החברים של ג'ורג'

איילת שקד מתעוררת עם פרעושים, תשובה גונב את הגז שלנו, ועוד הערה על פרשת רייצ'ל קורי: שלוש הערות על המצב

קארמה יודעת להיות כלבתא: אתם ודאי זוכרים את איילת שקד, שהפעילה את הארגון למבצעים מלוכלכים של מועצת י"ש, "ישראל שלי". בעקבות הבוס שלה נפתלי בנט – הגרסה החמקמקה והחלקלקה יותר למשה פייגלין – מנסה כעת שקד, אשה חילונית, להכנס לרשימת הבית היהודי (כפי שהמפד"ל קוראת לעצמה היום) לכנסת.

אממה, אף שבעבר בחרה המפד"ל נשים לכנסת, זה לא קרה די הרבה זמן – האחרונה, כמדומני, היתה גילה פינקלשטיין בימי ממשלת שרון השניה. בינתיים זרמו הרבה מים עכורים בסמבטיון, והיום בכלל לא בטוח שמי שעוד מצביע למפלגות כמו הבית היהודי עוד מוכן לקבל נשים לשורותיו. הסבירות לכך עוד תרד אם הבית היהודי אכן יתאחד עם האיחוד הלאומי.

שקד הוזמנה אתמול (ג') לכנס של הבית היהודי במכון לב, מה שפעם היה השפיץ שבחוד החנית של האקדמיה חובשת הכיפה. אלא שאז הודיעה האקדמיה לאגודת הסטודנטים שלה, שארגנה את האירוע, שאשה לא תדבר מול הקהל. כתוצאה מכך, כדי לא להביך רק את שקד – כנראה שבמועצת הרבנים של מכון לב מעדיפים את "קול באשה ערווה" על פני "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" – החליטה מועצת הסטודנטים לבטל את כל הפאנל בו היתה אמורה שקד להשתתף.

מזה יש להסיק שתי מסקנות: א. בפעם הבאה שינסו לומר לכם ש"קול באשה ערווה" עוסק רק בשירת נשים, הזכירו להם ששקד לא עמדה לפצוח ביודל. לציונות הדתית יש היום בעיה רצינית גם עם דברי נשים, לא רק עם שירתם, ואם לא נעצור את זה עכשיו, זה יזלוג הלאה. יש לפנות לתורמים הבינלאומיים של מכון לב ולשאול אם עבור זה תרמו; אני מוכן להתערב שהם יופתעו מאד. ב. שאיילת שקד מזכירה שוב את הפתגם שמי שישן עם כלבים, מתעורר עם פרעושים, ואני מקווה מאד שהיא נהנית מחברתם. כאן המקום להזכיר שלפני חודשיים הערכתי שזו עשויה להיות בעיה לשקד.

הגנבים: זוכרים את יצחק תשובה? הטייקון שהממשלה הסכימה לתת לו את אוצרות הגז שלנו כמעט בחינם, ושמתכוון בקרוב להתחמק מתשלום חובותיו לציבור? אז הוא מנסה לעשות לנו תרגיל נוסף.

תשובה רוצה למכור חלק ניכר מהגז שלכם ושלי לחו"ל. שם הוא כנראה יוכל לקבל עליו מחיר טוב יותר. בכוונת המדינה לאפשר לו מכירה של 84% מהגז אל מחוץ לישראל – מה שעשוי להשאיר את ישראל עם גז לעשר שנים בלבד. ח"כ דב חנין (חד"ש) מגיש הצעת חוק שאמורה לשנות את המצב, אבל בהכירנו את משטר נתניהו, אין סיבה לחשוב שוועדת השרים לחקיקה לא תטרפד את החוק.

