החברים של ג'ורג'

כשעוד מותר לומר

בדרבונו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו – לא לשכוח, לא לסלוח – צפויה הכנסת להעביר בשעות הקרובות את חוק החרם. אלא אם יקרה משהו חריג, הערב יועבר החוק ותוך כמה ימים (אחרי הליכים פורמליים של חתימת הנשיא, והוא יחתום, ופרסום ברשומות) אסור יהיה לקרוא להחרמת מוצרי ההתנחלויות. על החוק כתבתי בהרחבה כאן.

אני מודה ומתוודה שחלפה במוחי המחשבה על התרסה פומבית כנגד החוק הזה, וקריאה לחרם על מוצרי הקולוניות שלנו בשטחים הכבושים גם אחרי שהוא יעבור. מקסימום, אמרתי לעצמי, נשב חודש בכלא. יש דברים גרועים יותר, וסביר שצעד כזה גם יעשה את שלו מבחינת דעת הקהל העולמית.

אלא שבירור משפטי העלה שלא זה המצב. החוק הופך את החרם על מוצרי המתנחלים לעוולה אזרחית, לא פלילית. המשמעות היא שאתה חשוף לקנסות גבוהים, לא למאסר. יתר על כן, החוק מאפשר לכל מתנחל ומתנחל לתבוע אותך. כלומר, גם אם הצלחת לשלם לעורך דין, הלכת לבית משפט וניצחת, מיד תגיע קרציה חדשה, עם כתב תביעה משלה. אז כן, אם תנצח בפעם הראשונה, יהיה לך תקדים לנופף בו, אבל עדיין תצטרך לבלות את שארית ימיך בהגשת מסמכים לבית המשפט ובתשלום אגרות. אין שום דבר דומה לזה בחוקי מדינת ישראל.

דב חנין העיר שהחוק יוצר מקומות קדושים חדשים – ההתנחלויות, שעליהן אסור לומר שום דבר שלילי. בינתיים מותר, אז נאמר זאת: ההתנחלויות הן עלוקה על גופה של מדינת ישראל. מעבר לנזק הכלכלי העצום שהן גורמות לה, הן שוללות את זכות קיומה, הופכות אותה למדינת אפרטהייד, ומחישות את קיצה. כל ישראלי טוב צריך מעתה להמנע מצריכת מוצריהן. בקרוב אסור יהיה לומר את זה – אבל אי אפשר לאסור על החרם עצמו, רק על הקריאה לו.

בכנסת נאם היום גלן בק, ליצן הרודיאו של הימין מזיל הריר בארה"ב. בק, שהיה פסיכי מדי אפילו עבור רשת פוקס – אם כי לא, כמסתבר, עבור ארי שביט – התקבל בהתלהבות על ידי הימין הסהרורי שלנו, מציפי חוטובלי ועד נסים זאב וברוך מרזל (עמי קאופמן צייץ חי מהאירוע). בק, אירונית, נאם על מאבק בדה-לגיטימציה. קשה לחשוב על מחזה סהרורי יותר – פרלמנט שמעניק לגלן בק במה, חופר תחת הלגיטימציה של עצמו.

יש לקוות שחוק החרם, לכשיעבור, יחסל סופית את שאריות הלגיטימיות של מדינת ישראל, ויביא לכך שרק טיפוסים כמו בק יקבלו אותה. רוב הישראלים אינם מודעים לכך שישראל מסמנת את מוצרי ההתנחלויות, כאשר היא מייצאת אותם, משום שאחרת האיחוד האירופי לא היה מוכן לרכוש מוצרים ישראלים. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) שוקדת כעת על חוק לסימון מוצרי ההתנחלויות, כדי שגם אזרחים ישראלים יוכלו לקבל את המידע שזמין לכל אזרח באירופה ולפעול על פי מצפונם. סביר שהחוק של גלאון, בניגוד לחוק של זאב אלקין, לא יעבור; אבל הוא יתחיל דיון בישראל. יש לקוות שהתגובה האירופית לחוק הישראלי תהיה בחינה מחדש של הסכמי הסחר של האיחוד עם ישראל, מה שעשוי לספק לישראלי הממוצע, שמודאג רק ממחיר הקוטג', לחשוב שוב על המחיר שהוא משלם עבור ההתנחלויות.

ההתנחלויות לא יוסרו עד שהישראלים ישלמו את מחיר הכיבוש. כרגע הם לא מרגישים אותו. יש לקוות שחוק החרם, באופן אירוני ובלתי מודע לעצמו, יאלץ אותם לעשות בדיוק את זה. זכרו היטב את האנשים שיצביעו עבורו הערב, ואת האנשים שצפויים להתחמק מההצבעה: אלה האנשים שתמכו בחיסולה של הדמוקרטיה הישראלית.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • האם לא תיאלץ למחוק את הפוסט, לאחר חקיקת החוק? הלוא מישהו יכול להיכנס לכאן מחר, ולהגיע למסקנה שאתה קורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות.

    • ygurvitz

      החור לא חל רטרואקטיבית. אני אודה שבעבר קראתי לחרם. החל ממחר, אני אקרא לתושבי ישראל לצרוך רק מוצרים שיוצרו בתחומי ישראל.

