החברים של ג'ורג'

התבונה היא שמתפוגגת

בטקס רב רושם, אישר שר האוצר של גאבון לשני רופאי האליל הבכירים בארצו – השניים מחזיקים בתפקיד רשמי ומקבלים משכורת ממשלתית – למכור לאדם זר את מלאי הבקר של המדינה לתקופה של כעשרה ימים, הימים שבהם על פי המסורת המקומית נמנע האליל מלאכול בשר. בימים אלו, על פי חוק שנוי במחלוקת – משום שרוב התושבים סבורים כי אינו מחמיר מספיק – ייאסר על מוכרים להציג בשר בקר לראווה, או למכור מוצרים אחרים הנובעים ממנו, כגון חגורות.

טוב, לא בדיוק. אבל דומה עד כדי להרתיע.

*           *            *            *            *

המדהים בכל ההיסטריה שסביב מכירת הלחם בשבועות האחרונים היא דעיכתה של החילונות הישראלית. אחרי הכל, הפרת הסטטוס קוו היתה בעצם הגשת כתבי האישום כנגד המוכרים בירושלים. ב-22 השנים מאז חוקק חוק החמץ, לא הוגשו כתבי האישום, והפקחים הסתפקו בברירת קנס.

וגם ברירת הקנס, כפי שקבע השבוע מזוז, היתה חריגה. חוק החמץ מעולם לא אסר על מכירת חמץ: הוא אסר על הצגה פומבית לצורך מכירה. כל זמן שהמוכר לא הציב דוכן בשוק, או הציג לחמניות בחלון ראווה, הוא יכול למכור אותו כהרגלו. מטרתו היחידה היתה חנופה לדתיים, שרגשותיהם העדינים לא יעמדו במראה של כיכר לחם חשופה בציבור. לציבור החילוני, כידוע, אין רגשות – וגם לא צרכים. חילונים שמתגוררים מחוץ לתל אביב יחוו בשבוע הקרוב הפרעה קשה בשגרת יומם. מצד שני, לא בטוח שהקבוצה "חילונים שמתגוררים מחוץ לתל אביב" היא קבוצה בעלת משקל.

חוק החמץ מוכיח, למי שעוד היה זקוק להוכחה, שישראל היא תיאוקרטיה ולא דמוקרטיה. מדובר בחוק מעניין מאד: הוא חל רק על אזרחי ישראל היהודים, ולא על אזרחיה הנוצרים או המוסלמים. האנשים הצפויים להיענש בגינו – בקנס – מופלים לרעה בשל מוצאם, ונפגעת יכולתם לעסוק במקצועם דווקא בשבוע שבו הוא עשוי להיות רווחי במיוחד. אמנם, פגיעה זו מחווירה לעומת הפגיעה הקבועה והיומיומית באזרחי ישראל שאינם מוגדרים כיהודים, ובכל זאת. זה אינו החוק היחיד המבדיל בין אזרחים על פי דתם: חוק החזיר, האוסר על גידול חזירים, חל בישובים יהודיים ומוסלמיים בלבד.

ומעבר לסנקציה החוקית יש גם סנקציה חברתית. שיעור מדהים של 81% מהיהודים, יהודים חילונים בכלל זה, אמרו שהם "לא יקנו חמץ" בפסח, ורבים מהם הודיעו כי יחרימו חנויות שימכרו. מי שעקב אחר ההזנחה המתמשכת של לימודי האזרחות, ודאי לא יופתע לשמוע שרוב האזרחים אינם מבדילים עוד בין חוק המדינה וחוק הדת: רוב התגובות על החלטת מזוז היו התרעמות, וטענה שמזוז מתנגד לצוויו של האל עצמו.

נניח עכשיו לבורות רחבת ההיקף שסבורה שהתנ"ך ופרשניו הם-הם פיו של האל. אחרי הכל, כפי שציין יפה ספי רכלבסקי בספרו האחרון – "אין גבול" – הנושא היחיד שבתי הספר הישראליים מלמדים כראוי הוא "חגי ישראל". השיעור עליהם חוזר מדי שנה, ותלמידים מבית חילוני נאלצים לשמוע, במוסד ממלכתי לכאורה ומסורתי בפועל, על צוויו של האל.מה העבודה הזו לכם?

