האפס המוחלט
אתמול הצליח בנימין נתניהו לחמוק מוועדת חקירה, עוד אחת, ובקדימה האשימו אותו בכך שקנה את חבר הכנסת אורי אריאל ב-22 מיליוני שקלים לישיבות ההסדר. 43 אנשים נהרגו בשל שורה של כשלים ממשלתיים, ונתניהו מצליח בינתיים לא רע במסמוס הנושא. עוד שבוע, אנשים ישכחו ונתניהו יוכל להמשיך הלאה, לכשלון הבא.
הבוקר פרסם כלכליסט (גילוי נאות: אני פרילאנסר שלהם) ידיעה שהיתה צריכה להוציא את הציבור לרחובות כדי לבנות גיליוטינה בפתח משרד האוצר. כלומר, אם עוד היה כאן ציבור. משרד האוצר מסרב להציג לחברי הכנסת את תקציב המדינה בפירוט מלא, כלומר כזה שיסביר לאיפה הולך הכסף בדיוק. נערי האוצר, שזוכים לתמיכת השר שלהם, טוענים בחוצפה ש"פרסום התקציב המפורט יצית מחלוקות שיערימו קשיים על אישורו הסופי". אתם הבנתם את זה? הכנסת דנה בתקציב, אבל אסור להסביר לה על מה היא דנה כי היא עוד עשויה "לעורר מחלוקות". כאילו זה לא תפקידה.
התקציב אמור להיות תקציב דו שנתי, לשנים 2011-2012. ישראל היא אחת משתי מדינות בעולם שמתנהלת בתקציב דו שנתי. הפעם הראשונה שבה העבירו תקציב כזה היתה ב-2009, והמצב אז היה ייחודי. הכנסת היוצאת לא הצליחה להעביר תקציב, והממשלה הוקמה רק במארס. דיוני התקציב היו אמורים להמשך חודשיים. הממשלה הגישה אז הצעת חוק שקבעה ש"בשל המצב הייחודי כפי שתואר לעיל, הנובע מהצטרפות הנסיבות של עיכוב באישור תקציב המדינה לשנת 2009 וההשפעות השליליות של המשבר העולמי על המשק הישראלי, מוצע לקבוע הסדר מיוחד, במסגרת הוראת שעה, שיחול לגבי תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010". ההדגשות שלי. עכשיו אנחנו לא "במצב ייחודי", אז למה בכל זאת יש לנו תקציב דו שנתי?
כי באוצר התאהבו בו. שטייניץ אפילו אמר שתקציב חד-שנתי הוא "על גבול האיוולת. כל העולם טועה". ומה פשר סיפור האהבה הזה? בכל מדינה נורמלית, אישור התקציב הוא הדיון בהא הידיעה שעומד בפני הפרלמנט. התקציב הוא הצהרת כוונות של המדינה: מה היא רוצה, לאיפה היא הולכת. הדיון נמשך חודשים.
המעבר לתקציב דו שנתי, והסירוב החצוף לומר מה בעצם כתוב בו, מסרסים את יכולתה של הכנסת לפקח על התקציב, מה שבאוצר מכנים "שכנוע המפלגות". לא שקודם היכולת היתה גדולה מדי: חוק ההסדרים – הפרחים על התועבה הזו מגיעים, כרגיל, לשמעון פרס – משמש את משרד האוצר לחיסול מה שהוא מכנה "חקיקה פופוליסטית" כבר 25 שנה. הכנסת רוצה יום לימודים מלא? היא יכולה לרצות, מי שואל אותה, האוצר לא רוצה. אז לא יהיה. אה, היא העבירה חוק? זה בסדר, נטפל בו באמצעות חוק ההסדרים. באיטיות אך בעקביות, מעביר נתניהו את השלטון בישראל – אם אין לך השפעה על התקציב, אתה לא באמת שולט – לידי קבוצת מומחים בלתי נבחרים.
לפני כשלושה שבועות, רימה בנימין נתניהו קלות והעביר את חוק משאל העם תוך שהוא מביא למליאה חברי כנסת מן הקואליציה שכבר קוזזו עם חברי כנסת מקדימה, ושבר בכך מסורת ארוכת שנים. לא היה שום צורך בכך; לקואליציה היה רוב גדול, של יותר מ-30 ח"כים (65:33). ובכל זאת.
בתחום אחר, הודיע אתמול שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, בשיא נדיר של חוצפה – נשברים הרבה כאלה לאחרונה – שישראל בכל זאת רוצה לקבל את המטוסים שהיתה אמורה לקבל מארה"ב תמורת ההקפאה. למי ששכח, אין הקפאה. אין הקפאה כי לבנימין נתניהו חסר הרצון לארגן כזו. כפי שכבר נכתב פה, נתניהו העדיף לסכן את המטוסים – שאישית, הייתי שמח לוותר עליהם, אבל זה נושא אחר – ואת הווטו האמריקני האוטומטי כדי להיראות בסדר בעיני הבסיס הפוליטי שלו והמתנחלים.
בחדשות אחרות, האיחוד האירופי הודיע אתמול שהוא רוצה מו"מ בין ישראל ובין הפלסטינים שישיג תוצאות תוך 12 חודשים, אבל באותה נשימה הוסיף ש"The EU commends the work of the Palestinian Authority in building the institutions of the future State of Palestine … the Council reiterates its readiness, when appropriate, to recognize a Palestinian state. We welcome the World Bank’s assessment that “if the Palestinian Authority maintains its current performance in institution building and delivery of public services, it is well positioned for the establishment of a State at any point in the near future”.
כלומר, עכשיו כשאפילו שמעון פרס לא יכול יותר להעמיד פנים שבנימין נתניהו לא עבד עליו כשאמר שהוא רוצה שלום, תגיע אירופה ותכיר חד צדדית במדינה פלסטינית בגבולות 1967, כי לכולם ברור שמדובר בשקרן קליני שלא רוצה ולא מסוגל להשיג שלום. ברזיל וארגננטינה כבר הודיעו שיכירו במדינה כזו, שתאריך היעד המוצהר שלה הוא אוגוסט 2011. ואם אירופה בפנים, סביר להניח שברק אובמה ינגב את הרוק של נתניהו מפניו ויימנע מלהטיל וטו – אחרי הכל, נתניהו ויתר על הווטו כשסירב להקפאה.
