החברים של ג'ורג'

כשהיודו-נאצים והניאו-נאצים מגרדים זה את גבו של זה

ארגון ימין ישראלי, "צעד ימינה" – הוא מגדיר את עצמו כארגון שמטרתו היא "עיסוק בפעולות הסברה וקירוב בין הציבור הישראלי והימין המסורתי" – פרסם בימים האחרונים הודעת תמיכה נלהבת במפלגת החירות האוסטרית ובמועמדה, היינץ כריסטיאן שטראכה. ההודעה כוללת צילום של שטראכה כשהוא מצטלם, מחויך, עם חמושי צה"ל. אתם עשויים לזכור את מפלגת החירות האוסטרית כמפלגתו של יורג היידר. בשנת 2000, כשהיידר נכנס לממשלת אוסטריה, ישראל החזירה את השגריר להתייעצויות, הכריזה על היידר כאישיות בלתי רצויה, אמרה שממשלת אוסטריה מכילה "אלמנטים ניאו נאציים," והגדירה את כניסתה לממשלה כ"יום שחור לדמוקרטיה האוסטרית ויום עצוב למשפחת האומות החופשיות." גם האיחוד האירופי קיבל בחוסר הבנה את כניסתה של מפלגת החירות לממשלת אוסטריה, והטיל שורה של סנקציות על אוסטריה, שבסופו של דבר אילצו את היידר להתפטר, אך האיחוד הודיע כי לא יסיר את הסנקציות עד שהמפלגה תוצא מהקואליציה.

מפלגת החירות, כמובן, איננה מפלגה ניאו-נאצית באופן רשמי; החוק האוסטרי (והגרמני) אוסר על מפלגות כאלה להתמודד בבחירות. היא התחליף הרך והחוקי למפלגה ניאו-נאצית. שטראכה עצמו נתפס בעבר בהצבעה במועל יד (הוא טען שהוא בסך הכל הזמין בירה), ומאוחר יותר נכח בקהל שבו היו מספר תומכי מפלגה גלוחי ראש שהשמיעו קריאות "הייל היטלר" (הוא טען שאלו היו פרובוקטורים שהוזמנו על ידי עיתונאים.) שום דבר מרשיע, בינתיים – אבל למה דמות בעייתית בלשון המעטה הופכת למושא הערצה בחלקים של הימין הישראלי?

תמיכה בתנועות פרוטו-נאציות או עם הקשרים ניאו-נאציים לא מוגבלות ל"צעד ימינה," שהיא על פי כל הסימנים תנועה קיקיונית, אם היא בכלל קיימת מחוץ לפייסבוק. הימין היהודי מפלרטט עם הימין הקיצוני האירופי כבר די הרבה זמן. כפי שכבר ראינו, הימין הישראלי הביע תמיכה ב-English Defense League, אף שמנהיגת הפלג היהודי שלו התפטרה משום שהארגון הכיל אלמנטים ניאו נאציים. והמהלך הזה לא מוגבל לסתם ארגוני ימין: שר החוץ ליברמן הביע בעבר שאיפה ליותר שיתוף פעולה עם מפלגות הימין האירופאיות, וסגן השר איוב קרא אף נפגש עם שטראכה עצמו, מה שקומם עליו את יהודי אוסטריה. אבל מה הם מבינים. שגריר ישראל באו"ם, אשף ה-hasbara רון פרושאור, נפגש עם מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מארין לה פן – יש לציין שלה פן עצמה מתונה משמעותית מליברמן, למשל, והיא כבר אמרה שאם היתה אומרת חלק מהדברים שהימין היהודי מרשה לעצמו, היא היתה בכלא – ואחר כך טען שזו היתה אי הבנה. כנראה שהוא לא הבין עם מי הוא מצטלם, או שהוא חושב ששאר העולם מטומטם.

