החברים של ג'ורג'

אשרי אדם מפחד תמיד

בנימין נתניהו, ראש ממשלתנו היקר מאד – הוא עולה לנו יותר מכל ראש ממשלה אחר – אמר שלשום (ב') משהו שצריך היה לפתוח את כל מהדורות החדשות ולזעוק מכל כותרת ראשית: לישראל אין, לדבריו, יכולת להפסיק את פרויקט הגרעין האיראני. רק לארה"ב, אמר נתניהו, יש את היכולת הזו. כהרגלו, נתניהו לא דיבר אל הציבור הישראלי, אלא לקבוצה של תורמים אמריקאים – ה-base האמיתי שלו, כלומר קבוצת ההתייחסות הפוליטית שלו, זו שאליה הוא מכוון את עיקר מעשיו. נתניהו, על פי הדיווח, דירבן את התורמים להפעיל לחץ על ממשלתם כדי שזו תתקוף את איראן.

מעבר למצב הדוחה שבו ראש ממשלה מפעיל יהודים במדינה זרה כדי שאלה יטו את מדיניותה של ארצם, וישלחו צעירים אמריקאים אל מותם בארץ רחוקה על מזבח המונופול הגרעיני הישראלי – משהו שלמרבה הצער כבר הורגלנו בו – יש כאן גם הצהרה הרבה, הרבה יותר בעייתית.

כל מי שעיניו בראשו, וזה מצריך רק פתיחת מפה, ידע שלישראל אין יכולת לבצע תקיפה אווירית מתמשכת באיראן. זה היה סוד קטן מאד, והאמריקאים חשפו אותו באוגוסט, אחרי שנתניהו ניסה להעמיד לאובמה אולטימטום לפיו עליו לתקוף את איראן עד יום כיפור.

אבל תחת הצ'יזבט של התכוננות למתקפה על איראן, בזבזה ישראל כ-11 מיליארדי שקלים – "הזיות הרפתקניות," כדברי אולמרט. זה כנראה הסכום רק בשתי שנות התקציב האחרונות: בין השנים 2006-2010, צה"ל חרג מתקציבו בכ-57 מיליארדי שקלים. זה הרבה מאד כסף, והרבה ממנו הוצא – כך על כל פנים טוענת מערכת הבטחון – על התכוננות להתקפה על איראן.

מתקפה שעכשיו אפילו ראש הממשלה, המפמפם הגדול ביותר שלה אחרי ארי שביט, מודה שהיא לא מסוגלת להשיג את מטרתה. ישראל מקדמת את המתקפה הזו, תחת החשש מפצצה איראנית, כבר 20 שנה. הוא מאד מועיל למערכת הבטחון.

אבל יתכן שהוא מיצה את עצמו. מרוב דיבורים על איראן, לציבור כבר לא אכפת ולאובמה נשבר מהנסיונות של ישראל לחרחר מלחמה בין ארה"ב ואיראן. אז צריך דחליל אחר, והוא נמצא לנו בדמותה של סוריה.

חיל האוויר עשה משהו בגבול לבנון-סוריה הלילה. במקרה המינימלי הוא הפר, כהרגלו, את הריבונות האווירית של לבנון; במקרה החמור יותר, ועדיין אין לדעת, הוא ביצע תקיפה של מטרה כלשהי, אולי שיירת נשק ואולי, כפי שקרה בתחילת מלחמת לבנון השניה והוסתר מהציבור, התקפה מוטעית על חקלאים סורים.

להתקפה הזו קדמו תדרוכים על מתקפה אפשרית בסוריה. נתניהו הדליף לתקשורת שהוא חושש מזליגה של נשק כימי לחיזבאללה, ושישראל צריכה להיות ערוכה לפעול. ביום שישי שלפני הבחירות, פרסם נחום ברנע ב"ידיעות" שבצה"ל חוששים מאד מקריסת משטר אסד ושלדעתם יהיה צורך לפלוש לסוריה ולהקים שם רצועת בטחון. אתם יודעים, כמו בלבנון, כי שם זו היתה הצלחה מבריקה כל כך.

ההדלפות של נתניהו נתפסו, בתקשורת החשדנית בצדק כמו גם במשרד החוץ ובהערכות הזרות, כמו נסיון להסיח את הדעת מהמשבר הפוליטי שבפניו הוא ניצב. ההדלפה לברנע מדאיגה יותר: הוא ציטט שם את אלוף פיקוד הצפון. הדלפות כאלה לא מגיעות במקרה, ולא במקרה הן עוברות את הצנזורה. מישהו בצבא רוצה מלחמה, או לפחות מבצע, כנגד סוריה.

לנתניהו המשבר הבטחוני הזה, שנראה מלאכותי למשעי, דווקא מועיל מאד. אחרי הכל, נתניהו אמר לנו ערב הבחירות שאין מה לדאוג מהגרעון, שהאזרחים לא ירגישו אותו. עכשיו הוא רוצה לקצץ 27 מיליארדים מהתקציב, מדברים על העלאת המע"מ, והאוצר דוחף קדימה את העז של ביטול בתי הדין לעבודה, עז שאם היא תעבור – ובממשלת הניאו-ליברלים של נתניהו-בנט-לפיד מהלך כזה עוד עשוי לעבור בטעות.

