החברים של ג'ורג'

ברון תעשיית השקרים

תחת הנהגתו של בן דרור ימיני, הפך "מעריב" בשנים האחרונות לשופר של הימין הפסיכי הישראלי. "מעריב" היה זה שהזניק את "אם תרצו" לתודעה הישראלית. הדו"חות של "אם תרצו" הופרכו זמן קצר לאחר שפורסמו, אבל ימיני לא רק שלא נתן במה לכך – תפקידו של עיתונאי רציני – אלא קידם את התעמולה שלהם כנגד הקרן החדשה לישראל פעם אחר פעם. הוא הגיע לשיא חדש, או שמא יש לומר שפל חדש, כאשר ניפח מכתב היסטרי, נטול פרטים ובלתי ניתן לאימות, לעוד איל ניגוח.

בשבוע שעבר בחר לעצמו ימיני מטרה חדשה-ישנה: עיתונאי "הארץ", גדעון לוי. אישית, אני לא מחובביו של לוי, ואני חושב שיש בעיה רצינית בכך שאדם שתחום הסיקור שלו הוא הכיבוש הפלסטיני מצד השני של הגדר – נושא חשוב, שעמירה הס למשל מטפלת בו בדרך כלל היטב – לא דובר ערבית ונאלץ להסתמך על תרגומיהם של פלסטינים. אבל אצל ימיני הפך לוי ל"ברון תעשיית השקרים". בסוף השבוע פרסם לוי תגובה מפורטת: הוא פירק את הטענות של ימיני לתשע נקודות, וענה על כל אחת ואחת מהן. הוא חשף את הסילופים שערך ימיני בראיון שלו לאינדיפנדנט: כעקרון, ימיני בחר בשיטה החביבה על תועמלנים, הוצאת דברים מהקשרם.

הדבר החכם מצד ימיני היה לסתום ולקוות שהעסק יישכח, מה שהיה כנראה קורה תוך יומיים-שלושה. הוא בחר לענות, והוסיף עיוותים ושקרים נוספים, תוך שהוא מתעלם מרוב הנקודות של לוי ומנסה להטביע אותן במלל צווחני. אז הגיע הזמן לכספת את הטקסט של ימיני. את הראיון הרלוונטי באינדיפנדנט אפשר לקרוא כאן.

א. ימיני טוען ש"בשלב די מוקדם בראיון מסביר לוי את "מנגנון שטיפת המוח הכל כך יעיל" שעוברים הישראלים. כך שמלאכתו קשה. כל כך קשה, עד כדי כך שהניסיון להפוך את המצב הוא "כמעט כמו ניסיון להפוך חביתה לביצה". הנה לוי, חוזר לשנאת ישראל הישנה. התכונות השליליות טבועות ביהודים הללו."

על זה יש רק מילה אחת לומר: בולשיט. עצם השימוש בביטוי "שטיפת מוח" מעיד שלא מדובר ב"תכונות שליליות טבועות", אלא בשינוי תודעה באמצעות מנגנון תעמולה. בהתחשב בכך שלוי עצמו הוא יהודי, הרעיון שהוא יאמר – והוא לא אמר – שיש ביהודים "תכונות טבעיות" שליליות הוא נלעג. ימיני לא יכול להתמודד עם הטענה הזו – אחרי הכל, הוא חלק ממנגנון שטיפת המוח – אז השיטה שלו היא לכנות את לוי אנטישמי ("שנאת ישראל הישנה") ולקוות שזה ידבק. בקרב הקוראים שלו זה ודאי עובד. השאלה היא אם זה יעבוד גם על אנשים חושבים, לא על יג"עים שטופי מוח. זו גם הטענה המסכמת של ימיני: שאם איש ימין היה מתראיין ומדבר על "טבעם הרצחני" של הפלסטינים, הוא היה מואשם בהסתה. אבל לא מדובר, ומעולם לא היה מדובר, ב"טבע רצחני", אלא בשטיפת מוח; ובהתחשב בכך שימיני מדווח בעקביות ובצדקנות על פרסומי הסתה ברשות הפלסטינית, הטענה הזו, כשהיא מגיעה מצידו, היא צינית עד כדי להחליא.

