לשמחה מה זו עושה?
כוחותינו האמיצים פשטו עם שחר על שתי ספינות לא חמושות, עמוסות בפעילי שלום מסוכנים וחדורי רוח לחימה, והשלימו את ההשתלטות ללא נפגעים. המדובר במבצע שזכה לכינוי "רוח קלה", ושעליו פיקד לא פחות מאשר מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג.
יצוין כי "גורמים בכירים" בצבא הביעו "סיפוק רב מהתוצאות", שנבעו "בין היתר מהפסיביות של 27 הפעילים." כלומר, צה"ל מביע סיפוק מכך שכאשר כוחותיו החמושים נפגשו בפעילים לא חמושים, הוא הצליח להשלים את משימתו משום שהם לא טרחו להתנגד. הסיבה שלא היו נפגעים, אומרים לנו, היא יישום של הלקחים מהמשטים הקודמים ועל כן "הלוחמים תודרכו שלא להשתלט באלימות על שתי הספינות." אפשר להניח שלולא הוראות חד משמעיות כאלה, מגובות על ידי נוכחותו של לא פחות מאלוף, בכל זאת היינו רואים אלימות כלפי פעילים פסיביים. זה, איך לומר, לא בדיוק מעודד.
אבל רגע, המצב מחמיר. לטמקא "נודע" – כלומר, הוא קיבל הודעה בשם הכתב מדובר צה"ל – כי שניים מלוחמי השייטת שהשתתפו בקרב הימי הנועז מול הסורשה האירית והתחריר הקנדית, התנגשות ימית שוודאי תזכר בדברי הימים יחד עם סלאמיס וטרפלגר, נפצעו במהלך הקרב על המאווי מרמרה. זו, מבחינתם – כך ההודעה בשם הכתב – סגירת מעגל.
ברור לי שלצה"ל אין הצלחות שעליהן הוא יכול לדווח בזמן האחרון. ברור לי גם שבהגדרה, צה"ל לא יכול לנצח: עיקר פעילותו מאז 1967 היא נגד התקוממות עממית של אוכלוסיה כבושה; תפקידו, כפי שכתוב פחות או יותר על קירות כל הבסיסים בשטחים הכבושים, הוא לאפשר לממשלה מרחב תמרון מדיני – אלא שהממשלה איננה מנצלת אותו. מאז 1982, ההתנגשות האחרונה עם הצבא הסורי – שאגב, לא הובס – חיילי צה"ל ראו צבאות עוינים רק בתמונות. ומאחר ואף אחד חוץ מדיק צ'ייני וחבר מרעיו לא מתגאה בעינויים (לא בפומבי, על כל פנים), ומאחר ונוהל הקרב הרגיל של צה"ל (מחלקה + סיוע אווירי כנגד שני פלסטינים, בדרך כלל צעירים וחמושים למחצה, שלעתים מועלים לדרגת מבוקשים לאחר מותם) לא יעורר רגשות גאווה אלא בחברי כנופיה, צה"ל צריך לנפח כל תקרית נטולת נפגעים לכדי הצלחה גדולה. אחרי הכל, אם הרמטכ"ל מגדיר את גלעד שליט כ"גיבור", אנשי השייטת – יחידת עלית שפעם התגאתה בפשיטות נועזות באמת על נמלי אויב או על מוצבים כמו האי גרין, ועכשיו משמשת כמקבילה של מאיישי מחסומים בלב ים – ודאי ראויים לצל"ש, או משהו.
