החברים של ג'ורג'

ערבי טוב הוא אזרח סוג ב'

האם נפתלי בנט הוא מטומטם קליני, או שהוא רק מעמיד פנים ככזה?

בכנס שדן ב"חיזוק זהותה היהודית" של ישראל באמצעות חקיקה, אמר בנט את הדברים הבאים: "אין סתירה בין יהודית ודמוקרטית. […] בג"צ, מאז אהרן ברק, פועל בעקביות לשנות את האיזון ולרוקן משמעות יהודית במדינה. עשו מהפכה אזרחית על חשבון היהודית, כמו פסק דין קעדאן. ייהוד הארץ הפך להיות מגונה, כי לא הגדרנו את זה כיעד חוקתי."

רגע, לא הבנתי. החלט נא: "אין סתירה בין יהודית ודמוקרטית" או "עשו מהפכה אזרחית על חשבון היהודית"? אם אין סתירה, איך האחד בא על חשבון האחר? אם משיכה בכיוון הדמוקרטי באה "על חשבון היהודית," האם לא בהכרח תבוא משיכה לכיוון היהודי על חשבון ה"ודמוקרטית"?

ורק עוד שניה, בבקשה. כשאתה אומר שבג"צ קעדאן הוא "מהפכה אזרחית על חשבון היהודית," חשבת שניה מה אתה אומר בעצם? מה קבע בג"צ קעדאן? הוא קבע שלמדינה אסור להפלות בין האזרחים בהקצאת קרקעות, שהן רכוש המדינה ואזרחיה כולם. הוא קבע שאסור לבנות ישובים שמיועדים ליהודים בלבד. אז כשאתה, נפתלי בנט, אומר שבג"צ קעדאן הוא דוגמא ל"מהפכה אזרחית על חשבון היהודית," מה אתה אומר בעצם על הזכויות שיש לאזרחים לא יהודים בישראל?

אתה אומר שהם אזרחים סוג ב'. אתה אומר שהם לא צריכים להחזיק בכל הזכויות של יהודי, אלא בזכויות שהיהודי מוכן בטובו להותיר להם. ואלה לא כוללות את הזכות להתיישב על קרקע של המדינה. שזו, איך לומר, זכות די בסיסית. במיוחד בהתחשב בכך שחלק ניכר מקרקעות המדינה הן בעצם קרקעות פלסטיניות גזולות.

אבל רגע, שניה, אני רוצה לחזור קצת אחורה בזמן. במצע הבית היהודי, שהעתקת ישירות מהמצע של "האיחוד הלאומי" – המפלגה, נזכיר, של מיכאל בן ארי – כתבת ש"כיום מדינת ישראל שוגה פעמיים. היא מבליגה אל מול הסתה של גורמים ערביים החותרים להשמדת ישראל, ואילו היא מפלה כנגד הערבים הרוצים להשתלב בחברה הישראלית. אנו נפעל בדיוק הפוך. נחישות אל מול גיס חמישי, וחיזוק של אזרחים ערבים הרוצים בטובת ישראל."

אז זה מה ששווה ה"חיזוק" שלך של "ערבים טובים": שלילה של זכות בסיסית להשתמש בנכסי הכלל – מה שמובן לגמרי, כי אתה לא רואה בהם חלק מהכלל, לכל היותר סרח עודף נסבל. אני אפילו לא מדבר על הקשקוש על "לגלות אפס סובלנות לרצונות הלאומיים של ערביי ישראל." מה זה בכלל אומר? אתה מתכוון לפזר אסיפות ציבוריות של בל"ד באש חיה? בעצם, אתה יודע מה, אל תענה על השאלה הזו.

והדברים שלך נאמרים בימים שבהם ליצן אחר של המחנה היודו-נאצי מעביר הצעת חוק בנושא חסר משמעות, אבל מקפיד לומר שהמטרה שלה היא צעד ראשון לקראת הפרדה חוקית בין ערבים נוצרים וערבים מוסלמים. במילים אחרות, כנסת ישראל העבירה – בלי רעש כמעט – הצעת חוק שכל מטרתה היא לסמן קבוצה באוכלוסיה כקבוצה שמופלית לרעה.