מה קורה כאן? איך הפכה מפלגת החירות האוסטרית בתוך עשור ומשהו ממוחרמת רשמית על ידי ישראל למושא ערגה של חלקים מהימין היהודי, שמנסה לספק לה לגיטימציה? חלק מזה, כמובן, הוא הרצון למצוא בעלי ברית. הניאו נאצים האירופאים זקוקים ללגיטימציה; היכולת שלהם לומר ברצינות שחלק מחבריהם הטובים ביותר הם יהודים מספקת כזו. בתמורה, הם מביעים תמיכה בעמדותיו של הימין היודו-נאצי בישראל. זה, מצידו, יכול לטעון בפני שאר הציבור הישראלי – או ליתר דיוק היהודי – שמה שהוא עושה זוכה ללגיטימציה באירופה.

שימו לב לרטוריקה של "צעד ימינה": המדובר במאבק שיקבע "אם אירופה תיפול לידי מהגרים בלתי חוקיים אשר מנסים לפרק את התרבות היהודית נוצרית ביבשת לטובת אידיאולוגיה דתית אסלאמית או שזו תשמר את ערכי הליברליזם והמוסר המערביים." כי אין שימור טוב יותר של ערכי הליברליות והמוסר המערביים מאשר במפלגות החזית של הניאו-נאצים. "צעד ימינה" בלעה את הרטוריקה של הימין האוסטרי ולא נודע כי בא אל קרבה.

לימין היהודי, לפחות לחלקו, יש בעיה. הוא נורא רוצה להיות נאצי, אבל אסור לו. אחרי הכל, הוא מחזיק בעמדות נאציות: הוא משוכנע שיש גזע עליון ("עם נבחר"), שיש לו זכויות עליונות על פני אחרים, שהם כלל אינם בני אדם ושאין כל מקום להתחשב בזכויותיהם, שכן אין להם כאלה כלל והם אף אינם בגדר של בני אדם. ניתן לראות זאת בקלות, למשל, בשמחה הזולגת מעמודי הימין ברשת על מותם של פלסטינים, סורים, או עובדים זרים. חשוב לציין שלחלק מהימין היהודי אין כל בעיה: הפלג הדתי תמיד היה פרוטו-נאצי בחלקו הגדול. לכותבי "תורת המלך" לא היתה שום בעיה לאמץ עמדות נאציות, ולאחים היהודים לא היתה שום בעיה עם קרבה עם אנשי "תורת המלך."

אבל לימין היהודי החילוני זה קשה יותר. אחרי הכל, הוא גדל על התפיסה שמה שהנאצים עשו היה "לא בסדר," והוא למד בבית הספר שהדרך לאושוויץ נסללה בחוקי נירנברג. ספק אם זה נכון – ספק גדול אם ההנהגה הנאצית החליטה על השמדה לפני אוגוסט-ספטמבר 1941 – אבל זה מה שלימדו אותו. והוא יודע שהוא מתקרב מאד לעמדות הנאציות הקלאסיות. והוא זקוק ללגיטימציה כדי לדלג על העכבות שלו.

ואת הלגיטימיציה הזו הוא מקבל מהימין הכמעט ניאו-נאצי האירופאי. אתם בסדר, אומר שטראכה לאנשי הימין היהודי, אתם ואני באותה הסירה. יש לנו אויב משותף וערכים משותפים. אתם לא באמת יודו-נאצים כמו שאני לא באמת ניאו-נאצי. תראו, אנחנו כבר לא שונאים אתכם. יש לנו אויב חדש – כזה שאותו גם אתם יכולים לשנוא בלי להרגיש אשמים עם זה, כזה שאפשר לרדוף בלי להרגיש את סבא שלך מביט עליך בבעתה. אנחנו שונאים מוסלמים וגם אתם; אנחנו חושבים, כמוכם, שעובדים זרים מביאים את קץ הציוויליזיזציה המערבית, והפעם אנחנו ניתן לכם להעמיד פנים שאתם חלק ממנה. ואפילו החלק הליברלי והמוסרי שלה! הנה, אנחנו משחררים אתכם מהטאבו שלכם. היש ידידים טובים מאיתנו?

