התנערות
התושבים מתחילים להרגיש את עליית מחירי החשמל: עקב תלונות רבות שהושמעו לאחרונה, מזכירה חברת החשמל שהיא העלתה את התעריפים שלה ב-15% לאחרונה, ושעקב מזג האוויר החורפי ביחס, היתה עליה של 23% בצריכה. עליה של כמעט רבע בצריכה, כשמוסיפים לה 15%, מצטברת ומורגשת היטב.
העליה הזו, כמו כמעט כל פעולה כלכלית, איננה מקרה. חלק ניכר מהעליה במחיר החשמל נובע מהמס הגבוה על סולר. האוצר לא מוכן לוותר על המס, כמו שהוא לא מוכן לוותר על העלאת מחירי הדלק. האוצר יכול היה להודיע שהוא מוותר לחברת החשמל על המס על הסולר, ולו כדי שלא לגרור עליית מחירים כללית במשק – עלות החשמל מגולמת במחירו של כמעט כל מוצר. הוא לא עשה את זה. האוצר לא כאן כדי לדאוג לאזרחים, הם לא מעניינים אותו. הוא כאן כדי לדאוג לחיה המיתולוגית "המשק" ולכוהניה, הטייקונים. האזרחים פשוט יצטרכו לבלוע ולשתוק, כרגיל.
או שלא. ביוון, תכנית הצנע לוותה במהומות קשות. באיטליה, השרה שהודיעה על תכניות הצנע בכתה בשידור חי. כאן הן מועברות בהחלטות פקידים, בלי דיון ציבורי – ומה שגרוע מכך, בלי תגובה ציבורית.
האוצר מגרזן את חברת הדואר, שמספקת שירות גרוע יותר ויותר לתושבים, ולאחרונה הודיע שהוא לא יסתפק בתכנית ההתייעלות שלה, וידרוש אחת נוקבת יותר. במכס, למדתי אתמול, עוד לא שמעו על ההבטחה הגדולה של נתניהו לפטור ממס חבילות בשווי פחות מאלף ש"ח, והם בזזו ממני 108 ש"ח על חבילה בשווי כולל של 150 דולרים. התייעלות, כזכור, פירושה יותר רווח לבעלי החברה ופחות שירות לצרכנים שלה, קרי הציבור. הבוקר למדנו לדעת שיוזמה ממשלתית שמטרתה היתה לסייע לעובדים על ידי סבסוד צהרונים תשמש, כרגיל, את אוכלוסיית הבטלנים מאונס של המגזר החרדי. ושוב: לא החרדים אשמים כאן. האשמים הם העסקנים שלהם, שנוח להם שהם כבולים לראשי הישיבות – ואשמים הפוליטיקאים המשתפים פעולה עם העסקה האפלה הזו.
ואנחנו שותקים. שנים של סירוס לימודי האזרחות לימדו אותנו שפעולה אזרחית משמעה להצביע פעם בארבע שנים ואחר כך לתלוש את השערות כשאתה רואה מה עשו עם הקול שלך. זה לא המצב: פעילות אזרחית וציבורית היא פעילות שמתבצעת כל ימות השנה, כל אחד לפי יכולתו. פוליטיקה איננה דבר מגונה; היא הכלי שבו אנחנו מעצבים את החיים הציבוריים שלנו. אבל אנחנו הורגלנו לשתוק.
הורגלנו? חלק אחד של הציבור הורגל. לציבור החרדי והדתי-לאומני תמיד היו כללים אחרים. אצלם, אין שום בעיה לארגן הפגנות תוך זמן קצר, ואם הן אלימות או מפירות סדר – לא נורא. לא רק שלא נורא, זה אפילו טוב: סיפורי קרבות מושכים אקטיביסטים.
השמאל, מצד שני, התרגל להפגנות שקטות ומנומסות. שרים התקווה בסוף, או לא, ומתפזרים. המשטר מזמן לא סופר את ההפגנות האלה. אפילו הפגנת ה-400 אלף המיתולוגית (ולא סביר, פיזית, שהיו שם יותר מ-200,000 איש) אחרי טבח סברה ושתילה לא הזיזה את הממשלה: רק איומו של הנשיא נבון להתפטר ולחץ כבד של האופוזיציה הביא להקמת ועדת החקירה. השמאל יצא לרחובות בהמוניו, בדרך כלל לצלילי מוזיקה ישראלית קלאסית, ובדרך כלל לא השיג שום דבר.
עכשיו, להפגנות יש ערך חיובי: הן מאפשרות לאלפי אנשים שחושבים לבד לגלות שהם לא. שלמרות ההשתוללות של הימין היהודי בכלי התקשורת, במיוחד ברשת, יש עדיין הרבה מאד אנשים שלא התחברו לכהנא הקטן שלהם. זה חשוב, וגם הסולידריות חשובה. אבל הפגנות, בפני עצמן, לא ישנו את המדיניות של ממשלות ישראל.
איך משנים? איך מערערים? רק על ידי שידור דרישות תקיפות מהרחוב אל המערכת הפוליטית. בלי נימוס ובלי סנטימנטים. השמאל הישראלי צריך להתחיל לחקות את הימין. המערכת המשומנת של הימין הצליחה להוציא לרחובות ב-2005 פעם אחר פעם 100,000 איש. וכשזה לא עזר, הם החלו לשבש את סדרי החיים בישראל. הם אמרו, בצדק מבחינתם, שאם לך לא אכפת שזורקים אותם מהבית, להם לא אכפת שאתה תאחר לעבודה או בחזרה הביתה. הם לא היססו להפעיל אלימות כלפי כוחות הבטחון – ואחרי עמונה, לא היה עוד פינוי מאחז רציני. חלק ניכר מהנסיונות למנוע את פינוי מגרון נובע מהחשש של חזרה על האלימות בעמונה, ומהחשש שהפעם זה יתדרדר עוד יותר.