      • עמית

        מצוין. תקרא לצרוך רק מוצרים שיוצרו בתחומי ישראל, ואז תקלע בדיוק לכוונת החוק – לאסור חרם על ישראל.

        אגב, הצעת החוק שבאה כיום להצבעה שונתה כך שהיעוץ המשפטי שקיבלת כבר לא רלוונטי. לפי הצעת החוק הנוכחית, רק מי שיוכיח שנגרם לו נזק יוכל לתבוע. וזה כנראה יהיה קשה – החרמות הללו פשוט לא גורמות יותר מדי נזק.

        • ygurvitz

          בולשיט מההתחלה ועד הסוף, כמו כל מה שאתה כותב כאן.

          החוק אוסר על החרמת מוצרי התנחלויות ("אזור בשליטתה"). ולא צריך להוכיח שום נזק: די ב"אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם". מספיק עם התעמולה השקרית והבלתי פוסקת הזו.

          • עמית

            תודה על המחמאות.
            אתה מדבר על הצעת החוק שאושרה בוועדת החוקה לפני כשבועיים. זו לא אותה הצעת חוק שתבוא להצבעה היום.

            בזו שתבוא להצבעה היום, החלק של "זיקה לאזור בשליטתה" נשאר, אבל החלק לגבי אי-הוכחת נזק שונה. כך לפחות לפי דברי אחד יוזמי ההצעה, אלקין.

            • חנן

              קשקוש פטפוט. הסעיף הזה לא השתנה והוא עדיין אומר שצריך להוכיח רק אפשרות סבירה שהקריאה תביא לחרם, ומציין במפורש שהפיצויים שייפסקו יהיו בלתי תלויים בנזק.
              השוני בין הגרסאות הוא שגרסא העדכנית יש תוספת של סנקציות ששר האוצר יכיל להטיל על קוראים לחרם, בלי לעבור בבית משפט.
              אני לא יודע אם טרחת לקרוא את הצעת החוק בכוחות עצמך. כך או כך, או שאתה שקרן או שאתה מטומטם.

              • עמית

                תודה כאמור על המחמאות.

                מה שעשית זה שערכת חיפוש בגוגל, מצאת את הגרסא הישנה, מצאת שהיא לא תואמת את דברי, ואז באת להשמיץ. נו, טוב. החלק לגבי סמכויות שר האוצר וכיו"ב נוספה בוועדת החוקה לפני שבועיים. השינוי האחרון נעשה ממש ביומיים האחרונים, לאחר חוות הדעת המרתיעה של היועץ המשפטי לכנסת. כך לדברי אחד מיוזמי החוק, זאב אלקין. על הנוסחה הזו יצביעו כעת במליאה.

                • חנן

                  כן כן, כבר אמרת את ה"כך לדברי אלקין" הזה שמספר אגדות על גרסא לא קיימת. העובדה הפשוטה היא שהגרסא שציטטתי היא הגרסא שעליה הכנסת דנה עכשיו (!) ומצביעה הערב. זה מדהים ששעות אל תוך הדיון במליאה, אתה עדיין בטוח שאלקין ישלוף פתאום מכיס המקטורן את ההצעה המדומיינת שלך ויודיע ש"רגע רגע, בואו בעצם נצביע על זה". אם הייתי יודע שאין משמעות לעובדות בלהלהלנד שאתה חי בה לא הייתי טורח להביא אותן.

                  לגבי המחמאות – אין צורך בתודה, הרווחת ביושר.

                  • עמית

                    אהה, אוקי, יוזם ההצעה שמגיש את החוק לכנסת לא יודע מה היא כוללת, בטח שלא בהשוואה לגוגל הכל-יכול שלך. כשהוא אומר שהנוסחה שעליה יצביעו כעת כוללת חובת-הוכחה לנזק הוא בטוח משקר, איך לא? אתה הרי מצאת את הנוסח של הצעת החוק מלפני שבועיים, והחלטת (?) שהיא זו שעליה דנים כעת.

                    תתעודד, אתה בדרך להרוויח את המחמאות בעצמך.

                    • ygurvitz

                      מקור לטענה שלך לגבי אלקין? ההצעה שעברה לפני שבועיים אושרה על ידי ועדה. ההצעה לא עוברת שינוי בין הוועדה ובין ההצבעה,

                    • עמית

                      המקור הוא זאב אלקין שהופיע בערוץ הכנסת היום בצהרים. אני לא בטוח שיוזם הצעת-חוק לא יכול לשנות את ההצעה בין הוועדה לבין ההצבעה במליאה. בכל אופן יש לכל הצעת חוק שלב של הצבעה על "הסתייגויות" שבה אפשר פרצדוראלית להכניס את זה.

                      הוויכוח הזה דיי חסר טעם שכן ממילא עוד יום-יומיים יתפרסם באתר הכנסת הנוסח הסופי של החוק כפי שהתקבל במליאה. נראה מי צודק (אני מקווה שאני).

                    • נעם

                      עמית, לידיעתך:
                      "בפני חברי הנשיאות הוצגה חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, עו”ד איל ינון, שנכתבה לבקשתו של חה”כ יוחנן פלסנר ובה קובע היועמ”ש לכנסת כי ישנו מרכיב בהצעת החוק (מרכיב העוולה הנזיקית) שלוקה בפגם חוקתי ממשי והינו לדעת היועץ המשפטי של הכנסת בבחינת פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל.