ואה, כן – זוכרים את הדיבורים של נתניהו על סולחה עם טורקיה, אחרי הסיוע הטורקי לכיבוי השריפות? אז לא תהיה כזו. סגן שר החוץ, דני "הכסא הנמוך" איילון, הודיע הערב – דווקא הוא – מעל דוכן הכנסת שישראל לא תסכים להתנצלות ולא תשלם פיצויים על הריגתם של תשעה אזרחים טורקים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. ואיילון עוד היה מנומס: ח"כ דני דנון השתחץ בכך ששלח מכתב לארדואן שבו אמר שהטורקים צריכים להיות רגועים, כי ישראל היתה צריכה להרוג את כל האנשים על הסיפון אבל נמנעה מלעשות זאת.
ואם אנחנו כבר בנושאי השריפה, אולי שמתם לב אבל יש מחסור קבוע במים כאן. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחומי התפלה, אבל דווקא לה אין כאלה. למה? כי האוצר נוקט סחבת. אתמול נאם נתניהו בכנס כלשהו, והעלה את ההתפלה על ראש שמחתו. כל השומע יצחק: הרי רק באפריל דפק נתניהו על השולחן והורה להגיש לו תכנית להתפלה תוך 30 יום, ושום דבר לא זז. המתקנים האלה, כמובן, יוקמו על ידי גופים פרטיים. הרי הממשלה, כך נתניהו, לא מסוגלת לנהל שום דבר כיאות.
אז אם ככה, למה הוא שם, בעצם?
* * * * *
ממשלת נתניהו קיימת כבר כמעט שנתיים. היא לא יכולה להצביע ולו על הישג אחד. הנזקים שהיא גרמה, במיוחד בתחום יחסי החוץ של ישראל, בלתי ניתנים לכימות. נתניהו פועל בעקביות כמו רב חובל של ספינה שוקעת, שכדי להציל את עצמו ממרד הנוסעים, שובר חתיכות מן הספינה ומעניק להם אותם כרפסודות. הספינה תשקע, אבל כנראה שיהיה לו מקום על הרפסודה האחרונה. הוא עושה הכל כדי לא לעשות; עשיה פירושה קבלת החלטות, והוא מעדיף את המצב כמו שהוא, או על כל פנים מעדיף שלא להרגיז מישהו מהקואליציה שלו. לכל היותר הוא יאמר משהו נוקב, כמו במקרה המרד הלגמרי לא שקט של 50 רבני הערים. הוא לא ינקוט פעולה. ואם מתוך אי עשיה הולכת המדינה, נו – הוא תמיד יוכל לצאת לסיבוב הרצאות על דמוקרטיה ויעילות כלכלית. האנשים שישאיר מאחוריו, קצת פחות.
בתרבות הפוליטית האמריקנית – אני מודה לאיתמר על התזכורת – אין אדם שזכה למקום של נצח בגיהנום יותר מאשר ג'יימס ביוקנן, חדל האישים ששימש כנשיא לפני לינקולן ונקט באפס מעשה בזמן שמדינה אחרי מדינה בדרום ארה"ב הודיעה על פרישה מן האיחוד. כשלינקולן נכנס לתפקידו, כבר לא היה איחוד. בהחלט יתכן שאם יהיה פעם זכרון פוליטי בישראל – כרגע אין – הכהונה השניה של נתניהו תזכר כדומה לזו של ביוקנן. הבעיה היא שארה"ב שרדה את ביוקנן, במאמץ רב ובמלחמה רבת הדמים ביותר בתולדותיה; כלל לא ברור שישראל תוכל לשרוד זמן רב אחרי נתניהו. כבר עכשיו אנחנו רואים את הרעה החולה של האדישות, תולדת היאוש: האדישות שאומרת שאין טעם לצאת לרחובות, אין טעם לתבוע את דמם של 43 משרתי ציבור, אין טעם להסתער על משרד האוצר ולמשוח את פקידיו בזפת ונוצות, אין טעם. כי אי אפשר.
וציבור שהגיע לנקודה הזו – הרבה, יש להודות, בזכות מלחמת ההתשה האיומה שניהל אריאל שרון בראשית העשור, שהרגילה את הציבור לכך שהוא לא יכול לצפות מממשלתו אפילו להגנה מפיגועים – כבר איננו ציבור. הוא כבר הסכין עם כך שאחרים קובעים את גורלו ושאין טעם אפילו להתעצבן. הוא נסוג אל השאנטי למיניהו, אל הבידור הזול, אל הניו אייג' והרבנים הכריזמטיים. הוא בעצם כבר ויתר על הדמוקרטיה, שהיא הרעיון שהציבור מנהל את ענייניו – הציבור ולא רק באמצעות נבחריו, הציבור באמצעות מעורבות תקיפה, מתמדת, בין בחירות לבחירות. ובמקום שאין ציבור, גם אין דין וחשבון ציבורי.
כך שנתניהו יכול להיות רגוע. לעם בישראל יש את המנהיג שמגיע לו, ואם לא טוב לו עם זה, אם הוא עדיין מקטר, לא נראה שהוא יעשה משהו בנידון. כמו נתניהו, הציבור לא אוהב מאמץ. תנו לשבת. מה שיקרה, יקרה.
הערה מנהלתית: רשימת הקישורים שמשמאל עודכנה לראשונה זה זמן רב. לעיונכם.
הערה מנהלתית ב’: מי מכם שרוצים לשמוע אותי מלהג על אורוול, יוכלו לעשות זאת מחר, ה-16 בחודש, בשעה שבע בבוקר ברשת א’. אם מישהו יוכל לארגן הקלטה באיכות ראויה, אודה לו.
(יוסי גורביץ)
מי המדינה הנוספת?
בחריין.
אנחנו בחברה טובה
If you post your Orwell talk or, better still, a link to its recording, many will thank you
Me too.
שבע בבוקר ברשת א' ??
פחח
עדיין קורא, אבל "הודיעו שיודיעו". צ"ל "שיכירו".
תוקן, תודה.
מה שלא ברור לי הוא איך חברי הכנסת מסייעים בכזו קלות ובכזו שתיקה לסירוס כוחם ותפקידם. אף אחד לא יכול לכפות עליהם הצבעה על תקציב שלא עיינו בו כיאות, או תקציב דו-שנתי. כל פעולה דורשת את הסכמתם בהצבעה, וכל מה שצריך הוא שכמה חברי כנסת מהקואליציה יודיעו כי אם לא יותר להם לעיין בתקציב כיאות יסרבו להצביע למענו, או שהם יצביעו רק למען תקציב שנתי, והדבר ייעשה.
