החברים של ג'ורג'

כניעה לבריונות

אם מישהו עדיין נזקק להוכחה לכך שמשטרת ישראל היא מריונטה של בריוני הימין, הוא קיבל אותה הערב, כשהובא תאופיק ג'מאל – הנהג שנסיון הלינץ' בו התחיל את כל המהומה בעכו – בפני שופט, והלה האריך את מעצרו בשלושה ימים.

 

במה חשוד ג'מאל? בנהיגה במהירות מופרזת, בסיכון חיי אדם, וב"פגיעה ברגשות דת". בכלי התקשורת טען ג'מאל כי נסע במהירות נמוכה, מה שנשמע סביר בהתחשב בכך שהצליחו לפגוע בכלי הרכב שלו ואילצו אותו לנטוש אותו. אליבא דכולי עלמא הוא לא פגע באיש, ואני תוהה מתי בפעם האחרונה עצרה המשטרה אדם חמישה ימים אחרי אירוע תחבורתי שלא גרר נפגעים, ועוד דרשה את הארכת מעצרו. מדובר, נזכיר, בקורבן של האירוע, האיש שהמשטרה לא הצליחה להגן עליו מפני פוגרומצ'קים ושהאיצה בו להמלט.

 

האשמה המגוחכת מכולם היא "פגיעה ברגשות דת". ראשית, כפי שכבר כתבתי, למשטרה צפוי קרב קשה מאד בנסיון להוכיח שמי שפגע ברגשות דת היה דווקא ג'מאל ולא האנשים שרכבו על אופניים על הכביש – שלא לדבר על הבריונים שרגמו אותו באבנים, שגם זו פעולה אסורה ביום הכיפורים.

 

שנית, אני מכיר אישית את איסור הפגיעה ברגשות דת כאות מתה. כזכור, הגשתי לפני כחצי שנה תלונה כנגד סגן ראש עיריית אור יהודה, שהתהדר בפומבי בשריפת ספרי הברית החדשה. החוקרת שאיתה דיברתי עשתה מאמצים ניכרים לא לקבל את התלונה, ומבדיקות שנעשו בחודש לאחר שהוגשה – עד שהתייאשתי ועד שהתייאשו אחרים – מתקבל הרושם שהתלונה אפילו לא הגיעה לתחנת המשטרה. כנראה ששריפת ספרי קודש חשובה למשטרה פחות מנסיעה בחג.   

  

אבל לא מה זה שהחוק אומר. סעיף 170 לחוק העונשין דורש שכדי להעמיד אדם לדין על "פגיעה בכבוד הדת", צריך יהיה להוכיח שהדבר נעשה ב"כוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם". אני קורא בזאת למשטרת ישראל לעצור אותי: במהלך שני החגים האחרונים הסתובבתי בפרהסיה וצילמתי. אני יכול להעיד שהדבר פגע ברגשותיהם הדתיים של כמה אנשים, אף שהקפדתי להתרחק מן האזורים המקודשים המסומנים (בעירנו, אזור בית הכנסת הגדול מגודר במחסום מפני כניסת כלי רכב מדי שבת וחג). אני "פגעתי ברגשות דת" בדיוק כמו ג'מאל. 

פוגע מסוכן ברגשות דת.

 

כמה נלעג, כמה רופס, כמה בזוי. אין בליבי על השופט האוטומטי שהאריך את מעצרו של ג'מאל; הוא כנראה לא ראוי לשמש בתפקידו, אבל לא יותר מכל שופט מעצרים אחרים שמקבל ללא חקירה ודרישה את דברי המשטרה – היינו, רובם. לא, המשטרה היא זו שראויה ללעג, לבוז, לקלון.

 

מדובר, נזכיר, בגוף שלא הצליח להגן בזמן אמת על ג'מאל או על רכושו, וקרא לו להמלט. מדובר בגוף שלא מצליח לפזר את המון הפוגרומצ'יקים היהודים המנסים, מזה ארבעה ימים, להביא לבריחת תושביה הערבים של עכו. מדובר בגוף שמצא את הפתרון הפשוט ביותר – להטפל לקורבן.

 

נציגו המובהק של הימין הבריוני, פושע המלחמה ומשיח השקר אפי איתם, קרא במהלך דיון בכנסת לעצור את ג'מאל; הוא לא התעסק בשטויות כמו סעיפים בחוק, והמשטרה, כנראה, מיהרה לציית לו ולבריוני עכו היהודים. היא חושבת, בטעות, שבכך תביא לסוף המהומות; אבל כשהיא עושה זאת, היא מנסרת את הענף עליו היא יושבת: היא משדרת לאוכלוסיה הערבית שהיא משטרה של צד אחד בלבד. ודאי שהדבר כך כשהיא מצליחה לעצור את הקורבן, להפוך אותו לשעיר לעזאזל – אבל לא מצליחה לעצור את תוקפיו. כשהחלה תגובת הנגד של תושבי עכו הערבים, אחרי נסיון הלינץ', צווחו בימין שמדובר ב"ליל הבדולח", לא פחות. מאז, הוצתו דירותיהם של ערבים המתגוררים בעכו באמצעות בקבוקי תבערה. אני בספק אם התוקפים נמצאו, או יימצאו.