                      יו”ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין שוחח בנושא גם עם ראש הממשלה ויושב-ראש הקואליציה. לדברי ריבלין: ”תכלית החוק ראויה ומוצדקת. על ישראל להתמודד עם החרמות המוטלים עליה, אך הדרך המוצעת אינה מידתית. *הצעתי לראש הממשלה נוסחה שתכשיר חוקתית את ההצעה אך לצערי היא לא התקבלה. על כן, היות ואין סיכוי למתן את ההצעה, היא תועמד היום לדיון במליאה על-פי בקשת המציעים*. "
                      http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=8854

                      רובי ריבלין אומר במפורש שמצביעים על הנוסח "הלא מתון".
                      עד שלא תוכיח ההיפך אתה בחזקת שקרן

                    • נועם: היום שמעתי ברדיו את אלקין מגחך שחבל שחברי הכנסת מ"קדימה" הצביעו נגד החוק, הרי הם היו אחראים לניסוח המקורי והפחות מתון שלו…

                    • נירה

                      לפחות לפי הפרסומים האחרונים…
                      "על פי החוק שאושר הערב, אדם או ארגון הקוראים לחרם על ישראל, ובכלל זה חרם על ההתנחלויות, יוגדרו כמבצעי עוולה אזרחית. נפגעי החרם, בהם תושבי ההתנחלויות או המפעלים הפועלים בהן, יוכלו לתבוע את מכריזי החרם מבלי להדרש להוכחת הנזק שנגרם להם."

                    • עמית

                      שוב, נחכה יום-יומיים ונראה את הגרסא הרשמית של החוק באתר הכנסת. הכנסתם בי קצת ספקות אם שמעתי נכון, אבל בדיוק עכשיו היה שידור חוזר של אותה מסיבת עיתונאים שנערכה בצהריים על ידי יוזמי החוק, ושמעתי שוב את אלקין אומר בפירוש שהחוק שונה ורוכך, כך שנדרש הוכחת-נזק.
                      אם הוא שיקר, נחכה ונראה. אם כן, אני אקח אחריות ואתנצל שהפצתי את דברי השקר שלו. אבל ספק, ספק רב אם זה המצב.

  • תוהה

    יוסי, לשם שינוי הפעם אני מסכים איתך.

    החוק הזה מיותר מטופש ולא דמוקרטי. בעיני החרם על מוצרי יו"ש הוא דבילי ומעוות מוסרית אבל עליה להישאר חוקית.

    בדיוק כפי שאין חוק נגד לכרות לעצמך את האוזן כך לא צריך להיות חוק נגד קריאה לחרם על מוצרי התנחלויות.

    • ג'ו

      שים לב שאתה בכלל לא מסכים איתו, הוא לא טען שהחוק מיותר או מטופש להפך החוק די חכם וחיוני במטרתו לחתור תחת הדמוקרטיה ולחסל ביקורת.

    • אריאל

      טיהי…
      אם "תנסה" לכרות לעצמך את האוזן יבואו האנשים עם המעילים הלבנים וישלחו אותך לחינוך מחדש במוסד פסיכיאטרי, לא?

  • עמית ו

    אגב,
    אני רחוק מלהיות משפטן, אבל מעיון בלשון החוק זה נדמה לי כאילו כל מי שירצה להטיל חרם על תוצרת ההתנחלות לנמק אותו בנימוק אחר מ"זה נמצא בהתנחלות". החוק מגדיר שחרם אסור אם הוא "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה". יתקנו אותי המשפטנים (ואנשים אחרים שיודעים טוב ממני), אבל על פניו הנימוק "תוצרת מההתנחלויות פוגעת באפשרות לשלום, מייצגת דיכוי ועריצות, ופוגעת במדינת ישראל" הוא נימוק שפוטר את כל המכריזים על חרם כזה או אחר מעונשו של החוק. למיטב זכרוני, טיעונים כאלה ממילא נשמעים בכל פעם בה מישהו קורא להחרים את ההתנחלויות ואת מוצריהן.

    • תוהה

      וכמובן שבסוף בית המשפט הוא זה שיחליט אם ואיך להפעיל את החוק ואת הסנקציות שבו

  • החרם שהחוק החדש מבקש לאסור יכול שיהיה מונע מאחד משלושה מניעים: הראשון, זיקה של המוצר המוחרם למדינת ישראל; השני, זיקה של המוצר המוחרם למוסד ממוסדות המדינה; השלישי, זיקה של המוצר המוחרם לאזור הנמצא בשליטת ישראל. יש לשים לב לכך שאלה מניעים חלופיים, ולא מצטברים. היינו, אני לא יכול לקרוא לחרם על מוצרי התנחלויות בשל העובדה שזה יהיה חרם על קשר כלכלי עם אזור שנמצא בשליטת ישראל.
    בד בבד, אני לא יכול לקרוא לבעלי עסקים בירושלים שלא להעסיק פועלים פלסטיניים, כי גם זה מהווה הימנעות מקשר כלכלי מחמת היותו של הקשר בזיקה לאזור שנמצא בשליטת ישראל, ויש בו כדי לפגוע באזור הזה פגיעה כלכלית. מעניין אם קריאה לשכירת שירותיהם של עורכי דין ישראליים על מנת שיפנו למערכת השפיטה הישראלית בשם פלסטינים שנפגעו מהחרם הזה שמוטל עליהם נחשבת לקריאת חרם.