כשחוזרים על האמרה השחוקה ש"הכיבוש משחית", צריך לזכור שהוא משחית קודם כל את האחראים לאכיפתו. ראשית הם הופכים לחיל מצב, שהופך קהה ואיננו יכול לשמש כראוי למטרה אחרת; אבל זה לא נעצר שם. שנים ארוכות של כיבוש, התפיסה שהוא "נלחם על הבית", הופכות אותו לאלמנט פוטשיסטי נגד ממשלה שעשויה להפסיק את הכיבוש. הדוגמא המובהקת היא אלג'יריה, הם חבר הצבא למתנחלים הצרפתים בפעולות טרור נגד האוכלוסיה המקומית – שם לא השתמשו בביטוי המכובס "תג מחיר" – שהיו מיועדות בראש ובראשונה לשבור את הפסקת האש שבין הממשלה ובין המורדים המקומיים, וסופו שהוביל מרד צבאי נגד ממשלתו הנבחרת. לצרפת עמדו דה גול והמסורת הרפובליקנית הארוכה שלה. מה יעמוד לנו, לגמרי לא ברור.
ועוד דבר אחד: נרשם הלם מסוים עקב פגישתו של השגריר הישראלי באו"ם, רון פרושאור, עם מארין לה פן, בתו של ז'אן מארי לה פן (שתמך, אגב, בפשעי המלחמה הצרפתיים באלג'יריה ויש יסוד להאמין שגם השתתף בהם) ומנהיגת "החזית הלאומית", מפלגת ימין בעייתית בצרפת. משרד החוץ פתח מיד בתמרוני התחמקות נואשים מהרגיל, כשבניגוד לכל העובדות הידועות טען שמדובר היה באי הבנה. צריך לזכור, עם זאת, שבפגישה שבין לה פן ופרושאור, לא לה פן היא המצורעת. פרושאור הוא מינוי של אביגדור ליברמן ושל הממשלה הימנית ביותר בהיסטוריה של ישראל – שר חוץ שעליו אמרה לה פן עצמה שאם היא היתה מרשה לעצמה עשירית ממה שמרשה לעצמו ליברמן לומר, היא היתה הולכת לכלא.
(יוסי גורביץ)
לדעתי הצהלות הן מסיבה אחרת – הסיפור עם המאווי מרמרה נחשב בצה״ל לכישלון מבצעי והסברתי, ברוך נוראי שהשאיר אחריו טראומה בכל המערכת. מה שאתה שומע עכשיו זאת אנחת רווחה קולקטיבית – הפעם לא נכשלנו בשרוכי נעלינו ונפלנו על הפרצוף. י
ה"מבוקשים" שצה"ל עוצר הם הרבה פעמים גם ילדים בני פחות מ-12 מכפר כמו נבי סאלח, שאינם חמושים כלל ומואשמים ב"יידוי אבנים", ומושארים חודשים במעצר במטרה ללחוץ עליהם להסכים לעיסקת טיעון.
טום לרר נהג לומר, בהקדמה לשירו"send the marines", שלינדון ג'ונסון התנסה ב"Escalatio", בהקשר למלחמת ויאטנם. המונח, שילוב של Escalation – הסלמה, וFellatio – מציצה, נועד לתאר את ההנאה הכמו-מינית שהצמרת המדינית בארה"ב זכתה לה כתוצאה מההסלמה במלחמותיה הקולוניאליסטיות. אני חושב שביטוי דומה יוכל להתאים במקרה שלנו, בוודאי בתור תשובה לשאלתך "מה יעמוד לנו".
"מבצע משתגלגל?"
חזרת מהתדרוך אצל המפעילים שלך בסוריה?
ברוך שובך, התגעגענו 🙂
הזכרת לי את "Baby Puss" הנהדר של T&G עם הניק הזה.
http://www.youtube.com/watch?v=1QRT55ze9C4&feature=related
אף מילה על זה שממשלת ישראל סוף סוף עושה מה שאתה דורש שנים? מפסיקה את הסבסוד ל"עוד יוסף חי"?