אז לא, בלי אלימות. בלי השטיקים של המתנחלים: בלי מסמרים ושמן על הכבישים, בלי מטעני דמה, בלי נסיון להצית רכבים על הכביש, בלי נסיון הפיגוע של פיצוץ צובר הגז. אלימות משחיתה את הנוקט בה ומספקת את התירוץ שהמחזיקים במונופול על אלימות רוצים כל כך.
אבל כן, לשבש את החיים – במיוחד של השרים והטייקונים. לחסום את הכבישים שמובילים למשרד האוצר. למצוא את הדרך למנוע ממנו חשמל. לסרב המונית להתגייס, עד שצה"ל לא יאולץ לקצץ את התקציב שלו וישלח את תא"ל חליווה הביתה. לחסום את הכניסה למשרדי בנק הפועלים. למנוע מהעובדים של תאגידי דנקנר להגיע לעבודה. לחסום את משאיות המוצרים שלהם. להתיישב בכניסה של החניה של שרי אריסון ולסרב לזוז. להביא את המאבק אליהם הביתה, שיהיה אישי, שיהיה לוחץ, שיהיה מפחיד. אם חלק מהם יברחו מהארץ, מה טוב. להכריז על שביתות פראיות, לא חוקיות, ולהתעלם מבתי המשפט.
זו נקודה קריטית: השמאל כל כך התאהב במערכת המשפט עד שהוא לא שם לב לשני דברים עיקריים: קודם כל, שמערכת המשפט היא תמיד כלי של המשטר, כלי שמיועד לשמירת הסדר הרבה לפני שהוא מיועד לעשיית צדק, ושהשאלה מהו "סדר" נקבעת על ידי המשטר; ושנית, שבמאבק בין מערכת המשפט הישראלית ובין הימין (במיוחד הימין הדתי), ניצלה מערכת המשפט את התמיכה האוטומטית של השמאל ואז נתנה שורה של פסיקות ימניות להפליא, שהכשירו את הכיבוש. כשאתה קהל בית, לא סופרים אותך. השמאל התרגל לדבר על השביל המואר ביער החשוך שהורכב מכמה פסקי דין נאורים, והתעלם מהיער – אלפי פסיקות שחיזקו את הכיבוש ושדחו תביעה לזכויות חברתיות. הזכות לגור מתחת לגשר, אמר לנו בית המשפט הליברלי, שמורה לעני וגם לעשיר. אין כאן בעיה.
יצאנו לרחובות בקיץ האחרון. היינו כמה מאות אלפים. זה הפחיד את נתניהו לכמה שעות, לא יותר. זה הפחיד את הטייקונים, ואז הם גילו שאף אחד אפילו לא שבר חלון, נרגעו, וחזרו לדפוק אותנו. השיטה המשיכה ביתר שאת, אפילו הגבירה תאוצה. אז צריך לשבור את הכלים. צריך, אם להעלות באוב את גולדה, לא להיות נחמדים.
כי לא יכול להיות שבגלל 8,000 איש בגוש קטיף, המדינה תשותק במשך חודשים, אבל כשלעשרות אלפי אנשים אין קורת גג ומיליונים לא מסוגלים לגמור את החודש, כשלכמעט אף אחד אין בטחון תעסוקתי וכשחיפוש עבודה אחרי גיל ארבעים הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, כשיוקר המחיה מטפס לגבהים מסחררים וכשבפועל רמת החיים של רוב האוכלוסיה – מבחינת כוח הקניה שלה – ירדה במשהו כמו 20% בחמש השנים האחרונות, הכל יתנהל על מי מנוחות. זה לא יכול להיות.
כשהכבישים ייסתמו וספינות לא ייפרקו בנמלים, כשהממשלה לא תדע באיזו שביתה לטפל קודם, כשהיא תאולץ להזכר שהלגיטימיות שלה נובעת מהתפיסה שהיא עובדת בשבילנו ולא בשביל הטייקונים, ושאם היא עובדת עבורם היא בלתי לגיטימית לא משנה מה אומר החוק, אז היא תצטרך לשאת ולתת איתנו, ואז – רצוי אחרי בחירות – נקבע אמנה חברתית חדשה.
ואחד הסעיפים הראשונים שלה יהיה שכל מי שנעצר בשל פעולות המהפכה החברתית יזכה לחנינה רטרואקטיבית. בית המשפט העליון כבר אישר לפני כשבועיים חוק כזה בדיוק, רק שהוא הופנה למשתתפי ההפיכה הכתומה. הנשיאה היוצאת דורית בייניש התייחסה בהחלטתה לכך ש"אין ספק כי ברקע הפרות החוק עמדו נסיבות יוצאות דופן. עוצמותיו של האירוע היו חריגות בהיקפן ובמשמעותן, עוררו מחלוקות חריפות בקרב הציבור בישראל ויצרו קרע בין חלקים שונים בחברה."
הנה, יש תקדים. הגיע הזמן להתנערות קולקטיבית.
(יוסי גורביץ)
אתה מדבר בעד הורדת מיסים ונגד הפחתת השירותים לאזרח. ותר על אחד מהם בבקשה.
בשביל שהטיעון שלך לא יהיה non-sequitur צריך להניח שהממשלה עושה שימוש אופטימלי בכספי המסים ומשתמשת בהם אך ורק לצורך מתן שירותים לאזרח. הנחה בעייתית.
