החברים של ג'ורג'

במהלך הבחירות של 1999, היה לי חוסר המזל להפגש עם מספר חב"דניקים, ובמהלך השיחה תהיתי איך הם, אנשים שאמורים להיות מוסריים, מוכנים לתמוך בנתניהו, שעל השקרנות שלו אין חולק. הם קרנו מאושר: הוא שקרן, אמר אחד מהם, אבל הוא השקרן שלנו. אלו היו הימים הטובים של הברית בין חב"ד לנתניהו, לפני שהוא היה צריך להמלט מאסספוף זועם שלהם ב-2005, עקב תמיכתו בהתנתקות.

שקרן שכולם יודעים שהוא שקרן הוא שקרן די גרוע. מי שצריך היה לקבל עוד הוכחות לכך, קיבל אותן ב-72 השעות האחרונות. ביום שישי, בדאבוס, אמר נתניהו שהוא לא מתכוון לפנות אף מתנחל. זמן קצר לאחר האמירה הזו, הוא נלחץ; המשמעות הברורה שלה הוא שלא יהיה שום פינוי בגדה, כלומר היא אומרת לכולם שנתניהו לא באמת מנהל משא ומתן. אז אמש (א'), לשכת נתניהו הפריחה בלון ניסוי חסר תכלית, שבו נאמר שבכוונת נתניהו להשאיר התנחלויות בשטח שבשליטה פלסטינית.

ברור לכל שהרעיון לא מעשי ושהשארת מתנחלים בשטח בשליטה פלסטינית היא הזמנה לטבח – אחרי מה שהמתנחלים האכילו את הפלסטינים בארבעים השנים האחרונות, הפלסטינים יצטרכו להיות מלאכים כדי לא להחזיר קצת נקם ושילם, ויש מחסור ניכר במלאכים בגדה. גם לפלסטינים יש ימין קיצוני משלהם. המתנחלים נוהגים להתרברב שהם יטבחו בפלסטינים במצב כזה, אבל מה שווים הגיבורים הגדולים האלה בלי צבא פעולות התגמול לישראל ראינו בקוסרא. ברור לכולם שההצהרה של לשכת נתניהו היתה מיועדת להרחיק אותו מהדברים שהוא אמר ביום שישי.

נפתלי בנט, שכנראה מריח שהממשלה הזו עומדת להתפרק, מיהר להודיע שההצעה של נתניהו היא "אובדן עשתונות ערכי." פעם, כששמעון פרס היה ראש הממשלה, אריאל שרון כינה אותו "ראש ממשלה מעופף" בכינוי לגלגני כלשהו, ונאלץ להתנצל בפומבי אחרי שפרס שיגר לו מכתב פיטורין. יש דברים, אפילו בישראל, שאתה לא יכול לומר על ראש הממשלה ולהשאר שר.

נתניהו לא פיטר את בנט – כתמיד, הוא מקריב את האינטרס הישראלי על מזבח האינטרס האישי שלו; הוא יודע שפיטורי בנט הם קץ ממשלתו – אבל הוא לא נשאר חייב. לשכת ראש הממשלה האשימה את בנט ב"פגיעה חסרת אחריות לאומית במהלך שמנסה לחשוף את פניה האמיתיות של הרשות הפלסטינית, כדי לקבל כותרת לדקה. […] בנט פוגע בנסיון של ראש הממשלה להוכיח ×›×™ סרבנית השלום האמיתית היא הרשות הפלסטינית."

בואו נחשוב על זה רגע. נתניהו אומר בהודעה רשמית שההכרזות שלו לא מיועדות לצרכי משא ומתן אמיתי, אלא מיועדות בסך הכל לשמש כמוקש לרשות הפלסטינית. המשמעות היחידה שאפשר לתת להצהרה הזו היא שנתניהו נושא ונותן בחוסר תום לב; שהוא לא מנסה להגיע להסדר, אלא בסך הכל להפיל את האשמה לכשלון במו"מ על הפלסטינים. לשם כך הוא מגיע עם הצעות מופרכות.

כלומר, נתניהו מצהיר בפומבי שהוא שקרן, מי שמצהיר הצהרות שאין לו כל כוונה לעמוד מאחוריהן. התלונה שלו היא על כך שבנט מפריע לו לשקר. אם הייתי השגריר האמריקאי, הייתי שולח הבוקר מברק בהול וקצר לשר החוץ שלי, ואומר לו שראש הממשלה הישראלי מצהיר בפומבי שהוא מסבן אותו.