התלמידים מעולם לא למדו מהו חוק, וגרוע מכך – לא למדו מהי ריבונות. אין להם מושג מה משמעותה, באילו דמים ומאמצים נקנתה, וכמה ארוך היה המאבק להשתחררות מעולה של הדת. אין להם מושג על העקרונות העומדים מאחורי קיומה של הכנסת, ומהי משמעות החלטותיה.

הם אינם יודעים שלכנסת אין שום סמכות, או על כל פנים לא צריכה להיות לה, להתערב בענייני דת. הם אינם יודעים שהחלטתו של מזוז איננה אומרת דבר על סמכותם של הרבנים, או על החלטה אישית של אדם להמנע ממכירה או רכישה של חמץ; היא מפרשת בסך הכל את החוק, שהוא נפרד מן הדת. התלמידים לא הבינו, והיה מי שרצה שלא יבינו, שהחוק צריך להיות אדיש לדת; לימדו אותם ש"פה זה מדינה יהודית", והם קנאים לה הרבה יותר מן הדתיים. דווקא משה פייגלין יכול להצהיר, ולשיטתו בצדק, שרצוי שחוק החמץ יבוטל – משום שהדת ממילא משתלטת על הרחוב ושהכפיה הדתית היא כלי חזק נגדה.

אבל דתיי-הלייט שלנו, ש"זהותם" החלולה היא עיקרם – ואני מוכן לשים כסף טוב שהם לא יוכלו להצביע על עשר דמויות דתיות לאורך ההיסטוריה – רוצים דת הצהרתית. ומי יכול להאשים אותם, כששרת החוץ לבני רוצה להרחיב את תחולת החוק? "דווקא משום שאיני אדם דתי, אני רוצה לשמר גם בתל אביב משהו בהקשר ציבורי שאיננו כופה דבר על הפרט בביתו," כותבת לבני. בני ברק, היא אומרת, ממילא איננה זקוקה לחוק כזה – ועל פי האי-גיון שלה, יש לכפות אותו דווקא על מי שאיננו רוצה בו, בשם איזה "צביון לאומי" מעורפל, וראה זה פלא – הצביון הלאומי של לבני הוא בעצם איסור דתי. אם מישהו בצרפת היה מציע, בשם "הצביון הלאומי", לאסור אכילת בשר בפומבי בימי שישי – איסור שחל על הקתולים, שהם חלק ניכר מאד מאוכלוסיית המדינה – היו מגלגלים אותו מכל המדרגות.

לבני עוד יחסית רגועה. רפי פויירשטיין, רב מודרני כביכול, טוען שאכילת חמץ היא למעשה הכחשת שואה – ומבצע הכחשת שואה בעצמו. לשיטתו, האירוע המיתולוגי של רצח הילדים היהודים על ידי פרעה, שאיננו מתועד בשום מקור היסטורי, הוא שווה ערך מבחינת אמינותו לשואה הנאצית, המתועדת במיליוני מסמכים, רובם של הרוצחים עצמם. כלומר, כדי לקדם את המיתוס שלו, פויירשטיין מוריד את האמת המתועדת למדרגת מיתוס. באיזשהו מקום, דיוויד אירווינג מוחא כף בהתלהבות. 

ואף אחד לא אומר את זה. הדמגוגיה הזולה של פויירשטיין מתפרסמת באתר חדשות גדול, ואף עורך לא עוצר לחשוב על זה. אמנם, השטות הזו חביבה מאד על אחינו בני עדות העוזי והדובון – וצריך פעם לברר מה יש להם, לחובשי הכיפה, שהם ממהרים להפוך את הכחשת השואה לטיעון הראשון במעלה שלהם, נוסח "אם אינך מאמין בהר סיני, מדוע אתה מאמין באושוויץ" הרווח כל כך; התשובה כנראה לא סימפטית – והם חוזרים עליה שוב ושוב, אבל לא ברור איך התשובה הפשוטה (מיתוס מול מציאות) כלל לא עולה.