 

לעובדה שמשטרת ישראל הופכת למשטרת היהודיסטים יהיו השלכות, רובן שליליות. כי כשהחוק משמש באופן כה בוטה כפטישו של צד אחד, כשאין אפילו העמדת פנים של שוויון, החוק עצמו הופך לאויב. מי ששכנע את ערביי עכו שהם אינם יכולים לסמוך על החוק, לא יוכל לבוא אליהם בתלונות כשהם יחליטו להפר אותו.

 

לכל זה קדמה הפארסה של נסיונם של ערביי עכו להתנצל על "הפרובוקציה". יש לקוות שבעקבות המעצר הזה הם יחזרו בהם מההתרפסות הזו, שמעניקה זכות ווטו לכל בריון יג"ע (יהודי גאה עילג) על התנהגות שלא מוצאת חן בעיניו ושבכל זאת היא חוקית. אתמול לגלגה יעל משאלי, שמכירה מקרוב את נפש הבהמות היהודיסטיות, שבחג הקרוב, יידרשו ערביי עכו להוכיח שרכשו ארבע מינים.

 

אתמול זה היה מצחיק. היום הרבה פחות.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

14 תגובות על ”כניעה לבריונות“

  1. אור ברקת הגיב:

    just another brick in the wall…

    סליחה על הבנאליות אבל זה קפץ לראש די במיידי.

  2. אלעזר הגיב:

    אגב, שימו לב לניסוח המזעזע בצהובון של משפחת נמרודי:
    "אחרי 4 ימים בהם הסתובב חופשי".
    "הסתובב חופשי", כאילו היה איזה בבון שברח מגן החיות. כאילו הוא היה נמלט ולא הלך בעצמו לכנסת להתנצל. הוא לא ברח לשום מקום. אבל ברור, הוא ערבי, לפי היג"עים ומדינתם ישראל הוא לא בן אדם וצריך להיות חוק אחר לגביו.

  3. קורא עוד יותר קבוע הגיב:

    למיטב ידיעתי ארבעת המינים הם בהיתר מכירה, כלומר שייכים ממילא לערבים לא?

    • ygurvitz הגיב:

      שאלה גדולה שאלת. צריך עיון. הם ודאי לא "של הערבים", אלא של ערבי ספציפי שקנה אותם. הממ. אני במקומו הייתי מסרב להחזיר אותם.

  4. אסף הגיב:

    אגב, משום מה עבר בשקט יחסי מעשה הנבלה בסמכות וברשות שעשה ראש עיריית עכו. אותו הברנש, העומד בפני בחירות בעוד חודש לערך, ביטל את פסטיבל עכו לאחר האירועים.

    הסיבה הרשמית? "זה לא הזמן לחגיגות". הסיבה האמיתית והפחות רשמית (וזה מפי אנשים המכירים את המנגנון) – הנפגעים העיקריים מביטול החגיגות יהיו ערביי עכו הסוחרים, המתפרנסים ממתן שירותים לבאי הפסטיבל. וכך השיג ראש העיר מטרה כפולה – גם העניש את הציבור הערבי בעונש קולקטיבי חריף וקשה, כזה אשר יגרום "להם" לחשוב פעמיים ביום הכיפורים הבא, וגם חיזק את התמיכה בו בציבור היהודי המצביע והצמא לנקמה.

    ובאווירה כזאת, כאשר גם המשטרה, גם מערכת המשפט, וגם נציגי הציבור הנבחרים, כולם מתעמרים בציבור הזה, ברור לכל מי שעיניו בראשו (קרי – כמעט לאף אחד) שלפנינו פוטנציאל לתבערת ענק.

    ואולי בסוף מישהו יקשיב גם לנציגי הציבור הזה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3608577,00.html

  5. תומאס הגיב:

    ועל זה נאמר "כולו כאלב ביג'י יומו".

    ויאמרו עוד תושבי העיר עכו: "ואל מה מלינים חברינו-שכנינו הערבים? הרי התייחסנו אליהם כ"כ יפה. אכלנו אצלם חומוס ותיקנו את הרכבים שלנו אצלם, ועכשיו הם פורצים במהומות? באמת לא יפה! בואו ונראה להם מה זה! נפסיק לקנות אצלם ונסלק אותם משכונותינו ע"מ שיראו וייראו ויתנהגו יפה בפעם הבאה…"

    הטקסט לא דמיוני. הוא משוכתב מהזכרון, ע"פ רוח הדברים, ממכתב שפורסם בישוב בו גרים הוריי, היושב בשכנות לכפר מוסלמי בתוך המדינה המכונה ישראל.

