החברים של ג'ורג'

עאלק בעלת ברית

שיעור ניכר של הישראלים רוצה להרעיל את נשיא ארה”ב. הגיע הזמן שהאמריקאים יבינו שישראל מעולם לא היתה בעלת ברית

בימים האחרונים, הגישה ישראל בקשה דחופה לקבלת שורה של כלי משחית מארה”ב, ביניהן פצצות מרגמה בקוטר 120 מ”מ ורימוני מטול. צה”ל בזבז הרבה מאד תחמושת ב”צוק איתן.” ארה”ב נענתה במהירות והודיעה שתעביר את התחמושת בהקדם.

אם לשפוט על פי הודעת מחלקת המדינה, לא ברור שזו צריכה היתה להיות התגובה. זו האחרונה אמרה שהיא “מזועזעת” מההפגזה השלישית של בית ספר של אונר”א ברצועת עזה. ובכן, אם אתם כל כך מ ז ו ע ז ע י ם, למה אתם מספקים פגזים למי שבעליל משתמש בהם, פעם אחר פעם, באופן בלתי מבחין?

אבל הם סיפקו. וזמן קצר אחר כך, אישר הקונגרס בכינוס מיוחד עוד 225 מיליוני דולרים לכיפת ברזל, ובכך הגיעה התמיכה של ארה”ב בכיפת ברזל למיליארד דולרים – מיליארד דולרים, יש לציין, שנמצאים מחוץ להקצאה השנתית של שלושת המיליארדים שישראל מקבלת מארה”ב כסיוע בטחוני מדי שנה גם כך. הסיוע הבטחוני האמריקאי חשוב, אבל הוא רחוק מלהיות הדבר החשוב ביותר שמספקת ארה”ב לישראל: האחרון הוא הלגיטימציה שנותנת ארה”ב לישראל, בראש ובראשונה באמצעות הגנה עליה במועצת הבטחון. ללא ארה”ב, ישראל כבר היתה מזמן במעמדה של דרום אפריקה בשנות השמונים – מעמדה הראוי, יש לציין.

ואף על פי כן, היחס הישראלי הממוצע כלפי ארה”ב, ודאי בימי אובמה אבל גם קודם לכן, הוא של קוצר רוח זחוח. הישראלים מצפים מהאמריקאים לתת כל מה שנדרש מהם, ולא לקבל דבר בתמורה. לפני מספר חודשים, כשהחל המשבר באוקראינה, פקידים אמריקאים זעמו כשהסתבר שישראל מתכוונת לעמוד מן הצד; פקידים ישראלים הסבירו בנחת שישראל לא רוצה להסתבך עם רוסיה.

ממשלת נתניהו היא בעלת ברית של יריביו הפוליטיים של הנשיא, מפלגת המוות הרפובליקנית, המפלגה שמתנגדת לביטוח בריאות, שמתנגדת ליחס הומני למהגרים (חוקיים או לא), שמוכנה להכיר בזכויות שלך אם אתה זרע או עובר אבל מבחינתה אתה יכול למות ברגע שנולדת, אלא אם הפכת לצמח; המפלגה שמבחינתה זכותם של פסיכים מסוכנים להחזיק בנשק שכותבי החוקה כלל לא יכלו להעלות על דעתם גוברת על זכותם של ילדים בגני ילדים לחיות; המפלגה שמנהלת מלחמה כנגד נשים וזכותן על גופן בשורה של מדינות בארה”ב; המפלגה שמנהלת מאבק – כושל – נגד זכותם של גאים להנשא; המפלגה, בקצרה, שלפי הרבה מאד סקרים איבדה את הדור הבא של המצביעים. נתניהו התנהג כבעל ברית של הרפובליקנים וכשחקן בפוליטיקה האמריקאית מרגע כניסתו לתפקיד.

אבל הבעיה איננה רק בנתניהו, אולי אפילו לא במיוחד בנתניהו. הישראלים הפגינו כלפי אובמה משטמה שקשה להגדירה אלא כגזענית עוד קודם לבחירתו. שלשום ערך אתר מאקו סקר בקרב הקוראים שלו, וביקש מהם לבחור מתנה לאובמה לרגל יום הולדתו. שיעור גדול מאד של המצביעים – 45% נכון לשעת כתיבת הפוסט – בחר ב”מעטפה עם נגיף אבולה.”

