החברים של ג'ורג'

עולם הפנטזיה הדל של יאיר לפיד

שר האוצר שלנו כתב היום עוד טקסט מביך. הוא פרסם אותו לרגל מה שהוא הגדיר כנצחונו בקרב על ה"שוויון בנטל." האם הוא ניצח, זו שאלה אחרת (התשובה היא "לא", יעלון השיג את מה שרצה מלכתחילה, קרי הסמכות לא לגייס חרדים; לפיד מעדיף שלא נשים לב), אבל ראוי להתייחס לצורה שבה לפיד מדבר אל החרדים.

קודם כל, הוא פונה אליהם בתור "אחי." זה צריך לגרום לכל בן אדם שפוי להתפוצץ מצחוק ופשוט להתעלם מכל מה שבא אחר כך. כשלפיד כותב "אחי החרדים," הוא לא פונה אל החרדים. הסרקזם כאן בולט. הוא מדבר אל ציבור הבוחרים שלו, הציבור ששונא את החרדים ושיודע שבעצם הדיבור על "אחי החרדים" הוא עושה, מבחינתם, סיבוב נצחון.

אחר כך מגיע הטקסט עצמו. כאן מגיע הקטע המדהים באמת: לפיד לא מכיר חרדים. אפילו לא אחד. הוא צריך לפנטז לו חרדים. הוא יוצר לנו את אשר, בן 28 עם חמישה ילדים שלא יודע איך לארגן להם חיים טובים יותר. הוא בורא לנגד עינינו את חיים מבני ברק, נער בן 16, שטוב במספרים אבל משום מה חושש שאלוהים נתן לו מתת מפוקפקת.

אחר כך מגיע הבולשיט הרגיל, על כך שישראל צריכה, חייבת, דווקא את הצעירים החרדים עם נשק ביד. לצה"ל יש יותר מדי חיילים, שר הבטחון לא רוצה את החרדים, בגיל 21 הם לא יועילו לאף אחד – שוב, כל זה כבר ידוע, מוכר וטחון לעייפה. אני רוצה להתמקד בפנטזיה של לפיד.

עבדכם הנאמן משחק משחקי תפקידים, הו, משהו כמו 25 שנים (אני מתפגר, אני יודע.) אם הוא היה מגיע עם אפיון דמויות כל כך צולע, כל כך לא מעוגן במציאות, למשחק רציני, המנחה היה עורך איתו שיחה שאומרת בקצרה "תשקיע יותר." למשל, במחקר. קרא קצת על הנושא, רצוי זכרונות של מישהו או ספר היסטוריה טוב.

אני לא מחבב את החרדים כקבוצה, אבל אני חושב שיש לי היכרות טובה למדי איתם. מה שיאיר לפיד מציג לנו הוא קריקטורות של חרדים; חרדים כפי שלפיד יכול (לא) להבין אותם בשל הפרשי המעמד והחיים ביניהם.

נתחיל עם אשר, האב המודאג. לפיד פשוט לא מסוגל להפנים את האפשרות שיש אנשים שבאמת ובתמים מאמינים שזה שילדים שלהם תהיה דירה גדולה יותר זה לא הכל בחיים; שהם באמת לא רוצים את הסמארטפון האחרון, את הצעצוע היוקרתי שהמפרסמים מנסים לשכנע אותנו שבלעדיהם חיינו אינם חיים. לפיד באמת לא מבין שיש אנשים, ומספר גדול שלהם, שמאמינים בכל הרצינות שמה שחשוב הוא שהילדים שלהם יחיו חיים טובים, לפי קודים ברורים ונוקשים מאד, ושרווחה כלכלית היא משהו שנחמד שיהיה, אבל הוא לא בחמישיה הפותחת של הדברים שאתה רוצה.

בקיצור, אם ניקח את הקריקטורה של אשר, לפיד מאמין שכל החרדים שמדברים על "חברת הלומדים" מזייפים את זה. יש, בלי ספק, לא מעט צביעות ולא מעט זיוף בחברת הלומדים: היא לא באמת מריטוקרטית ו"ייחוס", כלומר מוצא, יכול לחפות על חוסר יכולת (עד גבול מסוים), והיא הרבה יותר אוליגרכית מאריסטוקרטית. אבל היא באמת ובתמים מבטיחה שאם יש לך כשרון, בהנחה שמישהו ישים אליו לב, אתה תטפס כמטאור. והמטרה הזו, הרצון להנציח את עצמך כשם שיוזכר עוד דורות כתלמיד חכם גדול בדורו, היא האידיאל שמפעם בלב התפיסה הזו. והאידיאל הזה אמיתי לגמרי.

כמובן, כמו כל אידיאל, רוב האנשים לא מתאימים לו. לרוב מוחלט של האנשים שנמצאים היום בישיבות אין את היכולת, גם אם רצו, להיות רבנו תם או אפילו "גדול" מודרני שלגביו התיאוריה של ירידת הדורות דווקא עובדת, כמו ש"ך או אלישיב. הבעיה של עולם הישיבות כפולה: מצד אחד, הרשת רחבה מדי, והיא אוספת יותר מדי אנשים לא מתאימים, דנה אותם לחיים של תסכול ואומללות; מצד שני, בסיוע נמרץ של מדינת ישראלשבגדה באוכלוסיה החרדית שלה במשך שני דורות ויותר – החינוך שהם מקבלים מוודא שהיכולת שלהם להשתלב בחברה פוסט תעשייתית מודרנית נמוכה מאד.

עכשיו, לפיד היה יכול לומר את זה – וחרדים אומרים את זה, לעצמם ובשקט, כבר שני עשורים ויותר. הקולות האלה התגברו בעשור האחרון והרבנים מתירים בחשאי את הרסן, שולחים יותר ויותר אנשים להכשרה מקצועית; הם יודעים שהבור איננו יכול עוד להתמלא מחולייתו. רק שלפיד כנראה לא מסוגל להבין את זה. הדמיון של צר מדי. אם החרדי הוא לא כמו יאיר לפיד, אם אותם הרצונות ואותם התאוות, רק בבגדים משונים ועם רבנים מעליו, לפיד לא מסוגל להבין אותו.

ילדים בבני ברק, ינואר 2011. לפיד לא מסוגל לדמיין אותם

נעבור לחיים. כדי להאמין ברצינות שיש משהו בהוויה החרדית שאוסר על אנשים טובים להבין במספרים, צריך להכיר את העולם החרדי דרך הבדותות העבשות על סדין עם חור. אין שום איסור חרדי על עיסוק במתמטיקה; מעולם לא היה. אנשים שמבינים במספרים והצליחו כסוחרים הפכו לגבירים, סוג לגיטימי לגמרי של טיפוס חרדי. בצורת החיים החרדית הנוכחית, חיים יושמט בשקט מחיי הישיבה אחרי שנתיים או שלוש, יהפוך למאכער ואחר כך לסוחר, כשהוא יודע שתפקידו הוא לנצל את היכולת שלו בכספים כדי לסייע לקהילה שלו – מה שיקנה לו לגיטימציה. קשה להבין מאיפה הגיע לפיד לרעיון הזה; אולי הוא קרא רומנים דלוחים על ימי שלטון הכנסיה הקתולית ואולי הוא התבלבל בין הסירוב החרדי ללימודי ליבה – שנובע מסירוב אידיאולוגי לתת למדינה לקבוע את מערכת הלימוד שלך, משהו שליברלים צריכים להעריץ – ובין התפיסה שיש משהו פסול במתמטיקה בפני עצמה. מבזק: פחות או יותר כל חרדי יודע שהגאון מווילנה נחשב גם לגאון במתמטיקה. לפיד, כנראה, לא.