נתניהו זוכר מה קרה ב-2011, הוא יודע שהציבור יכול לצאת לרחוב, הוא יודע שאחרי השקרים שפיזר ביד רחבה קודם לבחירות אין לו מנדט לגזירות, ושממשלה שתנסה להטיל אותן לא תהיה לגיטימית. אז טוב לו עם מבצע בסוריה. סוריה היא שק חבטות נוח בשנים האחרונות; אין לה כמעט בעלי ברית, וישראל הרשתה לעצמה להפציץ בשטחה בימי אולמרט, כמו גם לעשות בומים על קוליים מעל ארמונו של אסד בכל פעם שהוא עצבן אותה. סוריה הפכה, במובנים מסוימים, לסוג של עזה: כשיש לישראל בעיה, היא חובטת בה. במיוחד עכשיו, כשהמשטר שם מתמוטט ואף אחד לא יודע מה יבוא במקומו. התקפה על סוריה מועילה כעת לכת הצבאית שלנו – תמיד טוב להדגיש את האיומים הבטחוניים ערב דיוני תקציב, ואלה יתחילו מיד עם הקמת הממשלה ואולי עוד קודם – כמו גם לממשלת נתניהו.

היא לא מועילה, מצד שני, לציבור הישראלי. משלוש סיבות: קודם כל, הברורה מאליה, שאנחנו בועטים בקן צרעות מבלי לדעת איך הוא יגיב, אבל כנראה שתגיע תגובה. שנית, כאמור, משום שההתקפה הזו מאפשרת גם לנתניהו וגם לצבא לטשטש את המשבר הכלכלי שמולו אנו ניצבים ולומר לציבור "תראה, צינור (מעופף)." ושלישית, משום שהיא ממשיכה להרגיל את הציבור הישראלי לכך שהתגובה הראשונה של ממשלתו לכל משהו שעשוי להתפתח לאיום היא תקיפה צבאית. תוך כמה זמן, זה נשמע טבעי לגמרי.

אבל זה לא. נשק כימי לא זלג מסוריה לשום מקום, בינתיים. גם אם היה זולג, לא ברור שהיתה לכך השפעה כלשהי. צה"ל וממשלתו מרגילים את הציבור לבלבל בין סכנה פוטנציאלית ובין סכנה בפועל, ושעל כל מה שעשוי לאיים על הדומיננטיות הצבאית של ישראל יש להגיב מיד בהתקפה. אנחנו עוד לא יודעים איזה ממשל יקום בסוריה, אם וכאשר יפול משטר אסד, אבל אם נתקוף את המורדים כעת, אנחנו נוודא שכאשר יוחלף השלטון, הוא יהיה עוין.

למי זה טוב? למי שהסכסוך טוב לו: לצבא, שצריך אותו לצרכי תקציבים וקידום (קצינים שלא עושים כלום מתקדמים הרבה יותר לאט, ומלחמה היא זרז קידומים ידוע), ולימין הפוליטי, שלא רוצה שהישראלים בכלל יחשבו על האפשרות של שלום. תארו לעצמכם את הסנאריו שבו קם משטר רגוע יחסית בסוריה, שלצרכי שימורו אחרי מלחמת אזרחים רוצה להתפתח כלכלית, ולשם כך רוצה הסכם שלום מלא עם ישראל, אבל בתנאי הסביר לגמרי של החזרת הגולן לסוריה. מי בכלל רוצה להגיע למצב הזה? הרבה יותר קל, עדיף, לדבר על הסכנות הבלתי פוסקות ועל כך שכל אדם בסוריה רוצה בחורבנה של ישראל. ואם זה לא המצב – לדאוג שזה יהיה המצב.

וזה בסדר. נתניהו והכת הצבאית סומכים על העדר זכרונו של הציבור ועל התקשורת הישראלית. כשתהיה תגובה על ההתקפה האחרונה, התקשורת תדווח עליה כעל פרובוקציה והפרת השלווה מצד גורם עוין. אנחנו? איך אנחנו קשורים?

ועוד דבר אחד: בבית המשפט העליון נמשך בעצלתיים הדיון בתביעה שהגיש מוסטפה דיראני כנגד מדינת ישראל, שעינתה ואנסה אותו באמצעות שלוחה, דורון זהבי ("קפטן ג'ורג'"). ההליכים התחילו לפני שמונה שנים והמדינה ממשיכה בנסיונותיה להפסיק את ההליך, שיכול לגרום לה רק מבוכה. לפרקליטות היתה פליטת פה: נציגתה אמרה שהיא בחנה את השאלה ולא מצאה אף מדינה, "כולל מדינות הומניות", שמאפשרת תביעה כזו. משתמע מדבריה שישראל לא בדיוק מדינה הומנית. השופט העליון אליקים רובינשטיין טען ש"ידוע לנו שהוא [דיראני – יצ"ג] לא יושב על המרפסת ומעשן נרגילה." לא ברור מנין "ידוע" משהו לרובינשטיין; העובדה שהמדינה טוענת משהו לא הופך אותו לעובדה. אבל מעניינת הקלות שבה שופטי העליון משתפים פעולה עם הנסיון של מערכת הבטחון – שהפרקליטות היא כאן רק שלוחתה הנאמנה – לטאטא את נושא העינויים מתחת לשטיח. בית המשפט, שאמור היה להיות אמון על זכויותיהם של נחקרים, ולחשוף את שנעשה להם, פשוט לא רוצה לדעת. כמו הציבור שבתוכו הוא חי.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • גלעד ב.