תועמלן ימין. בן דרור ימיני מבהיר איפה הוא עומד

ב. ימיני טוען, בתגובה לנקודה השניה של לוי – תיעוד של ירי של חמושי צה"ל לעבר מונית בה נסע ב-2003 – כי לוי לא מציין שמדובר ב-2003 וכי כעת "הוא משנה גרסה". ימיני לא אומר אמת. האינדיפנדנט מתייחס לתקרית כך: "In the summer of 2003, he was travelling in a clearly marked Israeli taxi on the West Bank….". ההדגשה שלי. בהתחשב בכך שזהו מאמר תגובה של ימיני, העובדה שהוא לא טרח לקרוא את המאמר באינדיפנדנט – אליו כל הסיפור מתייחס – ראויה לתמיהה, בלשון המעטה; העובדה שעל סמך כך הוא מאשים את לוי בשקר חדש היא חוצפה חריגה, אפילו בשבילו.

ג. פרשת הכלבים: לוי אמר לאינדיפנדנט שהעיתונות הישראלית דיווחה בהרחבה על מותם של כלבי צה"ל בעת עופרת יצוקה, אבל דחקה את מותם של עשרות ומאות פלסטינים לעמודים האחוריים. לוי טעה בתאריך פרסום התמונה – התמונה היא של כלב שמת שלוש שנים קודם לכן – אבל כלב אחר שמת מפגיעת קסאם, בשם בון, זכה לסיקור נרחב. את שמו של בון אנחנו מכירים, את שמותיהם של האזרחים שצה"ל הרג באותו יום – לא כל כך. ימיני מנסה להתפתל בנושא, חוגג על פערי התאריכים – אבל לא מצליח להכחיש את ההבדל בפער הדיווח.

ד. נושא ההפגזות. ימיני מתעלם מעיקר תשובתו של לוי – "על פי נתוני האו"ם, צה"ל פגע בהתקפה על עזה, ב-15 בתי חולים ומרפאות וב-43 חדרי עזרה ראשונה. 18 בתי ספר נהרסו כליל ו-280 אחרים נפגעו. 50 מתקנים של האו"ם נפגעו בהתקפה. 16 אנשי צוותים רפואיים, כולל רופאים, נהרגו ו-25 נפצעו. 12 אמבולנסים נפגעו אף הם" – כנראה משום שאין לו תשובה טובה. במקום זה, הוא טוען שלוי משקר כאשר הוא מדבר על 42 פלסטינים שנהרגו בהתקפה ישראלית על בית ספר של אונר"א. הוא מפנה לקישור ב"הארץ". התמימים שלא קראו את הטקסט המקושר עשויים לחשוב שאותם 43 (מספירה מאוחרת יותר) כלל לא נהרגו; בפועל, הם נהרגו גם נהרגו. אבל הם מתו מפגזים שנפלו בסמוך לבית הספר ולא פגעו בו ישירות. עכשיו נבצע את התרגיל האהוב על ימיני, ונשאל איך הוא היה מתייחס להתקפת מרגמות של חמאס, שהיתה הורגת 43 אזרחים יהודים שעמדו מחוץ לבית ספר, ואיך היה מתייחס להכחשות של חמאס שכל מטרתן לומר שהוא לא כיוון ישירות לבית הספר.