    • עמית

      אתה בלי קשר לא יכול לקרוא לא להעסיק עובדים ערבים, מכיוון שזה מהווה הסתה לגזענות. זה שהחוק הזה לא נאכף זה משהו אחר. הוא לא נאכף, בדיוק כמו שהרמיזה בחוק הנוכחי שרומזת לאיסור על חרם על ההתנחלויות לא תאכף. היא גם לא תפורש כאיסור על חרם על ההתנחלויות. מי שחושב אחרת נמצא בפאניקה ולא זוכר באיזה מדינה הוא חי.

      • תוהה

        נדמה לי שאם החוק שייך לדין האזרחי אז זו לא שאלה של אכיפה. כל צד שמרגיש עצמו נפגע מקריאה לחרם יכול להפעיל את החוק כדי לתבוע פיצויים.

        ההבדל הוא מהותי כי בעוד שבדין פלילע המשטרה יכולה למסמס את החוק בדין אזרחי יש שני צדדים שעומדים לפני השופט והוא מחוייב לנמק למה החוק לא חל במקרה שלפניו.

        השאלה היא רק איך (אם?) בתי המשפט יתייחסו לתביעות על סמך החוק הזה.

      • עמית, אתה מפספס את ההבחנה שבין סנקציות פליליות, שיכולה המדינה להטיל מכוח חוק העונשין, לבין סנקציות אזרחיות. אני מסכים, המדינה לא תמהר להגיש כתבי אישום פליליים. אבל החוק החדש הוא חוק שעניינו המשפט האזרחי, והוא מאפשר ליחיד שרואה עצמו נפגע להגיש תביעה אזרחית. כמו שיוסי אומר, החוק הזה מאפשר לטרטר נתבע הלוך ושוב בבתי משפט, ולסחוט את לשדו. אני טוען שאפשר, אולי, לגרום לזה לעבוד בשני הכיוונים.

        • עמית

          קיימים שני דיונים לגבי החוק. האחד, האם יפרשו את החוק ככזה האוסר חרם על ההתנחלויות (או לחילופין, ככזה שאוסר רק חרם על ישראל, כפי שהייתה כוונתו הראשונית. השני, לגבי החובה\אי-חובה להוכיח נזק כדי לדרוש פיצויים. בהתאם ליעוץ המשפטי שהתקבל (אתמול כמדומני), והפחיד את יוזמי החוק, ההצעה שיצביעו עליה במליאה שונתה והיא תדרוש הוכחת נזק.
          כך שהדיון השני תם. תביעות בשביל לטרטר תמיד אפשר להגיש, גם עכשיו, זה פשוט לא שווה את זה אם אתה מפסיד בתביעות האלה.

          נשארנו עם הדיון הראשון –
          יש בחוק חצי שורה אחת שמשתמע ממנה שהחוק אוסר חרם על ההתנחלויות. החצי-שורה הזו כוללת בתוכה כל כך הרבה פירצות (כפי שהעלה עמית השני שהגיב כאן), וכוללת בתוכה כל כך הרבה דברים לא ישימים, שהיא פשוט לא תהיה מפורשת בצורה הזו. בטח שלא על ידי הפרקליטות. אם בתי המשפט יפרשו את החוק בצורה הזו מהר מאוד נראה התערבות של בג"צ.

          אגב, אני לא טוען שהחוק סימלי. הוא מאוד לא סימלי למי, למשל, שהפיקו אירועים, (בתל אביב, לא ביו"ש) וכמה 'ישראלים' קראו לאומנים לא להגיע, והאחרונים אכן ביטלו את הופעתם.

          • ygurvitz

            ושוב אתה מטעה. החוק, מלכתחילה, היה מיועד לאסור על חרם על התנחלויות. לגרסה הראשונית של החוק היה סעיף מפורש שאמר את זה.

            • עמית

              אני מתבסס על המסמך המצוי באתר האגודה לזכויות האזרח. הצעת החוק המקורית הוצעה בין השאר על ידי דליה איציק ובתמיכת קדימה. הניסוח בהצעת החוק הוא פחות או יותר אותו ניסוח, אבל הוא הוצע על ידי המרכז-ימין. ההקשר של ההצעה היה כתבה במהדורת השבת של ערוץ 2 לגבי הקבוצה "החרם מבפנים" שפועלים בשיתוף עם הBDS. כמו גם בהקשר של מספר להקות שהחרימו את ישראל.

              http://www.acri.org.il/he/?p=13453
              ("הצעת החוק המקורית" – בסוף העמוד)

              • עמית

                הנה הכתבה מ-12 ביוני 2010 על קבוצת "החרם מבפנים" שפועלים לחרם על ישראל:
                http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-613fb94967d2921004.htm

                הצעת החוק המקוריתהוגשה לכנסת בתאריך 5.7.10

                החוק בא בעקבות הכתבה.