את הכסף סופרים במדרגות
"הם חבר הצבא למתנחלים הצרפתים"
צריך להיות 'שם' חבר הצבא…
חוץ מזה גלעד שליט הוא בהחלט גיבור. לא מהסוג של מאיר הר ציון שמחסל אנשים בסכין ונהנה מזה אלא מהסוג שאחרי חמש שנים בשבי עדיין נראה נורמלי יחסית, לא שבור, לא רועד ובוכה ולא מטורף. לא בטוח שקילר מהסוג של הר ציון היה יוצא כך משבי של חמש שנים.
לא בטוח שקילר מהסוג של הר ציון היה נופל כך בשבי.
ג'יבלי נפל בשבי הירדני.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92'%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99
זה כי הוא היה פחדן או כי חיילים לפעמים נופלים בשבי בקרבות?
הקישור לא עובד, חפש 'יצחק ג'יבלי' בגוגל.
השנה זוהי כבר פעם רביעית שנציגי מפלגות ימין מתחככים בעמיתיהם מתנועות ימין אירופאיות (שלא לומר קיצוניות). פעם ראשונה היה וילדרס, אחר כך איוב קרא ביקר את יורשו של היידר, אח"כ ברה"מ ביתם אירחו את NDA הרוסית. מקווה לראות את אריה אלדד המחבק את גאבור וונה עוד השנה.
אני חושב שאלדד יתקשה לקבוע באיזו ארץ חי גאבור וונה (לפחות בלי להשתמש בגוגל).
"סגירת מעגל"? סביר להניח שזו סגירת מעגל מבחינת טמקא, שנורא מחבבים את הסגירות בכוח. דברים בסגנון "בת הדודה שלו התחתנה אתמול, היום נהרג". או "הבן שלו קיבל 100 בתושב"ע רק לפני יומיים". ובשעת הדחק – "הדוד נהרג בתאונת דרכים לפני 29 שנים, 3 חודשים ו-4 ימים, הבן נפל מצוק".
יפה! תגבות הת'רד.
לא בדיוק השתלטות לא אלימה, כדאי לתקן את המאמר לאור מידע שהשתחרר בינתיים:
Letter from Canadian Gaza Freedom activist in prison in Israel
I write to you from cell 9 of the Apartheid State of Israel
Dear sisters and brothers, friends and loved ones,
I write to you from cell 9, block 59 Givon Prison near Ramla in Occupied Palestine. Although I was tasered during the assault on the Tahrir, and bruised during forcible removal dockside (I am limping slightly as a result) I am basically ok. We, Ehab, Michael, Karen from Tahrir, as well as Karen, Kit (US) and Jihan who we saw briefly this morning. We are most concerned about our Tahrir shipmate, Palestinian Majd Kayyal from Haifa, last seen by us at Ashdod being photographed and put in a police car.*
Although Michael and I (among others) were transported in handcuffs and leg shackles, let me stress that we are neither criminals nor illegal immigrants but rather political prisoners of the apartheid state of Israel. Four from the Tahrir are imprisoned with 12 Irish comrades from the Saoirse, who have more experience with such issues. The four of us, Ehab and I (Cdn), Michael (Aus) and Hassan (UK) have joined with the Irish in their political prisoners' committee in order to press our collective demands:
association in the block – i.e. open cells
adequate writing and reading material
free communication with outside world – i.e. regular phone calls
information about shipmate women held at same prison
We add one Tahrir-specific demand: that Israeli state recognize the professional status of Democracy Now journalist Jihan Hafiz in accordance with her credentials from the US government. All political incarceration is unjust but let me stress that in duration and conditions, our situation pales in comparison to the plight of thousands of Palestinian political prisoners and to the open air prison of Gaza.
If you have energy to devote to solidarity actions in the coming days, please concentrate on them. We must get Tahrir back and hope Freedom Waves continue.
Free Majd Kayyal! Free all political prisoners! Free Gaza! Free Palestine!
Anishnabe-debuewin, restons humaine, stay human, in love and struggle,
David
* Majd Kayyal was released, but it appears David the other political prisoners weren't told where he was taken.