לישראלים אין חינוך היסטורי. הדבר ידוע. גם מושג ברור על חוק, חוקה ואזרחות אין להם. ולמקום שבו אין עובדה, ולא יודעים כיצד להבדיל בין עובדה לבדיון, זוחל המיתוס. מיתוס הוא – היינו, שקר – שבמגילת העצמאות מוגדרת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"; מיתוס הוא – היינו, שקר – שבישראל "תמיד" היה חוק חמץ – הוא בן 22 בלבד; מיתוס הוא – היינו, שקר – שמגילת העצמאות מבטיחה צביון יהודי למדינה; היא מבטיחה דווקא חופש מצפון, וחובשי הכיפות היו צריכים להיאבק קשות בבן גוריון כדי שיכניס פנימה את "מתוך בטחון בצור ישראל".

והתוצאה של כל המיתוסים הללו, שהולכים יד ביד עם גל הניו אייג' המטביע את התרבות, היא שמה שנתפס כנורמה – חילוניות – רק לפני שני עשורים, נחשב היום לסטיה. האירוניה ההיסטורית היא שלמדינה יהודית – היינו, בורה, נבערת, משתלבת במרחב ואלימה – אין כל סיכוי שיור במזרח התיכון; והמעבר מחילוניות ליהדות הוא אחד הגורמים שיביאו על המדינה את סופה.

 

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • השוואות היסטוריות הם פשוט דבר משעמם. ולדעתי לא נחוץ – יש מספיק גועל גזעני בהלכה היהודית – זה עומד בפני עצמו, ולא צריך את הקלאן לעזרה.

    הויכוח על הקלאן מדגים זאת. לא נראה לי שיוסי אמר שהיהדות *היא* הקלאן אלא שיש בהם קווי דמיון אותם הוא הביא, מולו הביאו קווי שוני. ואם להדרדר לתוך הויכוח הזה אז מעניין שאחד הטיעונים אותו מביאה דובשנית הוא דווקא פסיקת הרב הראשי (או של הרבבודיה) – הוא כל כך התאמץ לשנות את הטקסט הגזעני עד שהוציא פסק גזעני! מרשים.

    ואציב הגנה צינית משהו על התקפת הדבש הקרבה, או שיעור בהתנהגות, אם תרצו (האכלת טרול אם ממש תתעקשו): אם את לא מסכימה, אנא, בניגוד לפעמים קודמות, הואילי בטובך להניח ש*כן* הבנתי את דבריך. בניגוד לתפיסתך יש כאלה שיכולים להבין ולא להסכים. תודה.

  • אה, דובשנית נראה לי שפספסת את האבחנה בין הטענה "היהדות גזענית" – שזה מה שלפי הבנתי יוסי טוען לבין הטענה "היהודים גיזענים".

  • דובשנית עגומה

    ציטוט:

    "השוואות היסטוריות הם פשוט דבר משעמם. ולדעתי לא נחוץ – יש מספיק גועל גזעני בהלכה היהודית – זה עומד בפני עצמו, ולא צריך את הקלאן לעזרה.

    הויכוח על הקלאן מדגים זאת. לא נראה לי שיוסי אמר שהיהדות *היא* הקלאן אלא שיש בהם קווי דמיון אותם הוא הביא, מולו הביאו קווי שוני."

    תגיד לי, מי טען שקווי השוני לא מספיקים, וביקש מלכתחילה את ההשוואה שעכשיו "משעממת אותך" כביכול?

    רמז:

    "להזכירך, הדיון התחיל בהשוואה בין האידיאולוגיה היהודית לאידיאולוגיה הקלאנית. אתה ודובשנית מספקים המון תירוצים לדמיון הזה, ואתם אומרים שאמנם האידיאולוגיה שם, אבל צריך להבין שהיא חלק ממשהו גדול יותר – ודבר אחד אתם לא מצליחים לעשות: להפריך את ההשוואה"

    ועוד אחד:

    "האם אתה עדיין טוען שההשוואה בין הקו קלוקס קלאן ליהדות היא מופרכת? (להזכירך, זה התחיל את כל הבלגאן?) אם כן, נמק, פרט והרחב.

    לצורך העניין, אנא התמקד לא בתנאים ההיסטוריים של התפתחות האידיאולוגיות, אלא בן עצמן."

    ולכן "הנימוק הפרוט וההרחבה" ניתנו, גם אם הם אמת שקשה לסו-קולד ליברלים לעכל.

    קודם זה היה "עסוק ואין לו זמן לקרוא", עכשיו ההוא "משועמם", והספורט הפופולרי במטה המפלגה הוא איתור טרולים ואויבי משטר המעזים לחלוק על הקו האידיאולוגי (וזה כבר המקרה השלישי) –

    נו, חזרנו לימי מפא"י העליזים.