אה, אז יוסי מתנגד לשימוש לקוי בכספי המיסים? כי הוא כתב משהו אחר. יוסי הוא נגד הקפיטליזם החזירי של נתניהו וחבריו הטייקונים. יוסי מתנגד לעליית מחירי הדלק והחשמל, רק שהם קשורים אחד לשני, וזה לא טייקון שאחראי על קביעת מחירי החשמל והדלק. יוסי חושב שהאוצר היה צריך לוותר על מס מסויים בלי שום נימוק. יוסי כותב דברים לא קוהרנטיים ומבולבלים על כלכלה. מעולם לא שוכנעתי על ידי מילה אחת בתחום הכלכלה ששמעתי בבלוג הזה, שזה עצוב, כי בשאר התחומים אני חושב שהבלוג הזה הוא חשוב מאוד.
רוצה לדבר על הטימטום המובנה במיסוי הדלק? אני מסכים במאה אחוז. רוצה להגיד שהאוצר הם חבורה של זונות כי הם לא יזמו שינוי מבני במשק החשמל חודש אחרי שמחיר הדלק עלה במטרה למנוע את עליית מחירי החשמל? לא, תודה. לחשמל יש מחיר, וברור שהכי הגיוני זה שמי שצרך ישלם אותו. וחוץ מזה, מחר יעלה מחיר הדלק בעוד 15%, וההשפעה של הויתור על המע"מ תעלם. ומה אז? גברת כהן מאשדוד עדיין תשלם אלף שקל לחודשיים. אז ההצעה היא לקבוע מחיר אחיד לחשמל, שאינו תלוי במחיר הדלק? לא נראה לי בכלל.
בעניינים מדיניים הבלוג הזה מנומק מכל הכיוונים. בענייני כלכלה, רק צועקים "שודדים את האזרח" (מה שנכון) ו-"טייקונים!!1" (מה?). חבל.
נתתי לך תשובה. וכן, אני חושב שחשמל הוא מוצר יסוד שצריך להיות מסובסד.ובהתחשב בכך שבישראל יש מסים גבוהים מאד על דלק, לומר שעליית המחירים נובעת מעליית מחיר הנפט בזמן שהוא לא עולה, זו צביעות.
מאוקטובר עד ינואר מחיר הנפט עלה במשהו כמו 30%. מיסי הדלק לא עלו למיטב ידיעתי.
מקור?
לפי הנתונים שמצאתי בגוגל (http://www.indexmundi.com/commodities/?commodity=crude-oil), העלייה היא של כ- 7%. מצד שני, זה לא ממש התחום שלי, כך שייתכן שאני טועה.
למעשה הוא עלה ביותר, כ-42%.
http://stockcharts.com/h-sc/ui?s=$wtic
יוסי, חשמל זה לא אוכל. בן אדם יכול לפטם את עצמו ולאכול 3000 קלוריות ביום ולא 2000, אבל הוא לא יכול לאכול 8000. אבל הוא כן יכול לצרוך פי ארבעה חשמל ממה שצריך כדי לקיים אורח חיים בכבוד. במקום לסבסד חשמל וסולר, המדינה צריכה לסבסד פעילות שמורידה את השימוש בהם. בדנמרק אין בבתים חימום כיוון שהם מבודדים מהסביבה ומתוכננים בצורה שממקסמת את כמות אור השמש הנכנס בזמן החורף; זה שצריך בבתי דירות חימום במדינה עם אקלים חם כמו ישראל זה פשוט שערוריה. במקום לסבסד זיהום וצריכת חשמל, אולי כדאי שהמדינה תמסה אותם ותסבסד בידוד, אנרגיה סולארית על גגות בתים, בניה עירונית צפופה, ותחבורה ציבורית של עולם ראשון.
חשמל משמש לקירור האוכל, לפני ואחרי שהוא מגיע אליך. הוא משמש לתאורה בדרכו של האוכל אליך.
הוא משמש להפעלת המפעלים אשר אורזים, ממיינים ומיצרים מזון.
משמע, עליה במחירי החשמל תתורגם לעליה במחירי המזון, אבל הי, העיקר שחשמל זה לא אוכל.
שלא לדבר על זה שחשמל נדרש לדברים מינימליים כמו נגיד, חימום מים למקלחת, אז נכון שאפשר להתקלח בחצי דקה, אבל לא להתקלח בכלל או להתקלח במים קרים יכול בסופו של דבר להחמיר את מצבו הרפואי של האדם, אז בריאות רק לעשירים ?
ובוא לא נשכך שחשמל נדרש היום בשביל לרכוש ידע וידע הוא אחד המשאבים הכי חשובים בימנו.
אז נכון, חשמל זה לא אוכל, אבל עליה במחירו עדיין יכולה להרוג אותך, או לפחות לאמלל לך את החיים מאוד.
ברוב הדברים שאתה מזכיר, החשמל הוא עלות כמעט אפסית. למשל, קח ידע: הלפטופ שלי צורך בערך 20 וואט. זה לעומת כמה מאות וואט למקרר, ו-60 וואט לנורה מסורתית (נורה פלואורוסצנטית היא 12). אז תצטרך לקנות מקרר יותר מודרני ופחות זולל חשמל. שהמדינה תסבסד את זה ולא את החשמל למקרר שצורך פי 4 יותר חשמל ממה שצריך.
