החברים של ג'ורג'

(תודה לגלינה ווקס.)

מגפת הפוליו חוזרת לישראל, ונלווים לה צלילים צורמים במיוחד. הבהרה: הפוסט הזה לא יעסוק בוויכוח הדמה סביב שאלת החיסון. אין לי כוח לעובדי אלילים ומתנגדים למדע שממשיכים להתבסס על מחקר שהוכח כמזויף. הנושא הוא אחר, והוא שאלת יחסה של ישראל היהודית לאחרים החיים בקרבה.

הנגיף הגיע, על פי ההערכות, ממצרים. שרת הבריאות, עוד הברקה מוצלחת של יאיר לפיד, מיהרה להודיע ש"חדר לטריטוריה שלנו אויב," והרטוריקה של חלק ניכר מכלי התקשורת בהתאם. כלי התקשורת המרכזיים מסרבים לתת פתחון פה לטענה חסרת הבסיס שמקור המחלה הוא בפליטים ("מסתננים," בז'ארגון התקשורתי הישראלי, שבלע את העמדות של משרד ראש הממשלה), אבל מי שעוקב אחרי הטוקבקים ואחרי אתרי ההסתה הקבועים, כולל זה של תושבי דרום תל אביב, ימצא אותה פושה מתחת לפני השטח.

לטענה הזו אין בסיס, ומכמה סיבות. ראשית, כבר כמעט שאין הגעה של פליטים לישראל. השיטה של בניית מחנות ריכוז כנראה מוכיחה את עצמה. ראש הממשלה התהדר לאחרונה בכך שהשיעור ירד לאפס פליטים מדי חודש, אבל ככל הנראה הוא מפריז כהרגלו ומגיעים שלושה-ארבעה מהם; אלה נלקחים מיד למחנות הריכוז. ניתן היה לצפות, אם כן, שאם הם נושאי המחלה, היא תופיע במחנות. אבל לא, היא מופיעה בעיקר בערים ערביות או מעורבות – רמלה, לוד, קלנסואה, ג'לגוליה, כפר ברא והיוצאת מן הכלל היא אשדוד – וגם בקרב בדואים בנגב.

האם האשמה היא בילידים המפגרים, כפי שרומזים חלק מכלי התקשורת? לא ממש. מצב מערכת הבריאות במגזר הערבי מחפיר, שיעור תמותת התינוקות שם גבוה משמעותית מזה שבישראל היהודית, והבעיה היא בספקית שירותי הבריאות, המדינה הציונית.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אמר בצדקנות ש"קשה לי עם שיעור החיסון הנמוך ברהט." וואלה. אם ככה, אולי רצוי היה שהוא ידאג לכך שיהיה שם צוות רפואי שיכול לספק חיסונים: ברהט אין אחיות ובפזורה הבדואית גם אין ניידות. הורים בדואים שרוצים לחסן את ילדיהם צריכים לעבור הרבה יותר מכשולים מאשר הורים יהודים.

זו לא טעות, זו מדיניות: בסוף שנת 2009, הודיע משרד הבריאות שהוא סוגר שלוש תחנות טיפת חלב בישובים הבדואים. התירוץ שלו היה שיש מחסור באחיות במחוז. כלבתא, במטותא. אם היה נרשם מחסור באחיות בישוב יהודי, קשה להאמין שמשרד הבריאות היה מושך כך בכתפיו. הוא היה מעניק לאחיות תמריצים גבוהים לטפל בחולים בישוב ההוא. אגב, הורים לילדים בדואים התלוננו על כך שהם לא יכולים לחסן את ילדיהם כבר אז.

בשנת 2010, לקח ארגון עדאלה את משרד הבריאות לבג"צ בטענה לאפליה. וראה זה פלא: כשזה הגיע לבית המשפט, הסכים משרד הבריאות לפתוח מחדש שתיים מתוך שלוש התחנות שסגר – לאחר שהודה שהוא גיבש תכנית לתמרוץ אחיות אבל, באופן משונה, לא מצא לנכון ליישם אותה. כשהסכים משרד הבריאות, בלחץ בית המשפט, לפתוח שתיים משלוש התחנות, הוא טרח להדגיש שהן תפעלנה במתכונת חלקית בלבד. ככה זה כשאתה לא יהודי במדינת כל יהודיה: החיים שלך ושל ילדיך שווים פחות.

יש רק בעיה אחת. בניגוד לפקידי משרד הבריאות ולגזענים הקטנים מהתגובות, נגיף הפוליו לא מבחין בין דם לדם. הוא משתק והורג בלי הבחנה. באירוניה מרה, ההזנחה המכוונת של משרד הבריאות חוזרת אליו כבומרנג, וכעת היא מסכנת את חייהם של בני העם הנבחר.

במדינה נורמלית יותר, אפשר היה לצפות שהממשלה ופקידיה ילמדו את הלקח: שהזנחת מגזר אחד בשל מוצאו תפגע בסופו של דבר בכולם.

אבל אנחנו חיים בישראל, אז לא הייתי בונה על זה יותר מדי.

(יוסי גורביץ)