החברים של ג'ורג'

איפה הסכנה?

תחת לחץ, המדינה חושפת את הבלוף שמאחורי המעצר המנהלי

עציר מנהלי, מוחמד עלאן, שובת רעב מזה 60 יום ויותר. עלאן דורש דבר פשוט מאד: שישראל תעמיד אותו לדין. הוא נמצא בסכנת מוות, ועד כה ישראל לא הצליחה למצוא רופא שיפר את שבועתו ויזין אותו בכפיה. כאן מגיעה תעודת אומץ ויושר להסתדרות הרפואית, שהודיעה שמדובר בעינויים ושהיא לא תסייע להם.

היום (ב’) נערך בבג”צ דיון בעניינו של עלאן. הדיון נפתח בהודעה מפתיעה: עלאן כרגע לא בהכרה, אבל המדינה אמרה שאם הוא ישוב להכרה ויסכים לצאת לגלות של ארבע שנים, היא “תשקול” לשחרר אותו ממעצר מנהלי.

כאן נחשף הבלוף של מעצר מנהלי. פעם אחר פעם, כאשר המדינה משתמשת בו – יש כרגע כ-400 עצורים מנהליים פלסטינים, שלושה עצורים מנהליים יהודים; כ-2,000 מבקשי מקלט עצורים במה שהוא בפועל מעצר מנהלי במחנה חולות – היא טוענת שהסכנה הנשקפת מצד העציר כל כך גדולה, שאף שהיא לא מסוגלת להציג ראיות לסכנה הזו, היא חייבת לעצור אותו למען בטחון הציבור.

מעצר מנהלי הוא מעצר שנערך לא משום שהחשוד ביצע עבירה כלשהי, אלא משום שהוא עלול לבצע עבירה כזו. כמו הרבה מאד מכלי הדיכוי שלנו, ירשנו אותו ממשפט החירום הבריטי. שירותי הבטחון טוענים שוב ושוב שהמעצר הכרחי לצרכי בטחון, אבל דו”ח של האו”ם מצא בשנת 2012 שרוב העצורים לא היו מעורבים בפעולות אלימות (סעיף 7). ואכן, פלסטינים החשודים בעבירות אלימות מובאים לבתי המשפט ומורשעים בהם בסרט נע. מטרתו של מעצר מנהלי היא סילוקו של אדם שאיננו רצוי לשירותי הבטחון, ושכנגדו אין להם ראיות. אם היו ראיות, היה משפט.

כאשר עצרה המדינה את עלאן, היא אמרה שהוא מסוכן. מסוכן מאד. מסוכן עד כדי כך שאין לה ברירה אלא לעצור אותו במעצר מנהלי. הבוקר היא שינתה את עמדתה: פתאום הוא לא מסוכן. פתאום אפשר לשחרר אותו, בתנאי שיצא לגלות.

אז אם הוא לא היה מסוכן, למה עצרתם אותו בלי משפט?

את הטענה הזו, כמובן, אין להפנות אל שירותי הבטחון. מבחינתם, מעצר מנהלי הוא כלי נוח מאד. אם הוא ברשותם, כמובן שהם ישתמשו בו. גם אל משרתי כל האדונים של הפרקליטות אין מקום לפנות בטענות; אין דבר הבל שהם לא יאמרו לבית המשפט בשם הבטחון.

את השאלה צריך להפנות לבית המשפט. אדם הוחזק במעצר ללא משפט במשך חודשים, ועכשיו מסתבר שבעצם הוא לא מסוכן כל כך. איך נתתם לזה לקרות? פעם אחרי פעם, כאשר המדינה מציגה “מידע סודי” (כפי שעשתה גם היום) עורך בית המשפט טקס פומבי של הלקאה עצמית ואומר שהוא במצב לא נוח, ממש רע לו עם זה, זה לגמרי חריג, הוא צריך לשמש גם כסניגור והוא עושה זאת נאמנה – ומיד לאחר מכן הוא מאשר אוטומטית את בקשת המדינה.

ועכשיו מסתבר שאפעס, העציר לא מסוכן. מי אשם בכך שאדם שאיננו מהווה סכנה נמצא במעצר ללא משפט? מי שאישר את ההליך הזה, בית המשפט הישראלי.

אבל זה בסדר, בית המשפט מקפיד שלא להפיק לקחים. המדינה נתנה לו “חומר סודי” והוא בלע אותו. אחר כך הודיע בית המשפט שהדיון נדחה במשך יומיים ויתחדש שוב ביום רביעי.

