הפרוטוקולים של מזוקני ציון
תומאס פרידמן כתב פעם – ב"מביירות לירושלים", כמדומני – שכאשר באים לדון בהצהרותיהם של מנהיגים במזרח התיכון, צריך לשים לב למה שהם אומרים לקהל המקומי שלהם, בשפה שלהם, ולא להצהרות שהם מפריחים באנגלית.
השבוע היתה לנו הצהרה כזו. המועמד לראשות עיריית ירושלים מאיר פרוש, חומץ בן חומצה, נשא נאום בשפתו – אידיש – בפני קהל ביתי של בחורי ישיבה. הוא הבטיח להם שבתוך עשור, לא יהיו עוד ראשי עיר חילוניים בישראל, בשל התרבותם המהירה של החרדים, והוסיף משפט דו משמעי: "איפה שיש ציבור שלנו, פעם יהיה דתי ופעם יהיה חרדי, לא יהיה דבר כזה ראש עיר חילוני".
פרצה, כצפוי, סערה, שבאופן צפוי למדי דעכה מהר מאד. אנחנו הרי לא באמת רוצים לשמוע את הקולות ולראות את המראות; אם תציין שיש כאן משהו שאפשר שהוא לא בסדר, כשפוליטיקאי מבטיח לקהלו לשלוט בקהל אחר, תואשם כנראה באנטישמיות. פרוש מיהר להכחיש את הדברים – ואז הסתבר לו שיש הקלטה. הוא לא התבלבל – הוא פוליטיקאי ממולח למדי – ובראיון עם אבירמה גולן, אמר שאסור לשפוט אותו לפי הזקן. על ההתבטאות עצמה אמר ש"לנתניהו מותר להגיד באסיפות בחירות כל מיני דברים ולי אסור? דיברתי עם ציבור שלנו."
בדיוק.
* * * * *
הציבור הדתי והחרדי תמיד דיבר בכפל לשון: היו התבטאויות שנועדו לתקשורת הכללית והיו דברי האמת, שנועדו לקהל יודעי סוד. ההתחכמות הזו היא מורשת הגולה, שבה צריך היה לעבוד על הגוי ולמנוע ממנו לדעת את האמת הלא נעימה על שנאתם הרצחנית של יהודים לנוצרים – שנאה שלא מצאה לעצמה ביטוי, מחשש להשמדה, אלא בקללות, אלות, שבועות, ותפילות.
וראה זה פלא: הנוצרים לא היו טיפשים, והם ידעו היטב מה חושבים עליהם היהודים (בין השאר משום שרבים מן היהודים התנצרו) – אבל הישראלים החילונים מעדיפים לא לדעת מה חושבים עליהם שונאיהם החרדים. המידע גלוי לעין כל – צריך להסתובב קצת בפורומים חרדים, מדי פעם לעבור על לקט של העיתונות החרדית – אבל החילונים מעדיפים לא לראות אותו.
מה אמר פרוש? הוא הבטיח לתומכיו שליטה על שנואיהם, שליטה שתושג מכוח רחמה של האשה החרדית. מה פשר "איפה שיש ציבור שלנו לא יהיה ראש עירייה חילוני"? האם זהו רמז למדיניות ההשתלטות הידועה של החרדים על שכונות – מדיניות שאף פעם לא מדברים עליה – שעם כניסתם של חרדים לשכונה, הם מתחילים להמאיס את החיים, לעיתים קרובות באמצעים אלימים, על התושבים החילוניים של השכונה? יזמי נדל"ן חרדים בירושלים כבר אומרים במפורש ש"אין מצב שקהל חילוני ימשיך לגור כאן. מי שקונה דירה על הנייר הוא לא שפוי. עד שהדירה תהיה מוכנה – כל הסביבה תשתנה".
סביר שפרוש, שאיננו שוטה, לא באמת מאמין שהדמוגרפיה הישראלית תשתנה עד כדי כך בתוך עשור, שלא יהיה בה ראש עירייה חילוני לרפואה, "אולי רק באיזה כפר עזוב". סביר שפרוש אמר לגולן את האמת: הוא אמר לקהל נבעריו את מה שרצו לשמוע.
