החברים של ג'ורג'

הילכו שניים בלתי אם נועדו

נתחיל מהצדדים החיוביים של הדיל בין נתניהו ומופז. הבדיחה הקלושה שנקראת יאיר לפיד לא תסחוב עוד שנה וחצי, והסכנה של עוד שינוי-ד"ש-גמלאים נראית פחות סבירה. לפיד יילל הבוקר ש"זו בדיוק הפוליטיקה הישנה, המסואבת והמכוערת, שהגיע הזמן להעיף מחיינו. פוליטיקה של כסאות במקום של עקרונות, של ג'ובים במקום של טובת הציבור, של אינטרסים של הקבוצה במקום של המדינה כולה." ספציפית, אין כל כך ג'ובים בדיל הזה – רק תפקיד אחד של שר ללא תיק. לא שברור על מה לפיד מתלונן: הוא עצמו אמר שייכנס לכל קואליציה וגינה את לבני על כך שלא נכנסה לממשלת נתניהו. עכשיו מופז נכנס. אז מה הוא רוצה? מצד שני, זה לפיד. אל תחפשו הגיון ועקיבות. לא בשביל זה הוא פה.

קדימה, מפלגה שהמוטו שלה היה צריך להיות "הוצאנו את השחיתות מהליכוד", גם היא נראית כמחוסלת. למה, בעצם, יצביע לה מישהו? רוב מצביעיה תמכו בה כי ציפי לבני הבטיחה להם "רק לא נתניהו." לבני כבר לא שם, אבל המפלגה בחיקו של נתניהו. אם היו צפויים לה עשרה מנדטים קודם לתרגיל המסריח של מופז, עכשיו היא נמצאת במצבה של מפלגת העצמאות. בהתחשב בכך שהמפלגה הוקמה כדי לספק פלטפורמה לאריאל שרון בימיו האחרונים, שאחד ממקימיה – מאיר שטרית – אמר עליה בגאווה ש"אין לה אידיאולוגיה", ושהיא שימשה מפלט לאופורטוניסטים ולדוחים שבין הפוליטיקאים הישראלים (שלום שוב לשמעון פרס ודליה איציק), היא סחבה הרבה יותר מדי. עכשיו המנדטים שלה צפויים להתפזר. ואם לפיד לא יהיה שם, ולא נראה שלבדרן הזה יש מספיק אורך רוח, המפה הפוליטית הישראלית צפויה להיראות מעניינת מאד.

יום טוב גם לבן דרור ימיני, שלפני פחות משנתיים החליט ששאול מופז "נכנע לברנז'ה האנטי ציונית." היום האנטי-ציוני ההוא הפך להיות המשנה לראש הממשלה. אל תתעכב, בן דרור: החומות האחרונות הובקעו, הגיע הזמן לחפש את הטיסה האחרונה החוצה.

מופז שרד בקושי את הפליק-פלאק הקודם שלו, כששלח מכתב למתפקדי הליכוד שבו טען בלהט ש"הליכוד הוא הבית" בעודו עורק לקדימה של אריאל שרון; אף פוליטיקאי לא יכול לשרוד שני מהלכים כאלה. מופז היה חסר בושה עד כדי כך שאתמול הוא עוד העז להתגולל על שלי יחימוביץ' ולהאשים אותה ב"קומבינה עם נתניהו."

כמו הרבה אזרחים אחרים, בהיתי הבוקר במסך שלי (העיתונים המודפסים היו בלתי רלוונטיים) ופלטתי WTF. רק אתמול הלכנו לבחירות. רק אתמול נתניהו השתחץ שהוא לא מפחד מבחירות. מסתבר שהוא בכל זאת מפחד. לכך שהוא שיקר ודיבר איתנו על בחירות, אף אחד לא התייחס; לשקרים של נתניהו התרגלנו. גם העובדה שמי שקידם את התפקיד המסריח היה המטריד המיני – לכאורה, כמובן לכאורה – נתן אשל לא משכה יותר מדי תשומת לב: תוך זמן קצר מאד מהדחתו מתפקידו הממלכתי הוא שב להיות יד ימינו של נתניהו.