ושוב, ושוב, ושוב: כל הסיפור של "שוויון בנטל" הוא הסחת דעת. לפיד נמלט היום לחו"ל, כדי שלא יצלמו אותו מצביע בעד העלאת המע"מ באחוז מהיום לעוד שלושה ימים. הוא נסע, לדברי מקורביו, לוועידה של ה-OECD. רק שלשום בבוקר הוא הודיע שהוא טס לוועידה הזו במחלקת תיירים ויישן בחדר פשוט במלון; אחר כך הודיע שהוא לא נוסע, כדי שיוכל לפקח על שיחות ועדת פרי. כלומר, זנח את תפקידו כשר אוצר כדי לקושש קולות. עכשיו הוא טס שוב. כנראה שהוא הבין שכיף לא יצא לו ממליאת הכנסת היום; אפילו הח"כים החברתיים של הליכוד נמנעו מלהגיע לאולם המליאה. (ומעניין יהיה, אגב, לברר אם הוא אכן טס במחלקת תיירים.)

בסופו של דבר, הגזירות של לפיד רק יקבעו את העוני בקרב החרדים. הן פוגעות במיוחד בשכבות הנמוכות, והחרדים הם ברובם הגדול עניים. אז מה יש לנו? יש לנו מולטי-מיליונר, צאצא למשפחת אצולה ישראלית, שמרום מעמדו מטיף לאחת האוכלוסיות העניות ביותר בארצו, אוכלוסיה שאת צורת חשיבתה הוא לא מסוגל אפילו לדמיין, שהיא לא עושה מספיק – שעות ספורות שהוא עולה על מטוס כדי להתחמק מפוטו-אופ עם הגזירות שלו.

להקיא.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

50 תגובות על ”עולם הפנטזיה הדל של יאיר לפיד“

  1. זה שתקוע בפיפטיז הגיב:

    הוא מכיר את דב ליפמן.

  2. חיים הגיב:

    הוא לא ״צאצא למשפחת אצולה״. הוא ילד מפונק של בורגנים מזרח אירופאים שחי בתחושה שהכל מגיע לו ואין שום צורך שהוא יתאמץ להשיג את כל מה שהוא רוצה. יש לציין שעד עכשיו, בחיקם המגונן של בורגנים אחרים, הצליח לו. עכשיו כשהוא צריך להתמודד עם אנשים שהוא לא פגש מעולם, חרדים, מזרחים, עניים, וכו׳ אין לו מושג מי הם, מה מניע אותם, ואיך לקיים איתם דיאלוג.

  3. עמית הגיב:

    האמונה שרווחה כלכלית לא מעניינת את החרדים היא מיתוס, מיתוס שנובע מהדעה הקדומה שיש לרובנו על החרדים כאנשים דיי מנותקים מהעולם, ומיתוס שהוחדר לנו בעיקר על ידי העסקנים החרדים. האינטרס שלהם הוא שנאמין במיתוס הזה, בתורת המשחקים קוראים לזה "איום לא אמין". הם רוצים שנאמין שהחרדים לא ישנו את דרך חייהם (המובילה לעוני) ויהי מה, שהם יעדיפו לרעוב העיקר שלא לצאת לעבודה, כך שנתייאש מלשנות את התמריצים הכלכליים שמאפשרים להם לשמור על דרך החיים הנוכחית מלכתחילה.

    המציאות, לעומת זאת, מראה אחרת; החרדים, כמו כל בן אדם אחר על פני הפלנטה, מגיבים ישירות לתמריצים הכלכליים שנותנים להם. ב1980 שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על 65 אחוז. מאז ש"ס עלתה והתקציבים שמועברים לחרדים ומעודדים פרזיטיות זינקו, ולכן ב2003 שיעור הגברים החרדים שיוצאים לעבודה נחתך בחצי ועמד על פחות מ35 אחוז. ב2003 בא נתניהו וקיצץ באופן דיי נרחב בקצבאות הילדים ותקציבים אחרים שמופנים לחרדים, ולכן מאז שיעור התעסוקה של החרדים עלה קצת חזרה ועומד על 45 אחוז.

    במחקר הכלכלי (חוקרים כמו ברמן) הצליחו למדל את האופן שבו החברה החרדית עובדת. קוראים לזה "מודל המועדון". המועדון החרדי מציע הטבות שונות לחברים בו; שידוך, תקציבים וקצבאות שמיועדות לחרדים, תמיכה חברתית. הוא גם מכיל "מיסים"; חובה על הגברים החברים בו להשקיע את זמנם בלימודים במקום עבודה, כך שהם מפסידים את השכר הפוטנציאלי מעבודה. הבעיה של המדינה ב30 השנים האחרונות היא שהיא הגדילה את ההטבות שהמועדון החרדי מעניק לחברים בו, בעוד שהאינטרס החיוני שלה הוא הפוך.

    • עמית הגיב:

      ואגב, לגבי "פחות או יותר כל חרדי יודע שהגאון מווילנה נחשב גם לגאון במתמטיקה. לפיד, כנראה, לא. "
      במהלך קמפיין הבחירות "יהדות התורה" פרסמו מודעה ברחוב החרדי שהזהירה שאם לא תהיה התגייסות המונית נגד לפיד, הם יאלצו, רחמנא ליצלן, ללמוד על המתמטיקאי היווני אוקלידס ("לא שם של תרופה"). יאיר לפיד השיב להם עם תצלום של התרגום לעברית של ספרו של אוקלידס על ידי הגאון מוילנה.
      http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0.html

      • דני אורבך הגיב:

        אבל את גורביץ, כרגיל – מעניין רק לנגח את יאיר לפיד ולעזאזל האמת. נדמה שבתגובות הללו נחשפו כמה וכמה אי דיוקים (בלשון המעטה) בפוסט שלו. זה לא יפריע לו כמובן להתנשא על ה"בורות" המיתולוגית של לפיד.

