החברים של ג'ורג'

רוצה רשיון להסית? חבוש כיפה

הפרקליטות, בהנחייתו של היועמ"ש יהודה "מזל שאני נשוי" וינשטיין, הודיעה אמש (ב') שהיא סוגרת את תיק החקירה נגד הרבנים יצחק שפירא, יוסף אליצור, דב ליאור ויצחק גינזבורג. שני הראשונים, שמשמשים כרבנים בישיבת יצהר, כתבו, לפני כשנתיים, את ספר ההסתה לרצח "תורת המלך", חקירה הלכתית בשאלת הלכות גויים – כלומר, מתי מותר ליהודי להרוג לא יהודי. ליאור וגינזבורג כתבו את ה"הסכמות" לספר. ראוי לציין שכל הארבעה הם עובדי מדינה ושהישיבה מקבלת מימון ממשלתי.

התמה של הספר היתה פשוטה למדי: פחות או יותר הכל הולך. בפסקה ידועה לשמצה, הם כתבו ש"יש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים." יש שם הרבה יותר, בין השאר קביעה שאם יהודי הורג לא יהודי שלא שומר על מצוות בני נוח, מתוך כוונה להעניש אותו על כך, הרי שההריגה מותרת. באופן נוח מאד, רוב אוכלוסיית בני האדם – נוצרים, פגאנים, אתאיסטים – מוגדרת כמי שלא שומרת על מצוות בני נוח, ואפשר להרוג אותה על אי ציות לצו של החבר הדמיוני בשמיים שהיא בכלל לא מודעת אליו.

מטבע הדברים, אפילו במצבה הרקוב של התיאוקרטיה היהודית היחידה במזרח התיכון, הטקסט הזה גרר הרמת גבות. החלה חקירה שהתנהלה בעצלתיים, משום שהרבנים התנגדו להתייצבות לחקירה ולמשטרה אף פעם לא היה את האומץ להתמודד איתם. היו מספר כינוסים גדולים של רבנים, שהביעו תמיכה בנחקרים; חלק מהמשתתפים טענו שהם לא תומכים בספר – חלקם אמרו במפורש שהם מתנגדים לו – אבל שהם לא יכולים לעמוד מן הצד כשרב נחקר על דברי תורה. מן הראוי לציין ששום רב אורתודוקסי בעל מעמד לא טרח לכתוב ספר שמפריך את "תורת המלך", אם כי נסיון רציני כזה נעשה על ידי סטודנט (לא מוצא את הקישור, מצטער).

כעת גוועה החקירה בקול ענות חלושה. החלק המדאיג ביותר בהחלטה של וינשטיין הוא הנימוקים שלו. הוא ציין שאף ש"תורת המלך" מכיל גילויים חריפים של גזענות, אין לו על מה להסתמך בבואו לבית המשפט, משום שהרבנים הקפידו לעטוף את ההסתה שלהם לגזענות במונחים דתיים. היועמ"ש כתב שהחוק מתיר ענישה של אדם ש, ובכן, הטיף לגזענות, אבל החוק החריג במיוחד "ביאור הלכתי" מענישה.

היועמ"ש וינשטיין צודק ללא ספק. חוק העונשין הישראלי – סעיף 144ג.(ב) – ברור למדי: "פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה […] ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות." ומאחר ושפירא ואליצור יגעו וטרחו וכתבו 230 עמודים של הסתה לרצח גזעני, עמוסים בהערות שוליים מלומדות, החוק לא יכול לגעת בהם.

החלטת הפרקליטות משמעה שהחוק הישראלי נגד דיבור שנאה מת. הגזענות היהודית היא דתית מטבעה. וזה איננו מקרה: הכנסת, שזועזעה באמצע שנות השמונים מבחירתו של כהנא, שהשתמש בה כבמה להסתה גזענית פרועה – אם כי הוא היה יכול ללמוד הרבה מה"ה דנון, רגב, שמאלוב-ברקוביץ' ושאר הבהמות – החליטה לחוקק חוק נגד גזענות.

