בין אור לחושך, בין קודש לחול, בין ישראל לעמים
פעם, מזמן, בשנות השמונים היה זן של שמאלנים חביבים ואוהבי אדם, לרוב בעלי מבטא אנגלו-סקסי קל, שהגזענות הרווחת בחברה הישראלית לא רק החרידה אותם, היא גם ביישה אותם. הם היו יוצאי המאבק של שנות השישים, וגזענות היתה משהו שאנשים מתורבתים מתביישים בו, יהודים – עם הרקע שהם הניחו שיש להם – על אחת כמה וכמה. אחרי הכל, איך יכולה קבוצה נרדפת להיות רודפת? התשובה שלהם היתה שבישראל, עקב ה"מצב" הבטחוני הזמני-נצחי, שוררים תנאים אנומליים, תנאי מלחמה; וכתוצאה מכך שונאים היהודים הישראלים את האויב. אבל זו אינה גזענות, אין כאן שנאת אדם.
מצד שני, הם לא יכלו להתעלם מהעובדה שישראל היא רשמית תיאוקרטיה, ושהדת שלה, אפעס, המציאה את שנאת האדם; ועל כן הם טענו שמדובר בקנאות של הרבנים האשכנזים. היהודים הספרדים היו אמורים להיות נינוחים יותר, קלילים, אורתודוקסים שיש על מה לדבר איתם. במיוחד העריצו באותה תקופה את ש"ס. אריה דרעי נחשב לנער הזהב של הפוליטיקה הישראלית, עובדיה יוסף נחשב לתומך גדול של שמעון פרס ולמי שתומך בפתרון שתי המדינות (היתה כאן טעות, כנראה מכוונת, בהבנת פסק הלכה של יוסף, שקבע שאם מומחי בטחון ממליצים על כך, אפשר להסיג כוחות צבא. יוסף לא דיבר על פירוק התנחלויות וסביר, למעשה, שפסק ההלכה הזה היה קונטרה לשנוא נפשו ושותפו לרבנות הראשית, שלמה גורן הלאומני).
ההזיה המשונה הזו התפוגגה מהר למדי. דרעי הסתבך בשחיתות וש"ס מיררה את חייה של ממשלת רבין השניה, בוגדת בה בכל הזדמנות, מרקדת כהרגלה על כל החתונות. במהלך הכהונה הראשונה של נתניהו זכינו להתוודע לאליהו סוויסה, שר הפנים שעליו אמר אחמד טיבי שמדיניותו כלפי ערביי ישראל היתה שוות ערך לזו של כהנא. ב-1999 הפך דרעי את מפלגתו לאויבת הממסד הישראלי – קודם לכן היא היתה אויבת הממסד החרדי-אשכנזי – כדי למלט את נפשו מאימת הדין. אחר כך היו לנו ההתבטאויות ההומופוביות של ניסים זאב, לא מזמן הצטרף שלמה בניזרי לאותה המקהלה, ותוך כמה זמן זה היה השיר של ש"ס כולה, מישי ועד יוסף.
בסוף השבוע חיסל ישי סופית כל שאריות של התפיסה של "יהדות מזרחית אוהבת אדם". בנם של הפליטים מצפון אפריקה קבע ש"מאות אלפי עובדים זרים יביאו איתם שלל מחלות", מצהבת ועד איידס.
המאבק על זכויות העובדים הזרים מעניין. הוא מציב בצד אחד את המחנה הליברלי בישראל, ומנגד את המחנה היהודי-אורתודוקסי. כמעט שאין שבירת שורות. הליברלים מאמינים בזכויות אדם; היהודיסטים מאמינים בזכויות היהודים, בעם לבדד ישכון. כשהדברים נוגעים לזכויותיהם של לא יהודים, אין שום הבדל – מעולם לא היה שום הבדל – בין אלי ישי ובין ברוך מרזל, בין אלה של אריסטוקרט-הלכה כמו יוסף שלום אלישיב ובין אלה של עם הארץ מן השוק.
