גנץ וברק חושפים את ערוות הכתבים הצבאיים, רס"ן פטר לרנר טוען שדעה איננה דעה, בנק לאומי בעד "אם תרצו", והמלמ"ב מאיים על עובדי הקמ"ג: ארבע הערות על המצב
קול בכתב ערווה: השיחה בין הרמטכ"ל בני גנץ וקצין הקישור שלו מטעם הזרוע האזרחית של צה"ל, אהוד ברק, שאתר ynet חשף אמש באומץ, מרתקת. שני הקצינים הבכירים מתבדחים על חשבונן של נשים, ברק מציע שהעוזרת שלו – סליחה, "העוזרת של השר"; כתב על זה יפה שחר – והמח"ט, שקולט שהם מסתבכים, משליך את עצמו לקו האש וזורק הערה על כך "שכל זמן שהיא בלי מדים ועם בגדים, זה בסדר", כדי למשוך אש משני הבכירים ממנו.
הבעיה היא פחות בבדיחות השובניסטיות ובמה שמגיע אחר כך. גנץ מורה לכתבים באזור, אנשי גל"צ וערוץ 2, לא לדווח, ומאיים עליהם. הוא מבין שהוא וברק הסתבכו, אז הוא מנסה לרכך את האיום בחצי בדיחה על "זה יהיה הדיווח האחרון."
לא יודע בקשר אליכם, אני לא הייתי רואה את זה כבדיחה אלא כאיום מרוכך, כזה שמבוצע באופן שאפשר יהיה לסגת ממנו אחר כך. ומתסבר שאני לא היחיד שחושב שגנץ היה רציני לגמרי: גם דוברי צה"ל ומשרד הבטחון הבינו כלשונה את ההנחיה של גנץ, ופנו לאחר מעשה לכתבים הצבאיים, בכלל זה לכתבי סוכנות זרה, ודרשו מהם לצנזר את ה"בדיחה." הכתבים, כמובן, צייתו – עד ש-ynet שבר את אחדות השורות. בואו נאמר שיש לי הרגשה שהכתב הצבאי של ynet לא יקבל סקופים בקרוב. אבל עכשיו אנחנו יודעים מה היחס בין דובר צה"ל והכתבים הצבאיים: כזונות המפרכסות זו את זו.
ההתבדחות הזו על אחד הנושאים הרגישים מגיעה כיממה אחרי שברק דרש שסיעת העבודה תמשוך הצעת אי אמון שלה בנושא הדרת הנשים כי "היא תפגע בצה"ל." היא מגיעה אחרי שהקצינים של גנץ, בעידודו, גנזו בפועל את יישום דו"ח ועדת שגב, שקבע כי יש לשלב נשים בכל התפקידים בצה"ל, וזאת בשל התנגדותם של גורמים דתיים. בפעם הבאה שיגידו לכם שבחורי ישיבות עושים יותר משמעותי יותר מזה מחיילות, תזכירו להם שני דברים: קודם כל, שבחורי ישיבות ההסדר הם משתמטים ברשיון, שמשרתים בקושי 16 חודשים, כלומר פחות מחיילות; ושנית, שחיילות לא יכולות לעשות יותר משום שבחורי הישיבה והרבנים שלהם, בסיוע קצינים מוגי לב, מונעים מהן לעשות יותר.
במדינה נורמלית, גנרל שמאיים על עיתונאים היה, אם לא נבעט מתפקידו, עומד לדין על התנהגות שאיננה הולמת קצין. רק שבצה"ל אוכפים את המשמעת, במידה שבכלל אוכפים אותה, רק על חפ"שים וקצינים זוטרים. מה שמביא אותנו ל…
כשהבעת דעה היא לא הבעת דעה: הנשיא בדימוס קלינטון זכה לכמה וכמה קיתונות של לגלוג ארסי בפרשת לווינסקי, כשאחד מעוכרי הדין שלו הסביר ברצינות גמורה שהתשובה של קלינטון תלויה באופן שבו מגדיר את בית המשפט את המילה is. מסתבר שקצת מההתפתלויות האלה שמורות גם לדובר צה"ל.