אותו כנ"ל לגבי צריכה כללית. תתפתל כמה שאתה רוצה, אבל בערים גדולות וצפופות, צריכת החשמל לנפש היא בין רבע לחצי ממקומות שחושבים שכל בן אדם צריך בין צמוד קרקע גדול מדי עם נורות דולקות בכל ארון גם כשהוא סגור. הצריכה הכללית לנפש בהונג קונג היא פחות מחצי מהצריכה הביתית בלבד בדאלאס והיוסטון.
ומה שאתה אומר על רפואה ומקלחת זה פשוט שטויות (נתחיל מזה שלבתי חולים יש גנרטורים למצב חירום). אין מדינות מפותחות שיש בהן את הבעיות האלה, וזה כולל מקומות עם חשמל מאוד יקר.
חשמל משמש גם לחימום חדר של ילדים קטנים בחורף (ורדיאטור צורך חשמל) – אז אפשר להקפיא את הילד שלך אבל אז כנראה תלך לכלא על התעללות ונראה אותך מקלח או מקלח את התינוק שלך במים קרים בחורף ואחרי זה תדבר איתי על מחלות
רדיאטור? במדינה שברובה יורד שלג פעם בכמה עשורים? You're doing it wrong.
ברצינות – זה למה אני מדבר על דנמרק. לא יותר פשוט ללמוד מערים עם חורף אמיתי שמסתדרות בלי חימום ולסבסד בידוד בתים, במקום לסבסד אי-יעילות?
וזה לא רק דנמרק. חבר שלי שגר ברמת-גן מחפש מקרר לקנות, ובודק את צריכת החשמל של המקררים האפשריים. היא גבוהה באופן משמעותי מצריכת החשמל הכללית שלי בעיר אמריקאית בגודל בינוני, כיוון שבממשל קרטר הממשלה החליטה לשים קצוץ על מדיניות אנרגיה והתחילה לתת תמריצים למכשירי חשמל יותר יעילים. מצד שני, חימום כן צריך פה, למה החל מתקופת רייגן הממשלה הפסיקה לשים קצוץ. יעילות באנרגיה זה להיפים. גברים אמיתיים נוסעים ב-4X4 שישים ק"מ כל יום, מפעילים את החימום בחורף ואת המזגן בקיץ גם כשאף אחד לא בבית, ואם מחירי הנפט העולמיים עולים אז פולשים למדינה עם נפט. כמו שהאינטלקטואלית הגדולה שרה פיילין אומרת, Drill, Baby, Drill!
אני לא בקיא בשאר הדברים שאתה אומר אבל לנתי בבית פרטי בדנמרק, ויש שם חימום במזגן בדיוק כמו פה.
הסטודנט מאורהוס שלמד איתי בדוקטורט אמר שאין אצלו. זה יכול לגמרי להיות עניין של בתים ישנים לעומת בתים חדשים. היתה מצפה שבידוד בתים, פרוייקט עתיר-כבודה יחסית לעלות ועם פירות לטווח-ארוך, יקבל תשומת לב יותר מממשלה שאכפת לה מהעם שבחר בה (כלומר, בטח לא הממשלה הנוכחית).
ביקרתי מספר פעמים בדנמרק והתארחתי בבתים פרטיים, משרדים ומבני ציבור. בכולם היה חימום מובנה ופעיל מאד 24/7 ברצפה ובקירות. ניצול של אור שמש? בפברואר, בצפון אירופה? כדי לקיים 25 מעלות בבית כשבחוץ מינוס 10? נו באמת.
נועם,
הרשה לי לפנות אותך להבדל בין מיסים ישירים (מס הכנסה), למיסים עקיפים (מע"מ). ככל ששיטת המיסוי מוטה יותר לטובת המיסוי הישיר, היא חברתית יותר. ככל שהיא מוטה יותר לכיוון המיסוי העקיף, היא קפיטליסטית יותר.
ניתן לטעון, במידה רבה של צדק, שעלותם של מוצרים בסיסים כמו חשמל, מים, תחבורה ציבורית ועוד הם סוג של מיסים עקיפים. כלכלה חברתית תטען שיש לצמצם למינימום את המיסוי העקיף, כי הוא פוגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות, אך במקביל להגביר את המיסוי הישיר, על מנת שיהיה ניתן לממן באמצעותו את השירותים לאזרח.
במדינת ישראל, היחס בין המיסוי הישיר לעקיף מוטה ל"טובת" הישיר באופן החורג כמעט מכל נורמה. אפילו כלכלנים שמרניים טענו כי יש לתקן זאת, אך טיעוניהם נפלו על אזנים ערלות. ניתן בהחלט לצמצם במיסוי העקיף הפוגע בחלשים, ובמקביל לממן שירותים סבירים לאזרח על ידי שינוי סדרי העדיפויות של ההוצאות הממשלתיות, והגברת המיסוי הישיר.
יש יתרון אחד למיסים עקיפים, והוא שהם לרוב ממסים גם חלקים מהכלכלה השחורה, כיוון שגם מעלימי מס קונים דלק ומשלמים מע"מ. זה כמובן לא מצדיק נטל כל כך גדול של מיסים עקיפים על אזרחי המדינה, אבל במדינה מוכת כלכלה שחורה כמו ישראל יכול להיות שיהיה קשה לפצות על הורדה דרסטית במיסים העקיפים ע"י מיסים ישירים.
סוף סוף , אחד שחושב כמוני (נמרוד)
במדינת ישראל המשוסעת שבה יש קושי לגבות מס אמת, רצוי להגדיל את המס העקיף ולהקטין כל האפשר את המס על העסקים קטנים ועל שכירים מהמעמד הבינוני (בערך עד 200K ברוטו בשנה אן 3M מחזור).