רצוי לציין שזה היה המצב לפני שהחל ישי לדבר על מחלות, ולפני שהתחילו הקשקושים על כך שהעובדים הזרים גוזלים מקומות עבודה של ישראלים. ההתנגדות לתושבים זרים החלה עוד כאשר רוב הפליטים שהגיעו לכאן היו ניצולים מרצח העם בדארפור. כאן אפשר היה לראות את הפילוח במלוא חריפותו: מצד אחד הומניסטים מזועזעים, מצד שני אורתודוקסים זועמים, שלא היו מוכנים לקבל אפילו אודים מוצלים מאש.
אילו רק הקשיבו להם, זה לא היה צריך להפתיע. שנאת האדם היא סימן ההיכר של היהודי האורתודוקסי, הגזענות חלחלה עמוק לתפילות שהוא אומר מדי יום ומדי שבוע. הגזענות היהודית בישראל איננה אנומליה; היא המצב הטהור. כפי שציין בועז עברון לפני שלושים שנה כמעט, יהודי מפולין ויהודי ממרוקו, שחוויותיהם וחייהם היו שונים לחלוטין, דיברו באותה שנאה ובאותו תיעוב על ה"גוי". התפיסה של טוהר הדם היהודי, שעצם נוכחותם של זרים מאיימת לחלל אותו – בשנות השמונים התנגד זבולון המר, אז בעוונותינו שר החינוך, למפגשים בין ילדים יהודים וערבים, מחשש לנישואי תערובת; הילדים האמורים היו בכיתה ה' – חלחלה עמוקות גם למי שמכנים עצמם "יהודים חילונים". נישואים אל מחוץ לשבט, בלי גיור, הם עדיין אסון משפחתי בישראל, הצורה העמוקה ביותר של המטת קלון, שרק המרת דת חמורה ממנה (ומן הראוי לשאול מדוע המרת דת מטרידה גם יהודים "חילונים").
בשנות השמונים טרם התקבלה התובנה שאדם נרדף, כמו ילד מוכה, יכול להפוך בעצמו, בקלות יחסית, לאדם רודף. ליהדות, שתפיסתה העצמית היא של שליטת העולם ומציאותה היא של הבזויה שבאומות, וישראל איננה שונה בכך בהרבה מהיהדות האורתודוקסית הקלאסית, היו 2,000 שנים לשייף את שנאת האדם שלה. היא חדרה למזון, לתפילות, לשירים, להומור, לפולקלור; כדי להתנער ממנה יש להשיל את היהדות האורתודוקסית עצמה. אלי ישי, בנם של פליטים, הופך בקלות לרודפם של פליטים – משום שהוא איננו רואה את השווה ביניהם, פליטות ואנושיות, אלא את המבדיל ביניהם: יהדות מול אנושיות. המדרג האורתודוקסי, כידוע, מריה"ל והלאה, קובע את חשיבותם של דברים בעולם לפי מדרג עולה: דומם, צומח, חי, מדבר, יהודי.
אין, על כן, סיבה לפליאה בדבריו של ישי. הוא חש את הלך הרוח, את דעיכתם של תומכי ההומניזם, את עלייתה של שנאת האדם היהודית; והוא מעז להתחבר ישירות לקהל שלו, מעז לומר בפומבי את מה שנהגו קודם לכן לומר מאחורי בית הכנסת. בשנות השמונים זה לא היה קורה; עדיין היו כאן יותר מדי בני אדם. כשכהנא אמר באותם שנים אותם הדברים ממש שאמר ישי, למעשה מתונים יותר – את הארס האמיתי הוא השאיר לספריו – הוא הוקע. כשהוא נבחר, ישראל הזדעזעה עד עמקי נשמתה.
אבל אז עדיין היה קיים בישראל, בעוצמה, האתוס הישראלי, שעם כל מגרעותיו היה על-שבטי; עכשיו ישראל היא מדינה יהודית כמעט לחלוטין. עכשיו יכול אלי ישי לכנות את הפליטים "נושאי מחלות", ולדעת שהוא ירגיז כמה אלפי שמאלנים ואת התקשורת הישראלית – אבל יקלע לליבם של מיליונים.
