החברים של ג'ורג'

היתום שהרג את הוריו מבקש את רחמי בית המשפט

עמירה הס, כהרגלה, כתבה את זה חריף ולעניין: כמעט כל מה שתצטרכו לקרוא על החרפה הקרובה בסוסיא ועל המשפח שהוציאה מתחת ידיה ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי. ובכל זאת, כמה מילים קצרות על נקודה אחת שהס לא הדגישה די הצורך.

סוסיא המיועדת להחרבה (כתבתי עליה כאן) נמצאת בשטח סי, כלומר החלק הגדול של שטחי הגדה המערבית, כ-60% ויותר, שנמצא בשליטה ישראלית מלאה. ישראל אחראית על סוסיא, שקודמת לישראל עצמה ביותר מ-100 שנים, מאז 1967. היא אחראית עליה, אחרי הסכמי אוסלו (שגם הם כבר בני יותר מ-20 שנה), לא רק מבחינה בטחונית אלא מכל בחינה אחרת.

כשוועדת התכנון אומרת שהשארותם של בני סוסיא במקום גוזרת עליהם ניוון וניוול, כשהיא אומרת שגדילתם של ילדים בביתם תמנע את התפתחותם, היא נמנעת מלציין עובדה קריטית: הסיבה לכך שסוסיא לא מחוברת לחשמל או למים, שאין לה בתי ספר משלה, שאין לה בעצם כל סוג של עתיד, נובעת מכך שישראל החליטה להזניח את חובותיה כלפי תושביה.

רק צריך להסתכל על הטוב שהושפע על השכנים, קן הצרעות של חוות גלעד וההתנחלות סוסיא, כדי להבין איך מתייחסת ישראל לאחריותה כלפי התושבים הפלסטינים. לסוסיא אין תכנית מתאר; הוועדה דוחה חמש בקשות לתכנית מתאר, כביכול בשם הרצון לגרור את הפלסטינים אל אור הקדמה של המאה ה-21. אילו רצתה ישראל לפתח את סוסיא, מה עצר בעדה?

מה שלחה ישראל לסוסיא: חמושים

גם לשכנים של סוסיא, המתנחלים של חוות גלעד מעון, אין תכנית מתאר. אבל אותם לא הולכים לפנות: שר הבטחון אץ לחבק אותם. גם לעפרה, התנחלות הדגל, אין תכנית מתאר, ואף אחד לא מעלה בדעתו שהיא תפונה.

התרגלנו לסוג הזה של אפרטהייד: הענקת זכויות ליהודים תוך שלילת זכויות הפלסטינים. עד כה, אם זאת, לא ירדנו למדרגת סדום של ועדת המשנה לתכנון ורישוי, שקובעת שאחרי שישראל הזניחה במכוון את סוסיא במשך 47 שהיא שולטת בה, התושבים אשמים במצבם ויש לפנותם. תירוץ כזה עוד לא נשמע.

בשנות ה-80, מערכת ה-hasbara הישראלית טענה שמצבם הכלכלי של הפלסטינים טוב בהרבה משהיה בימי הירדנים וש"אפשר לראות אנטנות טלוויזיה בכל כפר," מה שכביכול הצדיק את הכיבוש. הטענות הללו נסתתמו אחרי דצמבר 1987; הסתבר שהפלסטינים מעדיפים חירות על שגשוג כלכלי (מוגבל מאד) בכלוב תיל מוזהב. היום כבר אפשר לומר שהשגשוג החלקי ההוא הוגבל למקומות שישראל הגיעה למסקנה שלא תצליח לספח. במקומות, כמו סוסיא, שאותם העריכה שהיא תוכל להעביר לחזקתה, המטרה היתה רישוש התושבים והפגנת אלימות כלפיהם, כדי שיבינו את הרמז ויעזבו. רחבעם זאבי קרא לזה טרנספר שקט.

כמעט 30 שנה אחרי שישראל שלחה לתושבי סוסיא רמז גס בדמות פינויים מהישוב המקורי שהפך ל"אתר ארכיאולוגי", אוזלת הסבלנות שלה והיא מתכוונת להפוך אותם לפליטים. זה ייעשה בכספכם ועל ידי הצבא שלכם.