נזכיר שוב: מדובר באדם ששובת רעב. הדיון בו נערך כשמצבו אנוש. ואף על פי כן, בית המשפט דוחה את הדיון ביומיים. זו לא פעם ראשונה שבית המשפט העליון המהולל של ישראל מפגין חוסר אנושיות כזה: לפני שלוש שנים ביצעה המדינה תרגיל כזה בדיוק. קבוצה של פליטים גוועה ברעב וצמא על הגדר עם מצרים, בג”צ הסכים לדחות את הדיון אחרי הצגת “חומר סודי”, וחמושי הצבא המוסרי יותר מהחמאס ניצלו את הארכה כדי לזרוק את הפליטים לצד המצרי של הגדר. בג”צ אטם אז מרצון את עיניו והפך לשותף לפשע.

לא מיותר עדיין להזכיר לשופטים שהמשפט הבינלאומי מכיר בתקדימים של שפיטת שופטים שסיפקו אצטלה משפטית לפשעים של מדינות. תפקידם של השופטים הוא להגן על זכויות החלשים ביותר, לא להיות חותמת גומי של המדינה. בישראל, הם נכשלים בתפקיד הזה פעם אחר פעם – והדחיה של דיון בעניינו של שובת רעב שהמדינה כבר הודתה במשתמע שאיננו מהווה סכנה היא עוד כתם על מערכת המשפט הישראלית. נקווה שלשופטים לא יהיה דם של אדם חף מפשע על ידיהם.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • גיא

    אז למה הם עצרו דווקא אותו ולא מישהו אחר? במה הוא כביכול מעורב, או על הרגל של מי הוא דרך שרצו לסלק אותו מהשטח?

    • J-CAT

      גיא, אני מקווה שאתה מפנה את השאלה הזו לרשויות המדינה ולא ליוסי, כי במדינת חוק, מי שיש לו סמכות לעצור אדם חייב גם להסביר למה הוא עשה זאת, וחייב תוך זמן קצר להגיש ראיות וכתב אישום, או לשחרר את האדם שאותו עצר (וזה לא משנה עד כמה אותו אדם הוא ערבי ועד כמה הוא לא מוצא חן בעיני מי שעצר אותו או בעיניך).

      • גיא

        תיארת יפה איך דברים אמורים לקרות במדינת חוק. ולענייננו…
        הפניתי את השאלה הזאת קודם כל לגוגל ורק עכשיו כשיוסי כתב על זה הפניתי אותה לאנשים שקוראים כאן.
        הייתי מצפה שאסיר שזוכה לכ״כ הרבה תשומת לב תקשורתית, לפחות יהיה איזה תיאור של מה שהוא מואשם בו. אוקיי, אז חומרי החקירה חסויים? תגידו שזה בשביל להגן על מקורות, להגן על אמצעים, תנו איזו סיבה. אותי זה הרבה יותר מטריד שאף אחד בכלל לא חושב להסביר למה החומרים חסויים או במה, לפחות באופן כללי, עלאן מואשם.

        • עמית

          לא חיפשת בגוגל מספיק..
          http://www.mako.co.il/news-israel/health-q3_2015/Article-46be5f7dbeb2f41004.htm

          עלאן ריצה בעבר עונש מאסר של כמה שנים בכלא הישראלי ונעצר בצו מעצר מנהלי בחודש נובמבר האחרון לבקשת שירות הביטחון הכללי. זאת בעקבות מידע מודיעיני שלפיו הוא עמד בקשר עם גורמי ג'יהאד אסלאמי כדי להוציא לפועל פיגועים קשים.

          • נטליה

            סבבה, אבל אם אי אפשר להוכיח את זה אז יש גבול כמה אפשר להחזיק בן אדם במעצר. אם יש סכנה של חשיפת מקורות, אז הוויתור על המקורות האלו עדיף על פני מצב שבו אי אפשר להרשיע וחייבים להחזיק עד דלא ידע. זה מקרה קלאסי של מנגנון שקם על יוצרו. זה כאילו שהמנגנון יותר חשוב מכל דבר אחר.

  • תום אלקיים

    ראשית, אני נגד מעצר מנהלי. כך שאני מסכים עם הרעיון המרכזי של הפוסט.

