החברים של ג'ורג'

לאוהליך, ישראל!

שר האוצר של מדינת ישראל, יאיר לפיד, הכריז שלשום (ב') בעמוד הפייסבוק שלו בעליצות על קיצוץ קצבאות הילדים וכתב שם, בין השאר, ש"כשאדם מביא ילדים לעולם, הוא זה שאחראי עליהם. לא המדינה אמורה לפרנס אותם, גם לא הורים אחרים." לפיד, כהרגלו, קשקש. הוא אמר שבמשפחות שבהם שני ההורים עובדים, העוני ירד אל פחות מחמישה אחוזים; בפועל, בעשור האחרון – מאז שבנימין נתניהו שימש כשר אוצר והגביר את ההילוך במלחמת המעמדות – שיעורן של המשפחות העניות שבהן שני ההורים עובדים יותר והוכפל, והוא עלה משני אחוזים ל-4.6%. הביטוח הלאומי מעריך שהגזירות של לפיד ידרדרו עוד עשרות אלפי ילדים אל מתחת לקו העוני. גם כך, שיעור הילדים העניים בישראל עומד על כ-33%; בעקבות גזירות לפיד, השיעור יעלה לכ-37%.

לפיד מסווה את המהלך הזה כחלק מהמלחמה שלו בחרדים. בפועל, הפגיעה של המהלך תהיה רחבה הרבה, הרבה יותר: החרדים מהווים כעשרה עד 12% מהאוכלוסיה, תלוי את מי שואלים ואיך סופרים. כ-83% מכלל המשפחות שייפגעו מגזירות לפיד מגדלות רק שלושה ילדים ומטה. בניגוד לשקרים של לפיד, קצבאות מונעות עוני, ובאבוה. ועוד לא דיברנו על כך שבעקבות הקדנציה באוצר של אויב העניים האחר, נתניהו, הקצבאות בישראל הן מהנמוכות ביותר ב-OECD: רק אלו של צ'כיה, סלובקיה ופולין נמוכות יותר.

אבל אני לא רוצה לדבר על המספרים. גם השמחה לאיד של לפיד, על כך שהוא מצליח, מעשה מוגאבה, להוריד את ילדיהם העניים של אויביו הפוליטיים לעוד קצת תת תזונה מבלי לוודא שלהוריהם יהיו בכלל מקומות עבודה לתפוס, מחליאה ככל שתהיה, איננה הנושא. הנושא הוא נתון אחר.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת דיווח לפני כשבוע שכ-14 אלף חיילי צה"ל נידונו לתקופת מאסר בשנה האחרונה, כ-70% מהם בשל עריקות. כשזוכרים ש(על פי פרסומים זרים) מספר חיילי הסדיר בצה"ל עומד על מעט יותר מ-100,000 איש, הנתון הזה הוא לא פחות ממדהים: אחד מכל עשרה חיילי צה"ל ערק או נפקד בשנה האחרונה. לשם השוואה, יחידה צבאית שספגה 10% אבידות נחשבת ליחידה שספגה אבידות כבדות, ויחידה שסופגת 20% אבידות נחשבת ללא ראויה לקרב.

רוב מקרי העריקות בצה"ל, על פי החיילים, נובעים מעוני. גם הקצונה מודה בכך שרוב גדול של העריקים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. שיעור העריקות בקרב חיילים יוצאי אתיופיה, אחת הקבוצות הסוציו-אקונומיות הנמוכות בישראל, עומד על שיעור מזעזע של כ-50%. רבים מהם נכנסו לכלא משום שהם ניסו לפרנס את המשפחות שלהם. צריך לזכור שני דברים: קודם כל, שחיילי צה"ל מקבלים תשר מחפיר (אי אפשר לקרוא לו "שכר" מבלי לצחוק), בזמן שהם משמשים עובדי כפיה של המדינה, בעלות – מבחינתם – של מאות אלפי שקלים; ושנית, שהנתונים האלה מתייחסים רק לחיילים שנכלאו בשל עריקות. מי שמכיר את הצורה שבה צה"ל פועל מבין שהשיעור האמיתי גבוה יותר, אולי גבוה הרבה יותר, משום שבמקרים רבים הסיפורים האלה נסגרים בתוך היחידה.

ושני הדברים קשורים. ישראל העניקה בשעתו קצבאות ילדים גבוהות יחסית לא בגלל החרדים, אלא משום שהיא תמיד היתה אחוזת אימה מפני ה"מאזן הדמוגרפי" ומשום שהיסטורית, היא נזקקה לבשר תותחים. בן גוריון אפילו חילק מענקים לאמהות שילדו עשרה ילדים עבור הרמטכ"ל – קשה לדעת עד כמה הוא היה מודע לכך שמענקים דומים מאד חולקו בגרמניה הנאצית לאמהות מצטיינות שהולידו חיילים קטנים עבור הפיהרר.

מטבע הדברים, מאחר ויש קשר מובהק בין ילודה גבוהה ובין עוני, עידוד הילודה פגע בעיקר בשכבות המוחלשות ממילא. הן קיבלו קצבה נמוכה יחסית עבור רתימת הרחם המשפחתית לעגלה הציונית. הילדים שנולדו למשפחות מרובות ילדים נולדו לעתים קרובות לחיי עוני. מדיניות שפויה יותר היתה פועלת אחרת: היא היתה מקצצת חדות את הקצבאות אחרי הילד השלישי. עוני נקשר לדת, והאתוס הדתי היהודי מדבר על הבאת ארבעה ילדים לפחות לעולם, רצוי שני בנים ושתי בנות, כדי להכפיל את הדור הקיים. הילדים האלה אמורים להיות חיילים. הם גם אמורים להיות, על פי התפיסה של לפיד, עניים. אחרי הכל, "כשאדם מביא ילדים לעולם, הוא זה שאחראי עליהם. לא המדינה אמורה לפרנס אותם, גם לא הורים אחרים."

