החברים של ג'ורג'

עובדים עליכם בעיניים

נתניהו עושה לנו “אורנים גדול 2” והתקשורת משתפת פעולה

זוכרים איך אמרו לנו אתמול שחברון היא בירת הטרור, ועל כן אנחנו מכתרים אותה ומטילים סגר על 700,000 התושבים בסביבתה, הכל כדי למצוא את שלושת החטופים? זה היה אתמול. היום יש לנו בירת טרור חדשה, קוראים לה שכם וצה”ל פושט עליה.

רגע, תשאלו, משהו פה לא מסתדר. חברון היא בדרום הגדה ושכם היא בירת צפון הגדה. אז איך לעזאזל יכול להיות ששלושת החטופים נמצאים בו זמנית גם בשכם וגם בחברון? שאלה מצוינת. יש לזה כמה תשובות.

התשובה הבסיסית היא שלצה”ל ולשב”כ אין מושג ירוק איפה נמצאים החטופים. אם היה להם, הם לא היו פושטים על מרחב ענק – של 700,000 איש, כאמור, שווה ערך לתל אביב – ועורכים סריקות מבית לבית. אה, והכתבים הצבאיים, שאמרו לכם בבטחון אתמול ושלשום שאנחנו “מתקרבים לחטופים”? הם שיקרו לכם. בראותכם כתב צבאי, זכרו את כלל הברזל: הוא לא יודע כלום – או, ליתר דיוק, אם הוא יודע משהו סודי באמת, אסור לו לומר לכם אותו. ככה זה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שמפעילה צנזורה צבאית גם שלא בזמן מלחמה. זכרו עוד: כתב צבאי מתמנה בהסכמת צה”ל. כלומר, הוא יודע תמיד שטיפה יותר מדי ביקורת על הצבא, והוא יצטרך להתחיל לחפש ג’וב חדש. אבל זה בסדר: כמעט כולם מגיעים מתוך המערכת. כתב צבאי, במילים אחרות, הוא הנציג של צה”ל – או, אם נזכור את פרשת אשכנזי, של פלג בתוך הצבא, והם עוינים זה לזה לעתים – בתוך כלי התקשורת. לא להיפך.

התשובה החשובה יותר היא שלמה שצה”ל עושה כעת בגדה המערבית יש כמעט אפס קשר לחטופים. אי אפשר לפעול בכל רחבי הגדה ולהעמיד פנים שהמטרה שלך היא השגת החטופים – כלומר, לגמרי אפשר. צריך בשביל זה ציבור מטומטם שבולע כל לוקש בלי לשאול שאלות. וכזה, כמסתבר, יש.

זוכרים שנתניהו אמר לכם, והתקשורת דיווחה ללא הסתייגות, שמי שאחראי לחטיפה הוא החמאס? אז סגן ראש המוסד לשעבר, רמי איגרא, שריכז את נושא הנעדרים שם, חושב שהוא עבד עליכם. המטרה של נתניהו, הוא אומר, היא פוליטית: לתקוף את ממשלת האחדות.

לגמרי לא במקרה, איגרא אומר את הדברים לכלי תקשורת באנגלית, הג’רוזלם פוסט. התקשורת דוברת העברית מתרחקת מטענות כאלה כמו מאש. רק זה חסר לה, להסתבך בזמן התלהמות שלא נרשמה כמוה מאז חטיפת גלעד שליט עם הציבור הגאה, היהודי והמטומטם. מה היא, מתאבדת סונית? חנין זועבי? וכך, אני יכולים לשמוע קצין מודיעין ישראלי בכיר אומר, אמנם בעילום שם, שנתניהו משקר כשהוא אומר שהיתה עליה באלימות הפלסטינית מאז כינון ממשלת האחדות, ושהעליה באלימות שנראתה מאז הקיץ שעבר היא פרי פעולתם של אנשים פרטיים או ארגונים שאינם חמאס, ואומר את כל זה… לניו יורק טיימס. בתקשורת הישראלית, נאדה.