    אבל, אני לא בטוח שהמהלך הלוגי כאן תופס, מבחינת תפיסת בטחון המדינה כפי שרואים אותו ארגוני בטחון למינהם יתכן והרחקתו ל4 שנים מהשטח שקולה למעצר מנהלי.

    ועד קטנה, ההערה בדבר בתי משפט בינלאומיים בעניין מעצרים מנהליים כאשר היא מונגדת למעשיו בפועל של בית המשפט הבינלאומי והמקרים שבפועל מובאים בפניו. איך נאמר זאת, נגיד שהיא לא רצינית ודי לו לחכם בקמיצה.

    • בני

      הבעיה היא שכרגע המעצר המנהלי משמש כאמצעי לסחיטה של האדם.
      למדינה אין סמכות להגלות אדם ("להרחיק אותו מהשטח ל4 שנים"), אז היא (הפרקליטות? הצבא? השב"כ?) משתמשת באיום של מעצר מנהלי כשוט מול האדם על מנת שיסכים לצאת "מרצונו".

      רוצים להגלות מישהו? (אגב, אני בעד) תחוקקו את החוק המתאים, תעמידו את האדם למשפט הוגן ותמצאו מדינה שתהיה מוכנה לקלוט אותו.

  • אריה

    באמת אתה לא רואה הבדל בין היותו בארץ לבין בחו"ל לגבי רמת המסוכנות שלו. הנימוק נשמט באמת?

    • נימוק חלש מאד של כותב המאמר. הטענה (שאני מפקפק בה) היא שהעציר הוא מסוכן , וסביר לטעון שהרחקתו הפיזית מקטינה את הסכנה.

  • תודה על הפוסט

  • אריק1

    דווקא נשמע סביר למדי שאם הוא יעזוב לחו"ל זה יוריד את רמת המסוכנות שלו.

    • אמציה ברם

      גם הגלייתם של בנימין שקרניהו וקרפדתו כפולת הסנטר תוריד את רמת המסוכנות שלהם, אך לא בזה הענין. מעצר מינהלי הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי, ובלתי אנושי. פוּל סטופּ. לכן גלות כפויה מרצון אינה יכולה להיות חלופה קבילה משום שאין חלופה קבילה לצעד לא חוקי, לא מוסרי, ולא אנושי. נכון, לפי המצב החוקי השורר בישראל, מעצר מינהלי הוא חוקי לכאורה. אך יש לזכור כי גם בגרמניה הנאצית נהגו "לפי החוק" (למשל: חוקי נירנברג). לא במקרה כינה הסמולן המשוקץ מנחם בגין את תקנות ההגנה לשעת חירום מ-1945, מורשת המנדט הבריטי, "חוקים נאציים" (ולא שהצבוע הזה עשה משהו כראש ממשלה לסילוקם מספר החוקים הישראלי). יש לשחרר את מוחמד עלאן מייד

      • אמציה ברם

        זה עתה קראתי את גיבובו היומי של דן מרגלית בביטאון לישכת אלדון שדלסון "שקרניהו היום". מרגלית, אחד מגדולי השוטים בישראל (ויש לזכור כי התחרות על התואר הזה צמודה ואכזרית) טוען כי לפלסטינים לא איכפת להקריב את מוחמד עלאן. הבנתם? האשמה במותו הצפוי אם לא ישוחרר לאלתר מהמעצר המינהלי הבלתי חוקי אינה מוטלת על מדינת ישראל שהשליכה את עלאן למאסר בלי אשמה ובלי ראיות, אלא על "הפלסטינים".
        ואולם דן מרגלית הוא אדם נאור ומצפוני בעיני עצמו, ולפיכך הוא מכריז כהאי לישנא: "יש טעם לרענן את השימוש במעצר המינהלי, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט. טרם ניתן לבטלו, אבל פזורים רעיונות כיצד לשפר את תנאי מימושו."
        הבנתם? מצד אחד, המעצר המינהלי מנוגד לעקרונות המשפט, ומצד שני אי אפשר לבטל אותו. הגיון צרוף. מה עושים? לפי מרגלית, יש טעם "לרענן" את השימוש במעצר המינהלי. לרענן? איך מרעננים? מרגלית: "פזורים רעיונות כיצד לשפר את תנאי מימושו." פזורים היכן? ומה הם הרעיונות המפוזרים הללו? מעצר מינהלי בין 8 בבוקר ו-7 בערב? מעצר מינהלי בימים א', ג' ו-ה' בלבד? שבוע כן שבוע לא?
        באחד ממערכוני הגשש החיוור אומר אחד מהם לחברו: "אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת, אתה היית בגבס." במיקרה של דן מרגלית, הפטריוט הפתולוגי עם היומרה האינפנטילית לייצג את "בני האור" במאבקם ב"בני החושך", ניתן לומר כי אם הטימטום, ההתחסדות, הצביעוּת, והעדר ערכים מוסריים היו בבחינת מחלה – הוא היה מאושפז במחלקה לחולים סופניים