דא עקא, המחוקקים מצאו את עצמם בבעיה קשה: הוצאת הגזענות אל מחוץ לחוק, מבלי להעניק פטור לגזענות דתית, תוציא את היהדות האורתודוקסית אל מחוץ לחוק. ליבתה של הדת הזו היא גזענות ושנאת המין האנושי, והיא מתבטאת בליטורגיקה ובפולחן שלה. גבר יהודי אורתודוקסי מודה מדי בוקר ליהוה על כך שלא נוצר גוי; על כך שלא נעשה אשה (נשים משבחות אותו על כך ש"עשן כרצונו"); ועל כך שלא נולד עבד. התפילה היומית, שמונה עשרה, שנאמרת שלוש פעמים ביום, מכילה קללה נגד הנוצרים ונגד המינים היהודים (היא מכונה, מפחד הצנזורה, "ברכת המלשינים"), ותפילות אחרות מייחלות רק רע ללא יהודים. ההבדלה, הברכה שמגיעה בין השבת ושבוע החול, כוללת את המשפט "המבדיל בין אור לחושך, בין קודש לחול, בין ישראל לעמים." ההלכה היהודית מכילה שורה של פסיקות שבזהירות נקרא להן בעייתיות: עובדיה יוסף הזכיר לנו אחת מהן לאחרונה, כשהזכיר שמעיקר הדין אסור לרופאים יהודים לטפל בחולים לא יהודים בשבת, ושעליהם לעשות זאת רק כדי שלא יפטרו אותם. חוק גזענות עם שיניים היה גורר את יוסף לחקירת משטרה.

כך שלכנסת לא היתה ברירה אלא להעניק לדת (קרי: היהדות האורתודוקסית) פטור. ובכך, חבריה גרמו נזק סופני לחוק – עד כדי כך שאפילו כהנא, שכלפיו היה החוק אמור להיות מופנה, הצביע בעדו.

ואף שזה היה החוק במשך כ-25 שנה, הפרקליטות נמנעה כמיטב יכולתה מלבחון אותו. יש, לדעתי, רק רב אחד שהועמד לדין בעטיו: עידו אלבה. הלז כתב ספר בעקבות טבח גולדשטיין (הוא היה ממעריציו), שנקרא "בירור הלכות הריגת גוי." יש להניח שאלבה היה זהיר פחות משפירא ואליצור. גם הזמנים היו אחרים, והיועמ"ש היה אחר. מותר להניח שאילו וינשטיין הזהיר היה היועמ"ש, אלבה כלל לא היה מועמד לדין.

אז אם אתה רוצה להשפריץ גזענות בישראל, שים כיפה על הראש, הקפד לצטט את הרמב"ם, ויהיה בסדר. זה אמנם תמיד היה החוק, אבל עכשיו הפרקליטות מודה בפומבי בפרצה הזו.

ובכל זאת, תהיה: מה היה קורה לאמאם שהיה מתפלפל בהלכות ג'יהאד? האם גם הוא היה נהנה מהגנתו של וינשטיין? שאלה קשה.

ועוד דבר אחד: מתנגד משטר סורי שאיבד את עינו ניסה להגיע לישראל לטיפול. אף אחד לא התנגד לכך, פרט לאלי ישי. הלז טען שיש סכנה שהוא ינסה להשאר בארץ, ודרש ערבות של 200,000 ₪. זהבה גלאון כתבה היטב על כך: "מעשה כל כך קר לב יכול להגיע רק משר פנים שמשרת את קבלני העובדים הזרים כל כך הרבה שנים, עד שהוא לא יכול לחשוב על פתרון שלא עושה שימוש בשיטות הסחיטה שלהם."

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יפה אמרה זהבה! ככה מדברת ראש מפלגה. סחה.

  • אלה
  • עודד

    לא מסכים עם טענתך ש"ליבת הדת היהודית היא גזענות ושנאת המין האנושי" חז"ל היטיבו יותר לנסח ואמרו "70 פנים לתורה" – ביהדות נמצא ספקטרום שבצדו האחד גזענות איומה, ובשני סובלנות ונאורות.
    וצריך לומר שזהו, במידה רבה, הספקטרום האנושי, או בניסוח של בעלי תשובה – "אלה ואלה דברי אלוהים חיים". את הספקטרום הזה אנחנו מוצאים שוב ושוב בדתות ובלא מעט איזמים אנושיים אחרים.
    המתבונן ביהדות מוצא בה את שליבו חפץ – מי שרוצה לשמוע שהוא אדם – ישמע שהוא אדם, מי שרוצה לשמוע שהוא אדם עליון – ישמע בדיוק את זה. ולכן הדת כל כך מיותרת. אנושותיזם, או הומאניזם, הוא האיזם השימושי היחיד.