ה. ימיני טוען שדבריו של לוי, על פיהם הסכם אוסלו הוא הונאה מצד ישראל, הם "שקר". לכולי עלמא ברור שמדובר בהבעת דעה, רק שימיני סבור שזו דעה לא לגיטימית. הנה כמה עובדות שיתמכו בה. בין השנים 1993-2000, מספרם של המתנחלים – שימיני טוען מעת לעת בתוקף שהם מכשול לשלום – הוכפל. ישראל לא הסירה אף התנחלות באותה תקופה (שלאחריה חדל הסכם אוסלו להתקיים), ולא רק שלא הסירה, היא גם הוסיפה כמה חדשות והגדילה את הקיימות. כאשר ביצע ברוך גולדשטיין טבח בתושבי חברון, לקול מצהלותיהם של תושבי ההתנחלויות שם ("פורים שמח, יהודים!"), ממשלת ישראל לא הסירה את סרטן ההתנחלות משם, אלא… החמירה את מצבם של הפלסטינים תושבי העיר "מחשש לנקמה במתנחלים". (מי ששילם בדמו על החינגה של גולדשטיין ואוהביו, וחטף במקומם את פיגועי הנקמה היו תושבי ישראל המוגנים הרבה פחות, לא המתנחלים, אבל זה סיפור אחר.) מצבם של הפלסטינים התדרדר: מספר המחסומים עלה, וכתוצאה מכך נפגעה הכלכלה הפלסטינית קשות. כל אלה לא קידמו, בלשון המעטה, את השלום.

יתר על כן, רבין עצמו אמר – כפי שהזכיר לנו השבוע בנימין נתניהו – שהסכם אוסלו לא מיועד להביא להקמתה של מדינה פלסטינית, הוא טבע את הביטוי "אין תאריכים קדושים", והעיד שמטרת כל הנסיגה הישראלית היא שיהיה משטר פלסטיני שיטפל בחמאס "בלי בג"צ ובצלם". ורבין עוד היה אחד התומכים בהסכם: תומאס פרידמן כתב ב-1995, בנספח לספרו "מביירות לירושלים", שרבין עצמו מנסה להגיע לשלום, אבל יש שרים בממשלתו שמחבלים בכך. אולי ימיני צריך להוסיף גם את פרידמן לרשימת "שונאי ישראל" שלו. במובנים רבים, הסכם אוסלו היה תרגיל Hasbara נהדר של ממשלת ישראל; את השלום, שכרוך בפירוק ההתנחלויות, הוא לא קידם בכלום. להיפך.

בקצרה, הדבר המשעשע והעגום שבכתיבתו של בן דרור ימיני הוא הוכחה לטענתו של לוי בדבר שטיפת המוח העוברת על הישראלים. לא ברור אם ימיני לא מבחין בכך או לא מסוגל להודות בכך.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Pingback: Tweets that mention ברון תעשיית השקרים | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • Pingback: באמת שהגיע הזמן להוריד את התמונה של רבין מהקיר – מחקר מדעי שערך יוסי גורביץ’ הוכיח שרבין לא רצה שלום « מסעותיו של מרק בשבילי החיים()

  • סתם אחד/האחד

    אתה עצמך (גורביץ ) לא היית בעד המלחמה ?

    • עוד אחד

      אני זוכר שהיה ומניח שאם תלחץ קצת הוא אפילו יחזור על זה כאן…

    • ygurvitz

      ביומיים הראשונים. אחרי זה נזכרתי עם מי יש לי עסק.

      • סתם אחד/האחד

        איך לדעתך המלחמה הייתה צריכה להתנהל ?

  • עדו

    אני מבקש הסבר על ההבדל בין הימין ה'פסיכי' לימין השפוי ואיך בן דרור ימיני מייצג דווקא אחד מהם ולא את השני.

  • סמולן

    אהם. הטענות של בן דרור ימיני דווקא משכנעות. צה"ל אכן לא טיווח את בית הספר, והשאלה מה היינו מרגישים לנוכח הרג המוני שכזה לוא היה מבוצע על ידי החמאס אינה רלוונטית. ברור שהיינו זועמים, ברור גם שלוי והיצ"גים היו מסבירים שזה לא רלוונטי, כי החמאס לא כיוון לבניין על פי מיטב העדויות. והם היו צודקים.