שמתם לב, אגב, לתגובתו הרועמת של מה שנשאר מהשמאל? שמעתם את מנהיג העבודה מאיים לפרוש מהממשלה אם ישי לא יתנצל או יפוטר? שמעתם את אלילת השמאל החדשה (והחיוורת מכולם), ציפי לבני, דורשת נחרצות את ראשו של ישי, שהרי לא ייעשה כן במקומנו?
גם אני לא.
(יוסי גורביץ)
כבר ישעיהו ליבוביץ' אמר שהוא וכהנא מתנגדו המוחלט שואבים את השקפת עולמם מאותו מעיין עצמו.
ליבוביץ' אגב היה יכול להיחשב לגזען לא קטן בעצמו – הוא שלל בתוקף נישואים בין יהודים לגויים למשל, מצד שני הוא תקף בלשונו המושחזת את הגזענות של הימין בארץ.
למעשה זה הסיפור כולו – משה רבנו התחתן עם כושית ומירים אחותו נענשה קשות כשאמרה משהו בנידון , איזו דוגמה למלחמה בגזענות לנפנף בה לעולם הנאור. מצד שני הקריאה לרצח העמלק בהחלט מזמינה השוואה לנאצים אז אולי כדאי שאת זה לא נראה להם.
לכל דת לכל תרבות ולכל אומה יש את העבר הפלילי שלה. האמריקאים מגיני החופש והדמוקרטיה הם אלו שרצחו את האינדיאנים ושיעבדו את הכושים. בתחילת המאה ה20 היתה גרמניה מופת של קליטת יהודים (התבוללות למעשה) בתוכה, מי בכלל יכול היה לשער מה מחכה מעבר לפינה.
והאיסלאם ? פעם היו מדינות האיסלאם מקום ידידותי בהרבה ליהודים מאשר ארצות נוצריות שהתחשבנו איתנו על ישו, היתה תקופה שהמזרח היה איזור של סובלנות וקידמה והביריונים הפנאטיים היו הצלבנים מהצפון הפרימיטיבי.
מי יודע, אולי עוד מאה שנה שוב נראה נוצרים צמאי דם רוצחים בשם ישו האיסלאם יהפוך להיות מופת של מתינות ונאורות ומה שבטוח: עד אז עובדיה יוסף יפסיק לקלל.
אני לא יודע, יש דברים שלעולם לא משתנים. שים לב, האיסלאם עלה ונפל, הברברים של אירופה השתוללו ונרגעו אבל מה עם היהודים? האם יש הבדל גדול בין היהדות בתחילת עליית האיסלאם ליהדות בסוף הרנסנס? לעזאזל, האם יש הבדל בין יהדות של המאה ה-17 ליהדות של החרדים כיום?
האיסלאם נפל? ישנתי קצת יותר מדי היום בבוקר ופספסתי את זה או משהו?
כן, פיספסת את נפילת האימפריה האיסלאמית שהקים צלאח-א-דין (ואם רוצים להדר, גם את נפילת האימפריה העות'ומנית).
סתם, ככה, בקטנה.
בטח שיש הבדל.
תיקון קל: כתבת "…איך יכולה קבוצה נרדפת להיות נרדפת?" כשאמור להיות "איך יכולה קבוצה נרדפת להיות רודפת?"
אגב, כחילוני אני יכול להגיד למה ממירי דת גורמים לי לאי נוחות מסוימת (לא לאיבה, חלילה). בעיני כל דת נעה בין סכנה לאנושות (אורטודוקסיה/פונדמנטליזם) לבין שקרים לבנים (רפורמטורים), אבל בעוד שיהדות עבור יהודי (ממש כמו נוצרות עבור אירופאי) היא סוג של מום מולד שהאדם לומד לחיות איתו לאורך השנים, המרת דת היא פגיעה עצמית מכוונת, כמו פירסינג מכוער.