  • דובשנית עגומה

    ציטוט:

    אה, דובשנית נראה לי שפספסת את האבחנה בין הטענה ”היהדות גזענית“ – שזה מה שלפי הבנתי יוסי טוען לבין הטענה ”היהודים גיזענים"."

    כדאי שתקרא את הטקסט, גורביץ טוען את שתי הטענות – גם נגד היהדות, גם נגד היהודים האורתודוקסים עצמם:

    ציטוטים:

    "שים לב שלגבי כל בנאדם, השאלה הזו בכלל לא היתה עולה; נשבעת שבועת היפוקרטס ואתה פועל לפיה. אם השאלה הזו עולה אצלך, אתה לא ראוי להיות רופא. אצל יהודים אורתודוקסים השאלה עולה."

    "שלילי בזנ“ט, לפחות אם ב“דתי“ מדובר ביהודים אורתודקסים (מה שנראה סביר). אנחנו מדברים על אנשים שסבורים שכל מי שלא נולד לאם יהודיה הוא בהגדרה נחות."

  • דובשנית – כבר הודיתי שאני מתקיף אותך אישית – אין לי שום כבוד לגסי רוח טרוליסטיים. שימי לב שאת גם כמעט היחידה שמוציאה ממני התקפות אישיות כאלה (הכמעט כאן לצורח כסת"ח 🙂 ). אבל אל תמציאי התקפות שלא היו. לא טענתי שאת אשמה בהשוואה או שיש אשמה בכלל לחלק. ואם יוסי התחיל את ההשוואה זה אומר שאני מייד לא חושב שהיא משעממת?

    כמו כן *אני*, שימי לב, פניתי רק לטרול אחד ולא לשורה של טרולים. אני לא יודע עם ליאורה היתה טרול או לא, וגם את יועד לא *אני* האשמתי בטרוליזם (למרות שתגובתו במקום זה לא ממש הייתה עניינית). על תערבבי. אגב, מי שאמר שהוא לא קורא אותך היה גם הוא יוסי, ולא אני. לא שאני מאשים אותו.

    רוצה אני לא משועמם ממך – טרולים הם עניין מרתק, באמת. ולזכותך ייאמר שאת עושה את העבודה נאמנה – כל הטריקים הרטוריים הידועים לאדם המוסווים בתוך גבב של מילים שלעיתים ניתן להוציא ממנו משפט אחד בעל משמעות.

  • ולגבי התגובה השניה. לא אפרש את יוסי בשמו, אבל נראה לי שמי שמפגין הפעם חוסר קליטה הוא דווקא את.

  • דובשנית עגומה

    🙂 ,

    תמשיך, למה לא, אתה מבהיר יותר טוב ממני מה אתה בדיוק, ומה התגובות שלך שוות.

  • ענר

    מנסה שוב: ראשית אני חייב לפרט את נקודת המוצא שלי. אני בפירוש גאה בהיותי יהודי, לא רואה בה דת נתעבת ולא נמשך לזהות אלטרנטיבית. אני חלוק עליך על היכולת להחליף דתות (או זהות בכלל) בכזאת קלות וסובר שאדם יכול לחמוק מזהותו ככל שיחפוץ, היא תמיד תרדוף אותו. הזהות טבועה בחינוך שקיבל אדם מהוריו והם מהוריהם, בסביבת גידולו, באיומים ההשרדותיים הספציפיים עמם עליו להתמודד ועוד.

    אני מבין את הכעס הרב שאתה חש עקב היותך מזוהה עם דת שאתה לא מסכים עם הפרקטיקה שלה. תתפלא, אבל אני חש אותו תסכול כמוך. אין ביני ובין המתנחלים, למשל, קווי דמיון רבים. הייתי רוצה לראות אותן נעלמות ואת מחולליהן נענשים. מאידך, אין לרבנות האורתודוקסית או למתנחלים שום יכולת לקבוע לי מי אני ומהי יהדותי ולכן אני לא מרגיש צורך להתנצל על היותי יהודי גאה ולפרש את היהדות כראות עיני. יש בכך סתירה מסויימת לטיעון שלי על פיו גם היטלר מגדיר אותי, אבל אני בהחלט חושב שאדם בין היתר מוגדר על ידי האיומים עליו. אני לא צריך להזכיר לך מה היה גורלה של יהדות ההשכלה האירופית אשר התנערה מדתה וניסתה להשתלב במרחב המשכיל-חילוני. היא פשוט הושמדה באקט האלים ביותר בהיסטוריה האנושית.