      • גיל ב'

        זה נחמד, אבל לא קשור לעניין. השאלה כאן לא היתה אם מעצר מנהלי הוא טוב או לא אלא באם יש הגיון לטעון שמישהו שמהווה סכנה כשהוא כאן לא יהווה סכנה, או יהיה מסוכן פחות כשהוא בגלות. אני מבין מהטענה שלך בדבר ביבי שאתה מסכים לטענה הזאת.

  • מאיה

    אחיו של העציר התראיין וסיפר כי לפי "פקודה מגבוה" לא מאפשרים לו או לבני משפחה אחרים להיות ליד אחיו הגווע. הומאניות ישראלית במרעה.

  • nachum

    מטרתו של מעצר מנהלי היא סילוקו של אדם שאיננו רצוי לשירותי הבטחון, ושכנגדו אין להם ראיות. not so. many times they have info about a man but they do not want to say from whom the info come. so it is not good tool but it saves a lot of problems.

  • עמית

    בהנחה שגופי המודיעין הישראלים כל כך חודרניים (בייחוד מול החברה הפלסטינית) וחסרי עכבות אתים כפי שגורביץ מרבה להציג אותם, הרי שיותר מסביר להניח שיווצרו מצבים רבים בהם יהיה מידע מוקדם אודות כוונות של מחבל/ים פוטנציטל/ים לבצע פיגוע (במדרגי חומרה שונים – החל בהשלכת בקתב וכלה בפיגוע התאבדות במרכז תא).

    בהנחה שיש בידינו מידע כזה, אפשר לחלק את המקרה לשתי קטגוריות:
    א. המקרה האופטימלי – אפשר לחשוף את המידע המודיעיני המפליל מבלי להסגיר את המקור/הסגרת המקור לא תגרום לפגיעה קשה ביכולת האיסוף. במקרה כזה, לא אמורה להיות מניעה לעצור את המחבל ולהמעידו למשפט ובכך לסכל את הפיגוע ולהציל חיים.
    ואכן, על מקרים כאלה ניתן לשמוע כמעט מדי שבוע.
    ב. כל מקרה אחר.
    במידה והמידע הגיע ממקור סיגינטי, חשיפתו תחבל פעמים רבות ביכולתם של שירותי הביטחון להציל חיים בעתיד. חיים של אזרחים חפים מפשע.
    אם המקור הגיע ממקור אנושי, הרי שהסבר מיותר – חשיפתו כנראה תוביל ישירות לרצח .

    מלבד מעצר מנהלי, אין כמעט כלי בארגז הכלים של המדינה שיכול לפתור פלונטר כמו המקרים מהסוג השני, ובכך להציל את החיים שזקוקים להצלה. אם עוצרים את החשוד ומנהלים הליך משפטי רגיל – ההשלכות ידועות. אפשר לפעמים לסכל את הפיגוע באמצעות תפיסת האמצעים, אבל גם זה לא תמיד אפשרי ולרוב רק יידחה את מועד הפיגוע ויוביל לכך שלהבא לא נצליח לגלות את המתווה שלו.

    יש להליך המעצר המנהלי את הבעיות שלו שאף אחד לא מכחיש – אך יש בו גם מנגנוני פיצוי שמתנגדיו מנסים להשכיח; בראש ובראשונה, העובדה שהפעלת ההליך מצריכה פסיקת שופט. שופט שמודע לכך שמדובר במשפט במעמד של צד אחד, ועל כן כל חושיו המקצועיים דוחפים אותו להיות ביקורתי הרבה יותר מבמשפט רגיל.

    כשהזכות לחיים עומדת מול מגרעותיו של ההליך מעצר מנהלי, הראשון לוקח.

    ולגבי הטיעון השני במאמר – מגוחך לטעון שהצעתה של הפרקליטות להמיר את המעצר המנהלי בהגלייה מלמדת שהעצור לא באמת מסוכן. הגלייה היא פשוט כלי אפקטיבי בסיכול האיום באותה מידה כמו מעצר.