וגם:
Latest update on the Freedom Waves to Gaza Boats November 6, 2011
take over of the Tahrir and the Saoirse was violent and dangerous. Despite very clear protests from the occupants of the two boats that they did not want to be taken to Israel, they were forcibly removed from the boats in a violent manner. The whole take over took about 3 hours. Many of those on the Canadian boat were beaten.
It began with Israeli forces hosing down the boats with high pressure hoses and pointing guns at the passengers through the windows. Fintan Lane, on the Saoirse, was hosed down the stairs of the boat. Windows where smashed and the bridge of that boat nearly caught fire. The boats were corralled to such an extent that the two boats, the Saoirse and the Tahrir collided with each and were damaged, with most of the damage happening to the MV Saoirse. The boats nearly sunk, the method used in the take over was very dangerous.
The Israeli forces initially wanted to leave the boats at sea but the abductees demanded that they not be left to float unmanned at sea, for they would have been lost and possibly sunk. David Heap, a Canadian delegate, was tasered and beaten. All belongings of the passengers were taken off them and crew and they still do not know if and what they will get back. 6 prisoners were released-both of the Greek Captains, 2 of the journalists and 2 delegates. The passengers remain in Givon detention center and many, including Kit Kittredge of the U.S., have not been able to make phone calls.
Those remaining are being asked to sign deportation papers which state that they came into Israel illegally and that they will not attempt another effort to break the Gaza blockade. If they sign they will not be allowed into Palestine, through Israel, for 10 years. Obviously their goal was to go to Gaza not Israel, and a signature could validate Israel's right to blockade Gaza, so they refuse to sign. This will mean longer detention. Their continued detention is designed to force them to agree to abandon their legal rights and has nothing to do with the security of Israeli civilians – just like the blockade of Gaza's civilians is clearly punitive and has nothing to do with the security of Israeli civilians
Our State Department has not been an advocate for its citizens. They would rather join Israel in stating that we are terrorists. Obama on Thursday said the passengers on these boats are defying Israeli and American law. He must have been confused. It's the other way around. State Department spokeswoman Victoria Nuland said the U.S. was renewing its call to Americans "not to involve themselves in this activity," and warned of possible consequences.
WE NEED ALL OF YOU TO GET ON THE PHONE TODAY AND CALL:
U.S. Emergency Consular Services 202-647-4000
and the U.S. Embassy in Tel Aviv 011-972-3-519-7575
Tell them you want them to insist Israel free the prisoners immediately and end its siege of Gaza.
Just a few phone calls can make a difference.
Thanks for all you do.
Jane Hirschmann and Felice Gelman
———————
Please distribute this press release:
For Immediate Release:
November 6, 2011
Contact: Felice Gelman 917-912-2597
Passengers on boats to Gaza beaten, denied visits by lawyers and access to families;
misled by U.S. consular authorities
Although Freedom Waves to Gaza organizers have not yet had direct communication with the people taken into custody by Israeli armed forces as they tried to peacefully sail to Gaza last week, information is emerging that Israeli armed forces tactics in confronting the non-violent activists have been violent and dangerous. This despite claims from the IDF spokesperson that "every precaution will be taken for the safety of the activists."
Prisoners include U.S. citizen Kit Kittredge, a delegate on the Tahrir from Quilcene, WA, and Jihan Hafiz, a U.S. citizen and journalist from Democracy Now, the national news program. Both have been advised by the U.S. consul in Israel to sign an Israeli deportation agreement. Both have refused because the statement says they came into Israel illegally and will not attempt another effort to break the Gaza blockade. Both statements are untrue.
A letter from Canadian David Heap, smuggled from the Givon prison, states that he was tasered and beaten when the Israeli Navy attacked the Tahrir. Irish prisoner, Fintan Lane, in a telephone call from Givon prison, reported that the takeover of the Saoirse was also violent. The Tahrir and the Saoirse were forced by Israeli warships to crash into each other, crippling both ships.