    שמעף אם להיות הוגן, עד לפני כמה שנים לישראל כן הייתה אפשרות תאורטית לגרום נזק אמיתי למתקני הגרעין באירן. ז"א לפני שהם ירדו מתחת לאדמה.

    • עדו

      ואתה כמובן יודע בוודאות שחוץ מהמתקנים שיודעים עליהם לא קיימים עוד מתקנים סודיים? האיראנים ראו מה קרה לעיראקים. אולי הם מוסלמים טיפשים ואולי הם מספיק חכמים כדי לפזר את מתקני הגרעין שלהם בכל השטח של איראן בצורה שיהיה מאד קשה להשמיד אותם בהתקפה אחת.

  • ג'ו כלום

    "תארו לעצמכם את הסנאריו שבו קם משטר רגוע יחסית בסוריה, שלצרכי שימורו אחרי מלחמת אזרחים רוצה להתפתח כלכלית, ולשם כך רוצה הסכם שלום מלא עם ישראל, אבל בתנאי הסביר לגמרי של החזרת הגולן לסוריה."

    למה זה תנאי סביר? למה הם לא יכולים פשוט להסתפק בשלום והתפתחות כלכלית? אלו לא דברים טובים? מה זה דחף מסירת השטחים חסר המעצורים הזה?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      "It is inadmissible to acquire territory by war"

      • ג'ו כלום

        "What is the secret of Soylent Green?"

    • עדו

      אם להיות רשמי, מדובר באדמה סורית. אם להיות מעשי, אחרי שהמצרים קיבלו את כל סיני בחזרה, אין שום שליט סורי שיחתום על שלום ויסכים לקבל פחות מכל הגולן בתמורה.
      זה בסדר להגיד שלא רוצים לרדת מהגולן ו/או שאי אפשר לסמוך על סורים אבל הסכם שמשאיר את הגולן בישראל יגרום לשליט שחתם עליו להיראות כמו שוטה הכפר בעיני נתיניו.

      • בני

        והסכם שמגן על המשטר הסורי מפני התקפה ישראלית (סבירה) ומבטיח להם תמיכה אמריקאית, אירופית ורוסית?

        • עדו

          תעשה השוואה למה שסעדאת קיבל ותגיד בעצמך.

          • סקינסי בריסטול

            מה עם הסכם הומני ,שאינו כולל טרנספר של אזרחים .
            פשוט החלפת הדגלים וכוח שיטור בלבד באיזור ?

            • עדו

              נשמע נהדר אם אתה ישראלי. איך זה נשמע לסורי שיודע שמצרים קיבלה את כל סיני בלי חכמות?

            • גיל ב'

              זה נחמד אחרי שגירשת כבר את התושבים המקוריים. רק תסע ברמת הגולן ותראה את שרידי הכפרים ההרוסים בכל מקום.

  • הערה בנוגע לדיראני. הנושא שם הוא מעט יותר מורכב מהדיכוטומיות שבה אתה מציג אותו. יש חוק בארץ שקובע שלא דנים בתביעתו של אויב. החוק הזה חל על מעשים שנעשו החל משנת 2001, עקב טעות חקיקה. המקרה של דיראני קודם לכך על כן יש אפשרות שהוא יוכל לתבוע. מדינות רבות מאוד, הומניות ולא הומניות אוסרות ברור תביעתו של אויב (ביניהן, ארה"ב, צרפת, גרמניה, ואנגליה). זו בהחלט שכונה טובה להיות בה. הדיון המשפטי הוא האם נכון למרות שהחוק לא חל על דיראני לא לאפשר לו לתבוע מטעמים אחרים.

  • ניר מלצקי

    לא ברור מדוע, משטר רגוע ושוחר שלום, יעדיף מצב מלחמה מתמשך על מצב שלום וסחר חופשי, בגלל חבל ארץ שאבד לפני 40 שנה ויותר

    • חיליק

      אתה מבין שהשאלה שלך מתייחסת באותה מידה לישראל?

      • רועי

        נכון. אז אם סוריה וישראל באותו מצב, כנראה שאפשר להתעלם ממשחקי כבוד ולהתייחס רק למצב הקיים, ובפרט לאוכלוסיה שנמצאת במקום.

        • גיל ב'

          כלומר אם מחר לבנון תכבוש חלק מהגליל, תגרש את כל התושבים היהודים לשם לישראל ותביא לשם אוכלוסייה שיעית לא תהיה לך בעיה עם זה. נצטרך להתייחס רק לאוכלוסיה שנמצאת במקום. זה בדיוק מה שקרה בגולן. התושבים המקוריים (חוץ מהדרוזים) גורשו וכפריהם נהרסו.