אוטו – הרי הכל תלוי באיך הם תופסים את תפקידם. אם הם חושבים שהם שליחי הציבור כולו ונמצאים בכנסת על מנת לפקח על פעולות הממשלה בכללותן אז אתה צודק. לעומת זאת, אם הם רואים בכנסת שליחות למען קידום אינטרסים צרים של שולחיהם אז אתה לא צודק. על פי מעשיהם, התשובה ברורה, לא?
להאשים את חברי הכנסת זה לעשות לעצמנו חיים קלים. הבעיה היא לא (רק) בהם אלא בשיטה כולה.
אני בטוח שיש לא מעט חברי כנסת שהיו רוצים לקבל את התקציב המפורט ולפרסמו. אבל מה הם אמורים לעשות עם זה? הרי אם יעזו להפיל את התקציב בגלל זה, ביבי כבר ידאג שהם לא יבחרו שוב לרשימת הליכוד (לדוגמא) לכנסת הבאה.
יש כאן בעיה של תודעה דמוקרטית בנושא תפקידה של הכנסת.
מה הכוונה "השיטה כולה"? חברי הכנסת הם שקובעים את השיטה! למשל אם הם חושבים שחוק ההסדרים פוגע בסמכות הכנסת הם יכולים פשוט למנוע את העברתו.
אני רחוק מלהיות ממעריציו של נתניהו, ומסכים עם רוב מה שנכתב בפוסט, למרות שעד כה נתניהו של הקדנציה הראשונה (מיסמוס מוחלט של אוסלו) גרוע בעיני מנתניהו של הקדנציה השניה (נכנס כשהמצב כבר מחורבן ולא עשה כלום כדי לשפרו).
ובכל זאת, בכל מה שנוגע לשריפה: מעבר לעובדה שממשלת נתניהו לא יותר אחראית למצב מערך הכיבוי מאשר ממשלות אחרות. נניח שמצבו של מערך הכיבוי היה טוב יותר, האם זה היה מציל את חייהם של הצוערים באוטובוס? הרי האסון קרה שעות מעטות אחרי תחילת השריפה, הרבה לפני שמערך הכיבוי יכל להערך להילחם בה. מערך כיבוי טוב יותר היה כנראה משתלט על השריפה מהר יותר, אבל לא מהר מספיק על מנת למנוע את מירב הנזקים בנפש (שנגרמו, כאמור, בשל טעות אנוש של מי ששלח את האוטובוס).
בסך הכל ממשלת נתניהו מקבלת בעיני ציון רע מאוד בהתכוננות לשריפה, וציון סביר בהחלט בניהול המשבר (כולל ניהול הסיוע הבינלאומי). למעשה, אולי זה היתה הפעם הראשונה שראיתי את הממשלה הזו מתפקדת בצורה נורמלית.
אומרים שהתריעו על השריפה בעוספיה, כולל ממטוס שחג מלמעלה וראה את השריפה והכבאית הראשונה הגיעה אחרי שעתיים. אם הייתה כבאית בעוספיה המוקפת יערות מכל עבר אולי השריפה הזאת הייתה נגמרת אחרת לגמרי. לך תדע.
ועוד משהו, עמיר פרץ נכנס למשרד הביטחון ותוך זמן קצר מאד פרצה מלחמת לבנון השנייה, תוצאות המלחמה הזאת שנויות במחלוקת אבל ברור שאינן מיטביות ופרץ הלך הביתה. מה שנכון, אולמרט דווקא נשאר איכשהו על כסאו אז אולי הלקח הוא שנתניהו צריך לגרום לישי להתפטר ולהמשיך בתפקידו כאילו כלום אם הוא רוצה לעמוד בנורמות הנהוגות במדינה.
כרמי גילון קיבל את האחריות על רצח רבין למרות שהתמנה חדשים ספורים לפניו.
לפוליטיקאים אין שום בעייה לקחת קרדיט על הצלחות שנפלו לידיהם עקב פעולות של קודמיהם או בשל תהליכים שקרו בעולם שעליהם לא היתה להם שום השפעה.
בכלל מעצבן אותי ההתבכיינות של בכירים, במיוחד קצינים בכירים שנתפסים בפאשלה. אותם קצינים ממש היו מזיינים חפ"ש אם הוא לא היה מגולח כראוי. אבל כשזה נוגע אליהם כולנו צריכים לגלות רחמים.
התקרצצות: המקרה של כרמי גילון לא מקביל. אבטוח ר"מ הוא יותר אירוע נקודתי ולא עניין של מחדל מערכתי מתמשך כמו המקרים של פרץ וישי, גם אם היו במקרים יסודות של מחדל מתמשך. גם לגבי ההפעלה של רביב חודשים ספורים זה די והותר זמן כדי שהאחריות תהיה עליו.
לדעתי זה הכל מגיע מאותו מקום. כרמי גילון נכנס לתפקיד ויחידת אבטחת האישים כבר פועלת בשטח. יש הנחה סמויה שמה שהתנהל במשך שנים יכול להמשיך להתנהל באותה צורה. אף אחד לא האשים אותו שהוא הרע את המצב או קבע בעצמו את הנוהל, הוא פשוט לא טרח לבדוק ולראות אם צריך לבצע שינויים. העובדה שהרצח בוצע במשמרת שלו ולא כמה חדשים מוקדם יותר היתה פשוט מזל רע.
גם אם היה חרא לפני זה, כשהאסימונים נפלו האחריות היית בידיים שלו. מעבר לזה, נתניהו פעל בצורה שיטתית (ע"י חנק כלכלי) כדי לכופף את הכבאים להסכים לרפורמה שהם חשבו שתהיה רעיון רע ותפגע בהם עוד לפני השרפות ככה שהוא ידע טוב מאד שהמצב שלהם על הקרשים ואפילו דאג שישאר כזה.
מעבר לזה, בבקשה אל תגיד שאם שרות הכיבוי היה במצב תקין אז עדיין היינו מאבדים את אותם 43 אנשים. אתה לא יודע את זה, אתה לא יכול לדעת את זה, וזה רק מביא למסכנה הבלתי נמנעת שגורביץ' כותב עליה – שהמצב חרא אבל "היי, היה חרא וישאר חרא, אז מה הטעם לכעוס ולהקים מהומה."
אני שמעתי איפשהו שלקח להם 3 שעות מאז שהגיע הדיווח הראשון על הדליקה ועד שכוח כיבוי הגיע לשרפה, בוא נצא מנקודת הנחה שמערך תקין היה יכול למנוע את הדלקה עוד לפני שבכלל היה צריך לשלוח צוערים כדי לפנות בית כלא.
סתם בתור אגב, שמעתי בחדשות שאותו כסף שחסר למערך הכיבוי מובטח להם בחלקו, אבל הוא *עדיין* מותנה בהתקפלות של הכבאים לרפורמות שמציע האוצר.