אשר לחובותיו של תשובה, הוא מקפיד לומר שלא הוא חייב כסף, חברה בע"מ חייבת כסף. כמובן, כל זמן שהחברה היתה רווחית, לא היתה לו בעיה לשאוב ממנה דיווידנדים; כשהחברה מרוויחה, תשובה מרוויח. כשהיא מפסידה, הציבור מפסיד. תשובה מסרב בעקשנות להעביר כסף מכיסו הפרטי כדי לפצות את בעלי האג"ח שלו, שהם בעיקרם הפנסיונרים העתידיים. כשזה מגיע להפסדים, הוא נאחז בקרנות המזבח של הפיקציה המשפטית של "חברה בע"מ."

בעלי החוב שלו – ושל בן דב, ושל לב לבייב, ושל יוסי מימן ושל שאר הכנופיה שחוגגת על הכסף של בעלי הפנסיות – צריכים לעשות דבר מאד פשוט: להודיע לתשובה שאם אין החזר חוב מלא, בלי שום תספורת, הם רוצים לפרק את החברה שלו. עכשיו, בעלי החוב – בדרך כלל ארגונים מוסדיים כמו קרנות חסכון ופנסיה – חוששים בדרך כלל מצעד כזה, משום שהם סבורים שהוא יגרום נזק לחוסכים. אבל בדיקה של כלכליסט מעלה שהוא יגרום נזק קטן מאד: 92 שקלים לכל חוסך.

לא יודע מה אתכם, אבל מבחינתי 92 שקלים כדי להטביע חותמת של "פושט רגל" על מצחם של תשובה ובן דב זו מציאה.

ועוד הערה על משפט רייצ'ל קורי: מאז מותה של רייצ'ל קורי, בתחילת 2003, צצו שמועות ברשת הישראלית ובתפוצת ה-Hasbara על כך שהבית שעליו היא הגנה הכיל כניסה למנהרות הברחה של החמאס. לא מצאתי לכך זכר בטענה ישראלית רשמית, אבל הפנטזיה הזו בכל מקום. היא צוטטה, אמנם רק בכותרת המשנה, גם על ידי בן דרור ימיני.

האם היתה מנהרה? כנראה שלא. ישראל הרסה, זמן קצר לאחר מותה של קורי, את כל הבתים בסביבה פרט לבית שעליו הגנה, זה של ד"ר סמיר נסראללה. רק כחצי שנה לאחר מכן, כשאף אחד כבר לא שם לב, החריב צה"ל את הבית.

אבל בית משפט ישראלי קבע אתמול שהכוחות הישראליים כלל לא היו עסוקים ביום מותה של קורי בהריסת בתים. בכך הוא קיבל את עדותם של שורה של קצינים ישראלים. העדויות הללו נמסרו בשנים 2010-2011, כלומר שבע-שמונה שנים לאחר הריגתה של קורי. השמועות על כך שהבית הכיל מנהרה – והריסת הבית עצמו – אירעו כבר ב-2003.

אז מה קרה פה? מאיפה צצה המנהרה, ומה בעצם עשה שם צה"ל באותו היום? מותר לנחש שאחרי שהאלוף דורון "לונדון לא מחכה לי" אלמוג הורה על שיבוש החקירה בפרשת מותה של קורי, הקצינים והחיילים קיבלו שקרים חדשים שהם היו צריכים לזמר בבית המשפט, במקרה שיזומנו לעדות. הסיפור של קורי כמגינה על בית היה חזק מדי, היה צריך לערער אותו. אז אחרי שבע שנים, כשהם הגיעו לעדות רצינית בפעם הראשונה, הם מכרו לבית המשפט סיפור אחר לגמרי. בית? בכלל לא היינו באזור של בית. והשופט הציוני הטוב החליט להעדיף את עדותם, שנמסרה אחרי שבע-שמונה שנים, על עדויותיהם של פעילים בינלאומיים ופלסטינים שנמסרו בזמן אמת. כי, כידוע, חיילי צה"ל אף פעם לא משקרים לבית המשפט.