לפני כשלושה שבועות כתבתי כאן על ההערות הפוליטיות שהרשה לעצמו רס"ן פטר לרנר, דובר פיקוד מרכז, בחשבון הטוויטר שלו. בין השאר, לרנר כתב על חוק העמותות – שהוא כזכור עדיין הצעת חוק – ש"לדעתי צריכה להיות חשיפה מלאה מצד הארגונים, כדי שאנשים ידעו," כלומר אימץ בפועל את העמדה של "אם תרצו." את הציוץ המקורי של לרנר אפשר לראות כאן.
למרות פניה לדובר צה"ל לפני שלושה שבועות בשאלה אילו צעדים הוא מתכוון לנקוט כלפי קצין שעבר על ההנחיות הברורות מאד שאוסרות על חיילים לנקוט עמדה פוליטית, לא התקבלה כל תשובה ממנו. בשבוע שעבר ניהלתי שיחה לבבית (במובן החריג של "שני הצדדים ניסו לעקור זה את ליבו של זה") נוספת עם דובר צה"ל, ללא תוצאה.
הבוקר ניהלתי דיון אישי בטוויטר עם לרנר עצמו. אפשר לראות את עיקריו כאן. לרנר טען שמדובר בחשבון הטוויטר האישי שלו, מה שיכול להיות אבל לא מתיר לו לנהל בו דיונים פוליטיים. יאיר נתניהו, שכתב הערות פוליטיות בדף הפייסבוק האישי לגמרי שלו, ננזף ואולץ למחוק את התוכן הפוליטי. מה שהיה מדהים בדיון עם לרנר הוא שהוא טען שהוא בכלל לא הביע דעה. כששאלתי אותו איך הוא מפרש את הביטוי "In my humble opinion there should be full disclosure" אם לא כהבעת דעה, הוא טען שאפשר לפרש את המשפט בכל צורה שהיא ("That could be interpreted any which way").
תדע כל אם עבריה, אפילו שרה נתניהו: אם הבן שלך מתכוון לעבור על הפקודות של צה"ל, כדאי שיהיה קצין בתפקיד בכיר, אחרת הוא יזומבר.
ומאחר ונכנסנו בצה"ל בעקביות בפוסט הזה, נהיה הוגנים ונזכיר לחיוב את בית המשפט הצבאי של יהודה, שזיכה נאשם פלסטיני מרוב האישומים נגדו מאחר והגיע למסקנה שהתנהגות חוקרי השב"כ שהוציאו ממנו הודאה "שללה את רצונו החופשי." השופטים לא העזו לכתוב מילה על עינויים, וכמובן לא הורו להעמיד לדין את החוקרים; בואו לא נסחף. הבלוג מאחל לשופטים הצבאיים צבי לקח, טל בנד ואמיר דהאן הצלחה בתפקידם החדש, שיהיה כנראה באיזו סדנת תיקון טנקים בנגב.
הבנק של אם תרצו: בנק לאומי, שההתמחות שלו היא גזל רכושם של ניצולי השואה, מי שטען שהמסמכים של הרכוש שלהם הושמדו אבל התברר שהם בעצם בבריטניה, עורך כעת תחרות שבמסגרתה הוא יחלק משהו כמו 0.3% מהרווחים שלו, כשני מיליון שקל, לעמותות שוחרות טוב. המטרה היא לגרום, איכשהו, למישהו לומר משהו טוב על הבנק.
התקנון של התחרות קובע במפורש ש"למען הסר ספק, הפרויקט איננו מיועד לעמותות בעלות מטרות פוליטיות". אבל, ראה זה פלא, אחת העמותות שמשתתפות בו ושאמורה לקבל 40 אלף שקלים היא מיודעתנו "אם תרצו."
עכשיו, "אם תרצו" מעולם לא טענה שהיא איננה פוליטית; היא טענה לכל היותר שהיא "תנועת מרכז", רק כזו שבמקרה הוקמה על ידי מתנחלים, שהיו"ר שלה היה יו"ר תא כתום ומועמד לכנסת מטעם מפלגה של מתנחלים, שמקבלת כספים מאנשי ימין מובהקים ושמתנהלת כמו זרוע של לשכת ראש הממשלה. עכשיו בנק לאומי מנסה לטעון שמדובר בעמותה לא פוליטית משום שהיא "לא מפלגתית." יכול להיות שכמו על ג'ון הייגי, גם על בנק לאומי מנסה "אם תרצו" לעבוד בתואנה שהיא עוסקת ב"חינוך", תוך הסתרת העובדה שהיא עוסקת בחינוך מחדש. הייגי נדפק על ידי "אם תרצו" פעמיים, אבל אחרי שהופנו זרקורים אל התנועה ואל העובדה שהיא השתמשה בסוכנות היהודית כצינור הזרמת הכספים שלה, הוא הפסיק לתרום.