אבל זה לא הופך את המצב לטוב יותר; להיפך. הציבור החרדי הוא קנאי הרבה יותר ממנהיגיו. הרבה מן היוזמות היותר קיצוניות שלו מגיעות "מלמטה", וזוכות להכשר רבני רק לאחר מעשה. כשפרוש אמר לבהמות הקדושות שהשלטון בישראל הנה הוא כמעט בידיהם, הוא פשוט חזר ואמר להם את מה שהם רגילים לומר זה לזה. אחרי הכל, מנתוני משרד החינוך עולה (זהירות, קובץ פי.די.אף) שעד שנת 2012 יהוו תלמידים חרדים 30.9% מכלל הלומדים בחינוך היסודי במגזר היהודי. וככל שהחרדים מתרבים במקום מסוים, כך נפוצים השאר מעליהם.
הגמוניה כזו, כמובן, לא תשרוד. מדינה ששליש מבניה בטלנים לשם שמיים, ניזונים מזעתם, דמם ודמעתם של אחרים – אחרים מבוזים, יש להזכיר – לא תוכל להאריך ימים. אבל החרדים לא חושבים על השלב הזה; מחשבתם, אם אפשר לקרוא לה כך, מגיעה עד רגע הנצחון בלבד. ופרוש רוקד על פי חלילם. הוא זקוק להם; אם לא יפרנס את הפנטזיה שלהם – שאין סיבה לחשוב שאיננה גם חלומו שלו – הוא לא יהיה ראש עיר. ומי שטיפס על נמר, יגלה שלרדת קצת קשה יותר: משייבחר פרוש לראשות העיר, הוא לא יוכל לפנות כנגד הציבור שלו. הוא ייאלץ לשחק את תפקידו בפנטזיה, גם אם בשעות עירנותו הוא מודע לכך שהיא תהיה חייבת להתרסק אל סלעי המציאות.
מינויו לראש עיר – מינויו של כל חרדי לכל משרה בכירה – מיועדת כולה להפוך את אותה משרה לכלי להגשמת אותה פנטזיה: יותר תקציבים ליושבי הקרנות של בית ועד החכמים; פחות בתי ספר, פחות אוניברסיטאות, ויותר תלמודי תורה וקצבאות לאברכים, לנשותיהם, לטפם. החרדים – כמו חובשי הכיפות האחרים – מעולם לא ראו עצמם אחראים לכלל הציבור, אלא רק לציבור ששלח אותם.
תמיד ישנם כמה שוטים בצד החילוני שאומרים שהחרדים הם בכלל לא כאלה ואחד על אחד הם מאד נחמדים. זה נכון; אבל שימו שלושה מהם בחדר, וכל האווירה תשתנה, תנוע לעברו של המקצין שבחבורה. בפעם האחרונה, האידיוטים המועילים החילונים קידמו את לופוליאנסקי כראש עיר, בטענה שהוא לא כזה חרדי בעצם. אז זהו, שהוא היה; והוא ניפח את התקציבים לצאן מרעיתו ודילל את התקציבים שהיו מיועדים למגזר החילוני הקטן והולך בירושלים.
אז לא, פרוש; זה לא הזקן. זו האידיאולוגיה שמאחורי הזקן, הגוזרת שיש רק סוג אחד של בני אדם שנוצרו בצלם האל: גברים חרדים. כל האחרים הם "תינוקות שנשבו" במקרה הטוב, ערב רע או תושבי עיר הנידחת במקרה הטוב. אין אפשרות ל"דו קיום" עם חרדים: הם אינם מכירים בלגיטימציה של עצם קיומם של אחרים, ואם תינתן להם האפשרות – אם קיר הברזל של המציאות יסוג אחור – ינסו להכריתם או לפחות להבריחם. ומי שחושב שזה לא יקרה, משלה את עצמו. הוא רק צריך לבחון כיצד חיים חילונים בשכונות שהפכו חרדיות, ומה קורה למי שפותח עסק שדעת הרבנים אינה נוחה ממנו – נניח, דוכן עיתונים; נניח, חנות פאות – בבני ברק.
עכשיו, כשאנחנו יודעים כיצד מדברים החרדים עלינו בינם לבין עצמם כשהם חושבים שאין מכשירי הקלטה בסביבה, הגיע הזמן להתחיל לשאול מה צריכות להיות המסקנות המעשיות מכך, איך מגבשים אסטרטגיה שמטרתה למנוע את התגשמות חלומו של פרוש.
(יוסי גורביץ)
שתי הערות מטופשות:
1) אני מניח שגם אתה שמת לב להקבלה הגדולה לפלסטינאים (בפרט, לערפאת) שניתן לבצע פה – גם הוא דיבר "בשפתו שלו" באופן שונה מהותית משדיבר באנגלית; וגם הוא התייחס לרחם כנשק.
