ללמוד לחיות עם הפצצה
ארי שביט חזר אתמול לשטיק החביב עליו: הצדקת עמדתו המופרכת תוך נפנוף באיום הגרעיני האיראני. ב-2006 הוא יצא חוצץ כנגד תכנית ההתכנסות, והתקפה אמריקנית מדומיינת על איראן ב-2007 היתה התירוץ שלו; ראוי לציין שהוא התנגד להתכנסות קודם לפרסום המאמר המוזר ההוא. ביוני 2008, הוא קבע שיש להקדים את הבחירות, כדי להיות ערוכים לאפשרות שממשל בוש יתקוף, בימיו האחרונים, את איראן. זה היה סתם תירוץ עלוב להפסקה מוקדמת של כהונתו של לולמרט, מטרת התקיפה הקבועה של שביט.
אתמול שוב השתמש שביט בתירוץ של האיום הגרעיני האיראני כדי לקדם אג'נדה פוליטית. הפעם הוא רוצה ממשלת אחדות בין קדימה והליכוד. הוא צריך לעקוף החלטה ברורה למדי של הבוחר, והוא משתמש בדחליל הקבוע כדי לנסות ולשכנע את פרס "להיות נאמן לממלכתיות" על חשבון "נאמנותו לדמוקרטיה", ומבקש ממנו להטיל את הקמת הממשלה על נתניהו – תוך דרישה ממנו שיקים אותה עם לבני.
לא ברור מדוע רוצה שביט, בהתחשב במה שכתב לפני שבועיים על לבני, את נוכחותה בממשלה; הוא מוסיף שממשלת לבני-ליברמן "לא תוכל להתמודד עם האתגר האיראני מפני שתהיה חסרת כישורים וצינית". אז מה, בעצם, מוסיפה לבני לממשלת נתניהו, חוץ משכפ"צ כלפי חוץ, מראית-עין של ישראל לא-לגמרי-פסיכית? לתרגיל המסריח מס' 2 הזה, אגב, קורא שביט "לפעול במסגרת החוק כדי להקים ממשלת אחדות לאומית".
בינתיים כבר נפל הפור; כצפוי, המליץ ליברמן על נתניהו כראש ממשלה. לפרס לא נותרה ברירה: לבני לא הצליחה להציג אפילו תומך אחד בה מחוץ למפלגתה. בהתחשב ברומן הלוהט שניהלה לבני עם ליברמן בשבוע האחרון – חושי הארכי של המפלגה, חיימון איש הלשון, הודיע שיש הסכמה של 90% בין קדימה ובין ליברמן; קדימה אפילו הבטיחה, כותב הבוקר ב. מיכאל, להקים "יחידה לבירור היהדות", כדי להחליט מי מתושבי ישראל אכן יהודי – זה גם היה צפוי.
נתניהו, אם כן, יהיה ראש הממשלה. ונתניהו הוא האיש שטבע את הסיסמה "השנה היא גרמניה ואיראן היא 1938", או משהו כזה. על ההפחדה הגרעינית הזו חי האיש כבר יותר משנתיים, והגוף השולט בישראל – הבהמה הירוקה – מתפרנס ממנה כבר שני עשורים. ראוי, אם כן, לבחון שוב את שאלת סכנתה של איראן.
שביט מציין בקצרה שלוש אפשרויות: האחת, בניית קואליציה בינלאומית שתפעיל לחץ עצום על איראן, כדי שזו תפסיק את תכנית הגרעין שלה. הוא מודה שהסיכוי לכך נמוך במיוחד. השניה היא התקפה ישראלית על איראן – אפילו הוא כבר הבין שהתקפה אמריקנית לא תהיה. נתייחס, אם כן, לשאלה הזו.
איראן למדה את לקחו של פרויקט אוסיראק העיראקי, ותכנית הגרעין שלה לא מרוכזת בנקודה אחת אלא מפוזרת בין 70 מתקנים שונים, מה שמקשה מאד על התקפה אווירית. אפילו אם נניח שלישראל יש מודיעין מדויק על כל אחד מהמתקנים הללו, שלחיל האוויר יש את היכולת לתקוף את כולם בגל אחד ולפגוע בכולם – הנחות לא סבירות – ההתקפה הזו עדיין תסב לישראל נזק בל ישוער.