יש גבול לכמות הפעמים שמעצמה תסכים להעמיד פנים שהנוזל שנתניהו והאספסוף שלו מזרזפים עליה הוא גשם. חלק ניכר מהציבור האמריקאי מתחיל להתעורר. את הדור הצעיר, ישראל כבר הפסידה. כן, היא עדיין שולטת בקונגרס בפערים מדהימים: אם הציבור האמריקאי חלוק בשאלת עזה, הקונגרס מאחורי ישראל במאה אחוזים. הסיבה לכך, עם זאת, פשוטה: לישראל יש גיס חמיש… אה, סליחה, לובי חזק מאד בארה”ב, עם שליטה יוצאת דופן בכספי תרומות. צא נגד ישראל, והסיכוי שלך לגייס כספים כמעט אפסי.

והבעיה של ישראל, כמו עם הדור הצעיר, היא שכבר לא מפחדים לומר את זה. וכשפטריוטים אמריקאים ישמעו מה מאחלים הישראלים לנשיא שלהם, והם ישמעו, יש להניח שהתמיכה שלהם במדינה שמעמידה פני בעלת ברית אבל מהווה במקרה הטוב משקולת תלך ותדעך. ויום אחד, לפני שנספיק לשים לב, התמיכה האמריקאית תסתיים כמעט בלי התרעה – כמו שהסתיימה התמיכה בסין הלאומנית, כמו שהסתיימה התמיכה ברודזיה, כמו שהסתיימה התמיכה בדרום ויאטנם, כמו שהסתיימה התמיכה בדרום אפריקה.

ואז נראה מה שווה “עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.” אל תדאגו לנתניהו: הוא לא יצטרך לשאת בתוצאות מדיניותו. הוא תמיד יוכל “לעבור לחוץ לארץ, ושהמדינה תשרף.”

האם גם אתם יכולים? לא? אז אולי כדאי שתתעוררו ותעשו משהו.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

43 תגובות על ”עאלק בעלת ברית“

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מסכים בגדול ואני האחרון שיגן על מזימות הליכודניקים בוושינגטון, אבל נראה שהסובסידיה לכיפת מגן דווקא משחקת לטובת האמריקאים לא פחות. האמריקאים מביאים את הכסף וישראל מספקת את (חלק מ)הידע הטכנולוגי ואת זירת הניסויים החיה, מה שמעשיר את קבלי הנשק ומשרדי הבטחון בשני הצדדים.

  2. ארז הגיב:

    אין מה לדאוג, בדיוק לקראת היום הזה נתניהו וליברמן מתכוננים כשמנסים ללקק לסין ולפוטין

    • דניאל ר הגיב:

      הם יצטרכו לעמוד בתור.
      הרבה כבר צובאים על החורים האלה.

      • An Cat Dubh הגיב:

        הסינים דוקא מאוד מתלהבים מהישראלים משום־מה. חלק מזה בגלל המיתוס המזרח־אסיאתי על זה שיהודים הם עם של גאונים.

        • עברתי פה הגיב:

          זה מה שסינים אומרים, אבל הממשלה שם לא שוכחת שישראל ביטלה איתם עסקת נשק בגלל לחץ אמריקאי.
          אם ישראל בונה על סין היא תתאכזב מאוד.

    • חיים הגיב:

      סין ורוסיה לא נותנות שום דבר חינם, הטכנולוגיות שלהם לא מגיעות לקרסוליים של הטכנולוגיות האמריקאיות ואין שם לובי יהודי שיכול להבטיח את המשך התמיכה.