אפשר לשכנע גם את בנק לאומי שזה לא רעיון טוב לתמוך בה. אחרי הכל, הוא יעביר לה לא רק כספים של ניצולי השואה, אלה ש"אם תרצו" עושים הכל כדי שישראל תדמה למדינות שמהם נמלטו, אלא גם את כספם של מחזיקי החשבון בבנק: כספי העמלות של בנק לאומי הולכים לממן את התנועה הפולקיסטית הזו, שכתבה במצע שלה שהיא תומכת ב"מדינה יהודית", עד שעדי אלקין הפנתה את תשומת הלב לכך שהיא השמיטה את "דמוקרטית." בואו לעמוד הבית של בנק לאומי ואמרו לו מה אתם חושבים.
אם תדברי, נשתיק אותך: היום העידה במשפטם של נפגעי הכור בדימונה ד"ר תלמה בירן, ומהממצאים שלה עולה כי עובדי הכור היו חשופים למנות קרינה יומיות שהחוק הישראלי מתיר במשך שנה.
זה לא היה כל מה שבירן העידה עליו: לדבריה, איש מלמ"ב – ארגון האופל ששומר על סודות הגרעין של ישראל, בחוסר הצלחה מרשים – התקשר אליה לאחר שהגישה את חוות הדעת שלה, ואיים עליה שהוא יעמיד אותה לדין בשל הפרה של חוק הצנזורה. כנראה שבניגוד לתרגילים קודמים של המלמ"ב, כמו העמדתו לדין של תא"ל יצחק יעקב, הפרקליטות לא קנתה הפעם את הבולשיט, כי איש המלמ"ב חזר בו מאיומיו.
חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) הגיש שאילתה למשרד הבטחון, בשאלת האיומים של אנשי המלמ"ב על בירן. הוא גם מזכיר שמדובר בכור ישן במיוחד, בן 50 שנה, וככזה הוא מסוכן – ויש לדון בהשלכות של המשך קיומו. ישראל, נזכיר, היא מדינה שרעידת אדמה קשה פוקדת אותה מדי כ-80 שנה. הכורים בפוקושימה, במדינה שאמונה מעט יותר מישראל על תחזוקה, לא עמדו ברעידת האדמה הקשה שם. הדבר האחרון שנצטרך כשנאסוף את עצמנו מבין ההריסות ויסתבר לנו ששירותי ההצלה לא עובדים כי אלי ישי שלח מזכרים לאוצר אבל לא עשה שום דבר, הוא גם לגלות שחטפנו קרינה. לידיעתכם/טיפולכם.
(יוסי גורביץ)
0.3 אחוז? אתה נדיב. קרא את יובל דרור- מדובר ב0.15 אחוז מהרווח הנקי, שיתחלקו בין שישים עמותות; העמותה המובילה תזכה בכ12.5 אחוזים מתוך אותן חמש-עשרה עשיריות האחוז.
סליחה- טעות בחישוב- העמותה המובילה תזכה בכ11.25 אחוזים מתוך אותן חמש-עשרה עשיריות האחוז.
איך אומרים בבנק? ט.ל.ח.
אם כבר ט.ל.ח אז לקמפיין קוראים שני מיליון סיבות טובות.
לא אומרים שתי מיליון סיבות ?
לא מבין למה אתם חושבים כך. מיליון זה זכר. למה שתי?
…סיבות.
אבל השני מתייחס למיליון, לא לסיבות
כשמדובר במיליונים (מספר שאין לו מין טבעי כגון "מאה" (נ), "אלף" (ז), רבבה" (נ)) המין צריך להיות מתאים למין של שם העצם. לכן "שתי מיליון סיבות", "שני מיליון שקלים". כאשר אין שם יש לציין מיליון בזכר.