מה קורה פה? נורא פשוט. נתניהו עושה לנו “אורנים גדול 2.” כשיצאה ממשלת בגין למלחמת לבנון הראשונה, היא הכריזה על מבצע מוגבל: 48 שעות ו-40 קילומטרים. זו היתה התוכנית שהיא חשבה שהיא אישרה, “אורנים קטן.” בפועל, שר הבטחון שרון, בשיתוף פעולה עם הרמטכ”ל רפאל איתן, הפעיל את תכנית “אורנים גדול”, שהיתה תכנית השתלטות על לבנון – תכנית שמספר חודשים קודם לכן נדחתה על ידי הממשלה.

תרגיל כזה, במדינה נורמלית, היה מביא את שרון ואיתן אל מול כיתת יורים מאולתרת בחופזה. מעשה כזה, גרירתה של מדינה למלחמה בהונאה, הוא בגידה, בלי כחל ושרק. וזה מה שעושה לנו עכשיו נתניהו.

הוא מכריז על מבצע מוגבל להשגת החטופים – ובו זמנית, תחת הסחת הדעת הזו, מנהל מבצע רחב היקף בגדה, ומבצע שורה של התקפות גם ברצועה. המטרה האסטרטגית ברורה: חיסול ממשלת האחדות בין הפתח והחמאס. למה? אה, זה פשוט. חיסול ממשלת האחדות יאפשר לישראל להמשיך את מדיניות הבידול שלה – הניתוק של עזה מהגדה – וזה בתורו יאפשר את מסמוס הסיכוי להסדר כלשהו. זוכרים איך אמרו לנו פעם שאין טעם לדון עם אבו מאזן, כי הוא לא שולט ברצועה? לשם רוצים להחזיר אותנו. למה? כי ככה אפשר יהיה ליישם בקלות רבה יותר את תכנית השלבים של ממשלת ישראל: סיפוח דה פקטו של כמה שיותר חלקים מהגדה המערבית.

כל זה מתבצע תחת מסך עשן של חיפוש אחרי החטופים. במלחמת לבנון השניה, צה”ל ידע מלכתחילה שהחטופים מתים, אבל הסתיר את המידע מראש הממשלה אולמרט. סביר להניח שנתניהו יודע שהחטופים מתים, אבל במותם הם מועילים לו מאד. הוא מסוגל לבצע כיבוש מחדש של הגדה בלי שכמעט אף אחד ישים לב.

ההצלחה של ההונאה של שרון ורפול היתה תלויה באינסטינקט של התקשורת – כל תקשורת, אבל במיוחד זו הישראלית – של התייצבות לצד הממשלה במה שנראה כמו מצב חירום. אז, נזקקה התקשורת לחודש כדי להתחיל לשאול שאלות, וגם זה קרה כשכתבים קלטו שזה לא הולך להיות קצר, להיפך; שרון כבר בנה התנחלות ראשונה בהרי השוף. בשעתו עברתי על העיתונים של התקופה. כמויות כאלה של זבל פטריוטי זול לא ראיתי מימי. הכתר שמור לידיעות אחרונות, שדיווח, יממה אחרי תחילת המבצע, שמספר הגניבות בתל אביב נפל ב-50%. למידע על יום אחד אין שום משמעות סטטיסטית, וקריאה חתרנית של הטקסט הזה יכולה לומר לנו שכל הגנבים גויסו למילואים.

כאז כן עכשיו, התקשורת הישראלית מועלת בתפקידה, שהוא להיות – בלשונו של גלן גרינוולד – לעומתית (adversarial) לשלטון, לא משת”פית שלו. היא צריכה להיות כזו דווקא בימי חירום, דווקא בזמן שהממשלה מתופפת בכל הכוח בתופי הטום-טום. היא צריכה להצביע על כך שחברון לא קרובה לשכם; היא צריכה להצביע על כך שבכירים במערכת הבטחון אומרים שנתניהו מוליך אותנו שולל ומשקר לנו; היא צריכה להצביע על כך שכשנתניהו אומר שהאחריות לחטיפה היא של חמאס, הוא לא מציג שום ראיות לכך. יכול להיות שזה נכון – אבל מי לעזאזל מקבל טענה מנתניהו בלי חקירה ובדיקה?