    באשר לקו קלוקס קלאן וכו', בין עמי אני חי ואין קשר בין הסביבה שלי לקו קלוקס קלאן. הרופאים היהודים שאני מכיר מטפלים בכל חולה ללא קשר לדתו ובמסירות שלא הייתה מביישת רופאים מכל דת שהיא. אף יהודי שאני מכיר לא מחזיק עבדים ולא מתכנן להחזיק עבדים בקרוב. מרבית הציבור הישראלי-יהודי הוכיח לא פעם אחת שהוא מסוגל בסופו של דבר לקיים מסגרת פלורליסטית מתקדמת שיש הרבה מה להתגאות בה, ולראיה הויכוח שלנו. אמת, בדומה למצביעי לה-פן בצרפת או להבדיל לקו קלוקס קלאן יש פלגים אלימים בחברה היהודית הנשענים על צידוקים דתיים. אני מתנגד להם בכל תוקף אבל לא נותן להם מנדט לקבוע את מהות הזהות הלאומית שלי ולא מתנער ממנה על מנת להתנער מדרכם. נהפוך הוא, אני נלחם על מנת להפוך את תפישת עולמי לדומיננטית יותר. כך, אני סבור, מתפתחות חברות ויוצאות מתפישות עולם מיושנות וכפי שציינת בצדק, אלימות. כך היה בארה"ב של העבדות, באנגליה הפיאודלית ובעוד דוגמאות רבות שאתה מכיר מן הסתם יותר טוב ממני.

    אני כן סבור שיש בך שנאה עצמית לא מוצדקת. אני מנחש שהיא תוצאה של כר הגידול הספציפי שלך שללא ספק כלל נופך דתי כפייתי שגרם לך סבל. ההשכלה שרכשת גרמה לך להבין שמרבית היהודים חיים בעולם עתיר דעות קדומות אתנו-צנטריסטיות אך אתה שוגה במחשבה שיש כאן איזשהי תכונה יהודית מיוחדת. הפרואנית שמאמינה שהילדה שנולדה עם עוד עין הוא צאצא של ישו לא שונה מההודים בכפר הנידח שמשוכנעים שהילד עם שני האפים הוא צאצא של שיבא. אמונות טפלות ואלימות על רקע דתי קיימות בכל מקום. בורות ובערות הן נחלת הרוב תמיד, והמשכילים נידונו לתסכול כמעט טבעי.

    ולבסוף, ביקשת שאתמקד באידיאולוגיות עצמן. אינני יכול להפריד את האורתודוקסיה הפראית או החרד"לית מהזרמים היפים והנאורים ביהדות. קבלת הכוח יצרה השחתה מוסרית, ללא ספק. אי ההפרדה בין דת ומדינה יצרה פתח לתועבה הבאה לידי ביטוי בעיקר ביחס האדנות החשוך לזרים ולתפישה מעוותת של תרופת הנגד לבעיית ההשרדות היהודית. התפילות הן לא הבעיה אלא הסביבה הגידולית. הדת אינה הבעיה אלא העדר חשיפה להשכלה. ההנהגה הדתית לקחה לעצמה תפקיד לא לה ואת זה יש להוקיע בכל תוקף.

  • באותו ענין

    דובשנית
    לכל טענה יש הנמקות לוגיות בנויות לתפארת.
    אבל.. ובלי לבדוק
    בישראל 2008 יש לדעתי ולתפיסתי לאור ניסיוני הבלתי מבוסס קשר ישיר בין סולם הערכים המסורתי היהודי ובין גזענות.
    ככל שישראלי "יהודי" יגדיר עצמו כמסורתי יותר הוא יהיה גם גזעני יותר.
    האם ? ולמה?