מעניין, בהקשר זה, להביט על מה שחושב הימין היודו-נאצי על זכויות העובדים. בפוסט של "צעד ימינה," הם כותבים שהמאבק הוא לא רק נגד האיסלם ונגד יהודים שונאי עצמם (כאלה שמסרבים לפתוח סניף של מקדונלדז בהתנחלויות), אלא גם כנגד "האיגודים השמנים אשר הינם תלויים כגופה שמנה על רגלי הכלכלה האירופית." האיגודים, אומרים לנו, הם כלי שבולם את הכלכלה. תראו את גוגל ואפל – שם אין איגודי עובדים, תראו איזו יזמות.

מאיפה להתחיל? אפל לא יזמה דבר מימיה. היא לא המציאה שום דבר חדש. לכל היותר היא לקחה המצאות קיימות – רובן, אגב, פותחו בכספי ציבור – וארזה אותן מחדש עם עיצוב משוכלל. גוגל היא אכן חברה חדשנית במיוחד ואכן אין בה איגוד עובדים. אבל עובדי גוגל זקוקים לאיגוד פחות משאר העובדים משום שהם פועלים בשוק שבו יש מחסור בעובדים (בארה"ב, על כל פנים.) הם מקבלים משכורות יוצאות דופן והטבות חריגות משום שהם יכולים לקחת את עצמם למקום עבודה אחר בקלות. הימין – לא רק הישראלי – מקפיד להביא דוגמאות משוק ההייטק, בדיוק משום שהוא לא מהווה דוגמא לכלום. רוב מוחלט של העובדים פועל בשוק שבו ניתן להחליף אותם בקלות יחסית, וכדי שלא יתדרדרו לעוני הם זקוקים לאיגוד כאוויר לנשימה. ואגב, אולי גם עובדי ההייטק זקוקים לאיגוד: גוגל, אפל, אינטל וערימה של חברות נוספות קשרו בחשאי נגד העובדים שלהן ונכנסו להסכם חשאי שקבע שהחברות לא ידוגו זו את עובדיה של זו, ובכך דיכאו את יכולת המיקוח של עובדיהן. עובד שהיה מחבל במקום העבודה שלו היה הולך לכלא; בוס שקושר מאחורי גבו של העובד שלו כדי שזה לא ימצא מקום עבודה טוב יותר יקבל, במקרה הקיצוני, קנס. מנפלאות השוק החופשי.

אבל, אם לחזור לנושא, כאשר הימין היודו-נאצי מוחה כנגד זכויות עובדים ומנסה לשבור אותן, הוא פוסע במסלול שבו פסעה גם גרמניה הנאצית. זו אילצה את העובדים שלה, מהמאוגדים ביותר בעולם בשעתו, להצטרף לאיגוד ממשלתי שפשוט מכר את הזכויות שלהם למעבידים. הרבה מזה היה תחת האצטלה של בטחון לאומי והצורך לנהל משק בזמן מלחמה, איכשהו, הבוסים הגדולים יצאו מהמלחמה עם הרבה יותר כסף מאשר העובדים שלהם, שאיבדו את הזכויות שלהם במהירות. לגמרי לא במקרה, גרמניה של היום היא אחת המדינות עם האיגודים המקצועיים החזקים ביותר.

ככה זה: האצטלה של דיבור נמלץ על עם אדונים תמיד מסתירה את העובדה שגם במשטר שבו "אם עבד, אם הלך, נוצרת בן מלך", יש מעמדות, יש מי שמרוויח יותר – הרבה יותר – ופשוט אסור לדבר על זה. הרצון לעוצמה של הימין היודו-נאצי לא יוביל אפילו לחברה שבה כל היהודים יהיו אדונים שווים: שימו לב למה שכותבים אורי אליצור ובמיוחד משה פייגלין: הקפיטליזם שלהם חזירי במיוחד. האידיאולוגיה של "עם האדונים," בסופו של דבר, משרתת תמיד את האדונים ולא את העם. צבת בצבת עשויה: מי שמפתה את ההמונים להביא לשלילת זכויותיהם של אחרים, ישלול במהלך הבא גם את זכויותיהם שלהם.