    • ראסול

      כן רק שבתיאור הזה אתה לוקח פרספקטיווה רליטיוויסטית שמאפשרת לכל דת להגדיר את עצמה ולהעמיד פנים כאילו אסופת הטקסטים הרנדומליים להם הם קוראים "כתבי קודש" אינם ניתנים לרדוקציה ע"י מישהו שלא שייך לארגון.

      יש מקום לשפוט אידאולוגיות ע"פ קריטריונים אובייקטיווים.

      • עמוס

        מה לעשות שמוסדות אנושיים, אידאולוגיות ודתות ביניהם, הם מה שאנשים עושים מהם ולא מממשים איזו אידיאה קבועה ונצחית.

        זה לא אומר שמישהו מבחוץ לא יכול לשפוט את זה, אבל שיפוט שלא מתייחס לפרשנות שחברי הארגון נותנים לטקסטים יהיה לקוי, ושיפוט שמחפש במקורות את הדברים הגרועים ביותר על אחת כמה וכמה.

      • דודי

        "יש מקום לשפוט אידאולוגיות ע"פ קריטריונים אובייקטיווים."

        במקרה של דתות, לא ממש ניתן לביצוע, בגלל המשקל האדיר של הפרשנות והדגש המעשי בפועל – איזה אלמנטים בדת באים לידי ביטוי ואיזה נדחקים לקרן זווית.

        אם תשפוט את הנצרות, למשל, לפי כתבי הקודש שלה, היא תצא מצויין. אם תשפוט לפי הפרשנויות המעשיות שנתנו לה מאמיניה לאורך השנים, קצת פחות.

    • עדו

      ועל זה כבר כתב המגיב שמעליך בבלוג שלו :
      http://www.kedem.info/?p=63759

    • Dave

      גם ל-kkk יש כמה מסורות מאוד יפות וכל חבר בארגון יכול לבחור על מה להסתכל. אני עדיין שופט אותם כארגון גזעני כי בין היתר הם תולים כושים (אוקיי, תלו:)).

    • dervney

      אתה יכול להגיד בדיוק אותו דבר על הנאציזם. פנים מגוונות יש לכל אידיאולוגיה, זה לא אומר שאי אפשר להתייחס לעיקרי האמונה.

      אלא אם כן אתה טוען שלמושג "יהדות" כלל אין משמעות.

      • עדו

        לא להגזים. הנאציזם הייתה אידאולוגיה מאד לא מגוונת והכי מרושעת שאני יודע עליה.
        ביהדות יש את אברהם אבינו שנלחם עם אלוהים על גורלה של סדום הרשעה ולעומתו את יהושוע בן נון שהשמיד את שבעת עממי כנען כי הם תפסו לו את המקום. אם כבר הבעיה ביהדות היא שהיא אומרת הרבה פעמים דבר והיפוכו וכל אחד יכול לקחת מה שבא לו ולהגיד שזו היהדות ה'אמיתית'.

  • sivan

    OR LAGOYIM…as pink floyd sing:
    its a sin that some how,
    light is changing to shadow,
    and casting its shroud
    over all we have known.

    • טל

      נווווווו
      מספיק לצטט פינק פלויד.
      לא היה לנו מספיק מזה?
      🙂

    • אמיר וקסמן

      מי שמצטט פינק פלויד שונא את כל המזרחים!!

      • sivan

        i hate no one.though i do hate stupidity

  • nachum

    זה אמנם תמיד היה החוק, אבל עכשיו הפרקליטות מודה בפומבי בפרצה הזו. admit?

  • זליג

    תיקון קטן והערה: אני חושב שנשים מודות לקב"ה ש*עשאן* כרצונו, לא עשן (אם כי… אולי יש פה הבדל בין הטיה עתיקה לתלמודית? אני לא באמת מבין גדול בזה). ולגבי ברכת השחר "שלא עשני עבד", אני לא מבין מה הבעיה. זה לא יפה או פוליטיקלי קורקט להגיד תודה שלא עשני גוי או אשה, אבל עבד? זה כמו להודות לאלהים שלא הוריד עלי כספת.
    אגב, מיותר לציין שהיהדות האורתודוקסית היא אחד הזרמים הקטנים ביותר ביהדות העולמית, כמעט חסרי חשיבות מבחינה מספרית.