ככה נראית "דמוקרטיה יהודית." זו "המדינה היהודית" שבה דורש ראש הממשלה נתניהו הכרה. הצעת החוק הזו הרי מגיעה ממפלגתו. בנט נשמע כמו אחד המנהיגים של ה"דמוקרטיות" המזרח אירופאיות בין המלחמות – ולא במקרה. הרי רוב ההנהגה הפוליטית של ישראל בימי הקמתה באה משם. "יהודית ודמוקרטית" הוא אוקסימורון בדיוק כמו "אוקראינית ודמוקרטית" או "אסטונית ודמוקרטית." משמעה שלטון הרוב האתני בחוזק יד על המיעוט, משמעה שהמיעוט מתקיים בחסדו של הרוב. "מדינה יהודית" משמעה המדינה שבה היהודים הם גזע האדונים.

מצד שני, למה אפשר היה לצפות ממפלגה שקוראת לעצמה "הבית היהודי."

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

44 תגובות על ”ערבי טוב הוא אזרח סוג ב'“

  1. חיים הגיב:

    יוסי, השם של הפרלמנט בישראל הוא הכנסת, ולא כנסת ישראל.

    • אור ברקת הגיב:

      אתה זוכה בפרס התגובה התמוהה ביותר בתולדוט האינטרנט.

      • אור ברקת הגיב:

        אויה, תולדות כמובן.

      • An Cat Dubh הגיב:

        למיטב זכרוני, "כנסת ישראל" היא הממסד הדתי האורתודוקסי, והכנסת היא הגוף המחוקק.

        • דניאל הגיב:

          ?

          • נועם א"ס הגיב:

            למיטב ידיעתי (אולי אני טועה) הביטוי "כנסת ישראל" בשיח ההלכתי/מסורתי הוא ביטוי מושרש ורווח (נניח, אני חושב שהוא מופיע בלשונו הזאת בשולחן ערוך) שכוונתו בפשטות "העם היהודי", כלומר כל הקהילות היהודיות בעולם, כל מי שמתכנס בבית כנסת.

            • דניאל הגיב:

              לגיטימי. לדעתי זאת גם דרך לתאר בסמיכות את הכנסת של ישראל.

              • נועם א"ס הגיב:

                בוודאות הבחירה בשם "כנסת" לבית הנבחרים של מדינת ישראל נשענת על המקור המדרשי של המונח. כמו עם עשרות מושגים אחרים, ההשתמעות האידיאולוגית-ציונית שלו ברורה: הממשל הישראלי הריבוני (עם מירכאות או בלעדיהן) הוא התחליף לדת. "כנסת הגדולה" הוא "שמו של המוסד העליון של חכמי ישראל בימי בית המקדש השני." (וויקי: "כנסת הגדולה"), ואני די בטוח שפה ושם נתקלתי בשימושים קבליים במושג, אולי בענף של האר"י, ששוקלים את "כנסת ישראל" לשכינה, כלומר ש"כנסת ישראל" היא ההתגלות הארצית של "האלוהי" ("שכינה" מלשון ש.כ.נ – כלומר מה ששוכן במרחב הממשי. בדומה מאוד ל"רוח הקודש" במשמעות הקתולית שלה, שמצביעה על מוסד הכנסייה עצמה ובעלי התפקידים המשמשים בו כהתגלמותו הארצית של האלוהי וכחלק אינטגראלי מהאלוהות המשולשת עצמה), ולכן כינוסם ביחד של כל בני העם שקול לאיחוד הניצוצות השבורים של ההפרדה הפרימורדיאלית בין האלוהות לשכינה וכל העסק הזה.

