החברים של ג'ורג'

מעוללות שלטון החוק

אירוע ראשון: בסוף השבוע שעבר עצרו קלגסינו החביבים קבוצה של פעילי תעאיוש שהגיעו לכפר סוסיא. הגעתם של הפעילים למקום נבעה, בין השאר, מביקור קצר של פוגרומצ'יקי נוער הגבעות, שהשאירו בסוסיא את הכתובות "תג מחיר" ו"מוות לערבים." המנהל האזרחי, מסיבות שוודאי תויקו בארכיוניו במקביל תחת "רשעות" ו"טמטום", סירב לאפשר לתושבים למחוק את הכתובות. פעילי תעאיוש הספיקו למחוק את הכתובת "תג מחיר", ועמדו בעיצומה של הפעולה המסוכנת של מחיקת הכתובת "מוות לערבים", כששוטרינו האמיצים הסתערו עליהם ועצרו אותם. התביעה המשטרתית מיהרה להגיש כתב אישום, כשהיא טוענת שמחיקת הכתובות הללו מהווה סכנה לשלום הציבור כמו כתובות הנאצה שכתב מישהו ב"יד ושם."

עכשיו, עבדכם הנאמן לא התרשם מכתיבת כתובות הנאצה על "יד ושם." כלומר, אני חושב שמדובר בשטויות שמטרתן להרעיש את דעת הקהל, שמזמן סיפחה את "יד ושם" כשטח קדוש, וככאלה הן לא רק "מסוכנות לשלום הציבור", אלא להיפך – מועילות לו. הן עוד עלולות, אבוי, לגרום למישהו לחשוב מחדש על מה שלימדו אותו. הן פגעו ברגשות הציבור, בוודאי, וזה בפני עצמו רווח נקי; והן גרמו נזק זניח למבנה ציבורי. שזה לא נחמד, אבל זה מחיר שמדינה דמוקרטית אמורה להיות מסוגלת לעמוד בו. בשום מקרה לא היה "איום על שלום הציבור" בפרשת הכתובות ב"יד ושם."

מילא זה: המשטרה פספסה את העובדה שהמצב הוא הפוך. פעילי תעאיוש מחקו כתובות נאצה, לא כתבו אותן – כתובות נאצה, אגב, שעצם כתיבתן היא עבירה על החוק. המשטרה מיהרה להגיש כתבי אישום לא נגד כותבי כתובות הנאצה – את אלה, כמו את הרוב המוחלט של פוגרומצ'יקי תג מחיר, היא לא תמצא וגם לא רוצה למצוא – אלא כנגד האנשים שעמדו לצד המותקפים.

אירוע שני: ערב ההתנתקות ביצעו מתנחלים ועוזריהם מספר פיגועים, בעיקר כנגד פלסטינים, בנסיון להביא להתלקחות בשטחים שתמנע את ביצוע ההתנתקות. כלומר, לקנות את המשך שהייתם על אדמה גנובה באמצעות דם חפים מפשע. אחד הפיגועים הבולטים ביותר בוצע על ידי הבוגד והעריק מצה"ל עדן נתן-זאדה. הלז ניצל את כלי הנשק שקיבל מצבא ישראל ואת האימון שקיבל, ותוך הפרת שבועתו להגן על אזרחי ישראל רצח ארבעה אזרחים ישראלים (לא יהודים) בשפרעם. בין האנשים שרצח נתן-זאדה היה נהג האוטובוס, שערב קודם לכן – מבלי שידע שנתן-זאדה על האוטובוס משום שהוא מתכנן את הטבח שלו – חמל על החייל הבודד והסיע אותו מרחק רב לעבר ביתו. זמן קצר לאחר מכן נרצח נתן-זאדה על ידי ההמון הזועם, אחרי שהמשטרה הפקירה אותו ונמלטה מהמקום. כעת מתנהל משפטם של כמה מהחשודים בביצוע הלינץ' בו.

עם הטבח שביצע נתן-זאדה, מיהר ראש הממשלה דאז אריאל שרון להגדיר אותו כ"מחבל יהודי", והכניס בכך את הביטוי לשפה המדוברת. בימים אלה, טוענת הפרקליטות בבית המשפט שהפיגוע של נתן-זאדה היה "אירוע פלילי."