  3. אבי מור הגיב:

    ועוד לא דיברנו על הציטוטים של ישראל לקרי לפני כמה חודשים, מהלך שבו נראה שישראל שיתפה פעולה עם לא אחרת מאשר רוסיה (על פי מקור ישראלי בכיר).
    http://www.richardsilverstein.com/2014/08/03/both-israel-and-russia-shared-kerrys-intercepted-phone-calls/

    ועם כל זאת, לא הייתי מספיד את התמיכה האמריקאית בישראל כל כך מהר – הלובי היהודי פשוט חזק מדי, וכל עוד ישראל לא עושה יותר מדי שטויות נראה שהפוליטיקאים האמריקאיים ימשיכו לתמוך כי זה שווה להם בפוליטיקה הפנימית. מקרה אובמה הוא דוגמא טובה, שכן הוא לא סובל את ביבי אבל עדיין רק מגביר את התמיכה בישראל. הדיון האם התמיכה הזו תישאר עוד עשרים או שלושים שנה לא ממש רלוונטית לדעתי, פשוט כי כל כך הרבה דברים יכולים להשתנות ביחסי הכוחות הגיאופוליטיים. בהמשך לכך, הקישור של יוסי לסקר מראה שהתמיכה האמריקאית בישראל הולכת וגדלה בעשרים וחמש השנים האחרונות. אפשר גם להזכיר את הכסף הרב שמוזרם (על ידי אמריקאים, בתמיכה ישראלית) בשימור וחיזוק הקשר לישראל – ראה פרוייקטי "תגלית" למשל (למרות הבעיות בשנים האחרונות).

    במילים אחרות, אני חושב שהאבחנה צריכה להיות בין ישראל כמציאות לבין ישראל כרעיון. האמריקאים תומכים בישראל כרעיון, ובדיוק כמונו כאן מעדיפים לפעמים שלא להתבלבל עם העובדות במציאות.

  4. yankel הגיב:

    You may find this of some relevance
    Note this refers to a document composed back in 2007, under the Bush administration
    Also note the reference to "covert attempts by Israel to sway U.S. public opinion in its favor"

    newsweek.com/israel-flagged-top-spy-threat-us-new-snowdennsa-document-262991

  5. ליברטריאן הגיב:

    The tide is turning

    הרוב המוחלט של הצעירים בארה"ב הוא אנטי המדיניות הישראלית. והדור הנוכחי אנטי סיוע צבאי לישראל, במיוחד באופן שבו הממשל האמריקאי מתנהל (חובות, אי תפקוד הקונגרס, מצב התשתיות האמריקאי, הנטייה מקפיטליזם לסוציאליזם).

    מי שרוצה לפקוח את עיניו, מוזמן לקרוא את שרשור התגובות ב-reddit על הידיעה שהממשל האמריקאי מעביר רבע מיליארד דולר לישראל להצטיידות מחודשת בכיפת ברזל.

    http://www.reddit.com/r/worldnews/comments/2cnelj/obama_signs_bill_giving_israel_225_million_for/

    נכון, ממסד זה דבר שלוקח הרבה זמן להחליף, אבל הזמן עושה את שלו, ועוד 10-20 שנה נראה אנשים אחרים בשלטון, עם עדיפויות אחרות, וציבור בוחרים אחר בארה"ב.

    • חרטא ברטא הגיב:

      נו, תגובות ב Reddit כאיזשהו פרמטר להלך הרוח האמריקאי.
      The Tide is turning my hairy yellow ass.

      למשל כל הצעירים האלה שהצביעו (אם הם בכלל הגיעו לקלפי) למקארתי ב 1968 הפכו לתומכי רייגן 12 שנה אחר כך.

      יש שני עקרונות יסוד בפוליטיקה האמריקאית –

      1. אם אתה לא קומוניסט עד הגיעך לגיל 18 אין לך לב, ואם אתה קומוניסט אחרי גיל 18 אין לך שכל.

      2. צעירים לא מצביעים ולא תורמים כסף.

      לגבי מס' 2 – אובמה איכשהו הצליח לעורר לרגע את ציבור הצעירים ב 2008. האכזבה ממנו מבטיחה שתופעה זו לא תחזור כל כך מהר (היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). ודרך אגב – אפילו את הבחירות של 2008 הוא לא ניצח בצורה מכרעת כמו ניקסון רייגן וקלינטון.

      אז מה קרה להם, לאותם ילדי פרחים ואהבה חפשית שמצאו את עצמם בוחרים בשחקן סוג ז' שהוא האנטי-תזה המוחלטת לכל האידיאלים של שנות השישים בסה"כ 11 שנים אחרי וודסטוק?