  • דובשנית עגומה

    ציטוט:

    "בישראל 2008 יש לדעתי ולתפיסתי לאור ניסיוני הבלתי מבוסס קשר ישיר בין סולם הערכים המסורתי היהודי ובין גזענות.
    ככל שישראלי ”יהודי“ יגדיר עצמו כמסורתי יותר הוא יהיה גם גזעני יותר.
    האם ? ולמה?"

    בתום לב לדעתי, אבל הרגע שאלת את השקול של תיאוריה גזענית ששמעתי לא פחות פעמים, והיא באה לא מפנאטים דתיים אלא דווקא מ"חילונים בעלי אופקים רחבים ומוח אנליטי בעיני עצמם" –

    ואלה הצביעו על הקשר הסטטיסטי כביכול בין אוכלוסיית בתי הכלא למזרחיות "אותנטית", ושאלו כמוך אם אין בכך אינדיקציה לנטיה עבריינית אצל מזרחיים, על רקע "התרבות", "המזג" או "קשיי הסתגלות לסטנדרטים מערביים" עא-לק.

    הדברים עובדים גם בכיוון ההפוך –

    עיניך הרואות שיש גזענים "יהודים דתיים", אבל לא חסר לא גזענים "יהודים חילוניים", ולא גזענים "לא יהודים חילוניים".

    גם גזענים חייבים לבסס לעצמם את התיאוריה: חלק מהם עובדים קשה על תיאוריות קונספירציה על ממשלת הצללים של האשכנזים, חלקם על ערביות המזרחיים, חלקם על מוצא כוזרי, חלקם על המזימה הציונית, חלקם על גירסאות מודרניות של הפרוטוקולים של זקני ציון, וחלקם מדלגים מעל שלב ההנמקה וקפצים ישר ישר לרשיון גורף מאלוהים.

    לכן ככל שאדם *כלשהו* גזען יותר, כך יטען לרלוונטיות המקורות שנותנים לגיטימציה לגזענותו, במיוחד אם היא מנוגדת למוסכמות החברה והמדינה בה הוא חי –

    ככל שהחילוני גזען יותר כך יאמץ מקורות סלקטיביים כמו מחקרים הזויים ומגמתיים ומסמכים מהיסטוריה סלקטיבית, ויתעלם או ידחה את המקורות הסותרים אותם בטענת "מגויסים / לא רלוונטיים / מסובכים / לא עדכניים/ משוחדים תרבותית" או האופנה האחרונה של השמאל החדש – "מדומיינים":

    http://en.wikipedia.org/wiki/One-Dimensional_Man

    "ההמונים הם חד-מימדיים" ולכן לא רואים שהצרכים שלהם זויפו ע"י "האליטות הכלכליות" – ולכן החופש שלהם למעשה "מדומיין", הקהילות עצמן "מדומיינות", הלאום "מדומיין", "כל מה שסותר את התיאוריה מדומיין" – ורק ההוגים של השטות הזו ותומכיה הם "רב-מימדיים" ולכן רק הם "רואים את האור", ולכן הם צודקים והאחרים לא.

    אי אפשר לקרוא לתורה הזו "גזענית" מאחר והיא לא מציינת השתייכות ספציפית אלא "כולם חוץ ממני" – אבל יש בה את כל תסביך העליונות, דה-הלגיטימציה של האחר, וההנמקה האקסיומתית והסהרורית שאתה מייחס לדת: במקום "אלוהים אמר, והוא צודק אקסיומתית" – "אני אמרתי, ואני צודק אקסיומתית" –

    זה מספיק קרוב לאפיוני הדת "המדאיגים", ולכן גם על החילונים ואני בתוכם ליטול קורה.

    וכמו החילוני, גם "ככל שדתי גזען יותר", כך יקפוץ גם הוא ויחבק את הטקסטים הרלוונטיים יותר –

    אך מאחר והוא מוותר על הנמקה פסאודו-מדעית פתלתלה וקופץ ישר לאקסיומה של "אלוהים אמר", הוא *בולט לעין* יותר, מאובחן ביתר קלות מהגזען החילוני ו*פגיע יותר* להאשמה בגזענות, בגלל האשמה ב"חוסר פתיחות אינטלקטואלית" שנובע מאופיה האקסיומטי של ההנמקה של *כל הקהילה שלו*, והשמרנות המובנית שלה.