  • שי

    אפשר גם מהדבר הזה שאתה מעשן? איך בדיוק פינוי של 40,000 אנשים מהבתים שלהם (אוקיי, 18,000 יהודים אבל אני מנחש שגם השאר לא יקפצו על ההזדמנות לשוב להיות אזרחים סורים) זה "תנאי סביר"? אין ממש סיכוי כלשהו שזה הולך לקרות.

    • עדו

      תבקש מבגין. זה מה שהוא עישן כשהוא פינה את סיני והרס את אופירה וימית בדרך (אבל השאיר לנו את עזה , הידד!)

    • חיליק

      אם אין סיכוי לפנות את הגולן אפשר לסגור את הבסטה, בהתחשב במה שזה אומר על פינוי הגדה.

  • טייגלך

    באמת שאני לא מבין למה התנאי של החזרת הגולן הוא כ"כ סביר. משטר שצריך שקט מדיני יכול לוותר על פיסת אדמה שנגזלה ממנו לפני 40 שנה.
    הסורים לא יסכימו לוותר לחלוטין על האפשרות לקבל את הגולן בחזרה מתישהו, וכיוון שהם יודעים שישראל לא תוותר על הגולן סביר להניח שהם בעצמם לא ירצו הסכם שלום *סופי* אלא איזשהו הסדר ארוך טווח אחר.

    מנגד, קיימת גם האפשרות ההפוכה: בסוריה יקום משטר שיהיה חייב לנתב למקום כלשהו את הכעס של אזרחיו הרעבים. הפתרון הכי קל מבחינתו יהיה להעיר את השד הישראלי הרדום ע"י פרובוקציה קלילה.
    למה שהמשטר הסורי החדש לא ילמד קצת מביבי? אין חכם כבעל ניסיון.

    • אלעד דקר

      כל משטר בסוריה לא יסכים להתפשר על הגולן מהעובדה הפשוטה שכל מדינות העולם חות מישראל (כולל אגב ארה"ב) אומרות שבמסגרת הסכם שלום ישראל צריכה להחזיר את הגולן לסוריה.

      • טייגלך

        אבל למה שהמשטר יצטרך את הגולן?
        במה פיסת האדמה הזו תועיל לו? אני מדבר מנקודת המבט של המשטר הסורי הבא – הגולן לא אמור לעניין אותו, יש לו דברים חשובים הרבה יותר לעסוק בהם.

  • בירדי

    בדיעבד ניתן לאמר שפספוס השיחות עם הסורים (על חודו של שכשוך רגליים בכנרת) היתה אחת הטעויות הגדולות שהם עשו ולא כפי שהשמאל נוטה להאשים (גם) בכך את אהוד ברק והרגליים הקרות שהוא קיבל.

    במצב הנוכחי, אין סיכוי שהם יקבלו את הגולן גם עוד 40 שנה, אין להם שום בעלות ברית שיפעילו לחץ על ישראל בנידון, והנושא ירד לגמרי מסדר היום בישראל, ובטח ובטח שלא יעבור משעל עם בניגוד לימים העליזים של קמפיין "העם עם הגולן".

    עכשיו, מה יקרה עוד 40 שנה כשהגולן יהיה קרוב ל-100 שנים של בעלות אחרת? כאשר יהיה דור שלישי ישראלי שחי איתו, ודור שלישי סורי שחי בלעדיו? הגולן יהיה בריבונות ישראלית כעובדה מוגמרת. כמו הרבה חבלי ארץ בעולם שעברו בעלות אחרי מלחמות.

    לא שיש לי משהו בעד הגולן. סתם חתיכת אדמה שלא תחסר לאף אחד (וגם פינוי של 20 אלף יהודים זה לא בדיוק אסון (עשינו את זה קודם, נעשה זאת שוב אם צריך). אולי זה מסביר למה הסורים לא הצליחו לקבל אותה חזרה ולמה הם פספסו את ההזדמנות ההיא שהיתה להם. זה גם מסביר איך כל ראש ממשלה מאז שמיר היה מוכן לוותר על הרמה בתנאים מסויימים, כולל הליצן הנוכחי.

    • מודי תולשששש

      הידעתם כי לנו רמות גלעד?

  • Alex_f

    מעניין,אפילו טורקיה ונאט״ו אכלו את הספין של ביבי והציבו סוללות פטריוט בדרום טורקיה.כמו כן סוריה לא ממש מבודדת ללא בעלי ברית,איראן ורוסיה הן נותנות חסות מכובדות ביותר.כולל בסיסים חיילים ויועצים צבאים.

