החברים של ג'ורג'

המדינה זה הוא

ראש ממשלתנו היקר, בנימין נתניהו, מזיע מאד לאחרונה. נראה שהוא קולט שהתרגיל המסריח שרקם יחד עם איווט ליברמן – על כך מיד – עומד להתפוצץ לו בפרצוף ושהוא עומד להגיע לכנסת הבאה עם סיעה קטנה יותר מזו שבכנסת הנוכחית. בצר לו, הוא שלף אהוד ברק – אל תעשו את זה, זה אף פעם לא עובד – והתראיין הבוקר במקביל לשתי תכניות רדיו. בשתיהן אמר דברים דומים למדי, ומה שאמר היה די מדהים.

"יכול להיות שמערכת הבחירות של ישראל התחילה מחדש בערב שבת פלגות השמאל ינסו להתאחד לפני הבחירות", אמר נתניהו לגל"צ ועד כמה שהבנתי גם לרשת ב', "ואני לא מוציא מכלל אפשרות שהן יעשו את זה יום אחרי הבחירות. לא הופתעתי, אני חושב שזה דבר שחוזר על עצמו פעם אחר פעם – הם מנסים להפיל אותי, יש להם מטרה אחת, להפיל את הממשלה בראשותי. על פי ניסיון העבר, הם לא בוחלים בכל האמצעים. אני מניח שיעשו את זה גם הפעם." ההדגשה שלי.

שזה, צריך להודות, די מדהים. בחירות דמוקרטיות, על פי האיש שמסתובב בכל העולם ומספר על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הן בעצם משאל שבו אמור לקבל שלטונו של ראש הממשלה גושפנקה מהציבור. כשמפלגות אופוזיציה מנסות להחליף את הממשלה – מכאן שמן – הן לא מבצעות מהלך לגיטימי, כמו המהלך שביצע נתניהו עצמו ב-1996 ו-2009, הן לא מבצעות איחוד גושי כפי שעשה, למשל, הליכוד (מכאן הרי שמו, מהאיחוד בין חירות והליברלים), אלא "מנסות להפיל את הממשלה בראשותי." כל זה מתבצע, כמובן, "מבלי לבחול בכל האמצעים."

עכשיו, או שנתניהו לא מבין עברית, או שהוא שב להיסטוריה הארוכה מאד שלו של הסתה. לביטוי "מבלי לבחול באמצעים" יש כמה משמעויות בעברית, כולן שליליות, כולן מדברות על שבירת כללי המשחק. במרחב הפוליטי, המשמעות היא מהונאה דרך שוחד לבוחרים ועד, במקרה הקיצוני, רצח פוליטי.

וזה קצת משונה לשמוע דווקא מנתניהו את התלונה הזו. אחרי הכל, "מבלי לבחול באמצעים" מתאר היטב את הקריירה שלו. החל מ"הקלטת הלוהטת" שלא היתה ולא נבראה, אבל נתניהו ניצל את השמועות עליה כדי לטרפד את מועמדותו של דוד לוי ב-1993, כשטינף את שמו במזימת סחיטה; עבור במשחקים המלוכלכים מאד ששיחק נתניהו עם הימין הקיצוני ב-1994-1995, כשקרץ לבוחרי הימין הדתי ורמז להם "שהוא מבין אותם," שרבין הוא בוגד – משחקים שבוצעו באמצעות הקמב"צ שלו, צחי הנגבי, ושהסתיימו באחד המשברים החמורים ביותר שחוותה הדמוקרטיה הישראלית, רצח רבין; עבור בלחישה המפורסמת ההיא על אוזן המכשף, "השמאל שכח מה זה להיות יהודים"; עבור ב"כולם כאן ליכודניקים", בטרם השיל את השכפ"צ שלו, בהחשידו בכך את כל מי שאינו ליכודניק ברצון לעשות לו את מה שבעקבות ההסתה שלו נעשה ברבין; וכלה, בקדנציה של 1996-1999, ב"הם מ פ ח ד י ם" המפורסם. בקדנציה הנוכחית נתניהו שקול יותר, או על כל פנים עושה את מעשי הנבלה שלו באמצעות שליחים, מ"אם תרצו" ועד עמידרור, אבל מדי פעם בכל זאת קופץ לו הנתניהו: כשהוא מדבר, למשל, על הניו יורק טיימס ועל "הארץ" כעל אויבי מדינת ישראל. והבוקר, כשהתנהלות שאין לגיטימית ממנה של בניית גוש חוסם הופכת ל"מבלי לבחול באמצעים."