התקשורת הישראלית, זה מי. כי היא מפחדת פחד מוות מהאספסוף שצמח פה, כי היא מתחנפת אליו, כי היא מועלת בתפקידה. ובכך היא משלימה את הספירלה הכונסת שבסופו של דבר, ולא עוד הרבה זמן, תחסל גם אותה – כי כל זמן שנותרו בה שרידים של יושרה, היא לעולם לא תוכל להיות יותר פטריוטיות, יותר צווחנית, מעלון הבית של לשכת ראש הממשלה, שממומן מכספי אוליגרך הימורים זר.

עוד דבר אחד: הופעתי אמש בתכנית “ערב חדש” כדי לדבר על נושא החטיפה, ותוכלו לצפות בי מתעמת – בנימוס – עם חברת הכנסת שולי מועלם (האחים היהודים) כאן, החל מדקה 25 בערך.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

41 תגובות על ”עובדים עליכם בעיניים“

  1. א.ה. הגיב:

    זאת נקודה מעט קטנונית, אבל בתל-אביב יש מעט מעל 400 אלף איש, לא 700 אלף איש.

  2. עמית הגיב:

    מאמר עם הרבה התלמהות על אפס בסיס.

    א. נניח ואתה צודק בהנחה שלך שמבצע המעצרים לא קשור כולו ישירות לחטיפה.נו, ו? למה אתה חושב שלישראל הייתה בעיה להצהיר את זה בגלוי ולהגיד: "אנחנו רודפים אחרי החמאס בגדה בכל מקום שאנחנו מוצאים אותו." ?

    כאילו מה, מישהו ציפה שחטיפה תעבור בלי תגובה חד משמעית ורחבת היקף? שתי החטיפות הקודמות הובילו אחת למלחמה ושנייה לשורת הפצצות ומבצע יבשתי.

    ב. לא ברורה הלוגיקה של הטיעון שלך. כאילו מה, שכם זו ארץ אחרת שזה כל כך מופרך שלחטיפה שבוצעה באזור חברון יש קשר לרשתות חמאס שיושבת בשכם?

    ג. מצחיק שהמאמר כולו מתלהם על זה שהתקשורת הישראלית לא מציגה נקודת מבט אחרת, ומסתיים בקישור להתארחות שלך בתכנית חדשות של הערוץ הממלכתי.
    בכל מקרה, לא ברור איפה הבחנת בזה שהטענה שחמאס עומד מאחורי החטיפה מתקבלת ללא ספק. כרגע אין שום מידע ממשי על החטיפה, ובתקשורת מעלים אין סוף ספקולציות לגביה, כולל לגבי מי אחראים לה.

    • יואב הגיב:

      על סעיף ג אני מסכים חלקית, ואכן בראיון דן מרגלית היה די בסדר (חוץ משאלה מתחכמת בהתחלה שמבליעה רמז כאילו יוסי מאשים את הילדים אבל זה היה חד פעמי). אני לא ראיתי התייחסות שונה אחרת במיוחד בעיתונות, לבד מהארץ. וגם הראיון עם גורביץ היה על עניין אחר מאשר הדיון בעצם הפעילות.
      לגבי הטענה הראשונית שלך אתה סותר עצמך: אתה מתחיל ב"נניח ואתה צודק בהנחה שלך שמבצע המעצרים לא קשור כולו ישירות לחטיפה", ומסיים ב"ישהו ציפה שחטיפה תעבור בלי תגובה חד משמעית ורחבת היקף?". או שהפעולה לא קשורה לחטיפה ואז איפה היה צה"ל עד עכשיו? חיפש תירוץ? ואם היא כן קשורה לחטיפה- אנחנו חוזרים לחשדות של יוסי. לגבי הנקודה השנייה שלך- אולי אתה צודק. בכל מקרה, זה לא נראה כאילו צה"ל ממש יודע איפה החטופים ומאיפה להתחיל. זה נראה כאילו הצבא בעיקר מנסה להחזיר לעצמו את כוח ההרתעה במקרה הקל או ללכת בדרך שגורביץ רומז, במקרה הפחות קל.

      • עמית הגיב:

        בכל מקרה מבצע המעצרים הוא תגובה לחטיפה. זה עניין כרונולוגי-עובדתי פשוט. השאלה הייתה האם המעצרים גם קשורים ישירות למאמץ לאתר את החטופים – על זה גורביץ חלק ואני טענתי שבמידה והוא צודק לישראל לא הייתה כל בעיה להצהיר את זה.