  • יהושאפט

    נשק כימי מצד אחד אינו דחליל, ומצד שני הוא לא "מאיים על הדומיננטיות הצבאית של ישראל" בשיט. הוא איום אפשרי בהחלט (באמת שאני נזהר כאן בלשוני, אבל כמות הנשק הסורי במחסני החיזבאללה היא דמיונית, ולא במובן הפנטזיוני של המילה) שיכוון בבוא העת נגד אזרחי ישראל. הממשלה והצבא עושים מהלך נבון של צמצום סיכונים לי ולך, האזרחים. אין שום סיבה לחכות לשניה בה יהיה-או-לא-יהיה מודיעין על טילי שיהאב שעומדים להיות משוגרים, כמו שלמזלנו היה לנו בלבנון ב'. ולמרות שהסד"כ שעומד מול ישראל ברמה"ג הוא בלתי נתפס (אני בטוח שיש לך חברים מאמ"ן שיספקו לך כמה מספרים), התקיפה כאן היא לחלוטין לא נגד סוריה שלא תשתמש בנשק זה כנראה יותר לעולם אלא נגד החיזבאללה שבהחלט ישמח לעוד תוספת אסטרטגית לארסנל שלו; אחרת כבר מזמן היינו מתקיפים מאגרי נשק סוריים על ימין ועל שמאל.

    הציניות בה אתה מתייחס לצה"ל לפעמים מוגזמת ונטולת יסוד בכאן ובעכשיו (ולא, העבר איננו המציאות העכשווית, כפי שאתה בעצמך כתבת לא פעם). ראבאק, לפעמים אני תוהה אם אתה לא מחפש עדיין את הספין והחסרון וחוסר התועלת גם בהפצצת הכור הסורי והעיראקי בזמנם, רק כדי לנגח עוד קצת את "הבהמה" שנואת נפשך.

    • סוסו

      אני רק הערה – תקיפת הכור העירקי אכן התבררה כטעות. לגבי הסורי ימים יגידו.

  • jj

    יש לך מקור כלשהו לגבי התקיפה המוטעית של החקלאים הסורים? אני לא הצלחתי למצוא שום אזכור לזה

  • עמית

    נו באמת. נתניהו אמר "בעוד שארה"ב יכולה לבצע את התקיפה בצורה מושלמת, ישראל יכולה לגרום נזק משמעותי בלבד". מזה אתה כבר מסיק שלישראל אין שום יכולת תקיפה, כל ה-11 מיליארד היו בזבוז ו20 שנה של עבודה לא הגשימו את מטרתם.

    המטרה מעולם לא הייתה להשיג יכולות תקיפה כמו של ארה"ב. ואם כן, גם 60 שנה של עבודה לא יגשימו אותה. המטרה הייתה להשיג יכולת צבאית שתהווה איום אמיתי – כלומר, שתוכל להסב נזק משמעותי – על תכנית הגרעין האיראני. ומדבריו של נתניהו המטרה הושגה.

    סוריה על הנשק הכימי ומאגרי הנשק הקונבנציונאלי הענקיים שלה מתפרקת לחתיכות אם אלפי חיילי מיליציות שמסתובבים ברחובות של כמה מהערים הראשיות שלך, ואתה חושב שהדיבור על חשש מזליגת נשק כימי או נשק מתוחכם אחר לידיהם של ארגוני טרור כמו חיזבאללה הם הסחת דעת? זכותך. אבל מדובר בפרשנות דיי מפוקפקת, בלשון המעטה.

  • עדו

    "עז שאם היא תעבור – ובממשלת הניאו-ליברלים של נתניהו-בנט-לפיד מהלך כזה עוד עשוי לעבור בטעות."
    לא צריך להיות המשך למשפט?

  • הומרוס

    נו באמת…הבלוג הזה גולש בעקביות ובנחישות לעבר מחוזות השיגעון והקונספירטיביות. כפי שהצביעו הכותבים מעלי, כל העולם חושש ועוקב בדריכות אחרי הנעשה בסוריה. על אחת כמה וכמה שישראל צריכה להיות דרוכה לאור הנטייה של הסורים לתמוך באנשי ימין קיצוני פשיסטי איסלאמי שאוהבים לירות על מרכזי אוכלוסיה בישראל. לסוריה אין בעלי ברית? ספר לסין, רוסיה ואיראן…
    ובעניין הגולן – זה תמיד נשגב מבינתי איך אנשי שמאל מקדשים את קווי הקולוניאליזם המערבי (הסכמי סייקס-פיקו) כאילו הם הבטחה אלוהית כלשהי. מדוע הגולן סורי יותר מאשר הוא ישראלי? בגולן חיים יותר אזרחים ישראלים מסורים, הגולן היה חלק מישראל יותר מפי 2 זמן מאשר היה סורי. לשמאל הקונספירטיבי והמטורלל פיתרונים…

    • עדו

      א. לפי החוק הבינלאומי הגולן הוא סורי. אם מקבלים שמדינה יכולה לקחת שטחים ממדינה אחרת כי אותה מדינה פתחה נגדה במלחמה אנחנו חוזרים מאה שנה אחורה.
      ב. אני באופן אישי לא אפרוץ בצהלות שמחה אם נחזיר את הגולן, זה גם לא נראה סביר שיקרה בזמן הקרוב. אם היה נראה לי שאקבל שלום יציב ובר קיימא עם סוריה אז המחיר הזה היה מחיר ששווה לשלם בחירוק שיניים. לא צדק, לא חוק פשוט עיסקה משתלמת (בסופו של דבר).
      ג. כפי שציינתי קודם, אחרי התקדים של סיני אין סיכוי להגיע לשלום עם סוריה בלי להחזיר את הגולן. תגיד לי שזה לא שווה את זה? זכותך, אבל להגיד שאפשר שלום 'עם' הגולן? נו, העיקר שהשמאלנים הזויים..