אבל זה לא חשוב. עוד מעט יבציע "כוכב דועך" על המסך. לא ברור אם זמר מזרחי מפורסם יופיע שם או לא. לתקשורת הישראלית, על כל פנים, זה חשוב הרבה יותר.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

27 תגובות על ”היתום שהרג את הוריו מבקש את רחמי בית המשפט“

  1. עמית הגיב:

    הניסיון לתאר את סוסיא כאיזה ישוב קדום הוא מגוחך. סוסיא לא קדמה לישראל "ביותר מ-100 שנה". ישראל קדמה לסוסיא כמעט ב-40 שנה. ישראל לא שולטת ומזניחה את סוסיא "47 שנה". סוסיא לא קיימת 47 שנה. היא קיימת מאז 1994, לאחר הקמת התיישבות קבע חדשה בתוך אתר ארכיאולוגי.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4259338,00.html

    • נטליה הגיב:

      אפילו המקור המפוקפק עד מאוד שהבאת (הבן אדם אשכרה גר בסוסיא, כפי שמעלה חיפוש קצרצר באינטרנט, וקורא לחלק מהאדמות ממזרח לקו הירוק "אדמות מדינה") אומר שהיו שם משפחות שבאו באופן עונתי. באמת, עמית, ממך ציפיתי ליותר.

      • עמית הגיב:

        ד"ר עקיבא לונדון הוא ללא ספק צד בסכסוך, אך לא יותר מאשר גורביץ, הס, לנדאו או המתיישבים הערבים של סוסיא.

        ולמרות זאת, הוא מעלה מידע שהם מעלימים מקוראיהם. גורביץ מנסה לתאר את סוסיא כיישוב בן מאה שנה, כשלמעשה היה מדובר בלא יותר ממשפחות שמרכזן בכפר יטא הסמוך והגיעו לסוסיא בהגירה עונתית. הכרזת סוסיא כאתר ארכיאולוגי לא כללה איזה שהוא הרס של כפר ערבי קדום כפי שלנדאו מנסה לתאר זאת, אלא מנעה את המשך מחזור הנדידה של קבוצת משפחות מהכפר יטא. זאת ללא ספק פגיעה, אך צנועה ומידתית בהרבה מאשר לנדאו או גורביץ מנסים להציג אותה.

        • נטליה הגיב:

          כמובן שהמתיישבים הפלסטינים של סוסיא הם צד בסכסוך בדיוק כמוהו, אבל יוסי גורביץ ועידן לנדו הם לא צד בסכסוך, כמוך, ולכן דיווחיהם אמינים עליי עשרות מונים מאשר אלו של אותו ד"ר נכלולי שאפילו לא מציב גילוי נאות, אלא מסתתר מאחורי "אני נמצא שם הרבה" ומאחורי התואר של ד"ר לארכיאולוגיה, שמאפשר לדמיין שהכל קשור לעבודה שלו.

          לא הייתי מזלזלת בהגירה עונתית, ולדעתי מקום שאליו מגיעים למשך כמה חודשים בשנה בהחלט ראוי לכנותו מגורים לכל דבר ועניין. מדובר באורח חיים שונה ממה שאני, ואני מתארת לעצמי שאתה, רגילים אליו, ולא הייתי פוטרת אותו בהינף יד.

          עונתי, לא עונתי, מה זה משנה? האדמות האלו הן אדמות פרטיות, שהופקעו לצורך הקמת האתר. האדמות הן אדמות פרטיות אפילו לפי דו"ח של פליאה פלצות אלבק, אלופת בירוקרטיית הטרנספרים החוקיים. האם אתה יודע על פיצוי הולם שאותם אנשים קיבלו? אם כן, אשמח לקבל הפנייה.

          עמית, אתה אמנם תומך בדברים איומים ונוראים, אבל גם בזה? גם בעוול הכל-כך שחור-לבן הזה?

        • נטליה הגיב:

          אהבתי גם את "מנעה את המשך מחזור הנדידה". רטוריקה של ועדות אימצת לעצמך, או לחילופין של קריין תכנית טבע של ה-BBC. סחתין עליך.

        • נטליה הגיב:

          "כרזת סוסיא כאתר ארכיאולוגי לא כללה איזה שהוא הרס של כפר ערבי קדום כפי שלנדאו מנסה לתאר זאת, אלא מנעה את המשך מחזור הנדידה של קבוצת משפחות מהכפר יטא."

          כאמור, כ-ן הרס של כפר קדום, אם מדובר באדמות פרטיות שאנשים גרו שם חלק מהשנה. מכבסת המילים שלך פשוט מכוערת. איפה היושר האינטלקטואלי שלך? החזקתי ממך בעבר.