המחשבה הראשונה היתה ששאול מופז הוא תולעת חסרת עמוד שדרה או שמץ של אמינות. השניה היתה שהוא כנראה הפוליטיקאי הגרוע ביותר בתולדות ישראל: אהוד ברק, עם חמישה חברי כנסת נדיפים, סחט מנתניהו ארבעה תפקידי שר, ביניהם את תפקיד שר הבטחון. מופז, עם כמעט פי שישה חברי כנסת, הצליח להוציא מנתניהו רק תפקיד סגן שר ואת התפקיד חסר המשמעות של המשנה הבכיר לראש הממשלה (המשנה הזוטר הוא סילבן שלום; התואר עצמו, ריק מכל תוכן, לא היה בא לעולם אלמלא תאוות הכבוד הריק של שמעון פרס). אשר לטענות שקדימה תתמזג שוב עם הליכוד – זה עשוי היה, אולי, לעבוד לפני חמש שנים. לא עוד. בליכוד יש הרבה יותר מתנחלים ודתיים, וחברי הכנסת של הליכוד לא ירצו להתחרות עם אנשי קדימה. או שמופז היה טיפש מאד, או שהוא היה מבועת מאד וידע שסופו הפוליטי לפניו; שהוא ניצח בבחירות בקדימה רק כדי לאבד 20 מנדטים ולהזכר כמי שחיסל את המפלגה.

או ש. בהיסטוריה הישראלית, יש תקדים לראש מפלגה גדולה שנכנס לממשלת אחדות, כשהוא לוקח לעצמו רק תפקיד של שר בלי תיק: מנחם בגין, שנכנס לממשלת האחדות הראשונה, זו של לוי אשכול. הימים היו ימי ההמתנה קודם למתקפה הישראלית במלחמת ששת הימים, בגין נימק את הכניסה לממשלה באחריות לאומית. התקופה הזו בממשלה של מי שעד כה תואר כדמון אוכל כל – בן גוריון נהג להשוות אותו להיטלר – העניקה לו לגיטימציה שהיתה הכרחית לזכות בשלטון כעשור אחר כך.

מופז לא זקוק ללגיטימציה כזו. הוא כבר היה שר הבטחון ושר התחבורה. הוא חלק מהממסד, לא מישהו שמנסה להכנס אליו. אז למה הוא מסכים להכנס לממשלת נתניהו בתנאיו של בגין?

אולי בגלל שהוא, אכן, הפוליטיקאי הגרוע ביותר בהיסטוריה של ישראל. אבל צריך לשקול את האפשרות שכמו בגין, כראש האופוזיציה הוא יודע שישראל עומדת לצאת להתקפה גורלית, ויודע שמה שנראה הבוקר כמעשה האופורטוניזם הגרוע ביותר בפוליטיקה הישראלית מאז ששמעון פרס הפסיד פעם אחת יותר מדי – ועוד ללא אשכנזי – וערק לקדימה, עשוי להיראות עוד שבועיים באור אחר לגמרי: כהענקת סיוע לממשלה בשעתה הקשה ביותר.

הבה נקווה שהוא בכל זאת יתברר כטמבל.

ועוד דבר אחד: בג"צ דחה היום את העתירה לביטול מצב החירום בישראל. העתירה נידונה בפני בג"צ, בהפסקות, במשך 13 שנים בלבד. עורך הדין של האגודה לזכויות האזרח, דן יקיר, הגיב כך על ההחלטה: " מצער שבג"ץ הותיר על כנו את המצב הלא נורמלי, לפיו המדינה נמצאת תחת הכרזה של מצב חירום מתמשך במשך 64 שנים. במשך 13 השנים בהם היתה העתירה תלויה ועומדת יכולה היתה הממשלה להשלים את תהליך תיקון החקיקה הנדרש. ההכרזה על מצב חירום והחקיקה שתוקפה מותנה במצב החירום מקנים סמכויות דרקוניות ומרחיקות לכת לממשלה. דווקא ביום בו הוקמה הקואליציה הרחבה ביותר בתולדות המדינה מתגבר החשש מפני שימוש לרעה בסמכויות אלה תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. במקום להציב מחסום מפני השימוש בסמכויות מרחיקות הלכת שמקנה ההכרזה בג"ץ הסתפקו השופטים בהמלצה לממשלה להשלים את מה שלא הושלם במשך 13 שנים. השבועות האחרונים הראו – ולא לראשונה – שהממשלה איננה מזדרזת ליישם פסקי דין של ביהמ"ש העליון, ולפיכך ספק אם תשעה להמלצות שופטי בג"ץ."