כדי לתקוף את איראן תצטרך ישראל לטוס בשמי עיראק; אפילו ממשל בוש אמר שאם ישראל רוצה אישור לכך, היא תצטרך לתאם את זה עם הממשלה העיראקית – שבלשון המעטה, ידידותית יותר לטהראן מאשר לתל אביב. היא תצטרך לטוס גם בשמי ירדן, וזאת צפויה להיות פרובוקציה אחת יותר מכדי שהירדנים יוכלו לבלוע.
התקפה על איראן תעורר לא רק את זעמה של איראן; היא צפויה להצית את המזרח התיכון כולו. הסכמי השלום עם ירדן כנראה יקרסו, ויתכן שזה יהיה הזרז שיעביר את מצרים לשליטת האחים המוסלמים. רוב מוחלט של העולם השפוי לא יתמוך במתקפת-מנע ישראלית: מתקפות מנע יצאו מהאופנה אחרי כיבוש עיראק על ידי ארה"ב. גם ארה"ב לא תתמוך בהתקפה כזו, והתוצאה שלה תהיה שברגע חולשתה הגדולה של ישראל, מגינתה הקבועה לא תעמוד לצידה. ישראל פשוט לא שווה את זה, אפילו לא לידידיה הגדולים ביותר בארה"ב.
צה"ל, אגב, כבר מיילל שהוא לא יוכל לעמוד במשימה. הנה עוד אחד מנזקיה של מלחמה מתמדת כנגד מתבגרים חמושים למחצה: ברגע האמת, ב-40 השנים האחרונות, צה"ל תמיד נכשל. טייסינו האמיצים, שהתרגלו להפציץ אזרחים או חמושים שלא מסוגלים להפיק נגדם אש יעילה, מתבכיינים על כך שבמשימה הזו הם אשכרה יסתכנו באש נ"מ. שר צבאנו, שנהדר בשפיכת דמם של ילדים וקצת פחות בכל דבר אחר, טען שהעובדה שאיראן שיגרה לאחרונה לוויין לחלל היא עוד סיבה לסנקציות עליה. לוויין איננו נשק, ושיגורו אינו הפרה של שום אמנה – אבל הממסד הצבאי הישראלי פאבלובי בכל מה שקשור לאיראן. ואולי המטרה היתה לקושש עוד כמה קולות לקראת הבחירות?
בקצרה, כלל לא בטוח שיש לישראל אופציה צבאית נגד איראן, וגם אם יש – סביר שנזקה גדול מתועלתה. מה הלאה? שביט מעלה אפשרות שלישית – ראוי לציין שזו הפעם הראשונה שהיא עולה אצלו, מה שעשוי להעיד על כך שהאמת על יכולותיו של הצבא-המוסרי-יותר-מהחמאס מתחילה לחדור לקודקודו – ופוסל אותה מיד: "השלמה עם איראן גרעינית פירושה לקחת את הסיכון שישראל תלך ותדעך תחת החרדה מהפצצה".
ולמה תדעך ישראל? בשנות החמישים והשישים, חי המערב כולו תחת חרדה מהשמדה גרעינית קרובה. לפחות בשני מקרים, הסיכון למלחמה גרעינית היה ממשי. אבל בשנות השבעים חלה התנערות: העובדה שהאיום תמיד יהיה שם הובנה, הופנמה – והמערב עבר הלאה. הוא התחיל לחיות כאילו אין איום גרעיני. איום קבוע חדל, בשלב מסוים, להיות איום: לומדים לחיות איתו. ויום משמח אחד הוא חדל. הוא, ולא המערב.
צה"ל מאיים על ישראל בנשק גרעיני איראני כבר 20 שנה. יש מתאם מובהק בין רמת האיום ותאריכו ובין עונת התקציב הישראלית. הגיע הזמן שישראל, במיוחד ישראל של נתניהו, תתחיל להבין שישראל איננה מרכז היקום, אפילו לא מבחינתם של האיראנים, אותם טיפחנו כנאצים החדשים; שגם אם תהיה לאיראן פצצה, היא לא תמהר להשתמש בה, ודאי לא כנגד ישראל – משום שתפקידו של נשק גרעיני הוא הרתעה, ומדינה שתשתמש בו ללא פרובוקציה מספקת תחשב לכה משוגעת, כה לא יציבה, עד ששאר העולם ימהר למחוק אותה.