  6. חנן כהן הגיב:

    עכו – אותי זה מצחיק

    יהודים רוסים שיכורים שהיגרו לעיר בישראל שהיא חלופה לאיפה שהם היו רוצים לגור באמת רבים עם ערבושים מסריחים שהחליטו לעבור לגור דווקא בבתים שנבנו עבור יהודים.

  7. אסף הגיב:

    הנתק בין האוכלוסיה הערבית ישראלית למדינה רק הולך ומחריף:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/798/825.html

    אני תוהה אם מישהו שם למעלה (בהנהגה, מה שנקרא) בכלל מתכנן לאחות את הקרע הזה. האם לא הגיע הזמן, לדוגמא, לכך שנציגי הציבור הערבי (אלו הנבחרים על ידו, לא נציגי המחמד שהמפלגות "הציוניות" משלבות ברשימותיהן) ישולבו סוף סוף בממשלות ישראל?

  8. ולטר הגיב:

    "שנית, אני מכיר אישית את איסור הפגיעה ברגשות דת כאות מתה".

    עד כמהשאני יודע סוסקין קיבלה שנתיים מאסר ב-97
    על פגיעה ברגשות הדת

  9. אסף הגיב:

    אתה משווה בין מי שנתפסה בחברון כשבידיה כרוזים מעשי ידיה ועליהם ציור מוחמד בצורת חזיר דורך על הקוראן, לבין נהג שנסע לביתו ביום כיפור?

    מה אני אגיד, לדעתי ההשוואה הזאת לא מחזיקה מים.

    • דודו הגיב:

      זה לא כ"כ פשוט. עקרונית חופש הביטוי אמור להגן גם על הרצון (המוזר) להעליב מוסלמים בגסות רוח קיצונית. ההבדל הבולט הוא שאין שום עדות לכך שהנהג מעכו ניסה להעליב איש, אבל כאן יש שתי בעיות:
      1. אם הרגשות העדינים והמאד סובייקטיביים של האזרחים הם בסיס לגיטימי לסתימת פיות אז אין הכרח להסתפק בהעלבה קיצונית ומכוונת. מי יערוב לך שנפשותיהם הרכות של מוסתי עכו – רחמנים בני רחמנים – לא עברו זעזוע דומה לזה של תושבי חברון?
      2. למרות ההבדלים בפרטי שני המקרים, השאלה הבסיסית כאן אם הטחת עלבון היא עילה להשהיית חופש הביטוי (או התנועה). מבחינה זו רב המשותף לשני המקרים. אם אחד מהם לגיטימי אז התשובה העקרונית היא שעל חופש הביטוי לסגת בפני הנימוס והשאלה (הבילתי אפשרית) שנותרת פתוחה היא היכן לשרטט את הקו בחול.

      כמו כן, ההערה של וולטר רק מדגישה את הטענה המקורית של יוסי. במציאות שבה יש פגיעות יומיומיות ברגשות כלפי דתות, אכיפת החוק מדי מספר שנים היא בהכרח מאד סלקטיבית. ניתן לחשוד שיש אפליה גם באכיפת החוק המופרך הזה, במספר המיקרים בהן הוא נאכף, בחומרת הפגיעה (מושג קצת עמום) שגוררת תגובה מהמערכת או בענישה. גם אם זה נכון זו דוגמה מעט איזוטרית לעניין אפלייתם של אזרחי המדינה הלא-יהודים. קיימות דוגמאות למכביר שהן משכנעות ומקוממות בהרבה.

      • אסף הגיב:

        שתי הערות:

        א) גם אני מסכים שראוי למחוק את סעיפי ה-"פגיעה ברגשות" למיניהם מספר החוקים.

        ב) אבל, כל זמן שהם לא, יש לשרטט קו כלשהו בחול. ושני המקרים הללו, עם כל הכבוד, שונים האחד מן השני עד כדי כך שאי אפשר להסיק מאחד על השני. גם אם האחד נופל מימינו של הקו זה עדיין לא אומר שכך גם השני.

  10. ענר רבון הגיב:

    יופי של פוסט רק חבל שהכתיבה מנותקת מהעובדות.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3609954,00.html

    "מאז תחילת המהומות בערב יום הכיפורים, נעצרו 78 תושבים, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים. ארבעה כתבי אישום כבר הוגשו ובמשטרה הדגישו שנגד מספר חשודים נוספים יוגשו כתבי אישום נוספים על גרימת נזק, הפרת סדר והצתות של כלי רכב ונזקים למבנים. "

    כמובן שיש בכל הפוסט התעלמות מוחלטת מהעובדה שתושבי עכו היהודים, כמו גם הערבים, פשוט חיים בפאניקה, ללא קשר לאידיאולוגיה או למיתוג זה או אחר מבית היוצר של יוסי ונמרוד.