    • אביבית

      איך יכול להיות במשך כמה שנים 'מידע מסויים' על מישהו כלוא..
      מדובר בהערכה על 'מסוכנות פוטנציאלית'

      • עמית

        כמה שנים?
        רובם המוחץ של העצירים במאסר עד חצי שנה, רוב הנותרים עד שנה, עצירים אחדים בלבד עצורים לתקופה של מעל לשנתיים.http://www.btselem.org/hebrew/administrative_detention/statistics

        אלה לא נתונים שמעידים על הערכת "מסוכנות פוטנציאלית".

    • נתן

      לפי הלוגיקה הזאת גם אין צורך בבתי משפט . שרות הביטחון יגיע למסקנה שאדם הוא מסוכן ויכניס אותו לכלא .

    • אמציה ברם

      אנשים המתיימרים להיות "הגונים" מצד אחד אך "ריאליסטים" מצד שני – כמו עמית – מסבירים שמעצר מינהלי הוא אמצעי גרוע, אלא שלמען הביטחון אין ברירה בלהבלהבלה. ובכן, לידיעת העמיתים של העולם: במדינת חוק אין להחזיק אדם במעצר בלי שתובהר האשמה המיוחסת לו, בלא שיוצגו ראיות, בלי שיינתן לחשוד ולבאי-כוחו לבחון את הראיות ובכך תינתן להם ההזדמנות לסתור אותם. ההבדל המינהלי בין המעצר המינהלי בישראל ובין מעצרים שרירותיים בגרמניה הנאצית למשל (וגם בגרמניה הנאצית התנהלו הדברים עפ"י חוקים כתובים לתלפיות) הוא שאצלנו המעצר המינהלי הוא ל-6 חודשים בלבד (וכעבור 6 חודשים – מאריכים אותו שוב ב-6 חודשים). אלה שההגיון הבסיסי הזה, של מדינת חוק ומערכת משפט הוגנת, אינו נראה להם, ותומכים בכל זאת במעצרים מינהליים, שיואילו להסביר מדוע לא לעצור מינהלית חברי כנופיות פשע (שכידוע רוצחים גם אזרחים תמימים) או סוחרי סמים כבדים הזורעים מוות? ובכלל, מי צריך מערכת משפט אם אפשר להשליט חוק וסדר באמצעות מעצר מינהלי? חנית בחניית נכים – יאללה, מעצר מינהלי! ובחזרה למעצרים מינהליים "ביטחוניים": הסיבה העיקרית שכוחות החושך (שב"כ, צבא) אינם חושפים ראיות היא שמדובר במידע שקיבלו מפלסטינים בוגדים, ופירסומו עלול לחשוף את זהות המלשינים. רק השב"כ יודע היטב שלעתים קרובות המידע החסוי הזה אינו נכון, ושמלשינים מוסרים מידע כדי לחסל חשבונות אישיים. כלומר, אנשים חפים מפשע מבלים חודשים שונים מאחורי סורג ובריח, בלי אפשרות להתגונן ולהוכיח את חפותם, ואף מבלי לקבל זכויות של אסיר רגיל. מוטב שעבריין יהיה חופשי מאשר שחף מפשע יהיה כלוא

    • אזרח הארץ

      כלי מאוד יעיל. במיוחד בעולם בו כל אדם מחזיק בכיס סמארטפון לניהול שיחות וידאו, אימייל ומסרונים 24/7.

      • מני זהבי

        כן, סמארטפון בכיס. ספר זאת לקרובי משפחתו של יחיא עייאש
        (https://en.wikipedia.org/wiki/Yahya_Ayyash).

        בעצם, זאת אחת הדילמות של הכיבוש. אם עלאן היה פעיל בארגון פעולות טרור, ואילו הוא חי באזור שלישראל אין שליטה ישירה עליו, סביר להניח שאחד הזעורות של מערכת הביטחון הישראלית היה מנסה לארגן לו תאונת עבודה, או פשוט לירות טיל על הבית שבו האיש היה שוהה.
        דרך אגב, אני חושב שתוצאה כזאת הייתה עדיפה על מה שיש לנו עכשיו. אבל זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אי-אפשר להניח שרגע אחרי סיום הכיבוש (או אחרי הקמת מדינה דו-לאומית שוויונית-על-הנייר, למי שרוצה) הפלסטינים ייצאו במחולות וירעיפו על היהודים פרחים וממתקים.