אם ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כתב מישהו, הרי זה משום שלא הקשיבו לה בפעם הקודמת. רצוי שנכרה אוזן. משהו ישן מתחיל כאן.

עדכון: באדיבות הקורא אמיר וקסמן, נחשפתי לקישור הזה, ממנו עולה שכמה פעילים בכירים במפלגת החירות הביעו את דעותיהם האמיתיות במה שאמורה היתה להיות קבוצת פייסבוק סגורה. אין כאן הפתעות, רק אישוש למה שידע כל מי שעיניו בראשו.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • מני זהבי

    המשפט הראשון בקישור הראשון שהבאת: "בעוד מעט יותר מחודש התקיימו בחירות כלליות בגרמניה ואוסטריה"…

    הבנתי. עוד חבורת אידיוטים בפייסבוק שהחליטו לקרוא לעצמם קבוצה פוליטית. לא הייתי אומר שזה שווה פוסט.
    מצד שני, לפי הרושם שעושות הנפשות הפועלות, הם גם היו מסכימים עם רוב הדברים שנכתבו בקבוצה העלק-סודית של חברי המפלגה האוסטרית (אולי מלבד האמירה שהיהודים מתכננים מלחמת עולם שלישית).
    מצד שלישי, אפילו המטורללים שבימין היהודי בישראל, ברגע שהם צריכים להציג את דעותיהם כלפי הפלסטינים באיזושהי במה ממסדית יותר מקבוצת פייסבוק, הולכים עם "דיני גר תושב" ולא עם "אתם קרויין אדם" וגו'. לתקשורת הממסדית, בתור מדיה, יש בכל זאת יתרונות מסוימים.
    הדעות הכלכליות של הבני-מלך-דה-לה-שמאטע שלנו הן אולי הסכנה הגדולה ביותר הצפויה מהם, וזה רק משום שאותן דעות מקובלות פחות או יותר על כל חוגי השלטון במדינת ישראל, ובמערב באופן כללי. הכלכלה הפוסט-מודרנית גרמה לאנשים לחשוב שאפשר ורצוי לייצר ערך כספי מכלום, ומי שאינו עוסק בזה הוא סתם פרזיט. את התסבוכת שלתוכה הגישה הזאת גררה את כולנו, יקח הרבה זמן לפתור (אם בכלל). הפייסבוק עם קבוצות התוכים המזמרים שלו הוא רק ביטוי עקיף של התסבוכת הזאת.

  • גלעד ב.

    א. מה שגוגל אפל ואדובי עשו זה ממש לא קפיטיליסטי, זה ההפך מקפיטליזם וחניקה של התחרות בשוק העבודה החופשי, ולכן הם נשפטים תחת anti trust laws, אותם חוקים שנועדו לשמור על השוק החופשי, ובכן, חופשי.
    ככה שאתה לא יכול להשתמש בזה כטיעון נגד קפיטליזם ובעד עבודה מאורגנת, לא יותר משאתה יכול לומר שחוקים נגד אונס זה רע כי עובדה שיש אנסים.

    ב. אני לא יכול לחשוב על מלחמה מוצדקת יותר מאשר המלחמה באיסלם הפוליטי (למעשה אני כן, וזו המלחמה בעודף הילודה שהמין האנושי מייצר. איפה קמפיין הfamily is four שלי?).
    אגב, אני גם חושב שבאופן כללי זה ראוי להלחם במוסלמים עצמם, ובהזדמנות זו גם בנוצרים, ביהודים ובכל דת אחרת שמאמינה בהשגחה אישית. ככל שיותר אנשים יגמלו כבר מהחבר הדמיוני שלהם כך יוטב לעולם שלנו.