      • מני זהבי הגיב:

        "רווחה כלכלית מעניינת/לא מעניינת את X" הוא משפט כללי למדי, שלכשעצמו אינו אומר הרבה.
        אני, למשל, יכול לומר שהמשפחה שלי חיה ברווחה יחסית. ההכנסות שלי ושל אשתי אינן גבוהות (נכון לעכשיו, אי-שם באזור של שתי משכורות חציוניות), הדירה שיש לנו היא דירת שיכון ישנה (אחרי הרחבה, אבל ממש לא "ארמון חלומות" של מישהו), ואיש מאתנו אינו חולם על לנסוע לנופש בחו"ל פעם בשנתיים (שלום ריקי כהן). מצד שני, אנחנו עובדים בעבודות שמעניינות אותנו, יש לנו לוח זמנים גמיש (מה שמאפשר לא להפקיר את הילדים לחסדיו של "יום לימודים ארוך"), ובזכות ההתפשרות על רמת הדיור לקחנו משכנתא שאפשר לחיות אתה בלי להיחנק. סך הכל, אנחנו חיים בשלום עם המצב הכלכלי שלנו, והמסר שאנחנו מעבירים לילדינו הוא שחשוב לעשות מה שמעניין אותך, לא בהכרח מה שמביא כסף.
        עכשיו, האם אני מעוניין בהגדלת ההכנסות של משפחתי? אני לא אתנגד, אבל אינני שואף לזה, ובתנאים הקיימים כיום בשוק העבודה בישראל, אני משער שאם אנסה להגדיל את ההכנסה, אאלץ לשלם על כך מחירים שאינני רוצה לשלם. עם איך שממשלות ישראל מתנהלות לאורך חיי, אני מבין שיש להן אינטרס מובהק לגרום לי לחפש הכנסה נוספת (ולו כדי לשלם יותר מסים). אני שומר על זכותי להראות להן אצבע משולשת, ואם מר שר האוצר ינסה לגרום לי להשקיע יותר מאמץ בשוק העבודה, אני מאוד לא אוהב את זה.
        אני מניח שהיחס של החרדים לרווחה כלכלית הוא די דומה לשלי. למעשה, זוהי אחת הסיבות שבגללן אני מעריך את החברה הזאת, גם אם מעמדת מתנגד.

        • עמית הגיב:

          להסתפק במועט זה לא משהו אצילי כשהמועט הזה מגיע מהקופה הציבורית של החברה שבקרבה אתה חיי ועל חשבון מי שצריך אותו יותר ממך. לחיות אך ורק על חשבון סובסידות וקצבאות הממשלה כשאתה יכול לפרנס את עצמך באופן עצמאי זו פרזיטיות. זה משהו דיי נלוז מוסרית, בעיקר בראייתם של אנשים שמאמינים בסוציאל-דמוקרטיה (תנאי בסיסי להצלחה עבור מודל של סוציאל-דמוקרטיה הוא שתופעות פרזיטיות כאלו לא יתקיימו בחברה), וצריך להילחם בתופעה עם כל האמצעים.

          מעשית, מדינה לא תוכל להמשיך להתקיים כלכלית לאורך זמן כאשר נמצא בה מגזר עם שיעור היציאה לעבודה הנמוך בעולם, ושיעור הילודה הגבוה בעולם. זה שילוב קטלני.

          • מארק הגיב:

            "להילחם בתופעה בכל האמצעים" זה משהו קצת מצחיק לומר בהתחשב בכך שהתופעה קיימת כי אתה (ואני) יצרנו אותה. אם הממשלה או הכנסת ירצו לבטל מחר את כלל ההטבות הכלכליות לציבור החרדי, הם יוכלו לעשות זאת בהרף עין. אבל הם לא עושים זאת. למה? ובכן, אני חושב על הכנסת כעל תמונת מראה של הציבור הישראלי ובעיניי, אם היא לא עושה את זה, אז כנראה שרוב הציבור הישראלי (ואפילו רק רוב הציבור הישראלי החילוני) לא ממש מעוניין בכך.

            בקיצור, אתה רוצה להילחם במישהו? תילחם בעצמך.

            • עמית הגיב:

              אתה צודק באופן כללי שזה אשמתנו, אבל זה לא נכון להגיד שאפשר לבטל את ההטבות הכלכליות לציבור החרדי בהרף עין. המפלגות החרדיות עסקו לאורך 30 השנים האחרונות בהעברת תקציבים למגזר החרדי בכל דרך אפשרית. תקציבי הישיבות והאברכים זה הכסף הקטן. למעשה כמעט בכל תקציב רווחה שהמדינה מעבירה לאזרחיה מסתתרת איזה העדפה לטובת החרדים; כמעט כל קצבה, הלוואה בתנאים מקלים, דיור מוזל, וכל שירות אחר שהממשלה מעבירה לאזרחיה, יש סעיפים שנותנים העדפה על פי מספר שנות הנישואים (החרדים מתחתנים בממוצע 10 שנים לפני החילונים) או על פי מספר הילדים (שיעור הילודה החרדי הוא הגבוה בעולם). מעבר לזה, יש תקציבים שעל פניו מיועדים עבור כלל האוכלוסייה, אך בפועל קודמו על ידי הפוליטיקאים החרדים כדי לסבסד את דרך החיים החרדית הנוכחית ובפרט ילודה. זה לא מקרה שההמלצה היחידה של וועדת טרכטנברג שהועברה בממשלה זו ההמלצה על לימודים חינם מגיל 3. זו ההמלצה היחידה שמטיבה איתך יותר ככל שיש לך יותר ילדים – המגזר החרדי – ולכן הפוליטיקאים החרדים קידמו אותה במרץ. אותו דבר לגבי "טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 13" (מעל גיל 13 כבר לא צריך טיפולים?) שקודמו על ידי סגן שר הבריאות מיהדות התורה. עכשיו אם יבואו וינסו לבטל את הדברים האלה ולהעביר את הכספים למטרות רווחה אחרות שאינם מסבסדות עוני דתי אלא מעודדות את החרדים לצאת מהעוני, כולם יקפצו שמקצצים בתקציבי רווחה. כל קיצוץ בתקציבים האלה יגונה על ידי שלל "אידיוטים שימושיים" שמגנים על תקציבים שמפלים אותם לרעה.
              בשביל לקצץ בהטבות הכלכליות שמופנות לחרדים צריך לתכנן מחדש את כל מערכת הרווחה הממשלתית. במקום "קצבאות ילדים" צריך הקלות במס להורים, הגדלת מס הכנסה שלילי להורים, הגדלת קצבאות לאמהות חד הוריות. צריך להעניק העדפה למיצוי כושר השתכרות במקום העדפה על פי משך הנישואים או מספר הילדים. צריך להפוך את תרבות העוני מבחירה שצמחה בקרב החרדים ללא כדאית מצד אחד, ולהפוך את היציאה לעבודה ליותר כדאית מצד שני. הצעת התקציב הנוכחית מתחילה לצעוד בכיוון הזה, אך לא מספיק.

              • מארק הגיב:

                תקציבי הרווחה האלה לא מוטים באופן ישיר לטובת החרדים, למיטב ידיעתי, וגם לא באופן עקיף ("ההטבה תקפה לכל אדם שמסתובב עם כובע שחור לפחות 5 שעות ביום"). כנראה שאכן רוב הכספים שכלולים בהטבות שציינת מגיעים בסופו של דבר לחרדים, אבל אם תבטל פשוט את ההטבות אז תפגע גם בחלק לא מבוטל מהציבור הלא חרדי (למשל, בילדים לא חרדים שצריכים טיפול שיניים יקר). אתה יכול להכניס סייגים להטבות, כמו "לא תקף לחרדים שאינם עובדים", אבל זו תהיה אפליה לשמה. מה שכן צריך לעשות זה לתכנן מחדש את מערכות הרווחה והמיסים הממשלתיות, כמו שאתה מציין, אבל העניין הוא לא שמדובר במשימה מורכבת. העניין הוא שאין בכלל סימן שיש איזשהו פוליטיקאי שיש לו עניין בלעשות זאת, גם לא יאיר לפיד.