אנא התעלמו מהתגובה הקודמת שלי, אני לא בטוח במיליון אחוזים ולא רוצה סתם להטעות.
אתה טועה, יש להגיד "שני מיליון" גם כששם העצם הוא נקבה.
לכן "שני מיליון סיבות", "שני מיליון זרגים בישבן של האזרחים" וכיו"ב.
וכמו שאמורים בבנק: ט.ל.ח לך על חמש עשרה מאיות האחוז (חמש עשרה עשיריות הן אחוז וחצי).
הכל תלוי בפרק הזמן שאתם מסתכלים עליו. יוסי לא ציין אם מדובר בחודש, ברבעון, בשנה, וכו'.
נגיד, אם מדובר ברבעון האחרון (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4155066,00.html) אזי אנחנו מדברים על בערך 0.13 אחוז.
פוסט חזק כרגיל, רק אל תשתמש במילה זונות בהקשר שלילי, בבקשה.
איך אפשר להירשם לרשימת התפוצה?
לגבי ברק ושות', וכמובן סיפור בנק לאומי, מסכים לחלוטין.
בכל זאת, הסתייגות לגבי ההיטפלות שלך לאותו לרנר, בסך הכל רס"ן שכתב מה שהוא חושב בטוויטר. ברור הרי כי ההבחנה בין "צה"ל" לבין פוליטיקה היא מופרכת מראש, אבל מה דחוף כל כך לרדוף איזה רס"ן על משהו שכתב בטוויטר? זה דומה יותר לרדיפת המרצים של "אם תרצו" מאשר לאיזו פעילות צודקת כלשהי. צה"ל עושה דברים גרועים בהרבה, ויש לו מפקדים שעושים דברים חמורים בהרבה (ע"ע, הרמטכ"ל ושר הביטחון) מאשר לכתוב איזה קשקוש ברשת חברתית.
הסתייגות שנייה: המלמ"ב הוא גוף מסוכן ומאיים בפני עצמו, ועניין לדיון אחר. אך הטיעון לגבי הכור הגרעיני אינו מוצדק, לטעמי. נכון שיש לחדש את המערכות בכור או אולי להוסיף פיקוח, אך השימוש באנרגיה גרעינית, לא זו בלבד שהוא נכון והגיוני יותר, הוא גם ידידותי יותר לסביבה, הרבה יותר מן הפחם או הנפט, למשל. כל הדמגוגיות והבהלה ההמונית ביחס לכור בפוקושימה נובעות מחוסר ידע ציבורי ומהטעיות תקשורתיות. רעידת אדמה בסדר גודל כזה גורמת נזק עצום בקנה מידה גדול, עם כור או בלי כור. ההפחדות לפיהן הכור כשלעצמו מהווה סכנה דומות לטענה כי אסור להשתמש בחשמל מכיוון שהוא עלול לגרום להתחשמלות.
1. לשאלת לרנר: האיש ביצע את המעשה שלו באופן פומבי, כך שהוא מטרה לא מסובכת במיוחד. נכון, גם לא חשובה כל כך. אבל המטרה שלי כאן היא להראות, שוב ושוב, את הצביעות של צה"ל.
2. היית מדבר איתי על כור חדש-דנדש, שמנוהל על ידי חברה זרה, הייתי מסכים איתך. אנחנו מדברים על כור עתיק שאף אחד לא יודע בדיוק מה הולך בו ושמנוהל על ידי מערכת הבטחון. זה מתכון לאסון.
1. קיבלתי.
2. מסכים, לכן נדרשת שקיפות שאיננה מתקיימת כיום, כמו כל דבר במערכת הביטחון, אך זו איננה צריכה לגרור בצידה ויתור מוחלט על הכור.
אין זו פואנטת הדיון, אך האנלוגיה מטעה קלות: קרה והתחשמלת, עדיין לא חישמלת חבל ארץ שלם על יושביו וצמחיתו למשך שנות דור לפחות.
האנלוגיה לא חשובה כל כך, הרעיון הוא כי בכל שימוש במקור אנרגיה, ובכל פיתוח טכנולוגי, קיימות סכנות כאלו או אחרות וגם השלכות שליליות אפשריות. לכן יש כמובן לנהוג באחריות ובשיקול דעת בכל פיתוח כזה, אך לא לזנוח אותו רק מכיוון שאנו מפחדים מן ההשלכות האפשריות.
