התקשורת הישראלית מתייחסת ל-NPD הגרמנית כאל ניאו-נאצית. בכך היא יוצרת מצג שווא

הבחירות לפרלמנט האירופי נערכו אתמול (א’) והימין הקיצוני באירופה רשם לעצמו שורה של הצלחות. צריך לקחת את המילה “ימני קיצוני” בערבון מוגבל: מה שנחשב ימין קיצוני באירופה הוא מרכז מתון בישראל. מארין לה פן אמרה בעת ביקור בישראל שאם היא היתה אומרת שבריר ממה שהימין הישראלי אומר, המפלגה שלה היתה מוצאת אל מחוץ לחוק.

אבל, עם זאת, אין ספק שמפלגת ה-NPD הגרמנית היא ימין קיצוני ללא שמץ של ויכוח. אבל אני רוצה להתייחס בקצרה להתייחסות הקבועה אליה בתקשורת הישראלית: היא מוגדרת כמפלגה ניאו-נאצית.

זו שגיאה משתי סיבות. קודם כל, המפלגה מכחישה בתוקף שהיא מפלגה ניאו-נאצית, ועד כה כל הנסיונות להוציא אותה אל מחוץ לחוק נכשלו. לפני כעשור קרס בקול רעם הנסיון של המשרד הפדרלי להגנת החוקה – המקבילה הגרמנית של השב”כ, ה-BfV – להוציא את ה-NPD אל מחוץ לחוק, אחרי שבדיון בבית המשפט לחוקה התברר כי שורה של בכירים במפלגה היו בעצם סוכני BfV, שאחד מהם אף כתב חוברת אנטישמית שעמדה במוקד הראיות של הממשלה. אם יש מפלגה גרמנית שיכולה להתהדר בסטטוס המפוקפק שבית משפט קבע שהיא לא ניאו-נאצית, זו ה-NPD.

אבל הסיבה החשובה יותר היא שניאו נאציזם הוא בלתי חוקי בגרמניה, כמו גם במספר מדינות אירופאיות אחרות. כלומר, כשהתקשורת הישראלית מדווחת על “מפלגה ניאו נאצית” בגרמניה, היא אומרת במשתמע לצרכנים שלה: דעו לכם, מותר להיות ניאו נאצי בגרמניה. יש אפילו מפלגה ניאו-נאצית והיא רושמת הישגים. אין דבר רחוק יותר מהאמת.

עכשיו, כמובן, יש ניאו-נאצים בגרמניה. זה לא צריך להפתיע אף אחד. הנאציזם, למרות שנים של הכחשה ממסדית בגרמניה ובמקומות אחרים (”גרמניה החדשה,” מישהו?), לא היה גורם זר שאיכשהו השתלט על גרמניה, להפתעתם ולמרות התנגדותם של רוב הגרמנים. זו פשוט אגדת הסכין בגב שהרפובליקה הפדרלית סיפרה לעצמה. יכול להיות שהאגדה הזו היתה הכרחית, אם אתה רוצה לשמר משהו מהכבוד הלאומי הגרמני; אבל היא היתה אגדה ושקר למרות זאת. הנאצים לא היו נטע זר; הם היו תנועה עממית נרחבת. הסיבה לכך שהם הצליחו להשתלט על גרמניה היא שלא היו די נוגדנים בגרמניה להשתלטות הזו. הטרגדיה של וויימאר היא שלא היו מספיק דמוקרטים בגרמניה. ה”מרכז” שלה היה בעצם ימני, והשמאל מצא את עצמו מפוצל בין סוציאל דמוקרטים נאמנים וקומוניסטים בוגדנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים מ-1932 פחות או יותר עד שהיטלר בגד בסטאלין ב-1941. ותנועות עם תמיכה עממית נרחבת לא נעלמות סתם כך, אפילו לא אחרי תבוסה מזעזעת כמו זו של 1945. סקרים שנערכו מיד אחרי המלחמה הראו שרוב הגרמנים הפנימו עמוק חלקים ניכרים מהמסרים הנאציים. לא כולם, ולא את כולם, אבל הרוב הפנים את הרוב.

וזו, בעיקרה, הסיבה לכך שניאו נאציזם אסור שם: הוא מסוכן. זה אשכרה יכול לקרות. ועל כן ה-BPD היא לא מפלגה ניאו-נאצית: אסור לה. אז כן, היא משחקת את המשחקים הרגילים. היא משתמשת בסיסמאות שמובנות ליודעי ח”ן והיא שורקת שריקות כלבים. היא מפלרטטת עם הניאו-נאצים, אבל היא לא ניאו-נאצית.

במילים אחרות, ה-NPD משחקת את המשחק שבנט והאחים היהודים משחקים עם נערי הגבעות ובריוני יצהר: מפלרטטים, רומזים, מעודדים – אבל לא שם במוצהר. האם מישהו באמת יופתע אם יוכח שמנהיגי ה-NPD נפגשים בסתר עם מנהיגי כנופיות ניאו-נאציות? לא ממש. האם מישהו יופתע אם יסתבר שאורי אריאל נפגש בסתר עם מנהיגי כנופיות נוער הגבעות והעביר להם מידע מסווג? אה, שיט, זה כבר קרה.

אז לפעם הבאה שהתקשורת הישראלית תדווח לכם בדאגה על הימין הקיצוני האירופי, זכרו שא. היא מפמפמת היסטריית אנטישמיות ומתעלמת מהמאמצים הניכרים למאבק בניאן-נאציזם, וב. היא מטשטשת את הימין הקיצוני שלכם. אילו התקשורת הישראלית אכן היתה מודאגת מהימין הקיצוני, כל ראיון עם אורי אריאל היה מתחיל באזכור של הבגידה שלו, ואנשים כמו אורי אליצור וחגי סגל – האחד מעודד של אלימות מתנחלים, השני טרוריסט מורשע – לא היו מוצאים עבודה בה.

ועוד דבר אחד: אני לא מבין את ההתרעמות על ראש הממשלה נתניהו, שנחפז להאשים את מנהיגי אירופה בכך שהם לא מגנים את מה שמתואר בתקשורת הישראלית כפיגוע אנטישמי בבריסל. כן, הם גינו. אז מה? אתם רוצים שסתם ככה נתניהו ייתן לפיגוע טוב להתבזבז?

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)