                אני לא חושב שכל ההטבות האלה נולדו מתוך לחץ חרדי (היו ממשלות ללא החרדים, כמו הנוכחית, והן לא הביעו עניין בלהיפטר מההטבות) אלא שחלקן באו מתוך רצון כנה לעודד את שיעורי הילודה באוכלוסיה. יש פה שיקולים רבים (למשל, "אם לא נוליד מספיק אז הערבים ישתלטו בסוף על המדינה!") ולא כל השיקולים קשורים ישירות או בעקיפין לחרדים. יתכן שזו לא התוצאה שקובעי המדיניות שמעודדת שיעור ילודה גבוה חשבו שתהיה, אבל זה לא אומר שהתוצאה היא מספיק גרועה בעיניהם בכדי לסגת ממנה, כי אולי הם רואים באלטרנטיבה משהו גרוע אפילו יותר.

          • מני זהבי הגיב:

            במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים, יש הבדל בין רמת הכלל לרמת הפרט. ברמת הכלל, למדינה משתלם שכל אזרחיה יעשו את מירב המאמצים על-מנת להרוויח כמה שיותר כסף, ישלמו מסים בהתאם, ואז יצרכו הרבה ושוב ישלמו מסים. ברמת הפרט, לכל אדם צריכה להיות שמורה הזכות לצפצף על הממשלה ועל תוכניותיה הכלכליות, ולחיות את חייו לפי ראות עיניו.
            לגבי "מגיע מהקופה הציבורית", יש לומר שני דברים:
            א) כנראה טרם נולד החרדי שהצליח לכלכל את עצמו ואת משפחתו אך ורק מקצבאות ממשלתיות. במשפחות חרדיות, המבוגרים בד"כ עובדים: לרוב האישה, ולעתים קרובות גם הבעל. חלק מהגברים החרדים הרשומים בכולל עובדים "בשחור" — בעיה, אבל אחד הדברים שיצרו אותה הוא האיסור האידיוטי על אנשים הנמצאים בדחיית שירות בנימוק של "תורתם אומנותם" לעבוד באופן חוקי. מצד שני, רוב הכוללים החרדיים (או לא כולם) גם מחלקים לתלמידיהם דמי מחיה שנתרמו ע"י גבירים למיניהם. דרך אגב, אם אתה מדבר על מס שהחברה החרדית גובה מאנשיה, יש אחד כזה שהוא מוחשי למדי: דרישה חברתית תקיפה לתרומה של כ-10% מהכנסותיו של כל אדם לצדקה (מעשר כספים).
            ב) אני לא יודע במה אתה עוסק, אבל אני מבין לגמרי שאני חי, במידה מסוימת, על חשבון הקופה הציבורית. אין שום סיכוי שהמסים שאני ואשתי משלמים היו מספיקים לממן את כל השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה. דרך אגב, אנחנו לא לבד. זה נכון כנראה לכל משקי הבית בישראל עד העשירון השמיני לפחות.

            כמו שאמרתי, אני רחוק מלהעריץ את החברה החרדית. אני חושב שהיא כופה על בניה ובנותיה שיעבוד מנטלי וניוון מחשבתי. אבל אני מכיר בזכותם של החרדים לחיות כרצונם, גם אם זה אומר שהם יסובסדו על-ידי שאר האזרחים במדינת ישראל. ככל זכות אחרת, גם לזכות הזאת יש מגבלות מסוימות, ובסופו של דבר, הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית ללא שינוי בדפוסי התעסוקה בקרבה יתנגש במגבלות אלה. אבל אני לא בטוח שזה יקרה כבר בדור הבא, ובכל מקרה, אני מעריך את החברה החרדית על עצם היכולת לחנך את בניה לאידיאל שאינו קשור לשורת הנטו בתלוש המשכורת העתידי שלהם.

            • עמית הגיב:

              "ברמת הפרט, לכל אדם צריכה להיות שמורה הזכות לצפצף על הממשלה ועל תוכניותיה הכלכליות, ולחיות את חייו לפי ראות עיניו."

              הזכויות של הפרט מוגבלות כאשר הן פוגעות באחרים. כמובן שלכל אדם שמורה הזכות לחיות לפי ראות עיניו, אך אין לו זכות לחיות לפי ראות עיניו על חשבון אחרים. אם ה"גבירים" היו יכולים לממן את אורח החיים של החרדים לא הייתה כל בעיה עם זה; לבריאות שיהיה להם. הבעיה היא שהם לא יכולים, ולכן החרדים דורשים מכלל אזרחי ישראל, שעם מיטב כספם משלמים מיסים לקופה הציבורית, לממן את אורח החיים שלהם. לזה לא צריך להסכים.

              השאלה היא לא כמה האזרח מעביר לקופה הציבורית לעומת כמה הוא מקבל ממנה. רובנו כנראה מקבלים יותר כסף בשירותים מאשר אנחנו משלמים במיסים. גם אין שום דבר מגונה באדם שבגלל נסיבות חייו הוא מובטל או בעל משכורת נמוכה, כך שהוא כמעט ולא העביר בחייו מיסים לממשלה אלא בעיקר קיבל ממנה. הדיון כאן הוא לגבי הבחירה החרדית – ה"הכרעה אישית" – לחיות על חשבון הקצבאות, ההטבות, והסובסידות שהקופה הציבורית מעבירה להם. הבחירה לא לצאת לעבודה, להביא לעולם יותר ילדים מאשר אתה מסוגל לפרנס, ולצפות שהם יפורנסו על ידי כסף של אחרים (כספי המיסים של כולנו). זו הבחירה שאנחנו צריכים להפסיק לממן. למה שחילוני יעבוד קשה יותר מהמקובל במערב (נתון של הOECD) כדי לשלם חצי מזה במיסים שילכו באופן לא פרופורציונאלי לממן את אורח החיים של החרדי?3 לא רק שזה לא אפשרי לאורך זמן, ובסופו של דבר גבו של החילוני יהיה חלש מדי ויתמוטט, אלא גם אין שום דרך להצדיק את זה אלא אם מגיעים מתפישה שאורח החיים החרדי נעלה על זו של החילוני בצורה כל שהיא (וזה אכן מה שהחרדים בבורותם חושבים). רוב החילונים עובדים מכורח, לא מבחירה, ואם הייתה להם את האפשרות הם היו בוחרים בדרך חיים אלטרנטיבית שמוקדשת ללימודים ולתחביבים – אבל אין להם אפשרות. המדינה לא מציעה אפשרות שכזו. לחרדים היא כן מציעה.

              כשחלוקת נטל המס וחלוקת כספי המס הם כל כך לא הוגנים, כל הצידוק המוסרי לנטילת מיסים אובד.