Palestinian Israeli Mad Kayal, a delegate aboard the Tahrir, who was arrested and released confirms these reports. "As a Palestinian, I was not surprised at how the IDF treated us," said Kayal, after his release, noting this kind of abuse is a daily reality for the 1.5 million people of Gaza, who are indefinitely detained in an open-air prison. "However, for the Canadians and other Westerners onboard, it was a complete shock."
"Israeli brutality and the unnecessary use of force against non-violent protests are well documented. What has happened to the passengers on the Tahrir and the Saoirse is just a tiny fraction of the daily abuse directed at Palestinians in Gaza and the West Bank as part of Israel's occupation policy," said U.S. coordinator Jane Hirschmann. "Nonetheless, all people – Palestinians under occupation and peace activists kidnapped and imprisoned – have human rights under international law that civilized governments must respect. The purpose of the boats' voyage to Gaza was to demonstrate that Israel continually violates those laws, and that the U.S. government cares more about Israel than about its own citizens."
###
אכן, מסמך אנושי מזעזע.
מזעזע כמה שהאידיוטים המועילים האלה חיים בלה לה לנד הכוונה.
"למרות שציינו בברור שאנחנו לא מעוניינים להלקח לישראל, נלקחנו בכוח מהסירות"
מי היה מאמין. למרות שציינתי בפרוש שאני לא מעוניין ללכת לכלא, אמר המבריח, המשטרה לקחה אותי בכל זאת נגד רצוני. אכן, תמונות קשות.
אין על מה לכתוב?
לא הייתה שום שמחה מיוחדת, לא היה שום עניין מיוחד, סתם בט"ש רגיל של צה"ל מול האידיוטים הרגילים.
אגב, צה"ל בעיקר משתדל ששני החמושים החביבים לא יפגעו באף חייל, אין באמת לחימה משמעותית מולם, בעיקר זהירות ושמירה על חיי חיילי צה"ל. אני יודע שאתה מעדיף שנלחם עם הפלסטינים חייל מול חייל חמושים בנשק קר ושיחס ההרוגים יהיה אחד לאחד בערך, אז תרגיש טוב יותר עם עצמך או משהו. אבל צה"ל לא ממש מעוניין במלחמה סימטרית אלא עושה ככל שביכולתו להפוך את הלחימה לבטוחה ככל האפשר לכוחותיו.
בט"ש מול אנשים חמושים בכמה עשרות ק"ג של מכתבים או תרופות? זוהי ללא ספק מילה חדשה בתיאוריה הצבאית.
אני לא יודע מה לגבי יוסי, אבל אני מעדיף שצה"ל ייצא לפלסטינים, חמושים או לא, מהוורידים ולא יתעסק אתם. יש לי רושם שכך גם פחות חיילי צה"ל ייפגעו.
שייטת 13 עושים בט"ש בפיקודו של מפקד חיל הים. שיגרה צה"לית רגילה.
לצערי כן, פעם בכמה חודשים שייטת 13 נזקקת לעצור בלב הים כמה אידיוטים שמעוניינים בקצת יחסי ציבור לעצמם.
משום שהיחידים שמתורגלים בכך הם שייטת 13 הם עושים זאת, משום שכל העניין רגיש מאד פוליטית אז מפקד חיל הים נמצא שם, ביג פאקינג דיל.
קראתי את האנגלית. הכותבים משחקים בלהיות לוחמי מחתרת, צ'ה גווארה מגן הילדים. מתנהגים כאדונים לבנים בעולם הילידים. ספק אם בכלא אמריקאי או קנדי הם היו מקימים ועדות מגישים מחאות ובכלל. הכי מעניין ומאלף: עמירה הס, ציונית מילטריסטית ידועה, כתבה שהדבר הטוב ביותר שפרוגרסיב קנדי יכול לעשות זה לחזור לאירופה ולפנות מקום לילידים. מה קורה בארה"ב כיבוש וול סטיריט וכ"ו ידוע. מה בכלל הכסילים הללו עושים כאן? לפנינו התחמקות בוטה מעבודה קשה בבית לשיוטים בים התיכון ולזיבולי שכל על כביכול אלימות ישראלית. שיטפלו במחלות הקשות של ארצותיהם, כולל אירלנד.