האמת שבאמת מיהרתי לקבוע את התוצאות התיארוטיות של שריפה במצב אחר. אבל מה שמפריע לי בכל זאת היא העובדה שמצד אחד מוכנים לקבל אימפוטנטיות וממשלות שמאפשרות ריקבון, שחיתות והרס הדמוקרטיה ביודעין, אבל כל "שריפה" מהסוג הזה מעלה מיד דרישה לוועדות חקירה. מלחמת לבנון שהוזכרה היא דוגמא טובה – מלחמה מוצדקת, עם מטרות נכונות ואסטרטגיה סבירה, שזכתה לגיבוי בינלאומי וגם הגיעה להישגים מסויימים, שכללה כמה טעויות טקטיות שגבו חיי אדם מיותרים של חיילים, בעיקר ביומיים האחרונים. להעיף ראשים על מלחמה כזאת משדר לראשי הממשלה – אל תעשו, כי על כל טעות תשלמו (ולראש ממשלה, בזמן קרב, צריכה להיות הלגיטימציה לעשות טעויות, גם אם הם עולות בחיי אדם). אם ראשים היו צריכים לעוף זה בשל המבצע האומלל בעזה, בו השמירה על חיי האדם שלנו גרמה להדרדרות איומה במצבנו האסטרטגי ובמעמדנו המוסרי שאולי תהיה בכיה לדורות. רק שכל עוד לא נהרגו חיילים זוהי "הצלחה" – כי אף אחד לא חושב לטווח ארוך.
ובנוגע למערך הכבאות – אם אכן הטענה של האוצר על פיה 80 אחוז מהכסף למערך הולך למשכורות, אולי יש צדק בדרישת הרפורמה. זה בלי קשר לעובדה שעריצות האוצר בארץ היא איומה.
"אם אכן הטענה של האוצר על פיה 80 אחוז מהכסף למערך הולך למשכורות, אולי יש צדק בדרישת הרפורמה."
מעניין כמה אחוזים מתקציב משרד האוצר הולך למשכורות.
אי אפשר להשוות בין גוף משרדי לגוף שצריך לרכוש כבאיות ואולי גם מטוסים בתקציבו. בכל מקרה, אני לא מכיר את העובדות מספיק כדי לקחת צד בויכוח – אני רק טוען שהדרישה לרפורמה היא לא בהכרח בלתי מוצדקת.
תיאורטית ניתן לטעון ש-80% מהכסף הולך למשכורות בגלל שכמעט ואין כסף. קשה לי להבין מה יעזרו כבאיות אם לא יהיו כבאים שינהגו בהן.
הפואנטה היא שזה נתון שממש לא מלמד על כלום, בניגוד למשל לנתון לגבי המשכורת הממוצעת שם (גבוהה מדי? נמוכה מדי?) או כמות הסד"כ הרצוי ביחס למצוי.
פירוט לגבי המכורות יש, אבל לא בטוח שהממוצע יעזור לך. בגדול, ממה שקראתי, המפקדים של איגודי הכבאות הם מקורבים שמרוויחים עשרות אלפי שקלים, והחפ"שים מרוויחים גרושים. בממוצע זה אולי יוצא מעט, אבל זה לא באמת אומר משהו. אחת הסיבות שהרפורמות נתקעו היא שעשרים ומשהו מפקדי איגודי כבאות שמרוויחים הרבה כסף יאבדו את משרתם עם איחוד שירותי הכבאות, והם מקושרים פוליטית (איך נראה לך שהם הגיעו לתפקיד?). האוצר ביקש למנוע את זכות השביתה של הכבאים, בצמוד להצמדת שכרם למשטרה, כנראה כדי למנוע את יצירתו של עוד מונופול ממשלתי הנשלט על ידי קומץ מושחת של עובדים. לא הלך. אני רוצה לראות מה היו אומרים אם השריפה הייתה מתחילה בזמן שביתת כבאים.
"האוצר ביקש למנוע את זכות השביתה של הכבאים"
כמות הפעמים שהכבאים השביתו שירותי חירום: אפס.
"בממוצע זה אולי יוצא מעט"
זה לא. הממוצע הוא שכר של 16,000 אלף ברוטו. זה לא מעט. 3 מתוך 20 הגופים הציבוריים עם המשכורת הממוצעית הגבוהה ביותר הם אירגוני כבאות :
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=zm20091026_4564#1
אבל אני לא משוכנע שהעלות של שכר עשרים המפקדים הנ"ל הם הסיבה לעלות השכר הממוצע הגבוהה (ראה תגובה שלי מעל).
בכל מקרה… מעניין אם האוצר פרסם את המשכורות של אותם בכירים? כדי שנתרשם מול משכורות של, נניח, מפקדי תחנות משטרה?
בדיוק מה שאומרים כשאנשים מתים בזמן שביתת רופאים. אני מניח שגם במקרה של שביתה היו כבאים במתכונת חירום ואני גם מניח שבמקרה של שריפה בסדר גודל כזה היו מניחים את השביתה בצד ומתגייסים לכבות אותה.
ולא נראה לי שמשרד שמשלם משכורות כמו במשכורות של עובדי בנק ישראל חכול להטיף מוסר למישהו.
אם יש קיצוץ בתקציבים שגורם לכך שאי אפשר לגייס ולהכשיר עובדים חדשים – מה אתה חושב שקורה למשכורת הממוצעת בארגון?
היא עולה לאורך זמן.
איך זה משפיע על קבלת עובדים חדשים
פשוט מאוד: אי אפשר לקבל אותם, כי אין תקציב לזה.
איך זה משפיע על המשכורת הממוצעת: היא תעלה.
איך זה ישפיע על הציוד?
יהיה פחות תקציב בשבילו.
איך זה ישפיע על אחוז סעיף המשכורות בתקציב: הוא יעלה.
איך זה ישפיע על האוצר:
"אין סיבה להעביר עוד תקציב בגלל ש80% הולך למשכורות".
וואללה. גאונים באוצר.
הנתון שמעניין אותי במיוחד (ולא הצלחתי לאתר) הוא הגיל הממוצע של עובד בשירות כיבוי. הערכה שלי – הוא יהיה גבוה בצורה משמעותית מגיל של עובד בכל שירות חירום ציבורי אחר.
יש עוד כמה דברים שנוטים לשכוח באוצר: שירותי כיבוי עובדים 24 שעות ביממה. המשכורות גבוהות לא רק בגלל ותק – יש עניין של תגמול על שעות עבודה קיצוניות (לילה, שבת) שיעלה את השכר המממוצע. זה לא רלוונטי לגופים מקבילים – במשטרה רב השוטרים לא עובדים במשמרות של 24 שעות.