והמנהרה, מאיפה היא באה? הרי אליבא דגרסה החדשה של צה"ל, אין בכלל על מה לדבר על מנהרה, כי כוחותיו לא עמדו להרוס שום בית? היא עשויה להגיע משני מקומות, לא ברור מה מהם גרוע יותר. הראשון הוא התת מודע היהודי-ציוני: הרגנו אשה חפה מפשע, שהתנגדה להריסת בתים; אי אפשר לחיות עם המעשה הזה מבלי לסבול יסורי מצפון; על כן זה לא יכול להיות מה שקרה שם, היא הגנה בעצם על מנהרת נשק. אם כך, היא בגדר מחבלת ודמה מותר.

האופציה השניה היא שכמו בפרשת ג'וואהר אבו רחמה, צה"ל נקט בשני מהלכים: הודיע שהוא "מנהל חקירה" בעוד אלוף הפיקוד משבש אותה, ובו זמנית הפיץ פרטים שהוא יודע שהם אינם נכונים כדי להסיר מעליו את הלחץ – כמו, למשל, עלילת המנהרה. לגמרי במקרה, מי שהיה אחראי להפצת הפרטים השקריים בפרשת אבו רחמה היה אלוף פיקוד המרכז, אבי "הבוזז" מזרחי.

את התפתחות העלילה בפרשת אבו רחמה היה אפשר לבחון בזמן אמת. המקרה של העלילה נגד רייצ'ל קורי רחוק מדי, וקשה לדעת מי התחיל אותה. בהתחשב במספר הגדול של טענות כאלה, עם זאת, צריך לשקול ברצינות את האפשרות שגוף רשמי הוא שהפיץ את השמועות.

ואף אחד לא יופתע באמת אם יסתבר שמדובר באותו גוף רשמי, שאת עדויות אנשיו קיבל השופט עודד גרשון ללא היסוס ופקפוק.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

39 תגובות על ”איילת שקד מתעוררת עם פרעושים, תשובה גונב את הגז שלנו, ועוד הערה על פרשת רייצ'ל קורי: שלוש הערות על המצב“

  1. אילן הגיב:

    תמיד אורתודוקסים התנגדו שאישה תדבר מול קהל גברי או שזה המצאה של דתיים בישראל?

    • זליג הגיב:

      עד היום בעולם האורתודוכסי המודרני (כלומר, הלא-חרדי*) מחוץ לישראל אין שום בעיה עם אשה שמדברת מול קהל. עד לא מזמן, בראשו של ארגון העל של יהודי גרמניה (Zentralrat der Juden in Deutschland) עמדה הנשיאה שרלוטה קנובלוך, שהיתה ועודנה נשיאת הקהילה היהודית האורתודוכסית של מינכן. היא נושאת נאומים השכם והערב ולדעתי מעולם לא יצא רב, אפילו לא של חב"ד או מהחרדים הבודדים שגרים בברלין, מהאולם בזמן שהיא נאמה.

  2. אדי הגיב:

    אויש תנוח.

  3. אורן הגיב:

    משום מה הלינק של "הבוזז" מביא אותי דווקא לעמוד הבית של דה מארקר.

  4. פטריוט הגיב:

    סתם מחשבה קונספירטיבית: רוסיה לא מעוניינת שישראל תייצא גז לאירופה ולכן ישראל יכולה להשתמש באפשרות כדי להשפיע על המדיניות הרוסית במזרח התיכון, בעיקר בהקשר של תקיפה באיראן. לחץ ישיר יכול להיות משברי מדיי ויותר אלגנטי להשאיר את זה על תקן עסק פרטי שאולי יתממש.

    אני לא שמח לתת קרדיט לנתניהו והסיידקיק שלו אבל ייתכן שהשיקול הזה משחק תפקיד

    • אלכס ז. הגיב:

      ב- 2008 גזפרום הרוסית הפיקה יותר מחצי טריליון מ"ק גז. הם לא רואים את תשובה ממטר.