    • עדו

      שלא עשני אחד הדברים האלו אישה, גוי או עבד כי כולם מהווים גורל רע ומר.
      המבדיל בין אור לחושך , בין קודש לחול בין ישראל לעמים. כנ"ל.

      תודה לך אלוהים שהבדלת בין בהמה לאדם, בין אדמה לשמיים ובין ספרדי לאשכנזי.
      עכשיו יותר ברור?

    • אלכס ז.

      מיותר לציין שהיהדות האורתודוקסית היא הזרם היחיד שמוכר ע"י מדינת ישראל.

  • ברוך שובך.

  • אה ושכחתי לציין, אם עוד לא ציינתי, שמי שכל הגימיק של הבלוג שלה זה "להיות אשכנזי זה: [הכנס תכונה, התנהגות או גינון דוחים, פסולים, לא רגשיים ופתוחים מספיק, איכסה כזה] – אדם כזה לא יכול לפתוח פה על מה שאומרים אחרים. בכלל יעני. וכל מי אחר שכתב נגד מה שיוסי כתב היה צריך להגיד את זה לפני שממשיכים. "את שבי בלול. מילא אם זה היה רק את, אבל גם בני אדם שפויים נפגעו פה". אבל לא. לא ראיתי שמישהו אמר לה משהו מהצד "שלה".

    ודי.

  • עדו

    למעשה מה שתוקע את המאבק בכתות בארץ הוא שלפי כל הגדרה של כת שתבחר החצרות החסידיות הן כתות לכל דבר ועניין.

    • נירה

      נכון מאוד. בשנות השמונים וועדת תעסה-גלזר דנה בנושא כתות בישראל וכמובן שהחליטה בהצבעה ברוב קולות שארגוני "החזרה בתשובה" אינם צריכים להיבדק במסגרת הוועדה. וזה למרות שזרמים רבים ביהדות (וממש לא רק חצרות חסידיות) עונים כמעט לכל הקריטריונים המקובלים להגדרת כת. למעשה, הם עונים ליותר קריטריונים מכל אחת מהקבוצות שכן נבדקו, אם אני זוכרת נכון.
      http://www.infokatot.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=402727
      אבל זה הכל אותו סיפור ישן של הדרת נשים, חופש דיבור, חופש מצפון, ואפילו חופש תנועה במרחב הציבורי (נניח, אני בשכונה חרדית בסוודר וג'ינס). אין דבר כזה יהודית ודמוקרטית. פשוט אין.

      • עדו

        פעם כתבתי מכתב לאתר הזה ולא נעניתי בתשובה. אחרי בירור אמרו לי נציגי אתר 'חופש' שאין לי מה לצפות לתשובות ענייניות. האתר הזה שייך ל'יד לאחים' והוא בחיים לא יתקוף שום כת דתית יהודית, גם לא את זו של אליאור חן.

        • טל

          נכנסתי לאתר כרגע. הוא דווקא כולל בתוכו את הכתות: "אמא טאליבן", "דניאל אמבש", "הרב ניר בן ארצי" שכולן יהודיות דתיות אורתודוקסיות. אז דווקא הארגון שנירה ציינה נשמע הוגן. אולי אתה מתכוון לארגון אחר.

          • עדו

            גם אני נכנסתי ואני רואה שהמכתב שלי עבד והם הוציאו את קיבוץ נאות סמדר מהרשימה. אני אודיע מיד לחברים שלי בנאות סמדר (שיקבלו את הידיעה בפיהוק גדול כמו תמיד).
            עדיין הם לא מתמודדים עם העובדה שרוב החצרות החסידיות יכולות להיחשב לכתות לכל דבר אבל לפחות התקדמנו.

  • מאזן האימה

    אם לא יהיו יהודים שמוכנים להרוג חפים מפשע- מה טעם בנשק הגרעיני?

  • נעם

    למדתי בזמנו עם שולמית אלוני, שסיפרה כי למרות שהייתה אחת ממציעות התיקון לחוק נגד הסתה, אחרי השינויים שערכו בו, היא (וסיעת רץ) הצביעו בסופו של דבר נגד החוק, בדיוק בגלל הוספת הסייג.