כנראה שפספסת חלק מהטענות של "יוסי". א. מחיר של שירות ציבורי לא חייב להיות מחובר לעלות חומרי הגלם. למשל, מחיר החלב לא עולה אוטומטית כאשר מים מתייקרים. גורביץ לא טען שצריך לסבסד חשמל, אבל הוא כן התייחס לפני כמה ימים לכך שהעלייה במחיר הדלק היא בעיקר בגלל הממשלה והמס על הדלק, ופחות בגלל עליות במחיר הנפט.
ב. נכתב שוב ושוב, כאן ובמקומות אחרים, שהממשלה הזו מעבירה יותר ויותר ממקורות ההכנסה שלה למיסים עקיפים (כמו המס על הדלק) ופחות ממיסים ישירים (כמו מס החברות). גורביץ נתלה כאן באילנות גבוהים; אינספור כלכלנים ופעילים פוליטיים טענו מתחילת המאבק בקיץ שהממשלה צריכה להחליף כיוון ולחזור לגבות מיסים במקום להכביד את יוקר המחייה על מעמד הביניים.
ג. הטענה של הפוסט הזה היא בסופו של דבר טענה פוליטית וחברתית; שצריך להתחיל להשתמש באלימות. אתה אולי מתנגד לטענה הכלכלית הספציפית לגבי חשמל ודלק, אבל זו לא מהות הפוסט.
דעתי נשארה בעינה בעניין הספציפי של מחיר החשמל. מחיר הנפט עלה בצורה היסטרית ולכן מחיר החשמל עלה בצורה היסטרית. התעלמות מוחלטת מהעניין הזה וזעקות על שוד האזרח על ידי הטייקונים (בעניין הזה) היא אנטי פרודוקטיבית. אני לא בוטח בשום מהפכה אזרחית שמגלה סימנים של התעלמות מהמציאות. אני מודע לכך שזה לא נושא הפוסט, אבל כדאי לנקות את העניין הזה מהשולחן לפני שאנחנו מקימים בריקדות סביב קריית הממשלה.
מחיר החשמל עלה השנה מסיבה אחת והיא עצירת האספקה של גז טבעי ממצרים.
בשנתיים שעברו הוא דווקא ירד, ככל שהשתמשו ביותר גז טבעי ופחות דלקים אחרים.
כך או כך, לא המיסים ולא האוצר.
אילו מסים עקיפים העלתה הממשלה?
אפשר לעלות מיסים ולהוריד אותם באותו זמן…
איך?
להעלות מיסים ישירים (מס חברות, מס הכנסה) ולהוריד מיסים עקיפים שהכי מזיקים לעשירונים התחתונים.
אין לי מושג מאיפה אתה שואב את ה"השכלה" הכלכלית שלך.
כשהאוצר מייבש את הפיקוח על העבודה, ויש אחוז גבוה של עבדי קבלן, זה אומר שהם לא מגיעים לסף המס. זה אומר שהם לא משלמים מספיק בטוח לאומי והמעביד שלהם גם כן "חוסך" על ביטוח לאומי.
זה אומר שהם לא גומרים את החודש ואין להם מספיק כסף לאפשר צריכה וצמיחה מקומית.
כשהאוצר מייבש את שירותי הכבאות המדינה בסופו של דבר משלמת הרבה יותר כסף בנזקי שריפה.
צריך להמשיך או שהבנת איך אפשר גם לאפשר שירותים יותר טובים לאזרח, וגם להפחית מיסים עקיפים?
לא ניסיתי לגונן על יוסי, הוא באמת לא צריך עזרה ממני, הטיעון שלי רק הצביע על הכשל הלוגי הבסיסי בטענה שלך.
לאו דווקא. הורד את המסים על הסולר והחזר את מס ההכנסה ומס החברות למה שהיה לפני שנתניהו הפך לשר אוצר.
אם לדבריך עלות החשמל מגולמת במחיר של כמעט כל דבר, מה גורם לך להסיק שעלות מס החברות לא מגולם במחירי המוצרים?
היא כן (בחלק מהדברים כי למס החברות יש השפעה כה שולית על שירותים ממשלתיים שהיא אפסית), אבל למחירים יש "דביקות" – קל לעלות מחיר, אבל קשה מאוד להוריד אותו. זה אומר שאם אתה מוריד את מס החברות המדד לצרכן לא יורד לאורך זמן, אבל אם אתה מגדיל את מחיר החשמל המדד כן יגדל וישאר גבוה.
המיסים על דלק, סולר, וכו' הם מיסים על זיהום אוויר. אמנם מדינת ישראל מנהלת את התחבורה הציבורית באופן מחפיר, אבל להוריד מיסים על זיהום יפגעו בתחבורה הציבורית עוד יותר. למעשה, מדיניות נגד זיהום ונגד פגיעות אחרות בסביבה העירונית (מיסים על דלק, מיסים על מכוניות, מחירי חניה גבוהים) היא דבר חשוב בתור תמריץ לפיתוח תחבורה ציבורית טובה.
אני ממליץ לקרוא את עבודת הדוקטורט של פול ברטר בנושא, המשווה ערים במזרח אסיה שהעבירו מדיניות נגד זיהום עוד לפני שבנו תחבורה ציבורית טובה (טוקיו, סינגפור, הונג קונד, סיאול) וערים שעודדו תחבורה פרטית ובנו כבישים ונמנעו מלמסות נהיגה (בנגקוק, קואלה לומפור). הרבה ישראלים מבקרים באזור ההוא של העולם; שימו לב שבבנגקוק שוטרי תנועה צריכים לחבוש מסכות כדי להימנע מזיהום האוויר, ובסינגפור לא.