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • איך אתה יכול להתייחס באותו פוסט לממשלת האחדות הלאומית של 67' ולאמירה שהיום הוקמה הקואליציה הרחבה ביותר בהיסטוריה של ישראל בלי להעיר על זה משהו? החמישית הכי רחבה.

    • ygurvitz

      וואלה. פיקששתי את זה. כנראה שגם באגודה לא זוכרים את שנות השישים…

      • גם בשנות השמונים היו קואליציות גדולות יותר.

  • דורצח

    "בג"צ דחה היום את העתירה נגד ביטול מצב החירום בישראל".
    התכוונת שהוא דחה את העתירה לביטול מצב החירום, אני מניח? יש לך שלילה אחת יותר מדי.

    • ygurvitz

      תוקן, תודה.

  • dervney

    אני לא ממש מבין מה הבעיה (כלומר מנקודת המבט של שאול מופז) הוא לבדו בעוד חצי שנה לא היה מרים את המפלגה מעבר ל4 מנדטים. כחלק מהדיל הסודי עם נתניהו אולי ישוריין לו (ולעוד 1-2 מהחכים הקרובים לו בקדימה?) מקום בליכוד. עד הבחירות הזמן רב והשכחה מהירה הוא יחזור לשורה השנייה של הליכוד ובעוד 20 שנה הוא יהיה ראש הממשלה.

    • dervney

      השאלה המעניינת היא מה נתניהו השיג בכל הקומבינה המוזרה הזו? הוא היה יכול להמשיך עם עסקים כרגיל בלעדיה.

      • או תמיכה בעניין איראן או 30 מנדטים מתנה חינם

      • נועם א"ס

        סיפוח אזור C, ואולי B (+ טיהור אתני אופטימלי), כיתור הערים בגדה עם צה"ל ("קנטונים")

  • נתן

    אכן, הכל נכון והסירחון גדול אבל בואו ננסה להיות אופטימים כי אין ברירה.

    ממשלה של 94 חברים יכולה לעשות הרבה מאד דברים למשל הסכם עם הפלשתינאים , כולל נסיגה מהשטחים.

    • נירה

      כדי להיות עד כדי כך אופטימיים צריך להתאמן במשך שנים, כמו המלכה הלבנה מעליסה בארץ הפלאות ("כשהייתי בגילך הייתי מאמינה לפעמים בשישה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר!").

      • צח

        +1

    • anonymous moose

      נתן: תודה על האתנחתה הקומית.

      רגע, אולי גם אני אנסה:

      ממשלה של 94 חברים יכולה לעשות הרבה מאד דברים למשל הקמת מדינת רווחה בסטנדרט סקנדינבי, כולל רכבת תחתית בתל-אביב.

      מגיבים יקרים, אנא כתבו מה עוד, לדעתכם, ממשלה של 94 חברים יכולה לעשות.

      • אורי

        ממשלה של 94 חברים יכולה לדאוג שיהיו נישואים אזרחיים, קבורה אזרחית ואוטובוסים בשבת.

        ממשלה של 94 חברים יכולה לקצץ את תקציב הבטחון, לפרק מונופולים ולעודד עסקים קטנים.

        ממשלה של 94 חברים יכולה להגיד לא לסיוע אמריקני ולהכריז על עצמאות.

        ולבסוף ממשלה של 94 חברים יכולה לאחד את תורת היחסות הכללית עם תורת הקוונטים.
        סליחה טעות בשביל זה צריך את הדוקטורט של יאיר לפיד.

        • מיכאל

          אבל אפילו ממשלה של 94 חברים לא יכולה לתת מט עם מלך ופרש (אגב, גם אלוקים לא 🙂

          • ל.

            קואליציה עם 94 חברים יכולה לשנות את חוקי השחמט כך שמלך ופרש כן יוכלו לתת מט. למשל להכריח את המלך המאוים ללכת לפינה ולעמוד עם הפנים לקיר.

