמז לזה שסער עומד לפרוש, אבל תקריות אבן היו יומיים לפני האירוע – אבל מר גורביץ כבר העיד, שפט, פסק ותלה.
    לך תבקר את מערכת המשפט והעיתונות, אה?

    • nachum

      זמן מה אחר כך, התקבל כמעט-אישור מעורכת מוסף “הארץ” בנושא: “עוד לא פורסם תחקיר, וכבר מושאו פורש,” כתבה נעה לנדאו.

  • שימי

    יום הכיפורים של הכתבים הפוליטיים היה כבר ב"צוק איתן".

  • שימי

    דרך-אגב אולי במסגרת הבלוג הזה או בפלטפורמה אחרת, היה כדאי אם מישהו ירים את הכפפה ויבנה מערך של מעקב אחר התבטאויות ומעשים של כל הפוליטיקאים,
    מאחר והציבור הישראלי ניחן בזכרון קצרצר
    זה יהיה מעין עמוד קלון ציבורי שיספק את המידע הנחוץ ליכולת הביצוע ועמידה מאחורי המלל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אין שום קשר בין אנונימיות לסאק פאפטס.
    אני יכול לקרוא לעצמי מתושלח השלישי או גרפילד או אמציה בן אחיקם, ולך תדע מי אני באמת.
    כינויים ברשת לא משמשים לזיהוי אלא ליצירת פרסונה וירטואלית, טקס נרקיסיסטי ומאוס בעיני.
    אני בעד לבטל בכלל את האפשרות להגיב תחת כינוי, ומקווה שמספר האנונימיים רק יגדל.
    תגובות צריכות להישפט לפי קריטריון אחד בלבד והוא תוכנן.

    זוהי דעתי.

  • מה שהכי מפחיד פה זה סימה קדמון. בצבא, היא שירתה בחיל האוויר, שם הטייסים התעללו בה מינית. עכשיו כשהיא פרשנית בכירה בתקשורת, היא מצדדת בשר שמתעלל מינית בעובדות שלו. המותקפת הופכת לתוקפת, או במקרה הזה לאפולוגיסטית.

  • גדי

    אבל בן כספית הוא עיתונאי אמין כמו שהסיפםור של על אחיעם אוחנה היה אמין וקדמון טרחנית ואנכרוניסטית כמו תנורי שביט

  • ודל

    Beach pleas
    וד״ל

    • מני זהבי

      – מה זה "סאן אוף אה ביצ' "?
      – "בן זונה". איפה ראית את זה?
      – אה… כתוב על החולצה שלך.
      – נו, אז זה "שמש של חוף הים".

  • חיליק

    נעה לנדאו היא ראשת מערכת החדשות ב״הארץ״, לא עורכת המוסף