                • נירה

                  מתוך הקישור שלך:
                  "פיקסיז היקרים… האם אתם מוכנים להופיע בתל-אביב כשממש מתחת לאף מיליוני בני אדם נחנקים תחת משטר צבאי ישראלי אכזרי, השולל מהם זכויות אדם בסיסיות?"
                  מלכתחילה ההחרמות היו בהקשר של הכיבוש, אז מה אתה מנסה להוכיח, בעצם? החוק היה ועודנו חוק להגנת ההתנחלויות.
                  וזה שהחוק בא מה"מרכז-ימין" – פחחחחחחחח… המרכז בישראל הוא ימין. לא אמרת בזה כלום.

                  • עמית

                    הם קראו לחרם על ישראל, מסכימה?

        • תוהה

          אני לא בטוח שזה יעבוד מהכיוון השני.
          אם נניח אדם קורא לירושלמים לשכור רק פועלים יהודים הרי שהאזור "מזרח ירושלים" לא נפגע, יש שם גם יהודים ואותם אני מניח שהוא מסכים להעסיק.

          החוק חל רק על החרמת מקום, לא על החרמת אנשים. אם יש איזה שהוא עורך דין בקהל שיאיר בבקשה את עינינו בסוגיה המשפטית הזאת.

          • תוהה, בעוונותיי – אני עורך דין.
            החוק מגדיר חרם כהימנעות מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם רק מחמת זיקתו לישראל, לאחד ממוסדותיה או לאזור שבשליטתה. החוק חל במובהק על החרמת אנשים או תאגידים, ולא על החרמת מקומות. אני יכול לקרוא מעכשיו ועד בוא המשיח לאנשים שלא לנסוע לקבר יוסף, וזה לא יעלה כדי חרם כהגדרתו בחוק.
            הקושי האמיתי כאן הוא קושי ראייתי – לך תוכיח שאני מחרים מישהו רק מחמת זיקתו לשטחים. אבל זו שאלה אחרת.

            עמית, שוב: ההבחנה בין פלילי לאזרחי. תפסיק להתעלם ממנה.

            • תוהה

              מעניין איזה עוונות עשית שבגללם נהיית עורך דין… סתם סתם.

              בכולופן, אני ממש לא מבין את מה שאתה אומר: נגיד שאני קורא לחרם גזעני על עבודה של ערבים, איך זה נכנס במילים "המנעות במתכוון מקשר כלכלי עם אדם רק מחמת זיקתו למדינת ישראל או אזור הנמצא בשליטתה"

              ההימנעות היא לא מחמת הזיקה למדינת ישראל או למזרח ירושלים אלא מחמת הלאום של המועסקים שזה חוקי לפי החוק הזה, לא?

              ועוד משהו: לפי נוסח החוק הזה (זהירות פדף) אין צורך בהוכחת נזק. האם זה הנוסח שיונח על שולחן הכנסת?

      • אבידן

        כמובן ש"זה שהחוק הזה לא נאכף זה משהו אחר", ומובן שזה הרבה פחות חשוב מהחוק עצמו. הכי חשוב שיש חוק ושהחוק שווה לשמאלים, ימנים, ערבים וכלבים. זה שהוא יאכף רק על שמאלים, ערבים וכלבים לא צריך להפריע לאף אחד להנות מניסוחו השיוויוני לעילא ומי שחושב אחרת נמצא בהחלט בפאניקה (מוצדקת).

        • עמית

          אם נתחיל לעצור אנשים על הסתה יש גם לא מעט מופתים למיניהם שצריכים להיות בדרך לחדר החקירות. שלא לדבר על ג'אד-נאמנים למיניהם. החוק נגד-הסתה נאכף באופן מצומצם ביותר כלפי כולם, כפי שראוי שיהיה עם חוק שמצר את חופש הביטוי.

          בינתיים היחידים שזכורים לי שהוענשו מפאת הסתתם הם ראאד סלאח וכהנא. כעת יש גם את דב ליאור שנחקר בנושא, ולבטח היו כמה מופתים זוטרים שלא זכורים לי כרגע. על שמאלן או כלב שהועמדו לדין על הסתה לא שמעתי.

          • פלג ספיר

            אתה בכח מתעלם מעניין הדין הפלילי מול הדין האזרחי כי?..

            • עמית

              כי..אולי הדין הפלילי הוא היחידי הרלוונטי לעבירת ההסתה?

  • זכור לי שהבעיה העיקרית החוק, וגם אתה, גורביץ, הצבעת על כך שכתבת עליו במקור, הייתה שלא צריך להוכיח נזק. אם לא צריך להוכיח נזק, אז זה חוק לסתימת פיות. אם צריך להוכיח נזק, אז סביר להניח שההתנחלויות לא יתבעו, וזה חוזר להיות חוק הצהרתי שנועד לקנות קולות ולעשות רעש. מכאן, שכדאי וראוי להמשיך לקרוא לחרם נגד מוצרים המיוצרים בהתנחלויות.

    • ygurvitz

      לא צריך להוכיח נזק: צריך להוכיח ש"יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם כאמור". זה חוק לסתימת פיות.