אירוני הוא שמר "השנה היא 1938" נכנס לתפקידו דווקא כשהדחליל הקבוע של המנטרה הזו, מחמוד אחמדניג'אד, מסיים את שלו. יהיה אשר יהיה נשיאה הבא של איראן, הוא ודאי יפעל להוציא את ארצו מעמדת המצורע העולמי, ומנוף התעמולה הישראלי העיקרי יאבד. אז גם אולי נזכור שלנשיא האיראני יש אולי יכולת לנהל מערכת תעמולה גרועה במיוחד, ולהקריב את האינטרסים של ארצו לשם אינטרסים פוליטיים פנימיים בדיוק כמו ברק, נתניהו או אולמרט – אבל סמכויות צבאיות אין לו. בנאומיו, הצליח אחמדינג'אד להסתיר בדיוק את זה, בסיוע ישראלי נמרץ.
בחירתו של אובמה אומרת שהתקפה ישראלית על איראן לא תזכה לתמיכה אמריקנית, ותהיה על כן התאבדותית. מה שנותר לעשות הוא מה שעשו האירופים: לנשום עמוק, ולהמשיך לחיות. ציטטתי בעבר את תשובתו השקולה בנושא של סי. אס. לואיס; ראוי לצטט אותה שוב.
"If we are going to be destroyed by an atomic bomb, let that bomb when it comes find us doing sensible and human things — praying, working, teaching, reading, listening to music, bathing the children, playing tennis, chatting to our friends over a pint and a game of darts — not huddled together like frightened sheep and thinking about bombs. They might break our bodies (a microbe can do that) but they need not dominate our minds."
(יוסי גורביץ)
typo
אפילו ממשל בוש אמר שאם ישראל אישור לכך
יפה אמרת שישראל, אפילו מבחינת האירנים, אינה מרכז העולם. בהקשר של נשק גרעיני אירני כדי לזכור, שאיראן מוקפת מדינות מגורענות- פקיסטן, הודו, רוסיה ועיראק (כלומר, הצבא האמריקאי בעיראק). זאת ועוד, אם איראן גרעינית מהווה איום על ישראל, קשה להבין, לפחות מעיניים אירניות, איך ישראל גרעינית (נו, על פי פרסומים זרים) אינה מאיימת על איראן.
זה לא סימטרי. אירן מחמשת בגלוי כוחות צבאיים עויינים לישראל, בלבנון ובעזה. הנשק הגרעיני האירני יהווה גיבוי פוטנציאלי לכוחות אלה.
שתי מדינות עוינות: אחת חתומה על ההסכם הבינלאומי למניעת הפצת נשק להשמדה המוני השנייה לא, הראשונה מפתחת טכנולוגיות גרעין המותרות על פי אותו הסכם, השנייה בנתה לפני עשורים נשק גרעיני ומאיימת להשתמש בו. המדינה הראשונה תחת פיקוח של האו"מ, המדינה השנייה דורשת חרם בינלאומי על הראשונה בגלל פיתוח אותם טכנולוגיות המותרות בהסכמים בינלאומיים,כאשר הטיעון מעניין – אותם טכנולוגיות עשויות ליישום בנשק גרעיני (מה שכנראה נכון, אז מה?).
http://news.walla.co.il/?w=//1205319
המנהיג של מדינה אחת מדבר על הצורך למחוק את השנייה מהמפה, והשנייה לא.
אישים בכירים במדינה השנייה דווקא מדברים על תקיפת הראשונה לא מעט
לתקוף זה לא בדיוק כמו למחוק מהמפה.
ואם תבדוק מה הגמד הפרסי הפסיכי אשכרה אמר (ולא את כותרות העיתונים שלנו) אתה תגלה שלא היתה שם אף מילה על תקיפת ישראל בנשק גרעיני או השמדה פיזית כלשהי. היא דיבר על "מחיקת היישות הציונית", כלומר, הקמת "מדינת כל אזרחיה" מהים עד הנהר. לא מוצא חן בעיני במיוחד גם כן, אבל לא בדיוק הפצצה גרעינית.
חוץ מזה שזה לא מי יודע מה חשוב מה הוא אומר. זמנו כנשיא קצוב, והנשיא באיראן לא שולט בנשק הגרעיני. כל הסיפור של הנשק הגרעיני והזיבולים על מחיקת היישות הציונית נועדו לצרכי פנים.