וואלה. זו היתה יכולה, בספק, להיות תפיסה סמי-לגיטימית במדינה מערבית שאין בה גיוס חובה, שאיננה משיתה חובת שירות כפוי שהיא מצד אחד הפיכת המשרת למטרה מותרת לפגיעה מצד חיילי אויב ומצד שני שווה ערך של מס עצום על אדם צעיר שבקושי נכנס לשוק העבודה. לזה יש להוסיף את שלילת החירות של אנשים, שאינם מסוגלים – בניגוד לכל כללי השוק החופשי – לפעול בחופשיות במשך שלוש שנים, שנמצאים תמידית בסכנת כליאה בשל גחמותיו של מש"ק זה או אחר, וכמובן נמנע מהם לפתח את עצמם במשך שלוש השנים הללו. לדעתי זו לא היתה תפיסה לגיטימית; אנחנו חברה, לא אסופה של אטומים, לא להק צרכנים, לא יחידות יצור.

אבל מה שאי אפשר לעשות הוא לנסות להחזיק את החבל הזה משתי קצותיו. גם לקצץ את השירותים החברתיים עד לבשר החי (ההוצאה של ישראל עליהם, על פי נתוני דה מארקר שהובאו בתחילת הפוסט, היא הקטנה בקרב מדינות ה-OECD), גם לדרוש ילודה גבוהה לצרכי צבא (ראו היללות הקבועות מכיוון צה"ל על קטינת שנתון המתגייסים), גם לקצץ את קצבאות הילדים, גם לתת לחיילים תשר במקום שכר וגם להכניס אותם לכלא כשהם מנסים לאפשר להוריהם לשרוד במדינת לפיד-נתניהו – זה לא. עד כאן.

לפיד רוצה חיילים? שישלח את הבנים שלו לצבא. איך זה עבד לבן של נתניהו, כבר ראינו. מישהו צריך להגן על מדינת הטייקונים? שיהיו אלה הטייקונים ויורשים. מי שאין לו חלק בעוגת ההכנסות הלאומית, אין לו על מה להגן. שיתייצב בנו של לפיד, יעטה שכפ"צ, וילך להגן על איזה מאחז בלתי חוקי. שיתייצבו בני 18 המשפחות להגן על מה שהפך לנחלתם.

אשר לשאר האזרחים? לאהליך, ישראל! מה לכם חלק ביאיר, לא נחלה בבן טומי. כן, המדינה יכולה לכפות עליכם גיוס. שקרו לו. העמידו פני חולים ומשוגעים. הציפו את המערכת. ואם יגייסו אתכם בכוח למרות זאת, אל תסתפקו בהליכה שקטה לכלא בעוד הוריכם מנסים לדחות את הנושים. חבלו בנוגשי העבדים שכופים עליכם שירות ללא תמורה. אתם תמצאו את הדרך.

איך אמר האויב הגדול של החברה הישראלית? "יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו." להתחמקות כזו משירות יש היסטוריה מפוארת, החל מהפרישה ל"הר הקדוש" של הפלבאים הרומאים עד שהאוליגרכיה נאלצה לחלוק איתם את המדינה. עד שמי שהפר את החוזה החברתי בישראל יבין שהפרה כזו לא יכולה, אסור לה, להשאר חד צדדית. עד שישראל תעבור חזרה מידי המאיון העליון שלה לידי אזרחיה.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

58 תגובות על ”לאוהליך, ישראל!“

  1. אפרים הגיב:

    אבל למה להשמיץ את מוגאבה? הוא מעולם לא התגאה בדברים כאלה. (הוא עשה דברים גרועים יותר אבל לא התפאר בהם).

  2. אפרים הגיב:

    הסטטיסטיקה בעייתית. מכיוון ש14 אלף תקופות כליאה יכולות לכלול גם תקופות כליאה כפולות ומשולשות עבור חיילים רבים וגם תקופות כליאה עבור חיילי המילואים, אז 10 אחוז זה כנראה קצת מוגזם.

    • חרטא ברטא הגיב:

      יש מקור למשפט הבא?

      "הקצבאות בישראל הן מהנמוכות ביותר ב-OECD: רק אלו של צ'כיה, סלובקיה ופולין נמוכות יותר."

      אני חי בארה"ב (חברה ב OECD) ולא זכור לי שקבלתי סנט בקצבאות ילדים.

      לפי ה OECD ב 2010 ההטבות הכספיות הכוללות לילדים בישראל ביחס למשכורת ממוצעת לעובד הן ברמה של נורווגיה צרפת והולנד.

      לדוגמא, בהולנד ילד בין הגילאים 12 ל 17 מקבל כ53 דולר בחודש (וזה המקסימום) כשהGDP לנפש הוא 42000 דולר בשנה.
      בישראל קצבה חודשית של 40 דולר לילד (140 ש"ח) כשה GDP לנפש הוא 26500 דולר בשנה

      מה זה אומר? לא ברור, כי סטטיסטיקה כידוע היא כחומר ביד היוצר. אפשר למצוא מספרים שאופן הצגתם יצדיק כל אג'נדה.

      • Assaf הגיב:

        Hartah Bartah, you are wrong

        In the US, there are child subsidies. They are just given differently as a tax credit
        $1,000
        per child per year

        You don't have to work to get them – only to file an income tax return (see item #10 in this IRS link)
        http://www.irs.gov/uac/Ten-Facts-about-the-Child-Tax-Credit

        In addition, poor working parents get an earned-income-tax credit as a function of the number of children (but only up to 3)
        This credit can be as high as $3000 for the first child

        **In more addition
        Poor families in the US get free healthcare for their kids under Medicaid and state plans

        • חרטא ברטא הגיב:

          כמובן שאני מכיר את הזיכוי מס – אבל כאן מדברים על קצבאות ביטוח לאומי. גם בישראל יש נקודות זיכוי ממס הכנסה, אבל זה חלק ממערכת נפרדת.

          כמו שאמרנו – תלוי איזה נתונים אתה מכניס לחישוב כדי לקבל את הנתון.

          כמו כן כמו שציינת כל הנושא של תמיכה בילדים בארה"ב תלוי בהכנסה (ה EIC למשל הוא מס הכנסה שלילי אבל ניתן רק למשפחות עניות) והזיכוי של 1000 דולר לילד נעלם הדרגתית מעל הכנסה מסויימת.
          בישראל לעומת זאת אין מבחן הכנסה. הילד של תשובה יקבל את אותה הקצבה של ריקי כהן.