    • א.ה.

      אם הממשלה תביא הסכם שלום עם הפלסטינים עד הבחירות אני מתחייב לך להצביע למפלגתו של מופז עד יום מותי. פייר?

      • נתן

        נכון שזה לא ריאלי , אבל יותר ריאלי מזה לא יהיה כי הרוב הימני-חרדי לא הולך להעלם בשנים הקרובות וגם הלא רחוקות , אלה להיפך.
        ולכן –
        אם לא עכשיו אימתי.

  • MuyaMan

    חסר לך "יחדיו" בכותרת. לעניין — העובדה שנתניהו קנה את קדימה בכאלה פרוטות מדאיגה ממש. כלומר, קל להאמין שמופז אידיוט, אבל רמה כזו זו באמת הגזמה; כשמישהו מוכר את עתיד המפלגה שלו (ו-29 מנדטים כרגע) תמורת שר בלי תיק ומשנה לראש הממשלה, נראה לי שצריך לחשוב מה לא מספרים לנו.

    • מיכאל

      פשוט ביותר:
      מופז קנה זמן.-אסטרטגיה בסיסית ונכונה של כלבי התחת (אנדרדוגס 🙂

      • מיכאל

        ובהמשך לכך:מופז לא מכר את מפלגתו- הוא רק משכן אותה. אם היה הולך לבחירות היה (בהשאלה) מוכרז פושט רגל וחדל פרעון. לעומת זאת, למשך השנה וחצי הקרובות, הוא עומד בראש הסיעה הגדולה בכנסת(!).
        שנה וחצי זה נצח…………

        אגב, האם זה אומר שאם ביבי לא מסוגל למלא את תפקידו(ר"ל), מופז הופך להיות רוה"מ?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  • עדו

    אותי מטריד משהו אחר.
    כל הפרשנים הכלכליים אומרים שהולך להיות רע, שיצטרכו קיצוצים וגזירות והאבטלה עולה והעוני מחריף. במצב כזה נתניהו אמור לרצות לזרז את הבחירות ואחריהן להתחיל עם הגזירות, ככה הוא עושה מהלך שעל פניו יזיק לו – הוא דוחה את הבחירות בדיוק לזמן שבו העם יהיה ממורמר וכועס מהמצב הכלכלי.
    שוב פעם המחשבה על איראן מתחילה להציק, אולי הוא יודע שאחרי סיבוב מלחמה מול איראן במילא כל הצרות הכלכליות לא ישנו כלום בקלפי?

  • א.ה.

    אתה בטוח שכל העניין הזה רע ללפיד? האם היעלמותה של קדימה (אם וכאשר) לא מפנה, בתכלס, עוד מנדטים גם בשבילו?

  • נעם

    אוי יוסי, פשוט לא הבנת את הטוב המופלא שטמון במהלך. הייתי מציע לך לקרוא את דבריה המופלאים של הפרשנית המדופלמת לענייני כל דבר, הגב' לילך סיגן.
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/365/700.html?hp=1&cat=479&loc=4
    לילך מסבירה בטוב טעם ודעת את נקודת האור הטמונה בתוך מהלכו הבלתי ברור של ח"כ מופז. דברים נכוחים, שפתיים יישקו. עתידנו מעולם לא נראה וורוד יותר.

    הו שאול מופז, כשאול בן קיש ראינוך. מלך ישראל בעיתות מצוקה. משכמו (וקרחתו) ומעלה נישא שאול, נחבא אל הכלים ואל התיק ללא שר. דור עני שכמותנו, אשרינו שזכינו לשאול וללילך, מלך ישראל ונביאתו.

    • בגלל זה מאמר ב"העין השביעית" סיקר את כתיבתה כך:

      'ובמדור הדעות של "מעריב", לילך סיגן, הכותבת בסגנון זרם התודעה על אף שאינה חמושה בכזו'.