לא היה שום דבר פלילי ברצח של נתן-זאדה. הוא היה מעשה של טרור פוליטי מובהק מתחילתו ועד סופו. נתן-זאדה לא בזז את קורבנותיו, לא ניסה להרוויח מהרצח, ולא הכיר אף אחד מהם אישית. הרצח כוון כלפי אזרחים ישראלים שאינם יהודים. במכתבים שהשאיר אחריו הבוגד הוא הבהיר שבכוונתו לבלום את ההתנתקות. אבל, מבחינת הפרקליטות בישראל, אין מחבלים יהודים. אין פיגועים שמבצעים יהודים. אין טרור יהודי. טרור ופיגועים מגיעים רק מצד אחד.

אירוע שלישי: הפרקליטות סגרה את תיקי ההסתה כנגד שמואל אליהו, אולי המסית המסוכן ביותר הפועל כעת. הטענה שלה, הסבירה ביחס, היא שיתכן שדבריו של אליהו סולפו או הוצאו מהקשרם. היא כנראה לא מכירה את הנאום שנשא אליהו בהתנחלות איתמר אחרי הטבח שבוצע שם. אליהו דרש שם על "מצוות נקמה" – טקסט אהוב על מאיר מרטין כהנא – וקרא "לא לרחם על הגידולים הסרטניים." אליהו אוהב להקליט את עצמו. ספק אם הפרקליטות לא יכלה לשים יד על הקלטה.

אבל בהתחשב בהחלטה שקיבלה הפרקליטות בפרשת "תורת המלך", ובהתחשב בכך שהיא סגרה בנובמבר האחרון את התיק נגד אליהו, כשהלז הוציא פסקי הלכה שאוסרים על מכירת דירות ללא יהודים בצפת עירו, כנראה שבפרקליטות של וינשטיין ושר המשפטים יעקב "חוקי התורה" נאמן החליטו פשוט להרוג את עבירת ההסתה, לפחות זו שבאה מימין. אחרי הכל, ההגיון של סגירת התיק נגד "תורת המלך" חל גם על ההסתה לגזענות של אליהו: גם היא נשענת לחלוטין על נימוקים דתיים. עכשיו תשאלו את עצמכם אם סלחנות כזו היתה מופעלת גם כלפי תאומו הרוחני של אליהו, ראעד סאלח.

אירוע רביעי: משרד המשפטים של נאמן והיועץ המשפטי וינשטיין הציג השבוע הצעת חוק שתאסור על פליטים אפריקנים להוציא כספים מישראל. מבקשי מקלט שינסו להוציא כסף מישראל למשפחותיהם באפריקה יהיו צפויים לקנס של 29,200 ₪ או חצי שנת מאסר. כלומר, משרד המשפטים של ממשלה קפיטליסטית במוצהר רוצה לאסור על פליטים לעשות את מה שעובדים זרים עושים בכל רחבי העולם – לקחת את הכסף שהרוויחו בזיעתם ולשלוח אותו הביתה. על פניו, פליט שיעביר כסף מישראל לסיני – שטח שנמצא בריבונותה הרופפת של מדינה זרה – בכדי להציל את חייו של קרוב משפחה שמוחזק ומעונה על ידי כנופיה בדואית, יסתכן בחצי שנת מאסר.

בהצעת החוק נכתב בלשון חלקות שהיא לא תחול על מי שישראל תכיר בו כפליט, וזה נשמע נחמד עד שזוכרים שישראל לא מכירה באנשים כפליטים ומתחמקת מחובתה לברר מי הוא פליט. כך זה נוח לה: אחרי הכל, אם היא תברר, היא עשויה להיאלץ להכיר בכ-88% מהאריתראים הנמצאים בישראל כפליטים. זה השיעור של מקבלי המקלט האריתראים באירופה.