הנה משהו מעניין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3996624,00.html
יותר מהגיל הממוצע צריך להעניין הוותק הממוצע של כבאי.
אני לא מבין את ההיגיון בדבריך. מי שעובד ממשיך לעבוד עד הפנסיה. המשכורת הממוצעת אולי עולה, אבל אם לא מגייסים כבאים חדשים זה לא מוריד את המשכורות שהיו משולמות ממילא. אז השכר הממוצע אולי עולה, אבל זה לא שנשאר פחות תקציב בגלל שהכבאים מרוויחים יותר כי יש להם יותר וותק – גם אם היו מגייסים חדשים, הותיקים היו ממשיכים לצבור ותק! בקיצור, קישקוש. קרא בנוסף גם את הטור של שטסלר:
http://192.118.73.5/hasite/spages/1203845.html?more=1
ואגב, גם המשטרה עובדת 24 שעות ביממה, שבתות וחגים, ואיכשהו הם מסתדרים בלי "שעות עבודה קיצוניות". גם בתי החולים ככה. אז אולי גם כבאים יכולים?
אני דווקא כן מבין את ההיגיון.
א. לא קולטים כבאים רגילים
ב. הוותק של הכבאים הקיימים עולה ולכן המשכורת שלהם עולה גם כן
ג. אחוז ה'משכורת' בעוגת התקציב של הכבאים עולה גם כן.
וזה שהתנאים במשטרה לא טובים לא אומר שצריך לדפוק את הכבאים בשביל שגם להם יהיה פחות.
"אני לא מבין את ההיגיון בדבריך."
ההגיון הוא שהאוצר לא משנה את תקציב הכבאים, המשכורות עולות בגלל ותק, אין כסף להשכרה והכשרה של כבאים חדשים, וכך גם המשכורת הממוצעת עולה וגם יחס המשכורות מהתקציב עולה.
"גם אם היו מגייסים חדשים, הותיקים היו ממשיכים לצבור ותק!"
נכון. משום מה ככה זה עובד. ככל שיש לך יותר ותק בעבודה המשכורת עולה.
אז לא נגייס חדשים עובדים חדשים כדי לעמוד במסגרת התקציב. ניתן לותיקים לצבור ותק, נחכה לפאשלה של שירותי הכיבוי הגרועים שלנו ואז נאשים את הכבאים. נעשה אווטסורסינג קבצני לשירותי הכיבוי שלנו. אסטרטגיה נהדרת. היא עלתה לנו בשריפה של יער ו 43 הרוגים.
העובדה היא שלא רק שכמות התקנים נמוכה מכל מדינה מערבית, *לא כל התקנים הקיימים* מאויישים. כי אין תקציב לאייש אותם. ואי אפשר לקנות ציוד כי גם אין כסף לזה.
"ואגב, גם המשטרה עובדת 24 שעות ביממה", "גם בתי החולים ככה".
לא. ממה שאני מבין, תחנות כיבוי אש מאויישות ביום באותו סד"כ מבצעי כמו שהם מאויישות בלילה. זה לא כמו המשטרה ובתי החולים.
"אז אולי גם כבאים יכולים?"
אולי, ואולי לא.
הבעיה היא לא אם צריך או לא צריך לבצע רפורמה (צריך). הבעיה היא שהטקטיקה למימוש פוליטי של הרפורמה הזו כללה יבוש תקציבי של שירות חירום שכרגע עלות הטקטיקה הזו היא 43 אנשים ויער. ובמלחמה הבאה – כנראה שיותר.
הטקטיקה כללה ייבוש תקציבי, אולי כי לא ראו דרך אחרת להעביר את הרפורמות. אבל כולם יוצאים נגד הממשלה שייבשה, אבל לא נגד מי שהתנגד לרפורמה בצורה כזאת שהיה צורך לנקוט בטקטיקה הזו.
"הטקטיקה כללה ייבוש תקציבי, אולי כי לא ראו דרך אחרת להעביר את הרפורמות. אבל כולם יוצאים נגד הממשלה שייבשה, אבל לא נגד מי שהתנגד לרפורמה בצורה כזאת שהיה צורך לנקוט בטקטיקה הזו."
את מי שראה צורך לנקוט בטקטיקה הזאת צריך לתלות על עץ גבוה (אחד מאלו שלא נשרפו). מהאשכים.
יודע מה. אני אסתפק בהעמדה לדין על גרימת מוות ברשלנות של 43 אנשים.
איזה גיבוי בין לאומי?
בעיקר כזה שבשתיקה – אם תשווה את התגובות למבצע בעזה לאלו של המלחמה בלבנון תגלה שכמעט אף אחד בעולם המערבי לא תקף את זכותה של ישראל להגן על עצמה בלבנון, ואף אחד לא קרא לועידת חקירה לאחר המלחמה. וזה לא שבלבנון לא נפגעו חפים מפשע ולא הופצצו מטרות אזרחיות.
לגבי מצבו של הציבור – ממש ככה. מאוד מדכא.
נתניהו מסורס, נתניהו על ברקסים. ולבני? שותקת ומשותקת, הרי גם היא צריכה להעמיד פנים ימניות-אבל-קצת-פחות כדי להיבחר. גם היא תתקוף את ש"ס אבל לא את ליברמן, חבר בכיר בקואליציה התיאורטית שלה. האם יש לה בכלל אג'נדה משילה חלופית? ואם לה אין, למי יש?
נראה לי שהסיכוי שאובמה לא יטיל וטו על הכרה במדינה פלסטינית (מה שכנראה יגרום לכך שההצעה לא תגיע להכרעה בכלל) הוא נמוך, אבל הלוואי שאני טועה.
אובמה בכל מקרה לא יכול להטיל וטו על הכרזה כזאת, מאחר שהיא נערכת במליאת האומות המאוחדות, ולא במועצת הביטחון. אבל ההכרזה כשלעצמה לא תשנה דבר.
אם האירופים יכירו במדינה פלסטינית החשיבות של זה היא בצעד הבא – סנקציות על ישראל. אם אירופה (שותף הסחר הגדול של ישראל) אכן תנקוט בצעד הזה, הכיבוש יקרוס.
לא שאני מאמין שזה (סנקציות אירופיות) יקרה בעתיד הנראה לעין.