      דברים משונים קורים לצעירים שרק סיימו אוניברסיטה. פתאום המלחמות במזה"ת או איזה מטוס שנופל במקום ש 90% מהאמריקאים לא מזהים על המפה לא נראים כל כך חשובים כמו המיסים והריבית על המשכנתא, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים והאם תוכל לצאת לפנסיה.

      והם גם מבינים שהעולם הוא מקום קצת יותר מסובך ממה שסיפרו להם בספרים של ד"ר סוס.

      • אא הגיב:

        סיסמאות זה נחמד, אבל מחקרים מראים שהשתייכות פוליטית לא משתנה יותר מדי בקלות ושרוב האנשים ימשיכו להצביע למפלגה הראשונה שהם בחרו בבחירות הראשונות שלהם.
        ואני יכול להגיד לך מידע אישי שישראל איבדה כמעט לחלוטין את הדור הצעיר של פעילי השטח הדמוקרטיים, וזה נכון שעכשיו אין להם השפעה יותר מדי גדולה, אבל אלו האנשים שמהם תצא חלק גדול מההנהגה של המפלגה בשנים הבאות.

        נ.ב.
        אני מסכים שתגובות ב reddit הן לא אינדקציה לכלום.

        • חרטא ברטא הגיב:

          השאלה כמובן מה הן הבחירות הראשונות הרציניות שבהן האדם מצביע….ראה סעיף 2.

          בארה"ב שיעורי ההצבעה בקרב הצעירים הם נמוכים אפילו משיעור ההצבעה הכללי המגוכח.

          אין ספק שמרבית הצעירים בארה"ב נוטים לדמוקרטים וזה נכון מאז FDR – אבל תוצאות הבחירות מאז מראות איזון בין הרפובליקאים לדמוקרטים.
          אז לאיפה הם הלכו כל אותם דמוקרטים צעירים? – זה בערך המסתורין עם הקול החרדי האשכנזי – הם בהחלט מתרבים אבל המפלגות שלהם די מדשדשות מבחינת מספר המנדטים כבר שנים.

          כמו כן כאשר אותם צעירים אידיאליסטים חדורי עזוז והתלהבות נכנסים למטחנה הפוליטית האמריקאית יש כמה וכמה אנשים (לוביסט, גנרל, יו"ר המפלגה) שדואגים להסביר להם בשיחה צפופה את עובדות החיים בקונגרס האמריקאי.

          אם אתה רוצה תרומה מבואינג, כדאי שתצביע בצורה מסויימת. אתה רוצה שלוקהיד תקים מפעל באזור הבחירה שלך, כדאי שתציע תוספת תקציב לפרוייקט. אתה רוצה מינוי לוועדה משפיעה? כדאי שתתישר עם יו"ר הסיעה.

          ואם אתה לא תעשה את זה – הם פשוט יריצו מישהו מולך עם הרבה יותר כסף ופחות עקרונות. זה לא עובד כל הזמן – אבל זה עובד מספיק פעמים כדי להיות אפקטיבי (אפילו אם אתה מנצח את הפריימריז, אתה תצטרך לבזבז הרבה כסף לפני הבחירות הכלליות).

          • Alon Levy הגיב:

            אין ספק שמרבית הצעירים בארה"ב נוטים לדמוקרטים וזה נכון מאז FDR

            זה דווקא לא היה נכון בתקופת רייגן: אז הצעירים הצביעו לרפובליקנים. בתקופת קלינטון כבר לא, אבל ההפרש בין תמיכת הצעירים בדמוקרטים היום והתמיכה של שאר הציבור הדמוקרטים מאוד גדל תחת אובמה.

            • חרטא ברטא הגיב:

              בין נטיה להצבעה יש הבדל.
              מה שנכון כשרייגן רץ לראשונה ב 1980 היית יכול להריץ פרד אילם פיסח חסר שיניים והוא עדיין היה מרסק את קרטר.

              השאלה היא לא הצעירים בימי רייגן –
              אלא הבייבי-בומרז. אותם צעירים שב 1968 גרמו לג'ונסון לוותר על הנשיאות כי הוא לא היה אנטי-מלחמה מספיק ושרו give peace a chance, העלו 12 שנה אח"כ (כשהם קצת פחות צעירים ויותר ציניים) את הלוחם הקר רייגן. מה קרה להם? איך הם כל כך מהר זנחו את האידאלים האוניברסליים שלהם והצביעו לפי הכיס?