                כך שבהקשר הציוני הישיר, לא מיותר להדביק כאן שוב את המכתב המצוטט לעייפה (ובצדק גמור – אחד הדברים החשובים, המקיפים, המדויקים והתמציתיים שנאמרו אי פעם על "קוממיות העם היהודי בארצו") מהמכתב של גרשום שלום לרוזנצוויג (1926):

                "הארץ היא הר געש. היא מאכסנת את השפה. מרבים לדבר פה על הרבה דברים העשויים להכשיל אותנו. מרבים במיוחד לדבר כיום על הערבים. אבל סכנה אחרת, חמורה יותר מהעם הערבי, מאיימת עלינו, סכנה שהמשימה הציונית בהכרח העלתה אותה. מה תהיה התוצאה של "עכשוו" העברית? האם לא תפער את פיה התהום של השפה הקדושה, אשר שיקענו אותה בקרב ילדינו?
                אכן,האנשים פה אינם יודעים את משמעות מעשיהם. סבורים הם שהפכו את העברית לשפה חילונית. שחילצו מתוכה את העוקץ האפוקליפטי. אבל זאת איננה האמת. חילון של שפה אינו אלא דיבור בעלמא, מליצה בלבד. אי אפשר, למעשה, לרוקן את המלים המלאות עד להתפוצץ, אלא במחיר הפקרת השפה עצמה.
                […]

                "שפה מורכבת משמות, עוצמת השפה צרורה בשם, והתהום שלה חתומה בו. לאחר שהשבענו את השמות העתיקים יום אחר יום, שוב אין אנו יכולים להרחיק את כוחותיהם. עוררנו אותם, והם יופיעו, שהרי השבענו אותם בעוצמה רבה מאד. אמנם, אנחנו מדברים כעילגי לשון, בשפת רפאים. שמות מהלכים כרוחות במשפטינו. פלוני או אלמוני משחק אתם בכתבים או בעיתונים, ומשקר לעצמו ולאלוהים, שאין לכך כל משמעות. אבל לפעמים מזנקת הקדושה מתוך קלון הרפאים של שפתנו. שהרי – לשמות שמורים החיים משלהם. "

                http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/modern-jew/shalom/pages/default.aspx

                • דניאל הגיב:

                  סבבה, אז גרשום שלום כתב מה שכתב. זה עדיין השם של המוסד, ואפשר להשתמש בו בסמיכות גם בלי לקבל את עיקרי המיסטיקה הקבליסטית.

  2. ליברטריאן הגיב:

    המשפט האחרון שלך מסכם זאת יפה.

    ונציגי היהודים בכנסת (שאינם מסתכמים רק במפלגות עם השם 'יהודי') בהחלט מתייחסים לערבים כאזרחי סוג ב', רק שהם לא אומרים זאת בצורה מפורשת. את מעשיהם ובחירותיהם, לעומת זאת, קשה מאוד לפרש אחרת.

    מזל שיש אנשים כמוך שדואגים להגיד זאת בקול צלול.

  3. אורח הגיב:

    האם מבחינת NPD הישראלית ("הבית היהודי") יש בכלל אפשרות אפיסטמית להיות לטובת כלל האזרחים במדינה? הרי כל התבטאות שלהם מסגירה תפיסה שדאגה למגזר אחד מוכרחה לבוא על חשבון מגזר אחר ("סמולני דואג לערבים במקום ליהודים"), כל הרטוריקה שלהם מניחה מראש ותמיד שאפליה והעדפה אתנית הן חוק טבע, לא נראה שהם בכלל מבינים שאפשר לדאוג או לשאוף לדאוג לכל מי שחי כאן בלי אבחנה אתנית. מבחינתם, מה שבעייתי בשואה לדוגמה, זה לא הטירוף או הגזענות או הרצחנות, אלא פשוט העובדה שפגעו ביהודים.

  4. AP הגיב:

    מה זאת אומרת "אין סתירה בין יהודית ודמוקרטית"? בוודאי שיש סתירה. אין שום ספק בכך. השאלה היא לא אם יש סתירה, אלא באילו כלים ובאילו דרכים פותרים אותה, אם בכלל.