אני מרוצה מניצן הורוביץ, לפחות, שמוזכר בכל פעם בין הבודדים שמתנגדים לכל החרא שיוצא מכיוון ש"ס. הוא אפילו נותן את ההרגשה שזה באמת חשוב לו ושהוא מבין למה זה לא נכון ולא רק משתמש בזה כתירוץ כדי לנגח את ה"אויב".
אם להסתכל על 1\120 הכוס המלאה…
תראה איזה יופי, הרב פרץ זכור לטוב בתזמון מושלם:
הרב פרץ: "רצח אושרנקו – בגלל העלאת הגויים"
שעות אחרי פיענוח רצח משפחת אושרנקו, אומר רבה של רעננה ושר הפנים לשעבר מטעם ש"ס, יצחק פרץ, כי הזהיר מפני העלאת לא יהודים מרוסיה – "ראיתי הכל מראש, אמרתי שזאת תהיה בכייה לדורות. יש פה רוצחים ואנטישמים שרודפים יהודים במדינת ישראל"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3799328,00.html
אוי. שנים הצלחתי לא לחשוב עליו.
טיפוסים כאלה לא רק שלא מתים, הם אפילו לא מתחלפים.
לא סתם רב וריב הם מאותו שורש. ואגב, רצוי שלא ניתן להם תארים כלשהם: לא הרב עובדיה יוסף, אלא פשוט עובדיה יוסף או אדון, אם מתעלמים מהכל ומתיחסים לגילו. וכל הכבוד לקהילת היהודים של רעננה ששמה לה בראשה פלוץ כמו יצחק פרץ.
וליוסי: אני קורא את הבלוג שלך מזה כמה שבועות וממש מקנא ביכולת הכתיבה שלך ובנושאים שאתה עוסק בהם. תמשיך ככה.
לי יש התנגדות לקליטה של הגירה מאפריקה, ולא מהסיבה שהיהדות האורטודוקסית מתנגדת לה. מדינות המערב (גם אירופה, גם צפון אמריקה וגם אוסטרליה וניו זילנד) נכשלו בקליטת הגירה מאפריקה. המהגרים חיים בשכונות עוני, וערים עם ריכוז גבוה שלהם זוכות לרמות פשיעה גבוהות ביותר. תוך מספר דורות הם הפכו למעמסה על מערך התמיכה הסוציאלי. הם לא מרגישים חלק מהחברה הסובבת אותם, וגם במדינות האירופאיות גוברת ההתנגדות לנוכחותם ביבשת.
וזה במדינות הליברליות ביותר, כמו צרפת ובריטניה. מדינות שאין בהן (או לפחות לא היו, לפני ההגירה) מפלגות לאומניות בפרלמנט, מדינות בהן הדת לא קובעת את הלאום, ולא פחות חשוב, מדינות עשירות שלא מוקפות במדינות עוינות.
ואתם מניחים שבישראל הם יצליחו להקלט יותר טוב?
אולי נלמד מהטעויות שלהם וניישם את הלקחים.
(כן בטח)
גרמת לי להגיע לתובנה חדשה על המצב – ש"ס לא פוחדת מהזרים שיבואו וידביקו אותנו באיידס, או יגרמו להתבוללות. הם פוחדים על מקומם במארג החברתי. הם נהנהים ממעמד הכושי המסכן שזכה לאפליה וזקוק לאפליה מתקנת. הם מאושרים מהמצב ומלאי עונג כל פעם שיוצא להם לנפנף בשד העדתי, בDDT, או בכל דבר אחר. הם רוצים שנבין שכבר יש אפריקאים וזהו, אין יותר הקצאות.
יוסי, אני חושב שעשית לעצמך כאן חיים קלים מידי. בלי קשר לגישה המגעילה והגזענית של החבר'ה של שס, הוויכוח מה עושים עם העובדים הזרים הוא וויכוח לגיטימי, ומול הסבל הגדול שיגרם לעובדים זרים מגירוש יש טיעונים אחרים שאינם גזעניים – למשל לגבי ההשפעה של אי גירוש עובדים זרים על כמויות המהמגרים הלא-חוקיים שיגיעו לכאן בעתיד, וההשפעה של זה על הישראלים במעמדות הנמוכים.