או שנתניהו לא מבין את המשמעות של מהלך כזה, ולגמרי יכול להיות שהוא כל כך הסתבך בשקריו שהוא כבר לא מבין, או שפשוט לא אכפת לו ובשביל כמה נקודות בדעת הקהל של הימין הקיצוני הוא מוכן להסתכן במשבר – לא רק עם בנט, אלא עם כל העולם כולו. מי יאמין להצהרות של נתניהו אחרי הפאדיחה הזו? אם הייתי ממתנגדי ישראל, הייתי מצרף את ההצהרה הזו של נתניהו לכל אמירה שלו, מעתה ועד עולם: דעו שיש לכם עסק עם שקרן שאיבד את הצפון וכבר שכח למי הוא אמור לספר איזה שקר.

מילא נתניהו. הוא שקרן פתולוגי, על גבול הפנטזיונריות. השאלה האמיתית היא מה עושה עדיין ציפי לבני בממשלתו של נתניהו; מתי היא תפסיק להעמיד פנים שיורקים עליה ושהיא בסך הכל עלה תאנה שמאפשר לנתניהו להמשיך את הסיפוח הזוחל.

אלא אם, כמובן, לבני פחות טיפשה מכפי שההתנהלות שלה מעידה, וכמו נתניהו, היא מעדיפה לשקר לציבור על מהות תפקידה בממשלה – הכל לצרכי השרדות פוליטית זמנית.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

ראש ממשלתנו, האמין מכל אדם, חזר מוושינגטון לפני כשבוע, כשהוא ממהר לדווח לנו שבמהלך פגישה מרתונית בת שבע שעות (!), מהסוג שהיה מתיש את אסד האב, עם מזכירת המדינה קלינטון, הוא הצליח להשיג מהאמריקנים הסכמות על הדברים הבאים:

• א. ישראל תקבל 20 מטוסי F-35 במתנה.
• ב. האמריקנים ישתמשו בזכות הווטו שלהם למען ישראל כנגד יוזמות פלסטיניות.
• ×’. לא יהיו הקפאות נוספות, וההקפאה לא תחול בירושלים.

כל זה תמורת הקפאה לשלושה חודשים בלבד.

זה היה, ככל הנראה, הבלוף המרשים ביותר שמכר נתניהו מימיו, וזה חתיכת הישג. מדובר, אחרי הכל, בבנאדם שהצליח לשכנע אותנו שהוא היה שר אוצר מצוין. באופן חשוד למדי, הוא דרש שלא יהיה פרוטוקול מהישיבה ההיא. דא עקא, שהאמריקנים מיהרו מהר מאד להדליף את האמת.

הישיבה המרתונית? היא היתה הרבה יותר קצרה ממה שנתניהו הציג אותה. במהלך הישיבה, עצרו שני הצדדים למספיק זמן כדי שנתניהו יקח את בנו יאיר, החייל עם תנאי השירות המרשימים ביותר בהיסטוריה של צה"ל, למסעדה איטלקית. המטוסים – המיותרים להפליא, רק שבישראל אין דיון אמיתי בנושאי בטחון – לא יהיו בחינם; ישראל תצטרך לשלם עליהם כרגיל, בחלק מהסיוע הבטחוני. מעולם לא ×”×™×” ספק בקשר לכך שישראל תקבל אותם – עד שנתניהו הצמיד את קבלתם להקפאת הבניה. ובקשר למזרח ירושלים – טוב, ×–×” באמת ×”×™×” מוגזם. מקור אמריקני בכיר הבהיר שכאשר ארה"ב מדברת על הקפאה, היא בהחלט כוללת את מזרח ירושלים, זו הבטחה שניתנה לאבו מאזן, ואם נתניהו אומר אחרת, למשל לאלי ישי, הרי שהוא משקר. אה, סליחה, "לא אומר אמת". זוכרים מתי בפעם האחרונה הודיע פקיד אמריקני בכיר שראש ממשלת ישראל משקר? גם אני לא. ומה בקשר לטענה שארה"ב לא תבקש עוד הקפאות? ובכן, ×–×” משום שהאמריקנים מצפים – על פי הדלפות – שבתוך שלוש חודשים יעשה נתניהו את מה שכל ראשי הממשלה בישראל, מאשכול והלאה, נמנעו מלעשות: ישרטט את גבולותיה של ישראל.