אגב, את ישראל אפשר להשמיד גם בעזרת נשק ביולוגי באותה קלות ואת זה יש לכל דחפין, חצי מהמזרח התיכון יכול לעשות את זה מחר.
זה לא מדויק, לגבי הנשק הביולוגי. נשק ביולוגי הוא נשק בעייתי מאד. אטום עדיף.
לגבי אחמגינג'ד:
>>>דיבר על "מחיקת היישות הציונית", כלומר…
>>>כל הסיפור של הנשק הגרעיני והזיבולים על מחיקת היישות הציונית נועדו לצרכי פנים.
אתה בטוח בזה ב-100 אחוז או רק ב-99?
קטע שכתבתי בסוגריים נמחק. לפרשנות שלך לנושא המחיקה (מדינת כל אזרחיה) יש להבהיר שזו פרשנות שלך. הוא לא אמר "להשמיד בנשק גרעיני" אבל לא אמר גם "מדינת כל אזרחיה". הוא כן הציע להעביר את (יהודי) ישראל לאירופה, לקנדה או לאלסקה.
ראה כאן מבחר התבטאויות:
http://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=2663
הוא מעולם לא אמר זאת
צ"ל "מחוץ למפלגתה", כמובן.
תוקן, תודה.
זה טור מצויין.
אבל, יוסי, יש גורם אחד של איום שלא חשבת עליו, ושאני לא מצליח להתעלם ממנו. אני מאמין שאיראן, ברגע שיהיה לה נשק אטומי, תעביר נשק לא-קונבנציונאלי לחיזבאללה או לפלסטינים, עם יד חופשית להשתמש בו.
פירוט: כרגע, אנחנו יודעים שלסוריה יש נשק לא-קונבנציונאלי, ולכן כנראה גם לחיזבאללה יש גישה אליו. ישראל היא מדינה קטנה ופגיעה. מה שמציל אותה, לדעתי, הוא זה שיש לה dead-man's switch, כלמר שהיא יכולה להגיב תגובה לא-מידתית אם תותקף באופן שהיא לא יכולה לעמוד בו. אבל ברגע שלאיראן יהיה נשק כזה, ראש ממשלה ישראלי לא יוכל לקחת את הסיכון אפילו אם ישראל עומדת בפני השמדה. וכולם ידעו את זה. ולכן חיזבאללה תהיה חופשית להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי.
זו הצחזית שלי. רע לי איתה כי אני מעדיף לחתור לנורמליזציה. אבל כשאני קורא את המפה, זה מה שיוצא. אתה חוב שזה לא סביר?
זה טיעון שאני באמת לא מבין. איראן משקיעה הון עצום, וסיכון עצום, בבניית נשק גרעיני; זה, פחות או יותר, תעודת הביטוח שלה נגד השכנות עם הנשק הגרעיני (פקיסטן וארה"ב). אז אחרי כל ההשקעה הזו, מישהו באמת חושב ברצינות שהיא תעביר את השליטה בגורלה לידי קבוצה קטנה שעליה אין לה שליטה מוחלטת? הרי אם החיזבאללה יפוצץ פצצה גרעינית בתל אביב, ישראל תשמיד את איראן, לא את לבנון (טוב, אולי את שתיהן). לאיראן אין שום דבר להרוויח מהעברת הנשק הגרעיני שלה לידי גוף אחר, והיא יכולה להפסיד הכל.
גאאנשים עם דרך החשיבה שלך היו מסבירים ב-1933 גם למה היטלר לא מסוכן ליהודים. האמת היא שהעובדה שיש יהודים עם דעות כמוך היא הוכחה שדארווין טעה. קו המחשבה הזה לא היה אמור לצלוח את האבולוציה.
אתה מתעלם מהעובדה שהפצצה הגרעינית תאפשר לאירן לתת גיבוי גרעיני להתקפות טרור רצחניות מתמיד של חיזבאללה וחמאס, זאת אומרת תגובה קשה של ישראל תיתקל באיום במלחמה כוללת, שעלולה להידרדר לגרעין.
משמעותי עוד יותר הוא מירוץ החימוש. אין מצב שלאירן יש פצצה, ושסעודיה תוותר על פצצה. ואם סעודיה תרכוש פצצה, זה כבר לא כל כך רחוק מבין לאדן וחבריו.