          לפי ה OECD כמות ההטבות לילד במישיגן (כולל הטבות מיסים) עומד על 4% מהשכר הממוצע. זה היה לפני הקיצוצים הנרחבים בתקציבים האמריקאים.

          לפי אותה טבלה בנורווגיה, הולנד וישראל ההטבות עומדות על 2% מהשכר הממוצע ובספרד כ 1%. בהרבה מדינות השוק האירופי שיעור ההטבות עומד מסביב ל 3% מהשכר הממוצע.

          • Alon Levy הגיב:

            בארה"ב יש מבחן הכנסה אבל הוא מאוד נדיב. יש ניכוי מלא במס הכנסה עד שכר שנתי של 150,000 דולר לאדם יחיד ו-270,000 לזוג עובד. לילדים של תשובה יש פרצות במס, כמו אלו שמיט רומני השתמש בהן כדי (לכאורה) לא לשלם מס למשך 15 שנה ו-(לפי הודאתו) לשלם 15% מס למשך שנה. אבל הילדים של ריקי כהן, שנמצאת בגבול בין עשירונים 8 ו-9, מקבלים יחסית הרבה, והילדים של משפחה שנמצאת בערך באמצע עשירון 10 מקבלים עוד יותר.

      • Alon Levy הגיב:

        בארה"ב, אמהות חד-הוריות מקבלות קצבאות ילדים. שם התוכנית הוא TANF: Temporary Assistance to Needy Families; זאת מדיניות הרווחה היחידה בארה"ב שנותנת כסף לעניים (בניגוד לדמי אבטלה או ביטוח לאומי, שניתנים לפי הכנסה קודמת) ולא סובסידות לרכישות מוצרים מסויימים (כגון מזון, בריאות, ודיור). בנוסף, משפחה מקבלת ניכוי מס על כל ילד, בשווי של 3,900 דולר כפול מדרגת המס, שזה יוצא 585 לשנה למשפחה ממעמד נמוך במדרגת ה-15% ו-1092 למשפחה בעשירון 8 במדרגת ה-28%.

        בכלל, יש מדינות שמממנות קצבאות ילדים כמו ארה"ב, כלומר על ידי ניכוי במשכורת שמשלמים עליה מס. בצרפת יש ניכויים נדיבים, במיוחד לילד שלישי ומעלה, כדי לעודד ילודה. (הילודה בצרפת היא הכי גבוהה במערב אירופה, אבל בהפרש מאוד קטן.) זה דווקא הולך למעמד הביניים הגבוה יותר מלנזקקים באמת, אבל זה עדיין קצבאות.

  3. ניר הגיב:

    בליל של נושאים שאין ביניהם שום קשר: שירות צבאי, קצבאות ילדים, יאיר לפיד, מצב כלכלי.

    איזו גישה סמי-אינפנטילית מציג הכותב: רק כשהאזרח מקבל בדיוק מה שהוא רוצה, הוא מחויב למלא את חובותיו. אם למשל הוא לא מקבל קצבת ילדים לפי מה שהוא חושב שמגיע לו, אז זכותו להפר חוק ולא ללכת לצבא.

    נוסחא מצוינת. תודה לאל של-99% מאזרחי מדינת ישראל יש הגיון בריא יותר.

    • Assaf הגיב:

      Nir, stop throwing sand in people's eyes

      The main reason for this blog post is not the cut itself, but what His Highness Lapid wrote about it on his Facebook page. Here again are Lapid's words of wisdom:
      "כשאדם מביא ילדים לעולם, הוא זה שאחראי עליהם. לא המדינה אמורה לפרנס אותם, גם לא הורים אחרים."

      Israeli politicians are notorious for mean-spirited, inflammatory and idiotic statements. But I think with this one Lapid has set a new record on all 3 categories.

      • ניר הגיב:

        ובעניין הזה לפיד צודק לחלוטין, ההורים צריכים לפרנס את הילדים שלהם, לא המדינה.

        ובטח ובטח מי שלא מוצא חן בעיניו גובה הקצבה שאותה הוא מקבל אינו רשאי להחליט שהוא מפר חוק ולא משרת בצבא.

        ואין שום קשר בין קצבאות ילדים לבין חובת השירות בצבא, כפי שניסה הכותב להקריץ השד יודע מאיפה.

        • ygurvitz הגיב:

          החיים קלים כשאתה לא חושב, אני מבין. בחרת בקלילות לדלג מעל ליבת הפוסט.

        • גיל הגיב:

          ההורים צריכים לפרנס את הילדים שלהם. עד גיל 18. אחרי גיל 18 הילדים צריכים לפרנס את עצמם. כמובן לא המקרה שהמדינה חוקקה חוק שעל פיו, כפי שכותב גורביץ בצדק, נותנים לחיילים תשר במקום שכר. רוצה מכונת מלחמה לשלוש שנים- שלם. ככה זה בשוק קפיטליסטי שאתה בטח תומך בו, הלא כן?

        • אורן הגיב:

          ניר, מעבר לזה שאתה אידיוט בכלל, יש גם בעיה מסוימת שלא חשבת עליה בפרט: ההורים אולי אחראים לבחירות שלהם, אבל הילדים לא אחראים לבחירות של ההורים. גם אם תתן למבוגר להירקב בעוני בגלל הבחירות שבחר, במה אשמים הילדים? (לא שאני מקבל את ההנחה שהעניים הם עניים בגלל שהם "בחרו לא טוב": ברוב המקרים העניים הם עניים מסיבות אחרות לגמרי…)

    • זוהר הגיב:

      תמיד אפשר לכנות כתבה כאינפנטילית, ואז להראות יותר אינטלגינטי ולקרוא לה "סמי אינפנטילית" (מה זה?). האמת היא שכשמדובר על לפיד, ובעיקר על נתניהו, מדובר על מדיניות כוללת שעוסדת בהכל: כלכלה, חברה, בטחון ואפילו חיסונים. לכן הכל קשור.
      ואיך הכל קשור: נכון: דרך האזרחים. אין דרך למחות ולהתנגד אלא בצורה שתפגע. אי אפשר לעשות פחות ילדים, למשל: ראשית במרבית המקרים הם כבר ישנם. שנית, וזה כדאי להבין, ילד עולה למשפחה יותר מהקיצבה שהיא מקבלת עוברו. תמיד. או משהו אחר: מה אתה רוצה שיעשה האזרח הקטן? "ימצא עבודה" יאמר לך לפיד. אז זהו שאין. וכשיש הוא מקבל שכר רעב. הידעת למשל מה שיעור המועסקים חלקית ועל כן אינם נכללים בכלל המובטלים? הידעת שעובדי מדינה (כן, הסקטור המושמץ) רבים מאד מקבלים השלמת הכנסה? שהפנסיה שלהם תחושב על פי 60% מהברוטו, לא על פי הברוטו כולו? הכל קשור.