לרנר הוא אחד מדוברי ההסברה הבולטים ביותר של צה"ל בטוויטר. הוא לא סתם איזה אחד.
לגבי הכור – מה שדינו אמר. אני לא דוגמטי בהתנגדות לאנרגיה אטומית בכל תנאי, אבל בתנאים הנתונים בארץ? לגמרי.
אתה ממש טועה בעניין הגרעין!
אנרגיה אטומית היא צרה בכל קנה מידה. הנזקים בפוקושימה הם בכמה סדרי גודל גבוהים יותר, בדיוק בגלל הכור הגרעיני. הקרינה תישאר שם עוד עשרות שנים קדימה. הנזק המצטבר והעתידי לאנשים בכלל לא ניתן לכימות או הערכה.
צ'רנוביל??
מעבר לזה שאין פתרון לפסולת הגרעינית.
כל אותם "מבינים" ו"מומחים" בטוב ליבה השופע של האנרגיה הגרעינית, נראה אותכם גרים ליד כור כזה, עם המשפחה והילדים, או אפילו פחות מזה, נראה אותכם גרים מעל למאגר של פסולת גרעינית….
אני רחוק מלהיות "מומחה", אבל יש לי יותר מההבנה הממוצעת בתחום, ואני חייב להגיד לך שאני אהיה הרבה יותר שמח לגור ליד כור גרעיני מאשר ליד תחנת כח ששורפת פחם.
שני האסונות שדיברת עליהם, צ'רנוביל ופוקושימה, הם אסונות שניתן היה למנוע.
צ'רנוביל, ספציפית, קרה בגלל שילוב של תכנון לקוי, תחזוקה רעועה וטמטום (אני אפילו לא אקרא לזה טעות אנוש. הם כיבו את זרם מי הקירור של הכור כאשר הכור עצמו אבד. טמטום פושע.)
פוקושימה, גם כן, נבע מתכנון לקוי.
הכור נבנה מעל נהר, שתפקידו היה לספק קירור לכור במקרה חירום.
הבעיה היא, שהמערכת שאמורה היתה להוריד את הכור לנהר היתה חשמלית, וברגע שרעידת האדמה קטעה את אספקת החשמל, המערכת כשלה. מערכת מכנית היתה מאפשרת קירור חירום ומונעת את האסון.
לעומת כורים גרעיניים, שראוי לציין שהיו בכל העולם שתי תקלות רציניות בהם ביותר מחמישים שנה, שריפת פחם מייצרת, באופן שוטף, אפר פחם, שהוא ידוע כאחד מגורמי הסרטן הגרועים ביותר.
שורה תחתונה?
תחנות כח גרעיניות, כאשר הן בנויות כמו שצריך ומתופעלות כמו שצריך, הן יותר בטוחות ויותר נקיות מכל תחנת כח מבוססת דלק מחצבים.
רק תיקון: כשכתבת "אבל עכשיו אנחנו יודעים מה היחס בין דובר צה"ל והכתבים הצבאיים: כזונות המפרכסות זו את זו", אני חושב שהיה ראוי לכתוב "אבל עכשיו אנחנו יודעים מה היחס בין דובר וכתבים: כזונות המפרכסות זו את זו". בגדול, אני לא חושב שיש דוברים שיתנו סקופים לעיתונאי שפרסם משהו שהם לא אהבו. אפילו דוברת הבית הלבן המדומיינת והפחות-או-יותר-מושלמת מ-West Wing עבדה ככה.
זוכרים שליברמן איים על המצרים בהפצצת סכר אסואן? אז הכור שלנו הוא בין היתר מין סכר שכזה. מטרה נפלאה למי שמטורף מספיק וחמוש מספיק. . פתאום כל האייתולות נראים שפויים ושוחרי שלום ליד שר החוץ שלנו..
ביטוי שוביניסטי, אנכרוניסטי ולא קשור למציאות כמו "כזונות המפרכסות זו את זו" באמת חייב להופיע בטקסט על בדיחה שוביניסטית על חשבונן של נשים?