        אלא שזה כן קשור ישירות למאמץ לאתר את החטופים – צה"ל מטיל כל מיני חכות בתקווה שבסוף הם יפלו על הדגים שיודעים משהו.

        • יואב הגיב:

          אני לא יודע אם לצה"ל אין בעיה להצהיר שזה לא קשור לחטיפה כי אז זה נראה כנקמה נטו ועוזר לפלסתינים בדעת קהל עולמית. אם זה כן קשור לחטיפה וצה"ל מטיל חכות? ייתכן, אבל זו הנחה (לפחות שזה נטו קשור לחיפושים), שיוסי מאתגר אותה.

        • נתן הגיב:

          כתבת "ישראל לא הייתה כל בעיה להצהיר את זה.(שהמעצרים הם נקמה על החטיפה".

          אתה טועה.

          במדינת חוק לא עוצרים מישהו בתור נקמה על משהו אחר, כמובן שבין חוק לבין מה שישראל עושה בשטחים אין שום קשר ודימיון , אבל כלפי חוץ חשוב מאד למדינה להציג את עצמה כמי שמתנהלת גם בשטחים כמדינת חוק ולא ככנופיה שמחסלת חשבונות עם הכנופיה השניה(למרות שזה יותר קרוב למציאות).

          • עמית הגיב:

            שטויות. אין תגובה יותר מובנת מאליה מאשר לצאת במבצע מעצרים של ארגון טרור לאחר חטיפה.

            "במדינת חוק לא עוצרים מישהו בתור נקמה על משהו אחר" – במדינת חוק מלכתחילה לא היו מאפשרים לחברים מוכרים בארגון טרור להסתובב בחופשי. רק שאין כאן מצב של מדינה שאוכפת חוק נגד אזרחיה, אלא של של סכסוך אלים בין שני צדדים אויבים. לאורך השנים נוצר סטטוס קוו בין הצדדים שישראל עורכת מבצעים נקודתיים, אבל כלל לא נופלת על כל פעילות חמאס בגדה. הצד השני שבר את הסטטוס קוו הזה עם החטיפה. נגד חטיפות קודמות ישראל יצאה למלחמה – מבצע מעצרים זה הקל שבתגובות האפשריות. וסביר להניח שתגובות נוספות עוד יבואו.

  3. מאיר עציוני הגיב:

    עצם העובדה שאתה חושב שבמדינה נורמלית היו יורים בשרון או ברפול אומר משהו על התפיסה שלך לנורמליות, כי מדינה נורמלית כזאת היא אולי מדינה אפריקאית או ערבית אבל בטוח לא מדינה מתוקנת.

    • יואב הגיב:

      בזה אני מסכים. זו הייתה שורה מיותרת

    • ygurvitz הגיב:

      המדינה הדמוקרטית היחידה שאני יכול לחשוב עליה שהתמודדה עם משהו דומה היא צרפת בשנות השישים, אחרי המרד של הצבא באלג'יר. ונחש מה? היא ירתה בשורה של קצינים בכירים.

      אין דבר שמסכן מדינה יותר מאשר הקצינים שלה שקושרים נגדה. כאן אסור לגלות שום היסוסים והמסר צריך להיות חד כתער. קצין שקושר נגד הממשלה צריך לקבל אותו גזר דין של פושע מלחמה, שגם הוא חייך שניצל את כוחו לרעה – כדור בראש. לא במקרה, החוק הצבאי מכיר בהוצאות להורג.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        צרפת? המדינה שבה הנשיא נאם לאומה בעודו לבוש במדי הצבא הישנים שלו?‏

        דמיין את ביבי עושה את זה..

      • חרטא ברטא הגיב:

        מעניין. מי היו הגנרלים הצרפתים שהוצאו להורג? סאלן וג'ונו *נידונו* למוות (לא בפניהם) אבל העונשים הומרו במאסר עולם. ב 1968 ניתנה חנינה כללית וב1982 הקצינים הוחזרו לצבא.

        אז לא, הם לא ירו בקציני צבא.