          • סמולן הגיב:

            שימי לב לפליק-פלאק: בהתחלה את לא מאמינה ללונדון היות והוא גר בסוסיא. לאחר מכן את מתבססת באופן מוחלט על הטענות של האיש הלא-אמין הזה. אפשר לפתור את זה לוגית (אני מנסה לחסוך את השיעור הרגיל שאת מעבירה, מרתק ככל שיהיה), אבל גם אם אין כאן סתירה הכרחית יש כאן עדיין סתירה אפשרית: בהתחלה שללת את לונדון כי חשבת שהוא מביא נימוקים נגד הצד שלך, ומשראית שאפשר להשתמש במה שהוא אומר הפכת למאמינה.

            אישית, זה לא נשמע לי כמו מהלך עונתי ותיק של המשפחות הללו (כלומר בן מאה שנה, או משהו), אלא במהלך מזדמן: אם היה מדובר בהגירה עונתית ותיקה, היו שם מן הסתם מבנים רציניים יותר מהמערות הללו. זו רק ספקולציה, כמובן. אבל ההסתרה השיטתית של הטענות של לונדון גם כאן וגם אצל הס ולנדו מטרידה.

            משום מה, הסיפור נשמע מוכר. ואכן, בספר "הפלחים" של דוד מיוחס יש סיפור כמעט זהה בקשר לסילואן-שילוח. השטח שבו גרים שם היום וחופרים שם היום נרכש על ידי הנדיב הידוע בתחילת המאה העשרים, כולל "בית מיוחס על גבעת העופל" – כמילותיו של מיוחס – ויועד לחפירות ארכיאולוגיות. בסוף הספר (בפסקת הסיום עצמה, למעשה) מיוחס מתאר נטיות (של "הפלחים") לטעון לבעלות על דברים לא-להם. רק במאמץ גדול של ועד הקהילה הספרדדית, כותב מיוחס, הוצלו מספר מבנים עתיקים, כמו יד אבשלום וכדומה. הוא מתאר את הדינמיקה: ראשית האתרים משמשים רועים באופן תמים, ולאחר שימוש בן מספר שנים, הפלחים עוברים לתביעת בעלות.

            כל זה לא משנה את הזעזוע המוחלט שהלשון הצינית והמרושעת של המנהל מייצרת. אם לונדון צודק מדובר כנראה בפולשים לשטחי ציבור. אבל הפולשים הללו עניים בטירוף, ושטחי הציבור במעמד מוזר ולא ברור בהיותם מחד בגדה (שמעמדה מוזר ולא ברור), ומאידך ובאופן שלא ברור לי, הם סווגו על ידי פליאה אלבק כשטחים פלסטינים פרטיים. אם כך הוא, הרי שהפולשים גנבו קרקעות מהבעלים האמיתיים. או שהקרקעות שעליהן (ובתוך המערות שבהם) הם גרו מדי פעם דווקא שייכות להם, למרות שהם לא עשו בהם שימוש של קבע.

            כלומר: אולי לונדון אכן צודק בקשר ל*שימוש* המועט ואפילו להעדר שימוש מוחלט בקרקעות הללו. אבל יתכן שבד בבד הקרקעות הללו, שאינן בשימוש, שייכות מזה מאה שנה ל"פולשים". למעשה, זה די נראה ככה. ואם זה המצב, מגיע להם לכל הפחות כמה טונות פיצויים ולא קשקושים ארכיטקטוניים מחרידים.

            • נטליה הגיב:

              וואלה לא הבנתי מה אתה רוצה מהחיים שלי. כל מה שאמרתי הוא שאם אפילו ה-ו-א אומר את זה, יש בזה שמץ של אמת. אין שום פליק פלאק. יש "קל וחומר", טיעון לוגי למופת. אם הגנב בעצמו אומר שהרכוש היה ברשות הנגנב, קל וחומר שזה נכון.

              זה לא משנה אם ההגירה היתה עונתית או לא, ולכן אין הסתרה שיטתית. אם יש לך דירה בתל-אביב ואתה בא אליה רק חלק מהמזמן במשך השנה מותר להפקיע אותה? אני פשוט לא מבינה את זה.

              אתה מסכים שמגיע פיצויים הולמים, ולכן אין לנו ויכוח.

              • עורלה גויים הגיב:

                נטליה, את צודקת.
                אבל אני בהלם מזה שעד עכשיו "החזקת מעמית".
                עד עכשיו החזקתי ממך…

              • סמולן הגיב:

                לא קראת את הפסקה הראשונה שלי?