      • בטטה

        כשאת נשואה לאחת משועי הארץ-
        החיים נראים נפלאים ונהדרים
        יש מספיק זמן ואנרגיה לכתוב שטויות במיץ עגבניות

  • עדו

    מפלגה בת 94 חברים יכולה להפריד את הדת מהמדינה.
    ממשלה בת 94 חברים יכולה להגיע לשלום עם לבנון
    ממשלה בת 94 חברים יכולה יכולה לדאוג לאחרוני ניצולי השואה סתם החלק האחרון היה בצחוק. –

  • אני חייב לומר שהעניין הזה עם בג"צ הוא לא דבר רע בסה"כ.
    אם גם בשמאל וגם בימין לא אוהבים את הפסיקות של בג"צ – כנראה שעושים שם משהו נכון 🙂

    האמת היא שאותי מפחידות כותרות אחרות היום – העובדה שבאמצעות קואליציה כזו של עבריינים, יאפשרו חקיקה עוקפת בג"צ בכל פעם שבכנסת לא יאהבו את הפסיקות של בית המשפט (כמו שקרה לא מעט לאחרונה). העובדה ששר חינוך בישראל חושב על זה ברצינות ואף מצהיר תחת כל עץ רענן שהוא בעד חקיקה עוקפת בג"צ, מדירה שינה מעיניי.

    אם הסיפור של גבעת האולפנה יעבור בכנסת – מה למשל ימנע מהכנסת להעביר חוק שעוקף את פסק הדין שמבטל את חוק טל? וזו באמת סתם דוגמא אחת מני רבות.

    ולגבי מופז – עזבו אותו. הוא יהיה עוד קוריוז בראי ההיסטוריה הישראלית. האיש הזה כרה לעצמו את הקבר היום. קיבל סטירה מצלצלת ואמר בתחינה: "Thank you sir, may I have another?"
    מעניין מה אומרים הבוחרים שלו בקדימה, אחרי הפליק-פלאק שהוא עשה הלילה. האיש הוא נערת דומי בהתהוות.

  • יהושאפט

    אני כנראה הייתי מחוץ ללופ… מישהו יכול להסביר לי ברצינות למה הקואליציה רצתה להקדים את הבחירות?!

    • עדו

      רצתה? לא ממש, בג"ץ אילץ אותה לבטל את חוק טל ולפנות את מאחז האולפנה. במקרה הראשון החרדים לא מוכנים לגיוס בחורי ישיבות ובמקרה השני הימין הקיצוני לא מוכן לפינוי המתנחלים. אפשר לומר שבג"ץ דחף את נתניהו להקדמת הבחירות ומופז זרק לו חבל הצלה.

      • יהושאפט

        אבל אם אני זוכר נכון את שיעורי האזרחיות שלי, גם אם יש בחירות קיימת רשות מבצעת. ותפקידה לבצע את פסק הדין. כלומר לכל הפחות מאחז האולפנה יפונה, כך או אחרת (בתיאוריה, בתיאוריה… הממשלה הרי נוקטת סחבת בנושאים האלה ממילא).

        אבל מילא זה, האם זה אומר שביבי הולך עכשיו בעזרת "קדימה" לפנות את האולפנה ולבטל את חוק טל? משהו בכל הסיפור הזה נראה לי לא הגיוני לחלוטין.

  • מני זהבי

    נתניהו ראה שאובמה מדבר עם האיראנים, ורצה גם. מופז הוא פשוט האיראני היחיד שאיתו נתניהו יכול לדבר.

  • מתן

    בהשראתו של יוסי גורביץ'
    http://smollamiti.blogspot.com/2012/05/blog-post_6529.html

    בני נוער שמלאניים -יש חיה כזאת

  • חיים ו.

    פוסט טוב. אהבתי את האנלוגיה לבגין, אני חושב שמופז בהחלט הולך בצעדיו בגין, אני חושב שראוי לציין את מזרחיותו של מופז שמשפיעה על הצורך בלגיטימציהותא הצורך האמיתי שלו בלגיטימציה אזרחית ולא צבאית\בטחונית.

    אני לא חושב שמופז ניצל בקושי מעזיבת הליכוד, הוא נבחר ברוב גדול לראשות קדימה על חשבון זו שלא זיגזגה, לא הייתה "פוליטיקאית" ולא נכנסה לקואליציה.