    • אריק1 הגיב:

      יש שני מובנים של סתירה- יש סתירה של שני דברים שלא יכולים להיות ביחד (נניח לעשות ככל יכולתך לטובת הערבים ולפגיעה בערבים) ויש סתירה במובן של שני דברים שמצויים במתח- נניח לפעול למען עצמך ולמען האנושות.
      אני משער שכוונתו של בנט לומר שאין סתירה במובן הראשון אלא בשני (לא שהוא בהכרח חשב על כל זה רק שזה הניסוח המסודר של כיוון המחשבה)

  5. אריק1 הגיב:

    איך בדיוק הגענו מאפשרות לכך שתיחסם בפני ערבים היכולת לקנות אדמת מדינה ביישובים קהילתיים לכך שערבים לא יוכלו ליהנות מאדמות מדינה?
    איזה אחוז כבר משטח המדינה הוא אדמות של יישובים קהילתיים? אני משער שלא הרבה

  6. מני זהבי הגיב:

    > "יהודית ודמוקרטית" הוא אוקסימורון
    > בדיוק כמו "אוקראינית ודמוקרטית"

    אותך לדמיטרו יארוש…
    כלומר, האיש אינו סימפטי, אבל ככל שאני מבין, הוא עשה לחירות הפוליטית של אוקראינה יותר מכל הפוליטיקאים המקומיים, כולל מדקלמי הססמאות מהאופוזיציה הממוסדת בעלת האוריינטציה האירופית.
    מה לעשות, בפוליטיקה עובדים עם מה שיש. הדמוקרטיות המזרח אירופיות בין המלחמות היו כאלה לא בגלל איזה כוח דמוני, אלא מפני שזה סוג המשטרים שעמי מזרח אירופה יכלו לכונן באותה תקופה. דרך אגב, אין שום צורך לציין את הדמוקרטיות ההן במרכאות. רובן אכן היו דמוקרטיות, בסנטדרטים של התקופה — במיוחד בהשוואה למה שהקרה ממזרח להן (בריה"מ) וממערב להן (גרמניה).
    השאלה היא לא כל כך מהו המצב הנתון בכל רגע אלא באיזה כיוון בוחרים לנוע. פסק דין קעדאן התקבל, ולמיטב ידיעתי גם יושם (לפחות במקרה של משפחת קעדאן). האם מדינת ישראל הפכה להיות פחות יהודית בעקבות כך? איזה טעם רואה בנט בלהפוך את פסק הדין הזה לדחליל פוליטי?
    וכן, בהחלט הייתי רוצה לשמוע אותו מסביר אין בדיוק הוא רוצה לגלות "אפס סובלנות לרצונות הלאומיים של ערביי ישראל", ולמה הוא חושב שזה מועיל. אין מחטא כאור השמש.

    • דודו הגיב:

      פסק דין קעדאן לא בדיוק יושם למרות השורה התחתונה:

      "בג"ץ הפנה משפחת קעדאן לוועדת הקבלה של היישוב עם הוראה שעובדת היותם ערבים לא תשמש קריטריון ישיר או עקיף לסירוב‏. ועדת הקבלה של היישוב קציר השיבה פניהם ריקם בנימוק של "חוסר התאמה". האגודה לזכויות האזרח פנתה שנית לבג"ץ בעניינם ובשנת 2004 הודיע המינהל שבעקבות גידול היישוב קציר כבר לא מופעלת בו ועדת קבלה ועל כן יוקצה למשפחת קעדאן מגרש ללא צורך בוועדת קבלה‏. באוגוסט 2007, למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג קעדאן האישור לבנות ביתם ביישוב קציר." (Wiki)

      • מני זהבי הגיב:

        אם היום יבוא זוג ערבי ויבקש מגרש ביישוב קהילתי, האם הוא יסורב? האם היו מקרים כאלה מאז משפחת קעדאן?

        • דודו הגיב:

          אם קיימת ועדת קבלה – בניחוש – כן בהסתברות *מאד* גבוהה.
          (לא ידוע לי על מקרה ספציפי.)