"תמריץ לפיתוח תחבורה ציבורית טובה"? תמריץ למי בדיוק?
כי תראה, אני משלם המון על דלק, רכישת מכונית ואחזקתה, וחניה. האלטרנטיבה שלי היא תחבורה ציבורית. לא "פיתוח" שלה, אלא שימוש בה. הלוואי ויכולתי לפתח תחבורה ציבורית, הייתי עושה את זה מזמן. נשמע לי שאתה ממחזר איזושהי מנטרה שאין לה קשר אמיתי עם המציאות. (מה גם שמיסים על הדלק לא באמת קשורים לזיהום אוויר; הם הרי היו פה הרבה לפני אמנת קיוטו וחברותיה.)
עיריית ת"א למשל מרוויחה הון מקנסות חניה. ואת הכסף הזה היא צריכה להפנות לתחבורה ציבורית שתקטין את הקנסות האלה? על מה ולמה, כשיש אווזה שמטילה ביצי זהב שכאלה? אני מודה שזו גישה חלמאית, כלכלת חלונות שבורים שכזו… אבל נראה יותר ויותר שכך זה עובד.
קיוטו זה רק להתחממות כדור הארץ, שזה לא בדיוק זיהום אוויר למרות שזה בא מאותו מקום. זיהום אוויר ממכוניות הוא בעיה שידועה בערך מאז שהיו מכוניות. כבר בשנות ה-20 מדינות מסוימות, כגון בריטניה, מיסו את הדלק. (ארה"ב העבירה חוקים שמכריחים את מיסי הדלק ללכת אך ורק לבניית כבישים, מה שדאג לחסל את התחבורה הציבורית.)
מה שמיסים על דלק וחניה יקרה עושים זה עידוד שימוש באלטרנטיבות. כשלנהוג זה זול ומסובסד, כולם ינהגו. כשזה יקר, פחות אנשים יקנו רכב. הם ילמדו ללכת, או להשתמש בתחבורה הציבורית או לנהוג מרחקים יותר קצרים. פחות מכוניות זה פחות פקקים לאוטובוסים (בלונדון, מהירות האוטובוסים עלתה בבערך 15% אחרי שהעיר התחילה לקחת 5 פאונד על נהיגה למרכז העיר). זה גם יותר ביקוש לתחבורה ציבורית, מה שהופך רכבת תחתית להשקעה יותר כדאית, גם לממשלה וגם למשקיעים פרטיים אם אפשר. תקרא את הלינק שנתתי; הוא מסביר את כל זה, עם דוגמאות מערים משני הסוגים.
אני לא הבנתי איך עלייה במחירי החשמל מייצגת דאגה לטייקונים, הרי עליה במחיר החשמל כרוכה בעלייה בעלויות הייצור=הקטנת רווחי הטייקונים, והורדת ההכנסה הפנויה של האזרחים-הקטנת הצריכה=פגיעה ברווחי הטייקונים
כשה"טייקונים" הם כל כך מעט אנשים, ולכל אחד מהם (אני אוסיף "כמעט" כי אלו לא נתונים בדוקים) יש יד בחברה שמספקת דלק במדינה, בערך כל שינוי יגדיל את הרווחים.
רובי היקר, המס על הדלק לא הולך לחברות הדלק אלא למשרד האוצר
על איזה תחבורה ציבורית אתה מדבר? אני נוסע כל יום באוטובוס הלוך חזור בקו חדרה – פתח תקווה, בכל יום אני מבלה כ 4 שעות על הכביש וזה כשאני יוצא ב 6 בבוקר כדי להמנע מהפקקים.
בימים שיש לי מכונית אני נוסע שעתיים בכביש(הלוך וחזור) ויש לי שעתיים יותר לבלות עם הבת שלי. אז אם הייתה פה תחבורה ציבורית נורמלית עם נתיבים מיוחדים לאוטובוסים ואו רכבת מהירה ונוחה תאמין לי שרוב האנשים היו נוסעים באוטובוס, במצב הנוכחי רוב האנשים יעדיפו לשלם יותר בשביל הנוחות
אז שהמדינה תתמוך בנתיבים לאוטובוסים וברכבת תחתית ותתחיל לדרוש שתוכניות המתאר יהיו יותר נחמדות להולכי רגל ובאופן כללי יראו יותר כמו הצפון הישן ופחות כמו רמת אביב ג'. הבעיה במדיניות הנוכחית – להזניח את התחבורה הציבורית ולשנוא הולכי רגל ואז כשכולם חושבים שצריך אוטו לבנות עוד כבישים – גורמת לזה שאפילו התחבורה הציבורית שיש לא עובדת, ושאם בעתיד הממשלה תחליט שאכפת לה, יהיה לה הרבה יותר קשה לשנות את המצב. אל תגיעו למצב של העיר שלי, בה האוטובוסים הכי תדירים באים כל 11 דקות בשעת השיא, וזה עוד נחשב לטוב בסטנדרטים האמריקאיים (וכן, זה קשור למדיניות מאז בערך 1920 של לבנות כבישים, להכריח בעלי בתים ועסקים לבנות חניה חינם, לא למסות את הדלק, לעודד פרבור, ולבנות עוד כבישים).
11 דקות זה מעולה.
אני לא נתקלתי בפחות מ 20 דקות הפרש, בתוך העיר, בשעות עומס.
העניין הוא פשוט: עובדי משרד האוצר, מנהלי החברות הגדולות וראשי הבנקים צריכים לפחד. פיזית. ברגע שזה יקרה, דברים יזוזו.