      • עמית

        אולי זה נשמע קצת משוגע במגבלות השיח הציבורי הישראלי, אבל דווקא אפשר שלום עם סוריה בלי החזרת הגולן. יש את תקדים סיני ומולו עומד תקדים אלכסנדרטה. חבל ארץ שהסורים וויתרו עליו לטורקים תחת איומי מלחמה.

        השאלה היא, כמעט תמיד, איזה תקדים בוחרים. בישראל זה כבר מתקבל כהנחה שבמידה ועושים הסכם מדיני אז צריך ללכת לפי תקדים סיני, "שטחים תמורת שלום" וכו', אבל אין כל סיבה שכך יהיה. בדרך כלל כשיש צד אחד שהוא חזק, וצד שני שהוא חלש ויש לו הרבה יותר מה להרוויח מהסכם שלום, בוחרים בתקדים שמעדיף החזק. במקרה הזה החזק היא ישראל, והחלש שיש לו יותר להרוויח מהסכם שלום הוא סוריה. לסורים אין כל אינטרס ממשי ברמת הגולן (למעט אינטרס צבאי-התקפי), והעניין פה הוא על כבוד. אין סיבה שהדרישה הישראלית לא תהיה תוותרו על הכבוד לתמורת האינטרסים האחרים שלכם.

        • מני זהבי

          פעם, בשיחות עם מכרים מחו"ל, כשעלה הנושא של עד כמה אני חש נוח לחיות בישראל, אהבתי לציין בחיוב את העובדה שלמושג cult of force אין תרגום שכיח לעברית (ברור שטכנית יש תרגום כזה, אבל בדיקת גוגל פשוטה תוכיח שהוא אינו מושרש בשפה כמו שמקבילו האנגלי מושרש באנגלית).
          לאור תגובות כמו שלך אני תוהה האם המושג מתחיל להשתרש גם בשפת הקודש. חבל.

          • עמית

            cult of force? לא מדובר על משא ומתן על גובה דמי החנוכה. מדובר במשא ומתן בין סוריה וישראל שבו סוריה דורשת מישראל להרוס עשרות ישובים ולפנות אותם משטח שחיוני לה, וזה כדי לרצות את הזקפה הלאומית הסורית. שטח ממנו סוריה הפגיזה בעקביות אזרחים ישראלים במשך שנים. שטח שבו לסורים אין כל עניין מלבד פוזיציה צבאית-התקפית טובה יותר כנגד ישראל.

            כך שכן, אם לא הבנת, כמובן שכוחניות היא חלק מהמשחק. מה שאני אומר זה שבמקום שיתקיים העיוות הזה שבו הצד החלש, סוריה, הוא הצד הכוחני במשא ומתן, אז הצד החזק, ישראל, צריכה להפגין יותר ביטחון עצמי.

            • עדו

              כן.. אבל..
              בקיצור, אם נצליח לחתום על הסכם עם סוריה שהוא מבחינתם משפיל ולא הוגן אז..
              בעצם כבר יש לנו דוגמה כזאת קרוב לבית.

            • מני זהבי

              בינתיים אין שום משא ומתן, סוריה אינה דורשת מאומה, ולא ברור מתי יקום שם משטר שיכול לדרוש משהו ולהתחייב למשהו בתמורה.
              אבל כן, אם משא ומתן כזה יתקיים, אני מעדיף להיות בעמדה של ישראל מול מצרים בסוגיית סיני מאשר בעמדה של טורקיה מול סוריה בסוגיית חבל אלכסנדרטה. אני באופן כללי מעדיף לחיות בישראל מאשר בטורקיה, ולא בגלל זקפה לאומית יהודית.

              • עמית

                ולמה אתה מעדיף להחזיק בעמדה של ישראל בסוגית סיני מאשר טורקיה בסוגית אלכסנדרטה? אין בכך הגיון וגם לא יותר מוסר. זו שאלה של יחסים בינלאומים ואיזה ריבונות תוטל על איזה שטח, מוסר הוא כלל לא חלק מהדיון אלא אם אתה חושב שזה שישות מנהלית אחת תחזיק בשטח זה מוסרי בצורה כל שהיא יותר מזה שישות מנהלית אחרת תחזיק בו.

            • גיל ב'

              אף אחד לא טוען שרמת הגולן חיונית לישראל. המחמירים ביותר במחינה בטחונית מדברים על קו המצוק ועל סידור כלשהו בחרמון. אף אחד לא טוען שקצרין חיונית מחינה בטחונית. ולא ברור לי הזלזול הזה ברצון הסורי לקבל בחזרה שטח שנלקח מהם. למה הם צריכים להוכיח משהו? אם מחר ייכבש שטח מישראל וכל תושביו יגורשו גם אז תטען שלא צריך להתעקש לקבל את השטח בחזרה? בא נניח שמדובר בכמה דונם בערבה או בנגב שאין להם שום חשיבות מיוחדת. אם יש לך רכוש שאתה לא ממש מנצל ואני גונב לך אותו וטוען שהוא הרבה יותר חיוני לי מאשר לך גם אז תוותר לי בלי בעיה?