אשר לנושא הווטו במועצת הבטחון, הוא היה נתון כמעט אוטומטית בידיים ישראליות. עכשיו התנה אותו נתניהו בהעברת החלטת ההקפאה בממשלה, דבר שהוא ככל הנראה לא מסוגל לעשות. כלומר, נתניהו הצליח להפוך הבטחה אמריקנית לאולטימטום – לא תקפיאו, לא יהיה וטו. אין ספק שמדובר בהצלחה הישראלית הגדולה ביותר בתחום מדיניות החוץ מאז מינוי ליברמן לשר החוץ.

יתר על כן, וטו יש רק במועצת הבטחון, לא באסיפה הכללית. אם הפלסטינים יפנו לשם, כשבקשת העצמאות שלהם מלווה בבקשה ליישם סוף סוף את החלטה 181 ("החלטת הכ"ט בנובמבר"), יהיה מעט מאד שהאמריקנים יוכלו לעשות.

נתניהו, כמובן, מנסה לפזר מסך עשן כבד סביב כל הפדיחה הזו, בנסיון בהול לשכנע את האמריקנים לחתום על מכתב שנראה שהם מאד לא רוצים לחתום עליו. אחת משיטות ההטעיה, שנחשפה לאחרונה, היא על ידי הוצאת הודעות לתקשורת כשהדגש הוא שאסור בשום פנים לציין שהן הגיעו מלשכת ראש הממשלה אלא לייחס אותה ל"מקור מדיני". כחלק מהנסיון הענק להונות את הציבור שראשיתו בהודעה בקול תרועה על המתנות – שאכן, כפי שחשדו פרשנים רבים, היתה טובה מכדי להיות אמיתית – ציטטו כמעט כל כלי התקשורת הודעה של "מקור מדיני", הלוא הוא ב. נתניהו, שאומרת שהסיבה לעיכוב המכתב איננה העובדה שהאמריקנים לא אמרו את מה שהוא רוצה שיהיה כתוב בו, אלא… התנגדות פלסטינית להצלחה המהדהדת של נתניהו. הכתבן המדיני של "ישראל היום" ציטט את הודעת נתניהו כלשונה, כולל כותרות המשנה.

החוק איננו אוסר על ראש הממשלה לשקר לציבור; זה האחרון אמור להעניש אותו על כך. אבל המצב שבו ראש הממשלה מספק מיצג שווא לשרים הוא בעייתי יותר. צחי הנגבי, כששימש כשר משפטים, נחקר בחשד לכך ששיקר לממשלה כשאמר לה שאהרן ברק תומך במינויו של רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וחמק – כהרגלו – מהמעדה לדין בעור שיניו, בשל רחמנותו המופלגת של אליקים רובינשטיין כלפי אנשי ימין. כלומר, שר שמשקר לממשלה בהחלט עשוי לעמוד לדין. מעניין מאד, על כן, לדעת מה בדיוק אמר נתניהו לשרי השביעיה על שיחותיו בארה"ב.

בקיצור, שבוע אחרי שנתניהו סימם את התקשורת הישראלית בטענה שהשיג נצחון דיפלומטי מפואר, שגורם לטלריין ולקיסינג'ר להיות עפר לרגליו, מסתבר – כרגיל – שזה לא בדיוק מה שקרה. למעשה, זו נראית כמו תבוסה מפוארת. אולי הגיע הזמן שהתקשורת הישראלית תפסיק לשחק את משחקי הנדמה-לי של לשכת נתניהו, תסרב לשמש כספינרית שלו, ובפעם הבאה שהוא יודיע על כך שהוא מונה לשליט הבלתי מעורער של הירח, תמנע מלדווח על כך עד שתקבל אישור ממקורות אחרים. אם למישהו היה עוד ספק, אחרי השבוע הזה ברור שאי אפשר להאמין לו.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו שתי תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים, ולתורם ששאל – כן, אני בהחלט זוכר.

(יוסי גורביץ)

האם ההזיה של נתניהו על חברות גנדי בממשלתו היא מקרית?