    אבל חוסר פתיחות אינטלקטואלית ושמרנות אינן גזענות, והנסיון מלמד שדווקא פתיחות אינטלקטואלית וחדשנות עאלק היוו גם הם מצע פורה מאד לגזענות –

    ולכן לא כל הדתיים גזענים, אבל הגזענים שבהם יחפשו את ההנמקה בטקסט, והטקסטים המבוקשים (ולא רק לגזענות, גם לניצול) מטבעם קדמוניים יותר ומפורשים אחרת ע"י המודרנים – ולכן טבעי שהגזען יחתור למיקום בקבוצה "קדמונית" יותר, "שורשית" יותר, "מסורתית" יותר וכו',

    ומאחר והקבוצה מוגבלת בריסונו בגלל לגיטימיות "הטקסט כמכלול" והשמרנות המקובלים בה, קל לו יותר להטיף גזענות בגלוי – ולכן הוא נחשף לעין יותר בקלות, ובתהליך חושף את כל הקבוצה להתקפות דומות:

    ולכן אולי האורתודוקסיה מהווה מקום נוח לגזען "הפשוט" לפעול בו, אולי טבעה הסגור וההטפה שלא לפקפק בסמכות מקלים על מנהיג גזען להנחיל גזענות –

    אבל בהחלט אין זה אומר שכל האורתודוקסים גזענים, ושאין הרבה גזענים בקבוצות שמרניות פחות עד לחילונות עצמה: יש די והותר בלי עין הרע ואתה יכול לקבל חופן מהם בעודף מבזוקה –

    אלא שהם מוסווים טוב יותר, מוגבלים יותר בהתבטאויותיהם ע"י סביבתם, "פוליטיקלי קורקט" ולכן מתוחכמים יותר – ולכן לא יטיפו גזענות באופן בוטה הגלוי לעיניך אלא במלל פסאודו-מדעי המכסה על הזרם הדקיק בדרכו אל מי השתיה, זה הכל.

    ולכן הרושם המתקבל לעיניך כאילו "כל הגזענים הדתיים הם המסורתיים יותר" – הגזענים בקרב קבוצה זו פשוט מעידים על עצמם ולכן יותר גלויים לעיניך, בשעה שאת הגזענים מקבוצות אחרות יש לאבחן.

    יש הגדרה לא רעה לגזענות, וניתן לזהות תסביכי עליונות, שלילת לגיטימיות האחר ואקסיומתיות גם בחברה החילונית בלי עין הרע –

    כדאי יותר להשתמש באלה לאבחון גזענות, במקום ב"לדעתי ולתפיסתי לאור ניסיוני הבלתי מבוסס".

  • באותו ענין

    טוב נו, עכשיו אני גזענית? אולי קצת. אבל אני מסתירה את זה די טוב.
    אני חושבת שסטטיסטית אפשר למצוא קורלציה בין נטיה מסורתית וגזענות.
    לא אמרתי ש"כל הדתיים גזעניO"
    כל ההסברים שלך בנוגע לתיאוריות פוסט משהו וחילונים עם רגשי עליונות הם דיבורי סרק ומרוקנים את הדיון ממשמעות.
    לא טענתי שלחילונים אין מגרעות כאלו או אחרות, ושאין חילונים גזענים.
    בהזדמנות אני אחפש לך מחקרים וקורלציות וסטטיסטיקות – בינתיים קחי את זה בתור השערה מחקרית –
    יש מתאם חיובי בין תפיסת עולם יהודית מסורתית וגזענות.
    ד.א. את אומרת –
    "…ולכן אולי האורתודוקסיה מהווה מקום נוח לגזען ”הפשוט“ לפעול בו, אולי טבעה הסגור וההטפה שלא לפקפק בסמכות מקלים על מנהיג גזען להנחיל גזענות …"
    את למעשה אומרת שהחברה הדתית סובלנית יותר למנהיגים גזענים ואף נוטה אחריהם. מ.ש.ל?

  • דובשנית עגומה

    ציטוט: "טוב נו, עכשיו אני גזענית? אולי קצת. אבל אני מסתירה את זה די טוב."

    הרי כתבתי לך שלדעתי אמרת מה שאמרת *בתום לב*, ועוד על המשפט הראשון – אם את מתעקשת להתעלם ולהבין את ההפך, כנראה שאת מכירה את עצמך.