עוד נקבע בהצעת החוק שכאשר יעזוב הפליט את ישראל, הוא לא יוכל לקחת איתו סכום כסף שעולה על מחצית שכר המינימום כפול מספר החודשים שבהם עבד. המחוקק חומד לצון ואומר שאם מבקש המקלט ירצה לקחת יותר כסף, כל מה שעליו לעשות הוא להביא הוכחות מהמעסיק שלו, על פיהן קיבל ממנו יותר כסף. זה נשמע נחמד, עד שזוכרים שחלק ניכר מהפליטים לא מקבלים תלושי שכר מסודרים – ושלמעסיקים הישראלים יש מנהג לא לתת להם את המשכורת האחרונה שלהם. בחסדיהם של אלה תלויים עכשיו אנשים שנמלטו ממדינות אכולות חרב, ושבסך הכל רוצים לקחת איתם את הכסף שהרוויחו.

יש לי הצעה קצרה יותר ומסודרת יותר, שתבהיר לכולם איך נראית ישראל ותעזור לראש הממשלה ביוזמת ה-hasbara החדשה שלו, זו שמיועדת לשכנע אפריקאים לא לברוח לישראל. אפשר לקרוא לה "תקנת כאן סדום 2012", וזה לשונה: כל פליט שיגיע לישראל יתבקש להמדד במיטה מיוחדת. אם הוא יהיה ארוך מדי, יקצצו את גפיו. אם יהיה קצר מדי, ימתחו אותו. נשות שמאל מדממות מהלב שיאכילו את הפליטים בחשאי יימרחו בדבש וייקשרו לכוורת דבורים. קל, מהיר, ויש לכך תקדימים במסורת היהודית. לא חיוביים, זה נכון, אבל כנראה שבמדינה שפעם התיימרה להיות אור לגויים המשפטנים כבר מזמן שכחו את "לא תתעב מצרי" ואת "לא תסגיר עבד אל אדוניו."

העיתונות הישראלית רחשה השבוע הרבה ביקורת לפרקליטות על כשלונה בפרשת אולמרט. על כך יש לומר שני דברים: קודם כל, שמי שרואה כל תיק שלא נגמר בהרשעה ככשלון מוזמן לוותר על כל הקטע הזה של משפט. ממילא שיעור ההרשעה קרוב ל-100% גם כך. שנית, כל הפרשות שהוזכרו בפוסט הזה, בצירופן יחדיו ובתמונה שהן מציירות של ישראל כפי שהיא נראית בעיני תובעיה ומשפטניה, צריכות להטריד הרבה, הרבה יותר.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתמיכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עמרי

    לא חושב שהמשפט "הן לא רק "מסוכנות לשלום הציבור", אלא להיפך – מועילות לו" מנוסח נכון.

    • סמולן

      מצטרף. גם המשפט על נשות השמאל המדממות מהלב נראה, ככה, כאילו הוא מתורגם מאנגלית.

    • עמרי

      צ"ל אולי "לא רק ש*אינן* מסוכנות לשלום הציבור"

      • עמרי

        או לחילופין "הן לא רק "מסוכנות לשלום הציבור" אלא יותר מכך". אבל לא "לא רק+להיפך".

  • אלעד

    באשר לנקודה לגבי אולמרט: אפשרות אחת היא לוותר על בתי המשפט. אפשרות שנייה היא להגיש כתבי אישום רק כאשר ברור מעל לכל צל של ספק שתושג הרשעה. במלים אחרות, ידיה של הפרקליטות ייקשרו כדי שלא תגרום נזק לאנשי ציבור נוספים. נגיד, שר החוץ.

  • אלכס

    מריחת אדם בדבש וקשירתו לכוורת דבורים, מהיכן זה לקוח ?

    • אורי דויד

      הכוונה של יוסי היא כמובן לסדום ועמורה, אך הן לא מתוארות במקרא. הדוגמאות הנ"ל לקוחות מספר הישר, שהוא חיבור יהודי ימי-ביניימי.
      http://btjerusalem.com/b/b025.htm

    • סתם אחד/האחד

      סיפור על אנשי סדום שעשו זאת לאחת שגמלה חסדים.

      • אלכס

        תודה לאחד ולאורי דויד

  • אלכס מהדאנק

    אייי , אם זה לא היה מדכא תחת… זה היה ממש מצחיק…

  • עירא

    נקודה נוספת בנוגע לאולמרט: אולמרט זוכה מחמת הספק. כלומר, עבר את הרף התחתון (!!!). אני חושב שאנשי הציבור שלנו צריכים לעבור את הרף העליון. כלומר, לא להנות מהספק, אלא להיות מעבר לכל ספק.