התנערות.
כן, ברור, זה עד כדי כך פשוט.
כן, נכון, זה עד כדי כך פשוט.
את נבחרי הציבור אנחנו כבייכול בחרנו. אנחנו יודעים מי הם ומה האידיאולוגיה שלהם.
אבל את "נערי האוצר" מי מכיר?
מי יודע מי הם, מה השמות שלהם? איפה הם גרים?
משהו כאן לא ברור לי. הרי כל הצרות האלו (יוקר המחיה, השירות הלקוי וכן הלאה) אינן רק נחלתו של השמאל או מה שנשאר ממנו. אם אתה מדבר על שביתות פראיות ולא חוקיות אתה צריך שהעובדים ילכו בעקבותיך וישבתו והעובדים – לפחות לפי תוצאות הבחירות האחרונות – ממש לא הצביעו מר"צ בהמוניהם.
זו בכלל תופעה מעניינת ויש לי לא מעט דוגמאות לכך שכאשר השלטון בידי הימין אנשים סובלים דברים שהם לא מוכנים להשלים איתם כשהשמאל (לפעמים) בשלטון. אבל זה נושא למחקר פסיכולוגי ולא כאן המקום לזה. אני פשוט שואל – מי ייצא נגד ממשלת הימין הזאת – אלו שנתנו חמש עשרה מנדטים לליברמן?
"אלפי אנשים שחושבים לבד" צ"ל "שחושבים שהם לבד"
יוסי יקירי למלחמה לא יוצאים לבד צריך לגייס את האוגדות.
ועם מי תלחם ? רוב הציבור אדיש וקל מאוד להסיח את דעתו עם הפחדות ונאומי ברווזים.
הציבור בארץ מורכב מהקולגות שלי לדוגמא שמה שמעניין אותם זה השופינג בקניון הקרוב והזרקות בוטוקס בציצי ובעוד מקומות וסליחה על הסקסיסם .
בקיצור, עם כל המלל הזה, מה שאתה מוכר לנו זה להשתמש באלימות למען מטרה טובה. כל הכבוד. זה תמיד אגב הרגע שבו המטרה הטובה נוטה ללכת לעזאזל ואנחנו נשארים רק עם האלימות.
"אז לא, בלי אלימות. בלי השטיקים של המתנחלים: בלי מסמרים ושמן על הכבישים, בלי מטעני דמה, בלי נסיון להצית רכבים על הכביש, בלי נסיון הפיגוע של פיצוץ צובר הגז. אלימות משחיתה את הנוקט בה ומספקת את התירוץ שהמחזיקים במונופול על אלימות רוצים כל כך.
אבל כן, לשבש את החיים…"
אלא אם כן אתה מתכוון שלהתיישב בחניה של שרי אריסון ולסרב להתגייס זו אלימות – נראה לי שפיספסת פיסקה.
בירושלים כבר לפחות עשור החרידים נוקטים בשיטה הזאת: נעמד חרדי או שתיים (תמיד מעט כדי שזו לא תחשב להפגנה) מול הכניסה לעסק שלך ומתחיל להתפלל. הם לא מתרידים פיזית את הלקוחות, הם לא מנפצים שום דבר, הם רק עומדים ומתפללים.
וזאת הפגנה מאוד אפקטיבית. מדהים עד כמה שהיא אפקטיבית. בלי אלימות ובלי צעקות אפשר להביא לסגירת עסק תוך חודש חודשיים – רק ע"י הפגנה לא שגרתית.
אני חייב לציין ששרי אריסון (או כל טייקון אחר) היא לא הבעיה. להתיישב לה בחנייה זה לא פעולה שצריך לקדם כי היא בן אדם פרטי שפשוט מנצל את כל האמצעים החוקיים שעומדים לצידו בשביל להצליח, וזה לגיטימי.
הבעיה היא אצל העובדים ואצל הממשלה. אצל הממשלה כי היא קובעת את המדיניות והיא יכולה לשנות דברים בפועל. אצל העובדים כי להם יש הרבה מאוד כח שהם לא מנצלים והם יכולים להשפיע על תנאי ההעסקה שלהם.
אם מחר הממשלה תבטל את העונש על שוד, הם גם אז הבעיה תהיה *רק* אצל הממשלה ולא אצל אלו ששודדים אנשים בחסות החוק?
כן.
וואלה?! יענו הנאצים צדקו כשאמרו שאי אפשר להעמיד אותם לדין על מילוי פקודות?
לא.
אדם צריך להשתמש בשכל הישר ולחשוב האם החוק מקנה לו זכות כלשהי שלא אמורה להיות לו – בלי קשר לאדם ספציפי כזה או אחר, ואם הוא עושה מעשה כלשהו שלא עקב כפייה עליו יש למצות איתו את הדין ברגע שזה מתאפשר אפילו אם בשעת מעשה מה שהוא עשה היה חוקי.
חירויות הפרט המולדות והטבעיות לא קיימות בזכות המדינה, המדינה קיימת בזכותן – לגיטימיות הקיום של גוף עם מונופול על אלימות שמחרים חלק מהתוצרת של האזרחים היא בכך שהוא אוכף את חירויות הפרט. אם המדינה אינה ממלאת את תפקידה זה לא הופך את העבריין לזכאי.
כשהכבישים ייסתמו וספינות לא ייפרקו בנמלים, כשהממשלה לא תדע באיזו שביתה לטפל קודם, כשהיא תאולץ להזכר שהלגיטימיות שלה נובעת מהתפיסה שהיא עובדת בשבילנו ולא בשביל הסמולנים, ושאם היא עובדת עבורם היא בלתי לגיטימית לא משנה מה אומר החוק, אז היא תצטרך לשאת ולתת איתנו, ואז – רצוי אחרי בחירות – נקבע מגילת עצמאות חדשה.
