החברים של ג'ורג'

אם תרצו וגרורותיה מסחררים את המדינה בחדשות מזויפות, ומזכירים שוב את חוסר תום הלב של הימין היהודי

אחד הארגונים הממשלתיים היותר ידועים לשמצה, אם תרצו – הארגון שעליו קבע בית המשפט העליון שאין זו דיבה לקרוא לו ארגון נאצי – סחרר את כל המדינה בפיסה של חדשות מפוברקות הבוקר (ד’). אנשי הארגון הפילו את גל”צ בפח, ושכנעו אותו לפרסם ידיעה שקרית על כך שהאוניברסיטה העברית ביטלה את שירת ההמנון בטקס הענקת תעודות מוסמך, וזאת לכאורה כדי שלא לפגוע ברגשותיהם של הסטודנטים הפלסטינים.

מי שעקב אחרי הסיפור מראשיתו, יכול היה להבין שיש כאן הונאה: תגובת האוניברסיטה הראשונית היתה שאין שום חוק או הנחיה של המועצה להשכלה גבוהה ביחס לשירת המנון בטקסים אקדמאיים. זה לא הפריע לשורה של פוליטיקאים ועיתונאית, ביניהם הלוזרים הקבועים ממפלגת העבודה (שלום, איילת נחמיאס-ורבין!), לצאת בצווחות. אפילו ראש הממשלה, שלא אמר דבר כשנחפשה העובדה שחבר בממשלתו גנב מאות מיליונים מהציבור לטובת מקורבים (על הבוגד והגנב אורי אריאל, בקרוב), הגיח ממחילתו והשמיע גינוי חריף.

והאמת, זה היה סיפור מושלם, מועתק ישירות מספר ההפעלה של פוקס ניוז: קבוצה של ליברלים תלושים, יושבים במגדל השן שלהם, מחליטים להתעלם מהרגשות של הרוב למען רגשות של מיעוט מדוכא ומנוונים את הרגש הלאומי.

רק שהסיפור, כפי שחשפה ראשת מרצ זהבה גלאון, היה מפוברק מראשיתו ועד סופו. מעולם לא שרו את ההמנון בטקסי קבלת תארים באוניברסיטה העברית. הידיעה המפוברקת הזו צצה לראשונה לפני חמש שנים, ביחס לאוניברסיטת חיפה. אם תרצו עשתה פה שטיק קלאסי: הוציאה מכתב שמוחה על ביטול המנון שלא היה ולא נברא, והפכה את המכתב המקושקש שלה לידיעה שכל המדינה מגיבה עליו.

יש לציין ששירת ההמנון איננה מובנת מאליה. הימין (והמרכז לכאורה) מזדעקים על כך שב”כל מדינה נורמלית” אף אחד לא היה מעז לחלוק על ההמנון. ובכן, ישראל איננה מדינה נורמלית. היא הוקמה, בטווח זכרונם של מייסדיה, על טיהור אתני ועל גירוש רוב תושביה. את אלה מהם שנותרו היא החזיקה במשטר צבאי כמעט 20 שנה לאחר מכן. עד היום היא מפלה אותם לרעה ומדי פעם טובחת בהם. ההמנון שלה, יותר מכך, איננו נייטרלי. לא מדובר ב”אל, נצור המלכה” או במרסלייז. אי אפשר לצפות ברצינות מצאצאיהם של המגורשים לשיר את “נפש יהודי הומיה.” הפיכה של טקס אזרחי לגמרי לטקס שכולל את שירת ההמנון מאלצת את הלא-יהודים שבקהל לעשות שקר בנפשם, לא לשיר, או לצאת. כל אחת מהפעולות הללו תנוצל לרעה על ידי ארגוני הימין.

זה לא חייב להיות כך, כמובן. לפני כ-25 שנים הצהירה מבקרת המדינה דאז, מרים בן פורת, שמן הראוי ליצור המנון שיכיל בו את כל תושביה של ישראל. נוצר דיון, סוער אמנם, אבל לא מקהלת הגינויים הצווחנית שנשמעה עכשיו. בן פורת, אגב, היתה רוויזיוניסטית גאה. אתם יודעים, מאלה שלקחו ברצינות את “שם ירוה לו משפע ואושר/ בן ערב, בן נצרת ובני” של ז’בוטינסקי.

אפשר וצריך לתהות כמה צריכה ללכת מדינה לקראת אזרחיה, כמה היא צריכה להתאים את סמליה אליהם. אבל זה דיון שצריך לנהל עם אנשים כנים, שבאים אליו ברצון טוב. כפי שהוכיח הימין גם הפעם, קשה מאד למצוא בו (ואני מבקש שוב את סליחתו של נשיאנו) אנשים כנים.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)