        • אלכס ז. הגיב:

          שים לב שבכתבה אין שום ראייה לכלום אלא רק הנחות וניחושים. גרוע מכך, הכותב (בכתבה המקורית) מטעה בכוונה ומדבר על ישראל וקפריסין כיחידה אחד, למרות שלא פוליטית ולא כלכלית (לישראל יש כ-250 ביליון מ"ק גז, לקפריסין כשבע טריליון. אתה שם לב להבדל?) אין שום סיבה שנשתף פעולה. ואם זה לא מספיק אז אפילו אם רוסיה כן רצתה להשקיע כאן (היא רוצה – היא משקיעה בכל מקום) אין שום סיבה להניח שתהיה לכך השפעה כלשהי בזירה כה משמעותית כמו אירן.

    • עדו הגיב:

      אפשר גם להשתמש בשר החוץ שלנו שיודע להשתלח בכל העולם ולהזיק כהוגן לישראל תוך כדי כך. אולי שפעם יפתח פה על הרוסים ? או שלהבדיל מהערבים את המנטליות שלהם הוא לא מכיר ולכן הוא נזהר.

  5. עדו הגיב:

    לא מזמן הייתי בהופעה ששל בני דון יחייא – עו"ד לענייני גירושין שמספר אנקדוטות מחיי נישואים ובדיחות . בני דון יחייא הוא איש דתי ובקטעי הקישור הופיעה סי היימן שנתנה כמה שירים.
    עד כמה שידוע לי אין שום איסור הלכתי לשמוע אישה שרה והמשפט " קול באידה ערווה" מתייחס בכלל לקריאת שמע שאז אסור ששום דבר יסיח את דעתו
    של הגבר המתפלל. בכל אופן אם אדם דתי מעלה זמרת להופיע איתו אז שלא יספרו לי סיפורים על פגיע ברגשותיהם של דתיים. זאת החמרה זהמציא מי שרוצה לדחוק את הנשים חזרה למטבח, זה הכל.

  6. רוקי הגיב:

    שכחת שהמשקיעים המוסדיים ובעלי החוב הם אותה קליקה של אנשים, אז הפנטזיה כאילו הם ידרשו את פירוק החברות שבבעלות החברים שלהם היא לא יותר מזה: פנטזיה.

  7. עדו הגיב:

    ובנושא המנהרה שלא הייתה. האם ידעת שברוך גולדשטיין מנע פיגוע גדול שעמד להתבצע על ידי אותם מתפללים במערת המכפלה?
    לא, אני לא חושב שיש גוף רשמי מאחורי הדברים. לא צריך, גם לשמעון פרס יש אימא ערביה ובגין הוא בכלל מרוקאי שנשלח בילדותו לישיבה בפולין. כולנו בסופו של דבר צאצאים ליהדות הדתית ומשם לקחנו את היכולת להמציא סיפור שיתאים לכל מצב לא נעים ומביך. יש לזה אפילו מונח בפסיכולוגיה.

  8. אילן הגיב:

    איילת שקד

  9. סטודנט מהמכון הגיב:

    לגבי איילת שקד – זה שקר של הארץ כנראה.

    • עדו הגיב:

      אני מחכה בכיליון עיניים לתביעת הדיבה האסטרונומית של מכון לב כלפי עיתון הארץ. תעדכן אותנו בבקשה בהתפתחויות.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      נכון. שמה האמיתי הוא ע'זאלה לוזיא, והיא סוכנת ערביה של הקרן החדשה שמטרתה לגרום לימין להיראות גיי.

  10. זיכרוני הגיב:

    אני בטוח שלא תיתן לעובדות לבלבל אותך.
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243411
    כן, יהיו לך אלף הסברים למה זה לא נכון, והם שקרנים, ועובדה ש-. האם ייתכן, ולו תיאורטית, מקרה שבו תגיד: "וואלה, צודקים, הפעם הדתיים לא עשו שום דבר רע"?

    • גיל ב' הגיב:

      קראת גם את התגובות שם? גם אם לא היה דופי במכון לב (ואני לא ממש השתכנעתי…) קל לראות שרב המגיבים מצדיקים הדרה שכזאת.