אין נוהל להכרזה על הכרה בקיומה של מדינה. עצרת האומות המאוחדות יכולה להמליץ למועצת הבטחון על כל מיני דברים (זה מה שנעשה בהחלטת החלוקה ב 1947), והמשקל של ההמלצות האלה מבחינה משפטית אינו ברור לחלוטין. מועצת הבטחון היא הגוף בעל ה"שיניים" באו"ם, שיכול לנקוט באמצעים אופרטיביים, והיא יכולה להכריז, למשל, שמדינת פלסטין היא מדינה ריבונית ולכן ישראל נמצאת בהפרה של מגילת האו"ם בכך שכוחותיה נמצאים בשטחה. על הכרזה כזו, אובמה יטיל וטו לדעתי ולכך התכוונתי. מאחר שאובמה יטיל וטו על הכרזה כזו, היא גם לא תגיע להצבעה.
סנקציות על ישראל לא יביאו לקריסת הכיבוש לדעתי.
ומסתבר שבית הנבחרים של ארצות הברית כבר החליט על וטו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1204343.html
פעם בימי ממשלת רבין היה שר דתות בשם מיכה שטרית, הוא ניגש לפקידי המשרד וביקש את רשימת פסולי החיתון, הם סירבו לתת לו, ראיתי את זה אז כדוגמה לכך שהדתיים האלו פשוט לא מבינים איפה הם חיים ובאמת חושבים שהנתונים האלו הם רכושם הפרטי ולא שייכים למדינה שהשר הוא נציגה. טוב, מסתבר שצריך להפסיק לרדת על הדתיים, גם פקידי האוצר עם תארים בכלכלה מתנהגים באותו אופן.
שמעון שטרית.
אז מה אתה מציע? שנקיים את מה שאתה אומר והכל יהיה בסדר? ותהיה פה דמוקרטיה למופת?
מה תועיל עוד ועדת חקירה? עוד בזבוז של כספי ציבור וזמן מיותר? מטרת הדוחפים של הועדה הזאת היא פוליטית ולא עניינית.
למה צריך להתנצל בפני האימפריה האיסלאמית החדשה הטורקית שרק הולכת ומתרחקת מן המערב? האירופאים לא רוצים אותם, האמריקאים מתרחקים מהם, אז למה להתנצל בפני אלו שכל מטרתם הייתה ליצור פרובוקציה ולהרוג כמה שיותר חיילים?
אז אולי אותו ציבור אדיש שאתה מדבר עליו לא מעוניין בוועדת חקירה?
אולי אותו ציבור אדיש בכלל לא מעוניין בסולחה עם טורקיה?
ממש חצוף הציבור הזה…
די כבר עם "מטרתם היתה להרוג כמה שיותר מחיילינו". די. "מטרתם היתה פרובוקציה" – ללא שמץ של ספק. זה גם היה שקוף, ובכל זאת נתנו להם על מגש בדיוק מה שרצו. אבל "רצו להרוג"? די, די עם ההתבכיינות הז'ידית המתקרבנת. אם היו רוצים להרוג, היו דואגים שיהיה נשק חם על הסיפון ומרססים את החיילים ברדתם מהמסוק. גם במהלך ההתכתשות שכן אירעה היו להם ים הזדמנויות להרוג. הם החזיקו חייל בידיהם במשך דקות שלמות. היו רוצים להרוג, היו הורגים. באמת. פאקינג די.
ועוד שתי הערות:
1) מי שככל הנראה מטרתם הלא מוצהרת ברבים אך הברורה היתה להרוג היו דווקא כוחותינו. אחרת אין להסביר איך שישה מתשעת ההרוגים נורו בגבם, כולל הילד בן ה-19 שנורה ארבע פעמים בגב ובעורף. ההוראה בעליל היתה להרוג כדי להרתיע משטים נוספים, ובמיוחד כאלה שעליהם השתלטו ארגונים לא היפי-דיפי אלא ארגונים עם קשרים איסלאמיסטיים וקשרים לשלטון הטורקי.
2) העובדה שאתה, אפכא, וכה רבים מבני עמנו חושבים שכוונה להרוג היא הדבר היעיל ביותר שגורם עוין יכול לחשוב עליו היא בדיוק הבעיה. הכוונה שלהם היתה לגרום לך להרוג, ואתה עשית (לא אתה אישית, אתה ברוחך) בדיוק מה שהם רצו, וזה הועיל להם בערך פי טריליון נקודה שבע ממה שהיה מועיל להם להרוג חייל, אפילו לוחם שייטת מיומן שהכשרתו עלתה הרבה מאד כסף ושמחליפיו אפילו בפוטנציה לא מתגלגלים ברחוב.
האם אדוני מכיר את את פקודת הפתיחה באש שנתנה ללוחמים?
האם אדוני מעורב באיזשהי צורה בהכנות להשתלטות על המרמרה? שאתה פוסק שכל המטרה של החיילים הייתה להרוג כדי למנוע עוד משטים?
ולגבי נשק חם על הסיפון:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-248305-00.html?tag=22-14-41
ולא הם לא רצו להרוג,בגלל זה פעילי ה-IHH החליטו לחכות עם סכינים, אלות ממוסמרות, לא ממוסמרות ושאר כלים המיועדים למטרות שלום…
לדקור לוחם בבטנו עם ירידתו מהמסוק נועדה רק לפצוע, לא להרוג..
גם לקחת אקדחים מהלוחמים שירדו ישר מהמסוק ולהשתמש טרם נפתחה אש מצד כוחותינו הם גם למטרות שלום נכון? אף אחד מאנשי ה-IHH לא רצה להרוג חיילים.. (אני שם בצד את שאר האוכלוסיה על הספינה)
אתה לא יודע את כל הפרטים הללו.
האמת היחידה היא שאנו לא יודעים בדיוק מה שקרה, מה שאנו כן יודעים הוא שנורו למוות 9 פעילים ולא למוות עוד חמישה. לעומת אפס חיילים שירו עליהם.
בנוסף אנו יודעים שכל שנייה וכל נקודה באירוע צולמה, היו באירוע עשרות אם לא מאות מצלמות פועלות, צהל החרים את כולם ושחרר עשרות בודדות של שניות לאחר עריכה.
לכן האדם הסביר לא יאמין לגרסה של הצד שהעלים את העדויות, לעומת זאת הציוני יאמין לכל גרסה שצהל מוכר לו, לא משנה מהן העדויות.
אתה טועה, לדעתי. אני זוכר שלפחות חייל אחד נורה בבטן. ולגבי הפרטים של רחביה ברמן, יש לינק?