    לא שזה מה שהימין האירופי או הימין היהודי עושים – הם אותו דבר כמו האיסלם הפוליטי רק מהצד השני. אני רק טוען שאנחנו בצד הליברלי של המפה צריכים להבהיר בעד מה אנחנו נלחמים.

  • עמית

    לטובת מי שלא מבין גרמנית תרגום בבקשה

  • אדי

    יוסי, האם את מגדיר את המוסר שלך כקנטיאני?

    • אדי

      *האם היית

  • יובל הלפרין

    אני קורא ומישהו צועק לי בראש: "מילדנשטיין. מילדנשטיין מילדנשטיין." בקיצור, זה לא "נאו" ולא חדש סיפור האהבה הזה. תחשבו, מה אכפת ל"פונדמנטליסט הציוני" אנטישמיות? להפך! http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

  • חנן

    פוסט מעולה, יוסי. תודה.

  • עמית

    להגיד שהנאצים התנגדו לאיגודים מקצועיים, הימין מתנגד לאיגודים מקצועיים סחטניים, כלומר הימין הוא כמו הנאצים.. זאת לוגיקה מוזרה ביותר. משהו כמו היטלר התעטש, אתה מתעטש, אתה כמו היטלר…

    ולגבי החלק הראשון של המאמר – כמובן שברית בין הימין הישראלי לבין הימין האירופאי היא עוף מוזר בהינתן ההיסטוריה של האחרונים. מצד שני, זה לא יותר מוזר מהברית בעניין ישראל בין אסלאמיסטים מצד אחד ואנשי שמאל רדיקלי מצד שני, ולעתים גם מצד ניאו נאצים מצד שלישי. ע"ע המשטים לעזה. ככה זה, אינטרסים דומים בסוגיה מסוימת גורמים ליצירת בריתות פוליטיות בין גורמים שהיו מקיאים אחד את השני בכל זמן אחר.

    • חיליק

      כרגיל אתה מפספס את הנקודה – גזענות ולאומנות נוטות ללכת יופי עם מדיניות כלכלית ימנית, כמו גם עם שוביניזם, הומופוביה ופונדמנטליזם דתי.

      • גלעד ב.

        דווקא טוטאליטריזם ופונדמנטליזם הולכים הרבה יותר טוב עם כלכלה מתוכננת מאשר עם שוק חופשי קפיטליסטי.
        כל הגבלות הדת למינהן או הכפפה של הכלכלה לרצון המנהיג הן בפרוש אנטי קפיטלסטיות.

        • מני זהבי

          היום כמעט ואין כלכלה מתוכננת במובן המקובל של המילה. הבחירה היא כיום בין לתת למי שרוצה להתעשר תוך הצבת גבולות להתעשרותו שיצמצמו (עד כמה שניתן) את הפערים החברתיים, או לתת למי שרוצה להתעשר ולדרוך על כל השאר.
          הדת, לפחות במערב, סיפקה באופן מסורתי עוגנים חברתיים שלא היו תלויים במדינה ובמידה רבה התחרו באלה שסופקו על-ידי המדינה. ההתפתחות של מדינת הרווחה צמצמה באופן משמעותי את התפקיד החברתי של הדת (אתה לא צריך את קופת הצדקה של הכנסייה או בית הכנסת המקומי אם אתה יכול לקבל סיוע מהממשלה). לכן התנגדות הפונדמנטליסטים הדתיים למדינת הרווחה היא די מובנת. זה אינו אומר שצריך להסכים אתה.

        • חיליק

          ברור שעקרונית יש סתירות מסוימות, ובכל זאת יש בימין החדש – בישראל, באירופה ובארצות הברית – שילוב של התנגדות חזקה לעבודה מאורגנת וכמיהה לחזרה למסורת ול"ערכי המשפחה". יכול להיות שפונדמנטליזם דתי לא היתה ההגדרה הנכונה.