ברור שהדיון לגיטימי, אבל חשוב להראות חלק מן המניעים האמיתיים של מלחמתו של אלי ישי בעובדים זרים.
איכשהו קשה לי להאמין שמישהו שמעורב, כמו גם חברים אחרים ממפלגתו, במתן אישורים ל"חברות כח אדם" לייבא עובדים חדשים לארץ (תוך גביית עמלות גבוהות ולא חוקיות)במקביל לגירוש עובדים קיימים – באמת דואג להשפעה על עתיד מדינת ישראל ועל השכבות החלשות.
אחת מהטענות העיקריות של המתנגדים לגירוש היא בדיוק הדרישה לנסח מדיניות הגירה ועבודה מסודרת.
רק אני חושב שהעובדה שאחת התומכות הגדולות של העובדים הזרים היא נעה מימון, בת לשכבת הסרסורים של ההון הטפילי, היא מוזרת? משום מה בכל הפוסטים שעוסקים ב"מאבק לזכויות אדם" של העובדים הזרים הנושא לא מועלה…
הוא לא מועלה כי זה טיעון אד הומינם, או אפילו יותר גרוע טיעון אד הבת של הומינם.
אם אפשר – תרועות של אושר על "אד הבת של הומינם". אני מקווה שיזדמן לי להשתמש בביטוי הזה ביום מן הימים.
היה איזה סיפור עם הבת של גנרל לי שהפרה את חוקי הגזע בדרום, ומערכת המשפח שם היתה מאוד נבוכה לשפוט את בתו של גדול הדרומיים אי פעם, לא?
מי זו נעה מימון? פעם ראשונה שאני שומע את השם.
כנראה נועה מימן, ביתו של יוסי מימן (אהובך משכבר הימים, אם אני זוכר נכון). כמובן שהטיעון הזה דבילי ביותר – לא רק שהוא אד הבת של הומינם, כפי שציינת, ולא רק שהוא מבוסס על אינואנדו בלבד (לא לחינם אימץ הכותב הנכבד שם מההיסטוריה הרומית, כנראה), אלא שלהגיד שהגב' מימן היא "אחת התומכות הגדולות" היא פשוט אמירה מטומטמת. המאבק כנגד גירוש העובדים הזרים הוא הרבה יותר רחב וגדול מנועה מימן (עם כל ההערכה שלי לפעילותה בהקשר הזה).
זוהי טענה חסרת כל ערך, בכל מובן שהוא.
זאת הייתה רק הרהורים מלבי. אני בטוח שאם פעילי האיחוד הלאומי היו מצטרפים לאחת ההפגנות של השמאל הרע-דיקאלי כנגד הגדר בבילעין זה היה גורם לכמה הרמות גבות – המקרה הנוכחי עם גברת מימן לא שונה בהרבה…
ומה עם רבנים למען זכויות אדם? לוחמים לשלום? זה לא גורם לך להרים גבה שגם דתיים אורתודוכסים וגם לוחמים לשעבר בצה"ל מתנגדים לכיבוש?
לא ראה מה שכתבתי. קרא שוב את תגובתי הקודמת.
והבת של אולמרט שהיא שמאלנית .. איפה השב"כ , איפה?
שלוש תגובות החשודות בטרוליות נמחקו.
יוסי, אתה מכיר את מוטי קרפל(חיבר את הספר, בעל השם המבעית, "המהפכה האמונית")? לאחר שקראתי את דבריו, נפקחו עיני לכך שאפשרותו של סיוט "ממלכת יהודה" לא כל כך קלושה, ואני מקווה שאיכשהו אם אגיע ליום המהפכה, לא ירו בי כמו כלב או לחלופין שקרפל, על זקנו הלבן ועיניו הכחולות, יענה אותי תחת חיוך זחוח ויהירות מבט.