    לביבי יש כרגע 60 מנדטים בינו לבין מופז לבין ברק, זה המרכז הישראלי כולו, הם כולם מאותו מיליה, רוב חברי הכנסת שלהם חלקו מפלגות אחד עם השניה. ליברמן וש"ס – ישראל השניה, מבטלים זה את זה.
    כל השאר לא רלווטיים וחלקם או כולם יעופו מהקואליציה בחודשים הקרובים, מופז צריך כסאות. גם תקיפה באיראן וגם התכנסות לחומה הם כרגע במרחק נגיעה וכל הטענות על "המשיחים" איבדו הרבה מהרלוונטיות שלהם. ימים יגידו מה ילד המהלך הזה, כרגע מבחינה פוליטית ביבי על הסוס.

    • גיל ל

      בהנחה שיש ממש בטענות לגבי משיחיות, מה גרם להן לאבד מהרלוונטיות שלהן? מופז? הוא הופך תקיפה יזומה באיראן לצעד הגיוני יותר? משנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון?

      • חיים ו.

        אם יש ממש או אין ממש זה לא אני ולא אתה יודעים, בכל מקרה מופז אינו נלהב לתקוף באיראן והתבטא כך בעבר, פורום קבלת ההחלטות כולל כעת שלושה רמטכל"ים. אם הם לא מוסמכים לתת חוות דעת לגבי היכולות של ישראל לתקוף באיראן, אף אחד לא מוסמך. אם דיסקין מעוניין לקרוא להם "משיחים" זה אומר עליו יותר מעליהם.

        • גיל ל

          כתבתי משפט בתבנית לוגית של "אם אז" בכוונה, אינני דן בעצם נכונות הטענה לגבי המשיחיות של השלטון שלנו.

          מופז התבטא בהרבה נושאים כשהיה באופוזיציה, מה במעשיו גורם לך לתת לו את הקרדיט המינימלי? כלומר, מדוע שנניח שדבריו בנוגע לאיראן אינן מילים ריקות בשנקל בדיוק כמו המילים שהוא פולט לגבי כל נושא אחר?

        • נירה

          מה שרמטכ"לים בדרך כלל לא מוסמכים לתת חוות דעת לגביו זה מחיר המבצעים הצבאיים שלהם לעורף, והנזק המדיני במגרש הבינ"ל למדינת ישראל. אולי "משיחיים" זו לא המילה המתאימה (אני לעיתים קרובות תוהה אם ביבי, למשל, הוא אדיוט שימושי בשרות המשיחיים או אדיוט משיחי בעצמו), אבל לסמוך על הרמטכ"לים בעניין תקיפה באיראן זה מתכון די בטוח להתאבדות לכל מי שאינו טייס קרב, פחות או יותר. המקסימום שאפשר לקוות לו הוא מצב של "הניתוח הצליח, החולה מת".

          • בני

            נירה, לא מופז ולא דגן וגם לא דיסקין (שזה בכלל לא תחום ההתמחות וההתמקצעות שלו והוא מבין בזה כמו חמור במרק פירות בערך) לא טענו מעולם שאסור בשום תנאי לתקוף באיראן, למעשה הוויכוח היחידי שיש לגוורדיא הזאת עם ביבי היא בנושא התזמון.
            השאלה הגדולה היא אם השתנה משהו מאז שדגן עזב את תפקידו, אם הצטברו ראיות חדשות – למשל הניסיון האיראני להעלים ראיות בפרצ'ין, יש שם נחל חדש עכשיו – המקרבות את מדינת ישראל לנקודת האל חזור.
            מופז כמשנה לרוה"מ יחשף עכשיו למה שלא היה חשוף כשישב באופוזיציה…מידע קונקרטי, ואולי אפילו ישנה את דעתו. אם את חושבת שהציבור הישראלי יטיל ספק בעמדתם של ארבעה רמטכ"לים (ברק, בוגי, מופז, וחלוץ לא לשכוח אותו במטוטא וזה גם נוגע ישירות לתחום העיסוק שלו) וראש שב"כ אחד – דיכטר – כמשקל נגד לחבורת אולמרט, תחשבי שוב. לדעתי צירופו של מופז לממשלה ולקאוליציה פרושו אחד…התקיפה באיראן קרבה ובאה בצעדי ענק.