      • יתירה מכך – אם יש זדון בקריאתי לחרם, החוק קובע במפורש רשאי לחייב בפיצויים שאינם תלויים בנזק.

  • אם היה אי פעם חוק שמעודד מאבק בין שתי קבוצות אוכלוסיה, זה החוק הזה. כל התכונות שלו באות להתיר את הרסן ולקרב את מלחמת האזרחים שהיא פנטזיה של אנשי ימין ושמאל רבים. אז שלא יבואו אלינו בתלונות אחר כך, ויאמרו שאנחנו מפלגים את העם. אם עד היום החרמתי את המוצרים שמיצרים בעליהם של ידידות שלי מתקוע בצורה צנועה יחסית, עכשיו אני אאבד את הצניעות הזו. זה לא האובדן הקשה ביותר שחויתי כאן, או האילוץ המוסרי הכואב ביותר, אבל זה שינוי של כללי המשחק שמקדם קונפליקט מסוים. רק שלא יתממו (כמו שיתממו) בהמשך הדרך.

  • דניאל ג
  • עדו

    לגבי העובדה שישראלים 'לא מרגישים את הכיבוש'
    הם דווקא מרגישים אבל לא יודעים שזה בגלל הכיבוש:
    http://eyalniv.wordpress.com/2011/07/09/prices/
    דווקא אלו שמרוויחים, יודעים יפה מאד למה הם מרוויחים:
    http://idanlandau.com/2011/02/19/investing-in-the-occupation/

  • גם אני לא עו"ד, אבל נראה לי שהחוק מדבר על החרמת כלל ישראל, ואילו אנחנו מדברים על חרם סלקטיבי ומדויק. מעבר לזה, החרם התחיל לפני החוק, איך יכול החרם להיות לא חוקי לפתע? יחול נא החוק רק על חרמות חדשים שיוכרזו.

    לבסוף, איך בדיוק יכריחו אותנו לקנות מוצרי שטחים? אנחנו לא חופשיים לבחור מה לקנות? חוק הזוי בכל קנה מידה דמוקרטי שנבחר

    • דודי

      החוק מתייחס לקריאה לחרם, לא לחרם, ורק לקריאות שייעשו לאחר החלתו, כפי שנכתב בפוסט.

      בכל אופן הוא אכן חוק רע בכל קנה מידה.

  • עומר

    "יש לקוות שהתגובה האירופית לחוק הישראלי תהיה בחינה מחדש של הסכמי הסחר של האיחוד עם ישראל, מה שעשוי לספק לישראלי הממוצע, שמודאג רק ממחיר הקוטג', לחשוב שוב על המחיר שהוא משלם עבור ההתנחלויות." יוסי – נחמה קטנה בתוך ים של תסכול

  • אלכס ז.

    מעניין איך החוק ישפיע על אתרים או אפליקציות שפרטות אלו מוצרים/חברות באות מהשטחים. האם עדיין אפשר יהיה לפרסם את הרשימה, רק בלי לקרוא לחרם? מה אפשר לעשות למישהו שפשוט מונה שורה של חברות על דף לבן, מבלי לקרוא לשום פעולה?

  • עידן רוזנר

    כאיש ימין החוק מיותר.
    אני משתדל לקנות רק מה שמיוצר בהתנחלויות ולא מה שמיוצר ע"י ערבים.
    על כל חרם יש חרם נגדי.

    • אורן

      אה, אז אתה גר באוהל ברחוב, וכותב כאן מאינטרנט קפה? לא, כי ערבים בונים בתים.

    • עדו

      ולמה למשל שלא תקנה מה שמיוצר על ידי ערבים? אני מנסה להבין את ההיגיון שלך -ערבי הוא או אזרח במדינה הזאת, או שהוא נתין שנמצא שלא מרצונו תחת שלטון צבאי של המדינה, כך או כך הוא צריך להתפרנס (למשל ממכירת שמן זית מהמפעל שבכפר שלו). אם אתה מנסה לפגוע בפרנסה שלו אתה בעצם מודה שזה לא לגיטימי להיות ערבי פה תחת שלטון מדינת ישראל – הן בתוך הקו הירוק והן בשטחים.
      אני אומר בפה מלא שההתנחלויות הן לא לגיטימיות, לא מסכים איתי? זה דבר אחד, אבל התגובה שלך היא להגיד שלא לגיטימי לאדם להיות ערבי ולחיות פה וזה כבר משהו אחר לגמרי, אם אני ממשיך קצת את האנלוגיה אני מתחיל לראות למה נערי הגבעות שורפים שדות של ערבים 'בתגובה' על כך שצה"ל (הצבא שלנו כן? לא הערבים שהשדה שלהם נשרף) פינה להם מאחז.
      זה קצת מזכיר לי את אותו שיריונר שסיפר לי בגאווה על הטריק שלו בשטחים – על כל אבן שנזרקה הוא שבר חלון. כן , הכיבוש מטמטם, אין ספק.

  • כרוח דברי בפייס. יש לנו עד הערב 🙂

    • ג'ו

      יש עוד כשבועיים

  • רגע אם זה חוק אזרחי ואני נתבע הרי שניתן להכריז שאיני משלם ואז מה קורה ?האם אז זה לא יהיה עונש כלא חליפי ?