  4. יצחק הגיב:

    כל השמות כל האנשים וכל הברירות

  5. משה הגיב:

    אפשר מקור לזה שבחברה היהודית יש אתוס של ארבעה ילדים לפחות? המצווה מדברת על בן אחד ובת אחת בלבד.

  6. עמית הגיב:

    1. אחריות מצד ההורים על פרנסת ילדיהם זה עקרון בסיסי של הורות טובה. מי שמביא לעולם ילד שישי שהוא יודע שהוא לא יוכל לפרנס ביחד עם חמשת ילדיו האחרים בכבוד הוא הורה מנוול. מי שמביא לעולם ילדים מתוך מחשבה שעל אחרים תוטל האחריות לפרנס גם את ילדיו וגם את ילדיהם, בעקבות הלחץ הפוליטי שהוא יפעיל על הנציגים שלהם, הוא אזרח וחבר-קהילה מנוול.
    כמובן שכל זה לא תקף לזוג נשוי ועני באמת, ששוקל להביא את ילדיו הראשונים לעולם. אלא להורים עניים מבחירה, ששוקלים להביא לעולם את הילד ה5+ מבלי שהם מסוגלים לדאוג לפרנס אותו בכבוד בכוחות עצמם.

    2. אחוז המשפחות העניות בעלות שני מפרנסים הוא זעיר, וגם המעטות מביניהן שעדיין עניות הן עניות בדיוק בגלל מה שלפיד מגנה ואתה אפולוגטי לגביו (מספר ילדים רב או יציאה לעבודה חלקית בלבד).

    3. "הביטוח הלאומי מעריך שהגזירות של לפיד ידרדרו עוד עשרות אלפי ילדים אל מתחת לקו העוני."

    ישראבלוף. זה מזכיר לי את העובדה שגובה קצבת הזקנה נקבע באופן עקבי רק מעט מעל לקוו העוני השרירותי (כמה עשרות שקלים מעליו, כמדומני). באופן הזה נתוני העוני מחסירים את כל אותם עשרות אלפי קשישים שהכנסתם מתבססת על קצבת הזקנה, למרות שכמובן ההפרש הזה של מספר עשרות שקלים לא באמת הופכים את האדם לעני, אלא הם עניים גם אם הם לא נכללים בסטטיסטיקה.

    גם הפחתת קצבאות הילודה לא באמת תהפוך את אותם משפחות ל"עניות", הן כבר היו כאלה. לעומת זאת בהחלט זה יעזור להחדיר את גישת "חכות במקום דגים", לציבור שכוונתו היא לחיות עד עולם על הדגים של שאר החברה הישראלית.

    3. באופן אידיאלי, קיצוץ קצבת הילדים היה צריך להתלוות בהרחבת הקלות המס להורים עובדים, הרחבת מס הכנסה שלילי להורים בעלי הכנסה נמוכה מעבודה, והרחבת קצבאות לנכים והורים חד-הוריים. יש כמה צעדים לכיוון, לפחות בכל הנוגע למס הכנסה שלילי, אך היה אפשר לעשות יותר. צעדים כאלה היו מונעים פגיעה בציבורים הראויים לסיוע, וגורמים לפגיעה רק במי שמחזיקים באידיאולוגית הפרזיטיות (מתוך תקווה, אינשאללה, שהאידיאולוגיה הזאת תגווע עד מוות). בכל אופן, גם אם הפחתת קצבאות הילודה לא מתלווה בצעדים האלה היא מוצדקת. בערך כל ארגון כלכלי (הOECD, הבנק העולמי, קרן המטבע, סוכנויות דירוג, מכון טאוב וכו') וכל אישיות כלכלית בכירה שאי פעם נתנו סקירה מקרו-כלכלית ארוכת טווח של הכלכלה הישראלית, הגדירו את האיום הכלכלי-דמוגרפי כאתגר החשוב ביותר שהחברה הישראלית צריכה להתמודד איתו. אוכלוסיית ענק, בעיקר חרדים, שצומחת במהירות על בסיס שילוב של עקרונות של ילודה מרובה ואי יציאה לעבודה שגורמות לעוני המוני, היא משהו שכבר עכשיו מהווה נטל עצום על כל אזרח ואזרח בישראל. הנטל הזה גודל וצומח בהתמדה עם גודלה של האוכלוסייה (שמהווה שליש בגילאי כיתות א'), עד שהכתפיים הישראליות לא יהיו רחבים מספיק עבורו. להמשיך לתמרץ אי יציאה לעבודה וילודה מרובה זה בדיוק ההפך ממה שהמדינה צריכה לעשות, וכל ביטול או קיצוץ של תמריץ כזה ברוך-הוא.

    • Assaf הגיב:

      Amit, here's a little reality check, a reminder from the Citizenship class you took in high school:

      The role of the Finance Minister is to put together policies that improve the national economy and well-being

      Not to punish children whom he's never bother to understand, who were born and raised in a completely different social and mental setting from himself – for what *he* thinks is their parents' moral failing.

      Especially given that the said Finance Minister has himself lived as a class AAA+ parasite, ever since dropping out of high school because he was too stupid and too lazy to finish it .

      • Assaf הגיב:

        And on the broader question of economics and Austerity justified by hypocritical morality arguments

        Here's an analysis from someone who understands economics better than you, me, Lapid and all his advisors:

        http://krugman.blogs.nytimes.com/2010/09/28/economics-is-not-a-morality-play/

        He said it in 2010, when Austerity became state religion everywhere. Now 3 years later, we know that Austerity was justified by an academic hoax, and governments are gradually turning away from it

        Just in time for Village Idiot Lapid to embrace it with all his microscopic heart.