שיהיה לבריאות.
פרט שולי – שום הפגנה של הימין היא לא לגיטימית, בדיוק כמו שמצעדי לפידים של האס אס הם לא לגיטימיים וכמו שעצרת של נאמבלה (הארגון הצפון אמריקאי לאהבת גברים-נערים) היא לא לגיטימית.
די לרלטיביזם – הימין רוצה להרוג ולשעבד כל מי שאינו גבר רפובליקני מזדקן עם בעיות בזהות המינית ושיער צבוע. כל מה שהימין עושה אינו לגיטימי, וכל מה שעושים לימין כדי לעצור אותו הוא כן לגיטימי.
ו"מגילת עצמאות" ימנית כבר יש – קוראים לה חוקי נירנברג.
וואו. הפשיזם במיטבו.
אתה הולך ומאבד את זה. עכשיו כבר אתה אומר: ביהמ"ש עם השלטון. בעצם – רק אתה יודע מה טוב לכולנו. נו שויין.
מזכיר לי את "המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק. חבל שמעט מדי אנשים מכירים את הספר הזה.
אני חייב לציין שהדיון פה מתחיל מנקודת מבט קצת מטעה. האוצר כן הסכים לוותר על 88% מהבלו על הסולר לחברת החשמל, כך שלא תשלם יותר בלו ממה שהייתה משלמת אם היה גז טבעי. הפטור ניתן בקיץ שעבר, וחודש בתחילת ינואר.
תוספת קטנה
לפי עדויות של הרבה אנשים, נראה שחברת חשמל עשתה הערכת חסר מכוונת בחודשים הקודמים וחייבה את ההפרש בצריכה בתעריף החדש והיקר יותר.
עוד קומבינה של מליונים על חשבון האזרח הקטן, בקטנה
מחיר החשמל לצרכן היום נמוך במקצת משהיה בינואר 2009, לפני שלוש שנים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000722241
הוא ירד בהתמדה בשנים אלה עקב המעבר לגז טבעי והוא עולה בגלל הפסקת האספקה ממצרים. יש הצדקה עקרונית למיסוי על דלקים מזהמים הוא צודק ונכון, כי לשימוש בהם יש מחיר עקיף שמשלמים כולם.
מה שמפתיע אותי בכל הדיבורים על יוקר המחיה שרצים פה מאז הקיץ האחרון הוא משקלו הזניח של נושא הדיור, והתעלמות כמעט מוחלטת של פוליטיקאים ממנו.
לכל הרוחות, זה היה הנושא שהצית את המחאה. זה כנראה הנושא היחיד המשפיע ביותר על רווחות הכלכלית של האדם במדינת ישראל (ההשפעה של שינוי מחירי הדיור תהיה גדולה הרבה יותר מההשפעה של שינוי מחירי הדלק, מוצרי צריכה יומיומית, וכיו"ב). וזה גם נושא שאין קושי גדול — הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית — ליצור בו שינוי משמעותי בטווח זמן קצר יחסית. אין בישראל באמת מחסור בדירות; יש המון דירות שנמצאות בידי משקיעים למטרת רווח, ואפשר, יחסית בקלות, לגרום להם להוציא את הדירות האלה לשוק, ולהוריד בכך את מחירי הדיור בעשרות אחוזים.
רוב המשקיעים האלה גם אינם טייקונים שמחזיקים צבא של יח"צנים, לוביסטים, עורכי דין ופוליטיקאים.
אז למה כל מה שאנחנו שומעים הוא ויכוח מטופש על קריטריונים לזכאות לדיור בר-השגה, שאלוהים יודע האם ומתי ייבנה?
נתונים בבקשה
דיון מרתק ונאמרו בו דברים חשובים ונכונים – מכל הצדדים – אבל יש דווקא משהו שנשכח: אחד הגורמים המרכזיים למחיר החשמל הגבוה הוא המצב הפיננסי של חברת החשמל, שהוא נגזרת מהאימפוטנציה של הנהלת החברה, מהעוצמה המוגזמת של ועד העובדים שלה ומהאדישות של הממשלה, שלא רוצה לעשות שם סדר ולטפל בזוטות כמו חריגות שכר ותקנים יקרים ומיותרים בגלל שהיא מתעקשת שכל שינוי של המצב הקיים יהיה אך ורק במסגרת חזון אחרית הימים המיותר והמסוכן שלה, ההפרטה.
יהיה מי שיגיד שהלקח מזה הוא שצריך לשבור ועדי עובדים. יהיה מי שיגיד ההיפך, שהלקח הוא שאם לרוב העובדים בישראל היו איגודים מקצועיים חזקים, המשכורות ותנאי העבודה שלנו היו מדביקים את קצב ההתייקרויות של מוצרים שמיוצרים במפעלים מאוגדים כמו חברת החשמל.
מה שמזכיר לי יוסי, שעדיין לא השמעת את קולך כנגד הבריונות של הטייקון שמעסיק אותי ואותך. מפחד?
לא שאני מחובבי שטייניץ, אבל כתוצאה מהלחץ הציבורי הוא נתן (מזמן) פטור ממס (בשיעור די גבוה) על הסולר שחברת החשמל צורכת
https://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHEU_enIL454IL454&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A8+%D7%9E%D7%A1
(לא קראתי את כל התגובות בשביל לראות אם מישהו כבר ציין את זה. אפשר למחוק אם כן)