              • מני זהבי הגיב:

                עמית, התלונות שלך כלפי החרדים מוצדקות באופן עקרוני. מה שאינך רואה הוא שהביעה נוצרת בשל הפיכת אורח חיים שבהחלט ראוי להערכה ברמת הפרט לדפוס הבלעדי של התנהגות עבור ציבור שלם וגדול. במילים אחרות, במקום שהסתפקות במועט (וילודה גדולה) תהיה בחירה אישית עבור החרדים, היא נכפית עליהם על-ידי הקהילה שלהם. הקהילה, אבוי, יכולה להיות דורסנית לא פחות מהמדינה.
                הבעיה קיימת, אין לה פתרון מושלם, וכל ניסיון לפתור אותה ידרוש זמן רב ליישום. מהבחינה הזאת, מה שלפיד מנסה לעשות הוא לא כל-כך גרוע. אבל הרטוריקה שלו מסביב היא מגוחכת.
                מצד שני, אני תוהה עד כמה באמת "רוב החילונים עובדים מכורח, לא מבחירה". כלומר, בהינתן אפשרות לבחור בין לעשות משהו שמעניין אותך ולהסתפק בהכנסה פחותה, או לעשות משהו שאין לך עניין מהותי בו אבל מביא רווח נאה, כמה חילונים יבחרו באפשרות הראשונה וכמה בשנייה? אני חושב שמספר הבוחרים באופציה הראשונה יהיה קטן למדי, ואני חושד שגם הבחירה הזאת, כמו הבחירה החרדית בהסתפקות במועט, נכפית במידה רבה על-ידי הקהילה שאנחנו שייכים אליה. זאת, בעיני, בעיה שהרטוריקה של לפיד ותומכיו רק מחריפה אותה.

              • שאול סלע הגיב:

                הכסף הגדול באמת לא נמצא באמת אצל חרדים, הוא נמצא בפנסיות התקציביות השערוריות,בפרט של אנשי מערכת הבטחון. הוא נמצא גם בעודף המועסקים על ידי מערכת הבטחון.

                http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/02/10_11.html

                • עמית הגיב:

                  התגובות לקראת הסוף נותנות תשובה טובה לפוסט המגוחך. הקדמתי עוד מקודם ואמרתי – הכסף הגדול שמועבר לחרדים לא נמצא בתקציבים של הישיבות או האברכים, אלא מסתתר לו בין כלל תקציבי הרווחה.
                  תחקיר של "הארץ" מ2003 מצא שסך התקציבים והסובסידות שמוענקות למשפחה ממוצעת של אברך יכולים להגיע ל – 17 אלף ₪ בחודש (קצבת אברך, הנחה אברך בארנונה, הבטחת הכנסה לאברכים, סבסוד מעונות יום, סבסוד גני ילדים, קצבת ילדים ודיור מוזל שמיועד לאברכים). מאז קצבת הילדים ירדה, אך דברים אחרים גדלו.
                  http://www.haaretz.co.il/misc/1.1538550

                  וכמובן שהעלות הכי גדולה של דרך החיים החרדית הנוכחית למשק הישראלי היא לא רק בעלות הישירה, אלא גם, ובעיקר, העלות העקיפה. חלק ניכר מהעוני במדינה הוא עוני חרדי, וכל חישוב לגבי ההפסד הפוטנציאלי של תוצר כתוצאה מכך שהחרדים לא עובדים מגיע למספרים שעומדים על עשרות מיליארדים. לא לשווא הOECD, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומי, סוכנויות הדירוג, בנק ישראל, סטנלי פישר, מכון טאוב, וכמעט כל גוף או בן אדם שנתנו סקירה מאקרו כלכלית של המשק הישראלי, ציינו את אי שילובם במשק של יהודים חרדים וערבים מוסלמים כבעיה הראשית עבור המשק בטווח הבינוני-רחוק.

                  • מני זהבי הגיב:

                    אוף, אתה ממש כמו לפיד. מציף בעיה אמיתית, ואז במקום לדון בה ברצינות זורק לאוויר שטויות.
                    הנה הכותרת המשנית המסכמת את הכתבה של שחר אילן (מסכמת אותה באופן מהימן, יש לומר):
                    "שוויו של סל התמיכות וההנחות שמממנת המדינה למשפחת אברך בת עשרה ילדים הוא כ-10,000 שקל נקיים ממס, שהם קרוב ל-17 אלף שקל ברוטו בחודש. אברך עם שישה ילדים יקבל 6,500 שקל, שהם יותר מ-9,000 שקל ברוטו"

                    אז קודם כל, דיבור על סכומי ברוטו בהקשר הזה הוא קשקוש מקושקש. זה לא שמדינת ישראל משלמת לחרדים משכורת על עצם היותם כאלה, ומהמשכורת הזאת מנוכה מס כחוק. מדובר במנגנון שונה לחלוטין.
                    דבר שני, משפחה חרדית בת עשרה ילדים היא מקרה די נדיר. להביא אותה בתור דוגמא זה כמו להביא את יעקב פרי כאיש מעמד הביניים.

                    גם הדרך שבה הגיע שחר אילן לסכומים שהוא מציין היא לפעמים מגוחכת. הנה, למשל:
                    "אברך כולל שתורתו אומנותו משלם עבור ביטוח בריאות וביטוח לאומי גם יחד 78 שקל בלבד לחודש… אם היה אותו תלמיד ישיבה עובד ומרוויח את השכר הממוצע במשק, כ-5,600 שקל, הוא היה משלם 222 שקל ביטוח בריאות ו-212 שקל ביטוח לאומי, ובסך הכל 434 שקל".

                    WTF? אם ננסה להמשיך את קו המחשבה הזה, אילו אותו תלמיד ישיבה הלך לעבוד בהיי-טק, הוא היה מרוויח הרבה יותר מהשכר הממוצע ומשלם יותר דמי ביטוח לאומי, בהתאם. ואילו, רחמנא ליצלן, לא היה מדובר בתלמיד ישיבה אלא בעקרת בית נשואה, היא לא הייתה משלמת לביטוח הלאומי אגורה. אומנם משרד האוצר מנסה עכשיו להטיל תשלום דמי ביטוח לאומי על עקרות בית, אבל איש לא יטען שעקרת בית "עולה" למדינה את אותו הסכום שהיא הייתה משלמת לביטוח לאומי אילו הרוויחה את השכר הממוצע במשק.

                    לגבי הפסד פוטנציאלי של התוצר הנובע מכך שהחרדים אינם עובדים וכו', אתה נופל בדיוק לפח שטומנים לך אנשים המסתכלים על כל העולם דרך החור בגרוש. החיים אינם נמדדים בצמיחת אחוזי התוצר. אילו, באופן תאורטי, ניתן היה להפוך את החברה בישראל לשוויונית יותר תמורת ירידה מסוימת בתוצר וברמת החיים הכללית של הציבור, הייתי ככל הנראה תומך בכך (בהנחה שהיה מדובר בירידה נסבלת ברמת החיים). כמובן, אורח החיים של החרדים אינו תורם להגברת השוויוניות בחברה הכללית. מצד שני, יש בה מנגנוני עזרה הדדית ראויים לשבח. הגברת החשיפה של החברה הזאת למשק הקפיטליסטי תפגע כנראה במנגנונים הללו. לא שהשיקול הזה מהווה ראיה מכרעת בעד המשך התמיכה הממשלתית באוכלוסיה החרדית באופן ובמימדים הקיימים כיום. אבל זהו שיקול שראוי להתייחסות, לא פחות מהאובדן המשוער של התוצר בהשוואה למצב ההיפותטי שבו לסבתא היו גלגלים.