              • Alon Levy הגיב:

                בבחירות 1968 דווקא לא היה כזה הפרש בין צעירים והשאר. ניקסון ניצח בהפרש זעום, והבוחרים מתחת לגיל שלושים רק הצביעו להמפרי בהפרש של 9 אחוז. (ומועמד הימין הקיצוני וולס דווקא קיבל קצת יותר קולות בקרב קבוצת הגיל הזאה מבאכוכלוסיה הכללית). אכן הרבה מהם הפגינו נגד המלחמה בוייטנאם; הרבה אחרים הרביצו למפגינים או הפגינו נגד זכויות האזרח של השחורים.

                זה בניגוד לבחירות 2012, בהן אובמה ניצח בהפרש של 4 אחוז, אבל ניצח בקרב בוחרים מתחת לגיל שלושים בהפרש של 24.

                אגב, דווקא בבחירות 1980 קרטר ניצח בקרב בוחרים מתחת לגיל שלושים. זה בבחירות 1984 שרייגן ניצח בהפרש עצום בקרב בוחרים צעירים (וגם בקרב כל השאר, כמובן), ובבחירות 1988 שבוש ניצח בקרב צעירים בהפרש יותר גדול מבקרב השאר.

                כל הנתונים הם מסקרי היציאה של גאלופ:

                http://www.gallup.com/poll/139880/election-polls-presidential-vote-groups.aspx

          • An Cat Dubh הגיב:

            אחוזי ההצבעה לא כאלה נמוכים, הם פשוט מחושבים בצורה קלוקלת. על זה ועוד מיתוסים כאן:
            http://www.cracked.com/article_20134_8-election-myths-you-probably-believe.html
            אגב, if your arse is yellow, you might have jaundice or something.

      • אלכס ז. הגיב:

        "פתאום המלחמות במזה"ת או איזה מטוס שנופל במקום ש 90% מהאמריקאים לא מזהים על המפה לא נראים כל כך חשובים כמו המיסים והריבית על המשכנתא, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים והאם תוכל לצאת לפנסיה."

        בגלל זה הם הצביעו לפוליטיקאי ששחק את המעמד הבינוני? תמשיך לחרטט, ברטא!

        • חרטא ברטא הגיב:

          תראה מר ז' – למה בוחרים מצביעים למועמד שדופק אותם זו שאלה אוניברסלית עתיקת יומין עוד מימי הדמוקרטיה היונית, ולאף אחד אין עליה תשובה אמיתית.
          כמובן כל צד לא מבין איך אלה שבוחרים במתחרה מסוגלים לבחור במי שדופק אותם….

          וכן – בית הספר והמשכנתא והפנסיה חשובים מאד לבוחר האמריקאי (בכמה סדרי גודל מהחשיבות שהם מייחסים לנושאי חוץ).
          אני מקווה שהעובדה שאפשר לקנות אותם בהבטחות ריקות מתוכן (משני הצדדים) לא מפתיעה אותך יותר מדי (תחשוב בוחרי לפיד, ןהבוחר הישראלי הרבה יותר מעורה מהבוחר האמריקאי).

          • אלכס ז. הגיב:

            אל תיתן לי את הבולשיט על מצביעים נדפקים. אתה זה שדיברת על השכל של מצביעי רייגן. אנא הבה דוגמאות. בינתיים אתה רק מודה שאותם אנשים לא פחות מטומטמים משאר המצביעים.