    • ניר הגיב:

      ממליץ לקרוא את הדיון בנושא בולווט. גם אני לא סגור על מה שהלך שם, אבל היו נסיונות לפנות לשקד בפייסבוק והתשובה שלה, איך נאמר, לא נחרצת כ"לא היה ולא נברא."

      http://www.facebook.com/ayelet.benshaul.shaked/posts/263826053735828

    • עדו הגיב:

      אני שוב חוזר – היכן תביעת הדיבה נגד 'הארץ' ?

      • חרטא ברטא הגיב:

        למה, אתה מתנדב לשלם להם את שכר עורכי הדין כדי לצאת למלחמה במשהו שמחר יעטפו אתו דגים?

        מאיפה הלוגיקה המוזרה הזו שהעדר משפט דיבה מתווה את האמת?

        לפי אותו עיקרון אני מצפה בכיליון עיניים לתביעת הדיבה שתוגש ע"י ה ISM נגד מעריב ובן-דרור ימיני.
        מה היא עוד לא הוגשה? כנראה שהם באמת טרוריסטים….

  11. א הגיב:

    באמת עדיף שהגברת שקד לא תישא דברים בקהל, לא של נשים, לא של גברים ולא של אף אחד. וכנ"ל לגבי כל משתתפי הפאנל, כל משתתפי הכנס, וכל אנשי הבית היהודי החם עד כדי פיצוץ ומדברריהם. שומר אוזנו ונפשו ירחק.

  12. נועם הגיב:

    חברה בע"מ זו לא "פיקציה משפטית" וזה מתסכל ברמה שלא תתואר לראות אותך יורד לרמה כזו במקום לנסות להבין מהו שורש הבעיה. אם תבטל את עניין החברה בע"מ תיצור גלי הלם וזעזועים ענקיים בכל רחבי הכלכלה הישראלית, אז למה להעלות את זה בכלל?

    אני יודע שמנהלי קרנות הפנסיה הם חברים של הטייקונים שהם בעלי החברות שקרנות הפנסיה משקיעות בהן. כן, זה מושחת ומכוער. הפיתרון אינו לבטל את הקונספט של "חברה" ולעבור לניהול ממשלתי ריכוזי. יתכן, אולי, שאפשר פשוט לפצל את קרנות הפנסיה כך שיהיו פי 10 מכמה שיש היום, ושהן יתחרו אחת בשניה, או סתם להתיר כניסת מתחרים לשוק הפנסיה, וזה יפתור את הבעיה.

    אני יודע, עכשיו תגיד לי שאני קפיטליסט שחולם בהקיץ וקפיטליזם זה מה שיש היום. אבל עם יד על הלב, לדעתי הרבה יותר קונסטרוקטיבי לדבר על פתרונות, אפילו אם הם לדעתך מונחי אידיאולוגיה, מאשר לצעוק טייקונים טייקונים ולרטון על מושג החברה בע"מ.

    • גיל ב' הגיב:

      הבעייה בארץ היא שכשנוח מדברים על קפיטליזם וכשלא נוח מתנהגים בדיוק להיפך. חברה בע"מ זה נחמד, בתנאי שהיא באמת דואגת לבעלים שלה, כלומר למחזיקי המניות. בארץ בדרך כלל יש דירקטוריון שמתנהג כאילו החברה היא חברה פרטית ודואג לאינטרסים של המנהלים. רק כשיש בעיות פתאום נזכרים שבעצם המנהלים הם רק שכירים ולא צריכים לשאת בתוצאות ההפסדים.

      • חרטא ברטא הגיב:

        ומי בדיוק ממנה את הדירקטוריון? את אותם אנשים שמחליטים על שכר המנהלים?
        עד כמה שידוע לי – אלה בעלי המניות, לא?

        • גיל ב' הגיב:

          לא ממש. נראה לך שמישהו שהשקיע בקרן שמחזיקה מניות של פרטנר יכול באמת להשפיע ולהדיח את בן דב למשל? עקרונית מנהלי הקרן אמורים לדאוג לאינטרסים שלו, למעשה הם לא.