    בעניין הכלב, ברור שבד"י צודק. לוי לא רק תיאר אנקדוטה אודות עיתון עם תמונה של כלב מת בשערו ופלסטינים מתים מוצנעים בין דפיו, אלא תיאר מצב שמאפיין את העיתונות הכתובה בארץ. לטוב ולרע, זה לא המצב. זה אולי דימוי קיצוני למצב, שהוצג בראיון כדברים כהווייתם.

    • אזרח

      חוץ מזה, ממתי עיתונות כל כך דואגת לאזרחי האוייב? האם בשערי עיתוני בריטניה וארה"ב מופיעים בכל יום שמות ותמונות אזרחים זרים שנהרגו ע"י צבאותיהן ברחבי העולם? האם בעיתוני לבנון ביכו את האזרחים הישראלים שנהרגו בקיץ 2006?

      • עומר

        מצטרף. גם אני לא מבין את הטענה הזאת.

        • אזרח סוג ב'

          לאזרח ולעומר:
          לא מאשים אתכם שלא שמתם לב. העיתונות העולמית דווחה אתמול ושלשום על דבר אחד, ועל דבר אחד בלבד: ההתנהלות של צבא ארה"ב בעיראק, ושלל ההרוגים מקרב אזרחי המדינה.

          הדיווח הכלל-עולמי בא לעולם בזכות ההדלפה הגדולה ביותר בכל הזמנים, שארגון וויקי-ליקס השיג וניתח – יחד עם הניו יורק טיימס, הגארדיאן והדר שפגיל.

          • עומר

            לא כ"כ הבנתי את הקשר בין הדברים. אבל הכוונה היא שמן הסתם עיתונות המיינסטרים לא אמורה למנות ולבכות את חללי הצד השני בזמן מלחמה, למעט מקרים יוצאי דופן.

            אני לא אומר שזה נכון או לא נכון אבל ככה העולם מתנהל, ולהפוך את זה לטענה "חיי כלב שווים יותר מחיי אלף ילדים עזתיים" זו דמגוגיה מטופשת.

            • אזרח סוג ב'

              אה, פשוט כתבת
              "ממתי עיתונות כל כך דואגת לאזרחי האוייב? האם בשערי עיתוני בריטניה וארה"ב מופיעים בכל יום שמות ותמונות אזרחים זרים שנהרגו ע"י צבאותיהן ברחבי העולם?"

              ורציתי להראות לך דוגמה מאתמול.

              • אזרח סוג ב'

                סלח לי, לא אתה כתבת – "אזרח" כתב. אתה אמרת שאתה מצטרף לדברים.

      • י.א

        ""אזרחי" אויב"
        יעני תשובים חסרי-זכויות החיים בתחום שלטונך?
        לץ

    • מאור

      העניין מאוד פשוט: הטענה של לוי היא שהחברה הישראלית מאופיינת בחוסר אנושיות ביחסיה כלפי נפגעים בקרב אויביה. מקרה הכלב שהוא הביא מהווה כביכול הוכחה לכך. השאלה היא, החברה הישראלית אינה אנושית כלפי אויביה ביחס לאיזו חברה? ההתחמקות מהמימד ההשוואתי משרתת כאן מטרה זדונית.
      טענת הנגד: החברה הישראלית מתייחסת לנפגעים בקרב אויביה באופן מוסרי ואנושי יותר מכל חברה אחרת בהיסטוריה האנושית. אם מישהו חושב אחרת, שיואיל בטובו לציין את שמה של החברה שהתקיימה בהווה או בעבר שדיווחה, והתייחסה, וביכתה את נפגעי האוייב שלה באופן ניכר ומוסרי יותר מהחברה הישראלית. לא מדובר בהשוואה לאיך שחברות (גם רק דמוקרטיות-מערביות, שיהיה) מתייחסות לנפגעים בתוך עמם, וגם לא לאיך שהן מתייחסות למיעוטים (למשל לבנים ושחורים בארה"ב) – מדובר כאן בקונפליקט לאומי ממושך, עיקש ואלים. אני רוצה את שמה של החברה שהיתה או נמצאת בקונפליקט כזה ובה יש, למשל, דיווח עיתונאי נרחב ומוסרי יותר אודות נפגעים בקרב האוייב שלה מאשר דיווחים דומים בעיתונות הישראלית. עד שלא תימצא דוגמא לכך (כי כנראה אין דוגמא), יש להניח שישראל היא אחת החברות המוסריות ביותר ביחס לנפגעים בקרב אויביה. מעולם לא התקיימה חברה שהיתה יותר מוסרית ביחס לנפגעים בקרב אויביה במהלך קונפליקט אלים מאפשר החברה הישראלית. את זה גדעון לוי היה צריך להדגיש, במקום לרמוז אחרת.