      • עמית הגיב:

        כאמור למטה – זה לא עונש, אלא אכן נועד "לשפר את הכלכלה הלאומית והרווחה". מהי הזהות של שר האוצר לא באמת רלוונטית – לפיד לא מחדש שום דבר במדיניות שלו, הוא נוקט צעדים מובניהם מאליהם, כדי לפתור את מה שכל סקירה מקרו כלכלית של ישראל הגדירה כבעיה הראשית שמולה המשק הישראלי מתמודד.

        האמת היא שגם מיהם החרדים ומהי תרבותם אולי מעניינת אבל לא ממש רלוונטית. אותם צעדים היו צריכים להינקט גם אם היה מדובר באסקימוסים ולא בחרדים. צריך להבהיר למי שמנצל את הקופה הציבורית שמיועדת לאנשים שבאמת זקוקים לה – לא עוד.

        • Assaf הגיב:

          "הוא נוקט צעדים מובניהם מאליהם"

          that is, the very same steps – Austerity – that have brought the European economy to its knees

          Cutting critical government services and welfare payments in the middle of a downward cycle, only makes the cycle worse.

          This has been proven in history many times over.

          But there's a stron motivation among the rich and powerful and their lackeys, to attack first and take from the poor before everyone realizes the obvious, simple reality: the most natural place to take money from during the bad times, is the rich and powerful who have benefitted most from the good times

          All the rest is cosmetics

          • Assaf הגיב:

            And it is Lapid who injects the Haredim and their culture into the debate, by constantly inciting against them

            in order to get the more stupid elements in the secular public to cheer while being robbed in broad daylight

          • עמית הגיב:

            אתה מייחס לשאלה ספציפית מהות כוללנית. בין אם המדיניות הנכונה בזמן משבר היא צמצום או הרחבה כמותיים, כשהממשלה כבר מוציאה כסף עדיף שהיא תוציא אותו על הדברים הנכונים. קצבאות ילדים זה בפירוש לא הדבר הנכון בשביל ממשלת ישראל ב-2013 להוציא עליו את הכסף.

    • גיל הגיב:

      עמית
      1. אתה לא ממש מצליח להסביר מדוע המדינה עשתה סיבוב פרסה על חשבון אלה שכבר הביאו ילדים לעולם.
      2. הוא זעיר אבל הוא בודאי לא יירד בזכות הקיצוץ הזה. אתה גם לא עונה לטענה הבסיסית שמספר הילדים הרב הוא תוצר של מדיניות מכוונת. אתה גם שוכח שהסיבה לעבודה החלקית היא שההורים נמצאים במצב בלתי אפשרי בו אם ייצאו לעבודה הם עלולים להוציא יותר כסף על טיפול בילד משרירוויחו!
      3. גישת החכות במקום דגים לא עובדת עם קצבאות ילדים. והראיה לכך היא יישובי ספר ומשפחות עם מעט ילדים. למרות שלא בדקתי, אני מבטיח לך חגיגית שחלוקת העושר, העוני וההצלחה לא מתפלגת לפי ההיגיון שלך ביישוב נחשל.
      4. האיום הדמוגרפי לא ייפתר ע"י שבירת הגב של אלה שכבר הביאו ילדים! וכמובן שהוא גם לא מלווה בשום הקלה מקבילה, כי אין שום כוונה לממשלה מלבד לסתום את הבור התקציבי. אתה יכול לגלגל את העיניים שלך אל מחוץ לגלקסיה, אבל את העובדה הפשוטה הזאת לא תצליח לטאטא מתחת לשטיח!

      תשמע, ההיגיון שלך נשמע בערך ככה:
      שר המשפטים החליט שהפשע הולך וגואה ולכן הוחלט להכריז על עונש מוות כל הפושעים. מרגע זה יוצאו כל הפושעים להורג, כולל אלה שכבר בכלא. גם כאלה ילדים שגנבו סוכריה מחנות הממתקים.

      הגולש עמית טוען שמדובר על מהלך מבורך בגלל שאכן יש מכה קשה של אונס ורצח שפוגעים בכלל הציבור, ובכל מקרה פשע ראוי לעונש. אמנם אפשר ורצוי היה לייצר הקלות לצד הגזרות הנ"ל, אבל בכל מקרה מדובר על צעד מבורך שיצמצם את הפשע במדינה.

      • עמית הגיב:

        1. זה לא "סיבוב פרסה על חשבון אלה שכבר הביאו ילדים לעולם". על כל שקל שהם יפסידו בקיצוץ הזה הם יכולים להרוויח לפחות 5 שקלים לו הם יצאו לעבודה, אפילו אם זאת עבודה בשכר מינימום. מה לעשות – מישהו צריך להודיע לצעיר שמתנחל בבית של ההורים עד גיל 30, שההורים כבר לא יבשלו עבורו וינקו עבורו את הבגדים. בשלב הראשון הוא יכנס כתוצאה מזה למשבר, בשלב השני הוא יתאושש.

        2. במדינה נורמאלית, ובמדינת ישראל של שנות ה-60, זה צעד נבון בדרך כלל לעודד ילודה. מדינות כמו רוסיה ויפן עושות כל מה שהן יכולות בשביל זה, כי הן מתמודדות עם איום דמוגרפי-כלכלי מהצד הפוך; הזדקנות של האוכלוסייה ואי יכולת של שכבת הצעירים הקטנה יותר לפרנס את שכבת הקשישים ההולכת וגודלת.

        לעומת זאת, מה שגדל בישראל באופן לא מכוון כתוצאה מאותה מדיניות נבונה של עידוד ילדים זה גידול פרא הזוי, שמהווה בעצמו איום כלכלי-דמוגרפי על המדינה. אוכלוסיית ענק עם רמות יציאה לעבודה הנמוכות בעולם ושיעור הילודה הגבוה בעולם, וכתוצאה מכך שיעור עוני שעולה על 60 אחוז. אוכלוסייה שרוב ההכנסה הפנויה שלה מגיעה מהכיסים של שאר אזרחי המדינה ומכספי המיסים שלהם.