              ודרך אגב, יש הגזמה גדולה בתיאור החד צדדי של הפגזות סוריות מרמת הגולן. ישראל לא היתה כל תמימה. התנהלו עימותים בין שתי המדינות שניסו לשפר עמדות בשטח המפורז. גם ישראל וגם סוריה תפסו שם שטחים ופרובוקציות היו מעשה שבשגרה. ישראל נהגה לשלוח חיילים על טרקטורים לשטח המפורז כדי להשתלט עליו. זה מבוסס על ריאיון עם משה דיין שהיה רמטכ"ל בחלק מהתקופה הרלוונטית ובוודאי ידע על מה הוא מדבר.

              • עמית

                רמת הגולן חיונית לישראל. הן מבחינת ביטחונית (ע"ע מאמר של גיורא איילנד על הנושא), והן מבחינה אזרחית. הזלזול ברצון הסורי לקבל חזרה שטח שהיה שלהם (והוא של ישראל יותר זמן מאשר היה שלהם) הוא דווקא כן ברור. מי שוויתר על חבל אלכסנדרטה יכול לוותר על פיסת שטח עוד פחות חשובה וקטנה בעשרות מונים – הגולן, וזאת עבור הסכם שלום שיעניק להם מיליארדי דולרים בסיוע מערבי וכניסה לחיק המערב.

                ולגבי ההשוואה שלך – גם ישראל הסכימה לעשות וויתורים בשטחים קטנים ולא חיוניים עבורה עבור הסכם שלום, מהסיבה שהיא הרוויחה ממנו דברים רבים אחרים. כך היה כחלק מהסכם השלום עם ירדן, בו ישראל וויתרה על 300 קמ"ר על הגבול עם ירדן.

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                  בדיוק. בדיוק בגלל זה אני רוצה שהישראלים יתרגלו לרעיון שהם יצטרכו להיפרד מהגולם תמורת שלום (מה יתרגלו? הרעיון הזה היה מקובל על ציבור רחב בישראל עד לעשור האחרון, והוויכוח הציבורי התמקד בשאלה האם הסורים מוכנים להתחייב לשלום.)
                  אין לישראל לא זכות ולא יכולת להעניק מיליארדי דולרים בסיוע מערבי לסוריה או להכניס אותה לחיק המערב (whatever that means). מה שישראל רשאית לתת הוא רק מה שיש לה (הגולן במקרה הזה). וכן, השלום חשוב יותר מעוד חתיכת שטח פריפריאלי. אם ממשל סורי עתידי יהיה מוכן לוותר על הגולן, סבבה, אבל אם לא, השלום — אפילו פורמלי בלבד — חשוב יותר.

                  • מני זהבי

                    זה הייתי אני.

                  • עמית

                    נראה שאתה ממש מפחד ממיקוח, משאים ומתנים ודיפלומטיה. מה זאת אומרת אין לישראל יכולת להעניק מיליארדי דולרים בסיוע מערבי לסוריה או להכניס אותה לחיק המערב? זה חלק מעסקת החבילה. זה משהו שישראל יכולה וצריכה להשתמש בו כחלק מהמיקוח של המשא ומתן. במידה וסוריה תחתום על הסכם עם ישראל היא תקבל סיוע מערבי, ובפרט סיוע אמריקאי, על סך מיליארדי דולרים. באותה מידה שמצרים וירדן קיבלו לאחר שהם חתמו על הסכמי השלום עם ישראל. סעדאת עשה הסכם עם ישראל בגלל שהוא רצה סיוע אמריקאי וכניסה לחיק המערב, אף יותר מאשר הוא רצה את השלום או את הסיני.

                    זה הופך את הסכם השלום עם ישראל לכדאי עבור סוריה פי מאות מונים יותר מאשר וויתור על חבל הארץ אלכסנדרטה היה כדאי עבורה. אין סיבה שישראל תסכים למשא ומתן על בסיס תקדים סיני רק בגלל שזה מה שירצה את הכבוד הלאומי הסורי.

                    • יהושאפט

                      שלא לדבר על זה ששטח בהחלט נקנה בכסף בעבר (למשל אלסקה). יש בהחלט אפשרות שסוריה תסכים למכור את הגולן – שטח שתכלס אין לה בו כל תועלת פרט לצבאית – לישראל כחלק מהסכם שלום כולל.