                    • עמית הגיב:

                      1. כשהמדינה מסבסדת שירותים אז זה חוסך כסף מהנטו של האברך. לולא הסבסוד הממשלתי האברך היה צריך להכניס סכום גדול יותר (הברוטו) כדי לשלם אותם.

                      2. משפחה חרדית בת 10 נפשות היא ממש לא משהו נדיר. הממוצע – ממוצע – הוא 6.5 ילדים למשפחה על פי מחקר של הלמ"ס, וזו ירידה מ7.5 ילדים בממוצע בתחילת שנות ה2000, עת כתיבת התחקיר בהארץ. בהתחשב בכך שחלק\רוב המשפחות שנלקחו בחשבון עדיין היו בתהליך להביא עוד ילדים לעולם, הרי שכנראה רוב המשפחות החרדיות מתקרבות בסופו של דבר ל-10 ילדים.

                      3. השאלה מה החרדים היו משלמים למדינה אילו הם היו יוצאים לעבודה היא רלוונטית אם רוצים לבחון מה העלות של בחירתם לא לצאת לעבודה, לא?

                      4. אי השוויון העיקרי בישראל הוא לא בין העשירים לשאר הציבור, אלא בין הציבור היהודי לא-חרדי והערבי-נוצרי, לעומת הציבור החרדי והמוסלמי. מתנהלות כאן 2 כלכלות בתוך אותה מדינה; אחת היא כלכלה מתקדמת שמקבלת ציונים גבוהים במדדים שמתייחסים אליה, והשניה היא כלכלת עולם שלישי וגרוע מזה. החרדים והערבים המוסלמים הם ביחד למעלה מ-65 אחוז מהעניים בישראל.
                      גם אם מסתכלים לא דרך הזווית של התוצר הלאומי הגולמי אלא מהזווית של אי שוויון ומלחמה בעוני, אין דבר שיתרום יותר למשק הישראלי מאשר שילוב החרדים והערבים המוסלמים.
                      מנגנוני העזרה ההדדית החרדים הם לא נרחבים באופן יוצא דופן, וברובם, כמו העמותות החרדיות שממומנות ברובן מכספי הציבור, הם בכלל מנגנון עזרה חד-צדדי על חשבון הקופה הציבורית. העזרה הזו לא באה כדי לסייע לאנשים שנקלעו למצוקה, אלא לאנשים שבחרו במצוקה כי הם ידעו שיהיה מי שיסייע להם. בשגעון הזה אין דבר אצילי, וצריך להפסיק אותו.

                    • מני זהבי הגיב:

                      1. השאלה שעליה דיבר שחר אילן אינה כמה כסף האברך היה צריך להכניס. השאלה הייתה כמה כסף המדינה נותנת לו בתור סובסידיה (עקיפה). אני משער שהוא לא היה מחשב שיעורי ברוטו של דמי אבטלה או קצבת זקנה.

                      2. השיעור של 6.5 ילדים אינו המספר הממוצע של ילדים למשפחה, במובן הזה שמישהו העריך מספר X של ילדים חרדים, מספר Y של משפחות חרדיות, וחילק את הראשון בשני. המספר הזה הוא ה-TFR, שיעור הפריון הכולל של האישה החרדית בשנת 2010 (בערך, לא מתחייב על 4-3 שנים לכאן או לכאן). אם תבדוק איך מחשבים את ה-TFR, תוכל להבין מדוע 10 ילדים לאישה הוא מקרה קיצון מובהק (רמז: ה-TFR אינו נשען על כל היסטוריית הילודה של משפחה ותיקה, ואינו מספק תחזית ריאלית כלשהי לגבי עתיד הילודה של משפחה צעירה).

                      3. השאלה מה החרדים היו משלמים למדינה היא שאלה מסוג של "מה היה קורה אילו לסבתא היו גלגלים". מהצד הכלכלי היא נסמכת על משתנים שאינם ידועים – למשל, איך שוק העבודה היה מגיב להצפה פתאומית של מאות אלפי מבקשי עבודה ללא הכשרה מקצועית ראויה לשמה. מהצד הערכי-חברתי היא מייחסת משקל רב מדי לרווח הכספי שהמדינה יכולה להפיק מאדם, וזה פותח פתח לדברים שלא אני ולא אתה רוצים להגיע אליהם.

                      4. לאי-השוויון בישראל פנים רבות; לא כולן משתקפות בדיווחים השנתיים של גופי המחקר למיניהם. יש גם תהליכי עומק. למשל: בשנות ה-90, כ-75% מתושבי ישראל החזיקו ברשותם נכס המשמש לדיור. ב-2010, השיעור הזה ירד לכ-65% (http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3576268,00.html). מה שהנתון הזה מצביע עליו הוא שהדור החדש של אזרחי ישראל עני יותר, במונחים ריאליים, ביחס לדור הקודם. אפשר לייחס את העוני הזה לערבים ולחרדים; אני לא חושב שזה יתן הסבר ממצה לתופעה.
                      לגבי מנגנוני העזרה ההדדית החרדיים, כעיקרון, אצל החרדים יש נטייה שלא לבזבז משאבים – נטייה הנובעת מתוך ההכרה שהמשאבים העומדים לרשותם מוגבלים, ויש לעשות בהם שימוש מועיל (מועיל במונחי החברה החרדית, כן?). במסגרת התפיסה הזאת, חרדי שיש לו סכום כסף פנוי יעדיף להשקיע אותו, באופן שיתמוך בצרכיו המיידיים של מישהו מסביבתו החברתית (כולל קרובי משפחה מדרגות שונות), מאשר להוציא אותו על צריכה שהיא מעבר לצרכים הבסיסיים. יש בגישה הזאת משהו נבון, במיוחד בתקופה שבה הכלכלה של החברה הפוסט-תעשייתית היא בועה מתנפחת של כסף, שרובו עשוי מאוויר חם של התחייבויות עתידיות ונגזרים פיננסיים.

                    • מני זהבי הגיב:

                      תיקון: לגבי שנות ה-90, מדובר בשיעור הבעלות על דירות של 72%, לא 75%.

            • שאול סלע הגיב:

              תגובה למני זהבי 19:37

              אנשים רבים מיחזרו משכנתאות ובגלל העליה בערך הנכס עקב עליית מחירי הדיור הסכים הבנק להגדיל את סכום ההלואה שחלק מהכספים הופנו להגדלת הצריכה הפרטית. ברור שאם לפני המיחזור הם החזירו X אז אחרי המיחזור הם מחזירים X+Y.