        3. לא הבנתי את הטיעון שלך. גם בישובי ספר אם נבדוק מי מסתדר כלכלית טוב יותר, משפחות עם 5+ ילדים או משפחות עם 3>X ילדים, נגלה שהאחרונות מסתדרות טוב בהרבה.

        4. הצעד הזה לא נועד לשבור את הגב של אלה שכבר הגיעו ילדים לעולם, הוא נועד למנוע מהם לשור את הגב שלנו. הוא כן מלווה בהקלות מקבילות כגון סבסוד חינוך חינם עד גיל 3, הגדלת הסובסידות למעוני יום והגדלת מענקי מס הכנסה שלילי לבעלי הכנסה נמוכה.

        הדוגמה שלך לגבי עונש מוות לגנבי ממתקים מניחה משום מה שיש כאן "עונש" והוא "לא מידתי", כאשר לא זה ולא זה נכון. הצעד הזה לא שווה ערך ל"עונש" על גניבה, אלא לביטול תמריצים לגנוב. וזה כן מידתי, ובר-פיצוי. הקיצוץ של שנת 2003 בקצבאות הילדים היה הרבה יותר נרחב. הוא לא הביא לאיזה שהיא תופעת רעב המונית במגזר החרדי. לעומת זאת בהחלט רמת התעסוקה בקרב גברים חרדים עלתה במעט, בעו שרמת הילודה הממוצעת ירדה מ7.5 ילדים למשפחה ל6.5 ילדים.

        התעמולה החרדית הזאת, שהם לא ישנו את דרכם ויהי מה, היא ישראבלוף נפוץ. החרדים בחרו בדרך החיים הנוכחית והנוחה עבורם כי הם הבינו שהם יכולים לחיות על חשבון (מה שהיה במקור) מערכת הרווחה הישראלית, ואפילו אם הם לא יוצאים לעבודה ומביאים מספר רב של ילדים לעולם הם עדיין יצליחו להסתדר כלכלית. עבורם הסידור הזה אולי עובד בטווח הקצר-בינוני (בטווח הארוך, תהליך של קיצוץ בהטבות המגיעות להם או לחילופין קריסה של המערכת הוא בלתי נמנע), עבור כל שאר אזרחי המדינה – ממש לא.

        • גיל הגיב:

          עמית, סעיף 1 שלך הוא פשוט לא נכון. אתה מניח את קהל היעד שנוח לך ומתעלם מהשאר. אחוזים גדולים מהחרדים עובדים! ברוב המשפחות החילוניות שני בני הזוג עובדים! (למה זה טוב בכלל?)
          מה שעושים לכל המשפחות עם הילדים זה בדיוק כמו לעודד אותך לעבור לפריפריה ואז אחרי כמה שנים לבטל לך את כל הטבות המס.

          2. אתה לא מבין שאתה מכשיר שרץ בשם בעיה נקודתית. זוג עובד עם ילד אחד או שניים זה לא "גידולי פרא" גם לשיטתך. למה אתה מתעקש שזה בסדר לדפוק אותם?

          3. אני בטוח שכל שקל שלא יוצא על ילד יכול ללכת לחיסכון. האם אתה מניח שהמעמד הס"א של המשפחות הנ"ל שונה? בודאי שלא.

          4. יכול להיות שההקבלה שלי בעייתית. אבל שים לב איך אתה שוב ושוב ושוב מתעקש שגם ילד אחד ושניים הם פשע נגד האנושות, במקום להודות שזאת טעות נוראית, כי בין 1-3 ילדים זה באבו-אבוה האינטרס של המדינה שיהיה!

          ועוד משהו:
          http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3610713,00.html

          ואני מניח, עמית, שזה מבחינתך תמריץ לחנך את הילדים בבית. וגם לעבוד במקביל.

          • עמית הגיב:

            1. "אחוזים גדולים מהחרדים עובדים!" – שיעור היציאה לעבודה בקרב חרדים הוא נמוך בצורה שאין כמוהה בשום מקום בעולם המערבי וכנראה גם בלא-מערבי. גם בקרב החרדים שיוצאים לעבודה, גדול שיעור העוסקים במשרות חלקיות כדי לפרנס 9 ילדים, מה שמנפח באופן מלאכותי את הסטטיסטיקות לגבי "משפחות עובדות שהן עניות" לפי הגדרת הביטוח הלאומי (שמגדיר משפחה כ"עובדת" גם אם יש בה הורה אחד שיוצא לעבודה במשרה חלקית, והרבה יותר נפשות מאשר הוא יהיה מסוגל אי פעם לפרנס בצורה הזאת).

            2. "מה שעושים לכל המשפחות עם הילדים זה בדיוק כמו לעודד אותך לעבור לפריפריה ואז אחרי כמה שנים לבטל לך את כל הטבות המס."

            ממש לא. אין כאן שום "שינוי תנאים" לא הוגן. החרדים שלחו נציגים כדי לסחוט כסף לקצבאות כשהיה בידיהם כוח סחיטה, עכשיו הם איבדו את כוח הסחיטה והם מאבדים את הכסף שבא איתו.

            3. שוב, אני לא מבין את הטיעון שלך. זוג הורים שצריך לדאוג למספר קטן של נפשות יסתדר כלכלית טוב יותר מאשר זוג הורים שצריך לדאוג למספר גדול יותר. כן, משפחות קטנות נוטות להיות במצב סוציו-אקונומי טוב יותר. זה לא אומר שמשפחות גדולות זה רע, אבל לגדל משפחה גדולה כשאתה יודע שלא יהיה לך איך לפרנס בכוחות עצמך חלק מהילדים שלך, זה כבר בהחלט רע.

            4. איפה ראית שאני "מתעקש שגם מספר של 1-3 ילדים זה פשע נגד האנושות"? כתבתי ההפך. שהמדינה אפילו צריכה לסייע להורים כאלה.

            לגבי מעונות יום – מה שהאוצר החליט עליו זה שהורים ש"ממצים את כושר ההשתכרות" שלהם יקבלו הנחה, ואלה שלא ממצים לא יקבלו. זה עוד צעד כחלק מהמאבק מתופעת העוני-מבחירה הדתית ההמונית בארץ.