          • חרטא ברטא הגיב:

            ברור שאם יש לך רק שתי מניות של פרטנר ההשפעה שלך קטנה מההשפעה של מי שיש לו 100 מניות. גם הסיכון שלך מן הסתם קטן יותר. אם אתה מאד לא מרוצה מהחלטת מנהלי הקרן להחזיק מניות פרטנר – תמכור את חלקך בקרן ותתחיל לחסוך מתחת למזרון (או בקרן אג"ח ממשלתית).

    • ygurvitz הגיב:

      הנחת היסוד מאחורי מושג הבע"מ היא שמנהלי החברה יפעלו לטובת החברה, לא לטובת עצמם. כשהם משקיעים את החברה בחובות כדי להעשיר את עצמם, ומשאירים את חובותיה של החברה לבעלי המניות ואגרות החוב שלה, אי אפשר לקבל יותר הנחת תום הלב הזו, ומושג הבע"מ הופך לפיקציה משפטית שמאפשרת לנוכלים להתחמק מחובותיהם. הרעיון של מנהלי חברה שמתנערים מחובתם כלפיה וכלפי בעלי החוב שלהם היה בלתי נתפס כשהרעיון הומצא, משום שהוא נשען על התפיסה של מכובדות חברתית. הרעיון של מנהל שיכריז על עצמו כחסר אחריות היה אז בלתי נתפס; לא רק שלא היו מלווים לו עוד שנקל, הוא היה מחסל את עצמו חברתית. הבסיס החברתי של הרעיון הזה לא קיים יותר, מה שמשאיר אותנו עם פיקציה משפטית.

      • נועם הגיב:

        מכובדות חברתית? אולי. בדרך כלל נהלים טכניים מבוססים על יותר ממחוייבות חברתית. בכל מקרה, אני רואה ששוב אתה מדבר נגד מושג החברה בע"מ, אם כי בימינו בלבד כמובן. נותר לי רק להגיד שצר לי על כך, ושאתה רואה את הבעיה הלא נכונה.

  13. nachum הגיב:

    … עם דברי נשים, לא רק עם שירתם, typo

  14. ד.ר הגיב:

    אני מסכים בעקרון בקשר לתשובה ושות' (יהיה קשה לא לצהול בנפילתם), אבל אני שווה לציין שגם אותם גופים מוסדיים הם לעתים שחקנים די מלוכלכים, שמשפיעים על המשק בשלל דרכים שליליות. למשל הם לוקחים לעצמם דמי ניהול רציניים על חשבון החסכונות שלנו, ובאופן כללי מטים את השוק לטובת המגזר הפיננסי ובניגוד לחברות יצרניות יותר (לא שאיציק תשובה הוא יצרן גדול, הוא בעיקר נדל"ניסט, אבל יש גם אחרים).

  15. סוסו הגיב:

    מדלק נדלן לא משכו דיבידנדים (אולי משהו זניח), כך שהסיפור שלך לא תופס פה. הייתה פה חברה במינוף גבוה שלקחה סיכונים גדולים וכשלה.
    תשובה מוכן להזרים כסף מהכיס הפרטי שלו אבל אין לו שום מחויבות כזו. מי שאשם הוא מי שקנה אגח של חברה כזו במחיר גבוה.
    מעבר לכך, גם סיפור ה-92 שקל הוא פיקציה. זה ביחס למחיר השוק הנוכחי המגלם כבר פשיטת רגל. בהשוואה לחוב המקורי מדובר במאות רבות של שקלים.
    יש הרבה כשלי שוק סביב הפירמידות והמינופים האלה, אבל הם לא אלה שהצבעת עליהם.

  16. Tremere הגיב:

    יוסי,
    אני קורא (מרחוק למדי) של הבלוג שלך, שהוא לפרקים מצוין ולפרקים גובל בחוסר ידיעה משווע של החומר. אינני נוהג להגיב, אבל הפעם השטויות שיצאו תחת המקלדת שלך מקוממות. אם אינך בקי במטריה (במקרה זה – משפט וכלכלה) עדיף שתיוועץ במישהו לפני שתחווה דיעה.