זה נכון שסיכול הגרעין האיראני באמצעים צבאיים ישראלים נראה כעת בעיניי קשה במידה בלתי סבירה, חלאור עלייתו של אובמה בארה"ב, אבל השלמה היא מטורפת באותה מידה.
ב
ישראל אינה יכולה להשמיד את אירן רחבת הידיים, אם כי היא כן יכולה לפגוע בה בצורה קשה; את ישראל לעומת זאת אפשר למחות כמעט כליל בשתיים-שלוש פצצות. אחמדינג'ד כמדומני ציין את ההבדל במפורש.
בעיני אדם ראציונלי, המאמין בקדושת החיים, מחיקת שתי ערים מרכזיות באירן כמוה כמחיקת אירן כולה, לכל דבר ועניין. אך בעיני אדם טעון אמונה דתית, ייתכן בנסיבות מסוימות שאפילו המחיר הזה יכול להיות מחיר ראוי.
יוסי, לא הבנת את טענתי. אני טוען שכשלאיראן יהיה נשק אטומי, חיזבאללה תוכל להשתמש בנשק כימי או "ביוךוגי קל" על ישראל. היא תוכל להרוג כמה אלפי אזרחים כל כמה שנים, או לפגוע בחיים באופן אנוש אחר, בלי שיראל צוכל להגיב באופן נחרץ נגד מי שחימש את חיזבאללה (איראן). כרגע, כל עוד ישראל היא היחידה עם אטום, יש לה dead man's switch וברור שיש סיכוי שתשתמש בו גם במקרה של התקפה בנשק כימי או ביולוגי. במקרה כזה, השכנים לא יוכלו לחסל את ישראל בחזרה, ולכן ישראל "ניצחה". לכן אף אחד לא מתחיל במהלך. אם לאיראן יהיה נשק אטומי, אז ישראל לא תוכל "לנצח" ולכן לא תוכל להגיב בנשק אטומי ולכן תהיה פגיעה לנשק כימי. (או למטחים כבדים של נשק קונוונציונאלי).
יצויין שרוסיה לא ירתה על ארה"ב נשק קונוונציונאלי במלחמה הקרה (וההיפך), ונראה שזה סותר את טענתי. מצד שני, אנחנו מתעסקים פה עם מוסלמים שאיןלהם קולוניות להילחם בהן מלחמות-לווין.
(בנוסף, אפרופו השיר של סטינג: אין לי ספק שהאייטולות אוהבים את ילדיהם בדיוק כמונו. השאלה היא האם הם אוהבים את ילדיהם של שאר האיראנים, כי הם אלה שיפגעו במקרה של מלחמה)
גם תחת ההנחה שאיראן לא תתרום לפרוליפרציה של הגרעין באוזר, ושהשאריות המלכולכות של כור השלום שלה לא יעברו לידיים פחות שקולות מאלו האוחזים בהנהגת פרס,האינטרס הישראלי הבנגוריוניסטי היה ונותר להשאר המדינה היחידה באזור שאולי יש לה נשק גרעיני.
השאלה האמיתית היא תודעתית: האם הקברניטים מאמינים בהיתכנות של שואה 2.0 בהינתן גרעין איראני, או שהם מתסרטים זאת השכם והערב זה שני עשורים על מנת להצדיק את תקציבי העתק "ליום פקודה" שנועדו לשמור על עליונות אסטרטגית ישראלית.
אם כך ואם כך, גוועלד.
אני מסכים אתך בעיקרון לגבי איראן, אבל מה זה "לעקוף החלטה ברורה למדי של הבוחר"? אני אגיד לך מה הייתה החלטת הבוחר: שקדימה תקבל 28 מושבים בכנסת, הליכוד 27, ישראל ביתנו 15, וכן הלאה. כל מה שמעבר לתוצאות האלה הוא פרשנות.