            בעצם גם זה לא נכון. אם תקרא את המאמר של החתול למעלה תראה שמועמדים מקיימים את מרבית ההבטחות שלהם. הדוגמאות שהבאת רק מאששות את זה:
            1. מצביעים רפובליקאים אוהבים לדבר על איך ש"בית הספר" חשוב להם, אבל הם תומכים רק במועמדים שמצהירים על כך שהם יקטינו את ההוצאה על אזרח. אותם פוליטיקאים נבחרים, והפלא ופלא, מיד מקטינים את תקציב בתי הספר, מה שדופק את בתי הספר הציבוריים. כנ"ל לגבי פנסיה וביטוח בריאות.
            הפוליטיקאים מקיימים את הבטחותיהם – ציבור הבוחרים הוא זה שמשקר או פשוט מטומטם.
            2. אותו הדבר עם לפיד. רק מטומטם גמור היה עובר מתמיכה ממחאת האוהלים לתמיכה בלפיד. האנשים שכן עשו את המעבר לא היו מאלו שדאגו לשלל הפגיעות הסוציאליות שאליהן התפתחה המחאה. הם היו הצפונבונים שהטריד אותם רק הנושא הראשוני של המחאה – דירות במחיר נוח יותר.
            ובדיוק כמו במקרה האמריקני, זאת הבטחה שלפיד מנסה לממש. בצורה מגושם אולי (בכל זאת מדובר בטיפש מושחת), אבל מנסה בכל זאת.

            • Alon Levy הגיב:

              בארה"ב, בתי הספר מתוקצבים ברמה המקומית. אם המדינה מתערבת, זה כדי לתקצב את בתי הספר באזורים העניים באופן יותר שוויוני. אז בטח שהרפובליקנים נגד זה. בפרברים שלהם בג'רזי וכו', הם דווקא כן תומכים בתקצוב בתי הספר על ידי מיסי רכוש (ובתוכניות מתאר שמעלות את ערכי הבתים, מה ששאר העולם קורא לו "יוקר המחיה", לרמות סטרטוספריות). בדרום, מסיבות היסטוריות, הם שולחים את הילדים לבתי ספר פרטיים, כי בבתי ספר ציבוריים יש ילדים שחורים.

              ולגבי המחאה ואין עתיד: האם היו מפגינים שבאמת עברו להצביע להם? ממה שאני מבין, מפגיני המחאה כמעט כולם הלכו להצביע עבודה ומרצ.

              • אלכס ז. הגיב:

                הם מורידים את התקציב בצורה יותר מתוחכמת – ע"י ביטול תקציבי עזר כמו קניית ספרים וכד' שכן נקבעים ברמת המדינה.

                לא רק שיש מפגינים שהצביעו ללפיד (כך הם טוענים לפחות, לך תוכיח…) אלא שכמה מהם נהגו להופיע כאן בתגובות מיד לאחר הבחירות.

  6. מתי הגיב:

    הייתכן שמרגמות 120 הם יצור מקומי?
    אולי יסתפקו ביבוא תחמושת 5.56?
    אני מאוד ספקן בלשון המעטה, הצחוק שתפס אותי מנע המשך קריאה. מתנצל.

  7. גיא הגיב:

    זה הרבה יותר בגלל לובי הנשק מהלובי הישראלי. האחרון הוא רק אידיוט שימושי לראשון.

  8. בטטה הגיב:

    ואגב זריקת בעלי ברית לכלבים .דרום וייטנאם וסין הלאומנית הושלכו על ידי ניקסון רפובליקן שמרן וחשוך למדי,דרום אפריקה על ידי בוש האב כנ"ל, את בן גוריון אילץ אייזנהאאור עוד רפובליקני לסגת מסיני .דווקא הדמוקרטים נתנו יד וגיבוי למדיניות הביריונות רבת השנים של ישראל להשתולל ללא מפריע

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      זה נכון מאוד. וצריך לזכור שמי שהפך את ישראל ל-household name אצל כל פוליטיקאי אמריקאי, בוודאי אם הוא קשור לאנרגיה\בטחון, היה סקופ ג'קסון הדמוקרט.

  9. עדו הגיב:

    מה שעידן לנדו כתב בנושא ב2010 עדיין רלבנטי:
    http://idanlandau.com/2010/05/16/end-american-aid/

  10. רועי לוי הגיב:

    אני ספקן. אני חושב שיוסי פועל כאן ב-bad faith כאשר הוא ממליץ לנו "לעשות משהו". "לעשות משהו" זה בדיוק מה שאין לעשות! אקטיביזם טהור מסתיים תמיד בכשלון, ומביא יותר נזק מתועלת. הוא כמו הייצוגים ללא רשמים שקאנט אומר עליהם שהם ריקים. מה שדרוש הוא תמיד לשלב בין מחשבה לפעולה, כלומר, לשבת וללמוד את העבר הקרוב מאד על מנת לנסות ולהתאים את הפעולה לתנאים הממשיים השוררים במציאות. זה לא אותו יוסי שהופיע בוועידה כלשהי לשלום, שכחתי את שמה, ודיבר על כך שעלינו – מי זה "עלינו"? – עם הארגונים המחרימים את ישראל על מנת להחיש את את קריסתה הכלכלית? וכשזה יקרה הוא צופה לנו – לישראלים הנשארים כאן ולא בורחים מן הארץ ו"שתישרף המדינה" – בלגן עצום, כאוס ממש, מה שרק יחיש את נפילתה של ישראל לידי כוחות החושך… יתרה מזו, יוסי עצמו אמר באחד מן הפוסטים הקודמים שלו שאם הולך ומתחסל התנאי המקדים לכל פעולה חברתית מחוללת שינוי – חירות הדיבור – אזי הטעמים וההצדקות להישאר כאן אוזלים במהירות, ולא ניתן לגנות איש או אישה שיחליטו שלא להישאר במקרה שכזה. לעזוב, או לשתוק – היינו הך. ואם זהו המצב – וזהו המצב, מצב מזדחל ומבהיל, אך ממשי – אז מה יקרה כאשר הוא יגיע למימוש במלואו? גם אז יהיה הפתרון: "הגיע הזמן שתעשו משהו!"? אני חושש שלכל קריאות האקטיביזם הללו יש את החסרון הבולט והעיקרי בכך שהן משמשות לכסות על חוסר האונים של השמאל "לעשות משהו", ובראש ובראשונה חוסר יכולתו לפעול מתוך ניתוח של העבר הקרוב והתנאים הפועלים בשטח, ולהתאים את עצמו אליהם במטרה לשנותם. במקרה שכזה, כל מה שנותר הוא לצאת אל הרחוב ולהפגין, שהוא הדבר חסר התועלת ביותר שניתן להעלות על הדעת כיום. זה ופולמוסנות. אני לא מרים כאן את הכפפה – אני רק מציין את הבעיות. הבעיות אינן מתחילות בזה, אך הדגש על אקטיביזם בכל מחיר ומכל צורה כ-one size fit-all solution הוא אחד מן המיתוסים שיש להתחיל לפרק.

  11. נגיד הגיב:

    אני חושב שלטעון שהקשר בין ארה"ב לישראל הוא חד צדדי זאת טענה קצת מגוכחת…

    בו נראה. אזרח של איזה מדינה מממן את העיתון הכי נפוץ בישראל ופחות או יותר מממן בזכות עצמו את כל המנגנון הפוליטי של ראש הממשלה?
    מאיזה מדינה מגיע רוב כספי התרומות לפריימריז בישראל? (רמז לא מישראל)

    בקיצור לטעון שאיפ"ק הם שלוחה של ישראל זה קצת מצחיק. באותה מידה אפשר להגיד שאיפ"ק (או לפחות החברים בו) הם גוף שמשפיע בו זמנית גם על המערכת הפוליטית האמריקאית וגם הישראלית בו זמנית

  12. ברנש הגיב:

    אני לא חושב שסקר במאקו, שרוב מצביעו ככל הנראה הם בני נוער, יכול להצביע על כך ש"חלק ניכר מן הישראלים רוצה להרעיל את נשיא ארה"ב"

  13. אלון הגיב:

    חשבתי שעניין הסיוע הוא כספי- הכסף לא עושה סיבוב וחוזר למפעלי הנשק האמריקאי על שלל עובדיו והלובי שלו? בעניין הזה האמריקאים צינים לא פחות מנתניהו.

  14. ספקן הגיב:

    המדיניות האמריקאית היא מונעת אינטרסים.
    ישראל היתה ותהיה הבסיס היציב ביותר של ארה"ב במזרח התיכון.
    מספיק לראות מה קרה בעירק כדי להבין שהכסף הגדול שארה"ב שופכת פה הוא כסף קטן ביחס למה שהיא השקיעה, או תשקיע כדי ליצור בסיס כזה במדינה מזרח תיכונית אחרת.

    עם זאת, אין ספק שביבי ו"שר החוץ" שלו עושים את המקסימום כדי לפגוע ביחסים. אנחנו עוד נשלם על זה.