    לעניין תשובה והגז, אתה מציין כי
    "אשר לחובותיו של תשובה, הוא מקפיד לומר שלא הוא חייב כסף, חברה בע"מ חייבת כסף. כמובן, כל זמן שהחברה היתה רווחית, לא היתה לו בעיה לשאוב ממנה דיווידנדים; כשהחברה מרוויחה, תשובה מרוויח. כשהיא מפסידה, הציבור מפסיד. תשובה מסרב בעקשנות להעביר כסף מכיסו הפרטי כדי לפצות את בעלי האג"ח שלו".

    אין כזה דבר "שאיבת דיבידנדים". ראשית, דיווידנדים מחולקים מיתרת העודפים של החברה לבעלי המניות שלה (תחת תנאים מסוימים שנקבעו בחוק) באופן יחסי שמשקף את אחזקתם. לכן אם החברה מחלקת דיווידנדים, כולם מקבלים אותם באופן יחסי, ולעולם לא בעל השליטה לבדו. לכן למונח כמו "שאיבה" או "חליבה" בהקשר הזה אין כל משמעות.
    שנית, קיימת סימטריה בין הרווח להפסד. לא רק "הציבור" מפסיד כהחברה מפסידה, גם בעל השליטה שרכש את השליטה מפסיד. ההפסד האולטימטיבי עשוי להיות איבוד השליטה כתוצאה מאי החזרת החוב לנושים.
    שלישית, תשובה לא צריך להחזיר את חוב החברה לנושים מכיסו הפרטי. הדבר חותר תחת עקרון האישיות המפשטית הנפרדת (למעט אם נעשה דבר לא כשר או נעברה עבירה – ואז ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולרדת לנכסיו של בעל השליטה). לא נכנס כאן לחשיבות העיקרון, שנמצא אגב ביסודו של כל חוק חברות וכלכלה בעולם המערבי, אלא רק נציין כי הוא קיים ושריר ותשובה אינו חריג לגביו. ולכן קריאות מסוג זו שלך הינו פופוליסטיות במקרה הטוב, וגובלות באווילות במקרה הרע.

  17. זיגי הגיב:

    tremere יקר,
    יופי, קיבלת 100 במבוא לדיני חברות. עכשיו פתח גלגלים והיכון לנחיתה לעולם האמיתי.
    ראשית, אם אתה בעל מניות זוטר, יתכן שאתה שמח על חלוקת הדיבידנדים המסיבית שנעשתה ע"י רוב הטייקונים. הבעייה היא שהציבור היה "שותף" אצלם גם בכעל חוב. השכילנו נא – כמה דיבידנדים מקבלים אוחזי אג"ח?

    נחתת כבר? יופי, נמשיך לנקודה השניה – בעל השליטה מפסיד (באופן יחסי להחזקתו) כמו בעלי המניות האחרים, אבל הוא הרבה יותר ממאזן את ההפסד באמצעות "חליבה" (מונח מקצועי בהחלט, אגב) של דמי ניהול, משכורות לבני משפחה עד דור שלישי, מכירה נכסים פרטיים דפוקים לחברה (גנדן תיירות, למשל לאי.די.בי) במחיר מפולפל (היתה הערכת שווי חיצונית, בטח שהיתה) ועוד.

    שלישית – יופי, אתה יודע את התיאוריה על אישיות משפטית נפרדת והרמת מסך. לא נרחיב כאן את הסיבות (המוצדקות) לדרישה מהטייקון התורן להזרים כסף פרטי. נסתפק בכך שבעלי חוב רבים וטובים (ולגמרי לא אווילים) דורשים זאת מחייבים, כמעט כל החייבים שוקלים זאת ברצינות רבה מאוד, וחלקם אף מזרימים כספים במאות מליונים (לבייב, מכיר?).כך שכנראה הקריאה של יוסי היא לא פופוליסטית, ובטח לא גובלת באווילות.