  • יוני

    פוסט מעולה, שהצליח גם להרתיח אותי וגם להכניס אותי לדכאון.

  • א.ה.

    ועוד מעלילות שלטון החוק באותו הקשר:
    " 5,000 שקל פיצוי למשפחת ערבי שנדקר למוות על ידי יהודי "
    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1775041

    ההשוואה לעונש שקיבלו מי שפגעו בקרפ (26 שנות מאסר ודרישה לתשלום 300 אלף ש"ח) מצמררת.

    בישראל, מסתבר (לא שלא ידענו), חיי ערבים שווים הרבה, הרבה, פחות מחיי יהודים.

    תגובת הפרקליטות בכתבה היא בגדר עלבון לאינטליגנציה. מסתבר שהעובדה שהיהודי השתמש *בסכין* על מנת להרוג את הערבי הופכת את הסיפור ל*קל* יותר מאחר שהמעשה היה קצר (בניגוד לפוגעים בקרפ שהעזו שלא להשתמש בסכין, החמורים).

  • אמיר

    אתה לא יכול לכתוב על כל דבר שקורה כאן כל פעם מחדש, אבל אולי זה משמעותי בעיניך ששוב הוצתה דירת זרים בירושלים, בגלל שבצירוף ההצתה הקודמת והצתה נוספת במרכז (אחת לפחות אם אני לא טועה) זו כבר תופעה.
    גבר נפצע קשה וסובל מכוויות בכל חלקי גופו ואשה בהריון נפצעה קל. חבר שלי עזר לכבות את השריפה ואמר שזאת הייתה חוויה מזעזעת.
    למה אף אחד לא שואל אפילו איך החקירה מתנהלת?!

    • אופיר בלוז

      יש כמה טוקבקים מקסימים לכתבה על האירוע בווינט. מהסוג שגורם לך לקוות למען השפיות שלך שהם לא של אנשים אמיתיים.

    • אלכס ז.

      כי המציתים כנראה לא היו עובדים זרים. התקשורת מדווחת רק על פשעים של זרים כדי שאפשר יהיה לדבר על "תופעה".
      תופעות אמיתיות, לעומת זאת, צריך להסתיר. בעצם לא, אפילו לא להסתיר – בישראל של ימינו אלו פשוט לא חדשות מעניינות ולא שוות את המשבצת בעיתון או את הביטים בשרת.

  • יוסי , לאחרונה התחלת לפתוח משפטים בשפה דיבורית :עכשיו ,…. לטעמי לא תמיד זה מתאים לפוסט משובח כשלך . והפוסט הפעם כרגיל נושך וטוב

  • עדו

    " שנתן-זאדה על האוטובוס "
    צריך להיות 'עלה' על האוטובוס

  • עדו
  • עדו

    סליחה שאני חופר אבל למה בעצם אסור לתעב מצרי אחרי כל מה שעם ישראל סבל (לפחות לפי התורה) מהמצרים אבל איזה שבט בדואי בשם 'עמלק' צריך למחות מעל פני האדמה?

  • סוסו

    פוסט משובח אבל חייב להסתייג מהסיפא.
    לא מדובר פה על משפט רגיל שלפעמים מסתיים בזיכוי לפעמים לא.
    הורידו ראש ממשלה נבחר מכהונתו על סמך עדויות שהשופטים הגדירו "הזויות". זה תקדים מסוכן.
    ותכלס כן, יש לצפות ששיעורי ההרשעה של אנשי ציבור מכהנים יהיו מאד מאד קרובים ל-100%.
    המוטיבציה להיות האיש שחשף שחיתות של ראש ממשלה גדולה מדי, ויש לאזן אותה בדרישה לראיות יוצאות דופן.
    יש ראיות סבירות אבל לא מדהימות? נא לחכות לסוף הכהונה.

  • פעילי השמאל הקיצוני נעצרו לאחר שכתבו תגובות נגד. אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך. אתה מוזמן לסנן או להבליט בהדגשה את השקר שלך פעם נוספת. אבל כנראה שרק אתה וחבריך מאמינים לו באמת

  • Pingback: ימי הבחילה | החברים של ג'ורג'()