          • מני זהבי הגיב:

            את זה שהוועדה תשתדל לפסול, אני מבין. השאלה היא מה יהיו הנימוקים לכך, ואיך פסילה כזאת תעמוד במבחן משפטי.
            בכל אופן, הייתי רוצה שבנט יסביר למה קבלת משפחה ערבית ליישוב קהילתי תהפוך את ישראל ליהודית פחות.

    • אלכס ז. הגיב:

      "לא סימפתי" זה המונח החדש ל"טרוריסט גזעני"?

      להגיד שיארוש, האיש שחושב שמפלגת "סבובודה" מתונה מדי ושגיבורו הוא רוצח ההמונים בנדרה, תרם יותר מכולם לחירות אוקראינה זה כמו להגיד שפרנקו פעל יותר מכולם למען חירות ספרד.

      • מני זהבי הגיב:

        אוי, נו.
        אי-אפשר לעשות מהפכה בכפפות של משי. יארוש סיפק אנשים שאשכרה נלחמו נגד המשטרה וכוחות "בלתי-רשמיים" של המשטר; אנשיו החזיקו את הכיכר בימים הקשים ביותר, וגם לא נתנו לאופוזיציה הרשמית להיכנס להסכם פשרה עם ינוקוביץ' (שהיה כנראה מסוג ההסכמים בין עכברים לחתול). האנשים של יארוש לא היו לבד בעניין הזה, אבל הם היו כנראה הכוח המאורגן ביותר שם.
        אה, כן, יארוש הוא לאומן קיצוני (לא יודע אם הוא גזעני ממש, כלומר, אם יהיה לו משהו נגד אדם ממוצא רוסי, או פשטוני, שמדבר אוקראינית ותומך במאבק לשחרור אוקראינה מהשפעה רוסית). לא נעים, אבל כנראה לא נורא. אם יארוש ואנשיו תומכים בצירוף של אוקראינה לאיחוד האירופי, הם יגלו די מהר שזה גורר כל מיני התחייבויות מצדם בנוגע לזכויות המיעוטים.
        לגבי בנדרה, הוא היה מנהיג פוליטי שנלחם לחירות עמו בתנאים של מרחץ דמים כלל-עולמי. צדיקים לא היו שם, משום צד. גם ההנהגה של צ'כוסלובקיה, אולי הדמוקרטית ביותר מארצות מזרח אירופה בין המלחמות, ביצעה טיהור המוני של גרמנים אתניים מיד לאחר המלחמה. מספר הקורבנות של הטיהור הזה היא כנראה גבוה יותר ממה שאנשי בנדרה הצליחו להרוג בכל שנות הקיום של ארגונם.

        • אלכס ז. הגיב:

          זאת ההצדקה שלך?! להגיד שמי שהורה על רצח מכוון של ילדים ובגירים לא חמושים הוא "לא צדיק"?!

          אלוהים אדירים! אתה יותר גרוע מכותבי "תורת המלך"!

          • מני זהבי הגיב:

            אנדרסטייטמנט הוא לא הצד החזק שלך, מה?
            תראה, אני לא תומך ברצח של אף אדם. אני גם יודע שמלחמה היא דבר מלוכלך, ומלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות שונות היא דבר מלוכלך שבעתיים (על אנשי בנדרה ניתן לומר שהם השתתפו במלחמה כזאת, על המשטר הצ'גוסלובקי של 1945 כנראה לא).
            ישראל הייתה במצב הזה ב-1948. במלחמה ההיא גם בוצעו, כנראה, יותר פשעי מלחמה ישראליים מאשר בוצעו בכל השנים שעברו מאז.
            למזלנו, ישראל כיום היא מדינה ממוסדת, עם משטר דמוקרטי (פחות או יותר) מתפקד ועם כוח צבאי שיש בו סובורדינציה ברורה הגוברת בד"כ על שיקולים אישיים ואידיאולוגיים של הלוחמים (למרות מקרים מעצבנים בהחלט של קצינים בעלי דעות ימניות הנותנים לחיילים שלהם להתפרע על חשבון הפלסטינים וה"סמולנים").
            אינני מציע להפוך את ישראל למשטר מהסוג של פולין או רומניה בין מלחמות העולם. אני רק אומר שאם ישראל לא התקדמה רחוק מעבר לאותם משטרים, יש לכך סיבות אובייקטיביות. ויש לי מעט מאוד אהדה לאנשים (כמו בנט) שמנסים להחזיר את ישראל לשנותיה הראשונות מבחינת תפיסת הזהות שלה והיחס למיעוטים.