                • נטליה הגיב:

                  הפסקה הראשונה שלך: "שימי לב לפליק-פלאק: בהתחלה את לא מאמינה ללונדון היות והוא גר בסוסיא. לאחר מכן את מתבססת באופן מוחלט על הטענות של האיש הלא-אמין הזה. אפשר לפתור את זה לוגית (אני מנסה לחסוך את השיעור הרגיל שאת מעבירה, מרתק ככל שיהיה), אבל גם אם אין כאן סתירה הכרחית יש כאן עדיין סתירה אפשרית: בהתחלה שללת את לונדון כי חשבת שהוא מביא נימוקים נגד הצד שלך, ומשראית שאפשר להשתמש במה שהוא אומר הפכת למאמינה."

                  כאמור – אני לא שוללת אותו, אני חושדת בו. אם הוא מסגיר מידע שלא לטובתו, אני יכולה להשתמש בטיעון "קל וחומר", כדי למצק ולחשל את טיעוניי. טיעוניו נגד הבעלות הפלסטינית על הקרקע מפוקפקים הרבה יותר כי (1) הוא צד בעניין (2) הוא מסתיר שהוא צד בעניין. זה לא אומר שהם לא נכונים בהכרח, אלא שצריך לחשוד בהם מאוד, אם הם לא מגובים. במהלך פליק-פלאקי למהדרין אני חושבת שאם חשוד בגניבה מודה בבית משפט בגניבה, כנראה שהוא ביצע את הגניבה, כן.

                  • סמולן הגיב:

                    התכוונתי לבקשה להמנע משיעורי לוגיקה. או אמנות הטיעון הממוצק והמחושל (אגב, אפשר למצק ולחשל בעת ובעונה אחת?).

                    אם אנחנו כבר בעניין, אנסה בכל זאת: בראשית הניתוח שלך, אי שם למעלה, המתנחל היה מין שקרן קיצוני. קראת לו "ד"ר נכלולי", וטענת שהוא אמין "עשרות מונים" פחות מגורביץ ולנדו. היות וכל מה שגורביץ ולנדו תיארו היה את מה שהם חושבים שהוא אמת, הרי שאמינות ירודה כמו של ד"ר נכלולי מציבה את דבריו ברמה של אדם שלא אומר דברים שהוא חושב שהם אמת, כלומר משקר ביודעין. למען מטרה מסויימת. יתר על כן, נכלולי משקר ללא מגבלות עובדתיות. הוא לא מייצר ואריאציה על האמת אלא סתם ממציא אמת חלופית שלמה. זו כמובן לא תזה חדשה אודות המתנחלים (או קבוצות אנושיות באופן כללי). זו, מכל מקום, היא נטליה של הפליק.

                    הפלאק נע לכיוון ההוא, שטרחת להסביר לי פעמיים, נדמה לי. ובכן, גזירת קל וחומר דווקא מוכרת לי, תודה. אבל מה שעומד מאחורי הקל וחומר היא הטענה שהדובר – אותו ד"ר נכלולי עצמו – מייצר מציאות שקרית אמנם, אבל תחת מגבלות חמורות. מידיעת המטרה של נכלולי (שאת מניחה שאת יודעת) את מסוגלת להפיק הרבה מידע מדבריו, דרך אותו "קל וחומר". ואפילו עם טיפה האצת, סטייל טורבו. אם נכלולי אמר שיש מגורים עונתיים, אזי בוודאי צריך להגדיל את העונה פי שתיים ולהעמיק את הקשר העונתי פי חמש. כל מה שאני מצביע עליו הוא שהטענה הזו, שמופיעה פסקה לאחר הפליק, מהווה פלאק ראוי. בפליק נכלולי אינו מייצר מידע כלל, ואילו בפלאק הוא מעין יריב רציונאלי שניתן לפענח את המציאות מדבריו, אם כי צריך בשביל זה איזו אבן רוזטה. שבמקרה יש לך. סבבה?

                    • עורלה גויים הגיב:

                      איזה זיין שכל. נטליה כתבה שורה וחצי על כך שהיא חשדנית כלפי האמירות הכלליות של המתנחל הדוקטור, אבל אפילו הוא מאשר שמתקיים קשר כלשהו של הפלסטינים למערות שלהם.
                      הגיון בסיסי ביותר, שום פליק-פלאק ושום נעליים וחבל על ערימות הביטים שהוצאת לבטלה.