  • חיליק

    הימין הקיצוני באירופה הוא החלום הרטוב של הימין הקיצוני בישראל: הוא מוכיח גם שהמוסלמים עושים בעיות לא רק אצלנו, וגם שאירופה אנטישמית.
    (שכחת את חירט וילדרס – הערך שלו בויקיפדיה העברית לא פחות ממדהים)

    • nachum

      לוילדרס יש פתרון לסכסוך הישראלי – פלסטיני: "יש לקרוא לירדן "פלסטין" ולראות בה את מדינתם של הפלסטינים"‏so the wiki-

  • קורא קבוע

    אני תוהה האם רק לי זה נראה ממש לא תקין שהלאומן האוסטרי מצטלם עם חיילים בשטח צבאי.

    • מני זהבי

      שאלה טובה. איכשהו נראה לי שהתשובה לה אינה קשורה לקבוצת "צעד ימינה" או איך שקוראים להם.

  • סתם מישהו

    לגלעד, בלי עבודה מאורגנת יש שוק פרוץ שבעלי ההון עושים ככול העולה על רוחם כולל דברים שפוגעים בשוק החופשי. הרי גם שכר מינימום הוא לא קפיטליסטי, אבל אם זה היה תלוי בגברת אריסון עובדי הבנק הזוטרים היו מקבלים פחות כסף
    ולגבי הילודה, כל קרנות הפנסיה מסתמכות על ילודה יצרנית שתממן אותנו בגיל פרישה
    והפוסט הזה באמת אחד הטובים של יוסי

  • גיל

    מעניין בהקשר הזה לשים לב לסנטימנט ישראלי חדש ונפוץ למדי (עד כמה שטוקבקים ותגובות בפייסבוק מייצגים משהו) בתגובה לדמיון המטריד בין כאן ועכשיו למה שהיה שם לפני זמן רב.

    טענה רווחת היא ש"היהודים היו אזרחים נאמנים של גרמניה". הם לא התפוצצו ברחובות, לא דרשו מדינה יהודית, לא הטרידו גרמניות, לא הקימו מפלגות בוגדניות, שילמו ארנונה והיו אזרחים פרודוקטיביים, לא זרקו אבנים, וכו'. הסאבטקסט שאני שומע בטענה הזו הוא שהגרמנים עשו לעם היהודי מה שעשו -בלי סיבה טובה- .

    • מני זהבי

      נו שוין. היהודים היו נאמנים לגרמניה.
      http://en.wikipedia.org/wiki/Rosa_Luxemburg
      http://en.wikipedia.org/wiki/Eugen_Levin%C3%A9

      דרך אגב, בהתחשב במצב בו הם פעלו, לוקסמבורג ולוין היו כנראה ראויים יותר לתמיכה מאלה שהוציאו אותם להורג. אבל אני לא חושב שימני מצוי בישראל היה מתאר את פעילותם כ"נאמנות לגרמניה".

      • גיל

        אתה צודק, הדוגמה שהבאת היא אחת מיני רבים. מה שמעניין זו לא השאלה העובדתית לגבי נאמנות היהודים, אלא הסנטימנט הישראלי החדש (יחסית) הזה. משהו בסגנון "השואה לא היתה מוצדקת כי היהודים היו אזרחים טובים". ומכאן, כאשר אצלנו כאן ועכשיו הערבים הם "לא טובים", אין מה להשוות. הפסיכולוגיה היא שמעניית כאן, לא ההיסטוריה.

    • יעקב

      שזו כמובן הוצאה מוחלטת מהקשר.

      הטענה הזו מובאת לא כשמשווים בין השואה למה שנעשה לפלסטינים (מהסיבה הפשוטה שאי אפשר להשוות כי המצב שלהם טוב הרבה יותר).

      הטענה הזו מובאת כשמשווים בין גרמניה של שנות ה30 לישראל היום (בעיקר בהקשר גזענות).
      לטענה הזו זו באמת תשובה סבירה (מבחינת הפסיכולוגיה, לא מבחינת הטענה עצמה). – אין מה להשוות בין שנאה שהיא "סתם", לבין שנאה שיש לה סיבה.