            • אלכס ז. הגיב:

              אף אחד לא מערער על כך שחפים מפשע נפגעים במלחמה. השאלה היא המידה והכוונה. אני מוכן להצדיק פגיעה בשוגג, פגיעה Collateral damage בגלל שמטרה אסטרטגית או טקטית נמצאת בקרב אוכלוסיה אזרחית, אפילו הטלת עוצרים וכיתור ערים במקרים מסוימים.

              אני לא יכול להצדיק פקודה מפורשת לרצח המוני של לא חמושים (שידוע שהם אינם חמושים) כמטרה בפני עצמה. אתה כן.

              אני עומד מאחורי דברי – כותבי "תורת המלך" מצדיקים רק רצח שמבוצע ע"י יהודים – לא העם הגדול ביותר בעולם. אתה, לעומת זאת, מוכן להצדיק רצח של כל אחד ע"י כל אחד הוא חלק ממהפכה או מלחמת אזרחים.

              • מני זהבי הגיב:

                איזה collateral damage, לעזאזל?
                אנחנו מדברים על מלחמת העולם השנייה, שבה לא היה כנראה צבא או ארגון חמוש שלא ביצע פשעי מלחמה. ממשלות מזרח אירופה הגדילו לעשות ובצעו פשע המוני כשהמלחמה כבר נגמרה.
                האם אני מצדיק את זה? לא.
                אבל אני סקפטי מאוד לגבי נסיונות לקחת איזה מנהיג מדרג נמוך בעל סמכויות לא-ברורות (זה מה שבנדרה היה) ולהפוך דווקא אותו לדגם מייצג של רוע עולמי. היו שם הרבה אנשים ששפכו הרבה יותר דם, כולל דמה של אוכלוסייה אזרחית.
                אם כבר מדברים על בנדרה, הזעם כלפיו בתעמולה הסובייטית והפוטיניסטית נובע כנראה פחות מהמעשים של ארגונו בתקופת המלחמה ויותר ממה שהם עשו אחריה — נלחמו בלי חשבון נגד מי שהם ראו ככובש של ארצם, שבמקרה היה המשטר הסובייטי. כמובן, גם המאבק הזה היה מלוכלך, בערך כמו המלחמה של הסובייטים נגד בנדרה וארגונו. אבל יש משהו מעורר השתאות באנשים הנלחמים על ארצם כנגד כל הסיכויים. מאבקים כאלה גם יוצרים סיפורים מכוננים עבור התודעה הלאומית, שחשיבותם גדולה הרבה יותר מקשקושי בנט או שובל.

                • גיל ב' הגיב:

                  ראה את המיתוס הישראלי של מצדה. מי מדבר בכלל על הטבח שביצעו אנשי מצדה בתושבי עין גדי? ופה לא מדובר אפילו בזרים. קל מאד להתעלם ממעשי זוועה של "גיבורים" לאומיים ולהתייחס רק לצד הלאומי של מעשיהם.

                  • מני זהבי הגיב:

                    טוב, תיארתי לעצמי שמישהו יזכיר את מיתוס מצדה. מה לעשות, זהות לאומית תמיד מורכבת ממיתוסים (שלא בהכרח אינם נכונים עובדתית; זה אינו העניין). עדיין, מיתוס בסגנון "זו הארץ שלנו, ואם תרצו לקחת לנו אותה בכוח, נילחם עליה" גם מעורר יותר הזדהות וגם מזיק פחות ממיתוס בסגנון "זו הארץ שלנו, ולכן מי שהמוצא, הדת או ההשקפה הפוליטית שלו אינם מתאימים לנו, לכו מכאן לעזאזל".