  • עדו

    קראתי את דברי החכמה של לקחי רצח רבין ו שכווי הנבון והגעתי למסקנה שישראל המנוולת צריכה להתנצל בפומבי על יחסה לשייח אחמד יאסין שנאסר, הוגלה ולבסוף נרצח על ידה .
    חופש ביטוי או לא?

    • עדו

      אוי גורביץ, למה אתה מוחק תמיד את התגובות הכי מצחיקות? עכשיו אף אחד לא מבין למי הגבתי.

      • לקח רצח רבין

        גורביץ מחק 6 תגובות שונות שלי לפוסט זה.

  • אלעד דקר

    2 טעויות שיש לפי דעתי בפוסט:
    א)
    החוק מחריג את המקרים של
    ""פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה […] ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות."
    הכותבים של הספר המתועב הזה לא רק ציטטו מבפרי הלכה אחרים אלא גם ביצעו שורה של קביעות חדשניות לגמרי שמבוססות על הגיון שמצייר את המטרה על החץ (אני מזמין את כולם לקרוא את הספר "דרך מלך" כדי לראוץ על מה אני מדבר).
    ב)
    כפי שמראה הפסיקה של השופטת במקרה של האמאם כאשר יש אפשרות ממשית של אלימות בעקבות פרסום דברים גזעניים ההחרגה הלעיל לא תופסת.
    בקיצור למרות התוספת "ההלכתית" שיש בחוק נגד הסתה גזענית היתה ליועץ המשפטי את האפשרות להעמיד את החלאות האילו לדין והיה לו גם סיכוי טוב לזכות (עובדה שהזבל אלבה כן הורשע בדין), את התוצאה של החקירה (בינתיים) יש לתלות ביועץ המשפטי ולא בחוק.

  • נירה

    אני ממש לא משפטנית, אבל האם הסברא לפגוע בטף לא נופלת דווקא תחת סעיף "הסתה לאלימות או לטרור" (144ד2)?
    "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים.
    (ב)
    בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
    (ג)
    פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה.".
    אם הבנתי נכון, בסעיף הזה אין החרגה לכתבי דת.

  • בוב

    שלום יוסי, כתבתי לך בפייסבוק ולא קיבלתי מענה. מקווה שאולי כאן תראה את זה. אני בדיוק מתדיין עם בחור חרדי על הפוסט שלך והוא שואל – איפה הרב עובדיה אמר שהסיבה לטיפול בגויים בשבת היא שלא יפטרו רופאים. ומהן ה"תפילות אחרות מייחלות רק רע ללא יהודים" – מעבר לברכת המינים?

    מקווה לקבל תשובה. תודה

      • יוני

        לא מדובר שם על פיטורין. הפחד הוא מפני העמדה לדין שתציג את החרדים כעבריינים ותוציא שם רע למגזר. אני יודע שזה נראה כמו זוטות, אבל הבחור שדיברתי איתו נורא התעצבן מהסוגיה הזאת כי השתמע שהרב עובדיה מתיר לחלל מצוות בשביל כסף.

        יותר מעניין אותי פירוט של התפילות היומיות בהן מקללים גויים, אליהן התייחסת ב" ותפילות אחרות מייחלות רק רע ללא יהודים".

        • הוא קרא את הכתבה הזו, ומה שהטריד אותו זה שמהדברים של גורביץ השתמע שהרב התיר לחלל שבת בשביל כסף?!

          נראה לי שאפשר לסכם את הדיון בנוגע לאמות המוסר המעוותות שהדת מעודדת בכך שגורביץ צדק.

    • ygurvitz

      כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4229407,00.html הוא אומר שם "כל אלה הרופאים הדתיים שמטפלים בחולים גויים בשבת, מחללים שבת, ודינם כדין מחללי שבת. אבל המציאות היא שמביאים אותם לבית החולים, וחייבים לטפל בהם. ברישיון של הרופאים כתוב: ללא הבדל דת וגזע… אם לא (יטפל), הממשלה לוקחת לו את הרישיון וגם ייענש. מה יעשו מסכנים?" שלילת הרשיון היא הבעיה הראשונה שלו.