חייל נדקר בבטן. אם היה חייל שנורה בבטן. השאלה היא על ידי מי. לאור העובדה שכמו שציין ג'ו, כל שנייה צולמה ורגע הירי הנ"ל לא שוחרר, אני די בטוח בהערכתי שהוא נורה מאש כוחותינו.
לאלו פרטים אתה רוצה לינק? שירו בהרוגים מאחור? הנה לדוגמא.
http://www.guardian.co.uk/world/2010/jun/04/gaza-flotilla-activists-autopsy-results
טעיתי קלות. חמישה מתשעה נורו מאחור.
הנורו מאחור או בראש לא נשמע כל-כך מחשיד. מדובר בהמון רב בתוך חלל קטן מאד, הסיטואציה חסרת שליטה באופן אינהרנטי.
למשל המשפט מהכתבה:
Ibrahim Bilgen, was shot four times in the temple, chest, hip and back
זה נשמע כמו Execution Style או כמו יריות בכל כיוון אפשרי?
By the way, does anyone know about any non-IDF evidence regarding the use of paint guns? Has it ever been substantiated? j
לא יודע לגבי רובי צבע, אבל זכורני שראיתי הקלטה של תכנית טלוויזיה , כנראה של ה-BBC , ובה המומחה הצבאי שצפה בהקלטות אמר שזה נראה לו כמו דגם של כלי נשק אל-הרג לפיזור הפגנות (יש לזכור שגם נשק כזה יכול להרוג אם משתמשים בו לא בפרמטרים שאליהם נוצר, למשל בטווח קצר).
Let's hope the expert was right
אתה שם לב שאתה לוקח את גרסת צה"ל ומציג אותה כאמת מוכחת? הם אגרו נשק קר למטרת התגוננות מהשתלטות עוינת במים בינ"ל. זו זכותם המלאה ואני במקומם ייתכן שעושה כמוהם. היחיד שצה"ל טוען שנורה, נורה בוודאות מנשק צה"לי. יש לנו רק את הגרסה של צה"ל שהאקדח הצה"לי נורה על ידי אחד מפעילי הספינה. אתה בוחר להאמין לגרסה הזו ללא סייג, אני לא, וכמו שג'ו אומר, הצד שמסרב לשחרר את החומרים המצולמים שהחרים הוא זה שמאבד אמינות בעיני המשקיף האובייקטיבי.
הלוחם שנדקר לא נדקר מיד עם רדתו מהספינה, הוא נדקר במהלך ההתכתשות.
ולסיום, הרעיון שפעילי הספינה הצליחו לקחת אקדח מלוחם שייטת עוד בטרם פתחו כוחותינו כלל באש הוא נלעג, ומעמיד באור ממש גרוע מבחינה מקצועית את הלוחמים הללו. בכל מקרה, שוב, זו הגרסה הפרו-צה"לית. הגרסה של פעילי הספינה אומרת שנורו יריות מהמסוק לפני שראשון הלוחמים ירד בחבל. כל מה שצה"ל צריך לעשות כדי להזים את הטענה הזו הוא לשחרר את הצילומים, שלו ושל הפעילים, מלאים ובלתי ערוכים, החל מנאמר שתי דקות לפני הירידה הראשונה של הלוחם הראשון לספינה. אבל הם לא עושים את זה. מעניין למה.
כן אני בוחר לקבל את הגרסא הצה"לית לא כי אני ציוני או אוהב ומעריך את חברי לנשק הלוחמים אהבה עיוורת, אלא כי אני יודע פרטים רבים על אירוע המרמרה שאני מקווה שייחשפו עם דו"ח ועידת טירקל.
ולפחות איך שזה נראה אתה זה שלוקח את גרסת הIHH והופך אותה לאמת מוכחת..
"הם אגרו נשק קר למטרת התגוננות מהשתלטות עוינת במים בינ"ל ואני במקומם ייתכן שעושה כמוהם"
האם משטי מחאה נוספים (כולל ספינות נוספות שהיו במשט הנוכחי) התנהגו בדרך כזאת אלימה כנגד השתלטות צה"לית עוינת ופיראטית: גם אני וגם אתה יודעים שהתשובה היא לא.
ולגבי איך נורו הפעילים, האם מישהו מכן יודע מה הם עשו באותו הרגע?
שמקיפים כל אחד 4-5 בריונים חמושים עם נשק קר ומפוצצים אותך מכות רצח אז אין בעיה בעיה לקחת ממך נשק גם אם תהיה הלוחם הכי מקצועי בעולם.
וגבי ירי מהמסוק עוד לפני הנחיתה של הלוחמים:
ראה את עדות העיתונאי הטורקי שפיק דינק: http://www.allvoices.com/contributed-news/7036188-turkish-journalist-sefik-dinc-no-shots-were-fired-from-the-israeli-helicopters
אומר שלא היה דבר כזה.
אז הנה גורם שהוא לא מצה"ל אומר שלא היה דבר כזה..
כן וברור הצבא רק משקר- החל מהרמטכ"ל ועד לאחרון הלוחמים שעלו על האנייה ברור שהם משקרים ופעילי ה-IHH לא..
שתי נקודות:
א) קודם כל, הוכחה שאפשר גם אחרת. שר בסקוטלנד התפטר בגלל ביקורת על טיפולו בסופת שלגים (שאף אחד אפילו לא נהרג בה, אגב):
http://uk.news.yahoo.com/18/20101211/tpl-scotland-s-transport-minister-quits-5b839a9.html
ב) אני לא מבין למה אף אחד לא מגיש בג"צ נגד האוצר על הנושא של פירסום (או אי פירסום) התקציב. ואם הדיון בתקציב קרוב מדי, ניתן לבקש גם צו מניעה.
כל נושא האחריות של אישי ציבור למחדלים שקרו בתקופת כהונתם מזכירה לי סיטואציה מחיי הצבא. חייל מביא אישור רפואי שדורש מנוחה. המ"מ בן ה-19 מחליט לא להתחשב באישור ושולח את החייל לפעילות "על אחריותו". בדרך כלל לא קורה כלום והמ"מ מרגיש "גבר" שמנע השתמטות של חייל מפונק. אבל לפעמים החייל מת או מתאבד (במקרה של מקרים נפשיים). כעת המ"מ לא מבין למה הוא צריך להיענש. ביום שמ"מ יכנס לכלא על רצח במקרה כזה, אדע שהתחלנו לקחת ברצינות את האחריות האישית.