גולדטיישן אניבדי?
גולשטיין* אניבדי?
(הסיכול עיצורים ההכי מטורף שקרה לי אי פעם)
הולי פאק, יותר מביך מזה אין.
גולדשטיין, אניבדי?
יוסי, אינני יודע אם לקקנות היא מעשה טרולי אבל, הפוסטים שלך הם נווה במדבר הברברת הפוליטית, אני קורא אותך כבר 4 שנים ואתה עושה עבודה גדולה, הניסוח, כושר הביטוי וחוש הצדק פועמים מכל שורה, זהו, הפסקתי.
יישר כוח, מחרה מחזיק אחריך…
זה האקלים שבו צומחות הצעות כגון אלה… מדינת ישראל מציגה – העבדות חוזרת!
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/962/328.html?hp=1&loc=49&tmp=4601
אפילו הטוקבקים(!) מזועזעים הפעם.
בפועל כבר יש מחנות עבודה בבתי הכלא בדרום.
חבר שלי הציע לבוא להקליט פליטים אסורים מאפריקה אותם הוא "מלמד" תיפוף אפריקאי.
הוא אפילו לא הבין את השאלה שלי אם לא מפריע לו לעבוד במחנה ריכוז.
הלינק לטורי 'התפוררות הדמוקרטיה' מציג מסך ריק .
היי
לי זכורים ויכוחים, אומנם משנות התשעים, לגבי "איך יכולה קבוצה נרדפת להיות רודפת?". כשאני וחברי טענו שבגלל הדרך בה נלמדת ומונצחת השואה החברה הישראלית הפכה לחברה רודפת.
אני חושב שההתלהמויות של אנשי ש"ס עוזרות להציג אותם כאנשים מתלהמים ואת הרוב הבהמי עליו אתה מדבר כשפוי יותר למרות שהוא מחזיק באותן דעות ממש.
אני שואל אבל את מי שנמצא במחנה הליברלי וההומניסטי. האם מחננו טהור ? האם מלחמות האגו והיוקרה בין כנופיית האוניברסיטה העברית מול כנופיית פרידמן לא מראות שבראשנו אנשים קטנים שעושים לביתם ? האם הם לא מטמטמים אותנו כמו שכנופיית ש"ס לובשת הארמאני מטמטמת את בוחריה יוצאי מעיין החינוך התורני ?
אני ממש לא אהיה מופתעת לגלות שאלי ישי מקבל כסף פר ראש על כל עובד זר שנכנס. שמישהו יחקור את זה קצת, אם הוא מאשר כל-כך הרבה כניסות של עובדים זרים, כנראה זה משתלם. אולי יש איזה דיל עם חברות כוח האדם, לך תדע.
עוד משהו. כשהשלמתי את ההליכים הביורוקרטיים לקבלת הדרכון האוסטרלי שלי, גיגלתי קצת על המדינה שאני מתכננת לעבור אליה.
ידעתם שלאוסטרליה יש חג רשמי בשם יום ההרמוניה, או משהו כזה? זה חג שמטרתו הוא לברך, להוקיר ולקדם את כל התרבויות הזרות והעמים שחיים בארץ down under. באוסטרליה מקדישים להם חג, בישראל יורקים להם בפרצוף ולוקחים מהםם 5000 דולר לראש תמורת התענוג הזה.
כשקווין ראד, ראש הממשלה האוסטרלי, ערך עצרת ובה אמר לאבוריג'ינים בפירוש, "אנחנו מתנצלים", כמעט בכיתי. מתי כבר אנחנו נתנצל?
לא נתנצל, כי אנחנו תמיד צודקים.
נראה שאכן יש להם על מה להתנצל:
http://en.wikipedia.org/wiki/White_Australia_policy
אינשאללה, בקרוב אצלנו?
כמובן, ה"בקרוב אצלנו" התייחס להתנצלות, לא ל"אוסטרליה הלבנה".