  • ניב

    נניח ואני מאלף כלבים ואני טוען שאתה צריך לחרבן על כל כלב צעיר שנקרא בדרכך משום שייתכן ואותו ייצר בעתיד מוקש נעל חי שעלול לסכן אותנו בני האדם בעתיד, אבל יש דעות בעולם שאומרות שלא כדאי לחרבן על כלבים סתם כך.

    • ניב

      תתעלמו, זה מכוון לבחור שכתב שהכל שטויות.

  • אילן

    ככל הנראה ימחקו את התגובה שלך, ואז התגובה הזאת שלי תראה תלושה.

    • מרטין

      אכן המחק הפחדן מוחק בסיטונות

  • גיל ב'

    חופש ביטוי לא כולל הסתה לרצח. ולא מדובר פה על חופש ביטוי לכולם, זו בדיוק הנקודה. חופש הביטוי הוא רק לחובשי כיפות. אם מחר אני יפרסם ספר שטוען שיש להרוג דתיים עוד כשהם קטנים, כי סביר שהם יגרמו לנו נזק כשהם יגדלו מה לדעתך יקרה לי? ונניח שאני גם מנהל בי"ס ומטיף את זה לתלמידים? נראה לך שאני אשאר הרבה זמן בתפקיד?

    • עדו

      א. על זה בדיוק הפוסט. יש דברים שעליהם היית נחקר במשטרה אבל אם תגיד אותם בכסות ההלכה היהודית פתאום אתה חסין
      ב. לומר את האמת? לא, אני ממש לא בדעה שכל הדעות שוות וחופש הביטוי כולל כל מה שבא לי להגיד. אם אני מטיף לקומוניזם זה חופש ביטוי, אם אני אומר שהיהודים הקפיטליסטים שולטים בכלכלה העולמית זאת אנטישמיות (אולי זה חוקי אבל זה הרבה יותר מסריח).
      אם אפרסם תמונות של בחורות ערומות זה אולי לא יפה (לא הבחורות, הפירסום של התמונות) אבל נכלל בחופש הביטוי. אם אכתוב שנשים רוצות כולן בסתר להיאנס זה כבר מסכן את שלומן של נשים באשר הן.
      במקרה שלפנינו מישהו מנסה להצדיק רצח של ילדים בחסות חופש הביטוי והדת וכול הרבנים מזדעזעים מזה שחוקרים אותו על דברי תורה. שילך הוא ותומכיו לכל הרוחות, הנה חופש הביטוי שלי.

    • נירה

      טוב, אם הבחירה חייבת להיות בין פאשיזם שבו מוציאים להורג את מי שלא מציית לחוק, דרקוני ככל שיהיה, לבין אנרכיה שבה אין חוקים – זה באמת נראה כאילו גורביץ מזגזג. אבל אם מאמצים ראייה שבה יש יותר משתי ברירות – אדם אחד יכול לאמץ דעה שונה במקרים שונים.
      לדעתי צריך להזהר מאוד כשמגבילים את חופש הביטוי. יש מקרים ברורים, כמו לצעוק "שריפה" באולם קולנוע ולגרום פאניקה ומהומה שבה אנשים עלולים להיפגע. כאן אני חושבת שאפילו אתה תסכים שלא רצוי שיהיה "חופש ביטוי מלא לכולם". לעומת זאת, האיסור על "פגיעה ברגשי דת" בסעיף 173 לחוק העונשין הקובע שנת מאסר למי ש"מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים", או ש"משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים" – הוא לדעתי דוגמא טובה להגבלה לא ראוייה של חופש הביטוי. בעיקר אם במקביל מותר לחובשי כיפות להסית לרצח של תינוקות פלסטינים.

      • נתן.

        "לא חושב שיש אפשרות מעשית לבצע את מה שכתוב בספר"
        אתה מתכוון ל"מיין קמפ"?
        או שלא הבנתי משהו…

        • מרטין

          מה עדיף? פשיסט מעשי שמתנהג בהומניות או פשיסט שמכריחים אותו להיות פשיסט?

          ההיגיון השמלאני של להכריח את כולם להיות הומניים כשל. ההומניות לא תפסה אצל כולם. מה לעשות, זה חלק מהחיים. אתה מעדיף ללכת עם הראש בקיר, שקודם כולם יהיו הומניים ואז נדבר. המתנה נעימה.

          די עם הסיסמאות. עייפתי.