    • א.ה.

      אז תהיה הוצאה לפועל, ובהנחה ויש לך נכסים (חשבון בנק, וכו') כבר ילקחו ממך את הכסף.

  • שי

    תפסיקו לרדת על עמית הוא בצד שלנו, לא צריך לירות לעצמנו ברגל, יוסי…

    • Quercus

      עמית מדבר שטויות בצרורות, וזה לא משנה באיזה "צד" הוא.
      מה גם שאם אכן מחלקים את העניין ל"צדדים", אני די בטוח שהוא לא בצד שלי.

  • Pingback: אנטישמיות, החיים הטובים, הגירה וזוהמה | גלות רוחנית()

  • נו בואו נעשה קוטג':
    http://apps.facebook.com/kolorabim/bill/2849

  • עד היום לא תמכתי בBDS ובקריאות החרם, שכן סברתי שעדיין ישנה הבחנה מסויימת בין הישות "מדינת ישראל" לבין "מדינת יהודה" (כלומר מועצת יש"ע), וכן כי ישנו הבדל בין מאבק פוליטי לבין דה לגיטימציה.

    החוק הזה הוכיח לי כי החרמה כזו אינה רק רעיון אפשרי, אלא חובתו של כל מי שאינו שותף לפשעיה של החונטה השולטת.

    אני מצטרף לדבריו של זחאלקה, עלינו לעבור על החוק הזה באופן המוני, פומבי וחסר פניות. אני קורא (ואקרא גם באופן מוצהר אצלי) להחרים כל מוצר המיוצר בהתנחלויות, ומבקש לעודד חרם כזה בכל מקום פומבי אפשרי. אם איננו עוברים על החוק הזה איננו טובים מן הפושעים הללו עצמם, ואנו למעשה מזהים עצמנו עמם.

    • Quercus

      אני ממש לא מסכים עם המשפט האחרון שלך. כל אדם עושה את השיקולים שלו, ואני ממש לא חושב שאדם שבחר לא להרוס את חייו שלו עצמו הוא אדם "רע" בשום קנה מידה. מקסימום, אנחנו אנשים טובים שנתקלו לסיטואציות מאוד מחורבנות.

    • המשקיף

      "לעבור על החוק הזה באופן המוני, פומבי וחסר פניות" – רגע, זה לא מה שהימין קרא לעשות בחוק ההתנתקות ?
      זה לא אתם שקראתם לשסות בו את האמסטפים של היס"מ בתגובה ? זה לא אתם שחוקקתם או ניסיתם לחוקק חוקי סתימת פיות (כמו למשל קנס על לבישת טלאי כתום ) , זה לא אתם שטענתם שאי ציות בלתי אלים לחוק פאשיסטי פרושו קץ הדמוקרטיה והתפרקות הצבא?
      סתם תהיות, אתה יודע.

      • 1. מי זה "אתם"? "שותי האספרסו?" "הסמולנים?" אני לא קראתי לשום קנס על לבישת טלאי כתום, למרות שאני סבור שזו פרובוקציה מגוחכת, ומעולם לא הצבעתי לאריק שרון שנבחר מטעם מפלגת הליכוד.

        2. אם אתה מעלה טענות על אנטי-דמוקרטיה בתקופת שרון ופורום החווה, אני האחרון להתווכח אתך. שרון המציא את התרגילים הללו כשנתניהו היה בחיתוליו. מי שאתה מכנה "אתם" התנגד מאז ומתמיד לאדלר, שרון וחבריו, אתם אלו שקנו את ניסיון המיתוג שלהם כאנשי שמאל דמיקולו.

        3. מעבר לכך, אני חושב שכעיקרון יש לציית לחוק, אך רק כאשר המחוקק עצמו מכבד את כללי המשחק. פינוי יישובים אשר מלכתחילה נבנו בניגוד לחוק איננה פעולה אנטי-חוקתית או מנוגדת לדמוקרטיה. אגב, גם אי-פינויים וכניעה לאינטרסים של הזויי יש"ע המסכנים את מדינת ישראל היא טעות קולסאלית, אך עדיין במסגרת המשחק הפוליטי.

        4. לעומת זאת, כאשר המחוקק עצמו משתמש בסמכות אשר ניתנה לו על מנת למנוע זכויות חוקיות של אזרחים, נגמרת החובה של האזרח כלפי החוק.

        5. בוא נסיר את הכפפות. אין יותר דיון ציבורי בישראל. אין יותר משחק פוליטי. יש כאן מלחמה גלויה בין ברית הפונדמנטליזם-לאומנות חילונית לבין מה שנשאר מן המחנה הדמוקרטי-ליברלי. אני לא מכיר יותר בפושעים נתניהו וחבריו כממשלה לגיטימית, אלא כעבריינים שביצעו הפיכה מבפנים וצריכים להישפט בפני בתי משפט בינלאומיים. לו היה בישראל ציבור שפוי, כבר מזמן הייתה הופך קשקוש הקוטג' למחאה עממית נוסח סוריה, אך תעמולת ההפחדה גורמת לכך שהציבור עדיין אינו בשל לכך.