                    • גיל ב' הגיב:

                      לא התייחסתי בכלל למלחמת אנשי מצדה ברומאים אלא לטבח שביצעו בתושבי עין גדי היהודים. איכשהו, להרוג את מי שלא מסכים איתך נראה לי מזיק לא פחות משלוח אותו לחו"ל. ובדיוק כתבתי שאף אחד לא מזכיר את הטבח הזה וכולם מתרכזים רק בצד ההרואי של מלחמה ברומאים.

                    • מני זהבי הגיב:

                      אבל ככה זה מיתוסים: בוחרים איזשהו אירוע היסטורי, מדגישים היבט אחד שלו ומסתירים היבטים אחרים. זו אינה המצאה של הציונות, או של תנועות לאומיות באשר הן. כל עוד מי שמטפח את מיתוס מצדה (נניח) אינו מעודד רצח של בני אדם שאינם מסכימים אתו, אפשר לחיות עם זה.

  7. קו 451 הגיב:

    קצת בעייתי לתמוך במרצ ובו בעת לבכות אודות אפליית ערבים
    אבו וילן תומך בהבאת עובדים זרים על במקום נשים ערביות שמבקשות לעבוד בחקלאות .

    אם מרצ רוצה להמשיך ולהיות מפלגת שמאל , עליה להתפצל מלובי החקלאי .
    אגב, הלובי החקלאי הרבה יותר חזק מלובי המתנחלי .

    • אורח הגיב:

      מה באמת ההבדל העקרוני בין מרצ לבית היהודי? הרי שתיהן חרדות לשימורו של "רוב יהודי בארץ ישראל", כלומר מושתתות על אידיאולוגיה אתנוצנטרית. לפחות הראשונה בוחלת באלימות ובהתלהמות, גם אם כל מי שאינו יהודי לבן וחילוני ("נאור"), חשוך ומפגר בעיניה.

      • קו 451 הגיב:

        אין הבדל
        בשתיהם מדובר בקבוצת לחץ אדירות ביחס לממדים שלהם לשניהם ישנם את אותו בסיס כלכלי (רווח מאדמות מבעלות מפוקפקת) ואלה וגם אלה מתבססים על כוח עבודה זול ופיצוים שונים מהמדינה (שמעתם פעם על חנות נעליים שקיבלה פיצוי מהמדינה ?!)
        ההבדל לטובת המתנחלים
        שהמתנחלים לפחות מעסיקים ערבים
        ובנוסף כל אחד יכול להיות מתנחל אבל בשביל להיות קיבוצניק/מושבניק זוהי זכות העוברת בירושה .

        • נתן הגיב:

          קשקשן.
          אתה יכול להיות קיבוצניק מחר בבוקר, ותהפוך גם אתה לבעל קרקעות…

  8. עדו הגיב:

    לגבי השאלה עם בנט טיפש. האיש מליונר הייטק וראש סיעה חזקה בממשלה וגם שר. אתה צריך לשפוט את דבריו לא לפי ההגיון המילולי שלהם
    אלא לפי התועלת שיפיק מהם

  9. נתן הגיב:

    אין בהכרח סתירה בין יהודית לדמוקרטית השאלה היא כמובן מה המשמעות שנותנים למילה "יהודית" אם המשמעות היא לדגמה שיום המנוחה הוא שבת אז אין פה סתירה אבל אם המשמעות היא שיורים בכל מי שאינו יהודי אז ברור שיש סתירה.

  10. עדו הגיב:

    אם ולא "עם" כמובן

  11. יאיר ט. הגיב:

    על איזה חוק שיבדיל בין ערבים מוסלמים לנוצרים מדובר?