גם במקרה שבו אתה מתאר זאת תהיה הטלת אשמה על הש.ג, כמי שהיה חובש בצבא אני יודע שהבעיה היא מבנית, יכול רופא לכתוב דבר אחד בתיק הרפואי של החייל והמפקדים לעשות משהו אחר לגמרי והכל בסדר, בשביל שינוי אמיתי אתה צריך שהוראה של רופא תהיה הוראה, שמראש לא יהיה מצב שחייל ימות בגלל מ.מ אחד מורעל מדי ולא לחכות שהמסכן ימות ואז לתלות את המ.מ. על עץ, זה כבר לאחר מעשה.
כן, אבל אני די בטוח שזה כבר רשום בפקודות הצבא. הבעיה היא שלא ממש אוכפים אותן- יבואו ויאכפו אותן, דבר שמתחיל מהמ"מ הזה, והתרבות תשתנה.
בוודאי שזה מעוגן בפקודות הצבא, יש גם פקודה שאומרת שחייל ישן 6 שעות בלילה, לא שמעת? השאלה היא לא מה כתוב בפק"ש זה או אחר אלא מה המצב בפועל. האם המערכת בנויה כך שהיא יכולה לבדוק שהפקודות שלה אשכרה מקויימות או שנוח למערכת לתת איזו פקודה נאורה וצודקת ואז להגיד 'הנה אמרתי, מה הבעיה?'
אבל זה נושא לפוסט שלם בפני עצמו
בנוגע להתפלה – אכן היתה במשך שנים גרירת רגליים בנושא ההתפלה (ברובה באשמת האוצר) אבל זה לא המצב היום – חלק גדול ממי השתיה מגיע היום ממתקני התפלה ומתוכננים עוד מתקנים בשנים הקרובות.
אני חייב לומר שאני כבר אדיש לאדישות הציבור.
אני לא בטוח למה זה הופך אותי. כנראה שאני כבר מיואש מהיאוש.
אבל חוץ מרוב הפוסט שמאד מדבר אלי, דווקא בקשר לרמת הפרוט אני לא בטוח שאני מסכים.
מהדוגמא שהביאו בכלכליסט אז כבר רמת פירוט 3 נראת כמו יותר ממה שאני מצפה מהנבחרים להתעסק איתו.
מספיק שהם יודעים שגוף מסויים מקבל כך, ושהחלק הזה יוצא על שכר. הם באמת צריכים להתעסק עם כמה הולך למשכורת ישיר, כמה הוצ' רכב וכמה שעות נוספות?
תקציב המדינה זה משהו באזור ה350 מיליארד ש"ח. אנחנו באמת מצפים מקבוצה של 120 איש שלא מצויים בהסכמה שיהיו מסוגלים לטפל בו ברמה של עשרות אלפים? הרי זה אבסורד.
לא יודע כמה אנשים מעסיק משרד האוצר, אבל אני בטוח שיש יותר ממאה עשרים חברה שמתעסקים בזה, והם עוד כולם פועלים למען אותה מטרה וללא הפעלת שיקול דעת, מה שאומר שהם יכולים להספיק בין פי 10 לפי 100 מהח"כים שמתעסקים בנושא.
חכ"ים צריכים להכריע בין חינון לבטחון, או לרדת רמת רזולוציה ולהכריע בין מטוסי כיבוי לכבאיות (נגיד). אבל להתעסק עם כמה מהשכר זה הוצ' רכב וכמה זה ש"נ? לא נראה לי ריאלי.
אז אולי נסמוך עליהם שהם כבר ילדים גדולים ויכולים להגיד בעצמם "לרמת רזולוציה כזאת אני לא מעוניין לרדת" אבל לא להסתיר מהם את המידע, כי המידע הזה הוא לא רכוש פרטי של האוצר אלא של הציבור שהחכ"ים מייצגים.
כן, עם זה אני מסכים, חוץ מהקטע שאמורים לסמוך עליהם כי הם ילדים גדולים.
רובי ריבלין עושה שם רושם של מבוגר יחסית אחראי. זהו בערך.
המידע הזה צריך להיות זמין לעיתונות, לא ממש לחברי הכנסת עצמם.
כלומר הוא צריך להיות זמין לציבור, אבל לא לחברי הכנסת שמצביעים בפועל על זה? איך בדיוק עובד בהיגיון שלך שאפשר להסתיר מחברי כנסת משהו שאמור להיות זמין לכולם דרך העיתונות?
מה עם חוק חופש המידע? זו ניראית לי הזדמנות פז להפעיל אותו
המטרה מאוד פשוטה – לוודא שהבחירות הבאות יהיו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות.
מקריאת הכתבות התרשמתי שאין חידוש בכך שהתקציב מפורט רק בחלקו – מעולם לא פורסם התקציב ברמת הפירוט הרביעית.
האם אני צודק? אם כן, מדוע יוצא הקצף דווקא עכשיו?
האם אי פעם עלתה דרישה והאם אי פעם היה סירוב?
ולמה הכרה אירופית במדינה פלסטינאית תהיה אסון?
בוא נאמר שמדינות האיחוד האירופי מכירות במדינה הפלסטינית. זו, מצדה, דורשת ממדינות אירופה להסגיר לידי מערכת המשפט שלה את כל אותם אנשים שנטלו חלק בהשתלטות על אדמות פלסטיניות ללא אישורה של ממשלת פלסטין. עכשיו, כל ישראלי שמתגורר מעבר לקו הירוק או הוצב בפרק-זמן כלשהו בחייו בבסיס צה"ל הנמצא מעבר לקו הירוק יהיה חשוף למעצר ברגע שכף רגלו תדרוך על אדמת אירופה. וזה עוד בלי שהזכרנו את האפשרות של ניתוק קשרים כלכליים בין ישראל לאיחוד האירופי.
הייתי שמח לקרוא מדי פעם על הצעות אופרטיביות לניהול המדינה ולא רק ביקורת . עם כמה שזו מצוינת.
אופקטיבית: לפנות את ההתנחלויות, לסגת לגבולות 67', לבטל את האפלייה המובנית בחוק כנגד לא-יהודים, לבטל את מוסדות הדת הממשלתיים, להרחיב השירותים הממשלתיים, לקצץ בתקציבי הנשק.
יש עוד משהו?
נגיד ואני מסכים לרוב הדברים, פרט ל-2 הסעיפים הראשונים והאחרון.
לפנות את ההתנחלויות ולסגת לקווי 67' במסגרת מה? (חד צדדית או במסגרת הסכם?)
והסעיף הנוגע לנשק: סכום גדול מהכסף המגיע לנשק הוא מכספי סיוע שיכולים אך ורק להגיע לתחום זה, אז במה בדיוק לקצץ?
פרט ל2 הראשונים והאחרון זה לא רוב.