        6. אגב, אינני היחיד שטוען כך. גם יו"ר ארגון "יד-לאחים" (החביב על משרד הפנים שמאמץ אותו כחלק מן המדיניות שלו) טען כי אין דבר כזה יהודית-דמוקרטית, הדמוקרטיה היא מס שפתיים שהם מוכנים לשלם. לפחות האיש אינו צבוע כמו נתניהו.

  • אי־ציות: קריאה לחרם.
    לקרוא, לשכפל (בתגובה לפוסט, בבלוג, בפייסבוק, וכו׳), להפיץ. מסה קריטית של אנשים שלא מצייתים היא משהו שאי אפשר להמעיט במשמעות שלו.
    http://digitalwords.net/?p=605

    • שי ל

      הקישור שלך בעייתי בעיני. אני ורבים כמוני רוצים להחרים את המוצרים מההתנחלויות ולא את המוצרים מכלל ישראל. הניסוח שלך קורא להחרמת ישראל, ובעוד אני מאוד בעד הזכות לקרוא לחרם באופן אישי אני נגד החרמת ישראל ככלל. לדעתי אם אתה רוצה מסה קריטית עדיף להתמקד במוצרי התנחלות.

  • Pingback: לא שומעים! » מראה שאפשר. להחרים.()

  • אלעד

    גורביץ, מה שאתה לא מבין זה שחרם מסוג זה, במדינות העולם יתורגם לאנטישמיות.
    הנה למשל באורגון ארה"ב קוראים לחרם
    http://www.ipetitions.com/petition/dontbuyapartheid/

    רשימת המוצרים המוחרמת:
    1. יינות בנימינה
    2. קוביות מרק של תלמה
    3. ביסקוויטים של קדם (הם כלל מיוצרים בישראל?)
    4. תערובת פלאפל וקוסקוס של אוסם.

    אף לא אחד מהם למיטב ידיעתי מיוצר בשטחים.
    כמה זמן אתה חושב יעבור עד שהמחרימים יבינו שהם לא מסוגלים להפריד בין מה שמיוצר בשטחים לבין מה שמיוצר במדינת ישראל ? כמה זמן יעבור עד שהם פשוט יעברו לאסור מכירת כל דבר יהודי, והסופרים יאסרו למכור גפילטאפיש, ושאר חברים ?
    לא הרבה.

  • יוקי

    תיקון טעות: הארגזים המיוצאים לאירופה, ולא המוצרים עצמם, מסומנים עפ"י מוצאם הגיאוגרפי, וגם זאת לפעמים באופן לא ממש תואם את המציאות כפי שהוכיחה לאחרונה בדיקה צרפתית במכולות אגרקסקו.
    http://www.bdsmovement.net/2011/french-momentu-5762
    המוצרים המגיעים מישראל ומהשטחים מסומנים ומשווקים כמיוצרים בישראל, ללא הבחנה בין מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ובין שאר המוצרים.
    http://electronicintifada.net/content/truth-labeling-eu-court-challenges-made-israel/8716
    כל זאת, כמובן, בניגוד להסכמי הסחר עם ישראל (תנאים מועדפים למוצרים מישראל אך לא למוצרי ההתנחלויות) ולחוקי האיחוד כמו גם המדינות החברות בו אשר לא אוכפות את החוק. משום כך, ומשום שאי אפשר לעשות את ההבחנה, קוראים באירופה לחרם על כל מוצרי ישראל.

  • אמיר

    האם איסור חרם על בסיס מיקום גיאוגרפי כולל גם איסור על חרם מוצרים מטורקיה או גרמניה
    ?
    😉

  • גלעד ב.

    למיטב ידיעתי המתגונן בבית משפט לא צריך לשלם שום אגרה, ככה שאם יש לך תקדים וכבר שילמת לעורך דין פעם אחת, פשוט תוכל להגיש את כתב ההגנה הקודם שנית בתביעות נוספות.

  • Pingback: Repentance « אמת מארץ ישראל()

  • שימי

    בינתיים, במקום קריאה לחרם, אפשר
    להצהיר על החרמה אישית.
    זה מבחינה לשונית לא נחשב כקריאה אלא כהצהרה, אם בעל טור או איש-רוח שיצהיר כי הוא מחרים מוצרי התנחלויות, החוק לא תקף לגביו.

  • ערן טרבלסי

    אותי מעניין כמה מחברי הקונגרס האמריקאי מגרדים בראשם ותוהים לגבי ביבי – זה האיש שהרענו (מלשון להריע) לו כ"כ לפני כמה שבועות?

    • רועי..

      יפה שאתה מניח שלחברי הקונגרס האמריקאי יש את היכולת לגרד את הראש ולתהות מחשבות במקביל..

      P:

  • חול"י

    שלום,

    למרות היותי חרדי ו(די) ימני בדעותי הפוליטיות אני בוש ונכלם שכנסת ישראל חוקקה חוק כזה ואני שוקל להפסיק לרכוש דברים מהשטחים רק כהתרסה על החוק הבלתי דמוקריט בעליל.

    נ.ב. כשבג"ץ יבטל את החוק יצעקו כולם שזה לא דמוקרטי להתערב בהחלטת הכנסת…

  • Pingback: לא שומעים! » עת להקריב()