  7. גיל הגיב:

    זו הצעה מעניינת ומוסרית היא נכונה מאוד, שהרי הצבא שומר על שלומם של האזרחים, אבל גם על רכושם. כלומר, הוא שומר על יותר רכוש עבור העשירים.
    מצד שני, בארה"ב הופרט הצבא, וזה רק הרע למדינת הרווחה, תרם לקיטוב הכלכלי, האריך את המלחמות, והפך את האוכלוסייה לפחות פוליטית. כך שמבחינה מעשית, יכול להיות שאין בשורה באי התגייסות.

    • נדב הגיב:

      הצבא שומר יותר על רכוש העשירים והעשירים אכן משלמים יותר מיסים כדי לכסות על השמירה הזאת.

      בארה"ב לא הופרט הצבא, אלא הפך להתנדבותי. הגוף ששולט בו ומנהל אותו הוא ממשלת ארצות הברית.

      • מני זהבי הגיב:

        על רכושו של מי שומר הצבא האמריקאי באירופה, במפרץ הפרסי או באפגניסטן?
        הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא צבא שניתן לשלוח אותו לצד השני של העולם לקול תרועות ההמון (כאשר לעשירים אל אכפת, כי הילדים שלהם אינם בצבא, ולעניים לא אכפת כי הם מעדיפים שהילדים שלהם יעסקו באלימות ממוסדת ולא יפלו קורבן לאלימות רחוב).

        • נדב הגיב:

          אל תדאג, יש לנו מספיק צרות ליד הגבול. אני לא רואה את חיילי צה"ל מנסים לכפות דמוקרטיה ולהפיל משטרים מחוץ לגבולות ישראל.

          את שאלת שמירת הרכוש אתה מוזמן להפנות לממשלה בוושינגטון. אני בטוח שמאות מיליונים היו שמחים לשמוע את התשובה. לי אישית אין מושג.

        • יוני הגיב:

          הטיעון שבסוגריים לגמרי לא נכון – עניים משרתים בצבא פחות מאשר עשירים. זה ככה גם בישראל וגם בארה"ב.

      • גיל הגיב:

        עכשיו זה ברור. העשירים משלמים יותר מיסים ולכן שומרים עליהם יותר טוב. ככה דברים עובדים בשיטה הקפיטליסטית. אותה שיטה המקדשת את רווחיו של אדם מיגיע כפיו. כמו הרווחים של חילי צה"ל למשל…

        • נדב הגיב:

          אתה הופך סיבה ומסובב. בגלל שהצבא שומר לעשירים על יותר רכוש הם משלמים יותר מיסים.

          בפעם האחרונה שבדקתי, ההגנה הצבאית היתה זהה לדיירי המגדלים בצפון תל אביב ולדיירי התחנה המרכזית בדרומה.

  8. קפיטליסט בעוונותיו הגיב:

    מהבחינה הפרקטית, יוסי, למה מרד גיוס ולא מרד מסים?

    • ygurvitz הגיב:

      איך תבצע מרד מסים? רוב מוחלט של העובדים, ודאי אלה בהכנסה בינונית ומטה, הם שכירים. המס יורד להם אוטומטית מהמשכורת.

  9. נתן הגיב:

    את קיצבאות הילדים היה צריך לבטל לגמרי.
    לא מדובר בסוג של מחלה או אסון שמחייב סיוע מהמדינה כמו קצבת נכות או דמי אבטלה.

    הבאת ילדים לעולם בניגוד לתאונת דרכים או התאלמנות או הזדקנות או הליכה למילואים היא דבר שנעשה באופן רצוני ומודע על ידי אדם ויש משהו לא מוסרי באדם שמביא לעולם ילדים בלי יכולת לפרנס אותם ומצפה שאחרים ידאגו לו.

    בנוסף קצבאות הילדים אינם הולכים לילדים אלה להוריהם – האם הכסף אכן יגיע לילידם ולא למשל לחופשת "הכל כלול" באילת להורים? אולי כן ואולי לא אבל יש מקום להטיל ספק בשיקול הדעת של ההורים לאור חוסר האחריות שגילו עד עכשיו.

    אם המדינה רוצה לעזור לילדים היא יכולה לדאוג להם ישירות באמצעות סבסוד קייטנות, יום לימודים ארוך ולא באמצעות חלוקת כסף לאנשים רק בגלל שיש להם ילדים.

    • לנה הגיב:

      "לא מדובר בסוג של מחלה או אסון שמחייב סיוע מהמדינה כמו קצבת נכות או דמי אבטלה."
      מבחינת יכולת התפרנסות, ילדים בהחלט שקולים לנכות. הם מקטינים את כמות המשאבים שההורה יכול להשקיע בעבודה ומוסיפים עלויות כספיות ישירות.
      "הבאת ילדים לעולם בניגוד לתאונת דרכים או התאלמנות או הזדקנות או הליכה למילואים"
      הופה! מה הפריט האחרון עושה שם? הליכה למילואים היא פעולה לא רצונית? למה שהמדינה תממן את התענוג הזה, באמת? שרק מי שיכול להרשות לעצמו כמה ימי חופשה ילך למילואים.
      "בנוסף קצבאות הילדים אינם הולכים לילדים אלה להוריהם – האם הכסף אכן יגיע לילידם ולא למשל לחופשת "הכל כלול" באילת להורים? אולי כן ואולי לא אבל יש מקום להטיל ספק בשיקול הדעת של ההורים לאור חוסר האחריות שגילו עד עכשיו."
      במה התבטא חוסר האחריות? בכך שעשו שטות וסמכו על ההבטחה של המדינה לקצבת ילדים?
      "אם המדינה רוצה לעזור לילדים היא יכולה לדאוג להם ישירות באמצעות סבסוד קייטנות, יום לימודים ארוך ולא באמצעות חלוקת כסף לאנשים רק בגלל שיש להם ילדים."
      מי שמביא ילדים לעולם בלי יכולת לחנך/לבדר אותם בעצמו הוא לא חסר אחריות/בלתי מוסרי?