לנתניהו יש סיבות טובות מאד להיות בלחץ. 17 שנים שכשלוחם של חובשי הכיפה הפך לראש הממשלה, הוא מגלה שחמורו של משיח מסיים את תפקידו ההיסטורי: הוא עצמו מושלך לשוליים וצפוי לאבד הרבה מאד קולות למשיח העונתי של המפז"ל, נפתלי בנט. ואם זה לא היה מספיק, אז הבוקר אישר אביגדור ליברמן שנתניהו הוליך שולל את הליכוד.

כזכור, נתניהו אילץ את מרכז הליכוד לבלוע את הסכם האיחוד בין הליכוד ובין ישראל ביתנו מבלי שצירי המרכז ראו בעצם את ההסכם. הבוקר אמר ליברמן שהמפלגות לא יישארו מאוחדות אחרי הבחירות. המשמעות היא שגם אם הליכוד ביתנו יקבל את 34 המנדטים שיש לו עכשיו בסקרים ולא יאבד עוד מהם, בכנסת הבאה יהיו לו רק 21 חברי כנסת – השאר יהיו של ליברמן. יש מצב שזו הקומבינה המסריחה ביותר שנעשתה כאן מאז 1990, וחברי הליכוד יכולים להאשים בכך רק את עצמם. מי שחותם על עסקה שהוא לא טורח לקרוא, לא יכול להתלונן.

זה, כמובן, לא ימנע מהם להתלונן, במיוחד אם השלל יהיה נמוך אפילו מ-34 מנדטים. מותר אפילו להעלות על הדעת סנאריו דחוק שבו לנתניהו אין רוב להקמת ממשלה בכנסת, לפחות לא כזו שאחריה יהיה ראש מדינה שיסכים להפגש איתו. במקרה הזה, נתניהו יעמוד מול קהל זועם של אינטרסנטים שייזכרו, במאוחר, שהוא הוליך אותם שולל. פלא שכבר עכשיו הוא מאשים את השמאל בכשלון? פלא שכבר עכשיו הוא חוזר לתרגילי ההסתה הישנים שלו, ומגדיר מחדש את הדמוקרטיה כמשהו שמוכר יותר לקים יונג איל?

ב-22 בינואר הולכים לקלפי ועושים את המקסימום כדי לזרוק את נתניהו למקום הראוי לו: פח האשפה של ההיסטוריה. או, במקרה הגרוע ביותר, גורמים לו להתחרט על הרגע שבו העמיד את עצמו לבחירה מחדש.

ועוד דבר אחד: הנושא מצריך פוסט בפני עצמו, ואני מקווה לכתוב כזה מחר, אבל הערב, אחרי פרסום דו"ח המבקר בפרשת אשכנזי, אין מנוס עוד מלהודות בכך שקשר קולונלים כנגד שר הבטחון, אדם בזוי לכל הדעות אבל הדרג המדיני הממונה, התקיים גם התקיים. וזה, והעובדה שבניצוחו של אבי בניהו חלק מהתקשורת צידדה בגנרלים ובקולונלים מול הדרג האזרחי, צריך להטריד כל אזרח בישראל.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • בני

    מה הכוונה בביטוי "הוא שלף אהוד ברק" בפסקה הראשונה?
    אני מבין שמדובר בתרגום עברי של "pulled a [name]" אבל מה הנמשל?

    • חיליק

      אם אני מבין נכון, הכוונה לנטייה של ברק להתראיין בכל חור כשהבין שהוא עומד לאבד את השלטון.