אם אתה יודע איך ניתן "לטפל במחלות הקשות של ארצותיהן", אני מניח שתוכל לייעץ לממשלות של אותן ארצות. הן אחראיות על העניין, ואיך שהדברים נראים, סביר להניח שהן יהיו מוכנות לשלם לא מעט למישהו שיסביר להן מה ניתן לעשות.
יש לך יופי של שם וגם יופי של הבנה, לטעמי.
גם אני התרשמתי כך ממה שכתבו הפעילים.
המפגש של שגריר ימני עם נאצית מאירופה לא צריך להפתיע.
זו בסך הכל עוד חוליה בשרשרת שתחילתה הצעתו של זוביסטינקי לשיתוף פעולה צבאי נגד הקומוניסטים עם רוצח היהודים סמיון פטליורה, והמשכה ב"הסכם ירושלים" בין הימין לאיטליה הפשיסטית (והנסיון להסכם דומה עם הנאצים).
צדק בן גוריון כשקרא לזוביסטינקי "ולדימיר היטלר" מורשת הימין היא די עקבית – גיור אידאולוגיות נאציות.
לקרוא למארין לה פן "נאצית" זו גניבת דעת ואיוולת גמורה!
היא נאצית כמו שסימון פטליורה היה רוצח יהודים, אבל שניהם שייכים לסוג של אנשים שבני אדם המכבדים את עצמם יעדיפו להתרחק מהם.
ז'בוטינסקי הוא ללא ספק המועמד המושלם להאשים אותו באידיאולוגיות נאציות. התרשמתי מעומק הבקיאות.
יוסי, כתיבה משובחת! מאוד נהניתי לקרוא.
שלום יוסי,
אתה חושב שתוכל להתייחס בפוסט קרוב כלשהו לדו"ח סבא"א?
וגם לעניין מלחמתו של שר הדתות ברבני "צהר", אם כבר?
מה יש לומר על דו"ח סבא"א?
כמה מילים על העובדה שחרחור המלחמה עם איראן לא הזוי לחלוטין, ואולי יש מעט יסוד לחשש (לא שגישת ההיסטריה וה"בואו נהרוג את כולם" מוצדקת, אבל לפחות לא נראה שמנסים להוליך את כולנו שולל).
אוקיי בוא קודם כל תסביר את ההנחה הא-פריורית שלאירן אסור לייצר נשק גרעיני. אם תוכל להסביר גם למה לישראל מותר זה בכלל יהיה ניסוי מחשבתי מעניין.
אני תוהה אם תגיע אולי למסקנה שמכיוון שלישראל יש נשק גרעיני והיסטוריה של תוקפנות אזורית אז לאירן יש את הזכות לנסות להתחמש בנשק היחידי שמרתיע מפני התקפה גרעינית.
אני לא מעוניין להסביר את ההנחה הזו, בפרט מכיוון שאני לא מניח אותה. אני חושש ממדינה שיעית עם נשק גרעיני, ולכן, מתוך אינטרס עצמי מוצק אני מעוניין לחשוב על דרכים למנוע את זה.
הפנייה שלי ליוסי נבעה מכך שלמיטב זכרוני, הוא פרסם בחודשים האחרונים מספר פוסטים שטוענים שיש ניסיון לחרחר מלחמה עם איראן ללא רקע אמיתי במציאות הבטחונית. הדיון בשאלה מה לעשות הלאה פחות מטריד אותי, בעיקר מכיוון שאני מבין שיש ביני ובין יוסי מחלוקת בעניין. (איתך אין לי מחלוקת. אנחנו פשוט לא מדברים את אותה השפה).