      • עד שלא תראה לי שהמלך הנוכחי של צרפת יותר קירח ממך, איאלץ להניח שאתה האדם הקירח ביותר בעולם.

        • מאור

          נמרוד,

          ביחס לאילו חברות במצב של קונפליקט לאומי מתמשך, החברה הישראלית אינה מתייחסת לאויביה באופן מוסרי?

          אילו חברות מתייחסות לאויביהן באופן יותר מוסרי מהחברה הישראלית?

          האם תקרא לי קירח, כשיש לי יותר שיער מלכולם???

  • במיוחד חביבה עלי הטרוניה הקבועה שלך (וגם, למשל, של הבי.בי.סי בסדרה שהם עשו על "הגנרלים" בישראל), לפיה אחרי הטבח במערת המכפלה רבין לא ניצל את ההזדמנות כדי לפנות את כל חברון מיהודים.
    האם אחרי פיגוע התאבדות צריך היה לשטח את כפרו של המפגע? אולי לגרש את כל בני הכפר לירדן? משום מה, רק על יהודים יש את הטיעונים האלה.

    • ygurvitz

      כי רק היהודים הם פולשים ולא ילידים. יתר על כן, כל הצידוק הרשמי לקיומן של התנחלויות הוא שהן מהוות עזר בטחוני, כלומר שהן בעצם מוצב. אני לא חושב שמישהו יכול לטעון, ודאי לא אחרי הטבח של גולדשטיין, שליהודי חברון יש ערך בטחוני חיובי כלשהו.

    • דניאל ר

      אף אחד לא טוען שצריך היה לפנות את יהוי חברון כי זה צודק או כי זה עונש הוגן, אלא שהיתה לרבין הזדמנות לפנות התנחלות אחת בשקט יחסי – וגם אותה הוא לא ניצל.

  • דוד

    אני רק הערה: הטיעון לגביו ההתנהגות השמאלנית נובעת משטיפת מוח, והטיעון לגביו ההתנהגות נובעת מטבעם השונא-עצמי של היהודים, אינם מוציאים זה את זה.

  • גדי

    יש בפוסט הזה משהו קצת אירוני, כשנזכרים כי בתקופה בה "החברים של ג'ורג'" התגורר תחת קורת הגג של בלוגלי, היה ממנו קישור ישיר לטורים של בן דרור ימיני וגדי טאוב.

  • We view the permanent solution in the framework of State of Israel which will include most of the area of the Land of Israel as it was under the rule of the British Mandate and alongside it a Palestinian entity which will be a home to most of the Palestinian residents living in the Gaza Strip and the West Bank.

    We would like this to be an entity which is less than a state and which will independently run the lives of the Palestinians under its authority. The borders of the State of Israel, during the permanent solution, will be beyond the lines which existed before the Six Day War. We will not return to the 4 June 1967 lines.

    http://www.mfa.gov.il/MFA/Foreign+Relations/Israels+Foreign+Relations+since+1947/1995-1996/Address+to+the+Knesset+by+Prime+Minister+Rabin+on.htm?DisplayMode=print