                    • מני זהבי

                      אני מפחד (נכון יותר, סולד) מלהצהיר שאני יכול לתת למישהו מה שאין לי. בשפה שלי קוראים לזה רמאות.
                      מצרים וירדן? סאדאת (בלי ע) ניהל מו"מ עם ארה"ב הרבה לפני שהוא ניהל מו"מ עם ישראל. זה היה עולם של המלחמה הקרה, לעריקת מצרים מהגוש הסובייטי לזה האמריקאי הייתה חשיבות עבור ארה"ב, אבל היא הייתה זו שנתנה את ההבטחה הרלוונטית לסאדאת. אשר לירדן, המשטר ההאשמי שם היה גרורה של המערב כמה עשורים לפני שמישהו בישראל העלה את הרעיון של שלום פורמלי בין המדינות. הצבא הבריטי אפילו הספיק להציל את המלך חוסיין מהפיכה נגדו ב-1958 (אז ישראל נתנה למטוסים הבריטיים רשות לטוס מעל שטחה).
                      לתביעה הסורית על גולן יש בסיס מוצק יותר מהכבוד הלאומי של צד זה או אחר. הבסיס הזה הוא התפיסה המקובלת במשפט הבינ"ל, לפיה אין לאף מדינה זכות לרכוש לה שטח נוסף בכוח הזרוע. התפיסה הזאת מוזכרת, בין היתר, בהחלטת 242 של מועצת הבטחון.
                      לעניין מכירה אפשרית של הגולן לישראל: אני לא נגד, אבל מסופקני שאיזשהו משטר סורי יסכים לכך או שיהיה לישראל כדאי להיכנס לעסקה כזאת.

                    • סוסו

                      הדוגמה של אלכסנדרטה לא רלבנטית. החבל לא נכבש בכח ותושביו לא גורשו. להפך – הוא סופח לאחר משאל עם.

                      הגולן הוא סורי ע"פ החוק הבינלאומי וע"פ כל קריטריון סביר.

    • לעדו

      דיין התנגד לכיבוש הרמה במלחמת יוני 67, הרמה נכבשה בלחצם של דדו והקיבוצים

  • יש הבדל בין תקיפה ישראלית על אסד ועל המורדים. לישראל יש משהו להציע למורדים: סיוע צבאי. למורדים גם יש משהו להציע לישראל: אזרחות סורית עבור הפליטים הפלסטינים שבשטח סוריה כבר 3 דורות. יותר פליטים פלסטינים רוצים להישאר איפה שהם גרים היום מלחזור לתחומי ישראל; מתן אזרחות על ידי סוריה יהפוך לתקדים שידאג שבכל הסכם עם הפלסטינים זכות שיבה תהיה זכות ולא חובה. המטרה המדינית המוצהרת של ישראל היא שלום ורוב יהודי; מאחר שדה פקטו 400,000 פליטים שרוצים לחזור לישראל זה לא כזה ביג דיל, זה אומר שמהלך כזה נותן לישראל את האפשרות להציע זכות שיבה נדיבה בהסכם עם הפלסטינים תמורת הסדרי ביטחון וגבולות יותר נדיבים לישראל.

    אז עדיין לא ברור לי אם ישראל מתנהגת בצורה חכמה או בצורה אידיוטית עם ההפצצות.

  • עידו

    ראשית כל – תודה על מאמריך הרבים והמרתקים. אני חייב להודות שיש לי כמה בעיות עם המאמר הספציפי הזה, אבל במיוחד רציתי לשאול אותך לגבי הפסקה הבאה:
    "חיל האוויר עשה משהו בגבול לבנון-סוריה הלילה… הוא ביצע תקיפה של מטרה כלשהי, אולי שיירת נשק ואולי…התקפה מוטעית על חקלאים סורים."
    אכן, יתכן שחיל האוויר ביצע התקפה מוטעית על חקלאים סוריים. יתכן גם שהוא ביצע התקפה מוצדקת על נשק כימי שיועד לשימוש החיזבאללה כנגד ישראל, או שהוא ניסה להתנקש בחייו של מנהיג דת זקן ועיוור, או שהוא ביצע התקפה כנגד כוחות אל קעידה שהסתננו לאזור, או שמדובר בכלל במתקפה אמריקאית שהוסוותה כהתקפה ישראלית.
    במילים אחרות – אפשרויות יש הרבה, תיאוריות יש המון ודיעות יש כמספר הכוכבים בשמיים. מדוע בחרת דווקא לרמוז על האפשרות של התקפה מוטעית על חקלאים סורים והאם זה לא קצת "איך להטות את דעתם של המושבעים מבלי לומר שום דבר עובדתי?"

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      עכשיו כבר די ברור מה היה שם. ישראל הפציצה (פחות או יותר כולם מודים בזה); מה שהיא הפציצה היה משלוח טילי נ"מ (לא נשק כימי, אבל משהו שאפשר להבין למה ישראל לא רוצה שיגיע לחזבאללה); והנזק שנגרם לסוריה כתוצאה מההפצצה בטל בשישים לעומת היקף ההרג וההרס במלחמת האזרחים שם (כך שלא סביר שמי מהצדדים בסוריה יתחיל כעת להתייחס דווקא לישראל כאל האויב העיקרי שלו).
      מה שלא ברור הוא לשם מה להעלות את הגרה הזאת בכותרות ענק בתקשורת במשך כמה ימים רצופים (כולל עיתוני סוף שבוע). אחרי הפצצת הכור הסורי ב-2007, הגורמים הרשמיים בישראל סירבו להתייחס לנושא ובלמו בכך את התשפוכת הפטריוטית הרגילה בתקשורת המקומית. אני חייב לומר שזה היה הרבה יותר נבון.