        בכלל, הם נענשו על ניסיון מרד אלים והפיכה צבאית בצרפת עצמה, לא בהפרת פקודה זו או אחרת, או הטעיית השלטון. באופן אירוני זה היה השלטון שעלה הודות לפוטש של 1958 שסיים את הרפובליקה הרביעית.

        אם כבר המקרה הכי קרוב לסצנריו שאתה מעלה זה גנרל מקארת'ור בקוריאה. גם הוא לא שעה להוראת טרומן ושעט אל הגבול הסיני. המקרה הזה נגמר בפיטורין, נאום היסטורי לקונגרס והערצה כוללת מצד הציבור האמריקאי.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          סגן אלוף ז'אן בסטיין תירי הוצא להורג ביריה ב-11.3.1962.

          • חרטא ברטא הגיב:

            קודם כל, מקרה אחד זה בטח לא "שורה של קצינים בכירים".

            דבר שני, אותו תיירי היה מתנקש דמיקולו שניסה לחסל את דה-גול על דעת עצמו. הוא לא לקח חלק בנסיון ההפיכה של 1961 ואפילו ה OAS לא רצה להתעסק אתו.

            לא כל מתנקש יחיד (גם אם לובש מדים) הוא תסמין לבגידה כוללת שפושה בצבא….

      • רז הגיב:

        ארצות הברית. דאגלס מקארתור. מלחמת קוריאה.
        אף אחד לא העלה על דעתו לירות לאיש בראש, למרות הפרה בוטה של פקודה מהנשיא שעלתה בחייהם של הרבה מאוד חיילים. למעשה, האיש אפילו לא ישב בכלא; הוא רק ספג הדחה פומבית (שנתקלה בהרבה מאוד אופוזיציה מבית).

  4. יפתח הגיב:

    תודה גורביץ. בעניין התקשורת הישראלית וההשוואה המתבקשת ללבנון 82 –בינגו!!! גם אני זוכר את התמיכה העוורת של כל העתונים, משקט יורים של אמנון רובינשטיין ודרומה. העולם הזה נדמה לי היה העתון היחיד שביקר את המלחמה מיומה הראשון. והנה פלאש פורוורד: יריב אופנהיימר (שלום עכשיו!): "פוליטיקאים מימין ומשמאל, דעתנים ואידאולוגים – הס. ראש הממשלה הוא שצריך לנהל את המשבר ללא כל לחץ חיצוני."
    אלדד יניב: "שומע מה מקשקשים הפוליטיקאים מימין ומשמאל… אייל, גיל-עד ונפתלי. שניים מהם ״מבוגרים״ בשנתיים מהבנים הבכורים שלי."
    WTF ומוחמד ונאדים שנהרגו ביום הנכבה לא היו בגיל של הבנים שלך? דמגוג עלוב.
    מלבד יוסי גורביץ חייבים לציין לטובה את גדעון לוי ואורי משגב בהארץ. וזהו? שכחתי מישהו? דכאון.

    • אמת מארץ הגיב:

      +1

    • יפתח הגיב:

      סליחה, טעות: עמירם ניר כתב את "שקט יורים", רובינשטיין כתב מאמר מביש דומה.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      אלדד יניב עסקן פאתטי שאני לא מצפה ממנו להרבה. לא ברור מה אופנהיימר מחפש שם, אולי הוא חושב שחיסול החמאס יעזור לתהליך השלום.

  5. הדס הגיב:

    מאז כהונתו של יצחק שמיר לא היה לישראל ראש ממשלה כה זהיר ומאופק בהפעלת הכוח הצבאי.
    בניגוד לרבין,פרס,ברק,שרון ואולמרט שהפעילו את הצבא באופן בלתי מידתי,זרעו מוות והרס בלבנון,ברצועת עזה ובגדה המערבית ועוררו ביקורת עזה כנגד ישראל,נתניהו (שלמד את לקחי הקדנציה הראשונה שלו) הוא ראש ממשלה שקול,מחושב ובלתי מתלהם כאשר הדברים אמורים בפעולות צבאיות יזומות.
    שנאת נתניהו מונעת מאנשי השמאל להבחין בכך.
    אין ספק שהפעילות הנרחבת ברחבי הגדה היא תוצאה של תסכול מהעדר היכולת למצוא את גופות החטופים וגם ניצול הזדמנות לטפל בתשתיות חמאס.
    אין שום דמיון ללבנון של 1982 בעיקר בגלל שנתניהו,יעלון,גנץ,כהן ופרדו הם לא בגין,שרון,רפול,שלום וחופי.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      ביבי הוא משרתו של ההון.‏ וההון הוא פחדן.