                  • נטליה הגיב:

                    תודה, עורלה לגויים. הוא מתיש. לא יכולתי לעשות את זה בלעדייך.

                    סמולן, לדבר היחיד בדבריך הראוי לתגובה – לחשל ולמצק הם שני דברים שונים, ואי אפשר לעשותם בו זמנית.

                    • חרטא ברטא הגיב:

                      חישול (Forging) זה בעצם התמצקות המדיום כאשר מופעלים עליו לחצים חיצוניים (בניגוד להתמצקות טבעית).

                    • סמולן הגיב:

                      ילדים, לא להתרגש. אתם טיפה נעולים סביב הרעיון שאתם אומרים אמת נפלאה ומי שחושב אחרת כנראה פשוט לא הבין, אז תסבירו לאט. אני מסכים שערמת הביטים ארוכה ומיותרת – היא לא היתה אמורה להיות כזו. אנשים טיפה יותר ביקורתיים היו יכולים לומר "וואלה כן" ולעבור לדברים המהותיים.

                      מה שעשיתי, אם נדקדק, הוא להסיט את הויכוח ממה שקורה בסוסיא (דברים מחרידים שלא בא לי שימלאו פה את התגובות) להדגמה נוספת של עיוורון-התנשאות-אטימות בשמאל – כך תיקרא חלופת התגובות הללו על ידי הלא-שמאל-קיצוני (תוכלו להמשיג אותם כמרושעים או מאותגרים אינטלקטואלית, לפי הטעם). מכל מקום, תודה על שיתוף הפעולה.

                    • עורלה גויים הגיב:

                      אתה מדבר על התנשאות? -אוויל.

            • נתן הגיב:

              סמולן.

              אם אתה רוצה לקרוא דעה אוביקטיבית, אתה מוזמן לקרוא את הספר "החיים במערות הר חברון" מאת יעקב חבקוק שבחילת שנות השבעים כאשר היה חוקר צעיר הגיע לאזור לאחר שסרב להאמין שבמאה ה20 אנשים חיים במערות ולאחר מכן עבר להתגורר במקום והתוצאה של החיים שם הם הספר הזה שהוא גם ספר מחקרי וגם ספר הסטורי ובהחלט לא ספר שמאלני רחמנא ליצלן.

              אחרי שתקרא אתה מוזמן להחליט לבד מי צודק.(מומלץ גם לעמית).

        • אלכס ז. הגיב:

          סלח לי, אבל גם הוא מעלים מידע שגורביץ והס כן נותנים לצופים. כל מה שנשאר לברר זה איזה צד דובר אמת.
          להלן העובדות:

          1. כדי להאמין לעקיבא לונדון צריך להאמין ש-300 אנשים יבאו לחיות כתושבי מנערות למרות שיש להם בתים בעיר, רק כדי לדפוק יהודים ואתרים ארכאולוגים.
          2. כמו כן, צריך להאמין שהאדמות האלו הן אכן אדמות מדינה. למרות שהאדמות לא שייכות לשום רשות אזרחית במדינת ישראל, אלא לצה"ל והמנהל האזרחי.
          3. וצריך להאמין ששימור אתר ארכאולוגי הוא בלתי אפשרי גם אחרי שהתושבים גורשו מהמנערות שלכאורה הם פלשו אליהן וחיים באוהלים מחוץ לאתר המגודר (כפי שאפילו לונדון מודה). זאת בעוד שההתנחלות שאכן הוקמה לאחרונה ליד האתר, ההתנחלות שיש לה תשתיות טובות פי כמה מאשר אלו של תושבי סוסיא, לא פוגעת באתר כלל.
          4. וצריך להאמין שטובת הארכאולוגיה עולה על טובתם של אנשים שגרו ועבדו במקום. שוב, כפי שעולה מדברי לונדון האנשים באו לשם למטרות קציר. מה שקצת סותר את כל הטיעונים שלו עד כה כי פיתוח אדמה חקלאית דורש הרבה זמן או כח אדם רב או יכולת טכנולוגית גבוהה והוא עצמו מודה שלא היה להם לא זה ולא זה ולא זה.
          5. לבסוף צריך להאמין שאנשים שאידאולוגית "מעורבים" בנושא, הם צד לסכסוך באותה המידה כמו מישהו שגם מעורב אידאולוגית וגם מגוריו וגם עבודתו תלויים לחלוטין בניצחון שלו בסכסוך הזה.