2) עד מתי נמשיך עם "זהירות, PDF"? הרי PDF הוא פורמט משובח וראוי. לסבול מ-PDF סובל רק מי שעובד עם תוכנה גרועה להצגת PDF-ים, שאונסת גם את הדפדפן. התקנת foxit reader ומשחק קטן בהגדרות תפתור את הבעיה ואפשר יהיה להפסיק להתייחס ל-PDF כמשוקץ.
1. ברור, לזו היתה כוונה – לזה ולמעשיהם של ממשלות רבין וברק שהמשיכו את ההתנחלויות.
2. תודה על הטיפ, אבל חוששני שרוב הקוראים עדיין לא במדרגת tech-savviness הזו.
פידיאפים דרך קישורים הם מרגיזים, במקרה הטוב ומייאשים או תוקעים את המחשב במקרה הרע.
:לגבי הפוסט
מקומם, מייאש, מרתיח. השאלה היא איך למנף את הביטויי הנ"ל, ואחרים, לפעולה ישירה של אזרחים חילונים. ולו רק שפעולה כזאת, גם אם לא תצליח, תעורר אריות מרבצם
מה אפשר לעשות? הרי בחירת ראש עיר לירושלים שאינו חרדי היא אינה אפשרות סבירה, ומשפחות צעירות חילוניות צריכות להיות לא שפויות לבחור בירושלים כהשקעה, והתחושה היא שהציבור החילוני נלחם את מלחמותיו בשכונות בו הוא חי, ולא ברמה העירונית. אני מסכימה עם ג'לאל, התחושה היא ייאוש וזעם. מה עושים?
צריך עיר לכולנו בירושלים 😛
התשובה פשוטה: להצביע לדן בירון
הו
אבל זה גדול בהרבה מעוד בחירות לראשות עריית ירושלים. ומכיוון שאני ונוספים רבים לא ירושלמים כלל אבל חרדים (!) לגורל העיר, ובכלל לכל חלקה טובה בסכנת ה"הצפה", נדרשת פעולה קצת יותר כללית באופיה.
עירית,
החרדים עדיין מהווים מיעוט מכלל הציבור היהודי בירושלים. זה שרוב החילונים מתעצלים להגיע לקלפי ביום הבחירות, זו כבר שאלה אחרת
אגב, כל עוד מדינת ישראל קיימת, בירושלים תמיד יהיה נתח משמעותי של אוכלוסייה חילונית ודתית-לאומית, בגלל האוניברסיטה, בתי-החולים, מוסדות הממשלה, ושאר מקומות שהלימודים או העבודה בהם דורשים השכלה תיכונית או אקדמית. ולגבי כדאיות ההשקעה, אני לא יודע. אני ואשתי קנינו בזמנו דירה בירושלים, ועד עכשיו, המחיר שלה דווקא עלה. מה שכן, אנחנו רואים את הדירה שלנו כבית ולאו דווקא כהשקעה, ואנחנו לא מתכוונים למכור אותה אלא אם כן נהיה ממש מוכרחים
ירושלמי,
אין לי מושג מיהו דן בירון, אבל ממה שאני מתרשם, הוא יקבל 2% מהקולות במקרה הטוב. כיוון שהעימות העיקרי (בין פרוש לברקת) יהיה צמוד, כל קול חילוני שהולך למועמד חילוני שאינו ברקת הוא נזק צרוף לציבור הבוחרים החילוני. ולא, אינני נמנה עם אוהדיו של ברקת. אבל מבחינתי הוא טוב לאין שיעור מהאלטרנטיבה המעשית היחידה
פי די אף זה שם כללי כלשהוא? (הקובץ שקישרת אליו הוא doc ולא pdf).
צודק! התרגלתי להזהיר מפני PDF…
ובתיזמון לא רע:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3619898,00.html
משפטי מפתח:
" [בישראל] שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה, העומד על כ-53%, לעומת כ-66% במדינות המפותחות. "
וגם:
" שיעור משקי הבית העניים בישראל עומד על יותר מ-20% – פי שניים משיעור העוני הממוצע במדינות ה-OECD. זאת, בין השאר, כתוצאה מקצב גידול האוכלוסייה בישראל שהוא גבוה יחסית לממוצע במדינות המפותחות ובעיקר בקרב ערבים וחרדים. "
כלכלה פשוטה – ילודה גבוהה בשילוב עם בטלה מעבודה של מגזר גדול (ויש האומרים – הולך וגדל) באוכלוסיה. והמצב רק יחמיר אם לא ינקטו בצעדים הנדרשים.