      יחסית מדובר בראש הממשלה הכי פייסן,‏ הססן ותרנגולת מאז שרת.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        …וחייבים להודות לו על זה. אולמרט היה כבר תוקף באיראן.

  6. בני הגיב:

    בעקבות הצפייה ב'ערב חדש'.
    א. ח"כ מועלם חשפה בפומבי שם של חייל צה"ל ואת היחידה בה הוא משרת. אני דיי בטוח שמדובר בהפרה של החוק.

    ב. שני מקרי החטיפות שהיא העלתה אינם רלוונטים: גלעד שליט היה חייל שנשבה בפעולה צבאית מתוך טנק. הדס קדמי נרצחה ב1984. רוצחיה לא נמצאו או זוהו מעולם. אין שום סיבה להניח שזה רק לאומני.

    ג. דויד הנח"לאוי (לא זכור לי שם משפחתו) לא נכלא על הבעת דעה פוליטית, הוא הגיע לכותרות בעקבות תקיפה של מפקד \ איום על תושב הגדה.

    ד. איפה הצעת החוק לאיזרוח כל תושבי חברון והסרת העוצר מהעיר? אני מעריך שהייתי שומע על הצעת חוק כזאת אם "הבית היהודי" היה מגיש אותה.

    • מודי תולששש הגיב:

      ג. היא לא מדברת על דויד עצמו אלא על חיילים שתמכו בו.

      והיא אכן מטומטמת.

  7. דרור הגיב:

    את עיניי צד המידע על ההתנחלות בהרי השוף. אפשר לקבל על כך מידע נוסף? פרט היסטורי מעניין מאוד. תודה מראש,
    דרור

  8. אסתר הגיב:

    "כל הגנבים גויסו למילואים";
    "הממשלה מתופפת בכל הכוח בתופי הטום-טום"…
    כתוּב היטב, שאפו.
    גורביץ', אתה במצב יותר טוב ממני. אתה לפחות חושב שנתניהו עושה משהו משמעותי בגדה.
    לעניות דעתי הוא והממשלה שלו והצבא שלו רק מייצרים רעש. זה הכל. רעש אידיוטי וגרנדיוזי. ככל שמצלמים יותר חיילים צועדים בשורות עורפיות, יותר חיילות עם כלבים, יותר קודקודים מתפייטים ויותר אחד נתניהו שמנצח על התזמורת כולה – ככה אני בטוחה שאין מאחורי זה כלום. סופרטאנקר מלא אוויר חם, הפקה נהדרת, בימוי ראוותני ותוצאה מגוחכת, שלא לומר מייאשת.
    ואיזה מסכנים החיילים וגו'.

  9. יואב הגיב:

    "…החל מדקה 25 בערך." אפשר לקשר ישירות לתחילת הדיון ולחסוך לנו 25 דקות של דן מרגלית צועק
    https://www.youtube.com/watch?v=5NXjRQoyYmA#t=1517

  10. אנטוני הגיב:

    יוסי כמו שאתה רגיש לאיך שמבטאים את שם משפחתך.
    "הופעתי אמש בתכנית “ערב חדש” כדי לדבר על נושא החטיפה, ותוכלו לצפות בי מתעמת – בנימוס – עם חברת הכנסת שולי מועלם (האחים היהודים)"
    היא ח"כ מהבית היהודי ואין שום סיבה שאתה תלעג בשמות גנאי, כי עליך אפשר לשפוך עד מחר.
    את המצב כולנו יודעים, כרגיל אין לך שום פתרון או תובנות חדשות שישפרו את המצב. חוץ שכדאי שנמכור את רכבנו ונעבור לנגמשים.
    נ.ב
    לא היה שום עימות.