לגופו של עניין, אני דווקא הייתי רוצה לראות ממשלת אחדות עם רוטציה בין לבני לנתניהו. לא רק בגלל התיעוב שלי כלפי ליברמן והכהניסטים של האיחוד הלאומי (תיעוב שאינני חש, למשל, כלפי ש"ס, מפד"ל או נתניהו עצמו). אלא גם, ובעיקר, בגלל שלדעתי, ישראל צריכה הנהגה שתורכב מנציגי הזרם המרכזי במפה הפוליטית שלה (זרם, שלמען הסר ספק, אינני רואה את עצמי כמשתייך אליו). הנהגה כזאת תתן סוג של סיכום ביניים לסוגייה העיקרית שסביבה נעה הפוליטיקה הישראלית בשני העשורים האחרונים — סוגיית היחסים עם הפלסטינים — ותאפשר לפתוח דף חדש גם בסוגיה הזאת וגם בסוגיות אחרות שנזנחו כאן כמעט כליל (למשל, שאלת אחריות המדינה לרווחת אזרחיה). בעצם, ממשלת אחדות הייתה צריכה לקום כאן כבר אחרי הסכם ואי ב-1998. יתר על כן, אני מעריך שנתניהו היה רוצה להקים עכשיו ממשלת אחדות, ואולי זה עוד יקרה; אבל אם הוא רצה בכך, הוא עשה כמה שגיאות שעשויות להתברר כפטאליות.
פוסט פוגע בול. הרבה יותר מהפצצה האיראנית מפחידה האפשרות שהאידיוטים אצלנו ינסו לחסל את הפצצה האיראנית.
והלוואי שאתבדה, אבל לדעתי הם ינסו, ייכשלו כישלון חרוץ, ואנחנו נאכל בגלל זה הרבה הרבה חרא.
הגרעין האירני יהיה שם, ברקע, בכל טיל שישוגר מעזה או מלבנון.
(לא אופתע אם אחדים מהמגיבים כאן יראו בזה משהו חיובי).
יוסי אני באמת מתפלא, הרי בסוף היום אתה מכיר את ההיסטוריה הרבה יותר טוב ממני:
1) הליכת הסף (brinkmanship)שאיפיינה את המלחמה הקרה קירבה אותנו יותר מפעם אחת לחזון כדור העפר הלוהט. בסוף היום בני אדם אינם האוטומטונים של תורת המשחקים או של תאוריות היחב"ל אלא חיות שנוטות להגזמות, התלהמות, פניקה וכן, גם טירוף דתי. אין שום סיבה שישראל תרגיש בנוח עם המחשבה של MED ותתיחס אל זה כמצב מתקבל על הדעת.
2) חזון יום הדין שלך בנוגע לתקיפה באירן לא ממש תואם את התקדימים ההסטוריים, הרי ישראל כבר הפרה פעם ריבונות הירדנית כדי לתקוף מתקן גרעיני וזה היה כדי לתקוף מדינה ערבית סונית, לא מדינה פרסית שיעית. הפעם הקודמת גם לא הובילה למהפכה במצריים (אפילו לא הייתה תקרית דפלומטית משמעותית). אני עדיין לא מבין למה דווקה זה יהיה כל כך הרבה יותר חמור. (ובינינו אם האחים המוסלמים היו מסוגלים לבצע הפיכה במצרים הם כבר היו עושים את זה). על תשכח שככל הנראה ישראל הפרה את המרחב האוירי הטורקי כדי לבצע את התקיפה בסוריה ואפילו זה לא הוביל למשבר אמיתי (בניגוד למבצע בעזה)
בואו נפסיק עם סיבוני הגב הנעימים, לאיראן יהיה נשק גרעיני, השאלה עכשיו מה אנחנו הולכים לעשות עם זה, איך אנחנו הולכים לחיות עם הסיטואציה החדשה הזו, ההגמוניה הישראלית הולכת להישבר. בהנחה די סבירה שהאיראנים לא ימהרו לזרוק עלינו פצצה בידיעה ברורה שהנזק שיפול על ראשיהם יהיה גדול פי כמה.
אם כך האם לא סביר להניח שקייומו של נשק גרעיני יוביל דווקא לתובנות הפוכות מאילו שהתקשורת הישראלית מנסה להאכיל אותנו? אם האיראנים ה"משוגעים" מחזיקים נשק גרעיני ולא משתמשים בו כנגדנו האם זה לא סימן שהם אינם המפלצות הנוראיות שחשבנו שהם? ואולי אפילו מאזן כוחות שכזה יוביל לויתור הדרגתי של אופציות צבאיות משני הצדדים? ייתכן והדבר ייקח זמן מה ואין בינינו אורח רוח וחזון שיאפשר התעלות מעל לצווחות ההיסטריות של שביט וחבריו. התאוריה שלי אומנם לא נשמעת מציאותית אבל היא יותר ריאלית (אני מוכן לחתום על כך)מכל אופציה תאורתית אחרת הבעיה היא שאף אחד לא מתכונן למציאות כזאת מכיוון שהתכתיבים הם תמיד תכתיבי התסריט הגרוע מכל כאילו כולנו כאן מנהלים את המוסד או אמ"ן.