לטעמי:
א) קיצוץ מסיבי בקצבאות ובהטבות, על מנת שרוב רובו של המגזר יהיה חייב לצאת לעבודה.
ב) על הקיצוץ להיות מדורג, ולהיות משולב באפשרות ללימודי והכשרות מקצועיות במימון המדינה, וזאת על מנת שהמגזר הנ"ל יוכל להשתלב בכוח העבודה בצורה מושכלת ולאורך זמן, ללא יצירת מסת עוני חדשה.
ג) בטווח הארוך יותר – יש לשנות את תוכנית הלימודים במגזר החרדי, על מנת שיתן בה גם דגש על מקצועות "מעשיים", בצירוף עם חינוך לעבודה. נדרש כאן, למעשה, שינוי תרבותי, השם שוב את הדגש על כבודו של אדם העובד, בניגוד (או בנוסף) לכבודו של האברך בישיבה.
הסיכוי שזה יקרה? נמוך. הפוליטיקה בסופו של דבר לא תיתן לזה לקרות. עד שלא תהיה ברירה. והשאלה אם באותו הזמן לא יהיה כבר מאוחר מדי.
ורק שכחתי משהו קטן בסעיף א – על מנת שרוב רובו של המגזר יהיה חייב לצאת לעבודה *ולצמצם בילודה*.
המחקרים בשנים האחרונות דווקא הראו שבניגוד להצהרות ההנהגה החרדית בדבר כך שקיצוץ בקצבאות לא יוביל לצמצום בילודה, בפועל מאז סבב קיצוץ הקצבאות האחרון (לפני מספר שנים) ירד הפריון במגזר החרדי (והערבי-ישראלי, אגב) ביותר מילד למשפחה.
Oh my God
חינוך לעבודה? מה זה? קן של השומר הצעיר?
תן לבני אדם לחנך את ילדיהם בדרך הנראית להם. הפשע היחיד כאן הוא שוד הכסף מבעליו והעברתו לחרדים. ביטול תקציבים אלה ייתן לחרדים את הבחירה בין עבודה לתורה.סביר להניח שהחרדים ייתפשרו על הסדרים *קהילתיים* לפיהם הרוב יעבדו ותלמידי החכמים *המצטיינים* ילמדו על חשבון הקהילה. כמו שלמיטב ידיעתי היה נהוג אירופה.
"יצירת מסת עוני חדשה" איננה בעיה כלל, כל עוד החרדים בחרו בה בעצמם.
אין צורך לממן את לימודיהם של החרדים שהרי המדינה מסבסדת בלאו הכי השכלה גבוהה (מה שגם כן פתוח לדיון בלגיטימות של זה). שינוי תרבותי כפוי כמו זה שאתה מציע הוא פגיעה בחופש של החרדים ורמיסת ערכיהם.
זכותו של כל אדם להעניק "כבוד" לאדם לומד על פני אדם עובד. (דבר שאני מתחברת אליו בקלות. by the way)
*קרוב לודאי* שביטול תקציבי העברה לחרדים יגרור שינוי תרבותי כלשהו, אבל לכפות אותו זו פעולה לא מוסרית.
וסתם ככה על הדרך:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3619844,00.html
" הסכסוך המתמשך על השליטה בישיבת פוניבז' בבני-ברק שוב גלש לעימות אלים. הפעם גם עפו כיסאות וספסלים מהקומה השנייה אל קומת הקרקע. שניים נעצרו. "
העיקר שחשוב לצום ביום כיפור.
בטח שמדברים על השתלטות חרדית על שכונות, אני עושה זאת כל הזמן 🙂
מני, ברקת איננו אלטרנטיבה ראויה. מדובר בלאומן מכובס מהמין הגרוע ביותר, שמתכוון "לחבר" (איזו מכבסת מילים נאה) בין ירושלים למעלה אדומים דרך ענתא (במילים אחרות, לבנות עשרות קילומטרים של התנחלות בשטחה המוניציפלי של ירושלים). ירושלים המערבית – תוכיח המפה – מאז ומעולם התפשטה צפונה (לכיוון רמאללה) ומזרחה (לכיוון יריחו) ולא מערבה (לכיוון ישראל). בניית "שער המזרח" – פרוייקט שהוצע זה מכבר (אלע"ד היו בין יוזמיו) ונדחה פעם אחר פעם (דווקא לופוליאנסקי התנגד לו) – תהווה מסמר אחרון בשאלת הסיכוי לחלוקה של העיר, תתקע טריז בלב שטחים שאמורים להיות חלק מהמדינה הפלשתינאית שבדרך, תקשה על המעבר בין שתי ערים מרכזיות בגדה (תלוי בגודלה, היא עלולה למנוע אותו), בקצרה, היא עלולה לזרוק את האזור כולו לסיבוב דמים נוסף. וזה עוד לפני שהזכרנו את פעילותו הענפה למען הציבור הדתי-לאומני בעיר ולחיזוקו, כולל הברית הלא קדושה עם הטרוריסט המורשע מרדכי אליהו; פעילות זו סופה שתביא לעכואיזציה של ירושלים. עיר עם מנטליות התנחלותית שיושבת על שטחים כבושים, זה החזון שברקת מביא עמו לבירה. אני לא בטוח שאני לא מעדיף עיר חרדית.