שמו של בנימין נתניהו כשקרן יצא לתהילה. האיש שיקר על כל דבר, שיקר כקו ראשון של הגנה, שיקר כאמצעי התקפה, שיקר כאורח חיים. אפילו על צורת הגיה של מילה הוא שיקר, כך יוסי שריד, ואמר שבדק אותה במילון. שריד לא התעצל, ובדק בעצמו. נתניהו, כהרגלו, שיקר.

לאחרונה הופכות הגוזמות של נתניהו למביכות. לידיעות אחרונות הוא סיפר בתחילת החודש שיצא מבית ראש הממשלה "עם אלף דולר בחודש בלבד, בלי נכסים, בגיל חמישים". יאללה, יאללה. הפנסיה של ראש ממשלה עולה על עשרת אלפים שקלים בחודש, שלא לדבר על כך שהמדינה מוציאה עליו שני מיליוני שקלים מדי שנה. וכל זה, בלי להזכיר שנתניהו הוא האיש שסבר שאלף דולר בחודש הם המון כסף, כל כך הרבה, עד שאסור להביא את שכר המינימום אפילו לסביבה.

באותו ראיון, הוא סיפר ל"ידיעות" סיפור מוזר במיוחד: דוד שליט חשף אותו בבלוגו שברשימות. נתניהו אמר לכתב גדי בלום שבילדותו הוא הלך לראות חיילים בריטים עם אמו. בלום שאל אותו אם הוא הלך לראות את החיילים עם יוני. דא עקא, שנתניהו נולד בשנת 1949, שבה חיילים בריטיים בפלסטינה-א"י היו, איך לומר, חזיון לא נפרץ.

גרסת נתניהו, שדומה שגם "ידיעות" עומד מאחוריה, היא שהיתה כאן עריכה רשלנית במיוחד ושנתניהו דיבר על חיילים ישראלים שהתאמנו במתקן בריטי. ×–×” מעלה את השאלה מדוע שאל בלום על יוני והחיילים הבריטים, ומדוע מצא נתניהו לנכון להדגיש שמדובר במתקן בריטי – ואיזה מתקן ×–×” ×™×”×™×”? ממלוכי? – אבל ניחא.

[] השר שלא היה

אבל היום מעד נתניהו שוב, והפעם אין לו מי להאשים אלא את עצמו: באזכרה בכנסת לרחבעם "גנדי" זאבי, שסוכל באופן ממוקד על ידי החזית העממית, התרפק נתניהו על הימים בהם היה השר זאבי ניגש אליו לאחר ישיבות ממשלה, ומציע לו עצות קטנות.

דא עקא, שזאבי מעולם לא היה שר בממשלתו של נתניהו. הוא היה שר בממשלת שמיר, ושוב בממשלת שרון הראשונה (הוא התפטר ממנה יומיים לפני שסוכל). בזמן ממשלת נתניהו, היה זאבי איש אופוזיציה. יש בכנסת עדיין כמה חברי כנסת שזכרונם עמם, והם העירו לנתניהו, שעלה לדוכן והתנצל: הוא התכוון לפגישות עם גנדי בהנהלת האופוזיציה.

יכול להיות שזה שטיון בגיל צעיר. כלומר, אני די בטוח שאדם צלול היה זוכר מי היה שר אצלו ומי לא. לשרון זה לא היה קורה. גם לא לשמעון פרס או לרפי איתן. מצד שני, יכול להיות שנתניהו חי בעולם פנטזיה, המתאים את עצמו לצרכיו, שבו שקרים הם אבני בניה הכרחיות והאמת – קיר תומך שצריך מדי פעם לסלק.

האם ראה נתניהו בילדותו חיילים בריטים בירושלים? האם היה זאבי שר בממשלתו? בהחלט יתכן שהתשובה תלויה ברושם שנתניהו רוצה לעשות על בן שיחו.

אחרי הכל, הוא שיקר בנוגע לאופן הגייתה של מילה. שקר אידיוטי. שקר שקל מאד להזים. והוא שיקר בכל זאת. השקר העניק לו כוח על בן שיחו. כוח חולף, כוח לזמן קצר מאד, לפרק הזמן שבין הפגישה והעיון במילון; אבל כוח.

רצוי להזהר, ולא להעמיד בידי אנשים כאלה כוח אמיתי. נראה שאת הלקח הזה, לשם שינוי, כבר למדנו.

(יוסי גורביץ)