מה העובדות שמובילות אותך לביטחון כ"כ גדול בכך שהתיאוריה שלך היא "הכי ריאלית"?
כוונתי היא שהתרחיש הזה הוא יותר ריאלי מאשר שישראל ואיראן יזרקו זו על זו פצצות גרעיניות ויחריבו את כל האיזור…
לאיראן יהיה נשק גרעיני אבל היא לא תשתמש בו, באופן די דומה למה שקורה בישראל.
שוב, ביסוס עובדתי כלשהו?
אוי אתה חופר. בן אדם אמר את דעתו, שמבוססת על עובדות בדיוק כמו ההערכה ההפוכה שאיך שיש לאירנים פצצה הם ישתמשו בה.
1)לא אני הצגתי את דעתו כתיאוריה ה"ריאלית ביותר".כשאדם טוען טענות כאלה אני מחפש תימוכין עובדתיים.
2)הדעה ההפוכה מתבססת על לא מעט התבטאויות של אחמנדיג'אד והערכה פסימית-משהו לגבי עוצמת הקנאות של האיאטולות. כרגע אני לא יכול לראות על מה דעתו מתבססת חוץ מאשר אופטימיות גדולה מאוד לגבי הדאגה של המשטר החשוך באירן לשלום בני עמו.
אני לא חוקר של תרבות האייטולות ואין לי ידע היסטורי נרחב על אירן, אבל הכרתי כמה וכמה איראנים בעת שהותי בנכר, אני חייב להגיד הם אינם מפלצות או שדים וגם אחמדינג'אד הוא אומנם דמגוג לא קטן ואויב של ישראל אבל הוא לא אדם טיפש, הוא לא מעוניין בהחרבת אירן…לא צריך להניח הנחות מורכבות לשם כך. לעומת זאת ההנחה ההפוכה היא זו חסרת הבסיס וההגיון שדורשת היצמדות לרטוריקה שמייצרים גורמים אינטרסנטיים "שמייצרים היסטריה" כאופיום להמונים המסוממים, ואתה ועוד עדרים של אלפים רצים אחרי הכותרות ומשמשים שופר להיסטריה.
זה מקביל לטענה פלסטינית שאם פייגלין היה ראש ממשלת ישראל, אין מה לפחד כי פגשת ישראלים והם בסדר גמור…
מדובר במנהיג שהאידיאלוגיה שלו אינה סתם דתית, אלא משיחית, ושטוען שיש לו קשר ישיר אל בורא-עולם.
http://www.danielpipes.org/blog/2006/09/more-messianism-from-ahmadinejad.html
קשה לדעת מה באמת ירתיע אדם כזה, במיוחד אם האידיאולוגיה שלו תתמוטט, והאם הוא לא יחליט לעלות בעשן אטומי השמיימה כדי להביא את הגאולה.
דעה מעניינת בנושא זה אפשר לקרוא בראיון של ספי רכלבסקי אצל יוסי גורביץ:
""השיעה, כמו היהדות, מבוססת על משיחיות. יש לה תקופות של משיחיות אקטיבית ותקופות של משיחיות פסיבית. יש חשיבות עצומה בהעמדתו של 'קיר ברזל' בפני המשיחיות – הן היהודית והן השיעית – משום שהמשיחיות הופכת מפוטנציאלית למעשית, כשהיא חשה שיש אפשרות שהמציאות תכנע בפניה. לכן הצורה הטובה ביותר להתמודד מולה היא להציב מערכת נחושה, שלא תאפשר לה להסיג את גבולות המציאות.
"משיחיות יכולה לחיות עם תכנון רציונלי מדוקדק. המטרה של ברוך גולדשטיין היתה משיחית: הוא רצה למנוע את נסיגת הגאולה והחזרת שטחים, אבל האמצעי שלו היה מאד מושכל. הוא ידע שאם יעשה אלימות במקום מוסלמי קדוש זה יגרור תגובה מוסלמית חזקה, שתגרור תגובה ישראלית – ושתהרוס את תהליך השלום. וזה אכן מה שקרה.