    ציטוט: "אני חושבת שסטטיסטית אפשר למצוא קורלציה בין נטיה מסורתית וגזענות."

    לחשוב זה חוקי, על מה את מבססת את ההנחות שלך זו תעלומה.

    ציטוט: "לא אמרתי ש“כל הדתיים גזעניO“"

    והמשפט "לא כל הדתיים גזענים" לא בא בתגובה למה שאמרת או לא כביכול –

    המשפט "לא כל הדתיים גזענים" בא כדי לבסס קודם כל את העובדה שמספר הגזענים הוא חלקי ולא כל הקבוצה, ואז לנתח את יחס הגזענים לשאינם כאלה לאור הקלות שלהם להתבטא בקבוצה – בקיצור, לא טענתי שאמרת את זה.

    ציטוט: "כל ההסברים שלך בנוגע לתיאוריות פוסט משהו וחילונים עם רגשי עליונות הם דיבורי סרק ומרוקנים את הדיון ממשמעות."

    ולציונים שאת מנסה לחלק בלי לבסס את טענתך אין משמעות מלכתחילה –

    נטען כנגד האורתודוקסים שהם רואים אחרים כנחותים מהם, ועל בסיס זה יוחסה להם הגזענות.

    לכן העובדה שניתן להצביע על קבוצות חילוניות עם אותם אפיונים כמו של הקבוצות הדתיות, אך אלו לא מגונים ע"י אלה ש"נראה להם" – היא *מאד* רלוונטית לטיעון.

    אם עדיין לא הבנת למה את יכולה לדלג על הקטע, תודה.

    ציטוט: "לא טענתי שלחילונים אין מגרעות כאלו או אחרות, ושאין חילונים גזענים."

    את מחמיצה את הטיעון.

    הטיעון הוא שאת הגזענים קל לך יותר לזהות ככל שהם יותר אורתודוקסים, מאחר וממילא את מודדת לפי "מה שנראה לך" ולא בהתבסס על עובדות, ומאחר וממילא את מזהה גזענות עם אורתודוקסיה על פי הודאתך –

    בגלל הפרמטרים שלך את הגזענים החילוניים את מזהה פחות – ולכן, הקורולציה שאת טוענת על בסיס "נראה לך" בין מסורתיות לגזענות היא באמת רק "נראית לך" ואינה קיימת במציאות.

    לפי התגובות וההבחנות שלך עד עכשיו, הסברה הזו מתאמתת.

    ציטוט: "בהזדמנות אני אחפש לך מחקרים וקורלציות וסטטיסטיקות – בינתיים קחי את זה בתור השערה מחקרית –
    יש מתאם חיובי בין תפיסת עולם יהודית מסורתית וגזענות."

    אולי כדאי שתלמדי את ההבדל בין השערה מחקרית ופנטזיה.

    פנטזיה זה מה שטענת למעלה.

    השערה מחקרית מעלים כחלק מתוכנית מחקר, ויש להראות באילו דרכים *בדיוק* הולכים לאשר אותה, אילו תוצאות *בדיוק* יהוו אישור ההשערה ואילו יצביעו על פסילתה.

    את נשמעת כמו החוקרים הסהרוריים מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, שאישרו מחקר שקבע שחיילי צהל הם גזענים מכיוון שאינם אונסים פלסטיניות.

    http://forum.bgu.co.il/lofiversion/index.php?t160095.html

    ציטוט:

    ""ד.א. את אומרת –
    ”…ולכן אולי האורתודוקסיה מהווה מקום נוח לגזען ”הפשוט“ לפעול בו, אולי טבעה הסגור וההטפה שלא לפקפק בסמכות מקלים על מנהיג גזען להנחיל גזענות …“
    את למעשה אומרת שהחברה הדתית סובלנית יותר למנהיגים גזענים ואף נוטה אחריהם. מ.ש.ל?"

    שמות התואר "סובלנית" ו"נוטה" מתארים אמפטיה, ולכן הם שגויים.

    הניסוח הנכון הוא "לחברה הדתית קשה יותר לרסן התבטאויות של מנהיגים גזעניים, מאחר ואין לה את מנגנוני ההגנה של החברה החילונית מצד אחד ומאחר ו"הטקסט כמכלול" עומד כחרב על צווארה מצד שני.

    לכן לא מ.ש.ל. במחילה, רחוק מזה.