            • נירה

              תזמון? דגן אמר שתקיפה צריכה להיות אפשרות רק אם "כלו כל הקיצין". זו לא שאלה של תזמון אלא של קיום חלופות. גם אני לא נגד תקיפה אם לאיראן יש פצצת מימן שהיא מתכוונת להטיל על תל אביב מחר בבוקר ואין דרך לבטל את רוע הגזרה, אבל פחות או יותר כל הקהילה המודיעינית הבינ"ל מסכימה שזה לא המצב. אז אלא עם כן הרמטכ"לים הנכבדים יודעים משהו שאף אחד אחר לא יודע – תקיפה באיראן עכשיו או בכל-תזמון-קבוע-מראש (להבדיל מתוכנית מגירה ליום שבו יכלו כל הקיצין) היא קטסטרופה מיותרת לחלוטין.

              • בני

                ראשית יפה, שאחת שיושבת לה בארגנטינה מדברת איתי שיושב באזור המרכז על חלופות. זה נאה.
                שנית הייתי מציע לך לבדוק מה אמר דגן על נשק גרעיני (ממש לא פצצת מימן) ברשות האיראנים.
                בקיצור, את כל כך מנותקת שאני ממש לא יודע איך להתחיל לענות.

                • נירה

                  ברור, ברור, מי שלא נאה לו שיעזוב את הארץ, ומי שעזב את הארץ שלא יתערב. אני מכירה את המנטרה בע"פ, תודה.
                  דבר שני, פצצת מימן היא נשק גרעיני. המקורי מלוס אלמוס, למעשה.
                  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%9F
                  נראה שאתה אכן מתקשה לענות לטענות שלי, אבל לא בגלל הניתוק שלי….

  • רונן

    יוסי שלום. בתור קורא די חדש של הבלוג, האם תוכל להפנות אותי אל פוסט(ים) קודמים שלך אשר מסבירים למה אתה חוזר וטוען כי שמעון פרס הוא לא מה שמציירים לנו בתקשורת/ויקיפדיה/אתרים רשמיים?

    (זוהי אינה הודעה צינית,אלא בקשה אמיתית)

  • מני זהבי

    במחשבה שנייה, ייתכן וביבי יודע משהו על ההחלטה העתידית של ויינשטיין בנוגע לתיק הפלילי של ליברמן. אם הוא נזקק לשירותיו של שאול "החמור" מופז, ניתן לשער מה הוא יודע בעניין הנ"ל.

  • מני זהבי

    נכון יותר, שאול "חמורו של משיח" מופז.

  • Pingback: פרשנות בגרוש | חיים שרירותיים()

  • עדו

    בזמנו הכרזת על תחרות פרסים, לא זוכר עם יצא מזה משהו אבל המהלך האחרון של ביבי ומופז ראוי לקטגוריה משלו.

  • בטטה

    בן דרור ימיני מכה שוב

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/365/998.html?hp=1&cat=479

  • בעיתונים מתחילים לדבר על תרחיש מעניין לדיל של ביבי-מופז. לקראת הבחירות יאחדו את הליכוד ו"קדימה" לרשימה אחת ויאחדו את רשימות המתפקדים. זה מעניין, כי במקרה זה הרווח של ביבי הוא הגדלת הליכוד וגוש הימין, דילול השפעת "הפייגלינים" והזזה מסויימת של הליכוד לכוון שמאל. מופז יהיה כנראה הסגן של ביבי והדלת פתוחה בפניו להמשך פעילות בעולם הפוליטי ואולי להיות ראש הממשלה הבא אחרי נתניהו. הח"כים של קדימה בכלל יהיו בעננים כי זה הסיכוי היחיד שלהם להשאר בפוליטיקה.

    השאלה – האם נתניהו יצליח לשכנע את מרכז הליכוד לעסקה כזאת שתדלל את כוחו?
    חשבתי על יתרון נוסף – אם נתניהו יצטרך למכור את העסקה בתוך הליכוד, הוא יצטרך לשבח את "הכלה" שבעסקה ולהתייחס אליה כאל איום אלקטורלי רב-ערך. לנבואות כאלה יש אפקט שמגשים את עצמו ויכול אפילו, במקרה שהעסקה תיכשל, להנשים את גופתה המתה של קדימה עד למעבר של אחוז החסימה (ומעבר) בבחירות הבאות.