          בדרך כלל כשבוחנים אמרות סותרות אנשים משתמשים בתער של אוקהם. במקרה שלך זה לא תער – זה לא אפילו לא סכין חמאה. כל עוד זה מתיישר עם האידאולוגיה שלך אתה תאמץ כל תירוץ, לא משנה כמה קלוש וכמה מגוחך. אם משהו לא תואם את האידאולוגיה אז אתה הופך לספקן שבאדם, עד גבול הסוליפסיזם.

          • עמית הגיב:

            1. לא רק שזה סביר, ידוע ומקובל שכמה משפחות עברו מהכפר יטא למערות סוסיא למרות שהן החזיקו בתים ביטא, זה עדיין המצב. עדיין רבים מיושבי המערות מחזיקים בתים גם בכפר יטא הסמוך, וגם דו"חות של בצלם על הנושא מציינים את זה:
            "רבים מתושבי השטח הסגור ציינו בעדויותיהם לבצלם, כי בנוסף למערה או לבית בשטח הסגור יש להם גם בית בעיירה יטא הסמוכה. הבית משמש את הילדים, שלומדים בבית הספר בעיירה, בחודשי הלימודים, ואת המשפחה בביקוריה במקום"

            2. תכנה את זה "אדמות מדינה" או "אדמות בחזקת המנהל האזרחי", זה לא ממש משנה.

            3. השאלה כיום היא לא לגבי האתר הארכיאולוגי. המשפחות כבר לא נכנסות לאתר הארכיאולוגי אלא התיישבו באדמות חדשות שהם לא התיישבו בהן בעבר שמצויות בין האתר הארכיאולוגי להתנחלות סוסיא.

            4. כאמור, האתר הארכיאולוגי הוא כבר לא השאלה.

            5. מגוריו ועבודתו של עקיבא לונדון לא "תלויים לחלוטין" בסכסוך הזה. האתר הארכיאולוגי יישאר והתנחלות סוסיא תישאר כעת בין אם יכירו בכפר הפלסטיני החדש וגם אם לא.

            • עדו הגיב:

              לגבי סעיף 5. זה כנראה נכון. אז מה בדיוק דחוף לנשל את יושבי המערות גם מהשטח שאליו הם עברו אחרי שגירשו אותם מ'האתר הארכיאולוגי' שם הם ישבו קודם?

            • נטליה הגיב:

              ובחשבון אחרון, מבעד לערפל הלהגים וההגיגים הלא קשורים של עמית –
              פליאה אלבק: האדמות של האתר הארכיאולוגי הן של פלסטינים.

            • אלכס ז. הגיב:

              1. הטענה שלי היא שהם באים לסוסיא כי הם חייבים – אין להם שום דרך אחרת להאכיל את משפחותיהם. הם לא כמו לונדון שיכול לחיות בכל מקום אחר ועדיין לעבוד בבר אילן.

              2. זה מאוד משנה! לישראל יש את הזכות להעביר אנשים מכל מיני סיבות (אתרים ארכאולוגיים, סלילת כבישים, בטיחות וכד'). למנהל אזרחי כזרוע של צבא כובש אין את הזכות להחליט מה לעשות באדמות של אנשים שבהן הנוכחות הצבאית היא זמנית מעצם ההגדרה הדיפלומטית והחוקית של "כיבוש".
              מה שזה אומר זה שישראל שוב מוכיחה שהיא מדינת אפרטהייד וכמו שאתה עצמך אומר – זה לא משנה מה ברשות מדינת ישראל ומה בשליטת הצבא.

              3. וזאת זכותן המלאה! המשפחות פונו פעם אחת ואם הן כבר לא נמצאת באתר אין שוב סיבה למנוע מהם לחיות ולעבוד את אדמתן.

              4. רק שתדע, האתר עדיין מאוד מעסיק את לונדון. כפי שהוא כותב במאמר שלו "ערות קבורה עתיקות פונו הורחבו והוכשרו למגורים, בארות מים עתיקים הוכשרו ונחפרו בורות מים חדשים ועוד". זאת אחת הטענות שלו נגד המשפחות.

              5. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אבל קשה לטעון שאדם שנמצא פיזית בלב לבו של הסכסוך לא יותר מעורב בו מגורביץ או הס.

  2. אמיר הגיב:

    רק מציין שגם לתל-אביב עדיין אין תכנית מתאר