  • שון

    אני מניח שהכוונה היא לכך שעשה מעשה במתכונת ברק

  • אלי

    הנמשל הוא אהוד ברק שבתקופה שלפני הבחירות לראשות הממשלה ב2001 דילג מאמצעי תקשורת אחד לאחר, קשה היה אז לפתוח רדיו או טלוויזיה מבלי להיתקל בראיון איתו. הכל כדי לנסות ולבלום את מפלתו בבחירות, כידוע ללא הועיל.

  • עדו

    לא חדש. כשהיה דיון סביב הסדרת נישואים אזרחיים במדינה פירסם ארגון זכויות אדם כלשהו את העובדה שנתניהו עצמו התחתן בנישואים אזרחיים (בנישואים השניים שלו כמדומני) בארה"ב. התגובה של נתניהו הייתה 'זו הסתה של השמאל' . כלומר ציון עובדה שהיא במקרה רלוונטית לגמרי לנושא הוא 'הסתה' אם הוא מביך את נתניהו.

  • אורי

    למה לכתוב "סנאריו" כשאפשר לכתוב "תרחיש"?

    • אדון שוקו

      למה להיות טרחן?

      • משה

        כשאפשר להיות איסטניס…

        אבל ברצינות: השפה של הניתוח הפוליטי בישראל נגזרת מדרך הניתוח הצפון-אמריקאית. רוב הפרשנויות הפוליטיות נקראות כמו תרגום ישיר ומילולי של ניתוח שנכתב באנגלית (כולל תרגום מילולי וחסר פשר של מטבעות לשון). הסיבות לכך מן הסתם הן סוציולוגיות והיסטוריות.

  • מודי תולשששש

    ומה אמרו המראיינות? לא התקילו אותו על זה, אני מניח. העיקר שהתקשורת שמאלנית.

  • גלעד ב.

    אתה בסך הכל מתרגש מקמפיין "צאו להצביע" סטנדרטי.
    המפלגה של ביבי גדולה מידי, וגורמת לציבור הבוחרים שלה אדישות (אין טעם לבוא להצביע, גם ככה אני מנצח) או מסיטה קולות (ביבי לא צריך את הקול שלי, אז שילך לX).

    בשביל להוציא את המצביעים שלו מהבית ביום הבחירות, או לחילופין כדי להחזיר אותם הביתה ביבי צריך אויב, ושוב נקרא לדגל ה"סמול" הישן והטוב.
    זה הכל, לא צריך להתרגש.

  • nachum

    מחדש בערב שבת פלגות השמאל you missed a point or coma.

    • ygurvitz

      שגיאה במקור.

  • עמית

    מאמר היסטרי. אפשר לקרוא את דבריו של נתניהו בצורה שגורביץ קורא אותם, ואפשר לקרוא אותן בצורה לה הוא התכוון להן. נתניהו לא חלק על הלגיטימיות להחליף ממשלה. הוא פשוט אמר שהשמאל ממוקד בהדחתו האישית ללא קשר למדיניות אלא על בסיס שנאה אישית. לפי ההצהרות האחרונות של העבודה והתנועה על אי כניסה לממשלה והפקרתה לחרדים ובנט הוא כנראה גם צודק. אם מדיניות היא העיקר אז זה מובן מאליו שממשלת אחדות לאומית עדיפה על ממשלת ימין-חרדים. אם שנאה לביבי היא העיקר אז כמובן שישיבה באופוזיציה עדיפה על כנסיבה לממשלתו גם אם אין להם סיכוי להחליף אותו.
    וכשהוא אומר לא בוחלים באמצעים הוא מתייחס להשמצות האישיות שמופנות כלפיו, לא לקונספירציה לרציחתו.

    • עדו

      אה, ההיסטריה היא של השמאל, הבנתי.
      כשהימין חזק מאי פעם בשלטון ומחפש בנרות איזו עמותה שמאלנית כדי להאשים אותה בכל תחלואי המדינה זה לא היסטרי. כשנתניהו – נו טוב, כבר כתוב על זה מספיק למעלה – הוא לא היסטרי. רק המאמר הזה היסטרי. שיהיה.

      • יובל

        אני חושב שמודי לעיל (6) מדגים לא רע את ההיסטריה שעמית מדבר עליה.

  • Pingback: חוזרים לנושא | החברים של ג'ורג'()