              הגדלת ההחזר החודשי למטרה של הגדלת הצריכה הפרטית היא מסוכנת לא רק ללווים ,אלא לחברה כולה.מי שגומר את "רשת הבטחון" על צריכה עלול ליפול על המדינה כאשר ייקלע למצוקה. ראוי שבנק ישראל לא יאפשר את הגדלת סכום ההלואה בזמן מיחזור,אלא אם מדובר במשכנתא הפוכה של גימלאים

              • מני זהבי הגיב:

                שאול, אני מסכים אתך לגמרי, אבל אתה מתפרץ לדלת פתוחה. משכנתא אינה פתרון קסם שנועד לממן פינוקים למיניהם. מבחינתו של אדם פרטי, היא רע הכרחי, שכדאי להיחשף אליו כמה שפחות ולהיפטר ממנו מהר ככל הניתן.

      • אין לי שם הגיב:

        ממש שטויות. זה שלפיד פרסם משהו, או פרסמו בשבילו, זה לא אומר שהוא יודע.
        אתה באמת ובתמים חושב שלפיד יודע מי זה אוקלידס?
        בתור דוקטורנט להיסטוריה, אני מניח שקראת מספיק טקסטים בחיים שלך ופגשת מספיק אנשים משכילים ושרלטנים.
        שר האוצר של מדינת ישראל הוא שרלטן, מהסוג הגרוע ביותר. מספיק לקרוא את עמוד הפייסבוק שלו ואת הטענה העלובה על זה שהתורה זה הספר האהוב עליו, כדי להבין במי מדובר.
        אתה באמת חושב שאדם שלא הצליח להוציא תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו, מסוגל להתמודד באופן עצמאי עם התנך? או שיש לו אולי את הכלים והיכולות למצוא ולהבין פירושים מתאימים?
        אתה חושב שהוא קרא את סרוונטס? שהוא יודע בכלל מי זה דון קיחוטה?

        יאיר לפיד הוא בור. זאת עובדה. זה בא לידי ביטוי בכל דבר שפרסם עד עכשיו, בעיקר לאור זה שאין מי שעובר על הטקסטים שלו ועורך אותם. אם אתה רוצה לחשוב אחרת – זכותך. ממישהו שמשקיע את חייו במחקר אקדמי, הייתי מצפה לקצת יותר הבנה שעומד מולו שקרן ולקצת פחות אמפתיה לשקרן זה. הרי לפיד הוא האנטיתיזה המוחלטת שלך או של כל בן אדם אחר שרוצה ללמוד ובאמת לדעת. כמה היסטורנים אתה כבר מכיר ש-"היו להם הרבה דעות לפני שידעו את העובדות", אך אף פעם לא השקיעו את המאמץ המינימאלי בלברר את אותן העובדות? היש הבדל בכלל בין הציטוט המפורסם שלו על קופרניקוס, לבין הטענות חסרות הבסיס על התיירות ביוון, לבין כל שטות אחרת שהוא פולט? איפה אי פעם הוא התגלה כלא בור? כשכתב ברמה של ילד בן 4 מה זה ישראלי בעיניו?

    • תן לי לנחש, עמית – אתה כלכלן?
      קל לזהות אתכם לפי האופן שבו אתם מעדיפים מודל שמבוסס על לפחות ארבע הנחות יסוד בעייתיות מאוד, ומשמיט לפחות שלושה הסברים אלטרנטיביים, על פני לחקור תופעות לא-כלכליות בכלים לא כלכליים.

      אז תתפלא, לא מעט חוקרים הלכו ושאלו. לא את ראשי הציבור החרדי – אלא חרדים 'מהשטח', גם כאלה שחיים בעוני. והממצאים מאוד ברורים: חוויית העוני של חרדים היא שונה מהותית מזו של חילונים.

      (הנה דוגמא מוצלחת במיוחד – זהירות PDF)

      • עמית הגיב:

        אתה בכלל קראת את המאמר שקישרת אליו? הוא מתאר בדיוק את מה שאתה מנסה לשלול בנחרצות רבה כל כך; החרדים מצויים בעוני פורמאלי מבחירה (רוב החרדים שנשאלו הגדירו את העוני כ"הכרעה אישית") אך הם מתמודדים עם זה מכיוון שהם חלק ממועדון (במאמר קוראים לזה "רשתות קהילתיות") שמעניק להם סיוע שבעזרתו הם מצליחים להתקיים על אף העוני הפורמאלי שהם מצויים בו.

        השאלה היא האם אנחנו, כמשלם המיסים, צריכים להמשיך לממן את המועדון הזה. האם אין אפשרות לגרום לחרדים, באמצעות שינוי מערכת התמריצים הכלכלית, ליציאה לעבודה ולהפסקת הבחירה בעוני?

        ההיסטוריה מעידה שאפשר. טרם שנות ה-80 התקצוב הממשלתי לחרדים כמעט ולא היה מפותח ברמה שהוא כיום. בהתאם, רוב החרדים יצאו לעבודה. מאז התפתחה מערכת שמאפשרת עבור החרדים בלבד (ולא, חלילה, עבור חילונים שרוצים להקדיש את חייהם ללימודים) לבלות את חייהם בלימודים דתיים תוך התקיימות על חשבון קצבאות וסובסידות הממשלה. ב2003 המערכת הזו נפגעה במקצת, ובהתאם שיעור החרדים שיוצאים לעבודה עלה כמעט ברבע.

        אפשר לטעון שהקורלציה החזקה הזו בין המדיניות התקציבית כלפי החרדים לבין שיעור התעסוקה החרדי היא משהו רנדומאלי, מצד שני, אין הסבר רציני אחר כדי להסביר את השינויים בשיעור התעסוקה החרדי לאורך 30 השנים האחרונות.

        • ארז הוכמן הגיב:

          אתה מזכיר לי את הבדיחה הישנה ההיא על תלמידת י"ב שהודיעה בגאווה שהצליחה להוכיח מתאם מובהק בין היכולת במתמטיקה ומידת הנעל לפי מחקר שביצעה על ילדים בגילאי 2-12.

    • ארז הוכמן הגיב:

      קורלציה אינה סיבתיות, זה די בסיסי.

    • סוס הגיב:

      עמית, איך הצלחת להבין מהפוסט שרווחה כלכלית לא מעניינית את החרדים?
      הה מה שכתב גורביץ, ואני מסכים לגמרי – "רווחה כלכלית היא משהו שנחמד שיהיה, אבל הוא לא בחמישיה הפותחת של הדברים שאתה רוצה".
      רווחה כלכלית מעניינת, אבל יש מעט חרדים (ורשמית, לפי הדוגמה – אפס חרדים) שלא יעדיפו להסתפק במועט ולהגדיל את הסיכוי שהבן יהיה גדול בתורה, או שהבת תזכה לשידוך מעולה, או שהוא עצמו יזכה למעמד גבוה בבית הכנסת, או סתם שיכה להרבה ילדים.

  4. שי הגיב:

    אני דווקא מעדיף שיטוס בעסקים. כשאתה טס לישיבה חשובה, כדאי להגיע רענן, אחרי שנמנמת כמה שעות במושב עור מרווח, ולא מותש מהדחקות במושב צר מדי בין זוג צווחן.
    אם הוא מוטרד מהעלות, אני בטוח שברשותו די נקודות נוסע מתמיד לצורך שדרוג.