  18. Tremere הגיב:

    זיגי היקר,
    אני מקווה שאתה לא מנהל השקעות, משקיע מקצועי ו/או עו"ד מסחרי. במידה ואני טועה – שקול במיידי החלפת מקצוע, כי "העולם האמיתי" רחוק ממך מרחק מזרח ממערב.
    לידיעתך, על מנת לחלק דיבידנדים חברה צריכה לעמוד במבחנים מסוימים – מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון. אם אתה לא מבין מה הקשר בין זה לבין בעלי האג"ח, אנא חזור לקורס יסודות המימון.
    לגבי ה"חליבה" עליה אתה מדבר – בשנים האחרונות הוקשחו, עד מאד, העיסקאות אותן אתה מתאר (העברת נכס פרטי לחברה ציבורית, קביעת שכר של קרוב של בעל שליטה וכיוב). בכוח האורגנים המוסמכים בתאגיד, שים לב לזה – לרבות האסיפה הכללית של בעלי המניות בניטרול כוחו של בעל השליטה, לאשר או לדחות עיסקאות אלו. יש לך טענות? הפנה אותן לבעלי המניות ו/או למוסדיים שמאשרים עסקאות אלו, לא לתשובה. יתרה מכך, וזהו עוד שיעור בסיסי בכלכלה מודרנית – יש לך טענות כנגד ניהולה של חברה? אל תשקיע במניה שלה ו/או באג"ח שלה. שוק חופשי, כבר אמרנו?
    שלישית, הרמת מסך היא חריג לעקרון מסך ההתאגדות. הסיבה שבעלי שליטה שוקלים הזרמות כספים לחברות שבשליטתם הינה המוניטין שלהם בשוק ההון. בשוק חופשי, עם זיכרון ארוך, בעל שליטה יכול לצלול לתהומות אם מוסדיים לא ישקיעו יותר בחברות בשליטתו. נכון שבשוק הישראלי לא ראינו את זה קורה יותר מדי, אבל השוק האמריקאי יודע להעניש מנהלים ובעלי שליטה, וגם בארץ זה יקרה (כנראה בקרוב).
    חבל לי שאתה תוקף את התגובה המנומקת והשקולה שלי ליוסי בצורה מתלהמת. עוד יותר חבל לי שאין לך מושג וחצי מושג בניהול עסקים ובשוק ההון. מסקנה? שמבוגרים מדברים שב בשקט ואל תתערב. יוסי ילד גדול, הוא יכול להגיב לבד.

    • זיגי הגיב:

      tremere יקר,

      אתה בטוח שאתה חי בעולם האמיתי ולא בין דפי סיכומי השיעור של כלכלה שנה א'?

      חלוקת דיבידנדים ומבחן יכולת הפרעון – ע"ע אפריקה ישראל (קרסה 2009, חילקה דיבדינדים כמעט בכל שנה עד 2008), דלק נדל"ן חילקה 390 מליון ש"ח כדיבידנדים בין 03-07, קרסה כידוע ב-2011. חברות קבוצת בן דב – כנ"ל (3.4 מליארד ש"ח דיבידנד). אבל אני רגוע – יש "מבחנים מסוימים", אליבא דTrenmere.
      חליבה – אתה מוזמן לספר זאת לתשובה, בן דב, נוחי דנקנר, לטייסי המטוסים הפרטיים שלהם ולרבני הרנטגן למינהם, שאפילו התרומות אליהם נעשו מכספי החברות הציבוריות. אין שבוע שחולף שלא ניתן לקרוא בעיתונים הכלכליים על חליבה זו או אחרת.
      לא להשקיע בחברה שיש לי טענות כלפיה? אם יש לך קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות או (כמעט) כל אפיק חסכון רחב השקעה אחר – ברכותי. אתה מושקע בחברות הנ"ל (מניות או אג"ח).
      בקיצור, נחיתה נעימה.

טראקבקים/פינגבקים

  1. ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » כזה כאילו‏