    • An Cat Dubh הגיב:

      יש הבדל בין שיבוש השם מתוך חוסר ידיעה להבעת דעה שלילית. וד"א, האחים היהודים ראויים לכל גנאי.

    • אין לי שם הגיב:

      זה לא שם גנאי.
      השימוש במילה "אח" היה אחד מהסממנים המרכזים בקמפיין של בנט ואחיו. זה היה אמור לצרום לכל אחד ואחת שראו את זה.

  11. נדב הגיב:

    כותב גורביץ בעצמו: "בראותכם כתב צבאי, זכרו את כלל הברזל: הוא לא יודע כלום – או, ליתר דיוק, אם הוא יודע משהו סודי באמת, אסור לו לומר לכם אותו". אבל מה שכן – גורביץ יודע. תאמינו לו. מעיין נובע של אמת צרופה. לו היה מקשיב הבוקר לרשת ב' (או אתמול לגלי צה"ל, או שלשום לכל כלי תקשורת אחר) היה שומע את גלעד ארדן, את אלוף פיקוד מרכז ורבים אחרים מצהירים בבירור שמטרת המבצע היא "הכחדת החמאס" (במילותיו של גלעד ארדן).
    אז מגדיל גורביץ ומשווה את המבצע למלחמת לבנון הראשונה ולמלחמת לבנון השנייה. זה לא מסתדר בשום דרך הגיונית אבל זה לא מפריע לבלוגר האמיץ גורביץ. זה לא מסתדר משום שנתניהו לא מטעה את הממשלה. ולא את העם. הוא לא הבטיח להחזיר את הבנים (כמו אולמרט במלחמת לבנון השניה) והוא לא הבטיח 40 ק"מ ב 48 (כמו שרון בראשונה). הוא הבטיח לעשות את המירב להחזיר את הבנים והבטיח לרסק את החמאס.
    ובניגוד למלחמות לבנון האחרונות, בינתיים חמישה ימים בתוך המבצע וצה"ל הגדול כולו ירה בערך מחסנית אחת וטיל. וגם הוא נורה על קיר בית בחברון.
    בקיצור ולעניין – בלבולי ביצים.

    • ygurvitz הגיב:

      מה שהם אומרים הבוקר זה לא מה שהם אמרו שלשום וביום ראשון. יש כבר מבצע מתגלגל, ברור להם שאף אחד לא מאמין יותר שהמטרה שלו היא הצלת החטופים, אז הם מחליקים בנוחות לתירוץ הבא, כדי שנשכח מה הם אמרו שלשום. זה כמו בעיראק: כשהסתבר שאין שם נשק להשמדה המונית, התירוץ לפלישה הפך להיות "שחרור העיראקים."

      • פרענסיס הגיב:

        אבל יש חטופים, כלומר על פי הדוגמה העיראקית, יש נשק להשמדה המונית, ובכדי למצוא אותו מפילים את המשטר, או במקרה שלנו ״מכחידים את חמאס״.

    • אופיר בלוז הגיב:

      לא הבנתי, מה זה אומר "הכחדת החמאס"? מישהו מכל אותם מכובדים בעיני עצמם הסביר את זה?

      • פרענסיס הגיב:

        מה לא ברור? פוגעים במנגנונים, באנשים, במתקנים, במערכות גיוס ותעמולה, משבשים את תנועת הכסף. מקשים באופן קיצוני על הארגון עד לשבירתו, לא משהו חדש.

  12. זליג הגיב:

    כל הכבוד לך שהצלחת להיות באותו החדר עם דן מרגלית מבלי להקיא.

  13. יוסף הגיב:

    תוכל להוסיף אופציה לתרומה בביטקוין?

  14. כיוון שכל זה חל בדיוק בשבוע הספר, גויסו בצו 7 בתי דפוס לבדפסת אלבום הניצחון יוני 2014 – אותו תמצאו כבר מחר בכל הדוכנים.
    לא שותפתי, למגינת הלב.

  15. ‘לבדפסת’ = להדפסת.
    בחיים ובהקלדה יש תמיד הזדמנות שנייה, כדבר הכותרת של יוסי כאן.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני דווקא שמעתי ביקורת בימים הראשונים. לא מכתבים צבאיים. למשל אביב דרוקר וירון לונדון.