"האפוקליפסה איננה רציונלית, אבל הדרך אליה בהחלט יכולה להיות. החזון המשיחי, וחולשת המדינה הלא-דתית שמאפשרת את החינוך המשיחי מזינים זה את זה. ואז המצב יכול להתדרדר ולצאת מכלל שליטה, עד לכדי אפוקליפסה".
אתה מתייחס לסכנה האיראנית כאל סכנה ברורה ומיידית וסבור שאין ברירה חוץ מפעולה צבאית.
"ישראל היתה גרעינית לכאורה מאז 1971, והפכה לגרעינית ממש יותר מעשור מאוחר יותר, עם יכולת ממשית של מכה שניה. איראן קרובה לפצצה, והרעיון של הרתעה הדדית עם מעצמה משיחית הוא לא מציאותי. ההרתעה בין ארצות הברית לברית המועצות התבססה על כך ששני הצדדים היו רציונליים; ברית המועצות מעולם לא אמרה שהיא רוצה להשמיד את ארצות הברית, רק את השיטה האמריקנית".
"
מוזר ההיתה ד לא מזמן מעצמה גרעינית בעלת מנהיג משיחי שטן שיש לו קשר ישיר ם אלוהים. המעצמה הזו פתחה בשתי מלחמות ולא השתמשה בנשק הגרעיני שלה. אולי כי המרכת לא נשלטה באופן בלעדי ל ידי אותו אוונגליסט. אבל הי באירן זה בטח אחרת. אז מה אם אחמדניג'ד לא באמת מחזיק בסמכות הרלוונטית.
הטיעון שלך בקצרה:
אחמדינג'אד הוא מטורף הוא שונא את העם שלו ועוד יותר מהם אותנו ולכן הוא מוכן להקריב מיליוני איראנים בעבור מחיקת עיר ישראלית, בנוסף הוא גם מוכן להרוג אלפי מוסלמים שחיים באותה עיר ישראלית ולפגוע באופן תמידי באלפי מוסלמים אחרים שחיים ברדיוס של הענן הרדיואקטיבי. הוא גם יודע ולא אכפת לו שאחרי הפגזה גרעינית על ישראל ארה"ב כנראה תשתלט על אירן יחד עם ברית אירופית ותפיל את השלטון שלו ותתלה אותו. וכל זה מסתדר לך יותר מזה שלאירן אכן יהיה נשק כזה אבל היא תחזיק אותו רק על מנת להרתיע אותנו? תהייה בריא אם ככה אתה חושב, ואם אכן כך הוא הדבר העצה שלי היא -כך את רגליך ומשפחתיך ועוף מכאן כל עוד אתה יכול.
אוקיי. עכשיו, האם לפעול למען העולם מחוץ לצבא או להתגייס? אני אצטרך ללכת לקרבי, אולי תהיה לי מלחמה בשלוש שנים הבאות, אולי לא. ואני לא יודע, להתגייס?
מזל טוב! זכית בפרס "התגובה שהכי לא קשורה לכלום" לשנת 2009.
אבל אם כבר שאלת אז כן, תתגייס. הבחירה שלך היא לא בין להיות קרבי לבין לא להיות בצה"ל. עוד לא נולד החייל שהוא בריא עד כדי כך שהוא לא יכול להוריד פרופיל.
קשורה היא לא, אבל מה רצית שאני אעשה?
אני בריא ללא דופי ואני יכול להוריד פרופיל רק אם אני אשקר. אם אני כבר בצבא אשמח גם להיות מועיל ולתרום כמה שאני יכול. להוריד פרופיל מרגיש לא בסדר.
אם להוריד פרופיל כדי לו להיות קרבי מרגיש לא בסדר, אז על אחת כמה וכמה להוריד פרופיל כדי לצאת מהצבא, לא? (אלא אם כן אתה שוקל לא להתגייס מטעמי פציפיזם או משהו כזה, אבל ממה שהבנתי לא זה המצב).
העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך- אל תחשוב בשחור או לבן. אל תגיד לעצמך "או שאני אתרום כל מה שאני יכול עם סכין בין השיניים בגולני או שאני בכלל לא אתגייס".
מה הבעיה?
התגייס ל"במחנה" או לגלי צה"ל, כמו שאר השמאלנים.
כך תוכל לפעול למען העולם וגם לא להרגיש שאתה בצבא.
ולעבוד על עצמי?