    • חיים יעד הגיב:

      1. אני מעדיף שלפיד יטוס. נקודה. שיטוס ולא יחזור.
      2. לפיד טס לישיבה חשובה? בטח, אם הכוונה לישיבה ליד שולחן עמוס מטעמים במסעדה בפריס. גם אם לפיד משתתף בישיבה חשובה, תשומותיו אינן חשובות, ואת החלטותיו יכתיב קהל היעד בפייסבוק.
      3. אגב, לפיד גדל במשפחה מהמעמד הבינוני – לא הנמוך אלא הביריוני, בהתחשב באביו שהיה טרוריסט מילולי (ובה בעת פחדן פיזי). פעם, עם חברים קרובים באמת, הוא נהג לחלוק חוויות מהחיים במחיצת אבא טרוריסט. אבל זה עבר לו, כשהתחיל לעצב את הפוזה המזוייפת שאיתה בנה קריירה של כלום.

    • סוס הגיב:

      שי, אני רוצה להבין – אתה חושב שמדינת ישראל שולחת את השרלפיד, מי שהודה שהוא לא מבין כלום בכלכלה, לישיבה חשובה?
      אגב – אם הוא באמת יטוס במחלקת תיירים ("תיירים", עלק – economy), יש סיכוי סטטיסטי גבוה שהוא ישב דווקא ליד חרדי, שילמד אותו דבר או שניים על סדרי העדיפויות ואורח החיים של הליטאיים.

      • האקדמיה ללשון הגיב:

        מחלקת תיירים הוא השם העברי של מחלקת economy.

      • אורן הגיב:

        אני טסתי תיירים אחד עשרה פעמים בחיים שלי ולא ראיתי חרדי מסביב באף אחת מהן. אתה בטוח שהסיכוי הוא גבוה?

  5. מתמטיקאי לעת מצוא הגיב:

    אני חושש שאתה נדיב מדי לגבי היחס למתמטיקה. ההנהגה החרדית הפכה את נושא לימודי ליבה ממאבק פוליטי על שליטה במערכת החינוך למאבק אידיאולוגי השולל את התכנים עצמם. לראיה:

    http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1908221

    היסטורית, אתה צודק שהיהדות החרדית נייטרלית לגבי לימודי מתמטיקה. אבל היסטורית גם לא היתה אובססיה ל"צניעות" ברמה הקיימת היום. בצד המגמה השקטה של השתלבות, יש מגמה מנוגדת, רועשת יותר, של היבדלות, שמובילה בסוף לדברים מגוחכים כמו יחס עוין למשפט פיתגורס…

  6. מרים הגיב:

    בתור חרדית לשעבר, תיקןן בסוגיית המתמטיקה- א. החרדים של היום גם אם מפארים את שמותיהם של רבנים מימים עברו לא בהכרח הולכים בדרכם. החברה החרדית-ליטאית מחמירה בהרבה מאותם קדמונים, ממציאה גדרות על גדרות ואיסורים רבים שלא ידעום אבותינו. לכן לדעתי אין להביא ראיה מהגאון מוילנה (תירוצים לאותה התרחקות מהמקור יש לרוב: ירידת הדורות, הוא היה בדרגת מלאך, ועוד היד נטויה). ב. לחרדים אין באמת התנגדות דווקא למתמטיקה או אנגלית לצורך העניין. יש להם התנגדות לכל מה שגורם "ביטול תורה" אחת העבירות החמורות שהחברה הליטאית המציאה וטיפחה לאחר השואה וזה כולל כל התעסקות במקצועות חולין. בנוסף הם מודעים היטב לכך שמתמטיקה ומקצועות "חול" אחרים מאפשרים לצאת בקלות רבה יותר מהגטו החרדי- ואת הכלים החיוניים הללו בדיוק הם מסרבים בתוקף לתת לבניהם.

  7. עדו הגיב:

    "שילדים שלהם" צריך להיות "שלילדים שלהם"

  8. aaa הגיב:

    מטריד אותי שלפיד מתבלבל בין "להיות טוב במספרים" לכשרון במתמטיקה. זה כמו להגיד שנער בן 16 שמאונן באופן אובססיבי הוא בעל עתיד מזהיר באורולוגיה.

  9. a.c הגיב:

    כמה נקודות:
    א. הציבור החרדי מורכב הרבה יותר משתיארת. אמנם ישנו פן המאפשר למי ש"טוב במספרים" לצאת ולעשות עם זה משהו, אבל הם יחידי סגולה. מיעוט זעיר שכשרוני מספיק לדלג על פערי החינוך, למרות שהוא לא מנצל את כישרונותיו ללימוד תורה, ועם זאת להישאר דבק במסורת ישראל סבא.
    ב. ישנם אחוזים גבוהים של חרדים שמדי פעם מעיפים מבט מבעד ל"יתד". להם, פעמים רבות, כן חסרה היכולת לחלב בכל בוקר לצאצאיהם. כסף , גם אם הוא גורם חמישי בחשיבותו אצל אנשים מסוימים, הוא חשוב מדי. חשוב מספיק כדי שהם יחפשו דרכים נוספות להשיגו.
    הטקטיקה של "מעל ראשי הפוליטיקאים" דווקא יכולה לעבוד. ברק אובמה אוהב להשתמש בה.
    ונקודה אישית, אני לא אוהב את לפיד. למעשה, אני לא אוהד של אף מפלגה נוכחית בכנסת , ובכל זאת אני רואה בעין טובה את הדיון בנושא הזרמים הדתיים במדינה.
    אתה נוטה לראות את הבעיות שלנו כחברה מיליטנטית וכובשת ואני מתקשה שלא להסכים אתך, אבל אתה מתעלם מגורם נוסף שעלול לגרום ל"קריסתה של ישראל" כמדינה דמוקרטית (במידה כזו או אחרת) והוא הדת במדינה. הריבוי הטבעי יחד עם הניצול של הכוח העובד לטובת אידיאולוגיה גזענית ומדכאת – מסוכן לא פחות ואליו לא מפנים מספיק תשומת לב. גם הטוענים שיש לגייס את החרדים (שיעשו מה? בצבא), מתעלמים מהחינוך האנטי דמוקרטי שהם מקבלים.

  10. אדי הגיב:

    עוד פוסט, עוד מוסר נשגב.
    יוסי, כמה אתה מוסרי…
    איך אפשר להיות נעלה כמוך?

  11. משה הגיב:

    הייתכן שיאיר לפיד הוא הפוליטיקאי הגרוע בתולדות מדינת ישראל?

  12. קובי הגיב:

    לפי גלובס מכרו אותנו לדתיים ציונים כלומר לציבור שחלק גדול ממנו גזעני ומקדש את צה"ל, ותודה ליאיר ולאחים
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000848349#fromelement=hp_firstarticle

  13. nachum הגיב:

    מאמינים שזה שילדים שלהם תהיה דירה גדולה יותר זה לא הכל בחיים; -typo

  14. קיפודפותם הגיב:

    יש לי שתי מילים למי שחושב שחרדים לא מתעסקים במתמטיקה: ישראל אומן.

  15. מדען הגיב:

    אבל עמיתו ריפס להפך.