      • גיל

        אתה צודק, אכן ההשוואות נעשות תמיד בין מה שנעשה לפלסטינים היום לבין מה שנעשה ליהודים בשנות השלושים. מדוע זו הוצאה מההקשר, ועוד "מוחלטת"?

        אני מבין את הכוח של הטענה הזו מבחינה פסיכולוגית, זה לא מסתורי כל כך. מה שמעניין זו העובדה שהטענה הזו הפכה להיות פופולרית ונוכחת כל כך בשיח הישראלי, ומשום כך הזכרתי אותה. המגננה הפסיכולוגית הזו מדויקת כל כך משום שהיא בעצם הצד השני של האכזריות שהתפתחה אצל הישראלים (שוב, לא בלי סיבה). למדנו להצדיק כל דבר, כולל הפצצה ארטילרית של אזרחים, אם רק אפשר למצוא לזה צידוק מתאים, או אפילו אפשרות של צידוק, הסתברות של צידוק. זו מהותו של המשפט המיתולוגי מהטוקבקים – "למה לא מראים לנו מה הוא עשה קודם", כאשר ה"מה הוא עשה קודם" מצדיק בדיעבד כל דבר. מאחר וכל מעשה, אכזרי ככל שיהיה, ניתן להצדקה, המגננה הפסיכולוגית המתאימה כשאנחנו מבחינים בדמיון לגרמניה של שנות השלושים היא ש"היהודים לא עשו שום דבר קודם". אם היו עושים, אולי מה שעשו להם היה מוצדק, בעל כורחנו, משום שהיום אנו עושים דברים דומים (לשנות השלושים, לא למחנות השמדה), אבל לא עשו, היהודים היו נאמנים וטובים, ולכן מה שלימדו אותנו בבית ספר וביום השואה עדיין מחזיק.

        אני זוכר שהתפלאתי לגלות את הקונסיסטנטיות המבחילה הזו דווקא במקרה שבו הקרבן היה יהודי – בן יוסף לבנת ז"ל, אחיינה של לימור לבנת – אשר פרץ מחסום פלסטיני בדרכו לקבר יוסף ונורה למוות למרות שקרוב לוודאי שלא באמת סיכן אף אחד. באופן שהדהים אותי בזמנו, רוב הטוקבקים, גם של האספסוף הימני הרגיל, הסכימו שהגיע לו למות. הוא פרץ מחסום, הוא "עשה משהו קודם". ולכן, בשם הקונסיסטנטיות, שהרי מי שפורץ מחסומים ונורה הם בדר"כ פלסטינים, הגיע לו למות. לא יפתיע אותי אם שמונה מכל עשרה ישראלים יצדיקו היום את מאורעות ליל הבדולח אם יסתבר להם שהתירוץ הגרמני הרשמי היה "פיגוע" של מרצח יהודי.

        • יעקב

          " מדוע זו הוצאה מההקשר, ועוד "מוחלטת" "
          – כי אתה טענת כאילו המשמעות של הטענה היא שאנחנו יכולים לבצע שואה מוצדקת, אז לא – מצדיקים רק את השנאה, והחשד, והפחד (חלקם מוצדקים, חלקם לא).

          אני לא מבין הבחילה שלך "מהקונסיסטנטיות". (והצידוק על דרך הרוב הוא המצאה שלך). אז לא הייתי אומר ש"הגיע" לו למות, אבל אני בהחלט מבין את הטענה שבלתי אפשרי למנוע פגיעה באנשים שמתנהגים "לא בסדר".

          אותי זה כן יפתיע. אגב, כמות התומכים בהתפרעויות של האספסוף אחרי פיגועים, עדיין קטנה יחסית (גדולה מדי, אבל לא קרובה ל80%)

          • אמת מארץ

            "אני בהחלט מבין את הטענה שבלתי אפשרי למנוע פגיעה באנשים שמתנהגים "לא בסדר"."
            "מבין"? פששש.

  • Pingback: אחריות | פוטבולוגרפיה()