  15. An Cat Dubh הגיב:

    המפלגה הרפובליקנית היא מפלגה גדולה ויש בה מגון רחב של דעות, מה־Tea Party ועד Log Cabin Republicans. את הדעות שלהם הם יכולים לנמק הרבה יותר טוב מה־cartoon villainy שהצגת כאן – רק לדוגמה, בד"כ הטיעון בעד החזקת נשק הוא "נשק לא חוקי יכנס במקום החוקי, וכדאי שיהיה לנו נשק להגן על עצמנו מפניו", ויש להם די והותר מקרי מבחן להצביע עליהם. ד"א, תמיכה בזכויות להחזקת נשק היא לא עמדה ששמורה לרפובליקנים – בורמונט למשל הם מאוד ליברלים ומצביעים לדמוקרטים, אבל הם גם תומכים מאוד בזכות הזו.

    • גיל ב' הגיב:

      זה לא ממש מדוייק. יש התנגדות גורפת לכל הגבלה. גם על כלי נשק ששום אדם נורמלי לא יחזיק לצורכי הגנה עצמית וגם על אביזרים כמו הדק חכם שימנעו ממישהו אחר להשתמש בנשק.

      • An Cat Dubh הגיב:

        אל תאמין לג'ון סטיוארט כשהוא מדבר על נשק, אין לו מושג בשיט על מה הוא מדבר. במקרה הזה, למשל, ההתנגדות היא מטעמים אחרים לגמרי, ביניהם סבות טכניות ודאגה לגבי היכולת של האקדח לתפקד כמו שצריך (למיטב הבנתי, כרגע יש אתו המון בעיות – המנגנון שלו נוטה להתקלקל וכו').

        • אלכס ז. הגיב:

          אני מעריך את ג'ון סטיוארט, אבל הוא צודק. ה-NSA התנגדה באופן עקבי לכל סוג של הגבלה, כולל בדיקות אם מדובר בעבריין מורשע והוראות על החלת חוקי חנויות (שלפחות דורשות מידע בסיסי כלשהו מהקונה) על "ירידי נשק" בהם הנשק נמכר לכל דורש ללא כל הבחנה.

          אה, ו"מקרי מבחן שיש להם די והותר"? לא קיימים פרט לעדויות אנקדוטליות.

    • Alon Levy הגיב:

      קואליציות פוליטיות הן מאוד טובות בלהחיל את הערכים שלהם על כל הקבוצות המרכיבות אותן. לדוגמה בצד השני, כל הזמן אמרו שהשחורים הומופובים ולא ירצו להצביע לדמוקרטים אם הם יהיו יותר מדי בעד הומואים; כשאובמה הכריז על תמיכתו בנישואים חד-מיניים, שחורים לא הפסיקו לתמוך בו, אלא במקום זאת חלק עצום מהם שינה עמדה ועבר לתמוך בנישואים חד-מיניים.

      אז אצל הרפובליקנים, קורה בערך אותו דבר. חוץ ממספר מאוד קטן של אנשים כמו ג'וש בארו, שתוקפים את המפלגה על ההומופוביה שלה, הפרשנים והפוליטיקאים של המפלגה שאינם הומופובים משוט לא מביעים עמדה בנושא. באופן כללי, גם אנשים שמגדירים את עצמם כאנטי-פופוליסטים, כגון רייהאן סלאם, מוצאים דרך להתיישר עם הפופוליזם של מסיבת התה.

      זה כמו בנושא ההגירה: לפני עשר שנים המפלגה כללה נטיביסטים שרוצים לגרש את כל המהגרים הלא חוקיים ולאסור על הגירה (חוץ מהגירה של פליטי קומוניזם) אבל גם אנשים מאוד ליברלים בנושא כמו ג'ון מקקיין, רודי ג'וליאני, ומשפחת בוש; אבל התהליך של ההצעה של בוש, ההתנגדות ההיספנית לתשלום קנס על הגירה לא חוקית, והצורך של המפלגה לקשר הכל לטרור וה-11/9, גרם לכל גורמי המפלגה להתיישר מאחורי enforcement first, יען הגישה שקודם כל צריך לגדור את הגבול עם מקסיקו ולהקשות על הגירה דרכו, ורק אחר כך להתייחס לנושאים אחרים.