  12. מישהו הגיב:

    השימוש העיקבי במונח יודו-נאצי כגנאי למחנה שלם, מקומם ומייצר שיח לא ראוי. למה להגרר לפרובוקציות זולות אחרי כל המלל המנומק לעיל, בנט לא יענה, ובצדק, למי שנוקט ברטוריקה אוממלה שכזו על בסיס קבוע,,יוסי ילד מוצלח תתאפק

    **תגובה זו נכתבה בשבת 🙂

  13. אדיר הגיב:

    מדינת ישראל תישאר מקלט דמוקרטי לעם היהודי הנרדף על אפכם ועל חמתכם ,
    ולא תהפוך לאיזושהי לבנון דו לאומית שתהפוך במהרה ,תחת מקלחות של דם, למדינה המוסלמית ה23.

    • מני זהבי הגיב:

      מדינת ישראל הוקמה כדי שכל יהודי יוכל לחיות בה כבן חורין. קצת לא הוגן, מצדם של יהודי העולם, להיזכר באפשרות הזאת רק כשהם נרדפים, אבל בני אדם הם בני אדם. מוטב כך מאשר בכלל לא.
      מי שרוצה להקים כאן מדינה דו-לאומית בפועל הם אותם גורמים פוליטיים השואפים להנציח את השליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. הפלסטינים שחיים שם לא ייעלמו לשום מקום, גם אם תמצא מונח יצירתי במיוחד לקרוא להם.
      דרך אגב, אותם חוגים פוליטיים שמקדמים אחיזה בשטחים ופתרונות כוחניים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם הפסידו את ההזדמנות לסייע לעליית יהודי ארגנטינה כשזו הייתה אפשרות סבירה (ב-2001). אז מי כאן בדיוק ציוני?

      • אריק1 הגיב:

        הפלסטינים שחיים ביו"ש חיים ברובם המוחלט תחת שלטון עצמי כבר שנים רבות.

        למה הכוונה בכך שוויתרו על סיוע ליהודי ארגנטינה? אם זה נכון זה אכן מחדל חמור

        • מני זהבי הגיב:

          הם חיים תחת שלטון עצמי בגבולות שישראל ציירה בשבילם וללא אפשרות של קיום קשר עם העולם החיצון בלי אישור של ישראל? אתה יודע בדיוק איך קראו לזה בדרום אפריקה ולמה אף אחד לא חשב שמדובר בעצמאות ממשית.
          לגבי הסיוע לעליית יהודי ארגנטינה — המחדל הוא בעיקר כלכלי, כשם שהעילה האפשרית לעלייתם הייתה משבר כלכלי. ארגנטינה היא ארץ ענייה יחסית לישראל. למשל, ב-2001 התמ"ג לנפש בארגנטינה היה נמוך פי שניים מזה של ישראל (http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_past_and_future_GDP_(PPP)_per_capita)

          עכשיו, לאנשים שמהגרים מארץ אחת לארץ אחרת קשה להתחיל חיים חדשיםץ לאנשים שמהגרים לארץ ענייה לארץ עשירה (יחסית) קשה שבעתיים. מה שנחוץ ע"מ לסייע להם להתמודד עם הקושי הזה הוא סיוע ממשלתי (כמובן, אם אתה מעונין מראש בהגירה המונית). ממשלת ישראל הבינה את העיקרון הזה מצוין סביב 1990, כשהתרחשה עלייה גדולה מבריה"מ לשעבר. ספיחי היחס ההוא התקיימו גם ב-2001; עד כמה שזכור לי, באותה תקופה העולים מבריה"מ לשעבר עדיין קיבלו סיוע כלכלי גדול בסעיפים שונים. עולי ארגנטינה לא קיבלו סיוע כזה, לפחות לא במידה שהייתה יכולה לעודד עלייה המונית מצדם. ישראל פשוט הפכה קפיטליסטית מדי בעשור שחלף, עם כל מה שזה אומר לגבי סיוע לאזרחים (כולל עולים) על-ידי הממשלה.