תחליף את זה ל"כג'יגולואים המסרקים זה את זה"
הכור הגרעיני בקמ"ג – האם מתקיימת בו תגובת שרשת פעילה? הוא הרי משמש ליצור נשק, לא יצור חשמל, ככה שאין סיבה שיפעילו אותו סתם ככה כל היום. התאונה בפוקושימה נבעה מקריסה של מערכות הובלת הקיטור, שמייצרות אנרגיה ובנוסף שואבות חום מהכור כך שהוא נשאר בטמפרטורה קבועה. ברעידת האדמה, הקיטור הפסיק, הכור התחמם והותך והדלק הגרעיני דלף למים. המצב בקמ"ג שונה מאוד ואני לא יודע מה אם בכלל רעידת אמה תגרום שם.
חשבתי שמייצרים שם טקסטיל…
כבר שבועיים מסתובבת עצומה נגד בנק לאומי באתר "עצומה". עד היום חתם עליה אזרח אחד בלבד.
מלמד קצת על כוחו האמיתי של השמאל הקיצוני האנטי-ציוני.
לכו שתו את הים של עזה.
החבר שלך לרנר ממשיך עם ה"לא-דעות" שלו:
http://mondoweiss.net/2011/12/idf-kills-palestinian-protester-and-tweets-fail.html
עוד שעמותות אחרות, שנציגיהן לא משתתפים באופן קבוע בפגישות של ועדות הכנסת כאורחים של ציפי חוטובלי ודני דנון מתופעלות ע"י מתנדבים ומתקיימות בצמצום ומשקיעות את ההכנסות שלהן במושא ההתנדבות (למשל חיות, או ילדים חולים), מה קורה באם תרצו?
אז בואו נבדוק בגיידסטאר (שמתבסס על מידע מרשם העמותות)
מסתבר שבשנת 2010, אם תרצו הכניסו קצת יותר ממליון וחצי שקל, מתרומות שמקורן לא ידוע. לפחות חלק מהכסף הזה אם לא רובו ככולו מגיע מגורמים ימניים בחו"ל, בהתחשב בכך שאם תרצו הוציאו על איסוף תרומות ונסיעות לחו"ל לשם כך סכום צנוע של כשישים אלף שקל.
באותו הגיידסטאר תוכלו גם לראות את מקבלי השכר הגבוה בעמותה – השמות מוסתרים, אבל אפשר לנחש ששני הראשונים אלו רונן שובל (שאביו, תורם מרכזי של אם תרצו, גם מעסיק אותו בשכר באיזו משרה לא ברורה בחברת אקסלס שבבעלותו) וארז תדמור (המוכר גם כמי שגנב חומרי חבלה מהצבא בכוונה להשתמש בהם "במקרה של אירוע בטחוני").
כל אחד מהפטריוטים הדגולים האלה מושך מ"אם תרצו" משכורת של 77 אלף שקל בשנה. שזה די קרוב לשכר הממוצע במשק.
וזה עוד לפני המסלולים עוקפי רשם העמותות – אם תרצו עשו כמה קמפיינים מאוד יקרים בשנים האחרונות (באנרים באינטרנט, פרסומות צבע בעיתונים, ספרונים וכו') דרך חברת הפרסום EDK, אבל לא הם מי ששילמו עליהם אלא "גורמים פרטיים"…
ועכשיו, אם תרצו החליטו למלכד את בנק לאומי – אם בנק לאומי היה דוחה את הבקשה שלהם להשתתף, הם היו מלכלכים עליו שהוא אנטי-ציוני (כמו שהם מלכלכים על כל מי שלא תומך בגרסתם הימנית לציונות). ברגע שבנק לאומי אישר להם להשתתף, זה בהחלט משך תרעומת מהציבור – גם מהשמאל שכעס על ההלבנה הזו של עמותת ימין מובהקת שמקדמת הסתה וחקיקה לאומנית, וגם ממי שנגעל לראות עמותה מפוצצת בכסף של ילדי עשירים כמו שובל ותדמור שגוזלת את כבשת הרש של "כנפיים של קרמבו" ו"צער בעלי חיים".
מכיוון שבנק לאומי לא יכל לבעוט את אם תרצו מבלי לעורר תגובת נגד, הוא בחר לא לתת לאף עמותה, וכך שיחק לידי אם תרצו – את הכסף הם לא ממש צריכים, אבל עכשיו יש להם עוד רווח פוליטי…