וגדי, ראוי ונהוג להזהיר כשקישור הוא קישור ישיר להורדה. חבל שבמקרה הזה הוא היה קישור להורדה של קןבץ בפורמט קנייני, זה פחות נהוג.
ברקת אולי לא מושלם (אפילו רחוק מזה), אבל בסופו של יום, בבחירות הללו, תושב ירושלים צריך להכריע בין ברקת לבין פורוש. אחד מהם ישב על הכורסה.
אז, אם צריך, במי בוחרים? זאת השאלה.
לא בוחרים. רק נבל ישתתף בבחירות כאלה.
אהה.
אני שמח שמספיק נבלים עשו את הדבר הנכון אתמול.
הכל חוזר עליך וקקה בידך.
נמרוד,
מצחיק, לפני כמה ימים הונח בתיבת הדואר שלי פלייר המצטט, בין היתר, איזה עסקן בעירייה (מאלה שפרשו מסיעתו של ברקת), שמתרעם על ברקת ה"שמאלני" שפעם תרם כספים ל"שלום עכשיו"
האמת היא שזה לא ממש משנה. ברקת יכול להציע מה שהוא רוצה. לא הוא (ולא שום ראש עירייה אחר) יקבע היכן יעבור הגבול המוניציפלי של ירושלים ואלו שכונות ייבנו מעבר לקו הירוק. אלה שאלות שיוכרעו אי-שם בין משרד רה"מ למשרדו של מזכיר המדינה של ארה"ב (ג'ון קרי, אינשאלה?)
בירושלים, אין סיכוי שייבחר ראש עיר בעל דעות שמאליות במוצהר. הניסיון של ברקת לכרות ברית עם לאומנים חובשי כיפות הוא טבעי, אא"כ אתה מייעד לברקת תפקיד של מתאבד פוליטי. ניתן להתנחם בכך שלרשותו של ראש עיר בישראל לא עומדים גייסות חמושים
חכה, בקצב הזה עוד יהיו
מיהו האויב האמיתי?
מי שגרם לחורבן בית ראשון ושני
הוא שיגרום לחורבן "הבית השלישי"
ואין שום כח שיכול למנוע זאת.
החרדים הם מעל אלוהים, הם לעולם לא פועלים נגדו, אלא מעליו…
מי שחושב שניתן לגשר ולקרב, בין החילוניים לדתיים, צודק, אבל רק בכיוון אחד, החילוני יתקרב לדתי.
לעולם, לעולם זה לא יכול להיות אחרת ומי שטוען כך משקר.
לעג לרש… "תינוקות שנישבו", מעניין מי הם באמת התינוקות שנישבו.
החילונים הנם שבויים בידי הדתיים, איזה תינוקות…
הדרך היחידה להנצל ממצב זה,
הנה, חזרה בתשובה מלאה, כנה ואמיתית, של כל הדתיים,
שמעולם לא חזרו בתשובה, אלה רק הלבישו כיפה.
אז ורק אז, תהיה תקווה.
וכל עוד זה לא קורה וזה לא יקרה, אין שום דבר שניתן לעשות…
גם אם זה נשמע נורא, חזון אחרית הימים, לצערי זה המצב.
אתה כותב: מדינה ששליש מבניה בטלנים לשם שמיים, ניזונים מזעתם, דמם ודמעתם של אחרים – אחרים מבוזים, יש להזכיר – לא תוכל להאריך ימים.
ראה נא, הקוקיה מטילה את ביציה בקינים זרים, אבל רק של מין מסויים שמתאים לה, והרי אם יצליחו הקוקיות להתרבות, לא יהיו יותר ציפורים מארחות?!
ואכן, בממוצע, מצליחות קוקיות להטיל ביצים בשליש מקיני המארחים.
תן לטבע לעשות את שלו.