    • סמדר הגיב:

      "בנוסף קצבאות הילדים אינם הולכים לילדים אלה להוריהם – האם הכסף אכן יגיע לילידם ולא למשל לחופשת "הכל כלול" באילת להורים? אולי כן ואולי לא אבל יש מקום להטיל ספק בשיקול הדעת של ההורים לאור חוסר האחריות שגילו עד עכשיו"
      נעזוב לרגע את זה שלא לגמרי ברור לי מהו חוסר האחריות שגיליתי עד עכשיו. אבל אתה מדבר כאילו לכל שקל בחשבון יש שם וכתובת, ואפשר לראות בדיוק לאן השקל הזה — דווקא השקל מוישה שהגיע מבט"ל — הלך.
      ובכן, המציאות היא שכל ההכנסות נכנסות לחשבון אחד, וגם כל ההוצאות יוצאות ממנו. אם אתה מוטרד, אז אני אלך לקראתך: במקום לקנות את הספר לילד מהכסף של המשכורת ואת הנופש לממן מקצבת הילדים — אני אעשה הפוך. עכשיו בסדר?

      גם במשפחות שממעטות בצריכה בכלל, ובצריכה עבור הילדים בפרט, ההוצאה החודשית פר ילד גבוהה באופן ניכר מסכומי הקצבאות, אפילו טרם הקיצוץ. כך שבכל מקרה ניתן לראות בכסף הזה סיוע להוצאות גידול הילדים.

      "אם המדינה רוצה לעזור לילדים היא יכולה לדאוג להם ישירות באמצעות סבסוד קייטנות, יום לימודים ארוך ולא באמצעות חלוקת כסף לאנשים רק בגלל שיש להם ילדים."

      אתה לא יודע כמה שערות אני תולשת מדי יום ביומו אל מול פטרונותה של המדינה, המתיימרת לקבוע במקומי מה דרוש לילדי, ומתעקשת שדרושים להם דווקא דברים הנוגדים בתכלית את אמונותי החינוכיות ואת אורחות חיי. יום לימודים ארוך ומעונות יום הם צורך של המשק, אבל לא של אף ילד. המדינה יכולה כמובן לסבסד שירותים כאלה, אבל זו לא "עזרה לילדים".

      מבחינה זו יש רעיון נכון בקצבאות: הן מסייעות לך לגדל את הילד כמו שאתה מאמין שצריך, ולא כמו שהחליט מישהו במשרד החינוך או התמ"ת, שבחיים לא פגש אותך ולא את הילדים שלך.

      • דודי הגיב:

        אכן, בהנחה שרוב מכריע של ההורים, מכל מגזר, דואגים באמת ובתמים לטובת ילדיהם, העברה ישירה של כסף להורים היא יעילה יותר מסבסוד שירותים.

  10. nachum הגיב:

    אחת הקבוצות הסוציו-אקונומיות הנמוכות בישראל,please, let us know, who the other groups

  11. סמדר הגיב:

    זה נכון שרוב המשפחות שייפגעו מהקיצוץ אינן חרדיות כלל, אבל כשיש לך 3 ילדים שנולדו אחרי 2003, כמו לי, הירידה בהכנסות החודשיות היא כ 350 ש"ח. הירידה בהכנסתן של משפחות — חרדיות או לא — שיש להן 8, 9 או 10 ילדים היא 1000 ש"ח ויותר. אני לא יודעת אם זה ישיג את מטרתו (די סביר שלא), אני עוד פחות מזה יודעת אם זה צודק ומוסרי, אבל אני נוטה (הפעם, רק הפעם) להאמין ללפיד שהמטרה שלו היא הקטנת התמריץ להבאת עוד ועוד ילדים לעולם.
    זאת ועוד, קצבאות שגדלות פר ילד ככל שמיקומו בסדר הלידה מאוחר יותר הן עידוד ילודה נטו. אין בהן שום היגיון פרקטי, שכן ההוצאות על הילד הראשון הן הגבוהות ביותר. לא נראה לי שישראל זקוקה כעת לעידוד ילודה.
    וחוסר הצדק החברתי מתחיל הרבה לפני קצבאות הילדים. כפי שכתבו המגיבים בפייס של לפיד, רבים מהם יהיו מוכנים לוותר על הקצבאות במלואן בתמורה לשירותים טובים יותר בבריאות ובחינוך לכולם.
    מרד גיוס זה רעיון מרענן, אני מודה.

  12. יניב הגיב:

    מה זה אם לא הסתה לאלימות: "חבלו בנוגשי העבדים שכופים עליכם שירות ללא תמורה. אתם תמצאו את הדרך."

    דווח למשטרה.

    • יניב הגיב:

      לא באמת, אני לא מאמין, כי זה לא מתפרש לשני פנים. זה בסדר להמליץ לאנשים להתחמק משירות, אבל לפגוע באנשים אחרים?

    • גיל ב' הגיב:

      אם היתה כאן קריאה פשוטה לנקוט באלימות, מה המשמעות של "אתם תמצאו את הדרך"? ברור שמדובר כאן בפעולות קצת יותר מתוחכמות מאלימות פיזית.

      • יניב הגיב:

        אין הבדל בין הרטוריקה שלך פה לבין הרטוריקה של המתנחלים הכי הזויים, שקוראים לפגוע בחיילי צה"ל. הנה, עוד קו דומה בין הימין הקיצוני לשמאל הקיצוני – הרטוריקה.

    • יאיר הגיב:

      "זו לא שנאת עשירים, חכה שנגלגל אותם בזפת ונוצות ונריץ אותם בין שתי שורות של אזרחים זועמים, אותם ואת הסנג'רים שלהם.
      אז תוכל לכתוב על שנאת עשירים (מהמקלט בו תסתתר)."
      תגובה במאמר של אורי כץ בהארץ על שנאת עשירים.

  13. דודי הגיב:

    לגבי הפסקה הראשונה, לפיד כותב בדף שלו: "במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, העוני צונח אל מתחת ל-5%". לא ברור לי למה זה לדעתך "קשקוש". בניגוד לדבריך, הוא לא טען שהעוני בקרב משפחות כאלה צנח בשנים האחרונות, אלא שהוא צונח לעומת משפחות אחרות.