החברים של ג'ורג'

ישראל משווקת בחוסר אחריות מופגן מערכות למעקב אחרי אזרחים ומגיני זכויות אדם. נקווה שעכשיו תאכל את הדייסה שבישלה

אתמול (ו’) פורסמה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ידיעה של רונן ברגמן, שעסקה בהלם שאחז בצמרת הבטחונית של ישראל לאחר שארה”ב הגדירה את תוכנות הריגול של חברת השושו NSO כסכנה לבטחון הלאומי שלה. ההלם בישראל – נקודה שמקפידים לא להתייחס אליה – נובע מכך ש-NSO היא פרקטית סוכנת ריגול של ממשלת ישראל. היא חלק מארסנל הכלים שלה. בכיר במערכת הבטחון, מדווח ברגמן, כל כך נפגע מהסירוב האמריקאי לענות על שאלות מערכת הבטחון בנושא שהוא הציע להפסיק לספק לאמריקאים מודיעין.

מעבר לעמדת העבד כי ימלוך הזו, שצריכה להזכיר לנו עד כמה מנותקת צמרת השושו שלנו מן המציאות (ובהתאם, להתייחס כך לכל מה שהיא אומרת, מחמאס ועד איראן), אנחנו נשארים עם בעיית NSO. אתמול פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס שהתוכנה הידועה לשמצה של NSO, פגאסוס, שימשה לריגול אחרי דיפלומטים אמריקאים באוגנדה. NSO מכרה את התוכנה לדיקטטורה האוגנדית, כמובן. מי שזוכר את המסע המפורסם של נתניהו באפריקה, יזכור גם שהוא שיווק שם באגרסיביות את הסייבר-סייבר הישראלי. בפועל, נתניהו היה סוכן מכירות של NSO. זו המשמעות של "סייבר" כשמדברים עליו בישראל: היכולת לרגל אחרי אנשים ולהסגיר אותם לדיקטטורות. כמובן, הדיקטטורה המרכזית שנהנית מהשימוש בכלי הזה היא ישראל.

במשך שנים, משרד הבטחון ומוסד השושו נהנו מאד מהשימוש ב-NSO. היא היתה יופי של סיפור כיסוי. לכאורה, חברה עצמאית שמשווקת מוצר. בפועל, NSO מורכבת מיוצאי מערכת השושו, מיחידת 8200 ויחידות אחרות. ההתמחות שלה והחשיבה שלה היא חשיבת שירותי השושו שלנו. סוחרי הנשק האלה מכירים היטב את בכירי המערכת, ובכירי המערכת מכירים אותם היטב. אין לאף אדם חושב ספק שאם מערכות הריגול של NSO ידוגו פריטי מידע שעשויים לעניין את אמ”ן, שב”כ או מוסד, החוזה שבין NSO ובין לקוחותיה לא ימנע בשום צורה את העברת המידע הזה לישראל.

לאחרונה נחשפה העובדה ש-NSO עקבה אחרי בכירים בששת ארגוני זכויות האדם שגנץ טוען שהם ארגוני טרור; מותר לתהות האם ההכרזה עליהם כארגוני הטרור לא נבעה מהידיעה של מערכת השושו שהתוכנה של NSO בטלפונים של אנשי הארגונים נחשפה. עוד למדנו שפגאסוס הופעלה גם נגד אנשי הרשות הפלסטינית שהיו אחראים על גיבוש המידע הפלסטיני לתביעה בהאג.

כאן המקום להזכיר שהנסיון לשבש חקירת פשעי מלחמה הוא בפני עצמו פשע מלחמה. נזכיר גם שהחוזה של NSO אוסר עליה לעקוב אחרי מספרים שהתחילית שלהם היא 972 – כולל מספרים פלסטיניים. מה קרה פה? לא מסובך לנחש: שב”כ או מי שלא רצה לאסוף מידע על התלונה הפלסטינית להאג השתמש ב-NSO כאמצעי להרחיק את עצמו מהריגול.

ההערכה שלי היא ש-NSO לא תשרוד. הבעיה היא שהעובדים שלה, שכירי חרב עם דם על הידיים, כנראה ישרדו, והם יתאגדו מחדש. השמות שלהם צריכים להיחשף, כדי שאף חברה הגונה לא תעז להעסיק אותם וכדי שבכל מקום בעולם יחכה להם צו מעצר. ואחרי שהאבק ישקע, וכמה אנשים יהיו מאחורי סורגים, צריך יהיה לחשוב מחדש על כל הרעיון של הפרטת שירותי המודיעין. האמריקאים, תחת בוש, התחילו את המגפה הזו, והתוצאה היא שסמכויות שאמורות היו שמורות למדינה עצמה הגיעו לידיים של שחקנים פרטיים. הגיע הזמן שהמדינה תחזיר לעצמה את השליטה את השימוש באלימות, ואיסוף מודיעין הוא אלימות מדינה.

וככל שייגרם למדינת השושו הישראלית נזק מהפרשה – ייטב לנו. ×”×’×™×¢ הזמן שאנשיה יבינו שלמעשים שלהם יש מחיר. רצוי שהוא יכאב. אולי ×–×” יגרום להם לחשוב שוב. למרבה הצער, אם להשתמש בביטוי ידוע לשמצה, הסבירות נמוכה.

(יוסי גורביץ)